היישום אינו מחובר לאינטרנט

השקעות הון סיכון בישראל

עבודה מס' 064452

מחיר: 312.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: חובות הדירקטוריון במצבים של אינטרסים נוגדים של קבוצות בעלי מניות בקרנות הון סיכון.

8,375 מילים ,17 מקורות ,2001

תקציר העבודה:

חוק החברות החדש שהוחק בשנת 2000 מכיל הוראות דומות לפקודת חברות (נוסח חדש) אולם בכמה מקרים ישנה נימה של החמרה עם נושאי המשרה. אחת הדרישות היא חובת תום הלב. עבודה זו עוסקת בחובת תום הלב, היקפה ומהותה בחוק החדש.
קרנות הון סיכון שולחות מטעמם דירקטורים חברות בהן הן משקיעות. בעלי קרן הון הסיכון מעוניינים בהצלחת החברות, אולם לדירקטורים יש חובת אחריות לניהול חברה על פי החוק ולא רק לטובת בעלי קרן הון הסיכון. הבעיה יכולה להיות בשתי נקודות:
1. לחברה מספר פעילויות ואילו הקרן אמורה להרוויח רק מאחת מהן. הדירקטורים מטעם קרן ההון הסיכון אמורים להטות את הפעילות לכיוון אותו מוצר, למרות שהחברה לא אמורה להרוויח רווח מכסימלי.
2. לבעלי קרן הון הסיכון אמור להיות חשוב אך ורק מהרווח הסופי אולם עלולים להיווצר בעיות אתיות בניהול החברה וכך עשוי להיווצר קונפליקט בפעילותם.
בעיית הנציג משקפת את התנגשות האינטרסים בניהול החברה. בעלי המניות משקיעים כספים בחברה, על מנת שעסקיהם ינוהלו באמצעותה ובדרך הטובה והיעילה ביותר. מטעם זה מטיל הדין חובות של אמון וזהירות כבדות על שכמם של המנהלים. עם הכוח לנהל את רכושו של הזולת חייבת לבוא גם האחריות לניהול תקין. כוח ללא אחריות משול להפקרות. משימת הניהול מוטלת בדרך כלל על בעלי האחריות, כלומר על המנהלים .
בעיית הנציג מתעוררת כתוצאה מכך שפרט אחד (או פרטים), להלן - הנציג, מנהל את ענייניו של פרט או פרטים אחרים, להלן - המיוצג, ותוצאותיהן של פעולות הנציג משפיעות על כיסו של המיוצג. בעיית הנציג מתעוררת במלוא חריפותה ביחסים שבין החברה לבין דירקטור או מנהל בחברה. במערך יחסים זה אין כל ערובה לכך שהעסקאות שיבצע הנציג בשמו של המיוצג תהיינה עסקאות יעילות או הוגנות. בהחלט ייתכן שהנציג יבצע פעולות משפטיות שלא רק אינן מקדמות את האינטרס של המיוצג אלא אף מקדמות את טובתו שלו עצמו. למותר לציין כי במצב כזה ייתכן שעסקאות שתצאנה לפועל לא תקדמנה את היעילות הכוללת ותנאיהן יימצאו כבלתי הוגנים .

מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את השיקולים האמורים להנחות דירקטורים אלו.

תוכן העניינים:
1. מבוא לתום הלב בדיני חוזים
1.1 מטרת העבודה
1.2 מהות הפעילות של קרנות הון סיכון
2. חובת תום הלב ל הדירקטורים
2.1 הגדרת נושא משרה
2.2 ההסכם בין קרן ההון לחברה כ"חוזה"
2.3 בעיית הנציג
3. אחריות דירקטורים ונושאי משרה
3.1 אחריות חוזית בגין ניהול משא ומתן חוזי בשם החברה
3.2 חובת הנאמנות לחברה
3.3 חובת תום הלב
3.4 היחס לחוק השליחות
3.5 כללי בקרה ופיקוח
3.6 תרופות
4. השוואה מול הדין בארה"ב ובאנגליה
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

ישראל היא המובילה העולמית בהשקעות הון סיכון. בשנים 2003-1998 היוו השקעות הון הסיכון בישראל בממוצע כ- 1.3 אחוזים מהתמ"ג, בעוד שבאנגליה הם הסתכמו ב- 0.7 אחוזים, בארצות הברית ובשבדיה 0.6 אחוזים, באיחוד האירופי כ- 0.3 אחוזים וביפן כ- 0.03 אחוזים - כך עולה ממחקר חדש שבוצע לאחרונה על ידי ה- OECD, הארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה ולפיתוח.
ואולם, כלכלני התמ"ס מציעים לשים לב גם להצעות ה- OECD. "במקביל לשבחים הרבים שישראל קיבלה בזכות מגוף יוקרתי כ- OECD, כדאי גם להאזין להערותיהם המופיעים במחקר, כגון היתרונות והחסרונות בתלות רבה מדי, שאינה אופיינית לשאר המדינות בהשקעות זרות בתעשיות הון סיכון הישראליות, שמשמעותה 'דחיפת' חברות צעירות להנפקה מהירה ו/או השתלטות זרה על חברות/טכנולוגיה/מוצרים ישראליים, והסכנה הגלומה לתפוקה/לתעסוקה התעשייתית".

מקורות:

כללי בקרה ופיקוח
ככל שגובר הניתוק בין ההשקעה לבין הביצוע, כמו במקרה של קרן הון סיכון, קמה חובה לעצב כללי בקרה נאותים בתחום הפיקוח על החברות. כאן מתעוררת בעיה של אכיפה. הפתרון לבעיה טמון בהטלת אחריות על גוף שבסמכותו למנוע שימוש לרעה מן השולטים בחברה.
הדירקטוריון הוא בעל תפקיד ראשון במעלה במסגרת הבקרה והפיקוח, שכן הוא האורגן בתאגיד בעל הסמכויות הביצועיות בחברה, המקבל החלטות בזמן אמת, בעוד גופים אחרים כגון המבקר הפנימי או רואה החשבון המבקר מבקרים את הפעולות וההחלטות רק לאחר מעשה .
הדירקטוריון מופקד לפקח על ההנהלה; הוא מוסמך לפטר את ההנהלה ולהגביל את פעולותיה ולכן הוא בעצם "שומר הסף"(Gatekeeper Liability) של החברה. הטלת אחריות מקיפה על הדירקטור (המורחבת כתוצאה מחובות האמון והזהירות) גורמת לדירקטורים לפקח על ההנהלה מתוך אינטרס אישי לאור האחריות המוטלת עליהם. עם זאת נוצרות גם
בעיות של פיקוח על הדירקטורים בעצמם וכן בעיות נוספות כגון: צבירת כוח וקואליציות של יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל, התלות של הדירקטוריון במנכ"ל, בעיית מידע, בעיית זמן ומיעוט ישיבות הדירקטוריון ועוד.
על מנת למזער את הבעיות המפורטות נעזרים בפיקוח של דירקטורים חיצוניים לחברה וכן מורחבת אחריותם האזרחית והפלילית של הדירקטורים.
כמו כן קיימים מנגנוני שוק חיצוניים שמסייעים לפיקוח:
שוק השליטה - כאשר מצבה של החברה יחמיר בשל בעיית הנציג, יהיה מי שישתלט עליה, יחליף את ההנהלה הכושלת ויוציא מן החברה את הפוטנציאל האמיתי שלה.
הבעיה העיקרית בפתרון זה הוא הוצאות ההשתלטות היקרות והעובדה שלרוב נדרש שהחברה צריכה להידרדר יותר ממחצית הערך הריאלי שלה כדי להצדיק את ההוצאה:
שוק ההון - המצב של החברה וטיב הניהול שלה יתבטא בהישגים שלה בבורסה, וזה יחזור וישפיע על המנהלים.
שוק העבודה - ניתן להניח שמנהלים יחששו לתחרות ע"י מנהלים מקצועיים מבחוץ, שלהם מוניטין טוב. במציאות לא ממהרים כל כך להחליף מנהלים. קיים גם קשר בין הצלחת המנהל לשכרו. בטווח רחוק למנהלים מקצועיים שייכשלו יהיה קשה יותר להשיג עבודה.
שוק המוצרים - חברה לא יעילה תתקשה לפעול בשוק ולהתחרות עם עסקים יעילים יותר. המניות ירדו והאסיפה הכללית תחליף את המנהלים. זהו מנגנון איטי יחסית.
המסקנה היא שלא ניתן להסתמך על גורם זה או אחר. נדרש תמהיל של פתרונות ע"י השוק, החוק והגברת הפיקוח באמצעות האורגנים השונים בחברה .
תרופות
פתרונות נוספים נעוצים בתרופות שמספק החוק עצמו
להפרת חובת אמונים של נושא משרה או דירקטור כלפי החברה נפקויות במערכת היחסים התוך-תאגידית שבין נושא המשרה או הדירקטור לחברה ובמערכת היחסים החיצונית שבין החברה לצדדים שלישיים הקשורים לפעולה נשוא הפרת החובה.
להפרת חובת אמונים מעניק החוק לפחות שני סוגי תרופות. ראשית, הדינים החלים על הפרת חוזה יחולו בשינויים המחויבים על מערכת היחסים הפנימית שבין נושא המשרה ו/או הדירקטור לחברה. משמעות הדבר היא החלת הוראות חוק החוזים (חלק כללי) והוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970.
הוראות חוק החוזים (חלק כללי) יוחלו גם על מצבים דוגמת חוסר תום לב במשא ומתן לכריתת חוזה הכהונה או ההעסקה או לעניין בטלות חוזה בשל פגמים בכריתתו ע"פ פרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי). הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) יזכו את החברה באכיפה או ביטול נוסף על פיצויים, תלוי בנסיבות המקרה;כאשר נוצרה
התקשרות פגומה בין החברה לבין נושא המשרה יחולו, לרוב, תרופות של ביטול מעיקרו של החוזה שנכרת ופיצויים. כאשר נוצרה התקשרות בין החברה לאדם אחר, שלנושא המשרה היה בה עניין אישי, שלא גילה אותו, נראה כי החברה תהא זכאית לביטול ע"פ שיקול דעתה ופיצויים . לחברה מספר תרופות שלהן היא זכאית מכוח הפרת חובות
הדירקטור ונושא המשרה כלפיה;
אכיפה
חובות נושא המשרה נתונות לאכיפה בין כאמצעי למנוע הפרה צפויה, בין כמכשיר לאכוף התנהגות הולמת נגד הפרה שהתרחשה או הפרה מתמשכת.
מקור הזכות לתבוע אכיפה הוא חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970, סעיפים 1 (א) ו - 3 לחוק, או פקודת הנזיקין [נוסח חדש] סעיף 72. החברה יכולה לבקש מבית המשפט צו עשה לכפות על דירקטור או נושא משרה ביצוע חובותיו או צו לא-תעשה שימנע בעדו מלהפר את חובותיו או לפעול ללא הרשאה או בחריגה מהרשאה. סעד
האכיפה הוא סעד שבזכות ואינו תלוי בשיקול דעת בית המשפט .
פסק דין הצהרתי
החברה יכולה לבקש מבית המשפט שיקבע כי מעשה נושא המשרה מהווה הפרת חובה.
קבלת פסק דין הצהרתי על פעולה פגומה יאפשר לחברה לפטר דירקטור המכהן לתקופה קצובה לפני תום תקופת כהונתו.
מהירות השגתו של הצו תאפשר לשכנע את בעלי המניות ולגייס את הרוב הדרוש לצורך קבלת החלטה שלא מן המניין לפיטורי הדירקטור. סעד זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט וייתכן כי שיקולים כגון שיהוי ימנעו נתינתו.
פיצויים
החברה זכאית לפיצויים בעד הנזק שנגרם לה עקב הפרת החובה. עילת התביעה החוזית היא ע"פ סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות). עילת התביעה הנזיקית היא ע"פ סעיף 76 (1) לפקודת הנזיקין.
בפרשת קוסוי התעוררה השאלה מהי תרופתה של החברה כלפי הדירקטור שהפר חובת אמונים כלפיה והאם היא זכאית לקבל ממנו את כל הכספים שהוציאה כתוצאה צפויה מהפרת חובתו של הדירקטור.
בית המשפט ענה על כך בחיוב. נקבע כי הדירקטור חייב להעמיד לרשות החברה את כל אותם כספים שהפסידה כתוצאה צפויה מהפרתו את חובתו כלפיה. אין כאן פיצוי "רגיל" כי הדירקטור אינו מפצה את החברה על מעשה נזיקין שביצע כלפיה. הפיצוי הוא בעצם פיצוי "מיוחד" (בבחינת Compensation ולא damages) המביא את הדירקטור לכך
שהוא חייב "להשיב" לחברה או "לפצותה" בגין כספים שהוציאה כתוצאה צפויה מהפרת חובתו, ומטרת פיצוי זה היא השבת המאזן האזרחי לקדמותו.
השבה
מקורו של סעד זה הן בדיני חברות והן בחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט- 1979. ההשבה מתייחסת לרווח שהפיק דירקטור על חשבון החברה (עבורו או עבור קרן ההון ששלחה אותו), ובמידה ורכוש החברה נמצא ברשותו עקב פעולתו החורגת, גם לרכוש זה.
פיטורין
מעשה החריגה או הפרת החובה מצד הדירקטור או נושא המשרה, כאמור, יכול להביא לפיטורי הדירקטור גם לפני תום תקופת כהונתו, במידה והיא קצובה.
במידה והמינוי אינו תקופה קצובה, אין כלל בעיה עם יישום הפיטורין .
סעיף 256 (ג) לחוק החברות החדש
חברה רשאית לבטל פעולה שעשה נושא משרה בשם החברה כלפי אדם אחר, אם אותו אדם ידע על הפרת חובת האמונים של נושא משרה, וידע או היה עליו לדעת על היעדר אישור לפעולה. החברה רשאית לתבוע מצד ג' את הפיצויים המגיעים לה מנושא המשרה אף ללא ביטול הפעולה.
השוואה מול הדין בארה"ב ובאנגליה
העקרונות החשובים ביותר של דיני התאגידים כגון: האישיות המשפטית הנפרדת, הרמת המסך, האיסור לעשוק את המיעוט, החובה לשמור על ההון וכיו"ב אינם בסופו של דבר עקרונות סטטוטוריים בחקיקה האנגלית . לעומת זאת, בחוק החברות החדש ניתנה לסוגיות הללו תשומת לב ועוגנו בחוק עקרונות פסיקה ונקבעו הוראות והסדרים רלבנטיים.
שתי דוגמאות לעניין זה:
האחת - עוגנה בחוק ההרשאה לביהמ"ש להרים את מסך ההתאגדות בנסיבות מתאימות, אם כי הודגש כי הרמת מסך הינה צעד חריג.
השנייה - נקבעו חובות אמון וזהירות של נושאי משרה כלפי החברה וכן חובות של בעל מניות כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים .
דיני החברות במשפט האנגלי מבוססים במידה רבה על תשתיתו של המשפט האזרחי:
לרוב היחסים שבין הפונקציונרים השונים בחברה הם יחסי חוזה. רכוש החברה ורכושם של החברים בחברה מעוגנים במסגרת דיני הקניין. ברור מכאן כי אופיים של הפתרונות הפוזיטיביים של דיני החברות האנגליים מושפעים מן התשתית האזרחית.
לדוגמא:
לפי דיני השליחות האנגליים, אין שולח יכול לאשר בדיעבד פעולה שלא היה כשיר לעשותה בעצמו בשעה שנעשתה. מכאן שכאשר אדם הינו יזם חברה שעתידה לקום ומתקשר בהסכם עם צד ב' ולימים נולדת האישיות המשפטית הנפרדת, אין ביכולתה של אישיות זו לאשרר בדיעבד את ההסכם שנחתם בשמה לפני היוולדה.
דוגמא נוספת: כאשר שני שותפים התאגדו לחברה ולימים אחד מהם מצרף כשותף את בנו והשניים מקצים לו מניות אחדות בחברה. כאשר האב השותף הבכיר ובנו מדיחים את השותף השני הבכיר, אין המשפט המקובל מוצא תרופה למודח, כיוון שאין המשפט המקובל מכיר בחובה כללית של קיום חוזים בדרך מקובלת ותו"ל .
שתי הדוגמאות דלעיל יכולות להסביר מדוע חוק החברות החדש הביא עמו מהפך במעבר הבולט מהשפעות אנגליות להשפעות אמריקאיות.
החוק אינו דומה לחקיקה במדינות אמריקאיות, אך ניכרות בו השקפות עולם מרכזיות המנחות את הדין האמריקאי. דוגמאות לכך ניתן למצוא בעיצוב המבנה והמשטר של החברות הציבוריות הישראליות בדומה למבנה ולמשטר של חברות דומות בארה"ב. כמו כן בארה"ב ובישראל בולטת המגמה להפוך את הדירקטוריון לגוף פעיל ומשמעותי בחייה של
החברה.
בנוסף, ברוח ההלכה האמריקאית, החברה הישראלית יכולה לבצע כמעט כל פעולה שהיא ע"פ החלטת רוב רגיל של בעלי המניות. השפעה אמריקאית נוספת באה לידי ביטוי בהסדרים המקלים ביחס לשמירת הונה של החברה.
ישנן דוגמאות נוספות המעידות כי בסה"כ הדין החדש קירב מאוד את הדין הישראלי לדין האמריקאי .
סיכום
עבודה זו עסקה בנושא תפקידם של נושאי המשרה הבכירים בחברה- החובה שלהם לפעול פי מיטב שיקול הדעת ובלא משוא פנים ובתום לב, למרות שנשלחו מטעם אנשים המשקיעים בחברה למכסם את רווחי קרן ההון/ המשקיעים.
עד היום לא הגדירו בתי המשפט באופן מפורש את משמעות הביטוי "תום לב ודרך מקובלת". בגמרא מקובל התנאי "ונשאת ונתת באמונה" ככלי גורף לתום לב. בחוק הישראלי חזרה על מילים אלו או שימוש בביטויים נרדפים כמו "יושר לב והגינות". אין בהם כדי להנחות את המשפט בדבר צורת החובה החדשה שהוטלה על המתקשרים בחוזה בשלב
המו"מ, בדבר היקפה ומה עשויות להיות "תופעות חיצוניות" להפרתה. בהיעדר פסקי דין כאלה קשה מאוד לקבוע מתי הופרה חובת תום הלב והדרך המקובלת.
במספר סעיפים בחוק החדש נמצאת התייחסות לחובת הפעלת זכויות ומילוי חובות בתום לב. כך סעיף 254 (א) קובע כי "נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, יפעל בתום לב ויפעל לטובתה...". כמו כן בסעיפים 192 (א) ו - 193 ישנה התייחסות ספציפית לחובה לפעול בתום לב ובדרך מקובלת המוטלת על בעלי מניות.
על פי האמור לעיל נראה כי החוק מבהיר ביתר בהירות מהי חובת תום הלב. שבחוק החברות החדש נעשה מאמץ ממשי לעמוד על הבעיות המהותיות המתעוררות כתוצאה מן ההפרדה בין הבעלות לשליטה.
מאחר ועלול להיגרם נזק כתוצאה מבעיית הנציג, נקבעו הסדרים מהותיים להתמודדות עם בעיה זו במספר מישורים: הליכי התביעה האפשריים העומדים לחברה ו/או לצדדים שלישיים ו/או לבעלי המניות, סעדים תרופתיים, מבנה התאגיד וכיו"ב. חוק החברות עשה גם מאמץ להפוך את הנורמות המשפטיות בחלקן גם לנורמות פליליות, ובכך להפקיד
את האכיפה בידי רשות התביעה המרכזית, היא פרקליטות המדינה, כך שזו תשמש גם כנציגת ציבור בעלי המניות הנפגע.
לעניין זה דווקא נראה כי כוחה ההרתעתי של האכיפה הפלילית עלול להימצא כחלש יותר מן האכיפה האזרחית, שהרי במקרים רבים, הסנקציה העונשית עשויה להיות נמוכה בשוויה משווי הנזק הנגרם כתוצאה מן ההפרה של החובות המוטלות על הנציג.
על רקע האמור לעיל, ומתוך הכרה כי בתחום העסקי, האכיפה הנדרשת מן הראוי שתחלוש על מספר רב יותר של מישורים "נולדו" גם התביעה הייצוגית והתביעה הנגזרת .
עם זאת בחינה של החידושים בחובת תום הלב מעלה מספר תהיות. לא ברור מה מצא המחוקק לקבוע דווקא לגבי הנ"ל חובה לפעול בתום לב בהפעלת כוחותיהם, במימוש זכויותיהם ובמילוי חובותיהם, וכי אחרים פטורים מחובות אלו ?האם הכוונה היא כי מיום חקיקת החוק החדש שוב אין להכיל את ההלכה הכללית מכוח סעיף 61 (א) לחוק החוזים
(חלק כללי) מאחר שבחוק החדש קיימות הרואות מיוחדות לעניין הנדון? לעניין זה יש דעה הסוברת כי לא זו הייתה כוונת המחוקק! לטעמו של ד"ר וינברג, כל מטרת החלת הסעיפים הללו בחוק החדש הינה להדגיש את חובת תום הלב החלה, ולא לצמצמה, שכן גם אלה חבים בחובת תום הלב מכוח הדוקטרינה הכללית. כלומר החוק החדש לא שינה
בתחום זה דבר. כמו לפני החוק החדש, כך גם לאחריו, חובתו של כל גורם, בין שהינו בעל ניירות ערך, או בעל מניות, או בעל זכויות אחרות בחברה, כמו חובתו של כל נושא משרה, או כל עובד, להפעיל כוחותיו, לממש זכויותיו ולקיים התחייבויותיו, בתום לב ובדרך מקובלת.
לסיכום ניתן לומר כי דירקטורים מטעם קרן ההון צריכים לחוב חובת נאמנות כלפי הקרן, אולם זו צריכה להדחות מפני חובת הנאמנות של החברה, במקרה של ניגוד עניינים.
ביבליוגרפיה
בהט יחיאל (1999) חברות - החוק החדש והדין, תל אביב: רמל ספרות משפטית בע"מ.
גרוס יוסף , פרופ' (2000) חוק החברות החדש, תל-אביב: תאגידים בע"מ, מהדורה שנייה.
וינבוים ישראל (2000) בדרך מקובלת ובתום לב הוצאת סדן, 2000.
וינבוים מרי א., (1998), "המדע החדש ודפוסי הניהול", ניהול: ביטאון המנהלים בישראל, 102, עמודים 8-6.
חביב-סגל אירית (1999) דיני חברות לאחר חוק החברות החדש, תל אביב: הוצאת אל-טק הפקות בע"מ.
פלמן אברהם (1994) דיני חברות להלכה ולמעשה, מהדורה רביעית מורחבת.
פרוקצ'יה אוריאל (1978), "פירוק חברה לפי בקשת מיעוט בעלי המניות", משפטים ח 1977-1978, עמודים 13-46.
פרוקצ'יה אוריאל (1994) דיני חברות חדשים לישראל; דין נוהג, דין רצוי והדרך לחקיקה, הדפסה שנייה, תשנ"ד
רוזנברג ע., (2000) זיקות בין הקמת דירקטוריונים לביצועים עיסקיים בהדגמה: התעשיה הקיבוצית, אוניברסיטת תל אביב: בית הספר למוסמכים במנהל עסקים.
שלו גבריאלה (1995) דיני חוזים, מהדורה שנייה, הוצאה לאור בע"מ, ירושלים תשנ"ה.
Boyd B (1990) "Corporate Linkage And Organizational : A Test Of The Resources Dependence Model Strategic Mamagnet Journal 11 Pp.419-430
Coulson T.C., (1991). "Competent Directors: Boardroom Myths And Realities" Journal Of General Management . 17,1,Autumn, 1-26.
Gales L.M And Kesner I.F (1994) "An Analysis Of Director Size And Composision In Bankrupt Organizations" Journal Of Business Research 30, Pp. 71-282
Molz E (1998) "Managerial Dominitionl Of Board Of Directors And Financial Performance ;"Journal Of Business Research 16, Pp.235--249
Stevenson Gt, (2000) "A Conceptual Framework For Desribing The Phenomenon Of New- Venture Creation", Academic Of Management Review, 10, 4, Pp.696-709.
Waldo C.N. (1985) Boards Of Director Quorum Books Westport
Walsh J P And Seward J.. (1990) "On The Efficiency And External Corporate Mechanism" Academy Management Review 15\(3) Pp 421-458
פרוקצ'יה אוריאל (1978), "פירוק חברה לפי בקשת מיעוט בעלי המניות", עמ' 17.
חביב-סגל אירית (1999) דיני חברות לאחר חוק החברות החדשעמ' 285-286.
ע"א 578/75 ד' בן-טל נ' ר' בן-טל ואח', פ"ד לא(57 )1.
ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' ברנר ואח', פ"ד לב(1) 85.
פלמן אברהם (1994) דיני חברות להלכה ולמעשהעמ' 563.
שם עמ' 566.
פרוקצ'יה אוריאל (1978), "פירוק חברה לפי בקשת מיעוט בעלי המניות", עמ' 42.
שם עמ' 587.
שם עמ' 588.
גרוס יוסף , פרופ' (2000) חוק החברות החדש - עמ' 313.
שם - עמ' 315 מובאת דוגמא: ע"א 725/78 בריטיש קנאדיאן בילדרס נ' אורן, פ"ד לה (4) 253.
שם - עמ' 315 מובאת דוגמא ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח (5) 661.
פרוקצ'יה אוריאל (1978), "פירוק חברה לפי בקשת מיעוט בעלי המניות", עמ' 42.
שם - עמ' 43.
בהט יחיאל (1999) חברות - החוק החדש והדין, עמ' 353-356.
פרוקצ'יה אוריאל (1978), "פירוק חברה לפי בקשת מיעוט בעלי המניות", - עמ' 44.
שם - עמ' 44-45.
וינבוים ישראל (2000) בדרך מקובלת ובתום לב עמ' 841.
פרוקצ'יה אוריאל (1978), "פירוק חברה לפי בקשת מיעוט בעלי המניות", עמ' 17.
חביב-סגל אירית (1999) דיני חברות לאחר חוק החברות החדשעמ' 285-286.
ע"א 585/82 קוסוי נ' בנק פויכטונגר, פ"ד לח (3) 253, 277.
ע"א 585/82 קוסוי נ' בנק פויכטונגר, פ"ד לח (3) 253, 278.
בג"צ 59/80 שירותי תחבורה באר שבע נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד לה (1) 828.
ראה בהערת שוליים 4.
גרוס יוסף , פרופ' (2000) חוק החברות החדש- עמ' 316-317.
בהט יחיאל (1999) חברות - החוק החדש והדין, עמ' 702-704.
נפסק גם בע"א 365/54 מן נ' איון פ"ד יא 1612 וכן בהמ' 100/52 חברה ירושלמית לתעשיה נ' אגיון פ"ד ו 887.
גרוס יוסף , פרופ' (2000) חוק החברות החדש - עמ' 292, 294-295 וכן נפסק בע"א 711/72 מאיר נ' הסוכנות היהודית, פ"ד לח (1) 393.
גרוס יוסף , פרופ' (2000) חוק החברות החדש- עמ' 295.
בהט יחיאל (1999) חברות - החוק החדש והדין, - עמ' 698-701.
פרוקצ'יה אוריאל (1994) דיני חברות חדשים לישראל; דין נוהג, דין רצוי והדרך לחקיקה, - עמ' 319.
גרוס יוסף , פרופ' (2000) חוק החברות החדש- עמ' 279-280.
גרוס - עמ' 286 מובאת דוגמא: Percival v. Wright [1920] 2 Ch. 421
גרוס יוסף , פרופ' (2000) חוק החברות החדש- עמ' 286-287.
חביב-סגל אירית (1999) דיני חברות לאחר חוק החברות החדשעמ' 367-369.
שם עמ' 383-384.
גרוס יוסף , פרופ' (2000) חוק החברות החדש- עמ' 290.
גרוס יוסף , פרופ' (2000) חוק החברות החדש- עמ' 289.
שם עמ' 291.
שם עמ' 289.
פרוקצ'יה אוריאל (1994) דיני חברות חדשים לישראל; דין נוהג, דין רצוי והדרך לחקיקה, עמ' 335.
שם - עמ' 336.
שם - עמ' 337-338.
corbin r (2000) construction and legal operation of contract - condition of legal duty p. 118
CHALLIS, JAMES AND ALLIMAN, DAVID "child workers today" quartermaine house ltd. 1979
FOS V. HARBOTTLE 1998 , 60 c.l.r
גרוס יוסף , פרופ' (2000) חוק החברות החדש - עמ' 25.
MILS V. MILS [14] .C.L.R 06 1998
בהט יחיאל (1999) חברות - החוק החדש והדין, עמ' 685-687.
פלמן אברהם (1994) דיני חברות להלכה ולמעשהעמ' 656, 683.
לפי הלכת ע"א 158/77 רבינאי נ' מן שקד בע"מ (בפירוק), פ"ד לג (2) 281, 292.
ראה הערת שוליים 28.
פלמן אברהם (1994) דיני חברות להלכה ולמעשהעמ' 680-683.
פרוקצ'יה אוריאל (1994) דיני חברות חדשים לישראל; דין נוהג, דין רצוי והדרך לחקיקה, - עמ' 8.
גרוס יוסף , פרופ' (2000) חוק החברות החדש - עמ' 7.
WALLERSTEINER V. MOIR 1995 .ALL E.R 21975[ ]
DANIEL V. DANIELS [1997) a.e.r. 234
פרוקצ'יה אוריאל (1994) דיני חברות חדשים לישראל; דין נוהג, דין רצוי והדרך לחקיקה, - עמ' 11.
פרוקצ'יה אוריאל (1994) דיני חברות חדשים לישראל; דין נוהג, דין רצוי והדרך לחקיקה, - עמ' 12.
מסכת שבת, לא, א.
חביב-סגל אירית (1999) דיני חברות לאחר חוק החברות החדש עמ' 555-557.
1

תגים:

קרנות · הון · סיכון · תום · חברות · חברה · מניות

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השקעות הון סיכון בישראל", סמינריון אודות "השקעות הון סיכון בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.