היישום אינו מחובר לאינטרנט

שוחד בעולם העבודה- בחינת המוסריות

עבודה מס' 064630

מחיר: 228.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: האם השוחד בסביבת העבודה הוא בלתי-מוסרי לחלוטין?

5,098 מילים ,13 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

בעולם כולו, ואף בישראל ניתן לתת שוחד לעובדים בדרכים שונות ועבור מטרות שונות, וזאת בעיקר כדי לקדם אינטרסים כלכליים.
ההגדרה המילונית של שוחד- הוא כסף, שירות, מתנה או כל טובת הנאה אחרת הניתנים שלא כחוק לאדם כלשהו ( בדרך-כלל עובד ציבור ) במטרה להטות את לבו לטובת הנותן, בעד פעולה הקשורה בתפקידו והמסייעת לנותן השוחד (מילון אבן שושן).

סוגים עיקריים של שוחד הם (Gantz 1996):
* תמריצים - הפצת תשלומי כסף מזומן קטנים כתשר/מתנות על מנת לזרז תהליכים/נוהלים.
* תשלומים למתווכים - תשלומים לאנשי ביניים בעסקאות. נקראים גם עמלות KickBacks
* תרומות פוליטיות.
* תשלומי מזומן - ניתנים לאישים חשובים דרך קרנות תמיכה, כתשלום על "טובות".
בנוסף, מהווה השוחד בא לידי ביטוי כדרך להשפעה לא נאותה.
הניסיון מערב שוחד או מתן יתרון מסוים לאלו שיספקו את המידע בעל הערך הרב ביותר. שוחד כמתנה לשבירת נאמנות. (שוחד בכירים בממשל). השוחד לא חייב להיות כסף. ניתן לשחד גם בהצעת עבודה, שכירת עובד היריב במטרה להשיג גישה למידע סודי ועוד.

ההגדרות הקלאסיות רואות בשוחד הפרת חוק, פגיעה או ניצול לרעה של התפקיד והאמון הציבורי מתוך חמדנות אישית ולמען אינטרסים פרטיים. ככל שהמטרה קשורה יותר למסגרת ארגונית רחבה, כך היא נעשית "נעלה" יותר- ואם האמצעים להשגתה כרוכים בשחיתות- הרי שככל שהסיכון בביצוע רב יותר, כך נתפשת נאמנותו של הפרט כגדולה יותר. כל אלו קובעים את רמת הדבקות של המושחת במעשיו. בהגדרה רחבה ניתן לומר שאת ההתנהגות של בעלי מקצוע כלשהו קובעים ומעצבים חמישה גורמים: הפרט עצמו, החוק הכללי, התקנון האתי, הארגונים המקצועיים ולבסוף כל החברה כולה Gantz 1996)).

השאלה עליה אנסה לענות בעבודה זו היא האם השוחד בסביבת העבודה הוא בלתי-מוסרי לחלוטין? האם בחברות בהן נהוג לתת שוחד, לא ניתן לגנות שוחד; האם אדם אשר היה זוכה בלאו הכי במכרז נותן מתנה כהוקרת תודה- האם גפ זה נחשב לשוחד.
אציג את טיעונים בעד ובנגד יישום פעילויות שוחד בעולם העבודה. במסגרת הצגת הטיעונים אביא מאמרים/דוגמאות ממקרים ידועים בארץ ובעולם העוסקים כולם בסוגיה זו ובסובב אותה, מקרים שנחשפו, משפטים שהתנהלו ונימוקי המשחדים/נוטלי השוחד ללקיחת/הצעת השוחד, וכיצד הגיב העולם/המערכת המשפטית למקרה.
בהמשך, אציג שלושה עקרונות מתחום המוסר ועסקים, תועלתנות, זכויות וחובות וצדק. אדון בתיאוריות סביב העקרונות וכיצד הן באות לידי ביטוי במקרה הספציפי של נטילת/מתן שוחד ע"י עובדים.

אציג את מסקנותיי ואת מסקנות החוקרים השונים לגבי השימוש בשוחד בעולם העבודה. לסיכום ארכז את הדרכים השונות להתמודדות עם התופעה וסיכום הדעות השונות.

תוכן עניינים:
1 תאור הבעיה
1.1 הצגת הנושא
1.2 שאלת המחקר
2 החוק בישראל
2.1 חוק העונשין
2.2 שוחד ביהדות
3 השוחד במקומות עבודה ברמה הבינלאומית
3.1 ארה"ב
3.2 המצב באנגליה
3.3 תאור מקרים מפורסמים
4 כיצד יש לפעול
5 סיכום
6 ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

בתורה נאמר במפורש "כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". השאלה היא מה קורה במקרים גבוליים כפי שהוצג במבוא.
במאמר של רבי יואל דומב, טוען הרב כי בתרבויות רבות נהוג להשיג עסקים עם לקוחות על ידי מתן תשלומי-עזר. חלקם טיפים או מתנות לעובדי ממשל.לשם מתן מעבר חלק למשלוחים שונים וניירת.צורות אחרות הינם אנשי מכירות המשתמשים בקשריהם שהושגו תוך מתן "מענקים" לגורמים שונים, לקדם עסקים עם החברה אותה הם מייצגים. הרבי טוען כי בגלל המצב, גם חברה תמימה ונקיית כפיים, צריכה לנקוט בצעדים אלו כל מנת לשרוד ושואל האם זהו אותו ה"שוחד "

מקורות:

3.7
ספנות
5.1
כח ותעבורה
3.7
דיג
5.9
מחצבים
4.0
תעשיה קלה
5.9
תעבורה
4.3
חקלאות
5.9
בריאות
4.3
 
 
ההמשגה החדשה של המאבק בשחיתות ממסגר את הסוגיה במונחים כלכליים, ולאוו דווקא מוסריים. עבור קובעי המדיניות נותן הניתוח הכלכלי כמה יתרונות. הוא מאפשר גישה פחות שיפוטית לכמה מהסיבות היסודיות לשחיתות. לדוגמה, מידה רבה של שחיתות זעירה היא תוצאה של משכורות נמוכות של עובדי ציבור שאינן מספיקות לקיום. רפורמות
בשירות הציבורי, עם משכורות מוגדלות, גילוי הנכסים, דרישה לביקורת ומדיניות של ניגוד אינטרסים הן מדיניות קבילה מבחינה פוליטית בארצות בעלות רקע תרבותי מגוון (Dunfee, 1999)
החשיבה מחדש על שחיתות במונחים כלכליים אפשרה לחוקרים להתחיל מחקר על העלות העסקית של שוחד ושחיתות, ולנתח את השפעת השחיתות על הכלכלה. בעולם המפותח המנהיגים ראו את השפעת השחיתות על הרווחים והחלו קוראים בפומבי לחסום את השחיתות, ולא לקבל אותה כנוהג לניהול עסקים. השפעתם סייעה לחקיקה חוקים נגד שוחד, אף אם
הוא בין-מדינתי Ashman, 2003)).
השימוש בנימוקים כלכליים נגד שחיתות הוכח כהרבה יותר אפקטיבי במשיכת תשומת לבם של משתתפים שהיו סרבנים בעבר, בצד ההיצע והביקוש כאחד של משוואת השוחד.
Bequai (1998) טוען כי שחיתות ושוחד גורמים לחוסר יעילות כלכלית ובזבוז, עקב השפעתם על הקצאת הון, על הייצור ועל הצריכה. רווחים שהושגו על ידי שחיתות אינם עשויים להיות מועברים למגזר ההשקעות, לדוגמה, כפי שכסף הבא בעבירה משמש או לצריכה ראוותנית או מועבר לחשבונות בנקים זרים. העברות אלו מהוות הפסד בשל
מריחת ההון מהמשק המקומי. יתרה מכך, השחיתות גורמת לחוסר יעילות בהקצאות משאבים, היות וניתן לספק מכרזים לקבלן פחות יעיל, אשר הוא בעל יכולת השיחוד הגבוהה ביותר לקבל חוזים ממשלתיים. בנוסף, כיוון שעלויות השוחד כלולות במחיר הסחורות המיוצרות, עשוי הביקוש לרדת, מבנה הייצור מוטה והצריכה נופלת מתחת לרמות
היעילות. כך מורידה השחיתות את רווחתה הכללית של האוכלוסייה.
בשנות התשעים של המאה הקודמת, בעיקר מאז עליית קלינטון לשלטון, היינו עדים בפריצות הממשיות הראשונות במאמצים למיגור השוחד בסחר הבינלאומי. אמנם היו כמה מהמאמצים, ויצטרכו להיות גם בעתיד, לאומיים בהיקפם, אך ההבדל בין חמש השנים האחרונות וחמש עשרה השנים הקודמות הוא האופי הרב-צדדי של המערכה. האופי הרב-צדדי
של המאמצים למיגור השחיתות הוא המפתח לאפקטיביות הצעדים שיעברו לבסוף את שלב הדיבורים. מאמצים רב-צדדיים אלה משתמשים בכלים החדשים של המשפט הבינלאומי: הארגון הלא ממשלתי והבין ממשלתי. המערכה משתמשת גם בכלים המסורתיים של המשפט הבינלאומי:
האמנה
ההסכמה
החוזה הרשמי
והצורות החדשות של "חוק רך", כגון סטנדרטים מרצון.
מתן שוחד הפך לדאגה חמורה בקהילה העולמית. הנושא המרכזי בועידות עולמיות, נאומים ממשלתיים, קהילות מדיניות ובנוסף הנושא המרכזי של ועידת OECD וכן של ארגון השקיפות הבינלאומי. ניתן לראות מקרים בהם השחיתות והשוחד הבינלאומי גרמו למשיכת כספי-עזרה זרים או הקלות בחובות. מרבית הדיווחים המתקבלים הם על
לוקחי-השוחד ולא על נותניו, על הפקידים הקטנים ה"משומנים" היטב ולא על שחיתויות של ארגונים בינלאומיים, על מדינות מתפתחות ולא על מדינות תיעוש. הסיבות לכל אלו רבות, ובייחוד ארגונים מערביים שהורשו לפעול במדינות מתפתחות ללא כל הגבלות, תחת מעטה של מעשים טובים, ו"מלחמה בעוני".
בנובמבר 1997, חתמו המדינות החברות ב- OECD (אירופה) ואחרות על הסכם המחייב אותן לשנות את החוקים הלאומיים שלהן כדי להילחם בשוחד ובשחיתות של עובדי ציבור. פעילות חוקתית מוגברת זו צריכה להוות סימן אזהרה מוקדם למנהלים, הממחישה את הסיכון המוגבר לחשיפה והרמה הגבוהה יותר של התוצאות המשפטיות והעסקיות מנוהגי
שוחד.
ארה"ב
במשך שנים רבות, התייחסו פירמות בינלאומיות ומנהלים לחוק נגד נוהגי שוחד בחו"ל כאל "הכלב הנם" המפורסם שמוטב להניח לו, אולם בשנים האחרונות "הכלב קם מריבצו" .
בשנת 1976 חוקק בארה"ב ה- Foreign Corrupt Practices Act - FCPA שתחולתו משנת 1977. חוק זה נתפס בניסיון מרחיק לכת ונאיבי של ממשל ארה"ב לאכוף אמות מידה מוסריות לא מציאותיות על נוהגי הסחר בעולם. החוק נראה כקשה לאכיפה. אולם הממשל הגדיל את מספר התביעות בגין FCPA. ארגונים בינלאומיים, כגון קרן המטבע
הבינלאומית, הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכליים, ארגון השקיפות הבינלאומי, הגדילו גם הם את ההתעניינות והמאמצים להילחם בנוהגי שחיתות בסחר הבינלאומי ( Kaikati 2000)
וכך, בשנת 1977 הפכה ארה"ב למדינה הראשונה התוקפת באופן שיטתי את נוהג השוחד בעסקות סחר בינלאומיות. החוק הקרוי - FCPA משנת אסר משנת 1977 על רוב תשלומי השוחד לפקידים זרים, ודרש מחברות העסקים לנהל ספרי חשבונות ותרשומות מדויקים של העסקותיהן. ממשל קארטר קיווה שמאמצי ארה"ב יעודדו אומות אחרות להנהיג צעדים
נגד שחיתות, תקווה זו לא התממשה. מרגע ש - FCPA אושר נמתחה עליו ביקורת כבלתי יעיל, נאיבי, שחצני (עקב ניסיונו לאכוף אמות מידה של ארה"ב על ארצות אחרות) וממש רע לחברות העסקים של ארה"ב Brown, 1997),)
שילוב מוצלח של אירועים גיאופוליטיים יצר אקלים נוח מאד למסעות נגד שחיתות. מכל מקום, לא היו מסעות אלו אפשריים ללא דרכי חשיבה חדשות על בעיית השחיתות והשפעתה הפוליטית. ברשות קובעי המדיניות כלים מושגיים חדשים להסדר נוהג הסחר הבינלאומי. המאמצים לשים קץ לנוהגי סחר מושחתים עברו את נקודת האל-חזור (Gantz
1996)
הצירוף של חמש מגמות ואירועים תפסו את תשומת לבם של הבוחרים ושל קובעי המדיניות, ונתנו תחושה חדשה של דחיפות למאמצים למאבק בשוחד:
סיום המלחמה הקרה
התחוללות מהפיכת המידע
ההתקבלות הכלל -עולמית של רעיונות הסחר החופשי
ההתפוצצות הכלל-עולמית של הנפח והממדים של השחיתות
שינוי משמעותי במדיניות ממשל ארה"ב
ייתכן שהתנאי המוקדם המשמעותי ביותר לחידוש המאמצים הרב-צדדיים לריסון השוחד היה סיום המלחמה הקרה. קריסת ברית המועצות לשעבר ובעלות בריתה הכלכליות קשור ישירות להתפתחות החדשה של התנועה נגד השחיתות והשוחד. היא החלה עם יוזמות "הגלסנוסט והפרסטרויקה" של גורבאצו'ב. הפתיחות החדשה אפשרה בקורת ציבורית וחופש
הביטוי, והבנייה מחדש שהחלה בתקופתו של גורבאצו'ב חשפה את פשיטת הרגל והשחיתות הטבועות בשיטה הסובייטית. השפעת הפעולות של גורבאצו'ב חרגה הרחק מעבר לברית המועצות, ואפשרה את הרפורמות והמהפכות ברחבי אירופה המרכזית.
חשובות לא פחות מתוצאות השינויים בתוך האומות הסוציאליסטיות לשעבר היו תוצאות סיום המלחמה הקרה על הדיפלומטיה של המעצמות ברחבי העולם. מדיניות החוץ במסגרת המלחמה הקרה הביאה לגישה של "אויבו של אויבי הוא ידידי" ביחס למנהיגים פוליטיים במרבית העולם. לדוגמה, חלק גדול מתמיכת ארה"ב במשטר האפרטהייד בדרום
אפריקה, משטרו של מרקוס בפיליפינים, משטר מובוטו בזאיר לשעבר, ומשטר סומוזה בניקרגואה, ביו היתר, ניתן לייחס לעמדתם הבולטת של אנטי-קומוניזם נחרץ. סיום המלחמה הקרה אפשר היערכות מחדש של אינטרסים והערכת מנהיגות שכללה גורמים אחרים מלבד אידיאולוגיה. התוצאה של היערכות מחדש זו הייתה חשיפת אלה הקרויים
kleptocrats ("מושחתי על") והשחיתות בקנה מידה גדול בחלקים רבים של העולם. לאחר שהעימות הבין-מעצמתי נדחק לרקע, הצטמצם הצורך לתמוך בפקידים מושחתים בשם אינטרסים גיאופוליטיים רחבים יותר Defrank, 2002)).
סיום המלחמה הקרה, ולאחר מכן נפילת הגוש הקומוניסטי, הביאו לבחינה מחדש של יעדי סיוע הפיתוח שמעניקות המדינות המתפתחות למדינות העולם השלישי. כלומר המדינות המפותחות ניצלו את העבודה כי סייעו למדינות נחשלות בכך שהכתיבו להן כיצד להתנהג בשטחים מסוימים. כך במיוחד המצב לגבי האיחוד האירופי והמדינות החברות בו,
שמצאו אינטרס אסטרטגי חדש בתמיכה במעבר המוצלח של אומות מרכז ומזרח אירופיות למשקי שוק. התחרות הגוברת לכספים לסיוע פיתוח גרמה שהמעקב אחרי שחיתות הפך גורם רלוונטי יותר בהענקת הון חדש, ולדחיקת האידיאולוגיה כעקרון מנחה עיקרי (Chan, 1999).
גורם שני שהתרחש באותו זמן של סיום המלחמה הקרה הייתה הגעת מהפיכת המידע. התפשטות השימוש במכשירי פקס, טלפונים סלולריים ולווייניים, טלוויזיה לווינית והאינטרנט צמצמו במידה רבה את מידת הפיקוח שהיה לממשלה על המידע שהאזרחים שלה קיבלו ועל המידע שהתפרסם אודותם. אפילו משטרים יחסית מגבילים, כגון ערב הסעודית,
נוכחו לדעת שגולים המשתמשים באינטרנט מסוגלים לפתוח בביקורת על שחיתות הזוכה לתשומת לב ברחבי העולם.
גורם חשוב מאד בהתעוררות הפתאומית של ההתעניינות באמצעים נגד שוחד הוא שינוי במדיניות ממשל ארה"ב. ממשל קלינטון, מיד עם עלייתו לשלטון, פתח במאמץ כפול לריסון השחיתות, שכלל אכיפה מוגברת של FCPA ומה שיותר חשוב, מאמצים להביא ארגונים בינלאומיים וארצות אחרות להנהיג חוקים דוגמת FCPA. משרד המשפטים, הממונה על
אכיפתו הפלילית של FCPA הפך גם הוא פעיל יותר. נוסף לאכיפה הנמרצת יותר של חוקי ארה"ב, פתח ממשל קלינטון במסע להפעלת השפעת ארה"ב להבאת מדינות אחרות לביעור השוחד העסקי. הנכונות החדשה של ממשל ארה"ב להשתמש בכוחו בארגונים אזוריים ועולמיים, כגון Organization of American States (OAS), OECD ו- WTO מתחילה
להניב תוצאות. פקידים בכירים במשרד החוץ, משרד האוצר, ומשרד המסחר מתבטאים בפומבי על הצורך לשים קץ לשחיתות; דו"חות ממשלתיים מרכזיים כוללים מידע על השפעת השחיתות; ופקידי ממשל דוחפים להכללת הסוגיה בסדר היום של משא ומתן בינלאומי רבים. פעולות אלו מהוות שינוי מדיניות מהותי ביחס לשני הממשלים הקודמים.
המצב באנגליה
לפי ניסיונו של מבקר המדינה בבריטניה, קיימים הבדלים ניכרים בהתייחסות הסקטור הציבורי לפרטי לשוחד.
לפי מחקרים שנערכו, ההבדל בין המגזר הציבורי לפרטי באנגליה הוא גדול מבחינת האתיקה. אי לכך הביע סגן מבקר המדינה את דאגתו מכך כי אם יופרט השירות הציבורי, תהיה זו פגיעה קשה לטוהר המידות, היות ובמגזר העסקי יש פחות הקפדה על טוהר המידות Devine, 1999))
ביולי 1991 יזמה הממשלה את "מגילת זכויות האזרח". למגילה זו כפופים כל משרדי הממשלה, אולם לא עסקים פרטיים. עם זאת בשנים האחרונות מסתמנת שחיקה במערכת האתיקה הציבורית. בינואר 1994 הדגישה הוועדה לבדיקת חשבונות ציבוריים באנגליה כי בשנים האחרונות היא הבחינה בכמה כישלונות חמורים בתחום מתן שוחד ולכן הוועדה
נתנה עדיפות ראשונה לחזק "ערכים המסורתיים של הסקטור הציבורי". הוועדה הדגישה את חששה, שבכל הדרגים של מבנה רבגוני תהיה מודעות לבקשות המיוחדות וציפיות שמשפיעות על מתן שירותים לציבור ועל ניהול קרנות ציבוריות, לא תלות במבנה הארגוני. במילים אחרות, לא הושמעה קריאה לקביעת כללים ונהלים ברורים יותר. חברי
הוועדה הסכימו שיש כבר כי כללים וכי מרבית הנושאים שגרמו להם דאגה עלו בשל פרצות בהנחיות Devine 1999)).
תאור מקרים מפורסמים
להלן תיאור שלושה מקרים של שוחד:
ביולי 1976, ראש ממשלת יפן קואקו טנקה נעצר על לקיחת שוחד (1.8 מליון דולר) מחברת התעופה LOCKHEAD להבטחת רכישת מספר מטוסים. העם דרש חשיפת כל הפרטים. לאור התפתחות המקרה, ב-15 מדינות שונות נחשפו פרשיות שוחד ע"י חברת התעופה ונעצרו אנשים. בחקירה התגלה כי השוחד ניתן החל משנת 1958. דבר השוחד היה ידוע
לסוכני ה - CIA שלא עשו דבר בנידון.
ב-1972 שוב ניסיתה החברה למכור מספר מטוסים ולהתאושש מהמשבר הכלכלי בו שרתה החברה (החברה הייתה על סף פשיטת רגל והחזיקה מעמד בעקבות עזרה ממשלתית). הדבר התאפשר רק באמצעות שוחד של 9 מליון דולר לנציגי ממשל וראש-הממשלה עצמו. נשיא החברה אמר כי ידע מההתחלה לאן הכסף עובר, ואמר:
"זו הדרך לעשות עסקים עם יפנים וכך המליצו יועציי. בנוסף, אין כאן עבירה על החוק האמריקאי. אבקש עוד לציין שידעתי שהחוזים יביאו משרות לאלפי עובדים ויצילו את משפחותיהם ואת בעלי-המניות.לחברה לא היה סיכוי לקבל את החוזים אלמלא פעלתי כך ואני עומד מאחורי החלטתי".
לאחר חקירות בשנים 1[975 ו-1976, בטלה יפן את התקשרויותיה עם הספק.
במקרה אחר , נשלח מהנדס מגרמניה להקים מפעל במזרח הודו (שם השחיתות חמורה במיוחד על פי דירוג השחיתות הבינלאומי International Transparency organization ( Roman 2002). סמוך לבואו הגיעו אליו מספר פקידים מקומיים וביקשו דומה לאתנן שביקשו לתת. מדוגמה זו ניתן ללמוד על תפיסות שונות לחלוטין בין החברות
והתרבויות בעולם. עבור המנהל הגרמני, עצם הפניה היוותה אירוע מזעזע והוא מיהר לגרמניה לדווח על כך. עבור המקומיים - ככל הנראה דרך חיים.
מקרה שלישי הוא מקרה חברת "אנרון" שזעזע את הכלכלה האמריקאית ובעקבותיו חוקק חוק SARBANS OXLEY
על פי פרסום ב"וול סטריט ג'ורנל" חשדו החוקרים הפדראליים, כי בכירי תאגיד האנרגיה הקורס שיחדו בכירים בממשלים במדינות שונות כדי להתחמק ממכרזים ולחסוך עלויות. ב- 2.2.2002 עלה החשד כי תאגיד האנרגיה הקורס עסק לא רק בחשבונאות יצירתית כדי להסתיר חוב בשווי מיליארדים ובהתחמקות מתוחכמת מתשלום מס, אלא גם בשוחד.
על פי פרסום ב"וול סטריט ג'ורנל" (3.2.2002), צוות המשימה המיוחד של משרד המשפטים האמריקני חושד, כי התאגיד נתן שוחד לבכירי ממשלים במדינות שונות, כדי לזכות בחוזים גדולים ולרכוש נדל"ן בזול. על פי הפרסום, חלק מההאשמות הגיע מתוך מוסדות הבנק-העולמי, גוף בינלאומי שעוסק בהלוואות למדינות. החוקרים מצאו , כי
באמצעות מתן השוחד לבכירי ממשלים במדינות שונות (זהותן של המדינות הללו לא פורסמה) - קיבל אנרון פרויקטים כפריסת צינורות נפט, ייצור חשמל ופיתוח משאבי מים, בלי שנדרש להתחרות במכרזים. כמו כן רכש נדל"ן במדינות שונות, במחירים נמוכים ממחירי השוק.
פרשנים הזכירו כי מעשים כאלה אסורים בארה"ב, שחוקקה חוק מיוחד נגד פעילויות שוחד במדינות זרות. אם יאספו ראיות בפרשיות אלה צפויים בכירי אנרון (בהווה ובעבר) להיות מואשמים בכתבי-אישום מסובכים ובלתי-רגילים. מאז נחקק החוק ב-1977 היו רק 40 כתבי-אישום שהסתיימו בהרשעה.
כיצד יש לפעול
לאור האמור לעיל, רוב הגישות אינן שוללות מתן\קבלת שוחד במדינות בהן הדבר מקובל, אולם בכל זאת ברור הוא כי אין להציע שוחד ולדרבן את מקבלי ההחלטות להחליט לפי גובה טובת ההנאה האישית. השאלה היא כיצד ממגרים את תופעת שוחד בכללה, על מנת שגם התרבות המקומית, שאולי לא תמיד רואה בחומרה את המעשה, תשלול זאת.
גבע (1994) מביאה בספרה מספר רב של תיאוריות כיצד יש לנהוג ישנן מספר תיאוריות על פיהן אנו אמורים לבחון האם המעשה מוסרי. על פי התיאוריה של הכלכלה הקלאסית ותיאוריית בעלי העניין המנהל וכל עובד אחר אמור לפעול בלי סורי מצפון לטובת החברהאו בעלי המניות. טובתם של שני אלו חשובה מאוד לארגון והיא מגבירה את
היכולה שלו לשרוד. אם החברה תזכה במכרז המנהלים, הבעלים והעובדים יהנו, ולכן אין בעיה לתת שוחד. השוחד הוא עלות ככל העלויות האחרות.
לפי גישה אחרת הנראת "רלטיוויזם מוסרי" אנו צריכים לבוק מה נהוג באותו מקום. ישנם מקומות שבלי שוחד לא נזכה בשום מכרז, וזהוא למעשה חלק מהעלות הכלכלי האמורה להילקח בחשבון. כאשר כולם לוקחים שוחד, אולי ניתן אפילו לא לראות בכך שוחד. לדוגמא מדינה כמו טורקיה בה מקובל ה"בקשיש". את הבקשיש לוקחים עובדי הממשלה
אשר בכסף זה יוכלו להביא טרף לבני ביתם. אי לכך שוחד ברמות הנמוכות יכול להיות מוצדק במדינה מסוימת.
קולק גרגורי במאמרו "לשחד או לא לשחד" שואל האם מתן שוחד הוא תמיד בלתי מוסרי,
או אולי יש עקרון מקראי היכול לשמש שיקול לאור הנסיבות?.
קולק מספר כי במסעו למקסיקו נאלץ אחד מחברי לשחד את אחד הפקידים כדי שיוכל לבצע את משימתו. לרוע המזל, למרות שאינו מרמז שכל הפקידים דרומית לגבול הם כאלה, הרושם הוא שזהו נוהג שהכה שורש במקסיקו ובארצות אחרות גם כן. אם יצא לכם לשהות בארצות נכר, ידוע לכם שיש מקומות בהם שוחד מתחת לשולחן הוא הדרך המקובלת
לעשיית עסקים. מקרה נוסף שהוא מתאר הוא שגר כמה חודשים בתאילנד כדי לסייע לפליטים מקמבודיה. תפקידו היה לספק מזון ל- 18,500 איש מדי יום ביומו. הוא היה צריך לקנות את המזון הדרוש להם ולדאוג חלוקתו.
מפקד המחנה היה גם המפקד הצבאי הכל יכול. לדבריו אי אפשר היה להכניס או להוציא דבר מהמחנה ללא רשות המפקד. היו להם רובים, נשק אוטומטי בלתי נצור. פעם כשלא שיתף עמו פעולה, הוא עצר, בטענה על עבירה כלשהי, את כל 25 העובדים הקמבודיים שלי. כאשר לא שיחקתי לפי כללי המשחק שלהם לא יכלתי לשחק כלל. "נסה לשנע 20
טון אורז או שעועית ביום ללא עובדים. כמובן, היה עלי להתמודד עם מצבים כאלה כמו רבים מהמיסיונרים. כעין הסתגלות למצב, ובמובן מסוים מתן שוחד".
אחד הדברים שהיה עלינו לקנות הוא דלק לבישול. היו לנו עצים, אך השתמשנו גם בפחם. פחם מעצי גומי היה החומר הטוב ביותר אך הוא היה נדיר ומחירו יקר. אנשי עסקים הכינו דלק מקליפות אורז, שאיכותו ירודה ביותר, אך נאלצתי לקנות אותו מאחד הספקים כי הוא היה קרוב משפחה רחוק של מפקד המחנה. מצאנו לבסוף מוצא מהמצב אך
עברו עלינו זמנים קשים.
על פני הדברים מתן שוחד הוא בלתי מוסרי. אך איך אפשר לפתור דילמות שבפניהן ניצבים מיסיונרים כמוני, כאשר אתה נאלץ לשלם למישהו כדי שהדברים יתבצעו? אם לא תעשה כן, דבר לא יתבצע.
יש על כך שתי דרכי חשיבה. אי מתן שוחד הוא עיקרון נכון כשלעצמו, אך עשויה לגבור עליו תועלת מוסרית גבוהה יותר כאשר עליך לקבל החלטה על כך. האם זה פסול לשקר? כן. האם לפעמים נכון לשקר? לדעתו כן. מוצאים אנו דוגמאות לכך בתנ"ך. נכון לשקר כאשר אין לך ברירה אחרת אלא להפר ערך מוסרי גבוה יותר. רחב שיקרה בעניין
המרגלים. לו הייתה אומרת את האמת הייתה מקריבה חייהם של חפים מפשע. היא מופיעה ברשימת היוחסין של יהושע המשיח; היא סבתה רבה של דוד המלך; ותופסת מקום של כבוד באמונה בספר איגרת אל ה עברים 11 וגם בבשורה על פי יוחנן 2. במקרה זה היא פעלה כראוי למרות ששיקרה. למה? כי יש לנו מדרג ערכים. כאשר יש לך דילמה אתית
אתה בוחר לפעמים את הערך הגדול יותר, ועל ידי כך אתה נאלץ לעשות את העוול הקטן יותר. זה יכול להיות אמירת שקר או מתן שוחד. סבורני שהתנ"ך מלמד שלא כל שוחד הוא רע. מצאתי בספר משלי שלושה פסוקים המלמדים על מוסריות השוחד. הם אומרים דברים מעניינים. כתוב במשלי י"ז:8 : "אבן חן השוחד בעיני בעליו; אל כל אשר יפנה
ישכיל". י"ז:23 אומר: "שוחד מחק רשע יקח להטות ארחות משפט". נראה לי שרעיון לקיחת שוחד מהחיק כוונתו לאדם המכניס ידו תחת מעילו ושולף משם משהו ומחליק אותו לידו של מישהו. זה מראה את המרמה שבדבר. הוא מסתיר מזהו מעיני הבריות ומעוות את אורחות המשפט. משלי כ"א:14 אומר: "מתן בסתר יכפה אף; ושוחד בחק חמה עזה".
אלה שלושה פסוקים על מתן שוחד. שניים מהם מצביעים על יתרונות השוחד בעוד השלישי מצביע על פגם מוסרי. הוא מעוות אורחות משפט. זהו פגם. אך היתרון הוא היותו אבן חן בעיני בעליו; אל כל אשר יפנה ישכיל. זו נתינה הכופה אף וחמה עזה. אלה דברים חיוביים בעיני. נראה לי שספר משלי רוצה ללמד שמתן שוחד יכול לגרום לאחת
מהשתיים: הוא יכול לעשות טוב או יכול לעשות רע. כוונתי שמתן כסף תמורת שרות מסוים אינו בלתי מוסרי כשלעצמו.
מה אתה עושה בבואך למסעדת פאר ומחליק שטר של 5 דולר לרב המלצרים ואומר: "תן לי שולחן טוב?" האין אתה מבקש יחס מיוחד? אחרים לא זכו ליחס זה. אתה קיבלת אותו כי נתת תשר. "רק רגע, תשר הוא מענק; הבעת תודה על השרות הטוב שקיבלת." לא, זה איננו תשר. עדיין לא קיבלת שרות. זהו שוחד. האם נתת פעם תשר גדול מראש
בצפייה לקבל שרות טוב יותר? מה זה? זהו שוחד. אם תאמר, "רק רגע, איני מוצא בזה כל דופי." זו כוונתי. ייתכן שוחד - התנ"ך קורא לזה שוחד במשלי כ"א:14 - היכול לאכוף אף, לדחות חמה עזה. יש גם שוחד שהוא אבן חן בעיני בעליו, הגורם לו להשכיל אל כל אשר יפנה - משלי י"ז:8. נראה לי שאין בזה כל דופי.
אולם, כפי שראינו, יש שוחד במשלי י"ז:23 שהוא שונה מאד. הרשע מקבל שוחד מהחק כדי להטות אורחות משפט. האם הרשע מצוי בשוחד? איני סבור כן. לדעתי הרשע מצוי בהטיית המשפט. נתינה כדי לשמן את הגלגלים, לצורך הביטוי, היא בלתי מוסרית רק אם היא מטה את אורחות המשפט. היא בלתי מוסרית אם אתה מקבל שרות שלא מגיע לך.
נראה לי שאם אתה נותן כסף לרב המלצרים זכותו להושיב את האנשים כראות עיניו, כך שהשולחן אינו מגיע לאיש. נתת תשר כדי לקבל את השולחן הזה. אין בכך אי צדק. אך כאשר אתה נותן שוחד לשוטר כדי לבטל את הדו"ח שלך או כדי שלא ייתן לך דו"ח בהיותך אשם, זו הטיית אורחות משפט.
אולם, תאר לך מצב שבו אתה בארץ זרה ומנסה לספק מזון לפליטים ואנשי צבא עוצרים אותך. אתה יכול לבצע את משימתך אם תתן להם שוחד. זה מאפשר לך לעשות מעשה טוב אם רק תתן מתת קטנה. אם כך תעשה האם אתה מטה אורחות משפט? התשובה היא כמובן לא, לא במצב הזה. אפשר בעצם לטעון שאתה משלם כדי לקבל צדק משום שאין סיבה
שתתעכב. מישהו מעכב אותך כדי לקבל ממך כסף. זו טרגדיה שעליך לשלם כדי לקבל צדק והאיש הדורש כסף כדי לתת לך צדק הוא בלתי מוסרי. הוא בלתי מוסרי בכך שהצדק מגיע לך מבלי שיהיה עליך לשלם עבורו. אך האם אתה טועה כשאתה נותן אותו? לא. לדעתי לא. אין אתה מטה אורחות משפט, אתה מקבל את מה שמגיע לך ביושר. לרוע המזל,
עליך לשלם עבורו. לכן סבורני שיש מקום לשוחד, בתנאי שהנתינה אינה מטה אורחות משפט.
השאלה מהו המעשה הראוי,משתנה לשאלה מהן סגולות הנפש הראויות וכיצד רוכש אותן האדם. מסורת מוסרית זו רואה את האישיות השלמה ולא רק את שיקול הדעת הרציונלי של האדם. אדם טוב הוא מי שעושה מעשים טובים,אך מהו מעשה טוב? חזרנו ממוסר של סגולות נפש למוסר של מעשים. חשיבותו העיקרית של מוסר הסגולות הטובות הוא בהצגת
נקודת מבט נוספת על נקודת המבט של תורות המתמקדות במעשים. הסגולות הטובות,בהבדל מעקרונות מוסר מנחי-מעשים,קשורות לתפקידיו של האדם ולניסיון חייו החברתיים.הארגון כסביבה חברתית מרכזית בחיי האדם נתפס לא רק כמכיר להשגת תועלות כלכליות, אלא גם כמקור השפעה מוסרית על חבריו וכמסגרת שבתוכה הם מממשים את
עצמם.מחויבות העובד לארגון ואחריות הארגון לחבריו מקבלות כאן משמעות שמעבר לשיקולי כדאיות,ומילוי מטרות חברתיות נעשה לחלק אינטגרלי מתוכנית הפעולה של הארגון ואחד ממבחניו העיקריים.
אנו נמצאים בשוק חופשי המתרחב יותר ויותר ומגיע אף למדינות שבעבר ההיצע בהן היה מוגבל ביותר. גם בפרוייקטים גדולים כדוגמת מפעלי תקשורת, הקמת רשתות ומיזמים לאומיים, ניתן להבחין בהבדלים שבין הצעות שונות הן מבחינת מחיר והן מבחינת איכות.
בעולם כולו ובכלל זאת, במדינות אפריקה, מזרח-אסיה ודרום-אמריקה, נופלים משטרים מושחתים וקמות דמוקרטיות צעירות שאינן מקבלות עוד את דפוסי הניהול הישנים של העריצים המודחים.
במצב זה ניתן לראות מספר דרכים שבהן השוחד בסופו של דבר אינו משתלם לנותן. כאשר מדובר בזיכיון בשוק תחרותי, ניתן לסמוך על כוחות השוק שבסופו של דבר יעדיפו את הכדאיות הצרכנית, הן מבחינת האיכות והן מבחינת המחיר. כאשר מדובר בפרוייקט המצוי בשליטת הרשויות השלטוניות באותו מקום, קיים הסיכוי והסיכון כי תיערך
חקירה בעקבות ערעור של מתחרים שנפלו בתחרות, חקירה בעקבות הדחת שלטון וכיוצא באלה. במקרים אלה עלול נותן השוחד להפסיד את מה שנתן מתחת לשולחן ואת מה שהשקיע באורח גלוי.
סיכום
החיבור דלעיל דן בשאלה האם מוסרי לקבל ולתת שוחד, כאשר השאלה המרכזית היתה מה קורה במקרים גבוליים עליהם ניתן להתווכח ולדון האם בכל זאת ניתן לתת שוחד.
השוחד כאמור לעיל הינו אחד הסממנים המכוערים של הכלכלה. כאשר אדם נותן שוחד או מקבל הוא מטה את החלטתו הכלכלית וכך היעילות הכלכלית של כלל החברה יורדת.
עם זאת, לפי האמור לעיל, במקרים חריגים ניתן לשקול קבלת או מתן שוחד, במקרים בהם השוחד אינו מהותי, הוא מקובל והוא ניתן כחלק ממהלך העסקים- כלומר לא להטות מכרזים בסדר גודל גדול.
ניתן להזכיר כאן את תורתו של גוהן רולס הטוען כי החלטת המוסריות ביותר לגבי דרך פעולתה של החברה תהיה כאשר כולם לא ידעו היכן הם נמצאים בחברה ויצטערו לקבל החלטות הנוגעות למוסריות. במצב כזה, אין לי ספק כי הועדה שתתכנס להחליט על החוקים והנורמות תשלול מתן\קבלת שוחד היות והדבר בלתי מוסרי בעליל, הינו בלתי
חוקי ופוגע בכלל החברה.
ביבליוגרפיה
גבע א (1994) מוסר בעסקים, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
Ashman, Charles R., (2003) The Finest Judges Money Can Buy, And Other Forms Of Judicial Pollution (Los Angeles: Nash Publishing,
Bequai A. (1998) White Collar Crime-A 20th Century Crisis, London: Sage.
Brown E. (1997), " Best Bribe," Fortune, Vol. 135, No.5 , March 17, , Pp. 204--206.
Chan T. S. (1999), "Comparative Ethical Report Card", Journal Of Business Ethics, 18 Pp 3-15
Defrank, (2002), "Cops And Cash Make For Poor Mix," Macomb Daily (11 Feb) http://204.176.34.196/macombdaily/article.asp?ID=3238654
Devine, Thomas M.,(1999) "Bribe And Federal Law "51 Admin Law Rev 2 531-577
Donaldson, T.J., (1998) "Rihgts In The Global Market", In: R.E., Freeman, (Ed.),
Dunfee Thomas Et All (1999), "Social Contracts And Marketing Ethics", Journal Of Marketing, Pp.14-32
Gantz David A. (1996), "Globalizing Sanctions Against Foreign Bribery", Foreign Corrupt Practices Act Pp. 95-213.
Greenspan A., (2000) "Bribe And The Supervision Of Financial Institutions" The Journal Of Commercial Lending, P.11.
Irvin P J A (2001) "Do Analysts Generate Trade For Their Firms?" Journal Of Accounting And Economics 30
Kaikati G.J. Et All (2000) "The Price Of International Business Morality: Twenty Years Under The Foreign Corrupt Practice Act", Journal Of Business Ethics, 26: Pp.213-222
Roman R (2002) Russian, Chinese, Taiwanese And S. Korean Companies Widely Seen Using Bribes In Developing Countries Transparency International Releases New Bribe Payers Index (Bpi) 2002
פסק דין 571/03 רשת שוקן נ . עו"ד זאב ליצובר פד"י 3, (3)
שו"ת אור זרוע סימן ל"ח.
http://www.etika.org.il/
שו"ת הרא"ש סמך תתקד, עמוד קי"ד
Transparency International Bribe Payers Index 2002. http://www.securitymanagement.com/library/Bribe_index0702.pdf#search=%22%22Transparency%20International%20Bribe%20Payers%20Index%202002%22%22
Nongovernmental Organization (NGO) and the Intergovernmental Organization (IGO).
http://www.psrast.org/corrupt.htm
International Monetary Fund, The Organization of Economic Cooperation and Development - OECD - Transparency International.
The sleeping dog stirs: New signs of life in efforts to end corruption in international business; Carolyn Hotchkiss; Journal of Public Policy Marketing, Ann Arbor; Spring 1998; Vol. 17 Iss. 1; pg. 108, 8 pgs.
1

תגים:

כלכלה · חברה · עסקים · מוסר · טובת · הנאה · משפט

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שוחד בעולם העבודה- בחינת המוסריות", סמינריון אודות "שוחד בעולם העבודה- בחינת המוסריות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.