היישום אינו מחובר לאינטרנט

התנאים להגשת תובענה ייצוגית

עבודה מס' 064543

מחיר: 362.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: התנאים להגשת תובענות ייצוגיות על פי חוק ני"ע.

11,523 מילים ,4 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

תוכן עניינים
הקדמה
התובע
המושג ניירות ערך
ממחזיק לבעל זיקה
עילות תביעה
אישור תובענה ייצוגית בידי בית המשפט
דרישת תום הלב
שאלות מהותיות של עובדה ומשפט יוכרעו לטובת הקבוצה
שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה
גודלה של הקבוצה
יעילות והגינות
משקיע מתוחכם כתובע ייצוגי
משקיע ספקולטיבי כתובע ייצוגי
עורך הדין כתובע מייצג
מקורות

הערת מערכת: העבודה מעודכנת בשינויים לנושא וכוללת התייחסות לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו 2006.

קטע מהעבודה:

התובע
בעבר נקבע בחוק ניירות ערך שמחזיק בני"ע רשאי לתבוע בשם קבוצת מחזיקים בניירות ערך בשל כל עילה אשר בשלה יכול על פי דין התובע לתבוע בשמו ונגד כל נתבע אשר התובע יכול לתבוע בשמו.
הגדרה זו הכילה מס' יסודות:
א. קבוצת מחזיקים בניירות ערך.
ב. מחזיק בני"ע (להלן התובע)
ג. רשאי לתבוע בשל כל עילה אשר בשלה יכול על פי דין התובע לתבוע בשמו.
ד. נגד כל נתבע אשר התובע יכול לתבוע בשמו.

מקורות:

היסטוריית ההשקעות - בחינת היסטורית ההשקעות הינה, מן הסתם, הקריטריון המרכזי על פיו ניתן ללמוד על היותו של התובע - משקיע מתוחכם.
בבדיקת היסטוריית ההשקעות של התובע עשויים להיבחן מספר פרמטרים:
מספר הפעולות בניירות ערך ביחידת זמן - ככל שרבות הפעולות, כך גדלה הנטייה להחשיב את המשקיע למשקיע מתוחכם. עם זאת יש להיזהר מלקבוע לגבי תובע, אשר השקעותיו מנוהלות בנאמנות עיוורת על ידי מנהל תיקים מקצועי על פי ייפוי כח לבצע פעולות כראות עיניו כי הינו משקיע מתוחכם, אך ורק בשל הפעולות הרבות בניירות ערך
העוברות בחשבונו.
תקופת ההחזקה בניירות הערך - פעולות תכופות של קניה ומכירה של ניירות ערך יכולות ללמד על פעילות של משקיע מתוחכם, אשר אינו רוכש מניות לשם השקעת כספו, כי אם סוחר בהם להפקת רווחים.
הישגי תיק ההשקעות בהשוואה לממדים רלוונטיים - תחכומו של המשקיע ניכר לא רק במספרן הרב של הפעולות שהינו מבצע, אלה גם בתוצאותיהן: הישגים נאים ורווחים לעומת מדדים רלוונטיים כמו מדד המעו"ף, ת"א 100, הדאו ג'ונס, הישגי קרנות נאמנות ומנהלי תיקים עשויים ללמד על היות התובע משקיע מתוחכם. יש לציין שיש למדוד את
ההצלחה לאורך זמן משמעותי, כדי להימנע מקביעה שיסודה בהישגים או כישלונות מקריים ייתכן שהצלחה מרשימה של תיק השקעות עשויה להעיד על תחכום גם מקום בו מספר הפעולות בניירות ערך שמבצע המשקיע - אינו רב בכלל.
ביצוע השקעות ממספר חשבונות - ניהול מספר חשבונות ניירות ערך לצרכי השקעה מגדיל את גמישות ההשקעה, בין היתר, ועשוי להוות סממן המעיד על תחכומו של המשקיע.
השכלה - לימודים אקדמיים או מקצועיים למשל תעודת יועץ השקעות או מנהל תיקים יש בהם כדי להעיד על תחכומו של המשקיע, עם זאת רבים מהמשקיעים המתוחכמים הינם נעדרי השכלה פורמלית אך בעלי הבנה מעמיקה של שוק ההון. אשר ניתנת לבחינה על ידי בית המשפט.
מיסוי - מבחני העזר המשמשים את שלטונות המס בקובעם אם האדם הינו סוחר בניירות ערך עשויים לסייע לבית המשפט גם לשם קביעה אם אדם הינו משקיע מתוחכם, בין המבחנים ניתן למצוא גם את מבחני תדירות העסקאות, אופן המימון, ההיקף הכספי של ההשקעות ועוד.כאמור לעיל בחנו בתי המשפט הפדרליים את מידת התאמתו של משקיע מתוכם
לשמש כמייצג הולם במסגרת דרישת ה- Typicality.
במספר החלטות קבעו בתי המשפט, בהסתמך על הטענות אשר צוינו לעיל, כי משקיעים מתוחכמים אינם מייצגים הולמים של קבוצת המשקיעים בניירות ערך של החברה הנתבעת. מנגד, קיימת גם פסיקה הקובעת כי היות התובע משקיע מתוחכם אינה רלוונטית לבחינת היותו מייצג הולם, וטעמיה עימה; הוצאת המשקיע המתוחכם מגדר התובעים המייצגים
הלגיטימיים עשויה דווקא לפגוע בקבוצה ובייצוגה, שכן משקיע אחר, עשוי להיות קטן יותר ומוכשר פחות או פחות בעל עניין בתוצאות התביעה מאשר משקיע מתוחכם, כמו כן משקיע מתוחכם יירתע פחות מן החובה ליתן תצהיר ולהיחקר עליו בהיותו תובע מייצג.יתרה מזאת, למשקיע המתוחכם יהא, ככלל, תמריץ כלכלי ועניין אישי גדול יותר
לשמש כתובע מייצג מאשר למשקיע קטן, ופסילתו מלשמש כתובע מייצג משמעה צמצום מספר התביעות אשר תוגשנה, בניגוד למגמת המחוקק לעודד את השימוש בתובענה ייצוגית.לשון החוק אינה נוקטת בלשון "משקיע קטן" או בלשון מחזיק שאין עיסקו בניירות ערך, ולפיכך לדעתי אין מקום לסייג משקיע מתוחכם לעניין זה.עם זאת בבואו של בית
המשפט לאשר משקיע מתוחכם כתובע ייצוגי, עליו לבדוק את דרכי פעולתו של אותו משקיע, על מנת לבחון האם הוא משקיע שהשקיע למטרת רווח או משקיע שהשקיע למטרת הגשת תובענות ייצוגית. לגבי המשקיע הראשון - אין בכך כי הוא משקיע מתוחכם בכדי לפסול אותו מלהגיש תובענה ייצוגית, דווקא היותו מעורה בדרכי פעולתן של חברות
הנסחרות בבורסה והגורמים המשפיעים על שוק המניות, יש בו כדי לשכנע את בית המשפט כי תובע שכזה ייצג בדרך הולמת את עניינם של שאר חברי הקבוצה.בעניין אבנר כתב הנשיא וינוגרד:
".... כבר קבעתי בהחלטות קודמות, כי אין בכך שמשקיע הינו משקיע מתוחכם כדי למנוע ממנו מלהגיש תובענה ייצוגית. זאת כל עוד הוגשה התובענה על ידו בתום לב".גם בעניין אישור טבע הייצוגית צוטטו בהסכמה עיקרי הדברים על ידי השופט לויט.
"לדעתי לא צריכה להיות הגבלה על משקיע מתוחכם לשמש התובע מייצג, ונראה כי אף סביר שישמש כתובע מייצג יותר ממשקיע קטן שאינו בקיא ברזי השוק. עם זאת אין לקבוע דברים כשחור ולבן ורצוי להשאיר את ההחלטה בידי בית המשפט שייבחן כל מקרה לגופו, תוך שימת לב בעיקר להגנות המיוחדות אשר עשויות לעמוד כנגד התובע המייצג,
ולסיכוי כי עקב פסילת התובע לא תוגש התובענה כייצוגית.
עולה שאלה נוספת והיא האם משקיע ספקולטיבי ראוי להיות תובע מייצג ?
בעניין אישור טבע כתובענה ייצוגית נטען ע"י המשיבים, כי המבקשים אשר תבעו מכח החזקתם באופציות של הטבע, הינם בגדר משקיעים ספקולטיביים או ספסרים בניירות ערך, וכאלה אינם ראויים לשמש תובעים בתובענה ייצוגית, עקב השונות בינם לבין חברה הקבוצה ועקב אי התאמתם, לשמש שליחי הציבור, לכן נוספו גם טענות בקשר עם
אמינותם המפוקפקת של המבקשים. בית המשפט בדחותו את הטענות, התבטא באופן יוצא דופן כדלקמן:
"לא ברורה לי טענתם של המשיבים, שלפיה ביצעו (המבקשים) רכישה של ניירות ערך שכמוה כהימור ... הלא אם משולים המשקיעים בניירות הערך של טבע ל"מהמרים", יש לראות בטבע עצמה, שהפיקה ניירות ערך, "בעלת קאזינו" - ומה לה שתלין נגד אלה הבאים בשעריה ? לגופו של עניין אציין, ראשית, כי אין כל הבחנה בחוק בין "משקיע
ספקולטיבי" לבין משקיע שאינו כזה. שוק ההון מתאפיין על ידי מגוון רחב של ניירות ערך, מהם בטוחים יותר - הנושאים תשואה נמוכה, מהם "מסוכנים" יותר - הנושאים פוטנציאל לתשואה גבוהה. אלה הבוחרים להשקיע בניירות ערך מהסוג השני, אינם "פגומים מוסרית", בדיוק כפי שאלה הבוחרים להשקיע בניירות ערך מהסוג הראשון אינם,
בהכרח, צדיקים. אלה גם אלה ראויים להגנת הדין ויכולים לשמש תובעים בתביעה ייצוגית. תיקי השקעה מגוונים מתאפיינים בניירות ערך משני הסוגים, כך שממילא הסיכונים הכרוכים ב"רכישות ספקולטיביות" נוטים להתקזז".
באשר להיבט ה"שונות" שבין משקיע הקטן לבין המשקיע המתוחכם, הגולם גם בטענת המשקיע הספקולטיבי, חזר בית המשפט ואישר בהסכמה את עמדת בית המשפט בעניין חמישה יוד, שם נדחתה הטענה.
עורך הדין כתובע מייצג
בתי המשפט בארה"ב נתקלו במקרים רבים בהם ביקש עורך הדין לשמש גם כתובע המייצג בתובענה הייצוגית, מטבע הדברים, אין קל לעורך הדין החפץ ליזום תובענה ייצוגית, מלבקש לייצג בעצמו, כתובע מייצג, את הקבוצה, במקום לערוך חיפושים מייגעים אחר תובע מייצג אחר, אשר למעשה ישמש "איש קש" מוזמן על ידי עורך הדין, שכל
מטרתו לספק את הדרישות הפרוצדורליות של דיני התובענה הייצוגית. מצב זה מעורר קשיים הן במישור הולמות הייצוג והן במישור האתי מקצועי.
קיים ניגוד עניינים מובן בין עורך הדין לבין חברי הקבוצה, הנובע מן העניין הכלכלי השונה שלהם. עיקר עניינו של עורך הדין - בשכר הטרחה שיקבל בגין טיפולו בתובענה, בעוד שחברי הקבוצה חפצים בפיצוי בגין נזקם.ניגוד עניינים זה עשוי להוביל את עורך הדין להתפשר בשם חברי הקבוצה , בתנאים שאינם מיטביים עבורם.כזכור
אחד מהיבטי דרישת הולמות הייצוג הינו איסור ניגוד עניינים בין התובע המייצג לבין חברי קבוצה. התובע המייצג אמור לפקח על עורך הדין ולהקפיד כי פעולותיו ייעשו לטובת העניין לגופו, היינו, למען הקבוצה עליה הוא נמנה. כאשר עורך הדין משמש גם כתובע מייצג, ניגוד העניינים האמור בינו לבין חברי הקבוצה מטיל ספק
משמעותי בעמידתו בתנאי הולמות הייצוג, ובנוסף לכך נעדר מנגנון הפיקוח של התובע המייצג על עורך הדין, שהרי אין אדם מפקח על עצמו.
רוב ביתי המשפט בארה"ב פסלו את עורך הדין מלשמש כתובע מייצג. בתי משפט אחרים מצאו כי פיקוחו של בית המשפט על ניהול תובעות ייצוגיות בכלל, ועל פשרות מוצעות ושכר טרחת עורכי הדין במסגרתן כפרט, הינו מספיק כדי לאפשר לעורך הדין לשמש כתובע מייצג. קשיים נוספים המתעוררים כאשר עורך הדין משמש כתובע מייצג הינם
במישור האתי מקצועי. ראשית, כללי האתיקה האמריקניים דורשים מעורך הדין להימנע אף ממראית עין של התנהגות בלתי נאותה ("Appearance of Impropriety"). זו בוודאי קיימת כאשר עורך הדין לא זו בלבד שיוזם את הגשת תובענה - אלא אף משמש בה כתובע מייצג. בדרך כלל, קבעו ביתי המשפט האמריקניים, כי במקרים אלא ייפסל עורך
הדין מלשמש כתובע מייצג
שנית, מתעוררת שאלת איסור השידול: לפחות במקרה אחד פסק בית המשפט בארה"ב, כי נשיאה בתפקיד כפול - הן של תובע מייצג והן של ערוך דין- אינו הולם את המידה הגבוהה של אובייקטיביות ויושר המצופה מעורך דין, ויוצרת מראית עין של שידול. עם זאת, הקשיים האתיים המתעוררים עקב איסור על מראית עין של התנהגות בלתי נאותה
קיימים, הלכה למעשה, גם בתובענות ייצוגיות בהן עורך הדין אינו משמש כתובע מייצג, שכן אף תובענות אלו יזומות, במקרים רבים, על ידי עורך הדין ולא על ידי התובע המייצג. לכן, כאמור לעיל, יש מלומדים הסוברים שאין ליישם בצורה קפדנית בתובענה הייצוגית את כללי האתיקה הנוהגים בהליכים רגילים בכל הנוגע לאיסור על
שידול ועל מראית עין של ניגוד עניינים.לבסוף, כאשר עורך הדין משמש כתובע מייצג, הוא עשוי להיקרא אל הדוכן להעיד ולהיחקר על עדותו. בעיית "עורך הדין כעד" אינה ייחודית לתובענה ייצוגית. עורך הדין עשוי להתבקש לפסול עצמו מלשמש כבא כוחו של לקוחו, אם יידרש להעיד עבורו, גם בתובענה רגילה.
שיקולי הראיות בדך כלל אינם משמשים עוד את בתי המשפט בארה"ב לשם פסילת עורך הדין מלהעיד, והנימוק העיקרי לפסילה זו כיום הינן הבעיות האתיות הכרוכות במתן עדות זו. יש
הסוברים, כי במקרים המתאימים יוכל בית המשפט להפעיל את הסמכות שניתנה לו בכלל 36 (ב') לכללי לשכנת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו - 1986, ולהתיר את עדותו של עורך הדין.
שאלת הולמות הייצוג על ידי עורך דין המשמש גם כתובע מייצג טרם זכתה, להתייחסות ישירה בהחלטות שניתנו על ידי בתי המשפט בישראל במסגרת תובענות ייצוגיות.
*****
מקורות
תובענות ייצוגיות - תשנ"ו , גיל לותן איל רז.
תובענות ייצוגיות על פי חוק החברות ,כהן צפורה שערי משפט ד: 152-61 , תשס"ה .
תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך, לויט ישי
הפרקליט מב(ג) כב:483-465, תשנ"ו.
בעלי מניות בחברה: זכויות תביעה ותרופות,כהן צפורה, ?מהד' ב' , תל אביב: לשכת עורכי הדין, תשס"ו, 2006 .
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשכ"ד 1964
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
רע"א 1701/93 טבע תעשיות פרמבצבטיות בע"מ נ' זת חברה לייעוץ כלכלי בע"מ, פ"ד מז (3) 476
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
רע"א 1701/93 טבע תעשיות פרמבצבטיות בע"מ נ' זת חברה לייעוץ כלכלי בע"מ, פ"ד מז (3) 476
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
419 U.S. 393,95 S.CT.553, 42 L.ED. 2D 532 (1975)
US. 103 ,95 S. CT. 854 ,43 L. ED. 2D 54 (1975) GERSTEIN V. PUGH420
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
ת"א 95/ 1472שמשי נ' פסגות - מנהלי קרנות נאמנות לאומי אגוד
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
ת"א 21558/92 אנליסט אי. אמ. אס. ניהול קרנות נאמנות "1986 בע"מ נ' מדינת ישראל ובזק
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
תקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד 1984
ת"א 21558/92 אנליסט אי. אמ. אס. ניהול קרנות נאמנות "1986 בע"מ נ' מדינת ישראל ובזק
ת"א 475/94 אריק נ' עיט
רע"א 1701/93 טבע תעשיות פרמבצבטיות בע"מ נ' זת חברה לייעוץ כלכלי בע"מ, פ"ד מז (3) 476
ת"א 12468/93 אבן נ' אבנר נפט וגז בע"מ
רע"א 1701/93 טבע תעשיות פרמבצבטיות בע"מ נ' זת חברה לייעוץ כלכלי בע"מ, פ"ד מז (3) 476
ת"א 417/94 המ' 11345/94, טיבון ויל אחזקות בע"מ נ' דיצר
ת"א 443/94 טצת נ' ליפשר
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
Doglow v' Anderson 43 F.R.D. 472 (E.D N.Y. 1968)
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
ת"א 11464/91 אקרמן נ' מיטלמן
ת"א 95/ 1472שמשי נ' פסגות - מנהלי קרנות נאמנות לאומי אגוד
ת"א 574/93 ,המ 1365/93 וינבלט נ' משה בורנשטיין בע"מ ואח'
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
חוק הפרשנות, התשמ"א 1981
רע"א 1701/93 טבע תעשיות פרמבצבטיות בע"מ נ' זת חברה לייעוץ כלכלי בע"מ, פ"ד מז (3) 476
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
ת"א 443/94 טצת נ' ליפשר
רע"א 1701/93 טבע תעשיות פרמבצבטיות בע"מ נ' זת חברה לייעוץ כלכלי בע"מ, פ"ד מז (3)
1701/93 טבע תעשיות פרמבצבטיות בע"מ נ' זת חברה לייעוץ כלכלי בע"מ, פ"ד מז (3)
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק החברות, התשנ"ט 1999
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
רע"א 1701/93 טבע תעשיות פרמבצבטיות בע"מ נ' זת חברה לייעוץ כלכלי בע"מ, פ"ד מז (3)
רע"א 1701/93 טבע תעשיות פרמבצבטיות בע"מ נ' זת חברה לייעוץ כלכלי בע"מ, פ"ד מז (3)
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק תובענות ייצוגיות , תשס"ו 2006
ת"א 12468/93 אבן נ' אבנר נפט וגז בע"מ
רע"א 1701/93 טבע תעשיות פרמבצבטיות בע"מ נ' זת חברה לייעוץ כלכלי בע"מ, פ"ד מז (3)
רע"א 1701/93 טבע תעשיות פרמבצבטיות בע"מ נ' זת חברה לייעוץ כלכלי בע"מ, פ"ד מז (3)
לכללי לשכנת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו - 1986
2

תגים:

ייצוגיות · תובענות

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התנאים להגשת תובענה ייצוגית", סמינריון אודות "התנאים להגשת תובענה ייצוגית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.