איראן גרעינית: נקודת רתיחה או מתכון ליציבות אזורית?

תקציר העבודה:

ב-22 לאוגוסט 2010, ימים מספר לפני כתיבת שורות אלה, הפעילה איראן לראשונה את הכור הגרעיני בבושהר, ובכך הפכה איראן למדינה המחזיקה כור גרעיני פעיל לראשונה בתולדותיה. מדובר אמנם בכור האמור לספק (לכאורה) אנרגיה למטרות אזרחיות (חשמל) והוא אמנם נמצא תחת פיקוחם של רוסיה ופקחי האו"ם, אך יחד עם זאת זהו צעד משמעותי והיסטורי אל עבר השגת יכולת גרעינית צבאית. למרות הכחשותיה החוזרות והנשנות של איראן על שאיפותיה להשגת נשק גרעיני, חשיפות אחרונות של מידע מודיעיני מראות כי, כמקובל בזירה הבינלאומית, יש לבחון את ההצהרות לחוד ואת המעשים לחוד. הערכות בינלאומיות שונות מצביעות על כך שאם תרצה איראן תוכל לממש את שאיפותיה הגרעיניות הצבאיות תוך זמן קצר(1). ההערכות הללו בדבר התקדמותה של איראן בפיתוח יכולת גרעינית צבאית הן כשלעצמן כבר הובילו לעליית קרנה הבינלאומי והקנו לאיראן יכולת השפעה ותמרון מול מעצמות העל. השפעתה הבינלאומית בכלל והאזורית בפרט, רק תגבר אם תשיג את יעדה. אמנם ישראל היא אחת המדינות אשר איראן מאיימת עליהן איום גלוי ובוטה, אך האיומים שמציבה איראן גרעינית אינם מופנים רק לישראל אלא יש להם השפעה גלובלית על היציבות האזורית והבינלאומית(2), השפעות אשר ידונו בהרחבה בעבודה זו.
העבודה עוסקת בשאלה שמעסיקה רבות מומחים ביחב"ל: האם תפוצת הנשק הגרעיני היא דבר טוב בכך שהיא מסייעת בשמירה על היציבות, או שמא היא מתכון לשואה גרעינית? כאשר מומחים ביחב"ל עוסקים בשאלה זו הם לרוב משתמשים בכלים מהארסנל האינטלקטואלי של ימי המלחמה הקרה וזאת על אף שהעולם כיום הוא שונה לחלוטין. בעבודה זו אבקש לבחון האם אותם תנאים וגורמים שהובילו ליציבות אזורית בימי המלחמה הקרה יכולים לחול גם כיום. הגישה התיאורטית בבסיס עבודה זו הינה הגישה הריאליסטית על זרמיה השונים, ולאורה נכתבה עבודה זו. היא מציגה ומיישמת ויכוח מהותי בעולם האקדמי לגבי השפעתו של הנשק הגרעיני. תפיסות אופטימיות ניאו-ריאליסטיות טוענות כי לנשק הגרעיני יש השפעה חיובית וכי מדינות ישתמשו בו בתבונה למטרות הרתעה ולא למטרות תוקפניות. מנגד, גישות אחרות מצביעות על הכשלים שבתיאוריה הנ"ל ועל כך כי מדינות גרעיניות חדשות חסרות גורמים בסיסיים שהיו במלחמה הקרה אך אינם עוד. כי תפוצה של נשק גרעיני תוביל לחוסר יציבות ולסוף בלתי נמנע של מלחמה גרעינית. אנו נראה כיצד התיאוריות הללו משתלבות עם איראן ועם שאיפותיה הגרעיניות ומה ההשלכות האיזוריות שהמערכתיות שיהיו היה ואיראן תשים את ידיה על נשק גרעיני.
העבודה מתמקדת בתת-המערכת של המזרח התיכון כאשר מירב הדגש בניתוח מערכת זו כפי שיוצג להלן מתמקד ביחסים בין ישראל ואיראן. חשוב לי להדגיש כי העבודה אינה עוסקת בשאלה כיצד ניתן למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, אלא היא עוסקת בהשלכות הצפויות והיה אם איראן אכן תשיג נשק זה.

תוכן העניינים:
הקדמה
1. רקע תיאורטי
א. ריאליזם
ב. ריאליזם התקפי
ג. ריאליזם הגנתי
ד. בחינת המערכת האזורית - המזרח התיכון
2. איראן והפצצה
א. תוכנית הגרעין האיראנית
ב. סנקציות?
ג. מדוע שואפות מדינות לנשק גרעיני
ד. ניתוח - מדוע שואפת איראן לנשק גרעיני
3. מודלים והשלכות של איראן גרעינית: איראן גרעינית כגורם מייצב
א. תיאוריית ההרתעה הרציונאלית
ב. מדוע איראן גרעינית אינה מהווה סכנה לישראל
4. איראן גרעינית כגורם מסלים
א. ביקורת על תיאוריית ההרתעה הרציונאלית
ב. מדוע אירן גרעינית מהווה סכנה קיומית למדינת ישראל
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

גרעין · איראן · פצצה גרעינית · יציבות אזורית · ביטחון · המלחמה הקרה · מאזן כוחות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "איראן גרעינית: נקודת רתיחה או מתכון ליציבות אזורית?", סמינריון אודות "איראן גרעינית: נקודת רתיחה או מתכון ליציבות אזורית?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.