שביתות במגזר הציבורי

תקציר העבודה:

משטר דמוקרטי, מעצם טבעו, מחוייב להבטיח את זכויות האדם כאזרח וכאדם במדינה. במסגרת הזכויות הרבות מובטחת גם הזכות של העובדים וארגוני העובדים לשבות(1). מדובר בזכות יסוד היכולה להיות הלכתית (דבר שישתקף בחירות השביתה), חוקית (במידה וקיים חוק המעניק לשביתה מעמד של זכות, אזי תעמוד לעובדים הזכות לשבות ולארגונם הזכות לגרום שביתה או להכריז עליה) וחוקתית (אם היא מעוגנת בחוקה). יחד עם זאת יש לזכור כי זכויות האדם אינן מוחלטות, אלא יחסיות. במצבים שונים עלול לעלות הצורך להטיל הגבלות מהותיות או נוהליות על יישומן ולעיתים נדירות עלול להידרש אולי אפילו לאסור לחלוטין (ולו באופן זמני) את השימוש בהן(2).
יש לזכור כי ישנם הבדלים עקרוניים בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי, המצריכים התייחסות שונה לגבי מוסד השביתה וההשבתה בכל אחד מהם. השביתות במגזר הפרטי נועדו לשמש כמקור כח לעובדים דרך ארגוני העובדים אליהם הם משתייכים, אל מול המעסיק, בעת מאבק נגד שחיקת התנאים הסוציאלים והכלכליים של העובדים. שביתה במגזר הציבורי, לעומת זאת, לא נתפסת כשביתה כלכלית, זאת מאחר והמעביד במגזר הציבורי הוא המדינה, וחוזי השכר והתנאים של המעבידים נקבעים בהסכמים קיבוציים(3). לכן, שביתות במגזר הציבורי יכולות להיחשב לשביתות פוליטיות או מעין-פוליטיות, המצריכות טיפול אחר מצד השלטון. המגזר הציבורי משתמש גם בנשק השביתה על מנת להגן על העובדים מפני פיטורים המוניים מתוקף קיצוצים ממשלתיים או מניסיונות הפרטה והפיכת מקום התעסוקה שלהם לפרטי, מה שיביא לביטול כל זכויות העובדים המעוגנות בהסדר הקיבוצי אל מול המדינה.
כחלק מהטיפול של המדינה באזרח משלם המיסים, המדינה מפעילה דרך המגזר הציבורי את כל השירותים החיוניים לאזרח, לרבות מערכת החינוך, מערכת התברואה, מערכת הרפואה, מערכת בית המשפט, מערכת הביטחון, מים, גז וחשמל. שביתות במערכות הללו יכולות לגרום נזק רב למשק ולרווחת האזרח ובמקרים מסויימים אף לסכנת חיים ממשית. מאחר ולממשלה יש את החובה ואת הכלים לוודא כי שביתה במערכות אלה לא תתבצע באופן מלא (אם בכלל), יש למצוא איזון בין זכות העובד במגזר הציבורי (ובשירות חיוני) לשבות, על מנת להבטיח את זכויותיו, אל מול זכות וחובת המדינה להגביל את אותו כח, על מנת לא לפגוע באזרחי המדינה.

לצורך עבודה זו אתייחס לחברת החשמל כמייצגת של שירות חיוני שעובדיו מבקשים לשבות. אבדוק אל מול אלו מגבלות עומדים העובדים וארגון העובדים של חברת החשמל בטרם הכרזה על שביתה, ובאלה אמצעים יכולה להשתמש הממשלה (קרי: המדינה) על מנת להגביל את השביתה בשל הצורך למנוע נזק כלכלי למשק ופגיעה בבריאות וברווחת האזרחים.
-------------------------------------------------------------------
1. בן-ישראל, רות (2002). "הזכות לחופש התארגנות כזכות אדם וכזכות יסוד: מעמדה ויחסיותה". דיני עבודה (כרך ג', חלק חמישי, פרקים 4-2). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה; עמ' 862.
2. בן-ישראל, רות (2003). "שביתה והשבתה: איסור, הגבלה וריסון עצמי". שביתה והשבתה בראי הדמוקרטיה. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה; עמ' 187.
3. בן-ישראל, רות (2002). "הזכות היסוד לחופש משא ומתן קיבוצי: הסכם קיבוצי - התפתחותו ומהותו הרבה ממדית"". דיני עבודה (כרך ב', חלק שלישי). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה; עמ' 357.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2.היכולת והצורך בהטלת מגבלות על שביתות
2.1 התנאים להגבלת זכותו של אדם לשבות
2.2 התנאים להגבלת זכות היסוד החוקתית לשבות
2.2.1 הפגיעה בזכות האדם לשבות בחוק או לפי חוק
2.2.2 החוק הפוגע בזכות האדם לשבות כשמירה על ערכיה של מדינת ישראל
2.2.3 החוק הפוגע בזכות האדם לשבות בשל תכלית ראויה
2.2.4 הפגיעה בזכות האדם לשבות בתנאי שאינו עולה על המידה הנדרשת
3.הגבלת זכות השביתה בשירות הציבורי
3.1 הגבלת זכות השביתה בשירות הציבורי בישראל
3.1.1 הגדרת מוסד השביתה בשירות הציבורי
3.1.2 שביתה בלתי מוגנת
3.1.2.1 שביתה בעת שחל על הצדדים הסכם קיבוצי
3.1.2.2 שביתה בעת שלא חל על הצדדים הסכם קיבוצי
3.1.2.3 שביתה אשר לא נמסרה בגינה הודעת צינון
3.1.3 ההשלכות של שביתה בלתי מוגנת
3.1.3.1 אי ביצוע העבודה
3.1.3.2 זכאות לשכר עבודה
3.1.3.3 תביעה בעוולה של גרם הפרת חוזה
3.1.4 חובת בוררות בשירות הציבורי
4.הגבלת זכות השביתה בשירותים חיוניים
4.1 שירות חיוני
4.2 שירות מזערי
4.3 צווי ריתוק
5.שביתה בחברת החשמל כהדגמה לשביתה בשירות חיוני
6.סיכום ומסקנות
7.ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

חברת · החשמל · שביתה · ועד · עובדים · חקיקה · שובתים · יחסי · עבודה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שביתות במגזר הציבורי", סמינריון אודות "שביתות במגזר הציבורי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.