עבודות [937-945] מתוך 1270 :: [עמוד 105 מתוך 142]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 61027 SHOPPING CART DISABLED
היווצרותו של הגוף האצילי דרך המחול החצרוני בצרפת של המאה ה17 -, 2002.
מציורי התלבושות של דניאל ראבל לאלו של הנרי גיסי.
3,947 מילים (כ-12 עמודים), 11 מקורות, 218.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
היווצרותו של הגוף האצילי דרך המחול החצרוני בצרפת של
המאה ה17 -: מציורי התלבושות של דניאל ראבל לאלו של
הנרי גיסי

תוכן העניינים
1.     מבוא
2.     המאה ה 17 - - האצילות כאידיאל , המחול כדרך חינוך
3.     הבלט החצרוני והתפתחותו
4.     ציוריו של דניאל ראבל כמבטאים שלב מעבר בין שתי תקופות
5.     לואי ה 14 - : מלך השמש והחינוך למחול
6.     סיכום
7.     ביבליוגרפיה
8.     נספחים


מבוא
המחול בתרבויות שונות, מכיל יסודות אנושיים וחברתיים רבים ומגוונים וניתן
ללמוד ממנו רבות אודות תקופות, מקומות, אנשים ותרבויות. אספקטים רבים של
התרבות החיה בו משתקפים דרכו ולעתים קרובות דרך פיענוח יצירות מחול, ניתן
להגיע לפירוט רב ומדוייק של צורה תרבותית מסויימת בכלל ושל יוצריו בפרט.
תרומה גדולה נותנות גם התלבושות במחול, תנועת הגוף וכל הקשור בעיצוב וביציבה.
המחול החצרוני היה מאז ימי לואי ה13 -, מופע פופולארי מאוד בחצר המלוכה.
כמו אביו, גם לואי ה14 - היה רקדן מחונן והשתתף במחולות שהועלו בחצרו
בתפקידים ראשיים.
בשתי חצרות המלכים תפס המחול החצרוני יותר מסתם עוד תחביב של המלך.
האם אכן היה המחול יותר מסתם תחביב?
בעבודה זו, אדון בצורה בה נוצר האידיאל האנושי התקופתי במאה ה17 -, הוא
אידיאל האצולה, דרך המחול החצרוני. אנסה לנתח את האספקטים החזותיים של
המחול החצרוני, כפי שהם באים לידי ביטוי בציוריהם של שני מעצבי החצר של מלכי
צרפת, דניאל ראבל (Daniel Rabel), מעצבו של לואי ה13 - והנרי גיסי ( ,(Henri Gissey
מעצבו של לואי ה14-, וכיצד הם מבטאים את השינוי שחל בגישה אל המחול החצרוני
ובהתייחסות אליו בין שתי חצרות המלוכה.
אנסה להעלות לדיון את העובדה כי בעצם משהו קורה במחול במאה ה17 -. משהו
שמבדיל את המחול של תחילת המאה מזה של סופה. משהו שניתן יהיה לראותו, בין
השאר, בהשוואה בין ציוריו של ראבל לאלו של גיסי.


 
עבודה מס' 60982 SHOPPING CART DISABLED
גיל ההתבגרות והישגים בלימודים, 2002.
כיצד משפיעים היבטים כגון משפחה, חברים, בני זוג, קבוצת השוים, ומסלול\מגמה על הציונים של המתבגר.
1,974 מילים (כ-6 עמודים), 12 מקורות, 219.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
במהלך הלימודים ל'הוראה בתיכון', לומדים הסטודנטים אודות היבטים פסיכולוגיים בתחומים מגוונים מחיי המתבגרים.  בין תחומים אלה קבוצת השווים, זוגיות ואהבה, תרבות הנוער, התפתחות קוגניטיבית בגיל ההתבגרות, משברים ועוד.
כיצד משפיעות סוגיות אלה על יחס המתבגרים ללימודים?
האם חברים לכיתה משפיעים לטובה או לרעה על רצון הפרט להשיג ציונים טובים ולהתבלט בכיתה?  כיצד יושפעו הישגי התלמידים בלימודים מהימצאותם של בני המין השני בכיתה?  כיצד, אם בכלל, משפיעים ההורים על לימודי ילדיהם בגיל זה? ועוד.
מטרת עבודה זו היא הצבעה, מתן דגש, והפנייה למקורות אודות נקודות העיקריות מכל תחום אשר נוגעות להישגים בלימודים.

תוכן העניינים:
מבוא
הישגיות סביבה ותחושות אחרות
  תחושות בעקבות לימודים
  תפקיד המשפחה
  לימודים, חברים ו"קבוצת השווים"
מבנה בית הספר
  מסלולים ומגמות
  בתי ספר נפרדים מול בתי ספר מעורבים (בנים, בנות)
  גודל בית הספר
סיכום
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 60973 SHOPPING CART DISABLED
התפתחות שפה בקרב ליקויי שמיעה בשלב הקדם מילי, 2002.
סקירה תיאורטית של תהליך התפתחות השפה בקרב לקויי שמיעה לעומת ילדים שומעים.
7,398 מילים (כ-23 עמודים), 6 מקורות, 549.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
פעולת הדיבור היא האופן שבה האדם משתמש בלשון כדי להשיג בעזרתה תוצאות.
בתהליך התקשורתי לא תמיד קיימת חפיפה בין המבע כפשוטו ובין משמעו הנרמז לפי כוונת המוען. תיאוריית פעולת הדיבור היא הקשר שבין התוכן הפרופוזיציוני של המבע ובין כוחו האילקווציוני, כלומר כוונת המוען היא להשפיע על הנמען ולשדר לו בקשה, הבטחה וכדומה. וזאת בעקבות הפער שקיים בין הצורה הלשונית של המבע ובין כוונת הפעולה שהדיבור נועד להשיגה.
המניע המרכזי העומד ביסודן של פעילות הדיבור הוא המניע החברתי כלומר פעולת הדיבור היא:
           1.     תלויית תרבות.
           2.     תלויית יחסי מוען נמען.

הסביבה התרבותית, כללי הנימוס השונים מחברה לחברה, מסביבה תרבותית אחת לסביבה תרבותית אחרת הם המכתיבים את מידת הישירות של פעולת הדיבור.
אך לא רק הסביבה התרבותית קובעת את ההתנהגות שלנו בתקשורת הבינאישית אלא גם היחסים בין המוען לנמען (שראל, 1991).
עבודה זו דנה בנושא  התפתחותה של השפה  והדיבור אצל ילדים תוך שימת דגש על ילדים ליקויי שמיעה בשלב הקדם מילי.
השפה היא קוד מקובל ע"י החברה, המייצג רעיונות וזאת באמצעות השימוש בסמלים שרירותיים, ובחוקים המסדירים את צירופם של סמלים אלו.
השפה היא האמצעי המאפשר להביע את הרעיונות, הרגשות  והרצונות של כל אדם.
כמו כן היא אמצעי התקשורת החשוב ביותר לתקשורת בין בני האדם השונים (רוזנפלד, 2000).

עבודה זו תתחלק ל-2 חלקים: הפרק הראשון של העבודה יעסוק  בסקירת שלבי ההתפתחות של כל אדם על פי פיאג'ה.
לאחר מכן אעסוק במרכיבי השפה השונים כגון: הסמאנטיקה, התחביר והפרגמאטיקה, ואסביר כיצד כל אחד מהם לוקח חלק חשוב בהתפתחותה של השפה.
לאחר הדיון במרכיבי השפה אדון בתיאוריות השונות הנוגעות להתפתחות של השפה כגון: התיאוריה של חומסקי,סקינר ופיאג'ה, ואראה כיצד כל אחד מהם רואה גורם אחר כחשוב בהתפתחות השפה.
הפרק השני של עבודה זו יעסוק בהתפתחות השפה אצל ליקויי השמיעה. כאשר בתחילה תינתן הגדרה של אוכלוסיית ליקויי השמיעה, אציג את המאפיינים של ליקויי השמיעה ואפיוני השפה האוראלית אצל ליקויי השמיעה, הפקת הדיבור וכדומה. כמו כן עבודה זו תעסוק בפיתוח מודל התערבות של השפה הטבעית כפי
שמציגה אסתר דרומי בספרה על ליקויי למידה.
לאחר מכן אדון בהתפתחות השפה אצל ילדים חרשים כאשר במקביל תינתן השוואה להתפתחות שפה אצל ילדים שומעים.
לאחר הסברת הנושא של ליקויי שמיעה בהרחבה יתרה אעסוק בהצגת השפה העיקרית בה משתמשים ליקויי השמיעה והיא שפת הסימנים.
בסיומה של עבודה זו אציג סיכום קצר אשר ידון בתוצאות לבעיות שהועלו במהלך עבודה זו.

תוכן העניינים:
           1.     מבוא
           2.     שלבי ההתפתחות לפי התיאוריה של פיאז'ה
           3.     מילון מונחים
           4.     מרכיבי השפה
           5.     תיאוריות על רכישת שפות
                 5.1     תיאוריית הלמידה עמודים
                 5.2     התיאוריה הנאטביסטית
                 5.3     התיאוריה הקוגניטיבית
                 5.4     תיאוריית מגעי הגומלין
           6.     התפתחות הדיבור אצל ילדים שומעים
           7.     ביסוס תיאורטי לפיתוח מודל ההתערבות לשלב הקדם מילי
           8.     התפתחות שפה בשלב הקדם מילי
           9.     הגדרת אוכלוסיית ליקויי השמיעה
           10.     מאפייני הדיבור של ליקויי שמיעה
           11.     אפיוני שפה אוראלית של ילדים לקויי שמיעה
           12.     התפתחות השפה אצל ליקויי השמיעה
           13.     תהליך הפקת הדיבור
           14.     שפת הסימנים
           15.     סיכום
           16.     רשימה ביבליוגרפית
 
עבודה מס' 60940 SHOPPING CART DISABLED
תנועה לגיל הרך - עבודת סיכום, 1999.
סיכומים בנוגע למרכיבי התנועה, הסבר המושג 'תנועה', משמעותה והבנתה הכללית.
9,567 מילים (כ-29.5 עמודים), 12 מקורות, 262.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תנועה לגיל הרך- עבודת סיכום

תוכן העניינים
דברי פתיחה
מבוא
המרחב
  מרחב אישי
  מרחב אישי נייד
  מצבים חברתיים במרחב האישי והנייד
  מרחב כללי
  מסלולים במרחב
  כיוונים במרחב
  רמות גובה במרחב
  דוגמאות לפעילויות בתנועה במרחב
וויסות כוח
  התוודעות לכוח הגוף
  וויסות כוח יזום
  התייחסות לבן זוג דרך כובדו וכוחו
  דוגמאות לפעילויות בתנועה המשלבות וויסות כוח
הזמן והשטף
  חלוקת הזמן
  קצב התנועה
  משך זמן
  בעת ובעונה אחת - תיאום בזמן
  השטף: מערכת הבקרה והמודעות לשלם
  דוגמאות לפעילויות בתנועה המשלבות זמן ושטף:
מודעות גופנית
  דוגמאות לפעילויות בתנועה בנושא המודעות לגוף
ביבליוגרפיה

ציטוט של פיאזה:

"הטמאה אמיתית של ידע ואפילו המופשט ביותר, מותנת אצל הילד בגיל הרך
בפעילות ממשית שכן כל אקט שכלי, מושתת על מערכת פעולות, ופעולות אלו אינן
יכולות להצמיח את תכליתן האמיתית (דהיינו יצירת מחשבה ולא רק צרופים
מילוליים) אלא במידה והוכנו קודם לבן באמצעות מעשים ממש".

"בלא פעילות ממשית לא תיתכן אינטליגנציה אמיתית".

דברים אלו של פיאזה מנחים ומובילים אותי בדרכי בעבודה, שכן כל תנועה נרכשת,
ואף הקטנה ביותר, מרחיבה ומפתחת את עולמו הפנימי של הילד ותורמת להתפתחות
שכלית קוגניטיבית תקינה.
מרכיבי התנועה, כפי שמתוארים בספרות, הם: המרחב, כוח ואיזון, הזמן, ומודעות
לגוף.
בעבודתי זו, אתמקד בתורת התנועה ובמרכיביה כפרקים בפני עצמם, כאשר בסוף כל
פרק אתן כמה דוגמאות לפעילויות בתנועה לילדים בגיל הרך בהתאם לנושא התנועתי
אשר יוזכר. אך תחילה נדון במושג 'תנועה', במרכיביה ההתפתחותיים, משמעותה,
ותרומתה להתפתחות הילד בגיל הרך.

יש לציין כי העבודה נכתבה ב 1999 עבור סיום קורס: תנועה לגיל הרך - מלימודיי
בוינגט  (עוד לפני לימודי התואר בחינוך גופני). על כן העבודה אינה נחשבת כעבודה
אקדמית והיא עונה על כללי הציטוט המקובלים (מראי מקום וכד').
עם זאת, יש בה חומר רב עבור כל העוסקים בחינוך, מחול ותנועה. כמו כן יכולה
העבודה להיות לעזר רב עבור הלומדים את הנושא או עבור אלו שמעונינים להרחיב
ידע קיים (גם בזכות מגוון הרעיונות לפעילות בתנועה המוצאות בעבודה).

 
עבודה מס' 60937 SHOPPING CART DISABLED
יישום עקרונות ניהול בהכשרה תוך תפקידית של מורים על רקע התמורות במערכת החינוך בעידן הפוסט-מודרני, 2002.
סקירת הספרות ובחינת אירוע בחטיבת ביניים.
5,006 מילים (כ-15.5 עמודים), 22 מקורות, 263.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
יישום עקרונות ניהול בהכשרה תוך תפקידית של מורים
על רקע התמורות במערכת החינוך בעידן הפוסט-מודרני

תוכן העניינים
פרק א' - מבוא
פרק ב' - סקירת ספרות
    כללי
    איכות ומצויינות
         עקרונות בגישת ה     TQM-
         ניהול איכות כוללת בחינוך
    ארגון ועבודת צוות
    הכשרה תוך תפקידית
פרק ג' - ניתוח מקרה
    כללי
תמורות במערכת החינוך
מה היה צריך להיעשות \ מה לא נעשה
הכשרה תוך תפקידית
פרק ד' - סיכום
    סיכום
ביבליוגרפיה

העולם הפוסט-מודרני הוא מהיר, מורכב ולא בטוח. בעולם זה, הפרט וצרכיו עומדים במרכז,
גם על חשבון הצרכים החברתיים של הקולקטיב. "יותר ממה שהשלטון יודע מה חשוב לפרט,
יודע הפרט מה הם צרכיו וכיצד ניתן לספק אותם". בעולם הפוסט מודרני, יש צורך בחשיבה
מעמיקה על מהות מערכת החינוך ועיצוב מחודש של בית-הספר, על מטרותיו, אופיו
והתהליכים החינוכיים המתרחשים בו (אבירם, 1995). מבחינת המערכת החינוכית, בתי הספר
המוכרים לנו הם דגם קלאסי של העולם המודרני: הם בנויים על-פי עקרון אחדות התוצר, על
קונפורמיות וציות ועל מערכת ערכים דומיננטית המשרתת את הזרמים המרכזיים של החברה.
ניתן להניח, שמערכת החינוך בעולם הפוסט-מודרני תעבור מטמורפוזה, החל בהנחות היסוד
של הצדקת קיומה, דרך בחינה מתמדת של ערכים והתאמתם לקהלים הטרוגניים, ועד לשינוי
מבני-ארגוני של מערכי הוראה-למידה (אבירם, 1998). 1995,

לאור השינויים המתרחשים בדמות ביה"ס ובאופי דרישות העיסוק של המורה, מתחייבת
הגדרה מחודשת של תפקיד המורה. אם בעבר, סוכן ההוראה היחיד בביה"ס היה המורה,
ובידו רוכזו כל משאבי ההוראה, לרבות השליטה בידע הדיסציפלינרי, השליטה בדרכי הוראה
ובטכנולוגיה שסייעה למורה לפשט את ההוראה לתלמיד, היום מרבית תשומות ההוראה
נלקחו ע"י סוכנים נוספים. משאבים אלה מפוזרים עתה בין הגורמים השונים, כגון: מאגרי
המידע, תוכניות מחשב וטלוויזיה וחונכים מבוגרים וצעירים אחרים. מהמורה נדרשת כיום
תובנה מקצועית, שתאגם את המשאבים המפוזרים ותעמיד אותם בפני התלמידים בצורה
הגיונית וקוהרנטית. במילים אחרות, על המורה להיות מאגם ומנהל רשתות הוראה. מכאן
מתחזקת הדרישה שהמורה יהיה מארגן ומאפשר נגישות לתשומות ההוראה, וממלא תפקיד
מרכזי בתיווך, בין התלמידים לבין מקורות המידע ותשומות ההוראה (.(Goodlad, 1991
השינוי בדרישות העיסוק של המורה מחייב הכשרה תוך-תפקידית, תוך פיתוח יכולות ניהול
ומנהיגות אשר ישחררו אותו מדפוסי ההוראה הקודמים ויכשירו אותו לתת מענה מקצועי
לדרישות העיסוק החדשות.

כאן המקום לציין כי הנני משמשת כמורה מקצועית בחטיבת ביניים אשר לא הפנימה את
התמורות האחרונות בחברה הישראלית ולא התאימה את עצמה לעידן הנוכחי (הן מבחינה
מנהיגותית והן מבחינה ארגונית\ניהולית). כתוצאה מכך חלה ירידה מתמשכת במספר
התלמידים שנרשמו לחטיבה, (קרי, החטיבה הפסידה לקוחות [תלמידים] לטובת חטיבות
אחרות באזור),  תהליך זה נמשך מספר שנים וגרם בסופו של דבר לסגירתה של החטיבה
(בדרך של מיזוגה עם מוסד אחר).


 
עבודה מס' 60936 SHOPPING CART DISABLED
יישום הוראה דיפרנציאלית בכיתות הטרוגניות אל מול נושא פיתוח כיתות שיוויוניות, 2002.
תיאור ההתמודדויות בתחום ההוראה בכיתה הטרוגנית דרך הוראה דיפרנציאלית.
3,491 מילים (כ-10.5 עמודים), 14 מקורות, 263.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
יישום הוראה דיפרנציאלית בכיתות הטרוגניות אל מול נושא
פיתוח כיתות שיוויוניות

תוכן העניינים
פרק א' - מבוא
פרק ב' - סקירת ספרות והתפתחויות
         כללי
           מדיניות לאומית בחינוך
           מהי כיתה הטרוגנית ?
           מה הבעיה?
           מהי הוראה דיפרנציאלית
           עקרונות והנחות יסוד של הוראה דיפרנציאלית
פרק ג' - תיאור מקרה ודיון
                       דגם ההוראה
                       א. ארגון החומר
                       ב. ארגון הכיתה
                       ג. ארגון השיעור
                  קשיים במהלך ההוראה
                       אתגרים ושינויים המתחוללים בעקבות השיטה
פרק ד' - סיכום ומסקנות
                  כללי
                  סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

עד לפני מס' שנים שיבוץ התלמידים בחטיבה בדרום היה נערך על בסיס מבחני מיון
והערכה, מתוך מגמה ליצור כיתות הומוגניות ככל שניתן. לאחרונה שונתה שיטת
שיבוץ התלמידים, משיבוץ על פי תוצאות "מבחני המיון וההערכה" לשיבוץ על פי
שיטת האשכולות. השיבוץ לפי שיטת זו אינו מתבסס על רמת התלמידים בעת
קליטתם לחטיבה הדתית, אלא ובעיקר על בסיס אזורי ו\או מקורותיהם (בית הספר
היסודי ממנו הם מגיעים).

אחת הסיבות המרכזיות לביצוע השינוי האמור לעיל הוא הרצון לשוויון הזדמנויות
בחינוך. "שוויון ההזדמנויות" הוא ערך מרכזי בחברות מודרניות ופוסט מודרניות,
שמשמעו סיכויים שווים ושוויון הזדמנויות להשיג מטרות חברתיות-כלכליות ללא
אפליה על רקע שיוכי של מין, גזע, מוצא או מעמד (אידלוביץ', 2001). מתפקידי
מערכת החינוך הוא לצמצם את הפער בחינוך, ולצייד את התלמיד במשאבים
חינוכיים-השכלתיים על מנת שיוכל להשיג את מטרותיו התעסוקתיות והחברתיות
העתידיות (אידלוביץ', 2001).

שינוי שיטת השיבוץ כמתואר לעיל גרם למעבר מכיתות הומוגניות לכיתות הטרוגניות
והביא עימו התמודדויות חדשות במספר תחומים (שיפורטו להלן). נמצא כי מימוש
הרצון לשוויון הזדמנויות בחינוך אינו יכול לבוא ללא כלים משלימים לטיפול בבעיות
אינהרנטיות הנובעות מהוראה בכיתה הטרוגנית.

בעבודה זו אתאר את ההתמודדויות בתחום ההוראה בכיתה הטרוגנית דרך הוראה
דיפרנציאלית שמצד אחד תביא למקסימום את מימוש ערך "שוויון ההזדמנויות
בחינוך" ומצד שני תביא למינימום את הבעייתיות של ההוראה בכיתה הטרוגנית.
עבודה זו מתבססת על ניסיוני האישי בעיקר בתחום הוראת המתמטיקה. כאן המקום
לציין כי הנני מורה מקצועית רב תחומית למקצועות המתמטיקה והספרות. עוד
אציין כי בתחום המתמטיקה עדיין נהוגות בבית ספרנו הקבצות שכבתיות (במטרה
ליצור קבוצות הומוגניות יותר בלימודי המתמטיקה), עם זאת, גם במקצוע
המתמטיקה יש מגמה של "דילול" מספר ההקבצות וכתוצאה מכך יש הטרוגניות
גם בתוך ההקבצות השונות.


 
עבודה מס' 60922 SHOPPING CART DISABLED
טיפול בתוקפנות ע"י ביבליותרפיה, 2002.
בחינת תופעת התוקפנות ודרכי טיפול ומניעה.
4,736 מילים (כ-14.5 עמודים), 42 מקורות, 208.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
הגורמים לתוקפנות
  גורמים חברתיים - סביבתיים
  גורמים אישיותיים- פסיכולוגיים
  גורמים ביולוגיים
סוגי תוקפנות
ההתערבות הטיפולית עפ"י גישות תיאורטיות שונות.
  הגישה הפסיכואנליטית
  הגישה הההומניסטית
  הבהרת ערכים
  גישות על תיאורטיות
ביבליוגרפיה

מבוא
תלונות אודות התנהגות תוקפנית של ילדים נשמעות לרוב ע"י הורים, מורים, אחרים משמעותיים ואף עמיתים. בשלב כלשהו רוב ההורים נאלצים להתמודד עם ריבים של ילדיהם, שקרים, גנבות, השחתת רכוש, חוסר משמעת וכו'. בעיות אלו מגיעות גם כמובן לתחום הבית ספרי. ואכן נמצא כי מרבית מעשי התוקפנות מתרחשים בבית הספר או בדרך אליו. עיקר ההתנסות באלימות הוא בקללות, איומים ודחיפות, אחר כך בבעיטות ולבסוף סכינים וחפצים חדים. למעשה, מחצית מאוכלוסיית התלמידים דיווחו על נטילת חלק באלימות מילולית ושליש נטלו חלק באלימות פיזית (הורוביץ, 1990). לאור ממצאים מדאיגים אלה יש צורך בהתערבות ברמה מניעתית וטיפולית בבתי ספר. מטרת העבודה הנוכחית הינה לבחון את תופעת התוקפנות לסוגיה, המניעים שלה ושיטות התערבות מתאימות; סקירת גישות תיאורטיות מרכזיות המסבירות את מקור תופעת התוקפנות ושיטות טיפול שונות הנגזרות מן הגישות הללו.
 
עבודה מס' 60910 SHOPPING CART DISABLED
תקשורת בין אישית ומקומה באקלים בית הספר, 2000.
סקירה תיאורטית בנושא התקשורת הבינאישית ודיון בשאלה האם ניתן לעשות לשיפור דפוסי התקשורת.
3,875 מילים (כ-12 עמודים), 9 מקורות, 218.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו יבחן המושג תקשורת בין אישית בשל היותו מרכיב חשוב בכל המתהווה בין בני האדם, ויתואר הקשר שבין התקשורת הבין אישית לבין אקלים בית הספר.
תקשורת, על פי סלומון (1980), במובנה הכללי ביותר, היא תהליך שבאמצעותו מועבר מידע בין בני אדם. מידע יכול להתייחס לתכנים שונים כמו: מידע עובדתי, רגשות, ערכים עמדות וכיו"ב. באמצעות תהליך זה בני האדם יוצרים תשתית של מוסכמות חברתיות המנחה אותם בעולם. התקשורת הבין אישית מכוונת לתהליך המתרחש באופן אישי ללא גורמים מתווכים בין בני אדם (כספי 1993).
מן הבחינה הפסיכולוגית טוען סלומון (1980) שתקשורת נוצרת כאשר מתקיים תהליך של ייחוס משמעות לגירויים, וייחוס כוונות תקשורת למוען כלשהו.
דרום (1989) מציג באופן סכמטי מודל (הבנוי על יאקובסון (1958) אצל כספי  (1993
המתאר את מרכיבי יחידת התקשורת, כדי ללמוד על כל חוליה בה, וללמוד על המקומות בהם עלולה להווצר חסימה בתקשורת פתוחה.
במודל זה מתוארת יחידת התקשורת כתהליך בו משתתפים שני גורמים שמתפתחת ביניהם מערכת גומלין של העברת מסרים ופענוחם תוך מעורבות של  מערכות פנימיות של ייחוס משמעות וכוונות לנמסר.
ישנן מספר תיאוריות המפתחות את האספקטים הרגשיים, אישיותיים שמתלווים ומכוונים את מהותה של התקשורת.
החוקרים 1970) Joseph Luft & Harry Ingham) יצרו מודל לקשר שבין ביטוי חופשי של רגשות לטיב התקשורת.  שמו של המודל  גזור משמם -  ג'והרי.
ה"חלון" האישי של האדם מורכב מדברים הקשורים באדם הידועים לזולת, ודברים שאינם ידועים לזולת. כן נמצאים בחלון דברים הידועים לאדם על  עצמו - הוא מודע אליהם, ודברים שאין האדם יודע על עצמו, כלומר, לגביהם קיימת חוסר מודעות.
כדי ליצור תקשורת פתוחה וטובה יש להרחיב את האזור בו הדברים הם גלויים לבני השיח.
כדי שתהליכים של גילוי עצמי ומשוב יהיו פוריים, נחוצים, לדברי דרום (1989), כמה תנאי יסוד. בין המתקשרים צריכה לשרור מידה של בטחון באמינות בני השיח. בטחון כי בני השיח הינם דיסקרטיים, אינם עורכים שיפוט ויהיו מסוגלים לקבל את האדם על כל פניו.
תנאי נוסף בתקשורת טובה הוא קיומה של הדדיות. גילוי עצמי ומשוב אינם יכולים להתקיים לאורך זמן כאשר הם חד-צדדיים. תנאי אחר הוא במישור האישי הפנימי.
אדם יוכל להגיע לפתיחות ככל שהדימוי העצמי שלו ובטחונו יתחזקו, והוא לא יהיה מאוים ונפגע כתוצאה מתהליכי הגילוי העצמי והמשוב.
תוך נסיון להפוך את החלון הג'והרי לכלי ישים בלימוד אופני תקשורת. משרטט האנסון (אצל פזי) ארבעה טיפוסים המאופיינים על ידי "חלונות", המתארים מצבים של תקשורת בתוך קבוצה, בעיקר של מתן משוב וקבלתו.
בית הספר הוא המקום בו מתרחשות אין ספור אינטראקציות בין אישיות, ובו יש סיכויי להשפיע על אופן התרחשותן.
אקלים חיובי של בית הספר פירושו לפי שמאק ושמאק (1978) שכל גורם מצפה שגורמים אחרים בארגון יעשו כמיטב יכולתם האינטלקטואלית ויסייעו לזולתם.
באקלים חיובי תהייה רמה גבוהה של משיכה הן לקבוצה כגוף, והן בין הפרטים השונים. יתקיימו נורמות התומכות בביצוע העבודה הלימודית ויחד עם זאת בהדגשת השוני האישי. תתקיים תקשורת פתוחה המאופיינת על ידי דו-שיח.
בעבודה מובאים מספר מחקרים המורים על היכולת להשפיע על טיב האינטראקציה ועל אקלים בית הספר.
נשאלת השאלה האם באמת ניתן ללמוד ולשפר את המיומנויות האישיות בתחום התקשורת הבין אישית? האם ניתן על ידי שיפור במרכיבי התקשורת לשפר את אקלים בית הספר?
הדיון מתייחס למחקרים המורים על יכולת השפעה על טיב התקשורת, ולניסויים החינוכיים שהניבו תוצאות יפות. ולשאלה על העובדה כי המציאות החברתית מורה על ריבוי בעיות הנובעות מתקשורת לקויה.
המחקר אומנם מעלה את הקושי הקיים בתחום ה"אפור" של מערכות התקשורת הבין אישית, אך ייתכן שעצם הכרת התופעה, ידיעת גילוייה השונים והבנת עוצמתה והמשמעויות שיש לה, עשויות כשלעצמן לתרום במידת מה לניסיונות להתגבר על ליקויים בה, ולשפר את מערכת היחסים שבין מורה לתלמידים בכיתה.
בסיכום העבודה מועלות מספר נקודות לטיפול במערכת הבית ספרית: תרגול מיומנויות הקשורות לטיב התקשורת. מודעותם של העוסקים בחינוך, כי לא ניתן לבודד את ה"חומר הלימודי" לבין דרך העברתו, כלומר, היותו שדר מתוקשר.
והתייחסות לאישיותו של המורה כדמות מרכזית ומשפיעה על טיב האינטראקציות בכיתה.
לסיכום ניתן לומר כי לאקלימו של בית הספר נחוץ שילוב של כל המרכיבים: ההיבט הרגשי, ההיבט הקוגניטיבי, ההיבט הערכי וההיבט ההתנהגותי. בית הספר לא יוכל להתמקד בחלק מהם ולהזניח אחרים.

תוכן העניינים:
מבוא
תמצית
תקשורת ומרכיביה
אקלים בית הספר
הצגת השאלה
דיון
סכום
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 60909 SHOPPING CART DISABLED
תפקיד היעוץ החינוכי בטיפול בתלמידים מחוננים תת-משיגים, 2000.
סקירה תיאורטית של תפקיד היועץ החינוכי והצגת מקרה של יעוץ לתלמידים מחוננים תת-משיגים.
4,205 מילים (כ-13 עמודים), 10 מקורות, 218.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו יתוארו תפקידיו המרכזיים של היועץ החינוכי, ויושם דגש מיוחד על הטיפול באוכלוסיית המחוננים בבית הספר הרגיל.
הייעוץ החינוכי הוא ענף בתחום המקצועי הרחב - ייעוץ. אם מנסים לכלול יחדיו מספר היבטים, הרי ניתן לראות את הייעוץ החינוכי כשירות מקצועי העומד בין מתן עצה פשוטה לבין טיפול מתמשך, המתרחש בין כותלי בית הספר.
טולברג (1959, אצל קלינגמן ואייזן 1978) מתייחס להכוון כסך כל הפעילויות והשירותים המזומנים על ידי בית הספר כדי לסייע לפרט לתכנן ולממש תוכניות, לסייע להגיע להסתגלות מספקת בכל התחומים. פיטרס שצר וואן-הוז (1964 קלינגמן ואייזן 1978) מגדירים את ההכוון כמושג שמטרתו דאגה להתפתחות אופטימלית של הפרט לטובת עצמו ולטובת החברה. והוא מתרחש בתהליך של איסוף ידע נחוץ התואם את התכונות ודפוסי ההתפתחות של הפרט, ושל סיוע לו בניצול הידע לתכלית קידומו. התהליך הוא מתמשך ועקבי והוא כולל את קידום יכולתו של התלמיד, סיוע לצוות בית הספר באיסוף, ניתוח ושימוש במידע המתייחס לתלמיד, והפעלת סוכנויות וארגונים בקהילה לטובת התלמיד.
בכל מערכת חינוכית מצוייה אוכלוסייה קטנה של כ- 3% -, המוגדרת כאוכלוסיית מחוננים. היא, ככל אוכלוסייה אחרת בבית הספר, זכאית להתייחסות מיוחדת, כדי שתוכל לממש את יכולותיה, תתרום למערכת הכללית, ובעתיד אף תתפוס מעצם טבעה תפקידים מרכזיים בחברה. היועץ החינוכי נדרש לידע אודות אוכלוסייה זו, בעיותיה המיוחדות ודרכי טיפול על מנת לעשות את עבודתו נכונה.
מחוננות לפי זיו (1990) הוא אחד המושגים בין אחרים כגון; גאונות, יצירתיות, מצויינות, הישגיות גבוהה, המתארים אנשים, אשר הישגיהם עולים על אלה של אחרים בסביבתם. בעבודה זו ידובר על מחוננות בהקשר של יכולת אינטלקטואלית גבוהה, על כישורים מיוחדים המתמזגים יחד ומאפשרים לאדם להגיע לתוצרים ברמה גבוהה בתחום האינטלקטואלי.
הפוטנציאל למחוננות נמדד בעזרת מבחני האינטליגנציה, אך הוא אינו מספיק.
מצויינות אינטלקטואלית קשורה באישיותו של האדם, בהרגלי עבודתו וביחסיו עם סביבתו. לנדאו (1990) מצביעה על השפעות הגומלין בין הילד המוכשר ועולמו לבין העולם הסובב אותו, המשפיע מצידו על עולמו הפנימי של הילד ומסייע לו בכך להגשים את כשריו. זהו שילוב של יכולת גבוהה (אינטליגנציה, יצירתיות ואפיונים אישיותיים), המחוזק על ידי ה"אני" המעניק את האומץ להסתכן, והנעה להיות מעורב, להתמיד, להשיג ולהתלהב.
אחת התופעות המתרחשות במערכת בית הספר היא היווצרות פער בין רמת האינטליגנציה לבין ההישגים בפועל, התופעה נקראת תת-הישגיות. תופעה זו נצפית גם אצל תלמידים רגילים, אך באוכלוסיית המחוננים יש לה מרכיבים אופייניים.
תת הישגיות מתפתחת בגיל צעיר. (זיו 1984) כאשר כל התלמידים מפתחים הרגלי למידה אינדיבידואליים, שונה מצבו של המחונן - הוא לומד לא ללמוד. בתמורה להישגים לימודיים, הוא נדרש להשקיע מעט מאוד מאמץ. כאשר מתרבות הדרישות הלימודיות, למחונן קשיי הסתגלות משום שלא רכש לעצמו הרגלי למידה כמו חבריו. זיו (1984) מביא מחקרים רבים בהם נמצא כי המשפחה היא הגורם העיקרי לתת השגיות. בבסיסה של טענה זו ניצבת ההנחה כי הילד מורד בדרישות שמציבה משפחתו ובציפיות הוריו. תת השגיות נובעת, אם כן במישרין מהגישה של ההורים, אך גם לילד השפעה על הוריו. הוא משתמש, למשל, בציוניו ככלי שבעזרתו הוא יכול להענישם. בשתי הגישות יש ראייה כי תת השגיות מתפתחת אצל מחוננים כביטוי התרסה נגד ההורים ו\או נגד המערכת החינוכית.
נשאלות השאלות: מה בכוחו של היועץ החינוכי לעשות כדי לשפר את מצבו של התלמיד המחונן, המופיע כתת-משיג ולאפשר לו לממש את יכולותיו; מהם הכלים העומדים לרשותו ומהן הפעולות שהוא יכול לנקוט בהן.
בעבודה מוצג מקרה של תלמיד בכתה ה' אשר אותר כבעל פוטנציאל למחוננות, אך הישגיו בלימודים נמוכים. בדיון יובאו היבטים שונים של פעולתו של היועץ למן איסוף הנתונים עד להערכת דרכי הפעולה היעילות במקרה זה. כל זאת תוך התבססות על החומר התיאורטי שנצבר במחקר אודות המחוננות ותופעת תת ההישגיות.

תוכן העניינים:
תמצית
תפקיד היועץ החינוכי בטיפול בתלמידים מחוננים תת-משיגים.
מהותו והגדרתו של הייעוץ החינוכי.
הייעוץ הבית ספרי כמערכת שירותים.
מחוננות
מסגרות חינוכיות לתלמידים מחוננים
ממחוננות לתת-הישגיות.
הצגת השאלה לדיון
הצגת מקרה
דיון
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
גיל הרך
הוראה
חינוך גופני
חינוך מיוחד
כללי
לא פורמאלי
מדיניות חינוכית
נוער וקטינים
תאוריות חינוכיות
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [937-945] מתוך 1270 :: [עמוד 105 מתוך 142]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 :: עמוד הבא >>