היישום אינו מחובר לאינטרנט

ניתוח הסדרה הכי גאים שיש

עבודה מס' 064639

מחיר: 216.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת מעמדם של הומוסקסואלים בתקשורת

2,830 מילים ,7 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

בחרנו בסדרה "הכי גאים שיש" לניתוח בעבודה מכיוון שזוהי הסדרה הראשונה שהתמקדה בחיים ההומוסקסואליים המלאים היא בעיקר עוסקת בחייהם של הגברים ההומואים אך נוגעת גם בקמצוץ בחייהם של הלסביות בקהילה. ייצוג ההומואים בטלוויזיה ובקולנוע בשנות ה 60 הועלה על האקרנים אך השחקנים שיחקו רק בתור תפקידי אורח ובנסיבות מוזרות מאוד. כיום ייצוג ההומואים בטלוויזיה ובקולנוע הוא דבר שבולט מאוד. ולמעשה, כיום ניתן למצוא את דמות ההומו כמעט בכל סידרה או סרט גם בתפקידים ראשיים. הפריצה של הקהילה ההומו לסבית בטלוויזיה הייתה לאחר התפרצות מחלת האיידס. בתקופה זו רבים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה איבדו רבים מחבריהם הקרובים התופעה הנפוצה גרמה לרבים להעלות את הנושא לסדר היום ולדבר על התופעה. התוכנית הראשונה שבה הציגו חולה איידס הייתה st elsewhere בשנת 1983 לפני כן לא העיזו לדבר על הנושא ואף לא הכירו בנושא. השנים החולפות הביאו לכך שישנה פתיחות הן לגבי המחלה והן לגבי הקהילה. במסגרת עבודה זו נבחנת הצגת הדמות ההומו לסבית והקהילה בקולנוע ובטלוויזיה לאורך השנים. ההתמקדות המרכזית הינה בטלוויזיה, תוך בחינת "לאן הגענו היום?". בחינה זו תתבצע באמצעות ניתוח סדרת הטלוויזיה "הכי גאים שיש", שיצאה לאוויר העולם הטלוויזיוני בשנת 2000 כשמטרת הניתוח היא להראות כי הסדרה מציגה את חברי הקהילה ההומו לסבית באופן המפורט, המלא, הרחב, ההטרוגני והאמיתי ביותר שהוצג עד כה בטלוויזיה.

קטע מהעבודה:

מטרת הסדרה להראות את החיים ההומו סקסואליים בארצות הברית.
הסדרה מתעדת את חייהם של 5 גברים הומואים, בעיר פיטסבורג ואת חיי הקהילה ההומו לסביים.
הסדרה סובבת סביב עניין סקס, סמים חברות ואהבה חד מיניים. הסדרה חושפת את החיים הקשים של אנשי הקהילה ההומוסקסואלית, הסדרה עוסקת גם במחלות המין כגון: איידס . נושא אשר לרוב מתקשר עם קהילה זו ונוגע לה באופן ייחודי. הסדרה "הכי גאים שיש" בעצם פתחה צוהר לקהילה ההומו לסבית והיא נוגעת בחיי הקהילה ביתר פתיחות. סדרה זו בעצם גוררת אליה צופים רבים אשר מאוד סקרנים לדעת על מה שקורה בקהילה .
אך עם זאת סדרה זו אינה יכולה להיות משודרת בישראל בערוץ המרכזי, הן בגלל סיבות דתיות ומאחר וישנן קטעים מיניים מאוד חושפניים. דבר אשר פוסל את הסדרה כמיועדת לצפייה משפחתית.

מקורות:



Untitled
"הכי גאים שיש" QUEER AS FOLK
פרטים כלליים:
שנת הפקה: דצמבר 2000
ארץ הפקה: התוכנית נעשתה במקור בהפקה בריטית, ותוכנית זאת היא בהפקה אמריקאית.
מס' פרקים: 22 בכל עונה, כרגע יש ארבע עונות. אורך כל פרק: 45 דקות
יוצרי הסדרה: ראסל טי דיוויס
ערוץ שידור: העונה ה-4 משודרת כיום בערוץ יס + בלווין אך בעבר שאר העונות שודרו בערוץ 3 בהוט
פרקי הסדרה שודרו בערוץ 3 בחצות ואילו ביס היא משודרת ב 22:40
ערוץ שידור בארה"ב: SHOWTIME
מועד שידור: יום ראשון, 22:00
ז'אנר:דרמה
מבוא:
שאלת מעמדם של הומוסקסואלים ולסביות והיחס אליהם עולה לאחרונה על סדר היום הציבורי חדשות לבקרים. הדבר נובע מתופעת "היציאה מן הארון" ומיזמותיהם של ההומוסקסואלים, כקבוצה המתאמצת ליצור מסגרות תמיכה הדדית, לעצב מחדש את דעת הקהל, ולפעול לקידום זכויותיהם האזרחיות והחוקיות - כל זה כדי להשלים תהליך של התקבלות
מלאה בחברה, כאורח חיים חלופי. מגמות אלו חודרות לתחומים רבים ומגוונים של ההוויה הישראלית, ובשנים האחרונות ניתן למצוא את ביטוין בחיים הפוליטיים, במערכת המשפטית ובחיי התרבות והחברה. הנושא זוכה לסיקור רחב בתקשורת ומעורר עניין בוויכוחים ציבוריים שונים. בשנות התשעים של המאה העשרים חלו שינויים ניכרים
במעמדה של הקהילה ההומו לסבית בישראל. מקהילה שנמצאה עמוק "בארון", הפכה זו לקבוצה שהמודעות לקיומה הולכת וגוברת ואפשר אף להעיז ולומר שמתקרבת השעה בה תוכר באופן רשמי ותקבל הגנה מכוח חקיקה.
בתקשורת ההמונים הטלוויזיה היא מדיום רב עוצמה ולהמצאתה הייתה השפעה עצומה על החברה האמריקנית. מרגע שהטלוויזיה הפכה נגישה עבור מרבית האזרחים האמריקנים היא מילאה תפקיד מרכזי ביצירת ערכים תרבותיים והחלה להשפיע על הדרך בה אנשים רואים את העולם סביבם.
אופן התייחסות בני תרבות או חברה מסוימים כלפי בני תרבות אחרת זכה מאז ומתמיד לדיוןמעמיק, שניסה לבחון כיצד אלו רואים את אלו. אחד המנגנונים המרכזיים באופן בו רואים בניתרבות אחת את האחרת הינו הזרה, שהינה הדגשת השונה במקום התמקדות בדומה. היצירהשל אחרות היא סך כל הדימויים, הקיימים אצל בני תרבות מסוימת, על
בני תרבות אחרת,הנוצרים בהקשרים שונים.הקהילה ההומו לסבית בארה"ב זכתה לחוות את הרגשת ההזרה מצד התרבות ההגמונית,כשהקבוצה ההגמונית היא החברה ההטרוסקסואלית, הרואה בהומוסקסואלים ובלסביות אתדמות החריג. קהילה זו זכתה להתייחסות סטריאוטיפית במהלך שנים רבות, ואופן ייצוג זה לאנעדר גם מהייצוג הקולנועי
והטלוויזיוני, שנשלט בידי החברה ההטרוסקסואלית ובחר להציג אתהדמויות ההומו לסביות באופן סטריאוטיפי, חד ממדי וכחריגים. לעומתם זכו ההטרוסקסואליםבייצוג רב ממדי, רחב, מקיף והטרוגני. תיאורית ההשפעה ההדדית טוענת כי אמצעי התקשורת מעוצבים על ידינו וגם אנו מעוצבים על- ידם, אנו משפיעים ומושפעים, ננסה להמחיש
כיצד הגישה באה לידי ביטוי בתוכנית אותה בחרנו לנתח:
לאורך ההיסטוריה של הקולנוע והטלוויזיה החלו להופיע ייצוגים ספציפיים, שאינם מייצגיםאת המציאות, של דמות החברים בקהילה ההומו לסבית. בעיקר הציגו את ההומואים כפושעים וכסוטים הם הופיעו בעיקר בתפקידי אורח ונטיותיהם המינים לא היו ברורים לעין. זאת אם בכלל נתנו להם מקום ולא הדירו אותם מהמסך.במהלך השנים חלה
התפתחות באופן בו רואה החברה ההטרוסקסואלית את הקהילה ההומוסקסואלית, ובעקבות כך חל שינוי גם באופן הצגת חברי הקהילה ההומו לסבית בקולנוע ובטלוויזיה.
בחרנו בסדרה "הכי גאים שיש" לניתוח בעבודה מכיוון שזוהי הסדרה הראשונה שהתמקדה בחיים ההומוסקסואליים המלאים היא בעיקר עוסקת בחייהם של הגברים ההומואים אך נוגעת גם בקמצוץ בחייהם של הלסביות בקהילה. ייצוג ההומואים בטלוויזיה ובקולנוע בשנות ה 60 הועלה על האקרנים אך השחקנים שיחקו רק בתפקידי אורח ובנסיבות
מוזרות מאוד. כיום ייצוג ההומואים בטלוויזיה ובקולנוע הוא דבר שבולט מאוד. ולמעשה, כיום ניתן למצוא את דמות ההומו כמעט בכל סידרה או סרט גם בתפקידים ראשיים. הפריצה של הקהילה ההומו לסבית בטלוויזיה הייתה לאחר התפרצות מחלת האיידס. בתקופה זו רבים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה איבדו רבים מחבריהם הקרובים
התופעה הנפוצה גרמה לרבים להעלות את הנושא לסדר היום ולדבר על התופעה. התוכנית הראשונה שבה הציגו חולה איידס הייתה st elsewhere בשנת 1983 לפני כן לא העיזו לדבר על הנושא ואף לא הכירו בנושא. השנים החולפות הביאו לכך שישנה פתיחות הן לגבי המחלה והן לגבי הקהילה. במסגרת עבודה זו נבחנת הצגת הדמות ההומו
לסבית והקהילה בקולנוע ובטלוויזיה לאורך השנים. ההתמקדות המרכזית הינה בטלוויזיה, תוך בחינת "לאן הגענו היום?". בחינה זו תתבצע באמצעות ניתוח סדרת הטלוויזיה "הכי גאים שיש", שיצאה לאוויר העולם הטלוויזיוני בשנת 2000 כשמטרת הניתוח היא להראות כי הסדרה מציגה את חברי הקהילה ההומו לסבית באופן המפורט, המלא,
הרחב, ההטרוגני והאמיתי ביותר שהוצג עד כה בטלוויזיה.
על הסדרה:
מטרת הסדרה להראות את החיים ההומו סקסואליים בארצות הברית.
הסדרה מתעדת את חייהם של 5 גברים הומואים, בעיר פיטסבורג ואת חיי הקהילה ההומו לסביים.
הסדרה סובבת סביב סקס, סמים חברות ואהבה חד מיניים. הסדרה חושפת את החיים הקשים של אנשי הקהילה ההומוסקסואלית, ועוסקת גם במחלות מין כגון: איידס - נושא אשר לרוב מתקשר עם קהילה זו ונוגע לה באופן ייחודי. הסדרה "הכי גאים שיש" בעצם פתחה צוהר לקהילה ההומו לסבית והיא נוגעת בחיי הקהילה ביתר פתיחות. סדרה זו
מושכת אליה צופים רבים אשר מאוד סקרנים לדעת על מה שקורה בקהילה.
עם זאת, סדרה זו אינה יכולה להיות משודרת בישראל בערוץ המרכזי, הן בגלל סיבות דתיות ומאחר וישנן קטעים מיניים מאוד חושפניים. דבר אשר פוסל את הסדרה כמיועדת לצפייה משפחתית.
הגיבורים הראשיים:
בריאן קיני: איש פרסום בן 30 הומוסקסואל ומאופיין כטורף מיני , הוא גר עם ג'סטין בן ה-17.
ג'סטין טיילור: ג'סטין הוא הצעיר שבחבורה צעיר בן 17 שמאוהב קשות בבריאן ולמעשה רק בשלבי הגילוי של מיניותו. ג'סטין הוא נער חייכן וביישן אשר מתמודד עם החברה ההומופובית הסובבת אותו, החל מהוריו וכלה בהוריו שמתקשים לקבלו.
מייקל נובנטי: מייקל הוא חברו הטוב של בריאן ומאוהב בו קשות עוד מן התקופה שהם היו צעירים, מייקל הוא הניגוד של בריאן - הוא חששן, מתוסבך ומתאהב בקלות. תחביבו העיקרי של מייקל הן חוברות קומיקס.
אמט האניקאט: אמט חמוד ובעל לב טוב ובעצם מייצג את הסטריאוטיפים ההומוסקסואליים. אמט מכור לבגדים לקניות ולכל הקשור לחיים ההומוסקסואליים.
טד שמידט: טד הוא רואה חשבון בן 30+ נתפס כמשעמם החבורה אשר שונא את עבודתו ומכור לסרטי פורנו.
לינדסי פטרסון: לינדסי מצטיירת כדמות חמה ואוהבת הייתה בעבר חברתו של בריאן, בריאן תורם מזרעו על מנת שללינדסי ולחברתה לחיים מלאני יהיה ילד.
מלאני מרקוס: עורכת דין קשוחה המגיעה מן העיר הגדולה ובעלת עבר פרוע ועשיר לפני שפגשה את לינדסי והתמסדה.
דבי נובוטני: אמו של מייקל התומכת, היא אם אוהבת ישירה ומושלמת היא יוצאת מן הארון עוד לפני בנה מייקל ומקימה קבוצה של הורים הומוסקסואליים. (פיי פלאג)
ויק גראסי: הדוד של מייקל אח של דבי הוא הומוסקסואל מזדקן וחולה איידס שניצל תודות לקוקטייל תרופות חדש שהומצא.
ההשפעה הגדולה של תקשורת ההמונים על החברה באה משלוש מאפיינים עיקריים של התקשורת:
- הימצאותה של תקשורת ההמונים כמעט בכל מקום, וכך המסרים אותם מעבירה התקשורת חודרים ומגיעים כמעט לכל מקום בסביבה החברתית.
- המסרים אותה מעבירה התקשורת זהים ואמצעי תקשורת שונים משלימים זה את זה.
- תהליך העברת המסרים המשלימים מאמצעי התקשורת לכל הסביבה החברתית הוא תהליך החוזר
על עצמו שוב ושוב וכך מחזק את המסרים המועברים.
על פי ספירלת השתיקה, אחת מתיאוריות דעת הקהל בתקשורת, ההנחה הבסיסית היא שרוב בני האדם חרדים ממצב של בדידות רעיונית ועקב כך גם בדידות חברתית ושואפים לקבל חיזוקים לדעותיהם. כל אדם נוטה לחפש שותפים לדעותיו וחושש להתבטא בסביבה עוינת מבחינה רעיונית. מכיוון שאמצעי התקשורת חודרים לכל מקום הם המלמדים את
ההמון מה הן הדעות המקובלות בחברה ומה הן הדעות החריגות בסוגיה כלשהי. דהיינו, התקשורת יוצרת קונצנזוס מדומה. (Kielwasser , 1992).
כל מי שדעותיו בלתי מקובלות או סוטות מן הקונצנזוס יבחרו על פי רוב באחת משתי האפשרויות: יתאימו את דעותיהם לדעת הרוב, או יימנעו מלהביע את דעותיהם הנתפסות כחריגות או מנוגדות לקונצנזוס. התוצאה היא שדעת המיעוט גוברת בפועל על דעת הרוב רק משום שהבלטתו בתקשורת יצרה את הרושם המוטעה שהיא דעת הרוב.
במשך מרבית שנות הטלוויזיה והקולנוע הייתה התעלמות מוחלטת ממיעוטים בכלל ומהומוסקסואלים בפרט, ובמדיום כמו טלוויזיה וקולנוע, הפונה אל קהל יעד עצום מתאימה יותר מכל האמירה כי "אם אתה לא שם אתה לא קיים" - הומוסקסואלים הופיעו על המסך בתור דמויות רקע ולא הייתה הבלטה לגבי נטיותיהם המיניות. וכך נוצר קונצנזוס
מדומה כאילו הם אינם קיימים. לקראת שנות השבעים החלו להופיע בטלוויזיה המערבית ייצוגים "קוויריים", אבל רובם היו שליליים. ההומו הוצג כדמות שיש לחשוש מפניה, כמופרע, חולה וכאאוטסיידר. הקונצנזוס השתנה ממצב בו הומוסקסואלים לא היו קיימים למצב בו הומוסקסואל הוא גבר מוזר ומסוכן שיש להיזהר ממנו.
למעשה, רק באמצע שנות התשעים החלה הנורמליזציה של הדמות הקווירית וכניסתה לתרבות המיניסטרים, כאשר בסדרות טלוויזיה החלו להופיע דמויות הומוסקסואליות חיוביות ואף מודלים לחיקוי לנוער שעדיין מגלה את זהותו המינית. ב 1997 לדוגמא, בתוכנית "אלן" הדמות הראשית הכריזה
לראשונה בטלוויזיה שהיא לסבית, בשנות ה 90 הופיעו דמויות הומוסקסואליות רבות הטלוויזיה אך זו הייתה הפעם הראשונה שהדמות ההומוסקסואלית היא הדמות הראשית.
מבחינה סוציולוגית סטייה היא תופעה המעוררת תגובות נרחבות של גינוי, ולכן הומוסקסואליות היא אכן סטייה. שכן אם לא הייתה סטייה, היו מתקבלים ההומוסקסואלים בעני החברה הרחבה כפי שמקבלים הטרוסקסואלים. חוסר הקבלה של הומוסקסואלים בחברה ותפיסתם כסוטים, במובן השלילי והמזלזל, מתבטא בפגיעות מילוליות ופיזיות, דעות
קדומות, בדיחות, גילויי אפליה בעבודה ועוד. ההומוסקסואלים רואים את עצמם כשונים מהטרוסקסואלים, אך בהחלט לא נחותים מהם כפי שהחברה מנסה להציגם.
בשנות ה 90, עם הכניסה למיינסטרים, החלו לערוך מחקרים רבים בנושא על התנהגויות וזהות מינית. הוצגו תיאוריות שונות ותחומי מחקר חדשים. העולם מתפתח והחברה מקבלת לאט לאט את ההומוסקסואלים כאנשים שווים. אך עדיין ניסיונות לעגן בחוק את זכויותיהם האזרחיות של ההומוסקסואלים נכשלו כמעט בכל מקום. ישנו ויכוח בלתי
פוסק על חוקיות נישואיהם של זוגות הומוסקסואלים ורק מדינות מועטות מאפשרות נישואין בין בני אותו מין. (גוד, 2002).
לכן תפקידה של התקשורת הוא לפתוח דלתות במקרה זה. כפי ששימשה בעבר ליצור את הקונצנזוס כי הומואים הם אנשים נתעבים וסוטים, כיום מתחילה התקשורת להציג את המיעוט הזה באור חיובי וכך לשנות את דעותיהם של המתנגדים ולגבש את דעותיהם של אלו שעדיין לא נתקלו בתופעה.
הבדיקה:
בעבודה זו נשתמש בניתוח תוכן אידיאולוגי המבוסס על ההנחה כי תוצר תרבותי כלשהו, כמו שירה, סרטים או תוכניות טלוויזיה, מופקים בהקשרים היסטוריים וחברתיים ספציפיים, על ידי ובשביל קבוצות תרבותיות ספציפיות.
ניתוח זה מנסה להסביר את התרבות כמעין ביטוי חברתי. מכיוון שהתוצרים התרבותיים מופקים בהקשרים ספציפיים, הם נתפסים כמביעים ומקדמים ערכים, אמונות ורעיונות של הקבוצה החברתית בה נוצרו ושל הקבוצה הצורכת את התוצר התרבותי.
בנוסף, ניתוח תוכן אידיאולוגי שואף להבין כיצד מקודדים הערכים, האמונות והרעיונות אותם רוצה להעביר הקבוצה היוצרת, בטקסט התרבותי אותה היא יוצרת.
יציאה מהארון:
היציאה מן הארון היא מאורע קשה מאוד ובייחוד כאשר החברה הסובבת מגנה את התופעה ולא מקבלת אותה. כל גבר או אישה הומוסקסואלים שעדיין לא יצאו מהארון מדמיינים כיצד משפחתם וחבריהם יגיבו ברגע שישבו וידברו איתם על הנושא ויתוודו בפניהם כי הם הומוסקסואלים. האם המשפחה תדחה אותם ותתכחש להם? האם חבריהם ירגישו לא
בנוח בסביבתם אחרי הגילוי? האם יקבלו זאת בעבודה או שמה יאבדו את מקום עבודתם? האם הם יאבדו קשר עם בני משפחתם וחבריהם?
ההתלבטויות הרבות האלו מביאות את הנמצאים בארון לדחות שוב ושוב את יציאתם מן הארון ולחיות בפחד ולחץ תמידי, שמה מישהו יגלה את הסוד "הנורא". לחץ זה משפיע בעיקר על בני הנוער ההומוסקסואלים, שעל פי מחקרים, כשליש מהם מנסים להתאבד לפחות פעם אחת בשנות ההתבגרות.
ההומוסקסואל מרגיש בצורך לצאת מהארון בכדי לא לחיות בשקר ולהוריד מעליו את ה"עבודה" הקשה שכרוכה בהסתרה הממושכת של נטיותיו המיניות מן הסובבים אותו. הצורך למצוא בן זוג ולא לחשוש להראות בפומבי והצורך להשתייך לחברה מסוימת יוצרים מעין לחץ פנימי שהאדם יוצר לעצמו.
בנוסף ללחץ הפנימי, ישנו את הלחץ החיצוני המגיע מן הסביבה הקרובה. הסביבה יוצרת לחץ על האדם לאמץ לעצמו את החברה הנכונה וכך יוכל להשלים עם עצמו ולחיות כאדם בוגר בכל כבוד עצמי. כמובן שהשאלה איזו חברה היא הנכונה תלויה בדובר. אם יכולה ללחוץ על בנה להתחתן ולהביא ילדים והכך לבחור להשתייך לחברה ההטרוסקסואלית
(גם אם רק למרית עין), בעוד חברים הומוסקסואלים של הבן יכולים ללחוץ עליו לצאת מהארון ולהכיר בעובדה כי גם הוא הומוסקסואל, גם אם הוא עדיין אינו בטוח בזהותו המינית.
האדם יכול להתלבט כל חייו לגבי איזו מן הקבוצות הקיימות הוא שייך אליהן, אך למעשה קבוצתו האמיתית של האדם היא קבוצת האנשים הסובלים את אותם הקיפוחים שהוא עצמו סובל, משום שיש להם את אותה הסטיגמה. (גופמן, 1983)
בפרק ה 7 בעונה הראשונה : ההתמודדות עם היציאה מן הארון היא של ג'סטין בן ה 17 אמו של ג'סטין, ג'ניפר מספרת לאביו, קרייג שג'סטין הומו ואם לא די בכך, הוא אף יוצא עם בחור בן 29. אביו של ג'סטין דורש ממנו להפסיק להיפגש עם בריאן וכשג'סטין מסרב הוא מאיים להתקשר למשטרה ולדווח על בריאן, אולם ג'סטין יודע כי
אביו לעולם לא יממש את איומו משום שהוא לא רוצה שהעולם יידע שבנו הוא הומוסקסואל
לעומת ג'סטין שמתמודד עם כל העולם ומוציא לאור את זהותו המינית: מייקל רוצה לקבל קידום בעבודה כדי לעזור בבית ונדרש במסיבה להופיע עם חברתו לשם כך הוא מזמין את ידידתו טרייסי מאחר והוא פוחד לאבד את עבודתו הוא אינו חושף את נטיותיו המיניות ובעצם אינו יוצא מן הארון מול עמיתיו לעבודה וכך הוא בעצם מקבל את
הקידום הנחשק.
הומופוביה:
הומופוביה היא הפחד הלא רציונאלי מהומוסקסואליות, מלסביות או מבי-סקסואליות, או מקשר עם בעל נטיות הומוסקסואליות (Spaulding, 1993; Weinberg, 1972) . אנשים שמושפעים בקלות, שעדים לפעולות הנובעות מדעות קדומות או מעוינות יתר כלפי הומוסקסואלים, עלולים לשחזר פעולות אלה, וכך להנציח את ההומופוביה. על-אף הדעות
הקדומות, ההומוסקסואלים, הלסביות והבי-סקסואליים הם כ-10% מהאוכלוסייה. בעשורים האחרונים התחזקה הקהילה ההומו-לסבית והפכה לפוליטית יותר. ללא תמיכה כללית מהחברה, פיתחה הקהילה ההומו-לסבית אמצעי תמיכה פנימיים משלה. אולם הקהילה ההומו-לסבית, כמו החברה כולה, אינן מצליחות לתמוך באותם 10% מהמתבגרים, שרק
מתחילים להתוודע לנטייתם המינית .
בפרק ה 5 בעונה הראשונה לאחר ש אמו של ג'סטין, ג'ניפר, מגלה את נטיותיו המיניות של בנה , ובכדי לשנות את דרכיו היא לוקחת אותו ליועץ , אולם בכך רק מרחיבה את הקרע ביניהם.לאחר ניסיונות נוספים ושונים, ג'ן מבינה שמערכת היחסים שלה עם בנה לא תחזור להיות כשהייתה.
ובפרק 22 ניתן לראות את נושא ההומופוביה ביתר בירור:
ג'סטין הוא נער אשר עיקר התמודדותו בסדרה בעונה הראשונה הוא עם החברה הסובבת אותו חברה ההומופובית-החל מתלמידים ומורים בבית ספרו ועד להוריו שלו שמתקשים לעכל את התהליכים שעוברים על בנם.את השיא ראינו בסוף העונה הראשונה כשכריס הובס,צעיר הומופוב מבית ספרו של ג'סטין הכה אותו וגרם לו לנזק בידו וזאת רק
מאחר והוא ראה את בריאן מנשק את ג'סטין בנשף הסיום בשל היות ג'סטין הומוסקסואל.
הסטריאוטיפ ההומואי :
במשך עשרות שנים התעלמו לגמרי ממיעוטים מיניים. הייתה הכחדה סימבולית - הם פשוט לא הופיעו על המסך. לקראת שנות השבעים החלו להופיע בטלוויזיה המערבית ייצוגים קוויריים, אבל רובם ככולם היו שליליים ומבזים. מעבר לצרות המוחין, שיקול המפיקים הוא מה שמכונה במקצוע 'רישום מהיר'. הצופים מבינים מיד שמדובר בהומו של
הסדרה וזה מקל על הצפייה. הבעיה היא שהרישום המהיר הוא סטריאוטיפי להחריד, ולא רק משקף דעת קהל שלילית והומופובית, אלא גם מייצר ומחזק אותה. בהמשך הופיע גל של סרטי טלוויזיה עם דמויות הומואיות מסוגים אחרים: ההומו הרוצח הסדרתי, המתעלל, הבועל-ילדים, או להבדיל ההומו האומלל והמסכן,  הדחוי, הנוטה להתאבד.
נורמליזציה של הדמויות הקוויריות החלה רק במחצית השנייה של שנות התשעים. היום, בסדרות רבות אפשר למצוא את התבלין ההומואי, או את הדמות האקזוטית הלסבית שבולטת לטובה כי יש שם דמות משנה שיש לה ייעוד מעבר להוספת 'פלפל' לשגרת יומם של הצופים הסטרייטים בשנים האחרונות נראה שהמצב משתפר עם סדרות כל-הומואיות כמו
"וויל וגרייס" או "הכי גאים שיש ."מהווה נדבך חשוב בחלחול חומרים קוויריים למיניסטרים. מדובר בסדרה שמנסה להציג אספקטים נוספים של החיים, ומציגה סוגים שונים של גבריות: מייקל הילד הטוב, טד המרובע, בראיין השכבן, ג'סטין הצעיר שמתוודע לדברים הטובים והרעים ואת אמט הנשי והשרירי. הסדרה פונה לקהל צעיר ויוצאת
בחריפות נגד גזענות והומופוביה.ההצלחה של 'הכי גאים שיש' נובעת, בין היתר, ממחסור בסדרות כמוה. היא הצליחה כי היא חידשה ונכנסה לנישה שענתה על צורך אמיתי של צופים רבים. הסדרה, אגב, חבה את הצלחתה במידה רבה לאלן דג'נרס שגילתה אומץ רב והציגה בסדרה שלה קודם לכן את ההוויה הלסבית.
סיכום:
בשנים האחרונות חלה תמורה מהירה ומשמעותית ביחסו של הציבור כלפי ההומוסקסואלים. עד לאחרונה נתפסה נטייה מינית אלטרנטיבית כסטייה ועצם קיומם של הומוסקסואליים ולסביות כקבוצה משמעותית באוכלוסייה הוכחש,  והיום נראה כי ישנה יותר הבנה וסובלנות כלפי הקהילה.
מתוך ניתוח התוכן שערכנו לסדרה, הגענו למסקנה כי הטלוויזיה והקולנוע של ימינו מצליחים לייצג את ההומואים ייצוג הולם ומשחרר, אך עדיין נמנעים ככל האפשר להציג מיעוטים מיניים.
במשך עשרות שנים התעלמו לגמרי ממיעוטים מיניים, הם פשוט לא הופיעו על המסך ואם הופיעו ההתייחסות אליהם היא שלילית ומשפילה והעדפותיהם נתפסו כסטייה.
הצפייה בסדרה מראה אורח חיים שלרוב אינו מוצג במסך הטלוויזיה, זהו פן נוסף הקיים בחברה המערבית ועצם הפקת סדרה שנמצאת מחוץ לזרם המרכזי הקיים בתרבות הרייטינג מעודד הכרה של תרבות אחרת, מאפשרת פלורליזם מחשבתי ומונעת תופעות של שנאה עקב אי הכרת ה"אחר".
אך נקודת הפתיחה החזקה של הסדרה - הצגתן של קבוצת גברים הומואים כדמויות הראשיות לראשונה - היא בעצם גם נקודת התורפה שלה, שהרי כאן בעצם נגמרת החדשנות שבה. הסדרה אינה מציעה סיפורים חדשניים ותכנים מפתיעים שיוכלו למשוך אל המסך את הצופים ברגע שהשיח הציבורי סביב עניין ההומואים ימצא את עצמו. הסדרה גם אינה
שוברת עדיין את המחסום של הצגתה בערוץ מסחרי או ממלכתי רגיל, אלא מוצגת בארצות הברית ערוץ כבלים בתשלום.
ניתן לראות את הסדרה כסדרה פורצת דרך ומביאה עימה רוח של שינוי לטלוויזיה, אך רוח זו עלולה להתנדף המהירות אם יוצרי סדרות אחרות לא ינצלו את המומנטום ויתחילו להציג דמויות הומואים חיוביות היכולות לשמש כמודל חיקוי.
ביבליוגרפיה:
גוד, א. (2002). על הסטייה (פרק 10, ע' 277-310). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
גופמן, א. (1983) סטיגמה (פרק 3, ע' 94-110). תל אביב: דביר.
קמה, ע. (2002) "אם שמים אותי על המסך משמע אני קיים" דרכי התמודדות של הומואים עם הכחדת הסמלית הנתפסת סוציולוגיה ישראלית כתב עת לחקר החברה הישראלית 4 (1) ע' 193-141.
קמה,ע. (2005) ההומו הראשון . כוורת 11 ע' 68-64 .
Kielwasser, A. P., Walf, M. A. (1992). Mainstream Television, Adolescent
Spaulding, E.C. (1993). Unconsciousness raising: Hidden dimensions of heterosexism
in theory and in practice with lesbians. Smith College Studies in Social Work.
Weinberg, G. (1972). Society and the healthy homosexual. Garden City, NY: Doubleday Anchor.
http://www.toravoda.org.il/luvitz11.html
11

תגים:

הומוסקסואלים · סדרה · קהילה · קוויר · הומולסבי · טלביזיה · טלוויזיה

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ניתוח הסדרה הכי גאים שיש", סמינריון אודות "ניתוח הסדרה הכי גאים שיש" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.