היישום אינו מחובר לאינטרנט

המוסריות שבתנאי העסקת עובדים הזרים

עבודה מס' 064676

מחיר: 288.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת העסקת עובדים זרים לפי עקרונות המוסר.

8,952 מילים ,28 מקורות ,2000

תקציר העבודה:

העבודה הנוכחית עוסקת בנושא שכר העובדים הזרים ודרך העסקתם. ההנחה הבסיסית היא כי יש אפליה והשאלה היא האם התנהגות המעסיקים מוסרית.
עקרונות המוסר שיבחנו הם העקרונות של התועלתיות, מה עושים כשאין חוק, והעקרונות של רולס לגבי קבלת החלטות.
במדינות בהן מספר הבלתי מועסקים הבוגרים הנו גבוה, דווקא בהן אנו מוצאים מספר גדול של עובדים זרים מועסקים. האם יש הסבר הגיוני לכך? מהן התכונות והסיבות שבעטיין עובדים זרים אלה מועדפים על פני עובדים בוגרים? כיום קיימת הסכמה בין המומחים כי עובדים זרים עובדים הם בדרך כלל פחות תובעניים ודורשניים, יותר צייתניים ופחות נוטים ויכולים להתנגד ליחס כלפיהם בעבודה או לתנאי העבודה. כמו-כן עובדים זרים מרויחים משכורות נמוכות יותר מאשר אזרחים המבצעים את אותה העבודה בדיוק. יש להם מעט זכויות חוקיות אם בכלל ואפשר לפטר אותם לבלי שוב וללא כל פיצויים.
ההשערה היא שתנאי העסקה של עובדים זרים איננה מוסרית:
-שכר
- יחסי עבודה
- תנאי העסקה

הגורמים המשפיעים על האקלים מוסרי בארגון:
1.מבנה הארגון- סמכויות של גופי פיקוח ובקרה.
2.אסטרטגיה של אחריות חברתית- שילוב יעדים חברתיים בין מטרות הפירמה כחלק מהאסטרטגיה העסקית.
3.קוד אתי- מערכת נורמות המוגדרת על ידי הארגון לשם הנחיית ההתנהגות של חברים במקום העבודה ומגעיהם עם גורמי חוץ.
הקשיים בגיבוש אקלים מוסרי חיובי הם ברמת הפירמה וקשיים ברמת הענף.

על מנת לקבל החלטות מוסריות בארגון עלינו לאמץ כמה עקרונות:
1.תועלתנות- תוצאות המעשה.
2.חובות וזכויות- האם המעשה מבטא את חובת העושה לאחרים. האם המעשה מתחשב בזכויות של אחרים.
3.צדק- האם המעשה מתיישב עם סדרי חברה ראויים.
4.סגולות טובות- האם המעשה מבטא תכונת נפש נעלות.
5.הסכמה חברתית- האם המעשה מתיישב עם נורמות מקובלות במסגרת מוסדית נתונה.
אולם, מנגד יש את אחריות מנהל החברה\ארגון שתהליכי פעולתו מבוקרים ע"י המבקר הפנימי:
1.אחריות המנהל היא להגדיל את רווחי הבעלים- בעל המניות, בלא התחשבות בשאר הגורמים.
2.המנהל הוא שליח של בעלי המניות ולכן הוא חייב בנאמנות כלפיהם.

תוכן העניינים:
1 מבוא
2 העסקת עובדים זרים
2.1 נתונים דמוגרפיים
2.2 עמדת ההסתדרות
2.3 השפעה על השכר
2.4 השפעה על המשק המקומי:
3 מה עושים כשאין חוק
3.1 מודלים הקשורים בתפיסת הלקוח את אחריות הגוף העסקי
3.2 עיקרי תורתו של רולס
4 דיון על פי עקרונות המוסר
הדילמה המוסרית והשאלה המחקרית
רלטביזם מוסרי
תועלתנות אקט
תועלתנות-כלל
הציווי המוחלט לפי קאנט
מבחן הזכויות והחובות
סגולות טובות
הסכמה חברתית
5 סיכום העבודה
6 ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תופעת העובדים הזרים בישראל מהווה חלק מתופעה כלל עולמית של הגירת כוח עבודה. תחילתה בישראל של שנות השמונים , אך מספר העובדים הזרים היה אז קטן והתופעה לא הייתה בולטת. התופעה הפכה להיות משמעותית, מבחינה כמותית, בשנת 1993, שעה שהצטמצם מספר העובדים תושבי השטחים, לאחר סגרים ממושכים, אותה הטילה מערכת הביטחון בעקבות פיגועים שערכו פלשתינאים אשר התנגדו להסכמי אוסלו. בגלל המחסור בפועלי כפיים ובעובדים לא מקצועיים, ניתנה כמות גדולה של אישורים להבאת עובדים זרים, בעיקר בחקלאות ובענף הבנייה.

מקורות:

מיתוס הרווח: כל הזדמנות עיסקית נמדדת בראש ובראשונה המונחים של תרומה לרווח והרווח הוא המדד של הצלחת הביצוע. מיתוס זה מעמיד כל דימה מוסרית כבחירה בין מוססר לרווחיות ושיקולי הרווחיות הם המנצחים.
הרווח הוא לא תנאי הכרחי אך לא מספק. הצבת הרווח כעילת הקיום של החברה דנה אותה לקיום מינימליסטי. הסיפוק האישי שאדם מרוויח בעבודתו ויחסי האמון שהוא בונה עם שותפיו אינם נמדדים בכסף, ואינם ניתנים לכימות בשורה התחתונה.
הנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית:
תפיסת הכלכלה הקלאסית נתמכת במערכת של ערכים מוסריים:
1.חופש- רציונליות, חופש מחשבה, בחירה ויוזמה חופשית.
2.צדק- תגמולים לאדם חרות על ידי מנגנון ההקצאה של השוק.
3.שיוויון- אין לשום יחידה כלכלית יתרון על האחרת.
4.טובת הכלל- המפגש בין פעילות האינטרסית של בני האדם מקדם את רווחת הכלל.
5.הטובה העצמית וטובת הכלל- הצלחת היד הנעלמה נמדדת ביכולתה להבטיח בעת ובעונה אחת גם את הטובה העצמית וגם את טובת הכלל.
6.מי ידאג למוצרים הציבוריים- היד הנעלמה מסדירה את שוק המוצרים הפרטיים היא אינה יכולה להסדיר את השוק למוצרים הציבוריים שצריכתם קולקטיבית, ואינם ניתנים לחלוקה.
7.בין היחיד לחברה- לעיתים רבות, החלטותיו של היחיד מושפעות מסביבתו. הקולקטיב אינו גורם השפעה חיצוני אלא חלק אינטגרלי של האני המשתייך אליו.
גישת האינטרס העצמי הנאור:
לכאורה קשה לשאול מדוע להיות מוסרי. המוסר מבקש לקבוע עקרונות התנהגות המחייבים אותנו ללא תנאי. המוסר עצמו צריך לעמוד במבחן של תנאים מסוימים. בני האדם מתקשים לעשות את הטוב רק מפני שהוא טוב, הם רוצים להיות בטוחים שהם גם משתלם.
על פי גישת האינטרס העצמי הנאור, התנהגות המבקשת לאחוז גם בטובה העצמית וגם בחובה המוסרית. אגואיזם נאור כפוף לשיקולי עלות תועלת ארוכי טווח. מותר לוותר למען הזולת כאן ועכשיו אם בחשבון הסופי הוויתור משרת את הטובה העצמית. לשם כך הוא משתמש בניסיון חייו העשיר ובידיעותיו על טבעם של בני האדם כדי לערוך חישוב
רווח והפסד. כך מתבטאת נאורותו או הרציונליות שלו.
כאן אנו מגיעים לנושא הריסון העצמי. בהנחה שמנהל החברה מעוניין לפעול לטובת הלקוח הוא עדיין נתקל במספר קשיים שלא מאפשרים לו לפעול בצורה מוסרית:
מערכת הקשיים הראשונה הם הקשיים ברמת הפירמה- חברה אינה פועלת בחלל ריק. בסביבתה פועלות חברות רבות המספקות ללקוח בדיוק את אותו המוצר חברות המודרכות על פי אינטרסים עצמיים יעדיפו את אסטרטגיית ההשתמטות ולא יפעלו להשגת האינטרס חברתי. ההכרה ביתרונותיו של שיתוף פעולה תוך נכונות לוותר על האינטרס העצמי יוצרת
בעיה המכונה בעיית הערובה.
קשיים אחרים הם ברמת הענף. בעולם של אינטרסים עצמיים אפשר לפתור את הניגוד באמצעות הסכם לשיתוף פעולה שיביא לחלוקה צודקת של הנטל הכלכלי והחברתי. התיאום ברמת הענף יכול להיות מושג מרצון ולא צורך בכפיה,שכן הוא מספק את רצון הכל בסביבה בריאה ובטוחה, ובה בעת מרגיע את החשש מאובדן כושר תחרות.
גישת הכלכלה הקלאסית וביקורת על הנחות היסוד שלה
על פי גישה זו האדם הכלכלי הוא פרט יחיד בלתי תלוי השואף להעלות את תועלתו ובוחר בדרך הרציונלית את הדרכים הטובות ביותר להשגת מטרותיו. על פי הגישה ניתן לצפות שהציבור יבדוק בעצמו את החברות לבדוק האם אחת מהן אינה מרמה את הציבור, היות והוא לא יכול לסמוך על הביקורת הפנימית שלה.
הנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית הן:
1.כל פרט הוא יחידה המחליטה והוא אינו מושפע מאחרים ואינו מושפע על ידם.
2.העדפותיו וטעמיו נתונים.
3.לכל אדם יש זכות לקניין פרטי.
4.כל פרט שואף להרבות את תועלתו- כסיפוק האינטרס העצמי.
5.אפשר לדרג את החלופות העומדות לבחירה על פני סולם תועלת חד ערכי- העמדת א' על ב'.
6.כל פרט נהנה מניידות מושלמת בשוק וממידע מלא על כוחות השוק ועל המחירים.
אחריות מוסרית של הארגון וגישת בעלי העניין
עיקרון ראשון הוא עיקרון התועלת. על פי עיקרון זה הערך המוסרי של המעשה נמדד בכמות האושר שהוא תורם למאזן האושר בחברה. אי לכך המבקר צריך לפעול, כמו המבקרים בכל חברה וחברה למען הרווחה החברתית הגבוהה ביותר (פרטו-אופטימום).
עיקרון שני הוא עיקרון הזכויות והחובות. על פי עיקרון זה יש לתת לככל אח זכות מלאה לדעת מה קורה בכל ארגון, אם זהו אינו סוד מקצועי. ולכן המבקרים אמורים לא להחשות בעניין זה.
עיקרון שלישי הוא עיקרון הצדק. על פי עיקרון זה נשאלת השאלה האם זה צודק לדרוש ממנהלי החברות על פעולותיהם הלא מוסריות, כאשר הם אינם בטוחים כי אחרים אינם עושים כמוהם.
על מנת ל"הימלט" מהצדקה של גישת בעלי העניין, טוב יעשה הארגון אם יאמץ את הגישה היפנית שהוזכרה לעיל: התאגיד קיים למען העובדים המשקיעים בו את חייהם ולא למען בעלי המניות. התגמול של המשקיעים אינו דווקא רווח, אלא סיפוק שהם יכולים להפיק מהצלחת התאגיד, ומהפעלת כללי צדק חברתי.
להלן ננתח את חמשת עקרונות המוסר העיקריים:
המבחן הראשון הוא התועלתנות:
עיקרון זה מנחה אותנו בקלת החלטות כלכליות מול החלטות מוסריות. עיקרון זה עובד תחת כנפי הליברליזם הכלכלי למעשה הערך המוסף של המעשה נמדד בכמות האושר שהוא תורם למאזן האושר של החברה.
ההיבט החברתי סוציאלי שלה אינו רצוי לחברה. שהות ממושכת של כח עבודה גברי בעיקרו רחוק ממשפחתו ומהחברה לה הא רגיל יותר תופעות חברתיות קשות. אי לכך קשה בטווח הארוך למנוע את התערותם של העובדים הזרים בחברה והפיכתם למהגרי קבע.
עובדים זרים שחיים כאן מעדיפים לשכר ועליית משפחותיהם ארצה יוצרת בעיה של מיזוג חברתי.
היבט ראשון בנושא ההוא ההיבט הבטחוני. הזרם הפלשתינאים המגיעים לישראל פועלים במקרים רבים נגד רכוש ורמת הפשיעה אצלם גבוהה מאוד. כמו כן יש עימם בעיות ביטחוניות רבות. לעומת זאת אצל העובדים הזרים אין בעייתיות כזו- הפשיעה בקרבם הינה זניחה וכמעט שלא מורגשת.
מההיבט הכללי יש יתרון להעסקת עובדים זרים בכל שהוא מוריד את עלויות העבודה מחד, ומאידך מגביר את התפוקה הלאומית. אומנם הפועלים הפלשתינאים אינם מתגוררים בישראל ואינם יוצרים צפיפות אולם למאידך לעיתים הם אינם יכולים להגיע לעבודה והדבר הרה-אסון לענף העיקרי בו הן מועסקים- ענף הבניה. לפי האמור לעיל אצל
רוזנבאום יהודית הסבות לשתתום שכר נמוך הם:
א. המעסיקים: בעלי טעם נגד ערבים או ע"ז ולכן מוכנים לשלם ליהודים שכר גבוה ממחיר השוק, בעוד שהזר המופלה מקבל את שכר השוק.
ב. העובדים- העובדים במקום העבודה לא רוצים לעבוד עם ערבים או ע"ז וכדי שיסכימו לכניסת עובדים ערבים הם דורשים פיצוי מהמעביד- פיצוי שמעלה את שכרם.
ג. לקוחות- מוכנים לשלם יותר בעד שרות שניתן על יד קבוצה מועדפת (עובדים מקומיים). כתוצאה מכך תקבל עבודה זו שכר מעל מחיר השוק. כולנו מכירים את המושג "עבודה ערבית" המסמלת עבודה גרועה שלא מצדיקה את מחירה.
הסבר קלאסי אחר לאפליה הוא ההסבר הקלאסי. הסבר זה טוען כי למעסיק אין אינפורמציה מלאה על הפרודוקטיביות של המועמדים לעבודה. בניסיון להגיע להחלטה רציונלית עליו לקבל החלטה על סמך ממוצע הקבוצה אליה משתייך המועמד ((CAIN, 1977. כך שלמרות שלמעביד אין טעמים כנגד ערבים הוא ישלם לעובד היהודי יותר מאשר לעובד הזר
מכיוון שהוא יודע שבממוצע הפרודוקטיביות של העובדים היהודים גבוהה יותר.
מבחן הזכויות והחובות
החברות צריכות לתת לעובדיהן יותר מאשר המדינה נותנת להם, הן כהכרת טובה והן על מנת להגביר את התפוקה.
בישראל קיימות מס' חברות גדולות בשוק התעסוקה הזמנית והן: מנפאואר, או.אר.אס., דנאל וחבר, אך אלה אינן שייכות לארגון לשירותי כח אדם המאוגד כעמותה, ולכן הן מפחיתות מכוחו.
לפי ההערכות מדובר ב15,000- עד 18,000 עובדים ("גלובס", 31.1.95).
ישנן מספר קודי התנהגות המקובלים בקרב המעסיקים עובדים זרים, אם כי לא כולם מקיימים דרישות אלו:
1.דאגה לטיפול רפואי.
2.חופשה שנתית.
3.דיור הוגן.
4.שכר מינימום.
כאמור, חלק מהמעסיקים מפירים את התנאים הללו ולכן קיים ניצול מחפיר של העובד היות והוא לא יודע היכן להתלונן.
עובדים שבורחים ממעבידיהם הופכים ללא חוקיים.
כיום נפתח "קו לעובד" המטפל בעובדים זרים. המרכז הינו עמותה רשומה, המתקיימת מתרומות, ועוזרת לעובדים שמעבידיהם מנצלים אותם.
לפי כתבה שהופיעה בעיתון "מעריב" (13.4.1999) כיום קיימת תופעה של מעבידים השוכרים עובדים זרים, ולאחר חודש הם מפטרים אותם בטענה כי הם אינם מתאימים לעבודה, כמובן ללא תשלום שכרם.
על פי קאנט, ואחריו רולס, אדם צריך לעשות מעשה כאילו הוא "מאחורי מסך הבערות". כלומר הוא צריך לקבל החלטה אשר הוא רוצה כי תהיה לחוק כללי.
במקרה שלנו כל אדם היה מקבל החלטה אחרת. אף אחד לא היה רוצה כי ינצלו אותו ויעבידו באותו בפרך ללא תשלום שכר. אי לכך ההתנהגות כיום אל העובדים הזרים אינה נאותה.
על פי הציווי של קאנט הפעולות צריכות להיות תכלית ולא רק אמצעי. אולם הפעולות הםן אמעי להעביד את העובדים הזרים בחוסר הגנה וללא יחס שווה.
אשר לצדק
הצדק בא לחלק את העושר בעולם על פי תפוקתו של כל אדם, או, על פי גישות מרכסיסטיות, שווה בשווה. כאן האדם-הפועל הזר מקבל את שכרו לפי הנהוג והמקובל ולא לפי תאוריות של צדק חברתי.
לפי הגישה המעמדית בסוציולוגיה, שינוי פוליטי פירושו שינוי מהותי במערכת הפוליטית ועליית מעמד אחד במקום הקודם, כגון מלוכני במקום פיאודלי, קפיטליסטי במקום אריסטוקרטי. באוטופיה המעמדית צריך להיות שינוי שבו מעמד הפועלים יבוא במקום המעמד הבורגני, דבר שלא קורה במקרה שלנו.
גם על פי רולס לא מתקיים כאן "צדק".תורת הזכאות של נוזיק, החולק על רולס, גורסת שכל אחד נותן כמה שהוא יכול ולוקח לפי צרכיו. הזכות לקבל נגזרת מהזכות לתת, והצדק היא מערכת יחסים חופשית של החברה. מימוש הצדק לטענתו היא בתפקידו של השלטון המדיני למנוע יחסי תן וקח כפויים.
העובדה שנוזיק מדבר על הכרה בצרכים הכרחיים מפחיתה מעוצמת טענתו בדבר אי התערבותה של המדינה. לטענתו, המערכת של תן וקח יש בה ריסון פנימי ואל למערכת ממשלתית להתערב, אלא ביחסים כפויים. כלומר במקרה שלנו הממשלה צריכה לתת לשוק להחליט בעצמו לפי כוחות השוק של הכלכלה הקלאסית, ולא להתערב בנושאים כמו רישיונות
וכד'.
אולם כאמור, נוזיק אינו גורס כמו רולס. רולס טוען שבני אדם ישיכעו להסמה מלאה על עקרונות חלוקת הטובים המטיחים את האינטרסים של כל פרט אם המשא ומתן בינהם יתקיים בתנאים של שיוויון ואי פניות. כאן המשא ומתן אינו מתקיים כלל, ולמעשה העובדים הזרים נתונים וחסדיו של המעסיק.
סגולות טובות
הסגולות הטובות משתפות את הרגש, הכרה והפעולה. החכמה המעשית היתה להגיע למידה אמצעית בקביעת הנורמות והחוקים כלפי העובדים הזרים, ולא להגיע למצב בו הרווח הולך לחברות והעובדים הזרים והחברה יצרכו להתמודד עם הבעיות שנוצרות מהתופעה. אולם סגולות טובות אלו אינן נמצאות ולכן המצב כיום כפי שהוא.
הסכמה חברתית
לצערנו, הנורמות מתיישבות עם המצב הקיים בחברה, אשר בו חברות מנסות לנגוס ככל יכולתן, כל עוד הן אינן עוברות על החוק. החברות הקבלניות אינן פועלות מתוך שיקולי עלות תועלת ארוכי טווח. הודה שעובדים אלו זמניים אינה נכונה מכיוון שלמעשה הם נשארים במדינה המאחרת. אולם, החברות מעדיפות לדאוג לרווחים הכללי שלהם
ולא לפעול מתוך חובה מוסרית, ולכן הן נו הגות באגואיזם.
אין כיום קוד אתי לתברות אלו ואין ריסון פנימי ברמת הענף. אי לכך האחריות החברתית כמעט ואינה קיימת. מגזר ענף הבניה אינו מנסה לדאוג לעובדים אלו, ולכן הם מקובלים מבחינה חברתית:
נבדוק את העניין מבחינת מגזר העובדים כולו במשק. מבחינת עמדת ההסתדרות.
עם תחילת העסקתם של העובדים הזרים בארץ טענה ההסתדרות לקיפוח רחב של העובדים הזרים. ההסתדרות שמה לה כמטרה להגן על זכויות העובדים, ואף הקימה רשות עליונה להגנת העובדים הזרים.
תפקיד הרשות הוא לקבוע מדיניות להגנה וטיפול בעובדים הזרים השוהים בארץ כדין על פי היתרים שהוצאו על ידי רשויות המדינה והזכאים להיכנס ארצה ולשהות בה לצורך עבודה ("הארץ", 5.12.96, עמוד 2א).
הרשות קבעה כי היא תושיט תמיכה, עצה וסיוע לאיגודים מקצועיים ותיתן עם מועצות הפועלים אל כלל ההיבטים הקשורים בעבודת העובדים הזרים במסגרת מדיניות חברתית והנהגה מקצועית.
מהעולה מפרסום זה נראה כי מטרת ההסתדרות הוא לעזור לעובדים הזרים בארץ לשמור על מעמדם וזכויותיהם, אולם רבים הטוענים כי לא כך הדבר. לדוגמא, במאמר שהתפרסם ב"קו לעובד" מספטמר 1997, הכותב טוען כי ההסתדרות נהנית בעיקר מדמי החבר שמשלמים חברות כ"א, בעוד שהתערבותה אינה אפקטיבית.
אלם המצב לא השתפר. על פי הנתונים שאותם מרכזים אנשי "קו לעובד"- הגנה על זכויות העובדים, רבים המעסיקים המלינים שכר זרים. אי לכך, עקב החשש לאי תשלום השכר במועד נדרשים כעת כל חברות כח האדם להפקיד ערבות בנקאית. כדי להבטיח את שכר העובדים במקרה של פשיטת רגל.
הסדר זה עוגן בחוק בתמיכת ההסתדרות. הסעיף בחוק אשר עליו קיימת גאוות ההסתדרות הוא סעיף 13 הנקרא "תחולת הסכם קיבוצי"- ובו נקבע כי עובד המועסק יותר משלוש שנים באותו מקום יהנה מכל הזכויות, למעט קביעות, הניתנות בהסכם קיבוצי לעובדים המועסקים שם ישירות.
סיכום העבודה
הסופר השוויצרי מקס פריש (1933-1998), בהתייחסו לעובדים הזרים שהובאו לשוויץ, אמר: "רצינו להביא לכאן פועלים, וקבלנו אנשים", משפט חכם זה הולם את המצב שנוצר בכל מדינה שאפשרה להכניס לתחומיה עובדים זרים.
השנויים בעולם העבודה מתבטאים, בין היתר, בהגירת עובדים ממדינות לא מפותחות למדינות מפותחות יותר - מן הפריפריה (מבחינה כלכלית) למרכז המאפשר להם לשפר את תנאי חייהם. המדינות השולחות עובדים והמדינות הקולטות אותם, מצפות לרווח כלכלי. לא כאן המקום לבדוק עד כמה ההנחות האלה מבוססות.
העובדים נקלטים בארץ ההגירה בשוק העבודה המקומי ונמצאים, לרוב, בתחתית סולם העסוקים, אף כי קיימת גם הגירה של כוח עבודה מקצועי.
כיום מדברים (אין מידע מדויק) על כרבע מליון עובדים זרים בתחומי מדינת ישראל. הפועלים הזרים (רובם ממרכז אירופה ומן המזרח הרחוק) הגיעו לישראל בשל המחסור בידיים עובדות עקב הקטנת מספרם של עובדי השטחים עם רבוי הבעיות הבטחוניות והטלות הסגר למיניהן. העובדים מועסקים בישראל ב- 3 ענפים עיקריים: בנין, חקלאות
ושירותים.
את שנת 1993 אפשר לציין כשנה בה הפכה העסקת הזרים בישראל (לא מיש"ע) לתופעה משמעותית, ונראה שלא קדם לכך שום דיון אסטרטגי מעמיק. נושאים כמו מכסות ממשלה, המלצות שרות התעסוקה, אישור היתרים להבאת עובדים זרים, הנפקת היתרים ואיושם לא הוגדרו כראוי ולא סוכמו בעקבות תהליך קבלת החלטות נכון ומסודר.
נמצא כי העובדים מופלים הן מבחינה חברתית והן מבחינת השכר- רוב הישראלים לא מתחברים עימם והם חיים בקבוצות נפרדות. המעגלים החברתיים כמעט ולא נפרצים, בשל דעות קדומות וניסיון לאפלייתם.
על פי ההיבטים המוסריים שהוצגו לעיל החריגות של העובדים הזרים מנוצלת, בתת מוגע להסתייגות מהם. שהות ממושכת של כח עבודה גברי בעיקרו רחוק ממשפחתו ומהחברה לה הוא רגיל יוצר תופעות חברתיות קשות. אי לכך קשה בטווח הארוך למנוע את התערותם של העובדים הזרים בחברה והפיכתם למהגרי קבע.
על פי התאוריות שהוצגו לעיל הרי יש להגביר את המחויבות של הארגונים כלפי העובדים הזרים, גם ע"י חקיקה. מחד יש לחוקק חוקים שיסדירו את העסקתם, ומנגד יש להגביל את כמות העובדים בישראל כגון:
מכסות המגדירות את המספר המירבי של עובדים זרים שמותר להביא- לפי אזור, ענף, משלח יד, ארץ המוצא.
התניית הבאת עובדים בהיתר עבודה במדינה המארחת השיטה הקשיחה בותרהיאהיתר עבודה מוגבל בזמן, בעיסוק מסוים אצל מעסיק מסוים, כפוף לחוזה עבודהשיש לחדש תקופתית.
עדיפות לעובדי גבול יוממים, לעובדים עונתיים, לעובדים מתרבויות דומות
פיקוח על כניסה למדינה דרך הגבולות ובקרה על הנכנסים שאינם יוצאים.
הקשחת הקריטריונים להבאת בני משפחה.
מתן תמריצים לעזיבת המדינה הקולטת.
פיקוח על רישום עובדים (ביטוח לאומי) וסנקציות על מעסיקים שמעסיקים עובדים לא רשומים.
פיקוח על מעסיקים לגבי תנאי עבודה ושכר.
לדעתי השיטה הטובה להגביר את הקשר וע"י כך לשנות את מצבם התעסוקתי הוא לערוך מפגשים חברתיים. מדוע ניתן לערוך מפגשים כמו "צו פיוס" פגישות בין בני נוער יהודים וערבים ואילו בין עובדים זרים לישראלים קשה מאוד.
ביבליוגרפיה
ברואן מילין י., (1995), הקשרים שבין תפיסות רמות שכר וקבוצות השוואה לבין שביעות רצון מרמת שכר, עבות גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב.
גלין א., כרמי ע. (1990), ניהול -2000 ניהול גמיש, ספריית המנהל.
ורדסהיים א. ואחרים (1995), הנעה של עובדי תעשיה בהיבטים בין תרבותיים, חיפה: הטכניון.
בעיות בפילוסופיה של המוסר, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, יחידות 1990,7-8 .
גבע אביבה, מוסר ועסקים-מושגים ועקרונות, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1997.
מיכאלי יואב, "השפעת השמוש בכח אדם זמני על מערכת יחסי עבודה בארגון", משאבי אנוש, מרץ 1992.
נחמני יעקב, "גמישות בהעסקת כח אדם זמני", משאבי אנוש, פברואר, 1992.
סדן חנוך, "לשכות עבודה פרטיות, מעתה תחת כנפי חוק", משאבי אנוש, מאי 1991.
Borjas g.s. (1995) `"The economic benefits from immigration", Journal of economic perspectives, 9 ?(2) spring 1995, pp.3-22.
Covey, stephan r. (1996) "three roles of the leader in the new paradigm", The leader of the future, Hesselbein, goldsmitH and beckhard, eds, josey-bass, san francisco. Pp. 149-159.
Daneshvary n and schwer r.k. (1999) "black immigrants in the u.s. Labor market: an earnings analysis" , Review of black political economy, 22(3) pp,77-98.
European commission (1994) Community social policy: current status 1/7/1994, Luxemburg, office for official publication of European communities
Feilr g., Fishelson g., Nathenson r., (1993), Labor force and employment in Egypt syria and jordan, Institute for economic and social research, tel aviv.
Feilr g., Fishelson g., Nathenson r., (1993), Labor force and employment in egypt syria and jordan, Institute for economic and social research, tel aviv.
Foo l. (1994) "the vulnerable and exploitable immigration workforce and the need for strenGthening worker protective legislation" Yale law journal: 103(8) pp. 2179-2212.
Freidberg r.m. Ang hunt j., (1995), "the impact of immigrants on host country wages, employmet and growth", Journal of economic perspectives,. 9 (2) spring 1995, pp.23-44.
LalonaDe r.j. And topel r.h., (1999) Economic impact of international migration and the economic performance of migrants" University of Chicago.
Lowell b.l. And jing z (1994) "unauthorized workers and immigration reform: what can we ascertain from employers?" International migration review, 28 3(107). Pp.427-448.
Massey d.s., And singer a., (1995), "a new estimates of undocumented Mexican migretion amd the probability of apprehension", Demography, 32(2), pp.203-213.
Mrtin p, and midgelkry e., (1994) "immigration to the united states: journey to an uncertain destination" Population bulletin, 49(2) pp.1-45.
Poston d.l. (1994) patterns of economic attainment of foreign-born workers in the united states", International migration review, 28, 3, (107), pp,478-500.
Sills e.o. (1994), "immigrant farm workers on virginals eastern shore: an analysis of economic impact" Journal of agricultural and applied economics, 26, (1) pp.209-223.
Sorensen e. And bean f.d. (1994), "the immigration reform and control act and the wages of Mexican Origin workers- evidence from current population surveys", Social science quarterly, 75, 1, pp-1-17.
Sorensen e. And bean f.d. (1994), "the immigration reform and control act and the wages of Mexican Origin workers- evidence from current population surveys", Social science quarterly, 75, 1, pp-1-17.
Stalker p. (1999),The work of strangers: a survey of international labor migration, I.l.o. Geneva.
Stiger g, (1999), People at work, Harvard university preSs,1991.
Yuengert a.m., (1995), "testing hypotheses of immigrant self-employment", Journal of human resources, 30(1), winter 1995, pp.194-204.
Zweimuller . winte e.r., (1995) "internal labor market and firm-specific determination of earnings in the presence oF immigrant workers, Economics- letters, 48(2), pp.185-91.
חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א.
פעולה: התנהגות מוסרית/ לא-מוסרית
הכרות:
שלב
התפתחות מוסרית
הערכה מוסרית:
פילוסופיות שיפוטיות
הכרעה:
כוונה מוסרית
מודעות:
סוגיות אתיות
ס
ב
י
ב
ה
תרבות ארגונית
הזדמנות
מתווכים אישים

תגים:

עובדים · מעסיק · אפליה · אישור · חקלאות · בניים · כוח · אדם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המוסריות שבתנאי העסקת עובדים הזרים ", סמינריון אודות "המוסריות שבתנאי העסקת עובדים הזרים " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.