מדינה יהודית דמוקרטית - חוקה וחוקי יסוד

תקציר העבודה:

בעבר, רוב העם היה דתי ולכן לא התעוררה השאלה כמעט, למעט מקרים יוצאי דופן, אולם בימנו אנו, כשרוב העם אינו שומר תורה ומצוות ואינו אמון על מסורת היהדות, מתעוררות מידי פעם שאלות, לדוגמא, האם אדם פלוני הוא יהודי או לא כאשר הנפקא מינא הינה לרוב לגבי עליה לארץ מכח חוק השבות, המקנה זכות שיבה אוטומטית לא"י ומקלט בה רק ליהודים. על בעיות אלו עמדו כבר מעצבי האומה וחיוו דעתם עליה(1).
יחסי דת ומדינה קיימים בכל מדינה, היות ורוב אוכלוסית העולם אמונים על דת זו או אחרת. השאלה היא רק מי גובר על מי? בישראל הדבר אקוטי במיוחד היות והדת היהודית חודרת לכל נקודה בחיי האדם מחד, ומאידך האורתודוכסים מנסים לכפות את דעתם על האחרים היות והדת קובעת כי "כל ישראל ערבין זה לזה".
בכל חברה קיימות נורמות אשר בגלל תוכנן ובגלל עדיפותם הנורמטיבית על פני שאר הנורמות מיוחסת להן חשיבות מיוחדת במינה, ומקובל הוא לכנות נורמות מהסוג הזה בכינויים כגון 'חוקה', 'חוקי יסוד' או חוקים בסיסיים(2).
אין זה הכרחי כי חוקה במובן המטריאלי תהנה ממעמד של עדיפות משפטית פורמלית לעומת נורמות אחרות אלא יתכן ולהוראותיה תהיה אותה דרגה של תוקף פורמלי כמו להוראות אחרות הניתנות ע"י אותם מוסדות ובאותם תהליכים, אם כי מסתבר כי בגלל החשיבות היתרה של היחסים המוסדרים ע"י הוראות החוקה תיוחס להוראות אלו חשיבות יתרה ויתגבש כלפיהם יחס של כבוד מיוחד. כתוצאה ממנו יתכן ויהססו המוסדות המוסמכים לכך להכניס בהוראות הנדונות שינויים על נקלה ובאופן כזה יאצל עליהן אופי של יציבות יחסית בהשוואה לנורמות אחרות. אופי זה של מסגרת יציבה פחות או יותר לשאר הנורמות ולדפוסי החיים מקבל מעמד של דבר שאינו בר שינוי.
בית המשפט העליון משמש בישראל כערכאת על לבעיות מורכבות הן בנושאים פליליים והן בנושאים אזרחיים (כולל בית הדין לעבודה). תפקידו של בית המשפט העליון, מעבר לדיונים בעירעורים הוא לעצב וליצב את מערכת המשפט בארץ, היות ופסקי הדין שלהם מנחים ערכאות נמוכות יותר.
כפי שנראה להלן, בית המשפט העליון התייחס בזהירות רבה בבואו לדון בכל נושא דתי ובמיוחד בנושאים הקשורים לכבוד האדם. כבוד האדם הוא נושא חשוב במערכת המשפט, אולם הוא מתנגש לעיתים עם אינטרסים אחרים שהחשוב בהם הוא טובת הציבור. התנגשות האינטרסים אינה מביאה תמיד להעדפת אחד מהם ולשלילת השני, אלא, לפעמים יש למצוא את שביל הזהב. כך נעשה בעניין לוי הנ"ל נדונה הזכות לתהלוכה לעומת שלום הציבור ובמקרים אחרים יש להעדיף את זכות הקניין הפרטי לעומת זכות התהלוכה וההפגנה למשל, אך הקניין הציבורי נסוג מפני זכות התהלוכה. הזכות לתנועה חופשית היא שוות ערך לזכות ההפגנה ויש למצוא את הדרכים המעשיות לשם סיפוק שתיהן.
אולם כאשר קיימת הדרכה חקיקתית ברורה יש להעדיף את ההדרכה החקיקתית על פני העקרונות הבסיסיים של החברה הדמוקרטית. ההנחה היא שהמחוקק בדרשו את טובת הציבור. העדיף על ידי מעשה החקיקה, אינטרס ציבורי מסוים על פני העיקרון הבסיסי. במקרה כזה, "כשהמחוקק הביע את רצונו באופן ברור בחוק מסוים מחות בית המשפט לפרש חוק זה "כפשוטו ובהתאם לכוונת המחוקק".
התנגשות קשה יותר היא בין חופש הביטוי לבין הפגיעה בשמו הטוב של האדם. שמו הטוב של האדם מוגן על ידי חוק איסור לשון הרע תשכ"ה באמצעות סנקציות פליליות ואזרחיות כאחד. השופט אגרנט בעניין קול העם אמר: "הזכות לחופש הביטוי אינה זכות מוחלטת ובלתי מוגבלת, אלא זכות יחסית..." (ד"נ הילרון בע"מ נ. המועצה ליצור פירות, פ"ד ל"א, (3) 18).
דון יחיא וליבמן (1984) מחלקים את המשטרים לארבעה: אוטוריטי, דמוקרטי, מדינת שירותים ומדינת חזון, וטוענים כי ישראל הינה מדינה "חזונית דמוקרטית" וניתן בה להגיע לפשרה בנושא דת ומדינה.
מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור את יחסו של ביהמ"ש העליון לנושאי יחסי דת ומדינה, לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. תכליתה הוא להעריך את המשקל שמקנה ביהמ"ש לדין העברי מול הדין הכללי, הכל כמובן בהתייחס לחוק יסוד זה.
----------------------------------------------------------------------------------
1. דון יחיא אליעזר, "ממלכתיות ויהדות בהגותו ובמדיניותו של בן גוריון", עמודים 51-52.
2. סגל זאב, דמוקרטיה בישראל- עיקרים חוקתיים במשטר מדינת ישראל, עמודים 24-25.

ראשי פרקים:
1. מבוא והצגת הנושא
2. הדמוקרטיה ומאפייניה
3. יחסי דת ומדינה
4. החוקה והתפתחותה בישראל
5. הבעיות ההלכתיות שבחוקה
6. חוקי היסוד בעבר וכיום- מעמדם
7. הפסיקה בנוגע לחוק היסוד
8. אי הציות לחוק ביהדות
9. עליית המפלגות החרדיות וירידת המחנה הלאומי
10. סיכום
11. ביבליוגרפיה

מקורות:

אייזנשטדט ש.נ. "תכונות היסוד של המדינה המודרנית", מדינה וחברה: סוגיות בסוציולוגיה פוליטית, בעריכת אייזנשטדט ש.נ., עימנואל גוטמן ויעל עצמון, כרך א', ת"א, 1978.
אליקים העצני, "אנו מאשימים", נקודה, 42, 1982.
אלעזר דניאל, עדה ועדה, ירושלים, תשנ"א.
אריאלי נחום, "תפיסת המוסר אצל הרמב"ם והרס"ג", דעת, תשמ"ה.
דון יחיא אליעזר, "ממלכתיות ויהדות בהגותו ובמדיניותו של בן גוריון", הציונות, י"ד, 1989.
דון יחיא א., יציבות ותמורות במפלגת מחנה: המפד"ל ומהפיכת הצעירים", מדינה ממשל ויחסים בינ-לאומיים, 14 ,1980.
דון יחיא אליעזר,"תפיסת הציונות בהגות היהודית האורתודוכסית", הציונות, ט', 1984.
דון יחיא אליעזר, ליבמן ישעיהו, "הפרדה בין דת ומדינה: סיסמא ותוכן", מולד, ד-ה', תשל"ג.
דון יחיא אליעזר וליבמן ישעיהו, "הדילמה של תרבות מסורתית במדינה מודרנית: תמורות והתפתחות ב'דת אזרחית' של ישראל", מגמות כ"ח, 1984.
וולצר מיכאל, יציאת מצרים כמהפכה, תל-אביב, 1993.
וייס שבח, יומן פרלמנטרי, ירושלים, 1984.
האוניברסיטה הפתוחה, ממשל ופוליטיקה, יחידה 3, תל אביב, 1988.
ליבמן צארלס ישעיהו, "דת ודמוקרטיה בישראל", זמנים, 1984,50 .
נויברגר בנימין, ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1980.
סגל זאב, דמוקרטיה בישראל- עיקרים חוקתיים במשטר מדינת ישראל, משרד הביטחון, תל-אביב, 1988.
סמואל הנטיגטון, "התפתחות פוליטית וניוון פוליטי", מדינה וחברה, ת"א, 1978.
קלידשטיין יעקב, עקרונות מדינים במשנת הרמב"ם, בר-אילן, 1983.
קליינברג רות, פרקים בתולדות המחשבה המדינית, הוצאת דגה, ת"א, 1980.
קשת משה, "מקומו של המשפט העברי במדינת ישראל", גלובס, 16.1.1997.
רובינשטיין אמנון, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, ירושלים, 1980.
שרלו יובל, "סמכות השיפוט של המלך", מגדים, א', ניסן תשמ"ו.

תגים:

מסורת · בית · רשות · שילטון · דתיים · חילוניים · משפט · אמונה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מדינה יהודית דמוקרטית - חוקה וחוקי יסוד", סמינריון אודות "מדינה יהודית דמוקרטית - חוקה וחוקי יסוד" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.