היישום אינו מחובר לאינטרנט

גיבוש תפיסות מיניות באמצעות אגדות ילדים

עבודה מס' 064316

מחיר: 277.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת אגדות הילדים הקלאסיות כסוכן חיברות של ילדים והשפעתן על גיבוש זהות מינית.

6,087 מילים ,16 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

הסיפורים נקראים לילדים רכים ומעבירים להם מסר תת הכרתי השותף בתהליך גיבוש הזהות המינית.
בחלקה הראשון של העבודה אסביר את תהליך גיבוש הזהות המינית. חוקרים רבים הציעו תאוריות שונות באשר להסבר התהליך. אטען כי לסיפורי האגדה חלק בתוך תהליך זה.
בחלקה השני של העבודה אבחן את סיפורי האגדה עצמם:
שאלת המחקר: האם יש באגדות הבדלים בין נשים לגברים מבחינת ייצוג חיצוני ותפקידים חברתיים/משפחתיים?
השערה: ישנם הבדלים בולטים בייצוג שני המינים בסיפורי האגדה הקלאסיים.
שיטת המחקר: בדיקת השאלה תכלול ניתוח שלי לשלוש אגדות קלאסיות: היפייפיה הנרדמת, כפה אדומה ושלגיה ושבעת הגמדים.
אבדוק כיצד מוצגות הדמויות הנשיות והגבריות בכל אחת מן האגדות וכיצד אלו תומכים בערכים סקסיסטיים בחברה שלנו והאם עוד קיימים מסרים סטריאוטיפיים לענייני מין?

עם זאת, בפני החוק קיים שוויון בין המינים. שוויון זה מונח בבסיסה של החשיבה הדמוקרטית ואף עוגן במגילת העצמאות. מאז התווספו חוקים רבים על מנת לבסס עיקרון זה.
בחלקה השלישי של העבודה אדון בשאלה האם איננו מכשילים עקרון שיויון זה?
האם עצם העובדה כי נושא עבודתי הינו נושא שנחקר ובוקר רבות ועל ידי חוקרים שונים ובכל זאת ניתן לקנות היום בכל חנות ספרים סיפורי אגדה (וגם אחרים), שכנראה לא השתנו רבות במרוצת השנים, אינה אלא ראיה לכשלון של חברה נאורה?
ואולי אין כך הדבר, והמעשה מכוון?
סיכום העבודה יוקדש להצגת התשובות לשאלות אלו.

תוכן העניינים
מבוא
א. גיבוש זהות מינית
1. סוציאליזציה בילדות.
2. איך הפכו האגדות לסוכן חיברות?
ב. מחקר- ניתוח אגדות עפ"י תפיסות מינניות:
1. היפייפיה הנרדמת
2. כיפה אדומה
3. שלגיה ושבעת הגמדים
4. ממצאי המחקר
ג. דיון מנקודת מבט פמיניסטית על אגדות
ד. סיכום
ה. מקורות

קטע מהעבודה:

פרק זה, הפותח את גוף העבודה, בא לתאר בראשונה תהליך העובר על כולנו בשנות החיים הראשונות.
במסגרת תהליך החיברות, ובזמן בו הוא מתרחש, מוקראות לילדים גם אגדות קלאסיות וסיפורים אחרים למיניהם. האגדות לוקחות חלק בגיבוש הזהות המינית. בכדי להבין את השפעתן, נתחיל בביאור התהליך עצמו.
בחברה בה אנו חיים ישנה הבחנה ברורה בין מין (sex) לבין מיגדר (gender). מין הוא קטגוריה ביולוגית המבוססת על מבנה גנטי והורמונלי ועל אברי המין. מיגדר הוא קטגוריה חברתית הכוללת את ההגדרות והתפיסות אודות הדרך בה מין מסוים צריך להתנהג.

מקורות:

ניתוח האגדה:
האימא המלכה: מתפללת לתינוק יפיפה- זו הגשמתה כאישה.
תפילתה מתמלאת ונולדת לה תינוקת יפיפה: "שפתיה כדם, שערה שחור כלילה ופניה צחות כשלג- מכאן שמה: שלגיה"- השם שנבחר לה על שום יופייה (ולא אופייה בנגוד).
המלכה האם- מתה כעבור זמן קצר- מרמז כי לאחר הגשמת ייעודה בעולם ותפקידה, לא נותר לה עוד לעשות.
המלך עצוב ומתגעגע מאד אבל: "כעבור שנה נשא אישה ולארמון הגיעה מלכה חדשה"- מלמד כי מכיוון שהוא המלך והוא גבר, אין הוא יכול להישאר ללא מישהי, בזמן קצר הוא מתחתן למרות שקודם לכן היה עצוב מאד...בכל זאת, מישהי מחליפה את אשתו שתוארה כאהובה.
המלכה החדשה יפיפייה אך מרשעת (היא אימה החורגת של שלגיה) שואלת כל הזמן את מראת הקסמים מי הכי יפה ומקבלת תשובה שהיא היפה כמובן- משאת נפשה הוא היופי.
שלגיה גודלת בנתיים ומתייפה מיום ליום- זוהי התכונה היחידה שמוזכרת. זהו המניע בכל הסיפור.
יום אחד מראת הקסם עונה למלכה ששלגיה יפה ממנה- מיד המלכה מתמלאת כעס והולכת לחפש אחריה. היא מבינה כי המראה צדקה ועל כן מבקשת להיפטר משלגיה- והכל כמובן מפאת יופיה. היופי הוא תכונה נחשקת ועליונה, בין אם הדמות טובה או רעה.
המלכה מצווה על צייד לקחת את שלגיה ליער ולהורגה. על מנת לאמת זאת עליו להחזיר את ליבה של שלגיה.
הצייד- משרת של המלכה, הוא טוב לב ורחמן. שלגיה "מתחננת" בפניו שיתן לה לחיות והוא נכנע לה- הכוח בידי הגבר והוא זה שיבחר אם תחיה או תמות. גם לשלגיה אין כאן לוחמנות הציד הוא זה שמציל אותה ומביא למלכה לב של חיה- חכמתו היא זו המאפשרת הצלתה.
שלגיה מבחינתה רק מבקשת- לכאורה זה כל מה שנותר לה לעשות ואפשרי מבחינתה.
שלגיה משוטטת ביער עייפה ועצובה (מאופיינת כחסרת אונים) ולא מבינה על מה נענשה- זהו מאפיין של תמימות.
שלגיה מוצאת בית עם 7 מיטות ונשכבת על אחת ונרדמת- שוב הפסיביות. לא מוזכרים רגשותיה, מחשבותיה או נקיטת פעולה כלשהי מבחינתה.
כשהגמדים מגיעים היא מספרת להם מה קרה והם מרחמים עליה- שוב דמויות גברים הם המושיעים, ומזמינים אותה לגור בביתם תחת הוראותיהם: "כשנלך לעבוד- תשמרי על הבית ותכיני לנו ארוחות"- דמות משרתת- זהו תפקיד האישה. היא לא גוזלת את תפקידו של שום גמד אלא רק משפרת את איכות חייהם). כמו כן, מזהירים אותה- "לא לפתוח
לזרים את הבית"- היא אישה, צריך להזהיר ולהדריך אותה שאילולא כן, איננה מסוגלת לחשוב בעצמה, היא פסיבית לאורך כל הסיפור.
"בימים הם היו עובדים והיא היתה לבדה בבית הקטן וחיכתה בקוצר רוח לשובם של שבעת הגמדים"- בלעדיהם לכאורה אין בה שמחה.
אפילו כשמישהו דופק בדלת היא שומעת להוראותיהם ולמרות שמשתוקקת לדבר עם מישהו, עונה "מצטערת, אסור לי לפתוח"- צייתנות לשמה.
אבל בכל זאת שלגיה טיפשה והקורא כועס עליה בדיעבד כשנאותה לפתוח את החלון ולקחת תפוח אדום מידי האישה הזקנה. הקורא יודע מבעוד מועד כי הזקנה היא אימה החורגת של שלגיה שהשכילה להבין כי שלגיה עדיין בחיים מתשובת מראת הקסם- כששלגיה איננה נשמעת להוראות שקיבלה- היא נענשת.
כשהגמדים חוזרים הביתה, הם מיד מבינים שהמלכה הרעה הרעילה את שלגיה עם התפוח והם קראו:"היא לקחה מאיתנו את הנערה המקסימה ביותר בעולם" - שלגיה כקניין של הגמדים, כשייכת להם.
הגמדים לא בוכים על מר גורלה של שלגיה ומנסים להצילה אלא על עצמם הם מצטערים.
הגמדים בונים לה ארון זכוכית שעליו שומר מידי יום גמד אחר- זכוכית על מנת שיופיה הנערץ, תכונתה היחידה, תישמר.
יום אחד עובר ביער נסיך- מיד כשראה את שלגיה שהפכה יפה מיום ליום התאהב- הנסיך מתאהב בצורתה החיצונית, ביופי, של שלגיה ולא בשום דבר אחר כי היא ישנה.
הנסיך מבקש מהגמדים רשות לקחת את הארון לארמון והגמדים הסכימו- הרי ברור שכשהגבר מבקש, הוא ייענה.
כשהרימו הגמדים את הארון- חתיכת תפוח נפלה מפיה של שלגיה והיא התעוררה- שוב עניין של מזל. הגיונית- זה יכול היה לקרות גם קודם כשהכניסו אותה לארון או מלכתחילה כשנפלה לרצפה אבל זה קרה רק וכאשר הגיע הנסיך.
וכששלגיה מתעוררת היא מסתכלת בגמדים באהבה אך אז היא רואה את הנסיך היפה- שוב אלמנט היופי תופס מקום יחידי וכמובן מרכזי.
הנסיך מצידו מרוב התרגשות מצליח לתת לה רק נשיקה.
"סוף הסיפור טוב ושמח- הנסיך ושלגיה התחתנו וחיו באושר ועושר"- איננו יודעים האם חייהם יחד עלו יפה או כל דבר אחר לאחר חתונתם אין המשך לסיפור מעבר לחתונה. מעביר את המסר כי זהו היעד הנכסף, שברגע שהושג, הכל הופך להיות טוב.
המלכה הרעה מתה מכעס וקנאה- תכונות לא טובות של האישה המביאות אפילו לגורל מר כמו מוות.
סיכום: שוב נתפס היופי כערך עליון. המסר הוא שגם אם לא הבנת מדוע גורלך רע ומר, כדאי שתצייתי להנחיות שניתנות לך, שאילולא כן- בוודאי תיענשי. יחד עם זאת, בזכות יופייך גם תינצלי.
אינך חייבת לדבר, להשכיל או אפילו לחיות בשביל שיתאהבו בך, ירצו בך ויטפלו בך.
אגדה זו הוסיפה את נושא האישה כקניין, רכושו של הגמדים, שגם הם דמויות גבריות ועל אף היותם קטנים, הם השולטים.
דמות הנסיך באגדה זו אינה מלאה נפח רב, אך עם כל זאת שתפקידו קטן לכאורה, הוא קיבל בדיוק מה שרצה ולמעשה זכה במושא הסיפור המרכזי- הנסיכה.
ב.4. ממצאי המחקר
לאחר ניתוח המסמכים, נראה אם כן כי בסיפורים הקלאסיים שהוצגו להלן, שנכתבו אגב בידי גברים ויועדו במקור כסיפור למבוגרים ולכלל המשפחה, מאפייני הנשים והגברים ברורים הם.
מאפייני הדמות הנשית הנחשבת כרצויה הם: כנועה, צייתנית, יפיפייה, עדינה, פסיבית ותלותית.
מאפייני הדמות הנשית הנחשבת כדחויה: רעה, גנדרנית, מנסה למצוא חן, קנאית, תככנית ומניפולטיבית.
מאפייני הדמות הגברית: מעשי, תכליתי, יפה ונחשק.
באפיונים אלו קיים ערך חברתי-תרבותי המועבר באופן סמוי אך ברור לדור הצעיר המקשיב לסיפורים אלו.
דיון בממצאי המחקר:
ההשפעה היא תת הכרתית כאשר מדובר בפעוטות אשר אינם מודעים לביקורת ומקבלים את הסיפור כאמת מוחלטת וכדרך להבנת העולם סביבם.
בנקודה זו נשאלת השאלה: האם באמת אנו מחנכים לשוויון הזדמנויות?
אין ספק כי למידת הג'נדר נעשית בראשונה ע"י האנשים הקרובים ביותר לפעוט, בהמשך הילד רואה בקרוביו מודל למה שהוא ירצה להפוך וזאת דרך צפייה בהתנהגותם. הילד רואה את האב נכנס הביתה עם מזוודת כלים ויגיב באמירה "כמו אבא".
תהליכים אלו בכל זאת מסייעים לנו להבין שתי תופעות: כיצד האדם הופך למסוגל לקחת חלק בחברה למרות שבבירור לא נולד כיצור חברתי וכן ההסבר כיצד חברה אפשרית בכלל שכן, חיוני להסביר איך מספר רב של אורגניזמים הנקראים בני אדם, מכוונים את התנהגותם אחד לשני בדרך כזו שמתאפשר סדר חברתי (Elkin Handel, 1972).
כל חברה שואפת להבאת רצונותיה לתהליך הסוציאליזציה של צעיריה בכדי להבטיח המשך קיומה בסדר שנקבע וכאן אנו עוסקים בהיבט הערכים, הנורמות והסטאטוסים בחברה ובצעדים הראשונים לעצמאות בחיי כל פרט. במקום זה נמצאים גם סיפורי האגדה כאחד מסוכני החיברות המסייעים לילד להפוך מיצור ביולוגי ליצור חברתי המחקה את
סביבתו.
תיאורית תפקידי המינים (Connell, 1987) הינה גישה למבנה חברתי בו הרעיון המרכזי של מושג התפקיד מתקשר למין הפרט ובהתאם לכך קיימים תמיד שני תפקידים מיניים: "תפקיד זכרי" ו"תפקיד נקבה". הדמות הנשית נוצרת ע"י תהליך סוציאליזציה לתוך התפקיד הנשי ובכלל כל ילד מתחיל את חייו במצב של "תלות ילדותית" במבוגרים כאשר
החוויה הראשונית היא בדרך כלל משיכה והזדהות לאם הבודדה.
ניתוח סיפורי האגדה ותיאוריות אלו מסבירים כיצד מתחיל מעגל הנצחת הנורמות החברתיות המעוותות את מציאות היום יום ומדכאות אט אט את היכולת למיצוי הפוטנציאל האישי.
היחס השונה לבנים לעומת הבנות המתחיל עם לידתם, ממשיך לקבל גושפנקה גם בסיפורי האגדה המציגים יחס שונה לבני המינים.
אישוש נוסף נמצא בכתביו של Thorne (1986) המדבר על סטיגמטיות ביחסי בנים-בנות בגיל צעיר יחסית. גיל בו נמשכת למידת הג'נדר, גיל בית הספר. Thorne מביא כדוגמא את המשחק "תפוס ונשק" בו הבנות הן המאוימות בנשיקה מן הבנים. המשחק, ללא ספק, הוא בעל משמעות מינית ומבטא צורה טקסית של התגרות. הבנות נתפסות כנחותות.
הוא מסכם כי השימוש בשפה אסקסואלית וארגון ג'נדריאלי הינו חוצה תרבויות ובא לידי ביטוי בחינוך בעמים שונים ורבים. הבעיה רחבה מאד בהיקפה.
בפרק הבא אדון בנקודת המבט הנשית הפמיניסטית לתופעה זו.
ג'. דיון מנקודת מבט פמיניסטית על אגדות
תיאוריות פמיניסטיות מורכבות משלושה חלקים : תאור הבדלי המינים, הסבר ההבדלים והצעת אסטרטגית שינוי. כמותן, ברצוני להעביר את המסר בשלושה חלקים מקבילים.
ההבדלים בין המינים- תוארו דרך ציטטות מסיפורי האגדה. הסברם התבסס על ההנחה כי הם נובעים מן המובנה החברתית ובכך גם ניתן הסבר ליתרון הדמויות הגבריות שאינו תלותי ונתון בידי אחרים, כפי שמוצגת הדמות הנשית וגורלה בסיפורי האגדה.
בזרמים השונים בפמיניזם (ליברלי, מרכסיסטי, רדיקלי) תלותיות זו והרצון למגרה הן נקודת המוצא.
עפ"י הפמיניזם הליברלי שהחל במאה ה-16, שהיווה מקור לכל התיאוריות הפמיניסטיות, לכל אדם יכולת רציונאלית מולדת ולפיכך לכל אחד זכות לחופש, אוטונומיה ומימוש עצמי. ההבדלים החברתיים הם הבדלים הנובעים מן החינוך הדיפרנציאלי.
בקריאת סיפורי אגדה אלו, כפי שהובאו להלן, אנו תורמים לחינוך מבדיל זה. אך אף באמצע המאה ה-20 נשים שוכנעו כי מימושן העצמי בצורה הטובה ביותר הוא באמצעות היותן עקרות בית מושלמות ועל ידי נתינת שרות לבעל ולילדים. האין זהו סיפור שלגיה?
גם הפמיניזם המרכסיסטי המושתת על הרעיון המרכזי של מלחמת מעמדות ולמעשה מטיח בגברים כי הם מנצלים את כוח העבודה של הנשים במשק הבית ובשוק העבודה (Tong, 1989) מתאים לתבנית סיפורי האגדה.
שלגיה- דואגת לבית הגמדים, מבשלת עבורם, מנקה וכיו"ב. אצל כיפה אדומה- האם שולחת באמצעות ילדתה אוכל לסבתא החולה וכך אנו מבינים גם מי מבין המינים אחראי לסעוד את הגיל השלישי.
בסיפור היפיפייה הנרדמת- אפילו הזקנה שטווה בנול היא אישה ולכאורה בגללה מתרחש כל הסיפור.
עפ"י בטלהיים (1977) ספרות הילדים רדודה מידי ותפקידה הוא במילא לשעשע או למסור מידע, מעט מאד משמעות מועברת לילד דרכם. סיפורים מעניינים ומעשירים מספקים ומלמדים מעט מאד על מצבים ספציפיים בחיים המודרניים, אך רבות ניתן ללמוד מהם על בעיות פנימיות באנושות והפתרונות הנכונים לבעיות בכל חברה שהיא. הילד מטבעו
מנסה להבין את עצמו בתוך עולם מורכב ומנסה ללמוד להשתלב. עליו להבין מהי התנהגות מוסרית וזאת הוא עושה דרך דבר מוחשי וממשי שיראה לו נכון ועל כן יהיה חשוב עבורו- סיפורי האגדה מספקים זאת והמשמעות מושגית דרכן.
סיפורי האגדה מספקים משמעות רבה ועמוקה יותר מכל חומר קריאה אחר (שם) שכן הם מתחילים במקום בו הילד מכיר בקיומו הפסיכולוגי והאמוציונאלי כיצור. המימד הנוסף שמוסיפות האגדות לדמיון הילד, הן דבר שלא יוכל להשיג בעצמו, בעזרתן הוא חולם בהקיץ והמסר המועבר דרכן מסייע לו לקבל כיוון בחיים, דרך ההתמודדות והבנת
ההבדלים בין בני האדם בכלל ובין שני המינים בפרט.
הילד מבין כי כגורל הגיבורים גם הוא עשוי לחוש מנודה, אך קשרים משמעותיים עם העולם הסובב אותו יעזרו לו לקבל כל סיוע שיזדקק לו. זוהי תרומה פסיכולוגית גדולה לעולם הילד בגילאי 4-5.
זהו חלק ממערך כולל של התנהגות שונה לבן ולבת כבר מהולדתם. ההורים הם אלו שמתחילים את אי-השוויון, הם מלמדים גישות שונות לפתרון עפ"י מין ילדם, הם מעודדים תלות אצל בנות ומאפשרים לבנים יותר חופש לחקור ולגלות (Freeman, 1995) כך גם ננקטות אסטרטגיות שונות במשחקי זיכרון ובניית פאזלים עם בנותיהם לעומת בניהם.
הבנים לומדים לפתור בעיות כלליות לעומת בנות הלמדות לפתור בעיות ספציפיות- כך מתחיל הפער בין המינים, היוצאים לחפש חברים מחוץ לבית ומתנהגים עימם בדיוק כפי שלמדו בביתם.
כל המשך האינטראקציות החברתיות של דור חדש, מושתת על הבנות הוריהם, המעגל המפלה נמשך וכוח האנרציה שלו כה גדול עד כי קשה ביותר לעצור אותו אף בתהליך "אפליה מתקנת".
תהליך "האפליה המתקנת" הובא לשימוש ע"י זרמים פמיניסטיים שונים בתקופות שונות. גם יצירת אפיק אלטרנטיבי לחינוך ע"י זרמים פמיניסטיים דעך ולראיה, ספרי התרגום של יצירות קלאסיות אלו שנכתבו לראשונה מעל 100 שנה, נאמן וקרוב יותר למקור מאשר לשכתוב כלשהו אשר יציין ויתאר מציאות שוויונית.
חיזוק נוסף אנו מוצאים אצל ברוך (1998) ברגע שסיפורי האגדה הוקראו לילד מתחת לגיל 9 והעבירו לו את המסר הסמוי כשהיה עוד בטוח כי ניתן לבקר את סינדרלה בביתה, אין זה משנה כי כבוגר הבין אותו הילד שהסיפורים הם פרי דמיונו של הסופר, הסטריאוטיפים הופנמו זה מכבר.
גיליגן בספרה (1995) חוקרת את משמעות דרך הדיבור של אנשים אודות חייהם, הלשון בה הם משתמשים וההקשרים שהם יוצרים. גיליגן ערכה שלושה מחקרים לאישוש הנחת יסוד זו בכדי לחשוף את דרך ראיית העולם ודרך התפקוד של האנשים. המחקר נעשה ע"י ראיונות בדבר תפיסת זהות עצמית ושאלות אודות חוויות קונפליקט ובחירה.
גיליגן מוצאת כי התפתחות הגבר כרוכה בהגדרה מתמדת של נפרדות בעוד שהתפתחות האישה מתרחשת בהקשר של מערכות יחסים קרובות עם אחרים.
ממסקנותיה אנו מבינים שתלותיות היא תכונת מפתח במין הנשי, תכונה אשר יכולה לעכב ולתת יתרון משמעותי למין הגברי.
תלותיות זו, כפי שכבר נכתב, מתבטאת אף בסיפורי האגדות. ייתכן אף כי הקראתם לילדים רכים הינה חלק מהמעגל המלמד ילדות להגדרת עצמי ביחס לאחר כבר מראשית הדרך, מעגל שאיננו נגמר לאורך חייהן.
ג. יציב (1993) סוקרת בעבודתה גישות תיאורטיות שונות להתפתחות מנטאלית של האדם. גישות שונות אלו מדגישות את מרכזיותם של יחסים בינאישיים בזהות האישה ורואות בהם את המישור הרלוונטי ביותר להבנה והערכה של התפתחותה האישית. כך שסיפורי האגדה המסופרים בדרך זו תורמים להתפתחות האישה אשר מושתתת על יחסים בינאישיים
ומלמדים את הנשים להישען על תלות הדדית כחלק בלתי נפרד מאישיותה.
ברדוויק (1980) אצל ג.יציב (1993) אשר הציעה דגם התפתחותי לנשים ולגברים יחד, מציינת כי התהליך שעוברות הנשים קשה יותר שכן הן יוצרות לעצמן "חלום" הניתן להגשמה ע"י תלות ביחסים בינאישיים ועליהן להתמודד במקביל עם לחצים ותביעות להשקעה במערכת יחסים זו וגם בפיתוח כישורים אישיים.
פרידמן (1982) מכנה את החינוך לתפקידי מין: חינוך סטריאוטיפי. היא מגדירה סטריאוטיפים מינניים כ"רשת ענפה של דימויים וציפיות לגבי מה שקרוי נשי וגברי".
על פי פרידמן, על מנת להגיע להתפתחות מלאה של האישיות, עלינו להיות מסוגלים למלא שני צרכים עיקריים: האחד- דחף הכוח, השני- דחף האהבה. דחף הכוח כולל את הרצון להתפתח, להשיג, להשפיע ולהתקדם. דחף האהבה, לעומת זאת, מכיל את הצורך להעניק ולקבל חום, להביע רגישות ולהיות חלק מחברה. בפועל, אנו מקבלים חינוך
סטריאוטיפי מבחינה מינית, אשר מעודד כל מין לפתח רק צד אחד באישיותו- הגברים מפתחים את דחף הכוח ואילו הנשים מפתחות את דחף האהבה.
מצב זה גורם, לדעתה של פרידמן, לעיוות באישיותו של הפרט, שכן אם היתה לו האפשרות להתפתח בשני הכיוונים בעת ובעונה אחת, טווח ההתנהגויות וההתנסויות שלו היה רחב ועשיר יותר.
אנו למדים כי תופעת למידת הג'נדר, על הבעייתיות שבה, דרך סיפורי אגדה הינה תופעה אוניברסאלית (Lyon, 1999), וכי כל העת קמות תיאוריות פמיניסטיות חדשות להתמודדות עם המסרים המסייעים ליצירת תכונות אופי נשיות הנחותות מן התכונות הגבריות (Tong, 1989), ומנסות לטפל אף ברמת המקור ושיכתוב האגדות עצמן בהתאמה
לימינו ולמסר אותו הן מבקשות להעביר.
גם סרטי וולט דיסני, תעשיה רווחת וחובקת עולם, נגועים במסר זה, על אף היות חלק מהסרטים אגדות מקוריות של ימינו (שם).
ה. סיכום
כפי שהתיאורטיקנים השונים חלוקים בדעותיהם באשר להשפעת הסוציאליזציה על דפוסי ההתנהגות של פרטים בחברה, כך אציג שתי דעות בסיכום זה.
האחת היא זו המצודדת בגישות הפמיניסטיות הרואות בהקראת אגדות באופי זה לילדים, "שורש כל רע", המקור להנצחת ההבדלים בין המינים מבחינת השפעתם החברתית.
כפי שלתנועה הפמיניסטית היה כוח במהפכה בנושא ילודה, והיום הנשים יולדות אחרת ומפסיקות הריונן במידת הצורך ובאותה המידה ההתייחסות בנושאי אונס והטרדות מיניות שעוגנו בחוק ומתוקשרים במידה רבה ובנושאים רבים אחרים, יש לסייע בידן במהפכה הכוללת בחינוך לשוויון בין המינים. הנושא אינו עוד נושא פרטי שאין בו מקום
לדיון ציבורי.
עמדות אלו, המציגות והתורמות למין הנשי להיתפס כנחות, הינן מבנים מנטלים המעוגנים בקונטקסט התרבותי ותורמים להנעת ההתנהגות ולהכוונתה.
אמונות הן מבנים נלמדים, בדרך כלל סמויים מן העין ולכן הן מופנמות בדרך של סוציאליזציה.
את אמונות אלו עלינו לשנות.
יש לפעול יחד על מנת להגיע לשוויון, להעלות מודעות הורים המחנכים את ילדיהם "ולהצביע ברגליים" בכדי שספרות זו תקבל גוון המתאים למציאות היום יום ולמה שנרצה לראות כחברה בעשורים הבאים ולאורך זמן. רק בחינוך הילדים כבר מהיום, נגדל דור חדש ואולי בעוד כמה עשרות שנים, נגלה כי צמח דור "שלא ידע את יוסף" ואנו
מקווים כי שיויון בין המינים לא יהיה אחד מעיסוקי התנועה הפמיניסטית שכן, לא יהיה בזה צורך עוד.
הגישה השנייה, מתאימה לזרם הסוציוביולוגי. לדעתם של תיאורטיקנים מגישה זו, דפוסי התנהגות ייקבעו בהתאם למבנה הגנטי של הפרט. הגנטיקה תקבע את הגבולות להעברת נורמות וערכים בתרבויות שונות. כך, אין כל חשיבות לשיויון בין המינים וחינוך זהה- השוני במין הוא זה שיקבע את חלוקת התפקידים בין נשים וגברים בחברה.
תחומי עיסוקם בבגרות ייקבעו עפ"י מינם למרות הגישה החופשית שתינתן לשני בני המינים לכל המקצועות. אגב, גם גישה זו מסבירה כי התפקיד שיילקח על ידי הגברים הינו מרכזי ודומיננטי יותר מן התפקיד הנשי.
אם כך, עפ"י שיטה זו, אין כל משמעות להקראת סיפורי אגדה כאלה או אחרים לילדים.
אנתרופולוגים מצאו כי כל חברה מנהלת עצמה בצורה כזאת המסייעת לה לשמור על איזון ולגדל את הפרטים שבה לתוך תפקידם בעתיד על פי צרכיה. כך ניתן לשמר את החברה ללא זעזועים.
אם נצדד בגישה זו אולי אף נכוון את הבנות בחברתנו לגדול להיות אימהות, עקרות בית למופת וכיוצ"ב ואילו את הבנים נפתח יותר ברמה שכלית, לוגית, פתרון בעיות וכיוצ"ב.
כך נטייב את איכות הגברים והנשים בחברה על פי תפקידיהם. כל אחד ימלא את חלקו בצורה המשוכללת ביותר.
בדרך זו תהיה לנו חברה טובה יותר. האומנם?
על העובדה כי סיפורי האגדה מציגים בפני הילדים חברה שמרנית בהרבה מהחברה הקיימת בפועל, אין מחלוקת. הילדים נחשפים לתמונת עולם מעוותת של המציאות.
האם תמונת עולם זו מונעת מהם היכרות עם מציאות מורכבת בהרבה מהמציאות הדיכוטומית, המופיעה בספרים?
מחויבותנו כהורים ומחויבות מערכות החינוך לגיל הרך, ובכלל, היא בשמירת הערך של שוויון בין המינים.
ממצאי מחקרים, ובכללם הצעת המחקר בעבודה זו, אוששו את השפעת סיפורי האגדה על עיצוב אישיותו של הילד ודרך הבנתו את העולם הסובב אותו.
אם כך, מדוע הבנה שקיימת כבר עשרות שנים בחוגים המדעיים, אינה משנה את דרך החינוך? מדוע אין מוקיעים את סיפורי האגדה? מדוע אין תוצאות משמעותיות?
התשובות לשאלות אלו נעוצה, לדעתי, במספר נקודות:
ראשית, לא כל דור ההורים בימינו אלה, חשוף לממצאים או קיימת בו התבונה והמודעות לחינוך הילדים ומשמעותו לעתיד לחברה בכלל ולילדם בפרט. כן ה"עצירה" לשם חשיבה תוך כדי גידול הילדים היא צעד שאינו פשוט בשגרת היום יום.
שנית, אין גוף מתוקצב אשר אחראי על הנושא ויכול להעלותו למודעות הציבור.
שלישית, ייתכן כי כולנו כחברה, או לחילופין, ראשי החברה, מובילי ההנהגה, שהינם גברים ברובם, אינם מעוניינים בקידום הנושא וכפי שכתבתי לעיל, כך משמרת החברה סטאטוס ויציבות.
בעיניי נחוצות מספר פעולות על מנת לתקן עיוות קטן זה כחלק משינוי כולל לקראת שוויון בין המינים בחברה.
אני מציעה כי בהיעדר גוף מתוקצב בעל אינטרס להשקיע בחינוך בגיל צעיר מאד, ייקח משרד החינוך את המטלה על כתפיו, שכן, חינוך ילדינו בגילאים אלו נעשה במסגרות משרד החינוך והצוות המטפל בהם הוא בעל תעודת הסמכה מטעמו של המשרד.
באם נכשיר את הגננות וציבור המורים לגיל הרך באוריינטציה פמיניסטית, מודעותם לסטריאוטיפים מינניים תגבר והם יחשבו פעם נוספת לפני כל פעולה היכולה להגביר את אי השוויון בין המינים.
במקביל הועדה לקידום מעמד האישה בכנסת והתנועה הפמיניסטית יכולות לקחת על עצמן את קידום המודעות לנושא בציבור הרחב, פרסום בעיתונות הורים, אתרי אינטרנט רלוונטיים, ירחוני נשים וכיוצ"ב.
הייתי קוראת לציבור האימהות לשים לב לחינוך ולספרים שהן מקריאות בבית.
ואולי הדבר היה מעורר גם סופרי ילדים לכתוב סיפורים המתאימים לרוח זמננו.
עם הזמן, לא תהיה דרישה לסיפורי האגדה ממדף חנויות הספרים והם ייעלמו במתכונתם הקלאסית.
לסיכום, שינוי מהותי באופן הצגת המינים בסיפורי האגדה, אשר ייעשה מתוך מודעות ומחויבות לסוגיית שוויון בין המינים, עשוי להופכם ממקור, אשר מתאר חברה שמרנית בהרבה מזו הקיימת היום, למקור המהווה זרז לשינוי החברתי הרצוי בחברה.
ברצוני להציע מחקר המשך לעבודה זו בכדי לאשש את ההנחה שאגדות הילדים במתכונתן המבוקרת המובאת להלן, אכן משפיעות על החלק האקטיבי של נפש הילדים, כרמז למתרחש בתודעתם הסמויה.
לצורך בדיקת ההנחה, נשכתב אגדה קלאסית כך שתתאים למציאות ימינו וכן תציג את המין "היפה" גם כמין החזק, החכם והעצמאי.
השכתוב יכלול: כתיבת האגדה מחדש תוך שינויי שמות התואר שניתנו לדמויות הגבריות והנשיות כך שיהיו אובייקטיבים ושוויוניים. הכנסת שינויי אופי בדמויות כך שבדמות הגברית תהיה גם עדינות, פייסנות, תלותיות וכיוצ"ב. ואילו את הדמויות הנשיות נעצב כך שתהיינה גם לוחמניות, עקשניות, אציליות וכיוצ"ב.
בסיפור שנשכתב יהיה ברור כי הדמות הנשית יכולה להסתדר בכוחות עצמה, היא חכמה, אסרטיבית וראויה להערצה.
את הסיפורים נקריא במשך תקופה לקבוצת ילדים בני 5-7.
לאחר תקופה זו נראיין את הילדים בשאלות שנשאלו קודם לכן ונצפה בהתנהגותם באותם המשחקים שנצפו טרם הקראת הסיפורים.
הראיונות יכללו שאלות באשר לתחושותיהם הישירות וכן תגובתם לתמונות המציגות סיטואציות במשחקי ילדים, נשים/גברים וכו'.
מסקנות המחקר יתקבלו לאחר ניתוח התצפיות והשוואת שאלות הילדים טרם הקראת הסיפורים ואחריהם. בתצפיות המשחקים- תיבחן מערכת היחסים תוך כדי המשחק בין הבנים לבנות במשחקי קבוצות ובמשחקים תחרותיים.
ה. רשימת מקורות:
ברוך, מירי (1998). אל תנשקי את הצפרדע: סיפורים פמיניסטיים לילדים והורים. ת"א: ידיעות אחרונות וספרי חמד.
גיליגן, ק. 1995. "מכתב לקוראים, (1993) ", בתוך: בקול שונה: התאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האישה (עמ' 48 - 31). ת"א, ספרית הפועלים.
יציב, ג. (1993). דפוסי יציבות ושינוי בהתפתחות האני וזהות התפקיד המיני מהתבגרות לבגרות אצל נשים. חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים.
פרידמן, א. (1982). "חינוך לגבריות ולנשיות", בתוך: נשים במלכוד:[על מצב האשה בישראל] (עורכות) יזרעאלי, ד., פרידמן, א., שריפש, ר. רדאי, פ. בובר אגסי.י., [מהדורה 2] [תל אביב] : הקיבוץ המאוחד, עמ' 15-21.
צ'ודרו, נ. מבנה המשפחה ואישיות האישה- טיוטא. תרגום המאמר וזכויות: גלעד אביב.
אגדות האחים גרים, נסח עברי: תלמה אליגון-רוז, עיבדה: ניקולה בקסטר 2003, הוצאת כנרת.
Bettelheim, B. (1977). The Uses of Enchantment, The Meaning and Impotence of
Fairy Tales. New York: Vitange Books.
8. Connell, R.W. (1987). Gender and Power: Society, the Person and Sexual politics.
Stanford University. (pp. 47-53).
9. Elkin, F. and Handel G.(1972). The Child and Society: The Process of Socialization. New York : Random House.
10. England, P. (ed). (1993). Theory On Gender Feminism On Theory. New York:
Aldine De Gruyter.
11. Eve, A. (1984). Differential Socialization of Infant Boys and Girls. Thesis Toward the Master's Degree. The Hebrew University of Jerusalem.
12. Freeman, J.(1995). Women: A Feminist Perspective. California: Mayfield.
13. Handel, G. (ed) (1988) Childhood and Socialization. New York: De Gruyter.
14. Lyon, C.B. and Higonnet, M.(ed.) (1999). Girls, Boys, Books, Toys: Gender in
Children`s Literature and Culture. Baltimor and London, the Johns Hopkins
University.
15. Thorn, B. (1993). Gender play: Girls and Boys in School. Backingham: open university press.
16. Tong, R. (1989) Feminist Thought. Boulder: Westview press.

תגים:

אגדות · גיבוש · זהות · חינוך · ילדים · מינית · פמיניזם · קלאסיקה · מין · מגדר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "גיבוש תפיסות מיניות באמצעות אגדות ילדים", סמינריון אודות "גיבוש תפיסות מיניות באמצעות אגדות ילדים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.