יחס חכמים בתקופת המשנה לקברים וקבורה

תקציר העבודה:

העבודה עוסקת ביחס חכמים, וכן תקנות ומנהגים שונים באשר למתים, לקבורה ולקברים בתקופת המשנה. עיקר העבודה כאמור היא בתקופת התנאים, ורק לעתים העבודה תגלוש קמעה לתקופת האמוראים, וזה כאשר קיים קשר ישיר לנושא המדובר, והדבר בא רק כדי להשלים את הנושא העיקרי שמצוי כאמור בתקופת המשנה. העבודה עוסקת בכמה היבטים היסטוריים, ולכן המקורות מגוונים. העבודה עוסקת בהיבטים דתיים, כלכליים וחברתיים. על כן, גם המחקרים שהתבססתי עליהם באים מתחומים שונים: מחקרים של הספרות התנאית, מחקרים סוציולוגיים, ומחקרים ארכיאולוגיים.

רקע
גישת היהדות אל המתים וקבריהם היא דו-ערכית ומורכבת. מצד אחד הזהירה התורה על טומאת מת שנחשבת לטומאה החמורה ביותר, ומצד שני יודעים אנו כיום כי עולים לקברו של המת לאחר 30 יום וכן בכל שנה בתאריך מותו, וכן אומרים עליו קדיש לאחר מותו. בעצם נראה שהיחס למת השתנה במהלך הדורות, ונראה בעבודה
כמה מנהגים שנהגו בתקופת המשנה והיום לא, והפוך - דברים שנוהגים כיום ואז לא. בתקופת המשנה חכמים הרחיקו מקברים, ואף לא אמרו קדיש, ומצד שני בתקופה זו היתה נהוגה קבורה שניה, דבר שהיום הס מלהזכיר. נראה בעבודה כי השינויים, המנהגים והתקנות שהונהגו בתקופת המשנה קשורים במניעים חברתיים, כלכליים, ולעתים אף דתיים-מיסטיים. העבודה תעסוק תחילה בהגדרה של קביעת תחילת המוות ומשמעותו, אחר-כך תעסוק בחשיבות מקום הקבורה, בסיווג המתים לפי מעמדות אף לאחר מותם, יחסם של חכמים באשר להתרחקות מקברים, ולבסוף תקנות ומנהגים שונים שנבעו מהליכים חברתיים וכלכליים.

תוכן העניינים:
מבוא
רקע
1. קביעת תחילת המוות ומשמעותו
2. מקום הקבורה
3. סיווג הנקברים אף לאחר מותם
4. יחס חכמים לקברים
5. תקנות כלכליות וחברתיות
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אלבק ח', מבוא למשנה, ירושלים תשי"ט.
אלון ג', 'למקורו של מנהג-קבורה קדום בישראל', מחקרים בתולדות ישראל ב, תל-אביב תשי"ח, 105-99.
בר-אדון פ', 'למנהג הקבורה השניה וליקוט העצמות', ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ה (תרצ"ז-תרצ"ח), עמ' 103-102.
בר-אילן מ', 'הקבורה ב"נחלת אבות" בין היהודים בעת העתיקה', א' זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ ישראל בעת העתיקה, ירושלים תשנ"ד, 229-213.
גפני י', 'העלאת מתים לקבורה בארץ - קווים לראשיתו של המנהג והתפתחותו', קתדרה, 4 (תשל"ז), עמ' 120-113.
וייס ז', 'מיקום בתי-הקברות היהודים בגליל', א' זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ ישראל בעת העתיקה, ירושלים תשנ"ד, עמ' 240-230.
חכלילי ר', 'התמורה במנהגי הקבורה בשלהי תקופת בית-שני', א' זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ ישראל בעת העתיקה, ירושלים תשנ"ד, עמ' 189-173.
חכלילי ר', 'רישומן של יוון ורומי על מנהגי קבורה יהודיים בימי בית שני', א' כשר (עורך), יוון ורומא בארץ-ישראל קובץ מחקרים, ירושלים תשמ"ט, עמ' 257-250.
ייבין ש', 'מקורו של מנהג קבורה קדום בישראל', ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, א (תש"א), עמ' 27-22.
ייבין ש', 'הערה למאמר למנהג הקבורה השניה וליקוט העצמות', ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ה (תרצ"ז-תרצ"ח), עמ' 103.
לוין י' ל', מעמד החכמים בארץ-ישראל בתקופת התלמוד, ירושלים תשמ"ו.
לוין י' ל', 'ממצאי בית שערים ומקומם בחקר המשנה והתלמוד', ארץ ישראל, יח (תשמ"ה), עמ' 281-277.
ליכטנשטיין י', מטומאת המת להקדשתו, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשנ"ז.
ספראי ש', 'בית שערים בספרות התלמודית', מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית ובימי המשנה, א, ירושלים תשנ"ד, עמ' 193-182.
פטריך י', 'קבורה ראשונה על-פי מקורות חז"ל - לביאורם של מונחים', א' זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ ישראל בעת העתיקה, ירושלים תשנ"ד, עמ' 211-190.
רובין נ', קץ החיים, תל-אביב תשנ"ז.
רובין נ', 'הקבורה השנייה בארץ-ישראל בתקופת המשנה והתלמוד - הצעה למודל שיטתי לקשר שבין המבנה החברתי לדרכי הטיפול במת', א' זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ ישראל בעת העתיקה, ירושלים תשנ"ד, עמ' 269-248.
רחמני ל' י', 'גלוסקמאות וליקוט עצמות בשלהי תקופת בית שני', קדמוניות, יא (תשל"ט), עמ' 112-102.
רחמני ל' י', 'תוספות למאמר "גלוסקמאות וליקוט עצמות בשלהי תקופת בית שני", קדמוניות, יא (תשל"ט), עמ' 112-102' קדמוניות, יב (תשל"ט), עמ' 30.

תגים:

גלוסקמא · מוות · נפטר · ספראי · עצמות · קבורה · קבר · רובין · שמחות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחס חכמים בתקופת המשנה לקברים וקבורה", סמינריון אודות "יחס חכמים בתקופת המשנה לקברים וקבורה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.