עבודות [1-9] מתוך 308 :: [עמוד 1 מתוך 35]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 70436 SHOPPING CART DISABLED
PPAT - "אדם קוטף תפוח מעץ" : סקירת ספרות והדגמת ניתוח ציור בשיטה זו , 2016.
סקירת ספרות וניתוח מקרה.
3,700 מילים (כ-11.5 עמודים), 3 מקורות, 99.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
ציור "אדם קוטף תפוח מהעץ" (PPAT) מציב בפני המצייר אתגר הכולל שני מרכיבים. הראשון הינו ציור הדרך בה האדם קוטף, לדוגמה האם יעשה שימוש באובייקט מגביהַ כמו סולם, איפה יוצבו התפוחים, מהם יחסי הגודל בין האדם והעץ. השני מתייחס לדרך בה יתאר האדם את מערכת היחסים בין האדם, העץ והתפוח. כלומר, הציור מעורר היבטים קוגניטיביים ורגשיים כאחד (לוי, 2014).

רקע על המשתתפת בהערכה: ר', בת 55, מטפלת בשיאצו, בעלת תעודת בגרות. גרה לבדה, יש לה כמה ילדים הגרים בחו"ל (לא רצתה לפרט). הפגישה נמשכה כשעה וחצי. פ' הסבירה שהיא לומדת טיפול באומנות, ושאלה אותה אם תהיה מוכנה להיפגש לתרגיל אותו היא צריכה להעביר ללימודים, בו תבקש ממנה לצייר ציור. הן נפגשו בביתה של ר', בשעת ערב.

העבודה כוללת סקירת ספרות לגבי הערכת PPAT (מבחן בו נדרשים לצייר אדם קוטף תפוח מעץ);
תיאור הנבדקת והעברת ההערכה לנבדקת; התאמות ופערים בין ערוצי הביטוי (מילולי/לא מילולי);
תיאור החוויה הסובייקטיבית של כותבות העבודה אל מול הציור; בדיקת מהימנות בין שופטים לגבי ניתוח הציור.

תוכן:
חלק א' - ההערכה והיחיד בציור "אדם קוטף תפוח מהעץ (PPAT)
חלק ב' - המידע שעלה מההערכה
חלק ב' - המידע שעלה מההערכה
תיאור ההערכה והשיחה בעקבות ציור "אדם קוטף תפוח מעץ"
תיאור החוויה הסובייקטיבית
התמות המרכזיות והפער בין חברות הקבוצה בנושא זה ( FEATS, דירוג תכנים סימבוליים בציורי PPAT מבוגרים)
חלק ג' :  חשיבה ביקורתית - משמעות ההערכה שביצענו לרחל לאור הידוע בספרות
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
FEATS: בדירוג זה לא נמצאו הבדלים משמעותיים מאד בין שלוש הבודקות והפער, במידה והיה, נע על פני מספר אחד. מפאת קוצר היריעה נפרט רק לגבי המקומות בהם היה שוני בינינו (טבלת השוואת הציונים מצורפת בנספח). בסקאלה "אנרגיה נרמזת": שתי בודקות נתנו 4 ופ' שצפתה בר' נתנה 3. נשאלת השאלה: האם מאחר ונכחה בזמן הציור נראתה לה השקעת האנרגיה סבירה, ואילו לבודקות שלא נכחו - השקעת האנרגיה נראתה מעט מוגזמת?
 
עבודה מס' 70417 SHOPPING CART DISABLED
טיפול באמצעות אמנות בחולות אנורקסיה, 2014.
מאפייני הלוקים באנורקסיה, מטרות הטיפול בהם והאופן בו ניתן לסייע להם באמצעות טיפול באמנות.
2,209 מילים (כ-7 עמודים), 16 מקורות, 149.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בארבעת העשורים האחרונים גבר העיסוק בקרב בני-נוער במראה החיצוני שלהם, כחלק מ"תרבות  הרזון" (לצר, 1999), התופסת את הרזון כמודל ליופי, שליטה והצלחה. גם שכיחותן של הפרעות האכילה, ובראשן אנורקסיה ובולימיה, עלתה בהדרגה במקביל להתבססותו של מודל הרזון כמדד הכרחי לאושר בחברה המערבית (Polivy & Herman, 2002). הפרעות אכילה שכיחות בעיקר בקרב נערות בגיל ההתבגרות ומלוות באחוזי תמותה גבוהים,  בעוד הן נדירות בילדיות או לאחר גיל 25 (קרסון, בוצ'ר ומינקה, 1998).

בעבודה זו תוארו מאפייני הלוקים באנורקסיה, מטרות הטיפול בהם והאופן בו ניתן לסייע להם באמצעות טיפול באמנות.

תוכן העניינים:
פרק ראשון: אנורקסיה - מאפיינים ודרכי טיפול
פרק שני: טיפול באמנות באנורקטיות - חמשת אזורי המטרה
סיכום: ביקורת והצעות למחקר המשך
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
באשר לדרכי ההתערבות, כאמור בפרק הקודם, הינץ (2013) מונה חמישה "אזורי מטרה" לטיפול באנורקסיה. בפרק זה יתואר כיצד ניתן לעבוד על מטרות אלה באמצעות טיפול באמנות.
ראשית, על המטופל להבין את השפעות הילדוּת על התפתחות המחלה. תרגיל אפשרי בטיפול באמנות הוא ציור של המשפחה בתקופה בה התחילה האנורקסיה. בעקבות הציור ידובר על מיקום הדמויות, הגודל שלהן, הקשר ביניהן. ע"י בחינת הציור המשפחתי יזכה המטופל ברמז על דיסהרמוניה משפחתית ועל היות ההורים אוהבים אך מוגבלים.
 
עבודה מס' 70416 SHOPPING CART DISABLED
טיפול באמנות בחולי סרטן, 2013.
גורמים למחלה, דרכי התמודדות, ומחקרים אודות השפעת טיפול באמנות על חולי סרטן.
1,601 מילים (כ-5 עמודים), 6 מקורות, 99.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה זו תעסוק תחילה במחלת הסרטן, הגורמים למחלה והתמודדות החולים עימה. בחלק השני אדון בטיפול באומנות עם חולי סרטן מבוגרים ואתמקד בשני מחקרים החוקרים את יעילות הטיפול באומנות כאמצעי להפחתת דיכאון, חרדה ותשישות אצל החולים.

חלק א'- מבוא
חלק ב'- חיבור לשטח:
Nainis; Paice; Ratner; Wirth; Lai & Shott  (2006)
Bar-Sela; Atid; Danos; Gabay & Epelbaum  (2007)
חלק ג'- סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
חולי סרטן, כקבוצה, פגיעים במיוחד לדיכאון ולחרדה. האבחנה של מחלה מסכנת חיים באופן בלתי נמנע גורמת לפחד ולחוסר ודאות, גם כאשר התחזית אופטימית יחסית. על פי הערכות כ- 25% מחולי הסרטן עומדים בקריטריונים האבחוניים לדיכאון מג'ורי או להפרעות חרדה. להפרעות אלו השפעה חמורה על איכות חייו של המטופל, הן עלולות להוביל לחוסר מסוגלות לעמוד בטיפולים במחלתו ואף קשורות בשהויות ארוכות בבתי חולים (Bar-Sela; Atid; Danos; Gabay; Epelbaum, 2007, p. 980).
 
עבודה מס' 70386 SHOPPING CART DISABLED
הציור ההולנדי בתור הזהב - ג'ודית לייסטר, 2016.
ניתוח יצירת הדיוקן העצמי של הציירת ההולנדית בת המאה ה-17.
3,533 מילים (כ-11 עמודים), 11 מקורות, 79.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה זו עוסקת בניתוח יצירת הדיוקן העצמי של הציירת ההולנדית בת המאה ה17: ג'ודית לייסטר (Judith Leyster).
לייסטר נולדה וגדלה בהארלם ונראה כי שם קיבלה את הכשרתה האמנותית וכן הושפעה מאמני העיר המפורסמים כגון האחים פראנס ודירק האלס. היותה ציירת בהולנד השמרנית והפטריארכאלית של המאה ה17 אינו דבר מובן מאליו, ובהמשך הקריירה שלה אף הצטרפה לגילדת האמנים והציירים בעיר.
הדיוקן העצמי שלה היה היצירה אותה הציגה על מנת להתקבל לגילדה היוקרתית. בזמנה של לייסטר, הציירות המועטות שפעלו היו כאלה אשר הגיעו ממשפחות אריסטוקרטיות אמידות אשר טיפחו את בנותיהן בכיוון הציור כחלק מהשכלתה הרחבה של אריסטוקרטית. משפחתה של לייסטר לא היתה כזו ולכן החלטתה להפוך לאמנית מן המניין ראויה לציון.

דיוקנה העצמי של ג'ודית לייסטר מתוארך ל-1630 לערך , הופריכטר ואבן מציינות כי נעשה ככל הנראה לצורך קבלתה לגילדת האמנים של הארלם, סן-לוק.  
ידוע כי היצירה היא שהוצגה בפני הגילדה בעת קבלתה אליה ב1633 ולכן תיארוכה נע בין 1630-1633.
היצירה נעשתה בצבעי שמן על קנבאס וגודלה: 74.6 x 65.1  ס"מ. מאז 1949 מוצגת בגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון, ארה"ב.

תוכן:
1. הקדמה
2. רקע על הציירת והיצירה
3. הדיוקן והדיוקן העצמי באמנות
4. ניתוח יצירת הדיוקן העצמי של ג'ודית לייסטר
4.1. ניתוח איקונוגרפי
4.2. ניתוח סגנוני
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
7. רשימת תמונות

* הערת מערכת: העבודה אינה כוללת תמונות.

מתוך העבודה:
צ'אני מגדירה את הדיוקן בכמה אופנים(6): "דימוי אנושי המאופיין בייחוד פיזיולוגי והנתון לפרשנות סובייקטיבית אמנותית ופסיכולוגית, המוצג כיצירת אמנות ומושפע מתפיסות שונות". הגדרה נוספת:"דימויו של הנעדר..שנעשה כשי ליקיריו, המת שנראה על ידי החיים עוד שנים לאחר מכן..".
בבואנו לנתח דיוקן או דיוקן עצמי עלינו להביא בחשבון מספר גורמים: זהות האובייקט המצויר, הסיבה לציורו, תפקיד הרקע ביצירה כמו גם האביזרים/החפצים המופיעים בה והתקופה בה נעשתה היצירה אשר משפיעה על הסגנון והאיקונוגרפיה של התקופה.
בבואנו לנתח דיוקן עצמי, הצופה מתעניין בהבנת הרמזים הנסתרים והאטריביוטים ששותל האמן בדמותו שלו.
 
עבודה מס' 70362 SHOPPING CART DISABLED
אמנות פלסטית בעידן תרבות הצריכה, 2015.
אמן כסובייקט ואמן כאובייקט.
8,692 מילים (כ-26.5 עמודים), 15 מקורות, 549.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
משנות ה-80, ועד ימינו, התחזקה השליטה של תאגידים שונים בשוק הכלכלה הקפיטליסטית על כוחות השוק. דבר שהתחיל לפני הפוסט-מודרניזם אך הפעם התגלם לו בדמות אחרת שנקראת "תרבות הצריכה". במחקרים אמפיריים הוגדרה תרבות הצריכה ככלי קפיטליסטי אפקטיבי, ואפשר להגדיר את שני המושגים כשני צדדים לאותו המטבע. האמנות זוהתה כיצירה וכמוצר, כסובייקט וכאובייקט. האמן היוצר כטבעו של אדם, מושפע מכוחות השוק, הפיתוי והקדמה, אם זה באופן ישיר או בעקיפין. המצב מחייב אותו להסתכל על היצירה באופן שונה, במטרה להשיג את השלם והבלתי ניתן להשגה. אני חושב שהגיע הזמן להבין את המתרחש, אם זה לטובה ואם זה לרעה, ובתקווה להגיע למסקנה אחת ברורה.

דרך ההיסטוריה של הקפיטליזם ותרבות הצריכה, והגדרתם של מושגים שונים שקשורים לקפיטליזם, תרבות צריכה ואמנות, אנסה להגיע למסקנה לגבי השפעתה של תרבות הצריכה בעידן הפוסט-מודרני על מעמד האמן בתחום האמנות הפלסטית: "כיצד השפיעה תרבות הצריכה בעידן הפוסט-מודרני, על מעמדו של האמן בתחום האמנות הפלסטית?". כמו שראינו, תרבות הצריכה הקפיטליסטית השפיעה, וממשיכה להשפיע, על האמנות בכלל, הפלסטית בפרט ועל מעמדו של האמן בעידן הפוסט-מודרני. אני משער שהאמן בעידן הפוסט-מודרני נתפס בחברה כאובייקט ולא כסובייקט.

תוכן העניינים
                                                                                
הקדמה
מבוא

1. תרבות הצריכה במהלך ההיסטוריה
1.1  תולדות הקפיטליזם ותרבות הצריכה
1.2  המהפכה התעשייתית והביקורת על הצריכה
1.3  כוחות השוק בעידן תרבות הצריכה

2. אמנות פלסטית בעידן תרבות הצריכה הפוסט-מודרני
2.1  תרבות צריכה פוסט מודרנית
2.2  אמנות פלסטית בעידן הפוסט-מודרני
2.3  תרבות הצריכה של אמנות פלסטית ופופ-ארט

3. תכונותיו של האמן הפלסטי בעידן תרבות הצריכה הפוסט-מודרני
3.1  האמן הפלסטי כיוצר בהיסטוריה הצרכנית
3.2  צריכה ועיצוב תעשייתי, (סמל, פרסומת ומותג)
3.3  צריכת אמנות וביקורת קונפליקטואלית פנימית
3.4  אמן כסובייקט ואמן כאובייקט צרכני
  
סיכום ודיון
ביבליוגרפיה
נספחים          
נספח א'  (פופ-ארט והיעדר האותנטיות דרך שכפול)
נספח ב'  (העצמת תכונות ויצירת הזרה של המוצר)
נספח ג'  (השילוב בין פוסט-מודרניזם לאותנטיות)

מתוך העבודה:
ההגדרה מתייחסת גם לתקופות אחרות בהיסטוריה מבחינת תפיסת הצריכה. תרבות וצריכה המונית הופיעו בזכות המהפכה התעשייתית במאה ה- 18 וה- 19, ובאותה תקופה הופיעה ההתנגדות לתרבות הצריכה, כפי שהיא מוכרת לנו היום. הן תנועות דתיות והן חברתיות התחילו להתנגד למהלך הזה שפגע קשות בערכים ובחברה. כך תיאר זולה את החברה הצרכנית המודרנית בספרו (גן עדן לאישה, עמ', 423), שמתאר בו שלבים בהיווסדה והתפתחותה של חנות כל-בו בפאריס (כפי שמצוטט אצל רוז מרזל שושנה, 2008):
יצירתו (של בעל החנות) הקימה דת חדשה: את מקום הכנסיות, שהאמונה הרופסת נטשה אותן מעט, תפס עכשיו הבזאר שלו, שהתנחל בנשמות המרוקנות. נשים באו לבלות אצלו את שעותיהן הפנויות, שעות הסמרמורת והדאגה שפעם היו מעבירות אותן בתוככי כנסיה [...] לו סגר את דלתותיו, היה מתחולל מרד על המדרכה, הייתה נשמעת זעקה נואשת של המאמינות שגזלו מהן את המזבח ואת תא הוידויים.
 
עבודה מס' 70333 SHOPPING CART DISABLED
הצגתה של הזהות היהודית במחזה "איש חסיד היה", 2014.
ניתוח המחזה-מחזמר "איש חסיד היה" כמחזה אשר בוחן את הסוגייה החברתית של יהדות, חילוניות וזהות יהודית על במת התיאטרון הישראלי.
5,079 מילים (כ-15.5 עמודים), 14 מקורות, 219.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עבודה זו תנתח את המחזה-מחזמר איש חסיד היה כמחזה אשר בוחן את הסוגיה החברתית של יהדות, חילוניות וזהות יהודית על במת התיאטרון הישראלי. איש חסיד היה הוא מופע מוזיקאלי של סיפורים וניגונים חסידיים בלבוש מודרני המראה על התפנית בציבור החילוני: מדחייה של הגלות לקבלה וגעגועים לזהות יהודית מסורתית. כלומר חל שינוי במבנה הרגש של הקבוצה ההגמונית ביחס לזהותה היהודית כחילונים.
ההפקה הראשונה עלתה בשנת 1968 על ידי היוצר דן אלמגור שהיה שותף גם בהפקה הנוכחית. ההפקה החדשה של "איש חסיד היה" אינה מנסה לשחזר או לחקות את ההפקה ההיסטורית משנת 1968, אלא מתמודדת ברוח ההווה ובסגנון ועיבוד חדשים עם הסיפורים והשירים המוכרים של ההצגה הראשונה, מתוך הכרה ורגישות לשינויים ולתמורות שעברה החברה הישראלית בעשורים האחרונים.
אל הסיפורים, השירים, הניגונים והמשלים של ההצגה המקורית התווספו בהפקה הנוכחית סיפורים, משלים ושירים העוסקים בקשר בין אדם לעצמו, לחברו ולאלוהים שלא נכללו בהצגה המקורית, ונכתבו לאחרונה במיוחד להפקה החדשה.
ההצגה מציגה את סוגיית השסע היהודי דתי במתכונת החברתית ישראלית של שנות האלפיים. תחת מטריית הביקורת הציבורית כלפי סוגיות שונות ובינהן: קיומו של אי שוויון בחובות האזרחיות והחברתיות, אפליות בתקציבית וסוגיית "מדינת הלכה". סוגיות אלו יצרו פערים במהלך השנים משמעותיים בחברה הישראלית, בין הקבוצות הדתיות ובין הקבוצות החילוניות.
המחזה מהווה גשר לפער בין הציבור הדתי והחילוני אך מדגיש אותו מצד שני. ההפקה החדשה מנסה להעלות את הזיכרון החיובי כלפי הזרם החסידי, את השמחה, השירים והניגונים יחד עם ביקורת מסוימת על הדרך השלילית של שעשה הממסד הדתי מאז שכלל התרחקות ממהות ורוחניות אל הון חומר ובצע כסף.
המחזה הוא אחד מני רבים בהקשר הדתי, רוב המחזות בהן קיימות דמויות בעלות זהות יהודית דתית, מציגות סטראוטיפים שליליים רבים של הזהות היהודית דתית, אך מחזה זה בחלקו מציג את ההיפוך לכך כפי שנראה בהמשך. עבודה זו תנתח את כל מרכיבי התאטרון והאלמנט של הצגת הזהות היהודית הדתית בראי התאטרון הישראלי.

תוכן עניינים:
מבוא
קונטקסט
שדה
רפרטואר
התכוונות
דמויות
סוציו-נרטיב
סוציו-סמיוטיקה
סוציו-לינגוויסטיקה
התקבלות
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
על פי אוריין (1998), התיאטרון מייצג את ההוויה הישראלית חברתית, תיאטרון אינו משקף מציאות נתונה , אלא הוא מנסה לעצב אותה לצרכים שונים, התיאטרון חושף קונפליקטים חברתיים מוצנעים ובוחן שסעים גלויים. כבר מהקמתה של מדינת ישראל החל השיח הציבורי על שאלת הזהות יהודית, והקשרו הדתי ועל כן חשוב להבין את משמעות המונח זהות ככלל והזהות היהודית בפרט.
 
עבודה מס' 70327 SHOPPING CART DISABLED
מפטרושקה לפולחן האביב - מניצנים לפריחה: השוואה בין היצירות, 2015.
ניתוח מוסיקלי הכולל דוגמאות, תוך הדגשת הדומה והשונה בין היצירות.
2,905 מילים (כ-9 עמודים), 2 מקורות, 549.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
שנתיים הפרידו בין ביצועי הבכורה של שני הבלטים: "פטרושקה" ביוני 1911, ו"פולחן האביב" במאי 1913, שניהם בפאריז, בידי הבלט הרוסי בניצוחו של פייר מונטה. במהלך תקופה זו היה סטרווינסקי ככל הנראה עסוק בעיקר בהלחנת שתי יצירות אלו, לעתים אף בחפיפה. למעשה רק שתי יצירות קצרות ומשניות בחשיבותן הולחנו על ידו בתקופה זו - שני שירים מאת באלמונט, והקנטטה "זווזדוליקי" ("מלך הכוכבים"). אפשר אפוא להניח שאם שני הבלטים נכתבו בזה אחר זה מבחינה כרונולוגית, הרי שיהיה בהם הרבה מן המשותף, ואכן כך הדבר.

כדאי לזכור שהלחנת "פטרושקה"  החלה אצל סטרווינסקי כרעיון שונה ממה שהבשיל לאחר מכן. הרעיון הראשוני היה לכתוב קטע קונצרטנטי לפסנתר ותזמורת, שבו הפסנתר מגלם בובה שקמה לתחייה. הפסנתר יאתגר את התזמורת במהלכים וירטואוזיים, רעשניים ופרועים, והתזמורת תשיב בתרועות מאיימות. התוצאה, כפי שהגדיר אותה סטרווינסקי - רעש נורא. בתחילה נכתבו שני פרקים - "בכיה של פטרושקה" ו"ריקוד רוסי" - שאותם הציג בפני דיאגילב חודשים ספורים לאחר מכן. דיאגילב שכנע אותו להרחיב את היריעה לבלט, כשהעלילה מתרחשת ביריד סואן בסט. פטרסבורג.
למיקום זה - היריד, הקרנבל, על ההמון הגועש, הביתנים הססגוניים, דוכני הממתקים והמשקאות, השחקנים והקוסמים - נודעת חשיבות רבה בעיצוב הסגנון המוסיקלי שיאפיין לאחר מכן גם את "פולחן האביב".

אולם, יחד עם המשותף לשתי היצירות, רק "פולחן האביב" זכתה, וזוכה גם היום, להכרה כנקודת מפנה קריטית בהיסטוריה של המוסיקה המערבית. על כך יעידו גם התגובות הקיצוניות לביצועי הבכורה בפאריז, וגם קשייהם של מאזינים רבים מאז וכיום, בהתמודדותם עם האתגרים הצליליים שיצירה זו מציבה בפניהם. לפיכך מעניין יהיה לבדוק כיצד המרכיבים המוסיקליים, שנוכחים בשתי היצירות, מגיעים להבשלה ב"פולחן", ומה חלקם של מרכיבים אחרים שנוכחים רק באחת מן היצירות.

תוכן העניינים:
מבוא
מלודיה
טונליות  
הרמוניה
צורה
קצב
תזמור
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
שתי היצירות משתייכות לז'אנר המוסיקה התוכניתית, ועלילותיהן מתרחשות בעם רב, תוך שילוב מנהגים ומסורות רוסיות עממיות-פגאניות. אין תמה אפוא שסטרווינסקי בוחר לבסס את הקווים המלודיים שלו על מנגינות ושירי עם. עובדה זו מאפשרת לו, כמו כן, ליצור ניגודים עוצמתיים בין הפשטות המוטיבית והטונלית של מנגינות אלו לבין המורכבות של הקווים האנכיים ושל הקצב.
 
עבודה מס' 70301 SHOPPING CART DISABLED
ברבור שחור, 2014.
ניתוח סצנה מהסרט על-פי הגותם של דקארט, סארטר ומרלו-פונטי.
7,683 מילים (כ-23.5 עמודים), 6 מקורות, 599.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הסרט "ברבור שחור" הוא מותחן פסיכולוגי מצמרר אשר מתאר את מסלולה הפתלתל של הפרימה בלרינה נינה (המגולמת על-ידי השחקנית נטלי פורטמן)  בדרכה אל גילומו של התפקיד הראשי בבלט "אגם הברבורים".
הסצנה שברצוני לנתח (אורכה כ- 7 דקות) מתחילה כאשר נינה מסיימת לרקוד את תפקיד הברבור הלבן והיא חוזרת לחדר ההלבשה להתכונן לקטע הריקוד של הברבור השחור. נינה מופתעת לגלות בחדר ההלבשה את לילי כשהיא לבושה במדי הברבור השחור שלה ודמותה ניבטת אליה מן המראה. בעבודה זו אנתח את הסצנה הנ"ל על-פי הגותם של שלושה פילוסופים מרכזיים: רנה דקארט  , ז'אן פול סארטר ומוריס מרלו-פונטי.
הסדר של הדיון נובע מכך שסארטר ומרלו פונטי מתייחסים בדיונם לסובייקט הטהור של דקארט כנקודת מוצא לדיון, וכן בגלל שמרלו-פונטי מציע זווית  שונה מן היחס ל"אחר" בתורתו של סארטר.

תוכן עניינים:
הקדמה
פרק ראשון: ניתוח הסצנה על-פי דקארט
פרק שני: ניתוח הסצנה על-פי סארטר
פרק שלישי: ניתוח הסצנה על-פי מרלו-פונטי
סיכום וביקורת
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
פרק ראשון: ניתוח הסצנה על-פי דקארט
הפרק הראשון עוסק בהגותו של דקארט משום שכינונו של הסובייקט הטהור מהווה בסיס לביקורת המושמעת על-ידי סארטר ומרלו-פונטי בהמשך העבודה.
מתודת הספק של דקארט גורסת כי על-מנת שנוכל להשיג אמת פילוסופית שתהווה בסיס לכל המדעים יש ראשית להטיל ספק בכל דבר. לשם הטלת ספק זה, הקרוי גם ספק מתודי, עלי לדחות כל עמדה שאבחן אם אינה מהימנה לביסוסו של המדע:
"כבר מרגע זה מלמדני השכל, שאני חייב להימנע מלהאמין בדברים שאינם ודאיים ובלתי-מסופקים כל צרכם לא פחות מאשר בדברים, שהם נראים לנו בברור ככוזבים, על-כן טעם הספק הקל ביותר שאמצא בהם יהא בו כדי להניעני להשליך את כולם."
הספק של דקארט נקרא "ספק מתודי" מפני שהוא משמש כחלק מהצגתה של שיטה כוללת ולא עומד בזכות עצמו כשיטה ספקנית. במסגרת מהלך מתודי זה דקארט משליך מעליו אמיתות שקיבל ואשר יש לו ספק קל שבקלים לגביהם. אם נניח כי השיטה של דקארט מהווה מודל התחלתי לגילוי האמת, נגלה שב"ברבור שחור" נינה מעמיסה על עצמה לאורך הסרט אמיתות מפוקפקות ביותר לגבי אופייה: כך למשל, היא שואפת להיות פתיינית חסרת מעצורים כאשר דמותה הביישנית והעצורה כובלת אותה באזיקים. בניתוחו של דקארט היא כושלת לחלוטין בשימוש בשיטה הנכונה לגילוי עצמה: על-פי דקארט אנו חייבים להימנע מלהאמין בדברים שאינם ודאיים לא פחות מאשר בדברים שקריים אך אנו רואים שנינה בחרה להאמין בשקר על מנת להשיג את האמת שבגילום התפקיד. אי הרצון של נינה להתייחס אל הברבור השחור כאמת כוזבת ובכך אולי לגלות את גרעין האמת המצוי באופיו של הברבור הלבן הוא הגורם המרכזי לסיומה הטרגי של הסצנה. אמנם הקהל אוהב אותה כברבור השחור, אבל זהו זיוף שמאחוריו מסתתר מותו של הברבור הלבן. היא אינה יכולה להמשיך לשאת את המשא הנפשי העצום והדרך היחידה שלה להפטר ממנו היא ההתאבדות.
בהמשך ה"הגיונות" דקארט פותח בהנחה ראשונה שכל מה שחשב בחייו שהוא נכון התבסס על החושים . אך החושים לפעמים מטעים אותנו. דקארט מציין כי אין כוונתו להטיל ספק בכל נתוני
 
עבודה מס' 70230 SHOPPING CART DISABLED
על המראה בראי החברה במאה ה-21, 2014.
ניתוח המראה משימושה הראשון במיתולוגיה היוונית ועד סדרת הטלוויזיה "מראה שחורה" .
6,621 מילים (כ-20.5 עמודים), 8 מקורות, 384.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
פילוסופים רבים חקרו והעמיקו את המרחב הדו/ תלת ממדי של המראה, אמנים השתמשו במראה ככלי החושף רגשות, אדריכלים הגדילו חללים והשתמשו במראה ככלי תכנוני אך כל אלה לא נבחנו יחד בהיבט אחד, המראה שעברה תהליכים אבולוציוניים רבים גם היא כמו רבים אחרים נחשפה לעולמינו דרך הטבע, הנהר או האגם הציגו לאנשים את השתקפותם לראשונה, תחילה זאת הייתה הפתעה, העתק של המציאות המוכרת דרך כלי טבעי לחלוטין אך זו נלקחה מהנהר והפכה לפריט המצוי היום בכל בית.

מטרת העבודה היא לנתח את המראה משימושה הראשון במיתולוגיה היוונית ועד סדרת הטלוויזיה "מראה שחורה" המגדירה את צג המכשירים הטכנולוגיים כמראה של ימינו ומראה שחורה לחיינו.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק 1: על המראה בראי ההיסטוריה, הפילוסופיה והדיאלוג ביניהן
פרק 2: השימושי במראה במרחב הציבורי- אניש קאפור
פרק 3: מראה שחורה
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים

מתוך העבודה:
הדיאלוג הראשון שנראה בהיסטוריה בין האדם לראי או יותר נכון להשתקפות נמצא במיתולוגיה היוונית. נרקיסוס היה בנם של אל הנהר קפיסוס והנימפה לירופה, בעל יופי יוצא דופן, יופי שמשך אליו נערות ונערים כאחד ושמעולם לא התאהב. נרקיסוס דחה את חיזוריהם של אלו והתנכר להם. יום אחד, כאשר הלך ביער, התאהבה בו הנימפה אקו, שהייתה נתונה לכישוף, אשר בגינו יכלה לבטא את עצמה רק באמצעות חזרה על מילותיהם של אחרים (מכאן המילה אקו, הד) ולאחר שדחה אותה נרקיסוס בזלזול, שהתאהבה בו נואשות, החליטה האלה נמסיס, אלת הנקם, להענישו על יהירותו ואכזריותו והטילה עליו קללה - אהבה עצמית ללא גבולות. יום אחד בעודו מטייל ליד אגם, התכופף כדי לשתות מים וכאשר ראה את דמותו נשקפת אליו מיד התאהב בעצמו ולא יכול היה לנתק את מבטו מבבואתו אך לא הבין שמדובר בהשתקפות בלבד וניסה להתאחד עם הבחור המושך שהביט אליו ממי האגם. כך מצא את מותו בטביעה. במקום שבו מת צמח פרח הנרקיס.
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/06/2017
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
כללי
פיסול
ציור
תולדות האמנות
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 308 :: [עמוד 1 מתוך 35]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>