היישום אינו מחובר לאינטרנט

מדינה דמוקרטית ויהודית - מי יקבע הכנסת או בג"צ?

עבודה מס' 064537

מחיר: 289.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת המורכבות בהגדרת מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית. תוך נסיון לבדוק מי אמור לדון בנושא זה, כנסת ישראל או בית הדין הגבוה לצדק.

5,673 מילים ,13 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

מטרת העבודה היא להציג את המורכבות בהגדרת המושגים המעצבים את אופייה וזהותה של מדינת ישראל כפי שהוגדרו במגילת העצמאות, את המשמעויות הנובעות מהם, את ההסדרים שנבעו מהצורך לאזן ביניהם ואת הקושי הנובע מכך בבואנו להעריך את מהות היחסים בין דת ומדינה. בתוך כך, עולה השאלה מי יכריע במקרים בהם מתנגשים שני הערכים 'יהודית' ו'דמוקרטית' - האם תהיה זו הכנסת אשר תפקידה כרשות מחוקקת המופקדת על חקיקת חוקים הוא ליתן מענה חוקי לשאלות אלה, או האם יהיה זה בג"ץ אשר בתפיסתו האקטיביסטית כי "הכל שפיט" ייתן מענה לצורך החיוני הזה אשר הינו בעל השלכות ממשיות על תחומי חיים רבים.

תוכן עניינים:
מבוא
מדינת ישראל כמדינה 'יהודית' ו'דמוקרטית' - אפשרי או מתנגש ?
בהעדר חוקה, מי יקבע - הכנסת או בג"ץ ?
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

"[...] אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל. [...] תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; [...]". כך נכתב במגילת העצמאות, ה' באייר תש"ח, עת הוכרזה הקמת מדינת ישראל. הערכים המעוגנים בהכרזה, הם אשר מעצבים את זהותה היהודית ואת אופייה הליברלי והדמוקרטי ובה בעת מהווים את המכשול לקיומה ככזו.
יש הרואים במושגים 'יהודית' ו'דמוקרטית' מושגים מתנגשים ויש המפרשים אותם בהלימה. יהיו ההסברים נהירים, טובים ומנומקים ככל שיהיו, במקרה של עימות חזיתי ביניהם, יטה כל שופט לכיוון ערכי מסוים ההולם את השקפת עולמו ויפרש את הלכות החיים במדינה לאורם. להלן אציג מספר דעות:

מקורות:

ברק, אהרון. (תשנ"ה), "המהפכה החוקתית: זכויות יסוד מוגנות", משפט וממשל ?, ע"מ 39-35.
גביזון, רות. (1998), המהפכה החוקתית - תיאור מציאות או נבואה המגשימה את עצמה? ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, ע"מ 125-93.
דון-יחיא, אליעזר. (1997), הפוליטיקה של ההסדרה - ישוב סכסוכים בנושאי דת בישראל. ירושלים: מכון פלורסהיימר, ע"מ 30-9.
כהן, יהודה. (2001), "מי מפחד ממדינה יהודית? היבט חוקתי ואידיאולוגי". תל-אביב: לשכת עורכי הדין בישראל.
נגבי, משה. (1987), "בג"ץ כתחליף לחוקה: ההישג הבלתי-ודאי" בתוך: מעל החוק. תל-אביב: עם עובד, ע"מ 98-69.
נגבי, משה. (1987), "החוקה: ההבטחה שהופרה, הסיכוי שהוחמץ" בתוך: מעל החוק. תל-אביב: עם עובד, ע"מ 46-25.
נויברגר, בנימין. (1997), דת ודמוקרטיה בישראל. ירושלים: מכון פלורסהיימר, ע"מ 37-18.
סמוחה, סמי. (1996), "דמוקרטיה אתנית: ישראל כאב-טיפוס" בתוך: פ. גינוסר וא. בראדלי (עורכים) ציונות: פולמוס בן זמננו. שדה בוקר, המרכז למורשת בן-גוריון, ע"מ 311-277.
רוזן-צבי, אריאל. (1996), " 'מדינה יהודית ודמוקרטית': אבהות רוחנית, ניכור וסימביוזה - האפשר לרבע את המעגל" בתוך: מדינה יהודית ודמוקרטית. תל-אביב: רמות, ע"מ 53-11.
רפל, יואל. (1998), "אישים ומעשים בישראל: ספר היובל". תל-אביב: מקסם.
Emanuel Gutmann (1998). "Israel Democracy without a Constitution". In V. Bogdanor (ed.), Constitutions in Democratic Politics. Gower, Policy Studies Institution: pp. 290--308.
אתר האינטרנט של הכנסת www.knesset.gov.il , זמן גלישה באתר 5/9/2004
אתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה www.idi.org.il , זמן גלישה באתר 22/9/2004

תגים:

אמנת · גביזון · דמוקרטיה · חוקה · מדן

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מדינה דמוקרטית ויהודית - מי יקבע הכנסת או בג"צ?", סמינריון אודות "מדינה דמוקרטית ויהודית - מי יקבע הכנסת או בג"צ?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.