הבטלות היחסית במשפט המינהלי

תקציר העבודה:

נעסוק בעבודה זו בבטלותה היחסית של החלטה מינהלית ולשם כך נעמוד על כמה היבטים משפטיים, שיכללו את הכנסתם של הכללים המשפטיים בתחום המשפט המינהלי, כאשר לאלה יש היסטוריה תחיקתית משלהם. נעמוד גם על אימוצם של הכללים מהמשפט האנגלי, תוך מתן השוואות היסטוריות שהצדיקו עד שלב מסוים הפחתת השפעתם של כללים אלו, תוך יצירת כללים חדשים שהם יצירי כפיו של השופט הישראלי. מעבר זה בא לעולם מכוח אקטיביזם שיפוטי, עליו נעמוד בפרק נפרד.

נסקור את כלל הבטלויות שנסקרו ע"י מלומדים, סופרים ושופטים כאחד, ע"י מתן דוגמאות מפסיקה ענפה שיצאה לאור הן לפני יצירת מושג הבטלות היחסית והן אחריו. כבר עתה נציין כי מדובר בחוסר נוקשות, גמישות ואף יצירת אי וודאות משפטית כאשר זו היא הרע במיעוטו ביחס לכלל שהיה נהוג עד פסק הדין המנחה, פסק דין שפירא(1).

בהמשך, ובהתאם לכלל הנ"ל, נעמוד על פסק דין שפירא, שהיווה מעבר ומהפך שאין כמוהו במשפט המינהלי. ממנו התפתחה תורת היחסיות, שלעניות דעתנו הנה תורתו של כב' השופט אהרון ברק, בכל התחומים המשפטיים. הרחבת עיקרון זה באה על ידי שופטים אחרים בפסיקה, עת הכרעתם בסוגיות משפטיות, דבר שהשפיע, בדיעבד, על תוצאות הדיון המשפטי ועמדות הצדדים; על המשפט המינהלי עצמו וכלליו; על הגופים המינהליים שמקבלים החלטות מינהליות המשפיעות על זכויות אזרחי המדינה.

בנוסף, נערוך סקירה כרונולוגית ליתרונותיה של הבטלות היחסית וחסרונותיה.

מהות החלטה מינהלית אינה מתומצתת בהליך זה או אחר, שכן עסקינן בהסדרת המינהל הציבורי(2). וכידוע לנו, יש בה משום תלות במוח האנושי שיוצר אותה, שכפוף גם כן להשפעות חיצוניות, שבמידה מסוימת עשויות להשפיע באופן שלילי על ההחלטה הסופית עצמה. ומכאן בא הפגם המינהלי לעולם, שיכול לרדת לשורשה של ההחלטה ויכול לפעמים לרדת בלי לפגוע בתקינותה, בכפוף לחוק המסמיך ושיקולים מינהליים אחרים. כל החלטה מינהלית מותנית בקיומו של הליך מינהלי תקין, ששואב את כוחו מהחוק המסמיך לקבלת ההחלטה, ע"י גוף מוסמך. וכל החלטה היוצאת מגדרו, מוגדרת כהחלטה שניתנה בחוסר סמכות, להבדיל מהחלטה שניתנה בשל פגם מינהלי, כי אז תיחשב ההחלטה כמנוגדת לכללי הצדק הטבעיים שהם חלק מהמשבצות מהן בנוי ההליך המינהלי התקין. יחד עם זאת, הליכים תקינים, יש בהם בכדי להבטיח בחינה נאותה של הפתרונות החלופיים הנתונים לבחירתה, תוך מתן משקל הולם למכלול השיקולים שעליה לשקלם לקבלת ההלטה. אין אנו מקלים ראש בדרך המחשבה המעמיקה שנקלעים אליה השופטים מדי יום ביומו, מקום שפעמים ההחלטה המתקבלת בסופו של יום אינה מתקבלת על כולם(3). מה גם, הדרך הפרשנית כרוכה בכללים מסוימים שיכולים להיות בנסיבות מסוימות מותווים מראש ובמקום אחר ניתנים לבחירה, כגון כוונת המחוקק, הסובייקטיבית והאובייקטיבית, לשון החוק וההיסטוריה החקיקתית(4).

אין זו אף זו, הפרדוקס שעומד ביסוד השיטה נודע בעיקר משני צדדים, כאשר האחד מהם הוא הכורח ליתן סמכויות רחבות לרשויות המדינה כדי להסדיר את חיי הכלכלה, החינוך, הבריאות והרווחה של האזרחים, והצד השני להגביל את כוחן של הרשויות, בעריכת איזונים, ושקילת שיקולים נכונים וראויים, למימוש אותה מדיניות תוך התחקות אחרי לשון החוק, ללא שימוש לרעה בזכות שניתנה כדין(5).

לבסוף, נדון בשיטות שונות המוצעות על ידי מלומדים שונים, שסקרו את יתרונותיה וחסרונותיה של תורת הבטלות היחסית, ובין היתר, נביע את דעתנו לעניין התורה עצמה.

תוכן עניינים:
מבוא
אימוץ השיטה ההתחלתית (המסורתית)
בין בטל (void) לנפסד (voidable)
היש מאין או שמא כאין וכאפס
פס"ד שפירא והבטלות היחסית
פגמים בהליך המינהלי והשפעתם
הפן החוקתי בהליך המינהלי
מפורמליזם שיפוטי לאקטיביזם שיפוטי
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

משפט מינהלי · בטלות יחסית · אקטיביזם שיפוטי · פורמליזם שיפוטי · פסדק דין שפירא · הגישה המסורתית · החלטה מינהלית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הבטלות היחסית במשפט המינהלי", סמינריון אודות "הבטלות היחסית במשפט המינהלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.