היישום אינו מחובר לאינטרנט

השפעות של בעלות צולבת על המידע המועבר לציבור

עבודה מס' 064611

מחיר: 312.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: האם יש הצדקה מוסרית לקיומו של פיקוח ציבורי על בעלות עסקי התקשורת בישראל.

13,795 מילים ,40 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

העיתונים בישראל, וחלק גדול מהמדיה התקשורתית נשלטים על ידי קבוצה מצומצמת של משפחות, שצברו הון ורכשו לעצמם עמדות השפעה בארץ קיימים שלושה תאגידי תקשורת פרטיים (כשהמדובר הוא בתאגיד ועיתון לכל משפחה); חמישה שווקים של תקשורת ומדינה קטנה אחת.
-משפחת מוזס- זו מחזיקה בעיתון "של המדינה" (כדברי הפרסומת)- "ידיעות אחרונות", מקומונים, שישה כתבי עת (בהם- "לאישה, "עולם האישה", "פנאי פלוס" ו- "ראש אחד"), יומון בשפה הרוסית, הוצאת ספרים, חברה לשילוט חוצות (נור), שותפות בחברה זכיינית, המפעילה את שידורי הערוץ השני ("קשת"), שותפות בחברה המפעילה שידורי טלוויזיה בכבלים ("ערוצי זהב") ושותפות בחברה למוסיקה ("אי.אם.איי"). המעצמה התקשורתית הזו היא בבעלות פרטית, לכן אין לדעת בוודאות מה השווי שלה, היקף הפעילות והרווחים שלה. ישנן הערכות מומחים כי שוויה הוא יותר מחצי מיליארד.
-המעצמה השנייה בגודלה היא משפחת נמרודי - זו מחזיקה בעיתון "של כולם"- "מעריב" (שהוא חלק מהתאגיד "הכשרת היישוב"), מקומון ("זמן תל אביב"), שלושה כתבי עת ("את", "מעריב לנוער" ו- "מעריב לילדים"), שותפות בחברה זכיינית בערוץ השני ("טלעד"), שותפות בחברה המפעילה שידורי טלוויזיה בכבלים (מת"ב), הוצאת ספרים, חברה למוסיקה ("הד ארצי") וחברה לשילוט חוצות ("רפיד"). בפברואר 1994, הונפקו שליש ממניות החברה לציבור.
-במקום השלישי מוצבת משפחת שוקן- זו אוחזת בעיתון "הארץ", 14 מקומונים, הוצאת ספרים, שותפות במיזם עם עיתון בינלאומי ("הראלד טריביון") ורשת של מידע מקוון.

דברי החקיקה העיקרים המסדירים את הפיקוח הציבורי על העיתונות הם פקודת העיתונות, 1933 המפקחת על פרסומים עיתונאיים ותוכנם . הפרת הוראות הפקודה מהווה עבירה פלילית וניתן להחרים בגינה עותקים של העיתון. כן מאפשרת הפקודה לשר הפנים להשעות הופעת עיתון אם מתפרסם בו דבר העשוי לסכן את שלום הציבור ,חוק רשות השידור, אשר קובע כי השידורים יהיו ממלכתיים ולא מסחריים וחוק הרשות השניה, אשר על פיו הרשות תהיה גוף מבוקר שתפקידיו יהיו לבדוק שהמשדרים יתנו ביטוי מתאים למגוון התרבותי ויקיימו שידור מהימן הוגן ומאוזן. המגבלות החוקיות והאתיות (פורמליות ופורמליות למחצה ובהתאמה), שאינן מעוגנות בדבר חקיקה כלשהו הן שלוש :
א. צנזורה מרצון המופעלת על ידי אנשי העיתונות הכתובה והאלקטרונית בנושאי בטחון. קיומה של צנזורה זו מעוגן בהסכם הצנזורה בין צה"ל לעורכי העיתונים.
ב. פעילותו הצנזורלית של דובר צה"ל וההגבלות המוטלות מטעמו על כתבים צבאיים ("דברור").
ג. קוד אתי של מועצת העיתונות.
מנגד קיים חוק יסוד חופש הביטוי המתיר לכל אדם את זכות הביטוי- אפילו אם היא שקרית. הדוגמא הבולטת ביותר היא התרת הקרנת תעמולה זרה שלעיתים אינה מדויקת.
ההגנה המוענקת לחופש העיתונות נמצאת בעימות עם זכויות אחרות, צרכניות במהותן לדוגמא חוק ההגבלים העסקיים המונע פגיעה בציבור מצד גופים מונופוליסטים או בעלי השפעה החורגת מגבול הסביר.
מטרת העבודה
מטרת העבודה הנוכחית היא להעמיד את הזכות לחופש הביטוי לבחינה מול הזכות למידע הוגן ולהעלות את הבעייה שעולה מתוך בעלות צולבת על אמצעי המדיה ולראות כיצד ניתן למצוא את "שביל הזהב" בין שני אלו, קרי מה רצוי מבחינה נורמטיבית ומבחינת הציבור כולו. הפעילויות יסוקרו לפי התיאוריות שנלמדו בקורס מוסר ועסקים כגון גישת בעלי העניין, מודל חמשת העקרונות ועוד.

שאלת המחקר: האם יש הצדקה מוסרית לקיומו של פיקוח ציבורי על בעלות עסקי התקשורת בישראל.

תוכן הענינים
1. מבוא
הצגת הנושא
מטרת העבודה
שאלת המחקר
2. הקדמה - תאור הבעיה המוסרית
3. השלכות הבעיה המוסרית על שוק התקשורת
מיתוס הרווח
4. חופש הביטוי ותרומתו לדמוקרטיה מול זכות הפרט
חשיבות חופש הביטוי
שינוי סדרי עדיפויות
השפעות חינוכיות
אופני הגשת המידע :
5. חלק שלישי- הבטי המוסר
רלטביזם מוסרי
תועלתנות אקט
הציווי המוחלט לפי קאנט
הצדק כהוגנות לפי רולס
6. חלק רביעי - מציאת שביל הזהב
7. חלק חמישי - הצגת פתרונות משפטיים
8. סיכום
9. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מהי הבעיה המוסרית בבעלות הצולבת?
במערכת הדמוקרטית הייצוגית של ימינו הולכת וגדלה חשיבותן של השדולות: קבוצות וארגונים פוליטיים, שמטרתם הם להשפיע על הליכי קבלת ההחלטות, ובפרט על הליכי חקיקה, בכיוונים מסוימים. ארגונים אלה יכולים לייצג אינטרסים כלכליים עסקיים, ענפיים או מגזריים (סקטוריאליים); הם יכולים לייצג אינטרסים של קבוצות בעלות צרכים מיוחדים, או התופסות את עצמן ככאלה; והם יכולים להוות התארגנויות על בסיס אידאולוגי, שמטרתן לשנות חקיקה ולהשפיע על החלטות בכוון הנראה על ידן. אמצעי הפעולה בהן פועלים ארגונים אלה מגוונים: הם כוללים, מצד אחד, פניה לתקשורת על מנת לעורר דיון ציבורי הנושא בו יש לשדולה ענין, ו/או הכוונת הדיון הציבורי המתקיים כבר בנושא במגמה הרצויה לשדולה.

מקורות:

"היום ניצבת בפני האדם הברירה הבסיסית ביותר... רוב העובדות מצביעות על כך שהוא בוחר ברובוטיזם, ופירושו, לטווח ארוך, אי שפיות והרס, אולם כל העובדות הללו אינן חזקות דיין לערער את האמונה בתבונתו, רצונו הטוב ושפיותו של האדם. כל עוד אנו יכולים לטכס עצה ולעצב יחדו תוכניות - אנו רשאים לקוות. אמת, הצללים
מתארכים, קולות אי - השפיות נעשים רמים יותר. אנו נמצאים בהישג יד של שלב אנושי המקביל לחזון מורינו הגדולים, אבל אנו שרויים, כמו כן, בסכנה של הרס התרבות כולה או של רובוטיזאציה.
לעם קטן אחד נאמר לפני אלפי שנים : "ראה, נתתי לפניך את החיים ואת המוות, את הברכה ואת הקללה - ובחרת בחיים" זוהי איפוא בחירתינו"
ביבליוגרפיה
"מאחורי הכותרות", רב שיח בין עורכי חדשות ראשיים, ספר השנה של העיתונאים, תשמ"ב
אבנור ח, 1996, "שילוב של סוציאליזם וצנזורה", הארץ ,24.6.96.4 עמ' ב.,
אדורנו ת. והוקהיימר מ. אסכולת פרנקפורט, מבחר, בתוך מידן מיכאל ואברהם יסעור (עריכה), ספריית הפועלים הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תל אביב, 1993.
איילון יצחק, תקשורת ההמונים המשודרת והחברה, הוצאת איילון, תשמ"ב.
אילן הורביץ, "תוקפה המעשי של האתיקה העיתונאית", "דברים אחדים", 2 סתיו ,1997 עמ' 140-134 הוצאת מכון ון ליר.
http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/newspaper/comi0202.htm
אלדוס הקסלי, עולם חדש מופלא, הוצאת זמורה ביתן, תשמ"ו - 1985 (הופיע לראשונה בשנת 1932)
אריך פרום, החברה השפויה, הוצאת א. רובינשטיין, תשל"ה
בלום קולקה ש (עורכת) עיונים בחקר-השיח, האוניברסיטה העברית, אקדמון, ירושלים.
ברק אהרון, "המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה", משפטים כז (תשנ"ז) 223.
גורן דינה , תקשורת ומציאות, מושגי יסוד בתקשורת המונים, הוצאת כתר ירושלים, 1993
דור דניאל עיתונות תחת השפעה, הוצאת בבל תשס"א (2001).
הרשקוביץ אביבה, פרקים נבחרים בתקשורת המונים, הוצאת אור עם תש"ס, עמ' 129.
וולבק מישל, הרחבת תחום המאבק, הוצאת בבל תשס"ב 2001
ויקטור פ. פרקיס, האדם הטכנולוגי, ספריית אופקים עם עובד, 1971,
זמיר יצחק , עיתונאות טובה, תמליל הרצאה בערב עיון לכבודו של פרופ' אליהוא כץ ביום 3 באפריל 1989, פורסם ע"י התוכנית ללימודי עיתונאות באוניברסיטת ת"א בשיתוף עם מועצת העיתונות בישראל.
כשר אסא, גבולות הסובייקטיביות העיתונאית, ספר השנה של העיתונאים תשמ"א - 1981, ,82 83.
ליבאי פ., "חקירת חשוד והחסיון מהפללה עצמית", הפרקליט כט'.
נועם יורן, "ערוץ 2 : הממלכתיות החדשה", הוצאת רסלינג תשס"א 2001
סגל זאב חופש העיתונות בין מיתוס למציאות, פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת ת"א, תשנ"ו - 1996
פלג, ישראל, "אובייקטיביות בחדשות הטלוויזיה", עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, 1981.
צוקרמן משה, "אסכולת פרנקפורט ומושג חרושת התרבות בפרספקטיבה הסטורית" זמנים 44,.1993
קוטלר יאיר , כוח להשחית, הוצאת שור, ת"א, 1985.
רונן משה, אתיקה עיתונאית הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד, 1998, חלק א'
תדהר, חוה..1992 "ילדים צעירים כצרכני טלוויזיה בעידן הטלוויזיוני החדש בישראל: נקודת ראות חינוכית מחקרית" נושאים בחינוך: תקשורת וחינוך 2 נובמבר: 26-39.
Wilbur Schramm and William Porter, Men, Women, Messages and Media, 2nd edition, New York, Harper and Row, ,1982 Chapters 11 + 12
Benedict, R. Patterns of Culture, New York: New American Library, 1959
Benedict, R. Continuites and Discontinuities in Cultural Conditioning. In: R.E. Muss, ed., Adolescent
Lippmann, Walter, Public Opinion, New York, Free Press, 1960 (original edition) 1922
Bernard Rosenberg And David Manning White (eds) In Mass Culture, New York, Free Press, 1957.
Bagdikian, Ben, The Media Monoply, Boston, Beacon Press. 1982
Hall, Stuart, "Culture. The Media And The 'Ideological Effect'", In Mass Communication And Society. Ed. Curran Et. Al., 1977
Lzarsfeld, P. Merton, Mass Communication, Popular Taste, And Organized Social Action", In L Bryson (Ed) The Communication, Of Ideas, Harper, New- York. 1948
Marcuse, Herbert, The One Dimensional Man, London, Routledge Kegan Paul, 1964
Mccombs, M.E., And Shaw, D.L., "The Agenda Setting Function Of Mass Media", Public Opinion Quarterly, 36, 1972
Noelle-Neumann, E., "The Spiral Of Silenc" Journal Of Communication, Spring 1974
Theodor W. Adorno, Max Horkheimer, Dialectic Of.2 Enlightment, New York: Herder And Herder, 1944
Williams, Raymond, Television, Technology And Cultural Form ,Lndon, Chatto And Windus, 1966.
Miliband, Ralph, The State In Capitalist Society, Ch. Viii, London, Weidenfeld And Nicholson, 1969.
גורן דינה, סודיות,ביטחון וחופש העיתונות, עמודים 96-98.
גורן דינה, סודיות,ביטחון וחופש העיתונות, עמודים 96-98.
ר' אברהם ישעייהו קרליץ, "חזון איש", קובץ אגרות, (ג) בני ברק ללא שם הוצאה, קפ"ט .
בבלי, סנהדרין, קח ע"א
בראשית, י"ח, כ - ל"ג
רמב"ם, דעות, ו', א' .
רמב"ם, עבודת כוכבים, ב', ג' .
מסכת חגיגה, פרק ב' משנה א' .
בבלי, חגיגה, י"ג ע"א
האנציקלופדיה העברית (בעריכת פרופ' ב. נתנייהו) כרך י"ד הוצאת החברה להפצת אנציקלופדיות בע"מ (ירושלים תשכ"ז) עמ' 883 .
חוק הבזק (תיקון מס' 25), התשס"א - 2001, ס"ח התשס"א, עמ' 530
ראה דו"ח מבקר המדינה דו"ח שנתי 38 עמ' 779 .
עמדות אלו רוכזו בספרו של איילון יצחק, תקשורת ההמונים המשודרת והחברה, הוצאת איילון, תשמ"ב .
בראשית, ח, כא .
אדורנו ת. והוקהיימר מ. "אסכולת פרנקפורט, מבחר" (עריכה ומבוא מיכאל מידן ואברהם יסעור), ספריית הפועלים הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תל אביב, 1993 .
ראה גם :
Theodor W. Adorno, Max Horkheimer, Dialectic Of .2 Enlightment, trans. John Cumming )New York: Herder and .Herder, 1944
ראה גם : צוקרמן משה, "אסכולת פרנקפורט ומושג חרושת התרבות בפרספקטיבה הסטורית" זמנים 44, .1993
"The Medium is the Massage"
(ראה בין השאר מודלים שהציבו החוקרים שרם ופורטר :
Wilbur Schramm and William Porter, Men, Women, Messages and Media, 2nd )edition, New York, Harper and Row, ,1982 Chapters 11 + 12
לצורך עבודה זו נאסף חומר בין השאר מ:
דינה גורן, תקשורת ומציאות, מושגי יסוד בתקשורת המונים, הוצאת כתר ירושלים, 1993
אביבה הרשקוביץ, פרקים נבחרים בתקשורת המונים, (ללא שנת הוצאה) הוצאת אור עם תש"ס, עמ' 210 .
. ;Lzarsfeld, P. Merton, Mass Communication, Popular Taste, and Organized Social Action, in L Bryson )ed( The, Communication, of Ideas, Harper, New- York. 1948
(and:in Mass Culture, edited by Bernard Rosenberg and David Manning White,New York, Free Press, 1957.(
Bagdikian, Ben, The Media Monoply, Boston, Beacon Press. 1982
. Marcuse, Herbert, The One Dimensional Man, London, Routledge Kegan Paul, 1964
ראה גם :
Miliband, Ralph, The State in Capitalist Society, ch. VIII, London, Weidenfeld and Nicholson, 1969.
Hall, Stuart, "Culture. the media and the 'Ideological Effect'", in Mass Communication and Society. ed. Curran et. al., 1977
Williams, Raymond, Television, Technology and Cultural Form ,London, Chatto and Windus, 1966.
Noelle-Neumann, E., "The Spiral of Silenc" Journal of Communication, Spring 1974
McCombs, M.E., and Shaw, D.L., "The Agenda Setting Function of Mass Media", Public Opinion Quarterly, 36, 1972
ראה ניתוחו של פרופ' דב לנדאו, "בשדה חמד", תשנ"ז, גליון מס' 2 ; וכן :
Benedict, R. Patterns of Culture. New York: New American Library, .1950
Benedict, R. Continuites and Discontinuities in Cultural Conditioning. In: R.E. Muss, ed., Adolescent behavior and Society: A book of readings, 3rd ed. New York: Rendom House, 1980
וולבק מישל, הרחבת תחום המאבק, הוצאת בבל תשס"ב 2001
דברים שנאמרו בהרצאה באוקטובר 1990 פורסם בסטטוס הירחון לחשיבה ניהולית גליון 125 נובמבר 2001. עמ' 26
ארוול ג'ורג', 1984, עם עובד, 1971 .
אלדוס הקסלי, עולם חדש מופלא, הוצאת זמורה ביתן, תשמ"ו - 1985 (הופיע לראשונה בשנת 1932)
ויקטור פ. פרקיס, האדם הטכנולוגי, ספריית אופקים עם עובד, 1971, עמ' 34 .
Lippmann, Walter, Public Opinion, New York, Free Press, 1960 )original edition 1922(
Wilke, Juergen, Nachrichten-auswahl und Medienrealitaet in vier jarhunderten, Berlin. de Gruyter, 1984
. Laswell, Harold D. "The Structure and Function of Communication in Society", in Mass Communications, edited by Wilbur Schramm Urbana, University of Illinois Press, 1960
דניאל דור, עתונות תחת השפעה, הוצאת בבל תשס"א (2001) .
נועם יורן, "ערוץ 2 : הממלכתיות החדשה", הוצאת רסלינג תשס"א 2001
פלג, ישראל, "אובייקטיביות בחדשות הטלוויזיה
" עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, 1981 .
רונן משה, אתיקה עיתונאית
רונן משה, אתיקה עיתונאית
במשך חייו יבלה אדם 9 שנים מול מסך הטלוויזיה . מחקר מקיף על "התמכרות טלוויזיונית בו הופיע הנתון הנ"ל לצד נתונים מטלפים נוספים פורסם בגליון פברואר של ה"סיינטיפיק אמריקן" .
ניל פוסטמן, "תחת מפל המידע", "הארץ" 13.6.97 עמ' ב-7
הדברים לוקטו מספריו שפורסמו בישראל : ניל פוסטמן, אבדן הילדות, ספרית הפועלים, תשמ"ו, ת"א . קץ החינוך, ספרית הפועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, תשנ"ח, 1998 ת"א . בידור עד מוות, ספרית הפועלים, תש"ס - 2000
ראה למשל :
Media Violence," AAP Committee on Communications, in Pediatrics, Vol. ,95 No. ,6 June .1995
"Suggestions for Parents: Children Can Unlearn Violence," in the Center for Media and Values )now the Center for Media Literacy( Media and Values, No. ,62 ,1993 "Media and Violence: Part One: Making the Connections."
ראה הפניות רבות למאמרים בנושא באתר האינטרנט : http://www.ridgenet.org/szaflik/tvrating.htm
American Academy of Pediatrics - AAP
תדהר, חוה. .1992 "ילדים צעירים כצרכני טלוויזיה בעידן הטלוויזיוני החדש בישראל: נקודת ראות חינוכית מחקרית" נושאים בחינוך: תקשורת וחינוך 2 נובמבר: 26-39 .
המלצותיה פורסמו ב 13 באוגוסט 1999 .
סעיף כ"ד (1) לדו"ח .
כ"ד 2 (1) , כ"ד 3 .
סעיף כ"ד (3) 1 לדו"ח .
יוסי הראל, דפנה קני וגיורא רהב (1998) "נוער בישראל: רווחה חברתית, בריאות והתנהגויות סיכון במבט בינלאומי" מכון ברוקדייל, ירושלים. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל רבעון 116 .
ראה גם : ראלי סער, "הארץ" , 20 למרץ 2001 .
לעמדה מקיפה ראה : זאב סגל, חופש העיתונות בין מיתוס למציאות, הוצאת פפירוס אוניברסיטת ת"א, 1996 עמ' 59 .
ישעייהו ליבוביץ, מתוך ראיון שערכה עמו העיתונאית עינת פישביין במקומון "תל אביב" - 21.4.95 . לדעה אחרת ראה : ניק הורנבי, קדחת המגרש הוצאת עגור, תל אביב, 1994 .
פרופ' אסא כשר, "גבולות הסובייקטיביות העיתונאית", ספר השנה של העיתונאים תשמ"א -1981, עמ' 82 .
שחר אילן, עתון האינטרנט "אפעס", גליון מס' 32, 17.6.01
החל מבג"צ 73/53 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים, פ"ד ז' 871 .
ראה למשל : אהרן ברק, "המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה", משפטים כז (תשנ"ז) 223 .
שם .
חוק רשות השידור תשכ"ה - 1965 ס"ח מס' 451 מיום י"ג אדר ב' תשכ"ה 17.3.1965 ע' 106 .
פרופ' יצחק זמיר, עתונות טובה, תמליל הרצאה בערב עיון לכבודו של פרופ' אליהוא כץ ביום 3 באפריל 1989, פורסם ע"י התוכנית ללימודי עתונאות באוניברסיטת ת"א בשיתוף עם מועצת העתונות בישראל .
הדו"ח פורסם ב6 לנובמבר 1997 .
משה רונן, אתיקה עיתונאית הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד, 1998, חלק א', עמ' 37 .
ראה גם : אביבה הרשקוביץ, פרקים נבחרים בתקשורת המונים, הוצאת אור עם תש"ס, עמ' 129 .
ראה הערה מס' 57 .
אושר במליאת מועצת העתונות ביום 16.5.1996
פרופ' זאב סגל, הזכות לפרטיות מול הזכות לדעת, עיוני משפט, כרך ט', חוברת 1, ינואר 1983, 175, 193 . וכן : חופש העתונות בין מיתוס למציאות, פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת ת"א, תשנ"ו - 1996, 119 .
"מאחורי הכותרות", רב שיח בין עורכי חדשות ראשיים, ספר השנה של העיתונאים, תשמ"ב 23, 26, 27
יאיר קוטלר, כוח להשחית, הוצאת שור, ת"א, 1985 .
ראה הערה מס' 66 .
ראה הערה מס' 66 .
ראה הערה מס' 66 .
בג"צ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור פ"ד מ"א (3) 255 .
. תיק 40/94 בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בישראל, שפטל נ' "ידיעות אחרונות", לקט החלטות ופס"ד של ביה"ד לאתיקה ספומבר 1996, 12 , 13 .
תיק 82/90 בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בישראל, יהושוע בן ציון נגד מעריב
מיום 18 לספטמבר 1981 .
פרופ' אסא כשר, גבולות הסובייקטיביות העיתונאית, ספר השנה של העיתונאים תשמ"א - 1981, ,82 83 .
יונתן טיקוצ'ינסקי, מה עסקך, "העין השביעית", הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, גליון מס' 5, ספטמבר - אוקטובר 1996, 4, 9,
ראה הערה מס' 66 .
לדיון נרחב ראה : אביבה הרשקוביץ, פרקים נבחרים בתקשורת המונים, הוצאת אור עם תש"ס, עמ' 122
ראה הערה 59 .
כך למשל הארץ, מאמר מערכת, 1996 הארץ, "במה בלי כפייה"., 20.5.96 עמ' ב,1
. ראה הערה מס' 63 .
אבנור ח, 1996 ,."שילוב של סוציאליזם וצנזורה", הארץ ,24.6.96 .4 עמ' ב.,
אילן הורביץ, "תוקפה המעשי של האתיקה העיתונאית", "דברים אחדים", 2 סתיו ,1997 עמ' 140-134 הוצאת מכון ון ליר .
למשל : ת"א (י-ם) 172/89 פלוני נ' הכתב אלמוני ואח' פ"מ תשנ"ד (397) ,2 עמ' 415 .
"מפנה", 11 לינואר 1996 עמ' 27-30 .
"היוכלו תרבות אותנטית להתקיים בעידן של אמצעי התקשורת החדשים ?", תקשורת המונים, מקראה בעריכת דן כספי, בית ההוצאה לאור של האוני' הפתוחה תשנ"ה 1995 .
יהודה גוטהלץ "דעת הקהל והעתונות", הוצאת עם הספר, תשכ"ט .
אריך פרום, החברה השפויה, הוצאת א. רובינשטיין, תשל"ה
1
1

תגים:

עיתונות · תקשורת · חופש · הביטוי · צנזורה · זכות · הביטוי · מדיה · מוסר · עסקים

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעות של בעלות צולבת על המידע המועבר לציבור ", סמינריון אודות "השפעות של בעלות צולבת על המידע המועבר לציבור " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.