|
עבודות [1-9] מתוך 975
:: [עמוד 1 מתוך 109]
|
|
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
:: עמוד הבא >>
|
|
| עבודה מס'
66283 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הזכות לפרטיות מול זכות הציבור לדעת, 2002.
חופש הביטוי והתנגשותו עם הפרטיות לה זכאי כל אדם, תוך התייחסות למספר תיאוריות רעיוניות אודות חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, סקירת החוק והפסיקה בישראל. |
| 11,246 מילים (כ-34.5 עמודים), 53 מקורות, 239.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
עבודה זו עסקה בזכות לפרטיות אדם, במיוחד איש ציבור, מול זכות הציבור לא לדעת.
הפרטיות בישראל לא הוגדרה בחוק שנים רבות ורק בתחילת שנות השמונים המחוקק מצא לנכון, בעיקבות ועדה שקמה לנושא צנעת הפרט, לחוקק חוק בנושא הפרטיות.
החברה אליה אנו שואפים היא זו שיש ברגישות לפרטיות ורצון שלא לפגוע באחר שלא לצורך, יחד עם מחויבות לחופש מידע ולזכות הציבור לדעת מידע שיש בו עניין ציבורי ולגטימי. לעיתים אין שתי המטרות הללו מתנגשות: אין כל טעם טוב ומשיקולים של פרטיות למנוע פרסום עינינים כלליים, הנוגעים להשקפות, התפתחויות מדעיות או הגותיות עמדות רצויות וכדומה. לעיתים שתי המטרות מתנגשות חזיתית כאשר אין לפרסום טעם או משמעות בלי זיהוי הפרט בו מדובר ואז אין מנוס מנקיטת עמדה.
ביסוד החוק עומדת ההנחה כי מהבחינה המוסרית אי אפשר לקבוע שזכות הציבור לדעת תגבור תמיד. לעיתים יצדק הענין הציבורי הלגטימי חדירה חמורה מאוד לפרטיות: יש לציבור עניין לגטימי בכך שהעומדים בראשו ומחליטים החלטות מכריעות לגביו יהיו בכושר תפקודי מלא.
מבין פסקי הדין שנסקרו בעבודה זו פסקי הדין שדנים בפרטיות מספרם מועט ביותר היות ומספר פסקי הדין שנדונו בבתי המשפט קטן הוא. הציבור לא מרבה להשתמש בחוק זה, למרות שבעיתונות ניתן למצוא פעמים רבות סיפורים על אנשים ואישים היכולים לראות את עצמם נפגעים מפרסום פרט זה או אחר. הסיבה היא כי המחוקק השאיר פתח גדול ביותר לנושאים כמו: זכות הציבור לדעת, העניין ציבורי אשר לתוך הגדרתם יכולים להכנס מרבית הכתבות. כמו כן לא הוכנס לתוך החוק עניין של הערכות כך שלעיתים קרובות ניתן להעריך דברים בעיתונות ודבר זה לא נחשב לפגיעה בפרטיות.
ההכרה כי החשש מפני העונש שבדיעבד מהווה פגיעה בחופש הביטוי והעיתונות, ועל כן אין מקום לחוקים המאפשרים ענישה כזאת, היא העומדת מאחורי הניסוח המצוי בתיקון הראשון של החוקה האמריקאית הקובעת כי הקונגרס בתוקף התיקון, מנוע קטגורית מלחוקק ולאשר אי פעם חוקים שיגבילו את חופש העיתונות או שיאפשרו להטיל עונשים בדיעבד על הפרסום. כלומר הפחד הוא גורם מרתיע מלפרסם.
בישראל לא קיימת חוקה המגינה על חופש הביטוי וקובעת את מגבלותיו. לפיכך יש להקפיד על כללי משחק נאותים, קרי ציות לגורמים חברתיים, שיבטיחו חופש ביטוי וימעיטו את נזקיו: ראשית יש להקפיד על כך שיתקיים איזון בדיווח על אירועים ומחלוקות. פירושו של האיזון הוא שאמורים לוודא כי ינתן ביטוי לצדדים השנויים במחלוקת כדי שצרכני התקשורת יוכלו ללמוד על היבטיה השונים טרם יגבשו את עמדותיהם.
תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 מטרת העבודה
1.2 מהי תקשורת
1.3 חשיבות התקשורת בחברה
1.4 השפעות התקשורת
1.5 מטרות התקשורת
2. חופש הביטוי
2.1 מהות החופש
2.2 המונח "זכות הציבור לדעת"
2.3 חופש הביטוי במדינה דמוקרטית
3. הגדרת פרטיות
3.1 הוראות המשפט העיברי
3.2 גישות רעיוניות
3.3 מטרתו של החוק
3.4 השיקולים בעד ונגד הגנה על הפרטיות
3.5 הערכת הפגיעה
4. זכות לפרטיות מול זכות הציבור לביטוי
4.1 חופש הביטוי כ"אמת" מול פרטיות כ"שקר"
4.2 חופש הביטוי כזכות הציבור לדעת
4.3 התקשורת והזכות לפרטיות
4.4 פרטיותם של אנשי ציבור
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
7. נספח- הזכות לפרטיות מול זכות הציבור לדעת בשיטות משפט אחרות
מתוך העבודה:
תקשורת משולה למערכת כלי הדם במערכת החברתית. אם קיומה של תקשורת הוא תנאי הכרחי לקיומה של מערכת חברתית (איך אפשר היה לנהל חברה ללא תקשורת?) הרי שמתן משמעות לאקטים תקשורתיים על ידי הפרטים הפועלים במערכת הוא התנאי המספיק לקיומה של תקשורת. תקשורת כיחסי גומלין במערכות החברתיות היא הצד החברתי שלה, ואילו המשמעות הניתנת לו על ידי על פרט ופרט היא הצד הפסיכולוגי שלה.
באופן ספציפי יותר ניתן לאפיין תקשורת מן הבחינה הפסיכולוגית ככל אירוע, התנהגות וכיו"ב שאדם תופס אותו כנושא משמעות מעבר לעצמו או מייחס לו כוונה תקשורתית. ההיבט החברתי של תקשורת מותנה בכך שאכן תתקיים תקשורת בין הפרטים ובין החברות השונות. לא תיתכן שום מערכת חברתית אם אין הפרטים שבה מייחסים משמעויות משמעויות לגירויים ואם אינן מייחסים כוונות של תקשורת זה לזה. אך בכך לא מוצה העניין מן הבחינה החברתית(1). |
| |
| עבודה מס'
66276 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
זכות האישה למדור, 1990.
מדור האישה בבית בעלה לשעבר, על פי הדין העברי והחוק הישראלי. |
| 6,984 מילים (כ-21.5 עמודים), 14 מקורות, 149.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
דיני ישראל וכן הדין האזרחי הינם סוציאליים במהותם ומנסים להגן על החלש. ממגמה זו לא נפקד מקודם של חוקי הירושה ודיני האישות. האישה, שרוב השנים חיה תחת בעלה, והוא פירנס אותה ומצד שני היא גידלה את הילדים והיתה עזר כנגדו, בסיום הנישואין חייבת למצוא לעצמה מדור: אם בבית בו התגוררה או בבית אחר.
עבודה זו עוסקת בנושא המדור לאישה, לאישה המדובר ולאלאחר גירושין שאז אין זכותה למדור. בנושא זה ניתן לפנות לדיון בבית המשפט האזרחי לענייני משפחה או בבית הדין הדתי, וההכרעה יכולה להיות שונה בין שתי הערכאות ולכן לעיתים "...אנו עדים למופעי מרוץ בן הבעל והאישה כאשר הבעל משתדל בדרך כלל להקדים את אישתו בהגשת תביעת גירושין נגדה בבית הדין הרבני, בה כורך את עניין הרכוש המשותף... ואילו האישה מבקשת להקדים אותו בהגשת תביעה בבית המשפט המחוזי..." (שאווה, הדין האישי בישראל, מסדה מהדורה שלישית, תשנ"ב).
נושא זה נאמר לעניין הלכת הכריכה אולם יכול להיות תקף גם לכל עניין בו יש פסיקה שונה בין בתי המשפט לבתי הדין הדתיים.
אולם, בשנת 1993 בית המשפט הגבוה לצדק הפך את החלטת בית הדין הרבני על פיה. עד לפרשת בבלי (בג"ץ 92\1000) היה מקובל שבית הדין נהג לפי הדין הדתי ורק בהתקיים הוראה חוקית מפורשת, היה על בית הדין הדתי לנהוג בהתאם לחוק החילוני.
בפרשת בבלי השופט ברק מרחיב את כפיפות בית הדין לא רק לחוק עצמו- חוק שיוויון זכויות האישה, אלא לכלל האוסר על הפליית האישה לרעה. מבחינתו של השופט ברק בית הדין הרבני רשאי לפתח לעצמו הלכות משלו ובלבד שהלכותיו יבטיחו שוויון בין בני הזוג. יוצא אם כך שהתרחבות התערבות בג"צ בפסיקה של בתי הדין הרבניים ורק התחום המצומצם של דיני איסור והיתר לנישואין וגירושין ימשיך להיות חסין מפגיעתו של חוק שוויון זכויות האישה.
בפס"ד בבלי השופט ברק תוקף את השיפוט הדתי: מצד אחד הוא מפקיע מבית הדין את יכולתו להחיל את הדין הדתי בכל הענינים שאינם מוסדרים כענייני המעמד האישי, ומצד שני הוא נוטל מבית הדין את הכוח לפסוק לפי הדין הדתי גם בענייני המעמד האישי.
פרופ' ליפשיץ מביא את דעת הרבנים הראשונים והדיינים שבכינוסיהם הודיעו, שבתי הדין ימשיכו לפסוק לפי ההלכה המקובלת עליהם. הם טוענים כי אין הם רשאים לפסוק בניגוד להלכה היהודית. לדעתם "הלכת שיתוף" הנכסים כפי שנקבעה בבתי המשפט האזרחים עומדת בניגוד להלכה זו. הם טוענים כי בג"צ בבלי פוגע בסמכותם הנתונה להם בחוק לפסוק על פי ההלכה היהודית בענייני יחסי ממון שבין בני זוג שבאים להתדיין.
מטרת העבודה היא לבדוק מהן הזכויות העומדות לאישה למדור בבית בעלה ולמדור בכלל מכח המזונות: מהי דעת ההלכה היהודית ומה דעת המחוקק. מדור הוא עניין הנובע מזכותה למזונות ומורכב בד"כ גם מהוצאות אחזקת הבית.
החוקים שידונו להלן, בעיקר הם חוק הירושה, חוק הגנת הדייר, חוק המקרקעין, חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) וחוק המטלטלין. יצויין כי זכויות האישה לנזונות נובעת מהדין האשי, בהתאם לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות).
ראשי פרקים:
מבוא והצגת העבודה
1.1 מטרת העבודה
1.2 הצגת הנושא
שיתוף בני זוג בנכסים
2.1 חובות הבעל כלפי האישה על פי ההלכה
2.2 שיתוף נכסים על פי ההלכה העברית
התפתחות החקיקה והפסיקה
3.1 נכסי בני הזוג
3.2 החיוניות שבפירוק השיתוף
3.3 דיירות מוגנת
3.4 סמכות הדיון לאחר תיקון חוק המקרקעין
מדור לאלמנה
4.1 דעת ההלכה
4.2 על פי בית המשפט המחוזי
4.3 מדור קבע ומדור לזמן מעבר לאלמנה
4.4 מיהם הזכאים למדור
4.5 זכות למדור מול הוראות צוואה
4.6 זכות מדור- מכח מה
4.7 דיירות מוגנת
כשרות נתינת גט לאור לחץ כספי
מדור במקרה של נישואי איסור
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
על פי ההלכה אדם חייב לזון את אישתו ומכאן כח המדור, אולם הוא יכול להתנגש עם נושא השיתוף בנכסים.
ההלכה מונה עשרה חיובים של הבעל לאישתו: מזונותיה, כסותה (בגדים), עונתה (חייב לחיות חיי אישות עם אישתו), עיקר כתובתה (עיקר כתובתה הוא דבר שבממון), לפדותה אם נשבית, קבורתה, להיות ניזונת מנכסיו (כולל בנותיו) ויושבת בביתו אחר מותו כל זמן אלמנותה (זו אינה זכות מירושה אלא זכות הנובעת מנישואין, ולכן אין קשר לזכות זו עם ההלכות העוסקות בדיני ירושה), וכן בניה הזכרים יכולים לקבל את כתובתה מהעזבון (פלק, 1971).
זכויות אחרות של האישה נגזרות מתנאי הכתובה (יבמות פ"ט). |
| |
| עבודה מס'
66273 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
המתנה במשפט העברי, 2001.
דיני מתנה על פי החוק הישראלי והמשפט העברי. |
| 5,299 מילים (כ-16.5 עמודים), 8 מקורות, 179.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
נתינת מתנה נדונה במשפט העברי במספר נקודות שונות:
1.מתנה שכיב מרע (גוסס)
2.מתנת הבעל לארוסתו כ"תוספת כתובה".
3.מתנה על מנת להחזיר.
במשפט העברי נקודות אלו באו פחות לידי ביטוי ויותר הובלטו נקודות אחרות.
נתינת מתנה היא נושא הקשור בטבורו לדיני החוזים, שהרי יש כאן הצעה וקיבול. חוזים בפרט, ועסקאות בכלל, זקוקים הן על פי הדין העברי והן על פי החוק במדינת ישראל כי יעשו בתום לב, ללא הטעיות תוך מחשבה ברורה וצלולה לגבי מהות העסקה. המדובר הוא על חוזה כתוב ועל עסקה הנעשית בע"פ.
מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור את הקשור על פי המשפט העברי בנתינת מתנה. העבודה תתיחס הן לפן החוזי והן לפן של הצדקה.
המקורות העיקריים לבחינת הנושא הם דני המתנה שבחלק "קניין" בי"ד החזקה לרמב"ם וכן השולחן ערוך, חושן משפט. שני אלו מבססים את טעמיהם על התלמוד.
בין השיטין יובאו דוגמאות מעקרונות המשפט העברי בחוק המתנה, תשכ"ח-1968.
ראשי פרקים:
1. מבוא
2. עקרונות דיני המתנה
2.1 חשיבות עמידה בדברים
2.2 הגדרת מתנה
2.3 מתנה לאלתר
2.4 חזקת הסכמה
2.5 תנאים וחיובים
2.6 מתנה לעובר
2.7 מתנה לאדם שלא ידוע מי הוא
2.8 דרכי ההקניה
2.9 זכין לאדם שלא בפניו
2.10 מתנה על מנת להחזיר
3. מתנה לאישה כתוספת כתובה
3.1 תוספת כתובה בעת האירוסין ולאחריהם
3.2 גרושה לכהן
4. טעות בנתינת מתנה
5. מתנה לאחר המיתה
5.1 מתנה "מהיום ולאחר מיתה"
5.2 מתנת שכיב מרע
5.3 הדימיון לחוק החוזים
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
על פי ההלכה, אדם חייב לשמור את מוצא פיך: "מוצא שפתיך תשמור", כלור אדם שהבטיח מתנה לחברו, חייב לתת לו אותה, ולו רק משום הגינות.
בספר תהילים קט"ז מופיע הפסוק: "כל האדם כוזב" אשר אוו אומרים גם בתפילת הלל ולאחר מכן מופיע הפסוק: "נדרי לה' אשלם".
נדר הוא הבטחה לעשות מעשה מסוים בעתיד . אומנם הבטחה זו יכולה להיות בלתי מותנה, אבל רוב הנדרים המוזכרים במקרא הם בלשון תנאי כגון: "וידר יעקב נדר לאמר אם היה אלוה עימדי ... ושבתי בשלום... וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" (בראשית כח, כ- כב).
בתהילים המחבר נתקף בצרה ונודר נדר. אכן באהלו הישועה ונרפאה הוא שב ומהלך בארצות החיים ולכן הגיע הזמן לקיים את נדרו, והוא מהרהר במשמעות הנדר. |
| |
| עבודה מס'
66228 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
אסטרטגיות גישור ותפקידו של עו"ד, 2002.
מאפייני הגישור, החסרונות והיתרונות בשיטות השונות תוך התייחסות לגישור בישראל ותפקידו של עו"ד כמגשר. |
| 7,734 מילים (כ-24 עמודים), 28 מקורות, 198.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
ההליך השיפוטי הוא הליך שבו הצדדים פונים לגוף שלטוני כדי שיפתור עבורם את הסכסוך. גישור היא אחת השיטות לישוב סכסוכים בין שני צדדים או יותר, אשר לא מגיעים לעמק השווה ביניהם.
הגישור יכול להיעשות ע"י מומחה לגישור ומי שהוסמך לכך, אולם למעשה כל אדם יכול לפשר בין שני צדדים.
הליך הגישור מושתת כל כולו על הסכמת הצדדים, היינו על היסוד הרצוני. אין מדובר רק בהסכמה לדרך בירור כזו או אחרת אלא ביסוד המגדיר את מהותו של ההליך ואף את תכליתו: חיזוק האוטונומיה האישית של הצדדים. במובן זה לא תוכן ההסכמה הוא החשוב אלא עצם העובדה שהצדדים הגיעו לפתרון בכוחות עצמם, כשהמגשר רק משמש ליישום מעשי, בעידן החוקתי של התשתית העומדת ביסודן של כל זכויות היסוד: החופש האישי של האדם בחברה(1) .
הליך הגישור מהווה כידוע אחת מהאלטרנטיבות לפתרון מחלוקות (ADR). גם אם הליך הגישור אינו מסתיים בהסכם, טמונים בו יתרונות מעשיים לצדדים, מעבר ליתרונותיה החברתיים שבהעצמה האישית כתוצאה מן השליטה על תהליך הפתרון. הליך הגישור הוא צעד חשוב בברור האלטרנטיבות שבידי הצדדים. גם אם המסקנה מן ההליך היא כי לא ניתן להגיע לפתרון הסכמי, אף מסקנה זו היא בעלת ערך בתכנון הצעדים הבאים של הצדדים. מבחינה זו הליך הגישור לעולם אינו הליך מיותר. ניתן בעזרתו של הליך זה לגבש עמדה המבוססת על ידע וניתוח רציונלי בכל הנוגע לבחירת הדרך הנכונה ביותר לכל צד ללכת בה(2).
אם כן, העולם שמחוץ לכותלי בית המשפט ללא ספק שונה, אך יחד עם זאת מרתק. ניתן לומר, כי בהיווצרות התנאים שלהלן, ניתן להפגיש בין שתי נורמות מתנגשות באמצעות מו"מ משולב המתחשב באינטרסים רבים בלתי מוחשיים, כגון: פגיעה בכבוד, שנאה, שאיפות נקם וכיו"ב ולמצוא פתרון משותף והולם, במקום בו דלה ידו של מערכת המשפט כמשפט(3) .
המרכז המוביל בארה"ב בחקר תורת המו"מ בגישור הוא ה-Negotiation Project של אוניברסיטת הרווארד, שהקדיש לנושא זה עבודה ומחקר ממושכים(4). יודגש כי גם בישראל, באיחור של 10 שנים, זכה הגישור להכרה בהליך שפותח בארה"ב, והפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ת"א קיימה במשך שנתיים ניסיון לשלב גישור בבתי משפט לתביעות קטנות בת"א. כיום קיימת מערכת לניתוב תיקים (המנ"ת) בבתי משפט לשלום ברחבי הארץ העוסקת בשילוב ההליך הנדון (הגישור)
בבתי משפט לשלום כחלק מפרוייקט עתידי לשלבו בכל הליך משפטי ראשוני, אך זהו רק ניצן ראשוני במערכת המשפט הישראלית כיום.
מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור שלוש שיטות הגישור, ולבחון איזו שיטה, לכאורה, עדיפה על פני האחרות מבחינת החברה ושיטת המשפט הישראלית.
העבודה תסקור ראשית את מאפייני הגישור, ולאחר מכן את היתרונות והחסרונות של כל גישה. לבסוף, ננסה להעריך האם הגישור הקדים את זמנו בישראל.
תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
2. האם הליך הגישור הקדים את זמנו בישראל? מהן ההשלכות אותן ניתן לשאוב מהגישור המתקיים בחו"ל?
3. שיטות וגישות לגישור
3.1 התיאוריה המצמצמת של COBB
3.2 הגישה של יורי ופישר
3.3 התיאוריה של ריסקין
4. העו"ד כמגשר והקוד האתי החל עליו
4.1 התנהגותו וחובתיו של עו"ד כמגשר
4.2 דרכים לפתרון בעיות אתיות
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
הליך הגישור נתפס בישראל בשנים האחרונות כהבטחה הגדולה לשינוי פניה של מערכת המשפט, ואף כהבטחה חברתית מרחיקת לכת .
ללא ספק המודל הגישורי שהוצג עד כה ליישוב סכסוכים, אוצר בחובו פוטנציאל עצום לא רק כאמצעי להקלת העומס על בתי המשפט, אלא כמכשיר יעיל ליישוב סכסוכים מסוגים שונים ומגוונים. מספר הלקוחות המשוועים לדרך יעילה ומועילה של פתרון סכסוכים הנו עצום.
יחד עם זאת, קשה להשתחרר מהרושם שמוסד הגישור נלמד באופן לא אקדמי ויצא לו שם של "עיסוק לעקרות בית משועממות" או של מוסד שמקומו לא יכיר בארצנו - וזאת כמובן בהתבסס על הפער החברתי-תרבותי הקיים בין הצדדים ובאי קיומו של דיאלוג פורה בחלקי החברה הישראלית כפי שנדון בהרחבה בפרק א'. |
| |
| עבודה מס'
66189 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הגנה מפני אפליה בגין הורות אם, 2002.
סקירת התנאים הניתנים לאישה ולאם בישראל במסגרת עבודתה |
| 7,272 מילים (כ-22.5 עמודים), 25 מקורות, 198.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
עם ההתפתחות הטכנולוגית במאה העשרים, ובעקבותיה ההתפתחות שעברה החברה, קרו תמורות שבסיסן בתהליך זה של התקדמות טכנולוגית, למשל:
1. יותר נשים הצטרפו למעגל העבודה.
2. יותר נשים רכשו השכלה.
אט אט החלו נשים להבין שהן מופלות בעבודה לעומת הגברים, ושאין שום צידוק בכך. עם גילוי זה הבינו הנשים גם את הכוח והיכולת שלהן לפעול למען שינוי מגמתי זה, ובכך להיטיב את מעמדן ולנסות להשוותו למעמד הגברים, מה גם שבתחומים רבים בעבודה נופץ המיתוס על עליונותם של הגברים, למשל תחום ההשכלה.
שינוי מגמתי זה והשינוי שחל אצל נשים צעירות ומשכילות וגם אצל נשים בגיל הביניים שגמרו את פרק גידול הילדים ועכשיו רוצות להגשים את עצמן ולהגיע למימוש עצמי.
כל הנתונים הללו למן המהפכה התעשייתית ועד ימינו גורמים ללחץ מתגבר והולך מצד נשים למען שוויון בעבודה על כל מרכיביה, כולל בתקופה של הורות וטיפול בילדים. האם העובדת מטפלת בילדים, ואינה מקבלת גמול כספי על כך. והיות והאינטרס הציבורי הוא כי נשים תמשכנה לעבוד ולתרום, המחוקק נטה לאפשר לה הקלות מסוימות במהלך העבודה, שבטיחו כי לא תיפלט בעל כורחה ממעגל העבודה.
מערכת המשפט בישראל מאופיינת בנטייה ברורה להגנה על נשים מפני כל אפליה לעיתים אף בצורה קיצונית בהשוואה למדינות אחרות, על-מנת לבלום ולמגר כל גילוי של אפליה בעבודה כלפי נשים. המציאות מוכיחה שקיים קושי רב בכך המצריך חקיקה ברורה שתקל על ההתמודדות הפרטנית של בתי-המשפט בנושא של אפליה בעבודה בעיקר על רקע של אפליית נשים לעומת גברים (בן ישראל, 1997).
המדיניות המשפטית של הבטחת שוויון בעבודה נובע מההכרה הכללית בזכותן של קבוצות מיעוט בכלל, ושל נשים בפרט, לשוויון פוליטי וכלכלי בחברה. מדיניות זו באה לידי ביטוי החל בשנות ה- 50' באמנות בינלאומיות ובחקיקה של מדינות שונות.
מגילת העצמאות של ישראל הגדירה מפורשות את הכוונה להבטיח לכל אזרחי המדינה הגנה כנגד כל צורת אפליה ושם נכתב "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין" (שמיר, 1997) מאחר ומדינת ישראל קמה בשנת 1948, ואת הנחותיה הבסיסיות נטלה מן המשפט האנגלי, וזאת בשל השפעת המנדט ומשום כך נולדה לתוך עולם משפטי הרואה בקבוצות מיעוט ובנשים "בני אדם" (שמיר, 1997). בנוסף המדינה הוקמה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה, תקופה שבה הלך הרוח הבינלאומי לא ראה בעין יפה כל אפליה מטעמי גזע ומין וראה צורך בשוויון אנושי. מאידך, מתבסס המשפט בישראל גם על המשפט העברי ההלכתי, ומכאן נוצרת דיכוטומיה בתחום שוויון נשים בפני החוק, ובית המשפט עומד בפני בעייתיות שמצריכה שילוב בין ישן לחדש בהתאמה לרוח התקופה (ליבנד, 1989).
מטרתה של העבודה הנוכחית היא לסקור את התנאים הניתנים לאישה שהיא גם אם, ככל שזה קשור בטיפול בילדים: הן לפני בואו לעולם והן לאחר מכן. כיצד המערכת תומכת באישה לבל תיפלט ממעגל העבודה ותוכל להמשיך, בצורה נאותה, את הקריירה שלה.
העבודה תסקור את רעיון השיוויון, כהקדמה, ולאחר מכן יובא הרקע לרצון לעזור לאישה לתפקד בשתי "המשרות" שלה. הפרק המרכזי הוא החוק, התקנות, התקשי"ר (תקנון שירות עובדי המדינה) שעל פיו נוהגים גם הרשויות הממשלתיות, הפסיקה ועוד.
כסיכום אביא מספר נקודות, שלדעתי, ניתן לתקן אותן בחוק.
ראשי פרקים:
מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
הקדמה- החתירה לשוויון בעולם העבודה
הפגיעה בעבודה לאור היותה אם
3.1 שלבים בתהליך שינוי קריירה
3.2 נטיה לחשבון נפש אישי ואינטרוספקציה
3.3 ערעור הזהות האישית והמקצועית
3.4 חיפוש אחר מטרות חדשות בחיים
3.5 הבדלים הנובעים מלחץ בעבודה
סקירת הפסיקה והנוהג
4.1 חוק עבודת נשים
4.2 לפני ההריון
4.3 הריון
4.4 תנאי עבודה לאחר הלידה
4.5 מס הכנסה
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה
הערת מערכת: מקורות העבודה הינם משנות השמונים והתשעים.
מתוך העבודה:
במשפט העבודה הבינלאומי הוגדר המושג "שכר" לצורך ביטול האפליה. בסעיף 1(א) לאמנת ארגון העבודה בעניין השכר השווה כך: המונח "שכר עבודה" כולל "שכר" או "משכורת" רגילים, יסודיים או מינימליים, וכן תוספות כלשהן שמשלם המעביד לעובד במישירין או שלא במישרין, במזומנים או בעין, בשל עבודתו של העובד.
נראה כי מדובר כאן בהגדרה שהיא רחבה ביוצתר. הגדרת המושג "שכר עבודה" במשפט הבינלאומי הושתתה על ארבעה פרמטרים כדלקמן:
1. הפרמטר הראשון - מתייחס לשכר היסוד, לשכר הרגיל או לשכר המינימלי. ההתייחסות לשלושת המושגים הרווחים האלה - "שכר עבודה", "שכר", "משכורת" - אינה מאפשרת התחמקות מהשוואת שכר אמיתית באמצעות שימוש במונחים נרדפים. בהתאם לפרמטר זה, לא זו בלבד ששכר היסוד, השכר הרגיל או שכר המינימום הם חלק מ"שוויון השכר", אלא שהם רק אחד המרכיבים שיש להשוותם. |
| |
| עבודה מס'
66159 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
הגבלת חירות על פי חוק הוצאה לפועל הדין הישראלי ומשפט משווה, 2000.
דיון בהגבלת חירות לחייבים או לכאלו החשודים בהשתמטות מחובות עתידיים, תוך השוואה לשיטות משפט אחרות. |
| 9,235 מילים (כ-28.5 עמודים), 20 מקורות, 198.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
תשלום חובות הוא ממהותה של כל מערכת כלכלית ואזרחית, ואלמלא העולם היה נוהג בצורה זו, לא היתה המערכת האזרחית ובעיקר הכלכלית מסוגלת לפעול כראוי.
אולם בכל חברה קיימים כאלו שאין ידם משגת, או שאינם מעוניינים לפרוע את חובם, ובשל כך כל חברה מקימה לעצמה מערכת הוצאה לפועל.
הדינים לאכיפת חיובים מעמידים אמצעים רבים לרשות נושה כלפי חייבו. בשפה המשפטית הם נקראים:
1. עיקול ומכירת מטלטלין, עיקול ומכירת מקרקעין
2. עיקול בידי צד שלישי
3. ביצוע בעין
4. צו תשלום לשיעורין
5. צו מאסר
מערכת ההוצאה לפועל של מדינת ישראל היא כמובן אזרחית במהותה: תפקידה לגבות חובות ולשם כך להשתמש באמצעי אכיפה נאותים כאשר החמור שבהם הינו מאסר לחייב בשל אי תשלום. מיותר יהיה להזכיר שמאסר זה אמור להיות אמצעי אכיפה ולא דרך ענישה לחייב אשר לא פרע את חובו, לאור עקרונות חופש הפרט והגנה על חירותו החלים גם בתחום העונשין ניתן היה לצפות על דרך הקל וחומר יזהרו יותר מפגיעה בחירותו של חייב עקב הליך אחיד וצעד זה לא יינקט כדרך שגרה לפני שנבדקה יכולתו לשלם או שימוצו דרכי גביה חריפות פחות.
לשכות ההוצאות לפועל בארץ הן רבות ובהן פועלים רשמים. לפי נתוני שנת 2000, על פי הירחון לסטטיסטיקה, פרק סדר ציבורי, נפתחים מידי שנה מאות אלפי תיקי הוצאה לפועל וסך החובות העומדים לגביה בכל הלשכות עומד על כמה מאות מיליוני שש"ח. אי לכך ברור כי הטיפול בהוצאת פקודות המאסר או שמיעת חייבים שנעצרו הם רק חלק קטן מתפקידי הרשמים. למי שדוגל בהגנה נאותה על חירות הפרט מוצע שלא להשתעשע בחישוב בזמן שרשם יכול להקדיש בממוצע לכל צ'ק ולכל חייב.
עם זאת מערכות האכיפה מכירות את מושג אי יכולת החייב לשלם ובמצב כזה ההתייחסות אליו שונה. במדינת ישראל, על פי חוק הוצאה לפועל, יש מקום לאסור את החייב, או להגביל את תנועתו אל מחוץ למדינה, על מנת להבטיח את התשלום העתידי, אולם זו ננקטת כסנקציה אחרונה. אולם ההגעה לשלב זה השתנתה במשך השנים, וכיום היא יותר קשה מבעבר. נקודת המפנה היתה בפס"ד עמותת פר"ח שטענה כי אין לנהוג במאסר כלאחר יד אלא יש לבחון היטב כל מקרה לגופו.
בארצות העולם המערבי, כפי שנראה להלן, קיימת התייחסות דומה לחוק הישראלי, אולם שונה במקצת.
עבודה זו תעסוק בהגבלת חירותו של החייב, תוך התייחסות למאסר בכלל ולעיכוב יציאה מהארץ בפרט, סנקציות שננקטות, לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, רק לעיתים רחוקות ביותר. יסקר הדין העברי, המהווה קו מנחה לדין הישראלי, יסקר בהרחבה פס"ד פר"ח ומקרים שבאו בעקבותיו ותיערך השוואה מול הדין הזר.
תוכן העניינים:
מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
המאסר על חוב במשפט העברי
2.1 הוראות התורה
2.2 תקופת התלמוד
2.3 תקופת הגאונים
2.4 תקופת הראשונים והאחרונים
הוראות החוק לפני בג"ץ פרח
המצב בשאר המדינות
4.1 אמנות בינלאומיות
4.2 אנגליה
4.3 האיחוד האירופי
4.4 החוק בארצות הברית
4.5 השפעת המאסר על כבוד האדם וחירותו
עיכוב יציאה מהארץ על פי חוק הוצל"פ
5.1 הוראות החוק הישראלי
5.2 משפט משווה
סיכום
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
הוראות התורה
עוד בראשיתו של המשפט העברי, נקבעה עמדתו הברורה והחד משמעית בסוגית יחסי מלווה-לווה : "כי תשה ברעך משאת מאומה, לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו בחוץ תעמוד" כלומר אנו מוזהרים בכבודו האישי של הפרט ובעיקר בצרכיו. אין רשות לעקל לו רכוש שהוא מצרכיו הבסיסיים לחיים תקינים ואין רשות לפשפש במטלטליו.
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/E540A114-8421-4FB2-9F58-473B2B634840/12248/3perachelon.doc
תקופת התלמוד
בתקופת התלמוד אנו כבר עומדים על ראשיתה של הבחנה בין לווה "חסר יכולת" שנגדו אסור היה לנקוט בשום אמצעי שיש בו משום פגיעה בחירותו האישית, לבין חייב שהוא בעל יכולת אך משתמט מלשלם את החוב. כך, לדעת חלק מחכמי התלמוד, איסור הכניסה לביתו של החייב אינו חל אלא על המלווה באופן אישי אבל לפקיד ההוצאה לפועל מותרת הכניסה לבית החייב כדי לעקל את רכושו (שליח בית דין). הדבר נועד למנוע מאנשים מלא לשלם את חובם |
| |
| עבודה מס'
65881 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
חופש הביטוי בחוקה האמריקאית, 1989.
סקירת נושא הפרט וחירותו בחוקה האמריקאית, במישורים השונים, ככל שזה קשור לניסיונות להגבלת חופש הביטוי. |
| 4,151 מילים (כ-13 עמודים), 8 מקורות, 168.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
מטרת עבודה זו היא לסקור את נושא הפרט וחרותו בחוקה האמריקאית, במישורים השונים, ככל שזה קשור לניסיונות להגבלת חופש הביטוי.
החברה מכירה בימינו בזכותו של האזרח היחיד לפרטיות ולמעשה גם חברות אנשים יכולות להסתייע בחוק זה. חוקים בנושא חוקקו לפני שנים רבות אולם למרות זאת לא היו פסקי דין רבים בנושא זה, ולכן אנו נזקקים לעיתים לפרשנויות בתאוריות שונות על אודות כוונות המחוקק בחוקה.
גם ללא חוקי ההגנה על הפרטיות יש בפועל הגנה מסוימת על הפרטיות: הגנה על בעלות במקומות מסוימים, רשת מסוימת של חובת סודיות: חובות סודיות, מקצועיות, חובות סודיות של עובדי מדינה.
הפרטיות יכולה להתנגש פעמים רבות בזכותו של הציבור לדעת. אדם חי בחברה והחברה מעוניינת לדעת האם חרג מסמכותו בחברה והאם עליה להענישו או כיצד עליה להתייחס אליו. אדם מקבל הגנה מהחברה ולכן היא אמורה לדעת פרטים עליו, הרלוונטיים לגביה. מול זכות זו קיים חוק איסור לשון הרע המגדיר לשון הרע בדומה לרכילות וכן הגבלת חופש הביטוי ככל שזה קשור עם בטחון המדינה או טובת הציבור.
חופש הביטוי מקורו במחשבה כי אנו חברה דמוקרטית וכל אחד רשאי לאמר מה הוא חושב ומה הוא יודע. אולם המחוקק לא הכיר בזכות רחבה כל כך וסייג זכות זו, על מנת לא לפגוע בשמו הטוב של האדם או בזכויות הטבעיות האחרות המגיעות לו מעצם היותו אדם.
העימות בין הזכות לפרטיות לבין חופש הביטוי שפן חשוב בו הוא הזכות לדעת קיים מאז תחילת ימיה של העיתונות הכתובה*1 . בארה"ב במאה ה19- החלה העיתונות לפרסם ידיעות אודות חייהם של אישי ציבור. במאמר שנכתב בבוסטון ב-1890 בHARVARD LAW REVIW- עומדת דרישה להגן על הפרט בפני העיתונות המבקשת לפרסם ידיעות אודות דברים שהשתיקה יפה להן ללא הסכמתו לפרסום.
אל העיתונות נוספו רדיו וטלויזיה. התחרות המסחרית בין כלי התקשורת גרמה לכך שקיימת פלישה גוברת, וחדירה לתחום הפרט דרך אמצעי המדיה.
ישנו סוג פגיעה בפרטיות לה החברה מתייחסת בסלחנות. זוהי פגיעה בפרטיות של אנשים שמסיבות שונות אינם שולטים במצבם לדוגמא ראיון עיתונאי עם אדם שעבר חוויה קשה ועדיין שרוי בהלם בעטיה. במקרים כאלה עומד העיתונאי מול אדם נבוך ומבולבל שנוכחותו של העיתונאי ומצלמות הטלוויזיה מוסיפים על התרגשותו, וחשיפה זו עלולה לפגוע פגיעה עמוקה בפרטיותו. דוגמא נוספת היא ראיונות עם חולים במיטת חוליים בבית החולים, או אנשים החיים במצוקה ואינם מודעים לרוב לזכויותיהם לפרטיות.
---------------------------------------------------------------------
*1 - גביזון רות, הזכות לפרטיות וזכות הציבור לדעת, עמוד 198.
ראשי פרקים:
1.מבוא והצגת הנושא
2.הקדמה-חוקת ארה"ב
3.חופש הביטוי בעיתונות
4.חופש הביטוי למול הוצאת דיבה
5.חופש הנאום והמחאה
6.פרסומים לא מוסריים
7.סיכום
8.ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
חוקת ארה"ב, שהינה מסמך פשוט למדי, מכנה עצמה "חוק העל במדינה". היינו, בכל מקרה שתימצא סתירה בין החוקה הפדרלית לבין חוקתה של אחת המדינות בברית, או בינה לבין חוק שהועבר בבית המחוקקים של מדינה כלשהי, או בקונגרס, מתבטלת תקפותן של אלה האחרונות. פסקי דין שונים שנקבעו בבית הדין העליון במהלך מאתיים השנה האחרונות רק חיזקו ואישרו מחדש את עליונות החוקה.
הסמכות הסופית והקובעת נתונה בידי העם האמריקאי, אשר ברצותו-יכול הוא לשנות חוק יסוד, בדרך של הכנסת תיקונים בחוקה, או- לפחות תיאורטית - בדרך ניסוח חוקה חדשה. אולם סמכותו של העם אינה באה לידי ביטוי באופן ישיר. מלאכת השלטון היומיומית מואצלת מן העם אל נושאי המישרות הציבוריות- לאלה הנבחרים ולאלה הממונים. |
| |
| עבודה מס'
65877 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
השפעת התקשורת על התדמית של פשעים ומשפטים מפורסמים, 2000.
סיקור והשוואת הליכי החקירה נגד חיים וויצמן, אהוד ברק ובנימין נתניהו |
| 5,449 מילים (כ-17 עמודים), 7 מקורות, 238.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק את ההתייחסות של אמצעי התקשורת לחקירת המקרים נגד אנשי ציבור מפורסמים, על מנת לבדוק את גישתה כלפי דמויות אלו.
שאלת המחקר היא מה השפעתה של התקשורת על יחסו של הציבור כלפי דמויות ציבוריות המעורבות לכאורה בעבירות אשר טרם נדונו בבית המשפט, וזאת בהתאם לגישתה כלפי דמויות אלו.
החלק התיאורטי יבדוק:
1.מהם השפעתם של אמצעי התקשורת על סדר היום הציבורי ועל עיצוב דעות ועמדות קהל על פי גישות סוציולוגיות מקובלות.
2.כיצד התבצעה השיטה התקשורתית.
בעבודה תהיה התייחסות ל:
1.יחסה של התקשורת כלפי דמויות ציבוריות.
2.גישה למהות תפקידו של העיתונאי כעיתונאי אובייקטיבי.
3.האינטרסים העומדים לנגד עיני התקשורת ואותם היא משרתת על ידי מתן יחס כזה או אחר לדמות ציבורית מסוימת.
4.מה משפיע על מה- מבחינת אופי הסיקור התקשורתי, יחס התקשורת לדמויות ציבוריות על הציבור או ויחסו של הציבור כלפי דמות מסוימת על יחסה של תקשורת לאותה דמות.
5.השוני בתפיסת הדמויות.
החלק המחקרי יבדוק את הפרסום בעיתונות של הפרשיות הללו לפי המבחנים הבאים:
1.תכיפות
2.הביטויים בתקשורת
3.עמדת התקשורת
4.מיקום הידיעות וגודלן.
הבדיקה תתייחס רק לשלושת העיתונים הגדולים:
1.הארץ,
2.מעריב.
3.ידיעות אחרונות.
ראשי פרקים:
-מבוא
הפעלת כח ועוצמה תעמולתית בתקשורת
-תפקידה של התקשורת
זכות הציבור לדעת
ההיבט הלשוני של הידיעות
-פרטיותם של אנשי ציבור
-בדיקה אמפירית
תאור המקרים
שיטת הניתוח
אוכלוסיית המחקר
-סיכום העבודה
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
על פי ניר (1989), רוב הפרסומים הפוליטיים בישראל ובעולם התייחסו לתפיסה החברתית-לשונית כפי שהסביר אותה הימלפרב (1974).
תאורית השיפוט החברתי היתה התאוריה התפיסתית הפופולרית ביותר עד שנות השמונים. הם סבורים כי תהליך שינוי העמדה הוא תהליך דו שלבי. בתחילה מעריך האדם את עמדתו של המתקשר ורק אחר כך מתרחש השינוי בעמדה, אם הוא מתרחש בכלל. תהליך זה קשור בתפיסת המרחק שבין עמדות האדם לעמדת המתקשר. משמע עמדתו הראשונית של האדם כלפי נושא מסוים משמש לו ככיוון, ומספק לו נקודת התייחסות שאליה הוא משווה דעות אחרות. במחקרים שנערכו נמצא כי עמדת המתקשר אינה נתפסת תמיד במדויק והיא נתונה לעיוותי תפיסה. עמדת המתקשר הקרובה לעמדת האדם מוערכת כקרובה יותר משהיא באמת ותהליך זה מכונה תהליך ההטמעה. |
| |
| עבודה מס'
65870 |
הוסף לסל
(תוכל תמיד להסיר זאת בעתיד)
|
|
האם יש להפוך את הזנות בישראל לעיסוק לגיטימי, 2001.
האם מדינת ישראל כמדינה מערבית דמוקרטית ומתקדמת יכולה להתיר עיסוק כזה לרבות שידול לזנות או שערכי המדינה היהודית\שמרנית עדיין גוברים. |
| 7,358 מילים (כ-22.5 עמודים), 35 מקורות, 238.95 ₪ |
::
לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::
תקציר העבודה
הזנות מכונה "המקצוע העתיק בעולם" עוד מידי רחב הזונה (יהושוע, ו). הזנות בישראל היתה אסורה על פי חוק העונשין, אולם החוק תוקן וכיום יש איסור על שידול, סרסרות וכמעט על כל הפעולות המסייעות לנושא הזנות (לדוגמא השכרת מקום, פרסום וכד'). כלומר האיסור בעינו נותר, רק שאישה העוסקת עצמה לא תתחייב בפלילים.
עמדה זו נוגדת את הנהוג ברוב העולם המערבי, ולמעשה היא מנוגדת לחוקי יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עמדה זו גם מגוחכת כי אם העיסוק אינו עבירה פלילית- מדוע שהפרסום יהיה עבירה, או השידול או הסרסרות (הסרסור למעשה עוזר בעבודתה של הזונה: גביה, הגנה וכד').
בפועל כיום לא עוצרים זונות על עיסוק בזנות אלא רק את הסרסורים במידה והגב' מתלוננת. בדילמה אן כפולה: אם לא עוצרים אותה מדוע יעצרו את מעסיקה; שנית- אם החברה קבעה שזנות אינה מוסרית- מדוע לאו אוכפים את החוק.
מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור את המצב החוקתי בפועל של הזנות הנשית בישראל על כל היבטיה:
* הזונות עצמן
* הסרסורים
* עמדת המשטרה והחוק
תכלית העבודה היא להעריך האם היחס לזנות בישראל יכולה ללכת בעקבות מדינות אחרות במערב המתירות זנות באופן עקרוני; האם מדינת ישראל כמדינה מערבית דמוקרטית ומתקדמת יכולה להתיר עיסוק כזה לרבות שידול לזנות או שערכי המדינה היהודית\שמרנית עדיין גוברים.
העודה תסתמך על ספרות בנושא וכן על תיאוריות בנושא מוסר בעסקים כמו:
* התיאוריה הקלאסית
* מודל חמשת העקרונות
* מודל הסגולה הטובה
* תיאוריות נוספות של צדק חברתי
ראשי פרקים:
מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
הזנות כתופעה תרבותית והקף תופעת הזנות בארץ
2.1 הגדרת הזנות והגבלתה
2.2 היקף תופעת הזנות בארץ
התפתחות החוק
3.1 האם מוסרי להשתמש בשירותיהן של הנשים
3.2 רלטביזם מוסרי
3.3 תועלתנות אקט
מדיניות אכיפה וענישה
4.1 תאוריות אודות ענישה רצויה
4.2 המצב בפועל
4.3 ציות לחוק
השיטות לפיקוח על הזנות בעולם המערבי
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה
מתוך העבודה:
מילון אבן שושן מגדיר "זונה" כאישה המוכרת את גופה לשם כסף. כך לדוגמא גם הגיישות ביפן, אף שאינן מכונות זונות בציבור, הרי הן כאלו היות ומוכרות את גופן תמורת כסף.
"זנות" - הנו מונח ערכי מוסרי ומשפטי המשמש לשם הגדרת יחסי מין שיש בהם פגיעה במוסר האישי והחברתי הנוהג. במשמעותו המצומצם יותר של המונח הוא חל על מגע מיני לשם רווח . השם זונה מתייחס במיוחד לנשים המופקרות לכל אדם בתשלום ואכן ברוב לשונות המערב נגזר המונח הרווח לזנות מלטינית PROSTITUO - שמשמעותו הצג ברשות הרבים או הפקר (1).
--------------------------------------------------------------------
1. האנציקלופדיה העברית - הערך זנות כרך ט"ז עמ' 915 |
| |
|
|
