היישום אינו מחובר לאינטרנט

השינוי בתיאור האישה בעשרות השנים האחרונות

עבודה מס' 064356

מחיר: 288.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת דמות האישה בעיתונות המודרנית לעומת דמותה בתיאורים מלפני כמה עשרות שנים על פי כתבות מ"לאישה".

5,766 מילים ,25 מקורות ,2002

תקציר העבודה:

האישה מתוארת בעיתונות העברית מאז תחילתה: עיסוקיה, מעמדה, תפקידה החברתיים ותפקידיה בבית. יש להניח כי תיאור האישה ישתנה במקביל לשינוי שחל בחברה הכללית, אולם לאור העובדה כי החברה ומשתנה, יש להניח כי יהיה שינוי מקביל גם בתיאור האישה ותפקידה, ועל כך עבודה זו.
ישנם כלי תקשורת שאיש לא מצפה מהם לסיקור מגוון צורות חיים. כך ברור ואפילו טבעי שאין עיתון דתי שיאזכר את תאוריית האבולוציה, או יעניק במה לעמדותיה של מפלגת "שינוי". התקשורת החופשית אמורה לפעול אחרת והצגת מגוון הדעות כמו גם הזרמים התרבותיים השונים הרווחים בציבור היא מנשמת אפה . כך לגבי עמדות ימין ושמאל, כך לגבי יחסי אזרחים ותיקים וחדשים וכך לגבי כל נושא שקיימים בגינו דעות שונות .
אין צורך לומר שכאשר דעה או מגמה תרבותית אינם מועברים לציבור, פירושו של דבר הוא קבעונם של דעותיו . זוהי השפעה ככל השפעה אחרת . תופעה זו נידונה במישורים רבים . שנים רבות נטען להגמוניה גברית שלא נתנה ביטוי לתרבות הנשית. עם זאת יצויין כי לגבי קבוצות אוכלוסיה (כ"עולים" או "חרדים") אשר אינן צורכות חלק מהתקשורת הכללית (לפחות ברמה ההצהרתית) ניתן להעלות שאלת ביניים, דוגמא בוטה להשלכות חסרונן של מגוון דעות ניתן למצוא בסקירותיו של עתון "הארץ" על ענייני "חרדים". ה"חרדים" כנושא עולים פעמים רבות על סדר היום בהיבטים רבים, הנושא מטריד את הציבור והוא זכאי לדיווח הוגן לצורך שיפוט אמיתי ונכון . הנחת היסוד היא כי על חברה דתית מובחנת, יש להעמיד עיתונאי בעל השכלה סבירה בנתוניה הבסיסיים (במקרה זה - תאולוגיה, וסוציולוגיה).

מטרת העבודה היא לסקור את דמות האישה בעיתונות המודרנית לעומת דמותה בתיאורים מלפני כמה עשרות שנים. שאלות המחקר הן:
1 האם יש שוני
2. מה מגמתו של השוני
3. מי הכותבים בעיתון: רוב נשים או רוב גברים.

כלי המחקר היה עיתון "לאשה". עיתון זה מופיע כ- 50 ברציפות ע"י קבוצת מוזס המפיקה גם את עיתון "ידיעות אחרונות". כלי מחקר זה נבחר בשל העובדה שהוא נכתב ע"י, מהוות את רוב המערך העיתונאי של "לאישה". כמו כן הוא העיתון הראשון שהופק ועסק במין הנשי .

ראשי פרקים:
מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
הקדמה- מעמד האישה לאורך הדורות
2.1 היחס בעולם הגדול
2.2 היחס בישראל
התוצאות
3.1 תכני הכתיבה ביחס לנישואין
3.2 מי הן הכותבות
3.3 נושאי הסיקור
ניתוח השינויים
4.1 תפיסת חיי הנישואין
4.2 תפיסת תפקיד האישה בעבודה
4.3 עזרת הבעל בבית לאור כפילות קריירה
4.4 עבודה מהבית
4.5 מי הן הכותבות
סיכום
ביבליוגרפיה

הערת מערכת: הכתבות עצמן אינן מצורפות לעבודה.

קטע מהעבודה:

היחס לנשים הוא אקוויולנטי ליחס אל כלל המין האנושי בהיסטוריה של העמים.כידוע,בזמנים עברו היו חיי האדם פחותי ערך מימנו; עינויים ורציחות עמים לא היו חזיון נדיר. לא היו זכויות להגנת כבוד האדם או זכויותיו האלמנטריות. אי לכך,אך טבעי הוא הדבר כי גם הנשים לא ישבעו נחת בעולם כזה.
התיאולוגיה הנוצרית,בדמותו של אוגוסטינוס הקדוש, שרטטה תמונה דרמטית של הנישואין שהיתה תקפה במשך מאות בשנים.בחיבורו "עיר האלוקים" מתאר אוגוסטינוס את האשה כיצור נבער מדעת,הנשלט ע"י תאוותיו. טבעה של האשה הוא כה מושחת עד כי יקשה מאוד לשקמו, טוען אוגוסטינוס ומצדיק את השימוש באיומים, במגלבים ועוד אמצעים להפחדתו. מחשבתו זו שלטה לאורך זמן רב בחינוך והיתה למעשה האורים והתומים בנושא זה עד אמצע המאה ה17- (הולט, 1990)

מקורות:

1
1
נושאים פוליטיים
1
1
פלילים
הממצא הבולט ביותר הוא שמספר הכתבות אודות עבודתה אישה עולה ויורד מספר הכתבות אודות עבודות הבית.
ניתוח השינויים
תפיסת חיי הנישואין
זוגות ללא ילדים
בחברה בימנו ישנם זוגות הבוחרים שלא להביא ילדים לעולם.
התא המשפחתי בעבר, בימי הביניים ואף לאחר מכן, כלל תמיד ילדים. זוגות נישאו בעיקר לצורך הבאת ילדים והדבר אמור במיוחד בעם היהודי, שהיה אמון על המשכיות דור. סוציולוגים המנתחים את תפקידי המשפחה מצביעים על הולדת ילדים כאחד התפקידים המרכזיים של המשפחה. הסדר הנכון של הדברים הנו, משפחה נוצרת עבור הילד.
לעיתים משתבש סדר זה ואנו מוצאים ילדים הנוצרים עבור המשפחה: הריון מחוץ לנישואין כדרך לכפות נישואין, החלטה להולדת ילד כדרך למנוע גירושין (אינהורן, 1992).
כיום, לפי מחקרים שנערכו בארה"ב כ- 5% מהאוכלוסייה אינם מתכננים להביא ילדים לעולם, ומתוכם 80% מממשים את תוכניתם (גולדברג, 1995). הסיבות לכך יכולות להיות:
רצון לפיתוח קריירה על חשבון חיי משפחה.
ישנם הטוענים כי העולם אינו מקום ראוי לגדל בו ילדים.
בישראל אחוז הזוגות הללו הנו מועט. על פי השנתונים הסטטיסטי לישראל לשנים 1990 - 2000, אחוז הזוגות ללא ילדים נע בין 15 ל- 20% אולם יש להניח כי לרובם יהיו ילדים (זוגות צעירים) או זוגות המנסים להביא ילדים, אך הדבר לא צולח בידם.
חד הורות והפריה מלאכותית
אחת התופעות החדשות היא תופעת משפחות חד הוריות. משפחה כזו יכולה להיווצר בעקבות שתי אפשרויות:
גירושין של ההורים
הורות של האם בעקבות הפריה מלאכותית או הפריה מאדם שאינו נשוי לה.
אם חד הורית היא לרוב אישה החייבת לצאת לעבודה. אי לכך המעבר מדימוי נשי מסורתי לזה של אשת קריירה מביא בעקבותיו לחצים נורמטיביים חדשים ודימוי חדש של האישה העליונה (SUPER WOMEN) למרות שאובייקטיבית המצב לא היה צריך להיות כך (אינהורן 1992).
התפתחות היחידה החד הורית ושאר סגנונות חיים חליפיים, כגון חיי משפחה ללא נישואים, קומונות ונישואין ללא ילדים הם תוצאה של מצב ושל מספר גורמים חברתיים ותרבותיים (הורביץ ואשדות, 1987):
1. גרסתו של מסלו באשר למימוש עצמי צומצמה לפילוסופיה פשטנית של "לעשות את מה שבא לך". כלומר האישה רוצה לממש את עצמה ולכן היא עושה דברים שבעבר לא הייתה מעיזה לחשוב עליהם.
2. בחברות מערביות המהפכה הכלכלית גרמה למצב שבו לא המשפחה היא היחידה הבסיסית אלא היחיד. כיום הנשים יכולות לפרנס את עצמן בצורה הטובה ביותר וכך הן יכולות לקום ולעזוב את התא המשפחתי.
3. המהפכה הדמוגרפית הגדילה במידה ניכרת את תוחלת החיים. האישה הממוצעת חיה בשנת 1900 ארבעים ושבע ושנה, וסך הכל היו לה 18 שנות פוריות. ואילו כיום האישה יכולה להיות פורייה כ- 25 שנה ובשאר הזמן היא נמצאת ב"קן ריק" לאחר שהילדים גדלים. תופעה זו של "הקן הריק" עלולה לגרום לשעמום ולחיפוש אחר פעילות וסגנונות
חיים חדשים. תופעה זו משמעותית במיוחד מבחינת האישה, כיוון שהיא מקדישה מספר שנים מועט יותר להולדת הילדים ועל כן היא יכולה להגשים יעדים הקשורים בקרירת הגיל מוקדם יותר.
4. קליטתם של רעיונות וסגנונות חדשים יכולה להיות מועילה לחברה ובייחוד ליחיד.
5. יחסי מין מחוץ לנישואים הנם דבר רגיל, ולא מגונה כמו בעבר.
תפיסת תפקיד האישה בעבודה
כאמור לעיל אנו רואים שינוי בתפיסת תפקיד האישה- מעקרת בית לקרייריסטית..
אחוז השתתפות הנשים בכוח העבודה עולה מידי שנה, וכך גם שכרן. מנתוני השכר עולה כי הנשים משתתפות יותר בכוח העבודה במשך השנים, וגם שכרן גבוה יותר יחסית לגברים מאשר בעבר.
שוק העבודה בישראל, כמו בכל העולם המערבי, מורכב בחלקו הגדול מנשים, אשר רבות מהן נוטות לצאת עבודה, בניגוד לדורות קודמים. אולם, נשים מקופחות כיום בנושאים רבים ובעיקר בשוק העבודה. מנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו במרץ 2000 אודות שנת 1999, עולה כי הנשים מרוויחות פחות מגברים באופן משמעותי-
בכל המקצועות (למעט מקצועות הסיעוד). אפליה זו אינה מובנת לאור ההון האנושי של הנשים, מסירותן לעבודה וכד', ובראש ובראשונה מגמת המחוקק לאסור אפליה כזו. המחוקק אסר אפליית נשים במספר חוקים: החל מקבלה לעבודה, דרך מתן שכר שווה וכלה בפיטורין. ישנם אפילו חוקים המטיבים עם האישה (כגון האיסור לפטר אישה בהריון
וכד'). אפליה מחמת גיל אינה נכללת ברשימת איסורי האפליה הקלאסיים. אולם רשימת איסורי האפליה הולכת ומתרחבת עם התפתחות המודעות הציבורית בדבר הצורך להגן על קבוצות פגיעות בקרב האוכלוסייה. התפתחות כזאת התרחשה לאחרונה גם לגבי אפליה מחמת גיל (רדאי 1995).
כל הנ"ל מוביל לשינוי בפונקציה של האישה- מדגם של עובדת בית למפרנסת.
עזרת הבעל בבית לאור כפילות קריירה
הנשים עברו בעשרים שלושים השנים האחרונות תמורות גדולות. יותר ויותר נשים עובדות מחוץ לבית דבר המביא בהכרח שינויים מהותיים בתפקידים ,בהשכלה, בהכשרה המקצועית ובציפיות של האישה מעצמה ושל המערכת החברתית ממנה. אין ספק שכתוצאה מכך חלים שינויים גם במערכת היחסים בין בני הזוג. מצב זה יוצר קונפליקטים בחיי
המשפחה וניסיון למציאת פתרונות פנימיים וחיצוניים (קורונפלד, 1982) .
ישנם חוקרים הגורסים שבמשפחות בהן בני הזוג עובדים נוצרים קונפליקטים.
"משפחה בעלת קריירה דואלית מבהירה זאת בצורה של מתח הנרכש בנקודת ההווה בתהליך השינוי. מתחים אלו לא פנימיים למנגנון המשפחה אלא תוצאה של הקשר בין התהליך ומסגרת החברה הנוכחית" (רפופורט 1989).
שינוי בחלוקת התפקידים במשפחה הביא לכך שגברים הגדילו וקיבלו על עצמם חלק מהתפקידים הביתיים ואחריות על הילדים אך מצד שני קבלת התפיסה הזו מעוגנת בקושי של השינוי בתפקידים אותם רואים הגברים כפגיעה בגבריותם.
השינויים בתפיסת מידת ההשקעה של בני הזוג כתוצאה מעיסוקה של האישה מראה שמידת ההשקעה של הגבר עולה בעוד השקעתה של האישה יורדת, אולם PLECK (1985) מצא שלא חל כל שינוי בהשקעת הגבר במשפחתו וכי הזמן מתחלק הרבה יותר עפ"י המין והרבה פחות בהתאם לסטטוס של בני הזוג בעבודה.
רפופורט (1989) גם מציין כי חלוקת תפקידים במשפחה לא השתנתה במשפחות בהם שני בני הזוג בעלי קריירה ובהן ניתן לצפות לחלוקה יותר שוויוניות של בני הזוג. חוקרים אחרים מצינים "שהפתרון להשקעה בבית כאשר האישה עובדת אינו בהשקעה של הגבר אלא בשכירת עזרה "
כשבוחנים את הקונפליקט המשפחתי כאשר שני בני הזוג מנהלים קריירה נבחין במספר אספקטים המדגישים את המחיר אותם משלם כל אחד מבני הזוג (ברק, 1987).
המחיר למשפחה-
הטענה שהאישה העובדת נאלצת להשקיע פחות בתפקידיה כאם וכעקרת בית ותעסוקה מתחרה עם הזמן והאנרגיה שהיא משקיעה, ולכן ישנה פגיעה בשירותים אותם היא מספקת. מצד שני יש הטוענים שתפקידיה של עקרת הבית הצטמצמו כתוצאה מהמיכון והטכנולוגיה הביתיים וקיומן של מסגרות טיפוליות עבור הילדים.
גישה נוספת הניזונה מהפסיכולוגיה ההתפתחותית מדגישה את חשיבות האם הקרובה לילדיה בשנותיהם הראשונות אך מחקרים שונים נוטים לדיכוטמיות במסקנתם. חלק טוענים שהקשר הרצוף נקטע כאשר האם עובדת אך מחקרים טוענים שילדים לאם עובדת לא נפלו בהישגיהם מילדים של אם לא עובדת (אפליאג, 1994),.
המחיר הפיזי לאישה ולגבר-
המחירים שמשלמים שני בני הזוג בעלי הקריירה מתבטא בעייפות ובמתח הנלווה לערעור חלוקת התפקידים המסורתית. הטענה שלזוגות בעלי קריירה דואלית מוטל לחץ להסתגל לדברים שזוגות בעלי תפקידים מסורתיים אינם צריכים להתמודד עימם, מסביר גם את רמת הגירושים הגבוהה בקרבם.
החוקרים מצינים מספר בעיות המובנות לתוך חיי הנישואין בהם מעורבות שתי קריירות. הצורך לשנות את הצורה בה מגיעים לידי החלטות בנושאים שונים והצורך בהגדרה מחדש של פעולות הקשורות לסטריאוטיפים המינים המקובלים בחברה (אפליאג, 1994).
הגבר מרגיש בעצמו מאוים. כאשר היה מפרנס בלעדי לא הייתה לו בעיה אך כאשר האישה מפתחת קריירה משלה מקום העבודה מזמן לאישה קשרים עם אנשים אחרים ומהווה מקור להשוואה ולהתייחסות. האישה מגבשת דעות ועמדות משלה סיבה היוצרת בסיס להבדלי השקפות המובילים לחילוקי דעות ופוגע במערכת המשפחתית.
מצד שני התרומה שמקבלת האישה כאשר היא מפתחת קריירה עצמאית משלה מתבטאת בכך שהיא שומרת על רמתה, דבר היכול לתרום לחיי הנישואין. מצב של קריירה כפולה לא יוצרת מתח אצל האישה אלא להפך: מתברר כי האישה נדרשת למידה גדולה של גמישות והסתגלות ומסגלת לעצמה טכניקה להפחתת המתח הבין תפקידי והתוצאה שהאישה העובדת
בטוחה בעצמה ובעבודתה (אפליאג, 1994).
מחיר חברתי לאישה-
הדגש הוא כי אישה הנכנסת למעגל המקצועי נכנסת למאבק עם החברה בנוסף למאבק התחרותי הרגיל. בציפיות החברה המודרנית כלפי האישה יש פרדוקס: מערכת החינוך מעודדת לקריירה והישגים אך ברגע שהאישה עושה צעד בכיוון זה החברה מגבילה אותה ע"י ציפיותיה ממנה כאישה. אישה נתפסת בהצלחתה כבלתי נשית, מערערת מוסכמות ונורמות
חברתיות והמחיר שהאישה משלמת היא במידת מקובלותה החברתית. אישה אשר בכל זאת בוחרת בהישגיות משלמת במחיר של חרדה ופחד מפני הצלחה (אפליאג, 1994).
רפופורט (1989) מנסה לחקור מספר משפחות בעלות קריירה כפולה. אנו ננסה לאשש בעזרת מחקרו את המחירים אותם משלמים האישה, הגבר והמשפחה. מתוך המאמר אובחנו חמש צורות של מתחים הכוללות:
דילמה של מעמסת יתר, דילמות של נורמות אישיות, דילמות זהות, דילמות של מערכת תקשורת חברתית ודילמות של מחזור התפקיד. רפופורט (1989) מנסה להבחין במתח הנלווה למשפחות כאלו. משפחות מן הסוג הזה נהנות מגידול בהכנסת המשפחה, התפתחות האישיות של האישה וקשרים חיוביים וקרובים בין האם לילדיה. אך מצד שני מזהה
ביתרונות הללו פגיעה באנרגיות של שני בני הזוג באמצעות מעמסות התפקיד וכן ביכולת והגבלת פיתוח הקריירה של הבעל.
המקצוע שבו עוסקות הנשים נקבע בהשפעת הסוציאליזציה. רוב הנשים עוסקות במקצועות סטריאוטיפים לנשים, בין היתר עקב היכולת לגמישות בשעות העבודה והתאמתו לצורכי הבית.
יזרעאלי (1994) טוענת כי בשנות השבעים חלה עליה ברמת ההפרדה של רוב העיסוקים. המקצועות הנשיים הפכו יותר נשיים וכך גם לגבי המקצועות הגבריים. אנשים החוצים גבולות חייבים להוכיח תכופות את מיומנותם המקצועית והן את זהותם המינית.
"נראה כי נשים לאחר הנישואים מתפשרות עם הדפוס המסורתי, הן בשל עוצמת הסתירה החמורה בין הערכים המשגרים להן מסר כפול והן בשל רצונן להקטין עד למינימום את הזעזועים ביחסיהם עם סביבתן"(שריפט 1982).
הרגל-זוגות שבנו חיים משותפים ומתרגלים לדרך חיים מסוימת מתקשים לשנותה, מה גם שהרגלים אלו נשתרשו בהם עוד בבית הוריהם.
נוחות ומאמץ-חוסר הנכונות של הגבר לוותר על הנוחות שבמצב הקיים, מה גם שלצורך השינוי הוא חייב לעשות מאמץ, ואילו אצל האישה אין את הכוח לדרוש שינוי.
עבודה מהבית
לפי התוצאות דלעיל אנו רואים כי הנשים עובדות כיום מהבית, והעיתונאים נערכים למתן יעוץ ועזרה לנשים אלו.
עד לפני 150 שנה עבדו רוב האנשים בבית. המהפכה התעשייתית שהגיעה בחטף, חייבה שימוש במכונות ובאמצעי יצור, שאינם נמצאים כמובן בבית הפרטי, וזה הוציא את האנשים אל אולמות היצור (ורטהיימר, 1996).
המזעור והמחשוב של המאה העשרים חוללו מהפכה הפוכה. אנשים מתפקדים בבית כאילו היו במקום העבודה. אנשי מחקר ובעלי מקצועות יצירתיים שמחים לאפשרות להתחבר במחשב למקום העבודה, גם בשעות לא סבירות, בכל עת שההשראה תופסת אותם. הדבר מאפשר גם לאוכלוסיות שגרות מחוץ למרכז, לנכים ולאימהות לילדים קטנים לא להינתק משוק
העבודה.
כמו כן האדם פותר את ענייני ה"התרגלות" למקום העבודה. כולנו מכירים את הסיטואציה בה אדם מגיע לעבודה בבוקר ועד שהוא מתחיל לעבוד עובר פרק זמן נכבד. לרוב הוא משוחח עם חבריו על דה ועל הא, דבר הגוזל שעות יקרות גם במשך היום. כאשר אדם נמצא במקום העבודה הוא נמדד לפי זמן השהייה בעבודה לעומת אדם העובד מהבית
הנמדד לפי תפוקה, דבר יעיל בהרבה (handy 1989).
בשנים האחרונות החלה גוברת בעולם המערבי מגמה של מעבר לניהול עסקים מהבית. גם בישראל החלה לאחרונה מסתמנת מגמה כזו. אין ספק כי התפתחות הנושא החדש מחייבת חשיבה מיוחדת (oberrecht 1994).
נושא ניהול העסקים מן הבית טומן בחובו שאלות רבות: עדיין לא ידוע מה היקף התופעה בארץ ומהן השפעותיה על הכלכלה, מבחינת יצירת מקומות תעסוקה ועידוד הצמיחה. כמו כן, עולות שאלות לגבי ההשפעה החברתית של התופעה- האם עבודה מהבית יוצרת הסתגרות ומונעת תקשורת חברתית של בעל העסק. מהן ההשלכות הפסיכולוגיות של ניהול
עסק מן הבית על הפרט המנהל אותו? ומה ההשפעה על המשפחה מבחינת התפקוד.
על מנת לענות על השאלות הללו ולהתמודד עמן, החליט הוועד המנהל של הרשות לעסקים קטנים להקים ועדה אשר תבחן את ההיבטים הקשורים לניהול עסק מהבית.
"גידול העסקים הביתיים בעשור האחרון פשוט מדהים. על פי הערכות, בשנת 2010 40% מכוח העבודה בצפון אמריקה יפעל מהבית. חלקם יהיו אלה עובדים בשכר, שיהיו קשורים למשרדיהם באמצעות מחשבים, אולם החלק הארי של מגזר זה יהיה מורכב מאנשי עסקים מנוסים שבחרו לעזוב את מגדלי המשרדים הצפופים לטובת הסביבה הפחות לוחצת של
הבית, ומיזמים חדשים שהחליטו לקחת סיכון ולפרוש מהמשרה הנוקשה של "תשע עד חמש" כדי לממש חלומות ושאיפות ליצירת עסקים חיוביים ומספקים מתוך בתיהם". ההכנסה הממוצעת של העסק הביתי בארה"ב הנה 50,250 דולר לשנה, כמעט כפליים מן השכר השנתי הממוצע בארה"ב. 20% מהעסקים הביתיים מרוויחים יותר מ - $75,000 לשנה,
דהיינו פי שלושה ויותר מהשכר הממוצע, ויש אף כאלה שמגיעים להכנסה שנתית של שש ספרות. לאור נתונים אלה אין פלא, אפוא, שסקר השווקים שנערך לא מכבר בארה"ב, קובע כי 44% מכלל משקי הבית בארה"ב ינהלו סוג מסוים של עסק ביתי בשנה הקרובה.
מספר רב של אנשים עובר כיום לעבוד מהבית. מספר השכירים בארץ, המועסקים בעבודה מרחוק בישראל הוא כ12- אלף נכון לשנת 2002 (על פי דיווחי הרשות לעסקים קטנים) מדובר בעיתונאים, בפרסומאים, אנשי מחשב, אנשי מכירות ועוד.
השינויים לגבי המשפחה הם מרחיקי לכת. נשים לא צריכות לצאת ממשק הבית על מנת לעבוד. הן מתחילות את עבודתן מאוחר יותר, לבושות בבגדי בית, מקבלות לעיתים אורחים בחדר צדדי ויכולות להתפנות לעיסוקי הבית בכל עת שיידרש מהן. מנגד, הן באות פחות בחברת אנשים, וחוג ההיכרויות שלהן מצטמצם. כלומר, עבודה מהבית משנה את
תפקוד ההורה העובד מהבית בצורה משמעותית ביותר: הוא יכול לתרום יותר לביתו, ומנגד ההשפעה על המשפחה מבחינת התפקוד היא רבה.
מי הן הכותבות
כאמור לעיל אנו רואים כי רוב הכותבות כיום בעיתון לאישה הן נשים, לעומת העבר בו היה שוויון בין המינים.
במשך שנים רבות התאפיינה העיתונאות בישראל כמקצוע גברי ומספר הנשים שעסקו בעיתונות הכתובה או המשודרת היה זעום . בעשור הראשון לאחר הקמת המדינה היוו הנשים רק 7% מכלל העיתונאיות בששת היומונים הגדולים , שיעור דומה היה גם בתחילת העשור השני (כספי ולימור, 1994). משנות ה-70 נשים רבות נכנסות למקצוע העיתונות
שהיה עד אז מקצוע גברי מובהק (אבידן-בריר,1995; אבידר 1995 ; לחובר, 2000).
"פלישת" הנשים למקצוע העיתונות מתבצעת בשני צירי התקדמות; הציר הראשון המסורתי יותר כולל את עיתוני הנשים ואת החלקים המוגדרים כנשיים בעיתונים היומיים הגדולים. הציר השני הוא בעיתונים היומיים הגדולים וברשתות המקומונים (שורק, 2001). יזרעאלי (קשר, 1994) מציינת כי תהליך כניסתן של נשים לשוק העיתונות הוא
חלק מתהליך כללי הנובע מכניסה מואצת של נשים לשוק העבודה בישראל מאז שנות ה-60. עוד טוענת יזרעאלי כי עורכי העיתונים הגברים הכניסו את הנשים לעבודה לא משום שהיו פמניסטיים אלא בשל מחסור בעובדים בעלי השכלה כללית מתאימה.
Caspi Limor (1999) מעלים כי קיימות 5 סיבות עיקריות לכניסתן של הנשים לתחום התקשורת:
מספר גדול והולך של נשים המצטרפות לשוק העבודה.
גידול והתרחבות של אמצעי התקשורת.
ירידת אטרקטיביות המקצוע ע"י גברים, עכב שחיקת השכר.
דרישה להעסיק נשים עם התרחבות במקצוע המזוהים כנשיים- פנייה לקהל נשיים ולכתיבה "רכה".
חידושים טכנולוגיים שאפשרו לנשים לעבוד מהבית.
המחקר לגבי השתתפות נשים בתעשיית המדיה בישראל סובל ממחסור בנתונים מהימנים ושיטתיים (למיש, 1997). Izraeli (1991) אשר בדקה את שוק העבודה של נשים בישראל מצאה כי לאחר מלחמת ששת הימים נכנסו לשוק העבודה יותר ויותר נשים וכי מספר הנשים העובדות בישראל עלה מ-21% בשנת 1954 ל-40% בשנת 1989. Caspi Limor (1999)
בדקו בהרחבה את תהליך הפמניזציה במקצוע העיתונות בישראל החל משנות ה-70. ממחקרם עולה כי בין 1955 ל-1996 גדל שיעור הנשים בארבעת העיתונים הגדולים ("ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ" ו"ג'רוזלם פוסט") מ-9.3% ל-37.7%. בדומה בין השנים 1962-1964 ל-1996 עלה שיעור הנשים החברות באגודת העיתונאים מ-7% ל-35.6%.
תחומי סיקור
למרות השוני בתחמי הסיקור אנו רואים כי עדיין רוב הכתבות בעיתון הן "נשיות": בריאות, בישול, אופנה, חינוך וכד'.
אתגר (1981) וויטמן (1989) מציינות את העובדה כי למרות כניסתן של נשים לתחום העיתונות בישראל , הן עדיין מסקרות נושאים "רכים" כחינוך, בריאות , נושאים סוציאליים ותחומי הבית והמשפחה, בתחומים אלה הנשים שולטות ברוב התפקידים לרבות בתפקידי עריכה וכתיבה. אבידר (1995) ואלפר (2000) מדגישות כי בישראל בשנים
האחרונות קיים שינוי ויותר עיתונאיות עוסקות בכתבות פרופיל, תחקירים, עבודות שטח, טורים אישיים ושליחויות לחו"ל.
סיכום
עבודה זו עסקה בתיאור הנשים בעיתון "לאשה" והשינויים בו במהלך השנים.
על פי האמור לעיל אנו רואים כי לעיתונות תפקיד נכבד בעיצוב דעת הקהל, הן באופן אקטיבי והן באופן פסיבי. אי לכך אנו סבורים כי יהיה שוני מקביל בתיאור תפקידה ומעמדה במקביל לשינויים בחברה הישראלית שהשתנתה במקביל לשינויים הגלובליים.
שאלות המחקר היו:
1 האם יש שוני בתיאור האישה.
2. האם הוא עקבי ומגמתי.
4האם יש רוב כותבים או רוב כותבות.
התשובות לשלוש המחקר חיוביות. יש שוני בתיאור האישה המקביל לתפקיד החברתי המיועד לה ולתפיסת המתירנות המינית. יש יותר תיאורים של אישה מצליחנית וקרייריסטית, ותפקידה בבית הוא יותר "מקצוע" מאשר "תפקיד מסורתי". ולכן גם נשם רבות עובדות כעיתונאיות. אולם למרות זאת אנו עדיין רואים את תפקיד האישה כתפקיד
מסורתי: עקרת בית או מטפלת בילדים וזאת למרות דרישות פמיניסטיות לשוויון מלא.
ישנן מספר הסברים היכולים לשפוך אור על הסיבות שבעטיין נמצאות הנשים בארץ בעמדות "נחותות" מאלה של הגברים. הגורם הראשון הוא השפעת הדת על החברה. המערכת הפוליטית ישראל מאופיינת בשל שלמן הבחירות הראשונות לכנסת. בשנת 1949 לא הצליחה אף מפלגה לזכות ברוב המושבים בכנסת. השיטה הנהוגה בישראל מעודדת ריבוי מפלגות.
בשנת 1977, לאחר שאיבדה מפלגת העבודה את מעמדה הדומיננטי, "כבשו", המפלגות החרדיות את ציר המערכת והם שהקשו על התקדמות האישה במישורים שונים. עובדות אלו גורמות לכך שלנשים יהיה יצוג מועט בפוליטיקה, ולפגיעה מצטברת במעמד האישה בישראל.
סיבות נוספות הם המצב המדיני בישראל. ישראל היא מדינה שקשה לחיות לאור המצב הביטחוני. אי לכך נושאים "בוערים", אחרים נדחקים לקרן זווית. הרצון לדו-שיח חברתי נדחק לרוב לאור ויכוחים על נושאים בטחונים ומדיניים. משקלן היחסי של בעיות לאומיות מאפיל על יתר המימדים של החיים הציבוריים במדינת ישראל. הצבא נתפס
ככלי שרת בידי המדינה לקיבוע ולשעתוק מעמדם הנתיני של תושביה. ההאדרה של סוגיות ביטחון מהווה בלם מפני תביעות לשינוי וערעור של הסדר החברתי הקיים. בכוח הדיפרנציאציה המפלגתית נגזרת ישירות מהמימד הביטחוני. נושאים חברתיים אינם זוכים בתשומת לב מרכזית.
נוסף על כך. ערך המשפחה הינו ערך חשוב ביותר בישראל. ברבדים שונים של האוכלוסיה עדיין מקובלת האימרה "כל כבודה בת מלך פנימה". כלומר לאישה יש תפקידים אחרים בחיים, המועדפים על ידי הגברים. הקו המנחה של מדיניות זו גורס שהמשפחה הגדולה הינה מוטיב חשוב, הקושר אידיאולוגיות ומסורות דתיות ועדתיות יהודיות ומאחדן
לאידיאולוגיה הלאומית. הפמיליזם נתפס אם כן כמכשיר לטשטוש הבדלי עדות, אולם שימש כבלם להשגת שיוויון מעמד האישה, תוך הנצחת חלוקת התפקידים המסורתית בין נשים וגברים.
רבקה בר יוסף טוענת לתפיסה חברתית לגבי מיקומן של הנשים בחברה המודרנית בה משתלבות שתי מערכות ערכיות (בתוך שרפמן, 1988). המערכת הערכית הכללית מדגישה חינוך שיוויוני והזדמנויות שוות כאשר היוקרה החברתית העיקרית נובעת מהצלחה במילוי התפקידים התעסוקתיים. המערכת הערכית המישנית מתיחסת לנשים ומבליטה תכונות
אמוציונאליות אקספרסיביות והתחשבות בזולת.מיעוט קטן מבין הנשים בוחר במערכת הערכית הדומיננטית הגברית על ידי השתלבות בתעסוקה הישגית.
חוקרים מציינים כי הדבר קרה עקב אינטרס אישי כאשר החזק מכתיב את רצונו של החלש ובעבר הגבר היה חזק יותר. האינטרס של הגברים היה לקחת תכונות מועדפות ולכן יצרו חוקים ונורמות כאלו אשר איפשרו להם להגיע למצב של עליונות. חברתית הקושי הוא להתמודד כנגד המצב עקב הפנמה של הערכים הנ"ל (שפרמן, 1988). הגברים תופסים
את כל עמדות המפתח ולכן הנשים הן הנשלטות עפ"י גישה זו תהליך הסוציאליזציה הוא שיוצר את ההבדל וזהו תהליך שמעוצב ומוכתב עפ"י האידיאולוגיה הפטריארכלית ושני המינים מפנימים אידיאולוגיה זו. חוקרים טוענים שאת הבנים מעודדים מתחילת חייהם לאגרסיביות ואת הבנות מעודדים לפאסיביות ותלותיות. הגברים בעקבות זאת הם
בעמדת כח ושום קבוצת כח לא מוותרת על יתרון יחסי ללא מאבק.
לדעתי יש לערוך מחקר ולבדוק את השוני בתיאור העיתונאי בין נשים לגברים. האם יש פמיניזציה מלאה של הכתיבה או שעדיין העורכים משפיעים דרך הכתיבה.
ביבליוגרפיה
אבידר, תמר (1995). "הגטו של הצווארון הורוד", ספר השנה של העיתונאים , 1995-1996 עמ' 148-143.
איינהורן צ., (1992), דפוסי חברות קרובה ויכולת חברתית של מתבגרים להורים גרושים בהשוואה למתבגרים ממשפחות שלמות, אוניברסיטת בר-אילן.
אלפר ל, דליה (2000). "עתיד התקשורת בידי נשים? הועדה למעמד האישה ברשות השידור 1993 -1998". פתו"ח . מספר 4, עמ' 188-204.
אפליאג א.נ. (1994), השפעת גורמים דמוגרפים אישיותיים ותפיסתיים על חלוקת תפקידי הבית בין בני הזוג, חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת ת"א
אתגר, לאה (1981). "האם תהפוך העיתונות למקצוע נשי? ספר השנה של העיתונאים. תל-אביב, מאור, 175 -183.
ברק ע., (1987) "מין כמרכיב סטטוס דינמי בחברה השוויונית מבחינת תפקידי מין" חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת ת"א.
גולדברג ד., (1995), המערה המודרנית, ירושלים.
הולט א. (1990) , "חיים ששוים פחות", הוצאת עם עובד, סדרת זהות
הורביץ מ., ואשדות ה., (1987), משפחות חד הוריות והמערכת החינוכית, ירושליים.
ורטהיימר ר. (1996), עבודה מהבית באמצעות טכנולוגית המידע והשפעתה על חיי העבודה והמשפחה, אוניברסיטת תל-אביב הפקולטה לניהול.
יזרעאלי ד., (1994). "נשים בעולם העבודה", בתוך רות שריפט ד.יזרעאלי (עורכות) , נשים במלכוד הקיבוץ המאוחד.
כספי, דן; לימור, יחיאל (1994). המתווכים - אמצעי תקשורת בישראל 1990-1948. האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
לחובר, עינת (2000). "נשים עיתונאיות בעיתונות הכתובה". קשר, מספר 28 , עמ' 63-74.
ליבנד ר, (1995) תפיסת מתבגרים את מחירי המעבר לחלוקת תפקידים שיויונית, חיבור לשם קבלת תואר מוסמך,אוניברסיטת ת"א.
למיש, דפנה (1997). "מבט פמיניסטי על התקשורת הישראלית". תקשורת ודמוקרטיה בישראל, כספי, דן (עורך). הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, ירושלים.
קורונפלד א. (1992) , מבנה הכח בנישואין, חיבור לשם קבלת תואר מוסמך למדעי הרוח אוניברסיטת ת"א,
רדאי פ., (1995), מעמד האישה בחברה ובמשפט, הוצאת שוקן.
שורק, אמוץ (2001). "הקואליציות הנשיות של התקשורת הכתובה". סטטוס, הירחון לחשיבה ניהולית. מספר 119 , עמ' 49-45.
שרפמן ד (1988) נשים ופוליטיקה, חיפה: אח.
Handy c (1989), The age of unreason, Arrow books
Caspi, Dan Limor Yechiel (1999). The In/Outsiders Mass Media in Israel. Hampton: Press Cresskill.
Lemish, Dafna Tidhar, Chava E. (1999). Where Have all the Young Girls Gone? The Disappearance Of Israeli Women Broadcasters During the Gulf War. Washington DC: Paper Presented at the Annual Meeting of the International Communication Association.
Bonnie m. . (1996). "Women Journalists", in Weaver David .H. Wilhoit C. (Eds.), The American Journalist. Bloomington: Indiana University Press, Pp. 177-193.
How to open and operate a home Craft buisiness, 1994.
Pleck s.h. And stains g. (1985 ) "work and family life in two career couples" Journal of .family issus (6) pp.61-81.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומים מיוחדים "נשים בכוח העבודה" פרסום מיוחד מספר 1146 ירושלים, 1998
מהפיכת העסקים הביתיים שוטפת את ארה"ב", עסק קטן, עלון הרשות לעסקים קטנים, יולי-אוגוסט, 2003

תגים:

אשה · נשים · יחס · עיתונות · כתבה · הצגת · נשים · תקשורת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השינוי בתיאור האישה בעשרות השנים האחרונות", סמינריון אודות "השינוי בתיאור האישה בעשרות השנים האחרונות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.