היישום אינו מחובר לאינטרנט

פגיעה טראומטית כתוצאה מפעולות איבה-השלב הפוסט טראומטי ותהליך ההתערבות

עבודה מס' 023001

מחיר: 302.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת הספרות, האירוע הטראומטי ושלב ההתערבות.

7,277 מילים ,26 מקורות ,1998

תקציר העבודה:

טראומה מוגדרת כחבלה או זעזוע, גופני או נפשי. הטראומה עלולה להיגרם מתאונה כלשהי, ממכה בלתי צפויה, מפציעה בצבא או מעדות ישירה לפציעתם ולמותם של חברים לנשק.

טראומות מסוג זה נחלקות לצפויות ולבלתי צפויות. בעוד שטראומה הנגרמת מתאונה הינה טראומה שאינה צפויה, הרי שטראומה הנגרמת לחייל היוצא לקרב הינה צפויה במידת מה, שכן ידוע כי במלחמה ישנם הרוגים ופצועים. בעוד שהטראומה של הפרט, כתוצאה מתאונה, מהווה אירוע אישי ששותפים לו לכל היותר המשפחה והחברים הקרובים, הרי שהטראומה הנגרמת כתוצאה מפגיעה בקרב מהווה אירוע לאומי. לעיתים הטראומה נגרמת כתוצאה מכשל צבאי, כאשר אי-הקפדה על פעולות בטיחות כלשהן גורמת להרוגים ופצועים ואז הטראומה היא בלתי צפויה ואף הופכת לנושא לאומי, אך בדרך כלל תאונה אינה דבר שחושבים עליו מידי יום ובדרך כלל קיים מנגנון הכחשה הפועל אצל מרבית האנשים ומונע מהם לחשוב על כך.

עבודה זו תעסוק בטראומה הנגרמת מפעולות איבה. מקובל לכנות פעולות אלו גם פיגועים. טראומות אלו, לא זו בלבד שאינן מתוכננות, הן גם מהוות אירוע החורג מהלך החיים היומיומי של האזרחים, שעל פי רוב הם אלה שנפגעים מאותה פעולת איבה. יחד עם זאת, אירוע זה הופך לאירוע בעל משמעות רחבה יותר מאשר טראומה הנגרמת לאזרח מתאונה, שכן בארץ למודת מלחמות ופעולות איבה, פיגוע הינו אירוע בסדר גודל לאומי.

חשיבות התיוג של הטראומות השונות הנגרמות מתאונות, מלחמות ומפעולות איבה, באה לידי ביטוי בעת שמעוניינים בשלב הפוסט-טראומתי להוביל את נפגע הטראומה אל מחוץ לאירוע, בתהליך שישיב אותו לשגרת חייו הקודמת. לעובדת היותה של טראומה מושא התעניינות לאומי או לא, קיימת חשיבות לגבי תהליך ההתערבות וכן לגבי מוכנותו של הנפגע או מוכנותו היחסית. כל פרט במעגל אירועים זה אמור להציב את נפגע הטראומה בשלב שונה של היפגעות ובתחושה שונה. מאחר שמדובר בפעולות איבה, הרי שקיימת בלאו הכי מודעות ואף חרדה מסוימת מפעולות אלה, אשר בדרך כלל מוכחשות בתודעתו של האדם ורק האירוע עצמו מחייה את סכנת הפיגועים בתודעה.
מסיבה זו, אדם שנפגע מפעולת איבה, עובר אירוע טראומתי כפול. גם האירוע הטראומתי, שהוא קשה ככל טראומה, וגם עצם הפחד המתמיד הקיים המתעורר בו והעלול ללוות אותו במשך תקופה ארוכה. על מנת להשיב את האדם לקצב חיים נורמלי ולבריאות נפשית סבירה, כפי שהיתה לו קודם לכן, יש צורך בתהליך התערבות יחודי לנפגעי פעולות האיבה.

בעבודתי ארצה לטעון כי הפעולות החשובות ביותר בתהליך ההתערבות הן הקניית תחושת שייכות לנפגע, כדי שלא יחוש ניתוק מסביבתו הקרובה, תוך קבלת התמיכה הנפשית הראויה וכן יש להעניק לו משמעות לחיים, כדי שיביט לעתיד בציפייה לאלטרנטיבה שתתפוס את מקומה של החוויה הטראומתית המלווה אותו בשלבים שונים של הפוסט-טראומה.

בפרק הראשון אציג ספרות מחקרית הנוגעת לטראומה, לשלב הפוסט-טראומתי ולדרכי ההתערבות הבאות לאחריה. בפרק זה אתייחס הן לטראומות הנובעות מפעולות איבה והן לטראומות הנובעות מאירועים צבאיים כמו הלם קרב ופגיעות של חיילים.
בפרק השני אתייחס לטראומה ולשלב הפוסט-טראומתי וכן אערוך השוואות בין קטגוריות שונות של פעולות איבה הנובעות מטרור ישיר וממלחמה. בפרק זה אגע בשלבים הראשונים של הפוסט-טראומה ובכלל זאת בטיפול הראשוני הנדרש.
בפרק השלישי אעסוק בדרכי ההתערבות השונות, אתמקד בהחזרת הנפגע למסלול החיים הנורמליים ובהענקת משמעות לחיים. את מסקנותיי אגיש בסיכום.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': טראומה - סקירת ספרות
פרק ב': האירוע הטראומתי והפוסט-טראומה אצל נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם
פרק ג': שלב ההתערבות
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

בר, ש. ופריאור, ר., (1998), מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות איבה 1997, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים.
ברנט, א., (1988), האם קיימת מועדות אישיותית לתגובות קרב? - מחקר על חיילים במלחמת "שלום הגליל", חיבור לשם קבלת התואר מוסמך לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.
אפרת-דגן, ר., (1985), השפעת התנסות באירועי חיים לוחצים על הסיכון להיפגעות בתגובות קרב, חיבור לשם קבלת התואר מוסמך בפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.
הוק, א., "הערכות השרות הסוציאלי בבית חולים כללי לטיפול בנפגעי פעולות איבה", בטחון סוציאלי 23, 1982, עמ' 89-83.
הלפרין, א., "טראומה ותגובת יתר: מחזורים של שבר, התנערות ופיכחון", מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים 37, 1993, עמ' 160-137.
הרמן-לואיס, ג'., (1994), טראומה והחלמה, (תרגום: זילבר, ע.), עם עובד, תל-אביב.
הרצברג, מ., (1989), סגנון התמודדות, עוצמת דחק בקרבות ותסמונת פוסט-טראומתית בקרב נפגעי נפש במלחמת לבנון, חיבור לשם קבלת תואר מוסמך לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.
ויסמן, מ., שורצולד, י., ויסלברג, מ., סולומון, ז. וקלינגמן, א., "תגובות לחץ נפשי אצל תלמידים בעקבות מלחמת המפרץ", שיחות ו (3), 1992, עמ' 263-256.
טמיר, ג., "הסתגלות לאורך זמן של הורים שכולי מלחמה, בישראל", בתוך: מלקינסון, ר., רובין, ש., וויצטום, א., (1993), אובדן ושכול בחברה הישראלית, כנה, ירושלים.
ינאי, א., "הסיוע לאזרחים נפגעי פעולות איבה", בטחון סוציאלי 40, 1993, עמ' 53-35.
נוי, ש., (1982), תגובות קרב: גורמים, דרכי ביטוי, טיפול ומניעה, מפקדת קצין רפואה ראשי, מחלקת בריאות הנפש, ענף מחקר, צה"ל.
נוי, ש., (1991), לא יכול יותר, משרד הבטחון - ההוצאה לאור, תל-אביב.
נריה, י., (1994), החיים בצל המלחמה - היבטים פסיכולוגיים, פרסומי המכון לזכרו של תא"ל דוד כרמון ז"ל, מכון דייויס ליחסים בינלאומיים, האונ' העברית, ירושלים.
נריה, י., "טראומה והחלמה", (מאמר ביקורת), חברה ורווחה, טז' (3), 1996, עמ' 441-439.
עומר, ח., "פיגועים המוניים: תפקיד צוות חירום", שיחות ה (3), 1991, עמ' 170-157.
פינס ד., פינס ק., (1972), מילון לועזי-עברי המורחב, כרך א', עמיחי, תל-אביב.
פרנקל, י., "פסיכולוג מול המוות", ניב המדרשיה, יד'-טז', תשמ"ב, עמ' 248-238.
קופרמן, נ. והופמן, ש., "טיפול עקיף בחוויה טראומתית", שיחות ה (2), 1991, עמ' 138-134.
רוזנפלד (פלדמן), ח., (1978), תלות שדה, זהות ותוקפנות אצל חיילים שקיבלו הלם קרב 3 שנים לאחר מלחמת יום כיפור, חיבור לשם קבלת תואר מוסמך לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.
Amir, d., "The use of professionals as volunteers in case of national crisis", Stress & Anxiety 8 (35), 1981, pp. 321-335.
Bresnitz, S., (eds.), (1983), Stress in Israel, Van National Reinhold Company, New-York.
Clark, R.E.; L'abeff, E.E., "Death Telling: Managing the delivery of bad news", Journal of Health and Social Behavior, Vol. 23, 1982, pp. 366-380.
Dean, Jr., E.T., (1997), Shook Over Hell, Harvard University Press, Cambridge, London.
Erikson, K., "Notes on Trauma and Community", In: Caruth, C., (ed.), (1995), Trauma, The Johns Hopkins University Press, Baltimore & London, pp. 183-199.
Laub, D., "Truth and Testimony: The Process and the Struggle", In: Caruth, C., (ed.), (1995), Trauma, The Johns Hopkins University Press, Baltimore & London, pp. 61-75.
Wilmer, H.A., "The Healing Nightmare: War Dreams of Vietnam Veterans", In: Barret, D., (ed.), (1996), Trauma and Dreams, Harvard University Press, Cambridge, London, pp. 85-99.

תגים:

פעולות איבה · תגובות קרב · הלם קרב · נפגעי נפש · מלחמה · טרור

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פגיעה טראומטית כתוצאה מפעולות איבה-השלב הפוסט טראומטי ותהליך ההתערבות", סמינריון אודות "פגיעה טראומטית כתוצאה מפעולות איבה-השלב הפוסט טראומטי ותהליך ההתערבות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.