היישום אינו מחובר לאינטרנט

מישכון חלק יחסי של שותף בזכות הבעלות בנכס

עבודה מס' 064691

מחיר: 482.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: ניסיון להראות שמשכון חלק יחסי של שותף בזכות הבעלות בנכס, מעלה לדיון נושאים מורכבים, עיונית ומעשית, מאשר משכון החלק השלם ע"י הבעלים.

5,853 מילים ,26 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

נושא העבודה כולל אלמנטים אשר ניתוחם מעלה סיטואציות מעניינות בתחום המשכון של חלק יחסי בנכס. היות ובשיטת המשפט הישראלי אסורה חלוקה פיזית במנה שבמקרקעין או במיטלטלין, אלא רק חלוקה למנה מתמטית מוגדרת, יוצר הדבר קושי לא מועט בדרך היצירה של המשכון ובדרך מימושו. כל נכס העשוי להוות אובייקט לבעלות, גם עשוי להיות אובייקט לבעלות משותפת, והדבר נוגע הן לנכסים מוחשיים והן לנכסים מופשטים. וכך, לא רק בעלות בנכס יכולה להוות אובייקט לשיתוף, אלא גם זכויות אובליגטוריות(1), זכות שכירות, זיקת הנאה ועוד.
נראה בעבודה זו, שמשכון חלק יחסי של שותף בזכות הבעלות בנכס, מעלה לדיון נושאים מורכבים, עיונית ומעשית, מאשר משכון החלק השלם ע"י הבעלים. בעוד שמערכת היחסים בין הממשכן לבין בעל המשכון אינה פשוטה כלל ועיקר, הרי שמשכון חלק יחסי בנכס מוסיף למערכת יחסים זו מתחים, משפטיים וכלכליים, שבין החייב לשותפו ובין שותפו של החייב לבין הנושה.

תוכן עניינים:
הקדמה
על השיתוף בבעלות בנכס
מהות העסקה לפי חוק המשכון
מהות העסקה לפי חוק המקרקעין
מהות העסקה כפונקציה של זהות השותפים המשפיעה על טיב הזכות
מעמדו של הנושה לפי סעיף 11 לחוק המשכון - טרם החיוב ולאחריו
הסכם שיתוף המגביל שותף לעשות עסקה בחלקו
זכויות קניין - מי גובר על מי?
מסקנות וסיכום
רשימת מקורות

מקורות:

על קרן הצבי.
לא למותר לציין כי סעיף 11 אינו בא לשלול מהנושה את המסלול הרגיל למימוש המשכון, קרי פתיחת הליכים בהוצאה לפועל, אלא רק להוסיף מסלול מקוצר כך שהמסלול הרגיל, הארוך, נותר בעינו. הליך של מימוש הזכויות היחסיות באמצעות מכירתן אינו נוגד עניינית את ההגבלה ההסכמית של הפירוק שכן מימוש כאמור אינו מוביל לפירוק,
אלא למכירת הזכויות היחסיות בלבד. הטעם האמור במסלול המקוצר הוא ,בנוסף להגנה על אינטרס הנושה, עידוד ביצוע עסקאות משכון בחלק משותף, מבלי שהנושה יאלץ לכתת רגליו יתר על המידה למימוש זכויותיו.
הסכם המגביל שותף לעשות עסקה בחלקו
הסכם שיתוף במקרקעין:סעיף 34 לחוק המקרקעין קובע כי "(א) כל שותף רשאי להעביר חלקו במקרקעין המשותפים, או לעשות בחלקו עסקה אחרת בלי הסכמת יתר השותפים.(ב) תנייה בהסכם שיתוף השוללת או מגבילה זכות כאמור בסעיף קטן (א) אין כוחה יפה לתקופה העולה על חמש שנים." אם הותנתה תקופה ארוכה יותר יהיה תוקפה חלקי ויוגדר
לחמש שנים הראשונות בלבד. האם מושג ההגבלה לצורך סעיף 34(ב) לחוק המקרקעין אוסר גם הגבלה שאינה אוסרת באופן ישיר את ביצוע העסקה? למשל פלוני ואלמוני מסכימים ביניהם כי מי שימשכן את זכויותיו בנכס יהיה חייב לחברו סכום כסף (לאו דווקא פיצויים, כי אין האחד רוצה לאסור ביצוע עסקה על השני). הסכם כאמור לעיל אינו
מגביל את השותף בביצוע עסקאות כלשהן היות, וכך נניח, שאין התחייבות שלא למשכן, אלא קיים תנאי מוקדם לביצוע העסקה. עם זאת, מהצד המעשי מובן כי נפגעה במידה ניכרת יכולתו של השותף לבצע את העסקה בחלקו וניתן אם כן לומר, עדיין, כי הסכם "מגביל" לפנינו. אם אכן נשללה זכותו של השותף למשכן את חלקו בהסכם שיתוף,
וההסכם נרשם בלשכת רישום המקרקעין כי אז יפה כוחו של הסכם השיתוף כלפי שותף לאחר מכן וכל אדם אחר. אדם אחר בענייננו הוא גם הנושה, ולכן יהיה גם הוא כפוף להסכם ומשכך, משכנתה שתינתן לנושה ע"י אחד השותפים תהא חסרת תוקף. העקרון המנחה הוא כי אין לבעלים אינטרס בזהות הבעלים שבנכס, או במספרם, וכן היות ונלמד
מנסיון העבר כי יחסי שיתוף שהם תקינים בתחילתם עלולים לעלות על שרטון בהמשך הדרך. ואולם אותו שותף שהתחייב לא לבצע עסקה במנתו שבמקרקעין יכול למצוא את הפרצה על דרך דרישת פירוק השיתוף במקרקעין לפי סעיף 37(ב) לחוק המקרקעין. לפי האחרון, יכול השותף לדרוש בכל עת את פירוק השיתוף ואם הוגבל לכך בהסכם, הגבלה זו
תהא תקפה לשלוש שנים בלבד. שונה הדבר בעסקת משכנתה, היות וכפי שהוזכר לעיל פירוק השיתוף יכול להיעשות רק בהסכמת הנושה או בית המשפט. פן נוסף להגבלת השותף לעשות עסקה בחלקו הוא זכות הקדימה. על פי החוק, רשאים השותפים להעניק איש לרעהו זכויות קדימה הדדיות ללא הגבלת זמן, וכן קיימת זכות כזאת מתוקף החוק בין בני
זוג לפי סעיף 101 לחוק המקרקעין. אם נראה במתן זכות הקדימה כהגבלה לביצוע עסקאות, ואין סיבה שלא נראה זאת כך, הרי הוראות החוק שלפנינו אינן עולות בקנה אחד: מצד אחד הוראת חוק המגבילה על איסור ביצוע עסקאות של שותף לחמש שנים ומאידך הקניית זכות קדימה שאינה מוגבלת בזמן. עלינו לזכור, כי אין מקום לגרוס לתחולתו
של סעיף 34(ב) לחוק המקרקעין בנסיבות אלו. פרופ' דויטש מציע שלוש דרכים ליישב עניין זה:
סעיף 34(ב) עוסק בהגבלה חוזית ולא בהגבלה הנגזרת מכך שהוקנתה לאחר זכות קניינית. סעיף 34(ב) מבקש לעודד הקניות קנייניות על ידי שותף; ואילו זכות קדימה היא זכות קניינית המקנה עדיפות ברכישה על אף הגבלתה עם צד אחר.
גם חוזה בין שותפים המעניק לשותף אחר את מלוא הזכויות בנכס מגביל את השותף המקנה, אך איש לא יעלה על דעתו, כי עקב כך לפנינו הסכם מגביל במובנו של סעיף 34(ב).
תכליתו של סעיף 34(ב) אינה מצדיקה הגבלתה של הקניה קניינית של זכות קדימה. רוצה לומר, כי הרציונל בסעיף הוא בגישתו התועלתית-כלכלית החוששת מקיפאון במצב הנכס. חשש זה קיים גם בזכות קדימה אולם הוא צעד אחד רחוק מדי וזכות הקדימה מבטיחה למעשה כי חלקו של השותף יימכר במחיר שוק ריאלי.
הסכם שיתוף במיטלטלין וזכויות:הדברים שנאמרו לעיל לגבי מקרקעין יפים גם לעניין בעל משותף בנכסים אחרים, בכפוף לכך שלהסכם שיתוף המגביל שותף לעשות בחלקו עסקאות, תוקף רב יותר. כך למשל, אין החוק מגביל תניית איסור עסקאות במנתו של השותף, וכך ניתן להסיק כי בניגוד לשיתוף במקרקעין, את השיתוף במיטלטלין וזכויות
רואה המחוקק כיחסים יותר אישיים. על הנושה בעסקת משכון מוטלת אחריות גדולה יותר, כיוון שהסכם המגביל שותף לעשות עסקה בחלקו יהיה בתוקף כלפי אדם שלישי אם הוא ידע או היה עליו לדעת על הסכם כזה, וכך יסתכל ביהמ"ש על הנושה בראי של האדם הסביר. סעיף 9(ד) לחוק המיטלטלין מטיל חובת הודעה על שותף המבקש לעשות עסקה
בחלקו וקובע: "הקנה אחד השותפים לאדם אחר זכות בחלקו במיטלטלין המשותפים, עליו להודיע על כך לשאר השותפים, ואם נעשה הסכם שיתוף, עליו להודיע לאדם האחר על קיום ההסכם ותנאיו.", אולם החוק האמור לא מטיל עליו כל סנקציה אם לא עשה כן. מנגד קל יותר לפרק את השיתוף. לבית המשפט נתונה תמיד הסמכות לקבוע פירוק שיתוף,
ולא קיימת שום תקופה המגבילה את פירוק השיתוף. יחד עם זאת, כדאי לסייג יכולת זו מהטעם הכלכלי. פירוק כפוי של שיתוף בדרך כלל יוביל למכירת המיטלטלין בערך נמוך מערך השוק מאשר היתה המכירה מתבצעת מרצון בשוק החופשי, שכן המכירה מתנהלת בהליכים של מכירה הדומים לאילו שהוצאה לפועל נוקטת בהם, ועל כן מיפלט זה של
המחוקק יכול לפגוע גם במבקש הפירוק או בנושה כאשר האחרון נכנס לנעלי השותף, ולפיכך לא מהווה פיתרון יעיל. בעסקת משכון במיטלטלין, בדומה למקרקעין, לא ניתן לפרק את השיתוף אלא בהסכמת הנושה או ביהמ"ש, כאמור לעיל.
מישכון חיוב אינו אפשרי אם בהסכם בין הצדדים לחיוב נשללה יכולת זו. כך למשל נעשה בחוזי חכירה מול מנהל מקרקעי ישראל, כאשר המינהל בדרך כלל קובע בחוזה כי זכות החכירה אינה ניתנת להמחאה או העברה ללא הסכמתו, והבעיה שנוצרת עקב כך בחלקו של בן הזוג הנשוי כפי שנדון לעיל.
זכויות קניין - מי גובר על מי?אם עד עתה נדונו זכויותיו, חובותיו ותוצאות מעשיו של שותף הממשכן את חלקו היחסי בנכס, הגיעה תחנה זו שבה אדון במצבים בהם מוטל עיקול או קיים עכבון על חלק יחסי בנכס:
עיקול המוטל בגין חוב של אחד השותפים:בשאלה זו אתייחס למצב שבו רק אחד השותפים חב לנושה והלה מבקש להיפרע מן המיטלטלין המשותף. לכאורה, ניתן לומר כי אין המעקל יכול לעקל אלא את שיש לחייב. הנכס של החייב הוא חלקו המתמטי היחסי בנכס, ומכאן הנושה אינו יכול לפתוח בהליכים בהוצאה לפועל לגבי כל הנכס המשותף אלא
רק לגבי חלקו היחסי של השותף, כאשר רוכש הזכות, המעקל או צד ג', יהיה שותף במקומו של החייב. ברם, אף על פי שלא קיימת כל הסמכה חוקית בדיני ההוצאה לפועל, נפסק כי במסגרת הסמכות הכללית על פי סעיף 27(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -1967 יכול ראש ההוצאה לפועל להורות על מכירת מלוא הזכויות בנכס, וכן יכול בית
המשפט להורות על פירוק השיתוף לפי סעיף 10(א) לחוק המיטלטלין. ביהמ"ש מוסיף, כי פירוש אחר היה סותר את ההלכה שנקבעה בע"א 75/79 אברהמי נ' ישראלי (להלן: הלכת אברהמי), לפיה אין חוק המיטלטלין משריין את חלקו של אחד השותפים ומחסנו בפני עיקול או מכירה בהליכי הוצאה לפועל. אל מול עמדה זו קיימת עמדה אחרת, לפיה
על פי הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אין לראש ההוצאה לפועל סמכות להורות על מכירת חלקו של שותף בנכס, שלא ניתן צו עיקול נגדו. המסקנה לפי פרופ' דויטש מכל האמור לעיל, היא שאין לקבל את שתי הגישות השונות. את הראשונה אין לקבל משום שאין להעלות על הדעת פגיעה בזכויות יתר השותפים שהינה בלתי מוצדקת, אינה
מידתית, ואף אינה מבוססת בהוראת חוק כלשהי שממנה ניתן לינוק כוונה שכזאת. לגבי דברי ביהמ"ש המחוזי שפורטו לעיל לא מתקיים כל קושי בין הלכת אברהמי לסעיף 27(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 היות ומשמעות אי החסינות של חלקו היחסי של השותף בזכות הבעלות בנכס, היא בכך שניתן למכור בהוצאה לפועל את חלקו של השותף
החייב ותו לא.לגבי העמדה השניה, הגורסת כי גבייה כוללת נוגדת את חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו וכך אינה נוגעת כלל לחלקו של החייב גם היא אינה נכונה, הלא החייב הוא שותף בזכות הבעלות ולא ניתן להפרידה באופן מלאכותי. הפתרון הראוי הוא, לפי דברי פרופ' דויטש כי יתבצע היקש לסעיף 11 לחוק המשכון, דהייינו כי הנושה
יהיה זכאי לפנות בהליך של פירוק לביהמ"ש ולהיפרע בחלקו של החייב בנכס נשוא העיקול. כך גם יתאים הדבר, כי השותף החייב אכן איבד את זכויותיו שלו, וממילא מתמלאת תכלית החוק כפי שצוין לעיל, שאין לשותפים במקרקעין אינטרס אישי כלשהו בזהות שותפיהם בנכס.
היווצרות עכבון בגין חוב של אחד השותפים:יכול שיקרה מצב בו לדוגמא ראובן ושמעון שותפים ברכב. שמעון העביר את הרכב למוסך לצורך תיקון אצל לוי. האם זכאי לוי לעכבון על הרכב עקב החוב שנוצר? אם לא היה הנכס בבעלות משותפת היה יכול לוי לעכב את הנכס ע"פ חוק חוזה קבלנות התשל"ד- 1974 ואולם לצורך הקשיית הסוגיה נניח
כי ראובן אינו חב ללוי היות ולא הוא ביקש את התיקון, אף כי לא מן הנמנע כי הוא חב בהוצאה כלפי שמעון שהתחייב. לכאורה לא קיימת זכות עכבון על הרכב היות ובכך נפגעות זכויותיו של צד שלישי, הוא השותף ברכב - ראובן. בכל זאת ניתן לטעון טיעון אשר לא מן הנמנע שיוביל להכיר בצמיחתה של זכות עכבון במקרים מעין אלה .
הפסיקה יצרה מעין "תקנת שוק" מיוחדת אשר נועדה להגן על לוי, מחמת שיקולים הנוגעים למסחר שוטף ולהשבחת הנכס המתוקן. ולכן יש מקום לתת לו עדיפות אף אם לאחרים זכויות קודמות בנכס, וכך גם נקבע בהלכת רשות שדות התעופה נ' גרוס. ניתן לומר, שאם בכוחה של מדיניות זו להעניק עליונות לזכות העכבון על פני זכות משכון
רשומה קודמת, כפי שנקבע בהלכת גרוס, היא עשויה גם להוביל להתגברות על זכותו היחסית של השותף האחר בבעלות, אף אם הזכויות רשומות במרשם כלשהו המתנהל על פי דין.
הקניית זכות עכבון ע"י השותף החייב לצד שלישי (עכבון הסכמי):בעבודתי מעניין הדבר היות ויצירת זכות עכבון שכזו ע"י השותף לצד ג' יכולה להוות גם מעין עקיפה של מישכון חלקו היחסי ויצירת עכבון תחתיה. למשל א' וב' שותפים בנכס וא' מקנה עכבון הסכמי לג' להבטחת חובו של א'. העימות הוא בין ב' השותף לג' הנושה. בנושא
זה אין בפנינו מדיניות פסיקתית מיוחדת אשר תעדיף את כוחו של עכבון על זכות קניין קודמת. כלומר, אם העכבון הוקנה באופן הנוגד זכות קניינית קודמת יזכה בעל זכות הקניין הקודמת, אלא אם יימצא חריג כלשהו בדין. ניתן לבנות את הקונסטרוקציה המשפטית בדרך זו: ידוע כי קיימת תקנת השוק במשכון. השאלה הנשאלת היא האם כפי
שההגנה על שוק האשראי מחייבת יצירה של תקנת שוק בתחום המשכון, מתבקשת הגנה גם על זכות העכבון? שתי הזכויות גם יחד מהוות בטוחה קניינית לחיוב, האם יש מקום להפלייה ביניהן?
מחד גיסא, יאמר כי שתי הזכויות זהות מהבחינה העקרונית; בשני המצבים מדובר במתן אשראי לבעלים של הנכס, ודוק: עכבון יכול לחול גם על מקרקעין.
מאידך גיסא, הטענה אינה משכנעת דיה היות וראשית, עכבון יכול להוות חלופה עדיפה ומרתיעה יותר, במיוחד מול משכון רשום בהיעדר החזקה פיזית, לעומת עכבון שבו הנכס מוחזק פיזית ע"י המעכב, וזאת על אף שמשכון קל יותר לממש. שנית, בשני המקרים מוקנית לבטוחה זכיה בעדיפות במקרה של פשיטת רגל, ושלישית, גם אם העכבון
מהווה הגנה קניינית חלשה יותר, הרי שלפי אופיו הקנייני כבטוחה נולדת רמת הסתמכות גבוהה של מעניק האשראי, אשר עשויה להצדיק הגנה הולמת מול זכויות קודמות.
מסקנות וסיכום:
בשיתוף במקרקעין לא התחשב המחוקק במספר השותפים או בזהותם, ולכן רשאי הנושה לבקש את פירוק השותפות לאחר שהגיע מועד החיוב של השותף-החייב, בכפוף להוראות הסכם השיתוף שבין השותפים, ככל שקיים.
שותפות בני זוג שלא חל עליהם חוק יחסי ממון אינה מתירה לבן הזוג שאינו רשום לבצע עסקאות בחלקו, אולם נושה זהיר העושה עסקה עם בן זוג רשום, ייטיב לעשות אם יקבל גם את הסכמת בן הזוג שאינו רשום. נדרשת משנה זהירות כאשר העסקה היא במיטלטלין, שכן שם מוטלת על הנושה ידיעה קונסטרוקטיבית על השותפות, בדרגת סבירות של
אדם מן היישוב, בניגוד לזו הנדרשת בעסקת מקרקעין, וגם מן הטעם שלא מוטלת סנקציה על שותף שלא הודיע למקבל המשכון על דבר השיתוף.
בני זוג שחל עליהם חוק יחסי ממון אינם שותפים בנכסים, אלא אם הם רשומים שניהם כבעלים, ואז לפנינו שותפות רגילה.
הדרך הטובה ביותר של שותפים לאכוף את השותפות ומניעת ביצוע עסקאות של השותף היחיד בחלקו ללא הסכמת שאר השותפים, היא בדרך של זכויות קדימה הדדיות, וכן ברישום הסכם שיתוף.
על הנושה לבדוק היטב אם לא קיים הסכם שיתוף המגביל את זכויותיו של השותף לפירוק השותפות או לביצוע העסקה, שכן במועד החיוב זכותו של הנושה היא כשל השותף-החייב, ואם קיים הסכם שיתוף, אזי הנושה כפוף לו גם הוא, בדיוק כמו השותף.
בעבודתי זו עמדתי על הקושי הטמון בעסקה של משכון חלק יחסי בזכות הבעלות בנכס. הראיתי כי הקושי מקבל ביטוי בעיקר ביחס לנושה אשר מתקשה להסתמך על זכותו כבעל המשכון, הן בשלב יצירת המשכון, בשל זהותם הבלתי וודאית של בעלי הנכס, והן בשלב מימוש המשכון, בשל זהותם של בעלי הנכס השונים. למשל, הדגשתי את הבעייתיות של
הנושה ביחסיו המשפטיים עם בני זוג, לרבות ידועים בציבור.
עוד עמדתי על סיטואציות של ניגודים בין זכויות שונות כמו עיקול חלק יחסי, יצירת עכבון הסכמי או עכבון מכח הדין. נושה זהיר אשר מבצע עסקה עם יישות משפטית כלשהי ייטיב לעשות אם יבדוק קיומם של צדדים נוספים אשר ייתכן, כי להם זכויות בבעלות בנכס שאינן רשומות.
בעוד משכון הנכס במלואו, על ידי בעליו, מעמיד את הנושה בפני בעיות של מימוש ותחרות מול נושיו האחרים של בעליו, הרי שמשכון חלק היחסי הוסיף לנושה התמודדות נוספת, מורכבת ובלתי פשוטה כלל ועיקר, עם שותפיו של השותף-החייב, וזאת עליו לכלכל היטב, הן בקבלת החלק היחסי כבטוחה, גם לשם הערכתה, והן בשלב מימוש אותו
חלק יחסי, לפי האפשרויות השונות שצויינו בעבודתי זו.
מקורותספרות משפטית:
י. ויסמן דיני קניין - בעלות ושיתוף, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים תשנ"ז 1997.
י. ויסמן, חוק המשכון, תשכ"ז-1967 פירוש לחוקי חוזים בעריכת ג. טדסקי, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, הפקולטה למשפטים - האוניברסיטה העברית בירושלים תשל"ה 1974.
פרופ' שלום לרנר המחאת חיובים, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת בר אילן, לשכת עורכי הדין תשס"ג 2003.
מיגל דויטש, קניין, כרכים א'+ב הוצאת בורסי, התשנ"ז 1997
חקיקה:
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.
חוק המשכון, התשכ"ז-1967.
חוק המיטלטלין התשל"א-1971.
חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.
פקודת פשיטת רגל, התשכ"ז-1967.
חוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974.
פסיקה:
ע"א 13/81 מנהל המכס והבלו נ' ש.ש.ל בע"מ, פ"ד ל"ז(3) 253.
ע"א 319/74 רובינשטיין נ' פיין, פ"ד ל(1) 454.
ע"א 189/95 בנק אוצר החייל נ' אהרונוב, פ"ד נ"ג (4), 199.
רע"א 178/70 בוקר נ' חברה אנגלו ישראלית לניהול ואחריות בע"מ, פ"ד כ"ה (2) 121
ע"א 6529/96 טקסטיל ריינס בע"מ נ' ענת רייך ואח' , פ"ד נ"ג(2) 218.
ע"א 253/65 בריקר נ' בריקר, פ"ד כ(1) 589.
ע"א 300/64 ברגר נ' מנהל מס עזבון, פ"ד י"ט(2) 240.
ע"א 513/82 עדנה רייזמן נ' גבריאלה וושצ'ין פ"ד ל"ז(2) 813.
ע"א 716/72 זהבה רוזנשטרייך נ' חברה א"י לאוטומובילים, פ"ד כ"ז(2) 709.
ע"א 3208/91 יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מ"ט(3) 529.
ע"א 709/85 רשות שדות התעופה נ' גרוס, פ"ד מ"ד(3) 185.
בר"ע (חי') 75/87 שפירא נ' המשביר המרכזי, אגודה שיתופית לאספקה בע"מ, פ"מ תשמ"ח(א) 49
ע"א 75/79 אברהמי נ' ישראלי, פ"ד ל"ד(2) 216.
בר"ע (ת"א) 1041/96 טרם פורסם, (החלטת השופטת ורדה אלשיך מיום 11.3.96)
מ' דויטש קניין (תשנ"ז כרך א) 485. (להלן דויטש - כרך א')
ע"א 189/95 בנק אוצר החייל נ' אהרונוב, פ"ד נג(4), 199 (סעיף 30 לפס"ד של השופטת טובה שטרסברג כהן) (להלן: הלכת אהרונוב).
י' ויסמן, "דיני קניין - בעלות ושיתוף", (תשנ"ז), עמ' 125. (להלן: י. ויסמן בעלות ושיתוף)
חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 סעיף 27 (להלן: חוק המקרקעין)
ע"א 13/81 מנהל המכס והבלו נ' ש.ש.ל בע"מ, פ"ד לז(3) 253, 256-257.
דויטש- כרך א' עמ' 493.
חוק המשכון, תשכ"ז-1967 סעיף 1 (להלן: חוק המשכון).
מ' דויטש קניין (תשנ"ז כרך ב) 15. (להלן דויטש - כרך ב')
חוק המשכון, סעיף 1(א)
י' ויסמן, "חוק המשכון-תשכ"ז-1967", (תשל"ה), עמ' 10 (להלן: י. ויסמן - משכון).
חוק המשכון, סעיף 1.
י. ויסמן בעלות ושיתוף עמ' 139.
חוק המקרקעין, סעיף 28.
חוק המקרקעין, סעיף 34.
חוק המקרקעין, סעיף 7.
ש' לרנר, "המחאת חיובים", (תשס"ג) עמ' 208.
רע"א 178/70 בוקר נ' חברה אנגלו ישראלית לניהול ואחריות בע"מ, פ"ד כה(2) 121
הלכת אהרונוב, ראה הערה 2.
חוק המקרקעין, סעיף 9.
חוק המקרקעין, סעיף 10.
ע"א 6529/96 טקסטיל ריינס בע"מ נ' ענת רייך ואח' , פ"ד נג(2) 218.
י. ויסמן בעלות ושיתוף, עמ' 152.
ע"א 300/64 ברגר נ' מנהל מס עזבון, פ"ד יט(2) 240 (מקור מכלי שני)
ע"א 253/65 בריקר נ' בריקר פ"ד כ(1) 589 (מקור מכלי שני)
י. ויסמן בעלות ושיתוף, עמ' 179.
י. ויסמן בעלות ושיתוף, עמ' 184.
י. ויסמן בעלות ושיתוף, עמ' 185, הערה 3.
חוק המקרקעין, סעיף 2.
ע"א 513/82 עדנה רייזמן נ' גבריאלה וושצ'ין פ"ד לז(2) 813 , 820-824.
י. ויסמן בעלות ושיתוף, עמ' 188.
חוק המקרקעין, סעיף 10.
ע"א 716/72 זהבה רוזנשטרייך נ' חברה א"י לאוטומובילים, פ"ד כז(2) 709.
י. ויסמן בעלות ושיתוף, עמ' 190.
ראה הערה 2 לעיל
חוק המיטלטלין התשל"א 1971, סעיף 9(ג).
י. ויסמן בעלות ושיתוף, עמ' 198.
ע"א 3208/91 יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט(3) 529.
י. ויסמן בעלות ושיתוף, עמ' 199.
י. ויסמן בעלות ושיתוף, עמ' 278.
חוק המשכון סעיף 11(א)(1)
י. ויסמן - משכון עמ' 243 (מקור מכלי שני)
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, סעיף 3.
חוק המשכון, סעיף 11(ב)
י. ויסמן - משכון עמ' 240.
י. ויסמן - משכון עמ' 240 הערה 5 (מקור מכלי שני)
דויטש - כרך א' 513.
זהו הכלל, אולם בפרק ח' שלהלן בעמוד 13 נראה כי קיימת עמדה אחרת מזו.
חוק המקרקעין, סעיף 34.
חוק המקרקעין, סעיף 29(א).
י. ויסמן בעלות ושיתוף, עמ' 257.
חוק המקרקעין, סעיף 37(ב)
חוק המקרקעין, סעיף 99.
חוק המקרקעין, סעיף 101.
דויטש-כרך א' עמ' 495.
חוק המיטלטלין, התשל"א-1971 (להלן: חוק המיטלטלין) סעיף 9(ג).
חוק המיטלטלין, סעיף 10(א).
חוק המיטלטלין, סעיף 9(ה)
חוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969 סעיף 1.
דויטש - כרך א' עמ' 516.
בר"ע (חי') 75/87 שפירא נ' המשביר המרכזי, אגודה שיתופית לאספקה בע"מ, פ"מ תשמ"ח(א) 49 (מקור מכלי שני)
ע"א 75/79 אברהמי נ' ישראלי, פ"ד ל"ד(2) 216 222.
בר"ע (ת"א) 1041/96 טרם פורסם, (החלטת השופטת ורדה אלשיך מיום 11.3.96)
חוק חוזה קבלנות, התשל"ד 1974, סעיף 5.
ע"א 709/85 רשות שדות התעופה נ' גרוס, פ"ד מ"ד(3) 185 (מקור מכלי שני)
דויטש - כרך ב' עמ' 271.
חוק המשכון, סעיף 5.
חוק המיטלטלין, סעיף 11(ה)
I
18

תגים:

דיני · מקרקעין · שיעבודים · קניין · משכון · נכס · בעלות · שיתוף · שיעבוד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מישכון חלק יחסי של שותף בזכות הבעלות בנכס", סמינריון אודות "מישכון חלק יחסי של שותף בזכות הבעלות בנכס" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.