עבודות [937-945] מתוך 1267 :: [עמוד 105 מתוך 141]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 60940 SHOPPING CART DISABLED
תנועה לגיל הרך - עבודת סיכום, 1999.
סיכומים בנוגע למרכיבי התנועה, הסבר המושג 'תנועה', משמעותה והבנתה הכללית.
9,567 מילים (כ-29.5 עמודים), 12 מקורות, 262.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תנועה לגיל הרך- עבודת סיכום

תוכן העניינים
דברי פתיחה
מבוא
המרחב
  מרחב אישי
  מרחב אישי נייד
  מצבים חברתיים במרחב האישי והנייד
  מרחב כללי
  מסלולים במרחב
  כיוונים במרחב
  רמות גובה במרחב
  דוגמאות לפעילויות בתנועה במרחב
וויסות כוח
  התוודעות לכוח הגוף
  וויסות כוח יזום
  התייחסות לבן זוג דרך כובדו וכוחו
  דוגמאות לפעילויות בתנועה המשלבות וויסות כוח
הזמן והשטף
  חלוקת הזמן
  קצב התנועה
  משך זמן
  בעת ובעונה אחת - תיאום בזמן
  השטף: מערכת הבקרה והמודעות לשלם
  דוגמאות לפעילויות בתנועה המשלבות זמן ושטף:
מודעות גופנית
  דוגמאות לפעילויות בתנועה בנושא המודעות לגוף
ביבליוגרפיה

ציטוט של פיאזה:

"הטמאה אמיתית של ידע ואפילו המופשט ביותר, מותנת אצל הילד בגיל הרך
בפעילות ממשית שכן כל אקט שכלי, מושתת על מערכת פעולות, ופעולות אלו אינן
יכולות להצמיח את תכליתן האמיתית (דהיינו יצירת מחשבה ולא רק צרופים
מילוליים) אלא במידה והוכנו קודם לבן באמצעות מעשים ממש".

"בלא פעילות ממשית לא תיתכן אינטליגנציה אמיתית".

דברים אלו של פיאזה מנחים ומובילים אותי בדרכי בעבודה, שכן כל תנועה נרכשת,
ואף הקטנה ביותר, מרחיבה ומפתחת את עולמו הפנימי של הילד ותורמת להתפתחות
שכלית קוגניטיבית תקינה.
מרכיבי התנועה, כפי שמתוארים בספרות, הם: המרחב, כוח ואיזון, הזמן, ומודעות
לגוף.
בעבודתי זו, אתמקד בתורת התנועה ובמרכיביה כפרקים בפני עצמם, כאשר בסוף כל
פרק אתן כמה דוגמאות לפעילויות בתנועה לילדים בגיל הרך בהתאם לנושא התנועתי
אשר יוזכר. אך תחילה נדון במושג 'תנועה', במרכיביה ההתפתחותיים, משמעותה,
ותרומתה להתפתחות הילד בגיל הרך.

יש לציין כי העבודה נכתבה ב 1999 עבור סיום קורס: תנועה לגיל הרך - מלימודיי
בוינגט  (עוד לפני לימודי התואר בחינוך גופני). על כן העבודה אינה נחשבת כעבודה
אקדמית והיא עונה על כללי הציטוט המקובלים (מראי מקום וכד').
עם זאת, יש בה חומר רב עבור כל העוסקים בחינוך, מחול ותנועה. כמו כן יכולה
העבודה להיות לעזר רב עבור הלומדים את הנושא או עבור אלו שמעונינים להרחיב
ידע קיים (גם בזכות מגוון הרעיונות לפעילות בתנועה המוצאות בעבודה).

 
עבודה מס' 60937 SHOPPING CART DISABLED
יישום עקרונות ניהול בהכשרה תוך תפקידית של מורים על רקע התמורות במערכת החינוך בעידן הפוסט-מודרני, 2002.
סקירת הספרות ובחינת אירוע בחטיבת ביניים.
5,006 מילים (כ-15.5 עמודים), 22 מקורות, 263.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
יישום עקרונות ניהול בהכשרה תוך תפקידית של מורים
על רקע התמורות במערכת החינוך בעידן הפוסט-מודרני

תוכן העניינים
פרק א' - מבוא
פרק ב' - סקירת ספרות
    כללי
    איכות ומצויינות
         עקרונות בגישת ה     TQM-
         ניהול איכות כוללת בחינוך
    ארגון ועבודת צוות
    הכשרה תוך תפקידית
פרק ג' - ניתוח מקרה
    כללי
תמורות במערכת החינוך
מה היה צריך להיעשות \ מה לא נעשה
הכשרה תוך תפקידית
פרק ד' - סיכום
    סיכום
ביבליוגרפיה

העולם הפוסט-מודרני הוא מהיר, מורכב ולא בטוח. בעולם זה, הפרט וצרכיו עומדים במרכז,
גם על חשבון הצרכים החברתיים של הקולקטיב. "יותר ממה שהשלטון יודע מה חשוב לפרט,
יודע הפרט מה הם צרכיו וכיצד ניתן לספק אותם". בעולם הפוסט מודרני, יש צורך בחשיבה
מעמיקה על מהות מערכת החינוך ועיצוב מחודש של בית-הספר, על מטרותיו, אופיו
והתהליכים החינוכיים המתרחשים בו (אבירם, 1995). מבחינת המערכת החינוכית, בתי הספר
המוכרים לנו הם דגם קלאסי של העולם המודרני: הם בנויים על-פי עקרון אחדות התוצר, על
קונפורמיות וציות ועל מערכת ערכים דומיננטית המשרתת את הזרמים המרכזיים של החברה.
ניתן להניח, שמערכת החינוך בעולם הפוסט-מודרני תעבור מטמורפוזה, החל בהנחות היסוד
של הצדקת קיומה, דרך בחינה מתמדת של ערכים והתאמתם לקהלים הטרוגניים, ועד לשינוי
מבני-ארגוני של מערכי הוראה-למידה (אבירם, 1998). 1995,

לאור השינויים המתרחשים בדמות ביה"ס ובאופי דרישות העיסוק של המורה, מתחייבת
הגדרה מחודשת של תפקיד המורה. אם בעבר, סוכן ההוראה היחיד בביה"ס היה המורה,
ובידו רוכזו כל משאבי ההוראה, לרבות השליטה בידע הדיסציפלינרי, השליטה בדרכי הוראה
ובטכנולוגיה שסייעה למורה לפשט את ההוראה לתלמיד, היום מרבית תשומות ההוראה
נלקחו ע"י סוכנים נוספים. משאבים אלה מפוזרים עתה בין הגורמים השונים, כגון: מאגרי
המידע, תוכניות מחשב וטלוויזיה וחונכים מבוגרים וצעירים אחרים. מהמורה נדרשת כיום
תובנה מקצועית, שתאגם את המשאבים המפוזרים ותעמיד אותם בפני התלמידים בצורה
הגיונית וקוהרנטית. במילים אחרות, על המורה להיות מאגם ומנהל רשתות הוראה. מכאן
מתחזקת הדרישה שהמורה יהיה מארגן ומאפשר נגישות לתשומות ההוראה, וממלא תפקיד
מרכזי בתיווך, בין התלמידים לבין מקורות המידע ותשומות ההוראה (.(Goodlad, 1991
השינוי בדרישות העיסוק של המורה מחייב הכשרה תוך-תפקידית, תוך פיתוח יכולות ניהול
ומנהיגות אשר ישחררו אותו מדפוסי ההוראה הקודמים ויכשירו אותו לתת מענה מקצועי
לדרישות העיסוק החדשות.

כאן המקום לציין כי הנני משמשת כמורה מקצועית בחטיבת ביניים אשר לא הפנימה את
התמורות האחרונות בחברה הישראלית ולא התאימה את עצמה לעידן הנוכחי (הן מבחינה
מנהיגותית והן מבחינה ארגונית\ניהולית). כתוצאה מכך חלה ירידה מתמשכת במספר
התלמידים שנרשמו לחטיבה, (קרי, החטיבה הפסידה לקוחות [תלמידים] לטובת חטיבות
אחרות באזור),  תהליך זה נמשך מספר שנים וגרם בסופו של דבר לסגירתה של החטיבה
(בדרך של מיזוגה עם מוסד אחר).


 
עבודה מס' 60936 SHOPPING CART DISABLED
יישום הוראה דיפרנציאלית בכיתות הטרוגניות אל מול נושא פיתוח כיתות שיוויוניות, 2002.
תיאור ההתמודדויות בתחום ההוראה בכיתה הטרוגנית דרך הוראה דיפרנציאלית.
3,491 מילים (כ-10.5 עמודים), 14 מקורות, 263.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
יישום הוראה דיפרנציאלית בכיתות הטרוגניות אל מול נושא
פיתוח כיתות שיוויוניות

תוכן העניינים
פרק א' - מבוא
פרק ב' - סקירת ספרות והתפתחויות
         כללי
           מדיניות לאומית בחינוך
           מהי כיתה הטרוגנית ?
           מה הבעיה?
           מהי הוראה דיפרנציאלית
           עקרונות והנחות יסוד של הוראה דיפרנציאלית
פרק ג' - תיאור מקרה ודיון
                       דגם ההוראה
                       א. ארגון החומר
                       ב. ארגון הכיתה
                       ג. ארגון השיעור
                  קשיים במהלך ההוראה
                       אתגרים ושינויים המתחוללים בעקבות השיטה
פרק ד' - סיכום ומסקנות
                  כללי
                  סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

עד לפני מס' שנים שיבוץ התלמידים בחטיבה בדרום היה נערך על בסיס מבחני מיון
והערכה, מתוך מגמה ליצור כיתות הומוגניות ככל שניתן. לאחרונה שונתה שיטת
שיבוץ התלמידים, משיבוץ על פי תוצאות "מבחני המיון וההערכה" לשיבוץ על פי
שיטת האשכולות. השיבוץ לפי שיטת זו אינו מתבסס על רמת התלמידים בעת
קליטתם לחטיבה הדתית, אלא ובעיקר על בסיס אזורי ו\או מקורותיהם (בית הספר
היסודי ממנו הם מגיעים).

אחת הסיבות המרכזיות לביצוע השינוי האמור לעיל הוא הרצון לשוויון הזדמנויות
בחינוך. "שוויון ההזדמנויות" הוא ערך מרכזי בחברות מודרניות ופוסט מודרניות,
שמשמעו סיכויים שווים ושוויון הזדמנויות להשיג מטרות חברתיות-כלכליות ללא
אפליה על רקע שיוכי של מין, גזע, מוצא או מעמד (אידלוביץ', 2001). מתפקידי
מערכת החינוך הוא לצמצם את הפער בחינוך, ולצייד את התלמיד במשאבים
חינוכיים-השכלתיים על מנת שיוכל להשיג את מטרותיו התעסוקתיות והחברתיות
העתידיות (אידלוביץ', 2001).

שינוי שיטת השיבוץ כמתואר לעיל גרם למעבר מכיתות הומוגניות לכיתות הטרוגניות
והביא עימו התמודדויות חדשות במספר תחומים (שיפורטו להלן). נמצא כי מימוש
הרצון לשוויון הזדמנויות בחינוך אינו יכול לבוא ללא כלים משלימים לטיפול בבעיות
אינהרנטיות הנובעות מהוראה בכיתה הטרוגנית.

בעבודה זו אתאר את ההתמודדויות בתחום ההוראה בכיתה הטרוגנית דרך הוראה
דיפרנציאלית שמצד אחד תביא למקסימום את מימוש ערך "שוויון ההזדמנויות
בחינוך" ומצד שני תביא למינימום את הבעייתיות של ההוראה בכיתה הטרוגנית.
עבודה זו מתבססת על ניסיוני האישי בעיקר בתחום הוראת המתמטיקה. כאן המקום
לציין כי הנני מורה מקצועית רב תחומית למקצועות המתמטיקה והספרות. עוד
אציין כי בתחום המתמטיקה עדיין נהוגות בבית ספרנו הקבצות שכבתיות (במטרה
ליצור קבוצות הומוגניות יותר בלימודי המתמטיקה), עם זאת, גם במקצוע
המתמטיקה יש מגמה של "דילול" מספר ההקבצות וכתוצאה מכך יש הטרוגניות
גם בתוך ההקבצות השונות.


 
עבודה מס' 60922 SHOPPING CART DISABLED
טיפול בתוקפנות ע"י ביבליותרפיה, 2002.
בחינת תופעת התוקפנות ודרכי טיפול ומניעה.
4,736 מילים (כ-14.5 עמודים), 42 מקורות, 208.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים:
מבוא
הגורמים לתוקפנות
  גורמים חברתיים - סביבתיים
  גורמים אישיותיים- פסיכולוגיים
  גורמים ביולוגיים
סוגי תוקפנות
ההתערבות הטיפולית עפ"י גישות תיאורטיות שונות.
  הגישה הפסיכואנליטית
  הגישה הההומניסטית
  הבהרת ערכים
  גישות על תיאורטיות
ביבליוגרפיה

מבוא
תלונות אודות התנהגות תוקפנית של ילדים נשמעות לרוב ע"י הורים, מורים, אחרים משמעותיים ואף עמיתים. בשלב כלשהו רוב ההורים נאלצים להתמודד עם ריבים של ילדיהם, שקרים, גנבות, השחתת רכוש, חוסר משמעת וכו'. בעיות אלו מגיעות גם כמובן לתחום הבית ספרי. ואכן נמצא כי מרבית מעשי התוקפנות מתרחשים בבית הספר או בדרך אליו. עיקר ההתנסות באלימות הוא בקללות, איומים ודחיפות, אחר כך בבעיטות ולבסוף סכינים וחפצים חדים. למעשה, מחצית מאוכלוסיית התלמידים דיווחו על נטילת חלק באלימות מילולית ושליש נטלו חלק באלימות פיזית (הורוביץ, 1990). לאור ממצאים מדאיגים אלה יש צורך בהתערבות ברמה מניעתית וטיפולית בבתי ספר. מטרת העבודה הנוכחית הינה לבחון את תופעת התוקפנות לסוגיה, המניעים שלה ושיטות התערבות מתאימות; סקירת גישות תיאורטיות מרכזיות המסבירות את מקור תופעת התוקפנות ושיטות טיפול שונות הנגזרות מן הגישות הללו.
 
עבודה מס' 60910 SHOPPING CART DISABLED
תקשורת בין אישית ומקומה באקלים בית הספר, 2000.
סקירה תיאורטית בנושא התקשורת הבינאישית ודיון בשאלה האם ניתן לעשות לשיפור דפוסי התקשורת.
3,875 מילים (כ-12 עמודים), 9 מקורות, 218.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו יבחן המושג תקשורת בין אישית בשל היותו מרכיב חשוב בכל המתהווה בין בני האדם, ויתואר הקשר שבין התקשורת הבין אישית לבין אקלים בית הספר.
תקשורת, על פי סלומון (1980), במובנה הכללי ביותר, היא תהליך שבאמצעותו מועבר מידע בין בני אדם. מידע יכול להתייחס לתכנים שונים כמו: מידע עובדתי, רגשות, ערכים עמדות וכיו"ב. באמצעות תהליך זה בני האדם יוצרים תשתית של מוסכמות חברתיות המנחה אותם בעולם. התקשורת הבין אישית מכוונת לתהליך המתרחש באופן אישי ללא גורמים מתווכים בין בני אדם (כספי 1993).
מן הבחינה הפסיכולוגית טוען סלומון (1980) שתקשורת נוצרת כאשר מתקיים תהליך של ייחוס משמעות לגירויים, וייחוס כוונות תקשורת למוען כלשהו.
דרום (1989) מציג באופן סכמטי מודל (הבנוי על יאקובסון (1958) אצל כספי  (1993
המתאר את מרכיבי יחידת התקשורת, כדי ללמוד על כל חוליה בה, וללמוד על המקומות בהם עלולה להווצר חסימה בתקשורת פתוחה.
במודל זה מתוארת יחידת התקשורת כתהליך בו משתתפים שני גורמים שמתפתחת ביניהם מערכת גומלין של העברת מסרים ופענוחם תוך מעורבות של  מערכות פנימיות של ייחוס משמעות וכוונות לנמסר.
ישנן מספר תיאוריות המפתחות את האספקטים הרגשיים, אישיותיים שמתלווים ומכוונים את מהותה של התקשורת.
החוקרים 1970) Joseph Luft & Harry Ingham) יצרו מודל לקשר שבין ביטוי חופשי של רגשות לטיב התקשורת.  שמו של המודל  גזור משמם -  ג'והרי.
ה"חלון" האישי של האדם מורכב מדברים הקשורים באדם הידועים לזולת, ודברים שאינם ידועים לזולת. כן נמצאים בחלון דברים הידועים לאדם על  עצמו - הוא מודע אליהם, ודברים שאין האדם יודע על עצמו, כלומר, לגביהם קיימת חוסר מודעות.
כדי ליצור תקשורת פתוחה וטובה יש להרחיב את האזור בו הדברים הם גלויים לבני השיח.
כדי שתהליכים של גילוי עצמי ומשוב יהיו פוריים, נחוצים, לדברי דרום (1989), כמה תנאי יסוד. בין המתקשרים צריכה לשרור מידה של בטחון באמינות בני השיח. בטחון כי בני השיח הינם דיסקרטיים, אינם עורכים שיפוט ויהיו מסוגלים לקבל את האדם על כל פניו.
תנאי נוסף בתקשורת טובה הוא קיומה של הדדיות. גילוי עצמי ומשוב אינם יכולים להתקיים לאורך זמן כאשר הם חד-צדדיים. תנאי אחר הוא במישור האישי הפנימי.
אדם יוכל להגיע לפתיחות ככל שהדימוי העצמי שלו ובטחונו יתחזקו, והוא לא יהיה מאוים ונפגע כתוצאה מתהליכי הגילוי העצמי והמשוב.
תוך נסיון להפוך את החלון הג'והרי לכלי ישים בלימוד אופני תקשורת. משרטט האנסון (אצל פזי) ארבעה טיפוסים המאופיינים על ידי "חלונות", המתארים מצבים של תקשורת בתוך קבוצה, בעיקר של מתן משוב וקבלתו.
בית הספר הוא המקום בו מתרחשות אין ספור אינטראקציות בין אישיות, ובו יש סיכויי להשפיע על אופן התרחשותן.
אקלים חיובי של בית הספר פירושו לפי שמאק ושמאק (1978) שכל גורם מצפה שגורמים אחרים בארגון יעשו כמיטב יכולתם האינטלקטואלית ויסייעו לזולתם.
באקלים חיובי תהייה רמה גבוהה של משיכה הן לקבוצה כגוף, והן בין הפרטים השונים. יתקיימו נורמות התומכות בביצוע העבודה הלימודית ויחד עם זאת בהדגשת השוני האישי. תתקיים תקשורת פתוחה המאופיינת על ידי דו-שיח.
בעבודה מובאים מספר מחקרים המורים על היכולת להשפיע על טיב האינטראקציה ועל אקלים בית הספר.
נשאלת השאלה האם באמת ניתן ללמוד ולשפר את המיומנויות האישיות בתחום התקשורת הבין אישית? האם ניתן על ידי שיפור במרכיבי התקשורת לשפר את אקלים בית הספר?
הדיון מתייחס למחקרים המורים על יכולת השפעה על טיב התקשורת, ולניסויים החינוכיים שהניבו תוצאות יפות. ולשאלה על העובדה כי המציאות החברתית מורה על ריבוי בעיות הנובעות מתקשורת לקויה.
המחקר אומנם מעלה את הקושי הקיים בתחום ה"אפור" של מערכות התקשורת הבין אישית, אך ייתכן שעצם הכרת התופעה, ידיעת גילוייה השונים והבנת עוצמתה והמשמעויות שיש לה, עשויות כשלעצמן לתרום במידת מה לניסיונות להתגבר על ליקויים בה, ולשפר את מערכת היחסים שבין מורה לתלמידים בכיתה.
בסיכום העבודה מועלות מספר נקודות לטיפול במערכת הבית ספרית: תרגול מיומנויות הקשורות לטיב התקשורת. מודעותם של העוסקים בחינוך, כי לא ניתן לבודד את ה"חומר הלימודי" לבין דרך העברתו, כלומר, היותו שדר מתוקשר.
והתייחסות לאישיותו של המורה כדמות מרכזית ומשפיעה על טיב האינטראקציות בכיתה.
לסיכום ניתן לומר כי לאקלימו של בית הספר נחוץ שילוב של כל המרכיבים: ההיבט הרגשי, ההיבט הקוגניטיבי, ההיבט הערכי וההיבט ההתנהגותי. בית הספר לא יוכל להתמקד בחלק מהם ולהזניח אחרים.

תוכן העניינים:
מבוא
תמצית
תקשורת ומרכיביה
אקלים בית הספר
הצגת השאלה
דיון
סכום
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 60909 SHOPPING CART DISABLED
תפקיד היעוץ החינוכי בטיפול בתלמידים מחוננים תת-משיגים, 2000.
סקירה תיאורטית של תפקיד היועץ החינוכי והצגת מקרה של יעוץ לתלמידים מחוננים תת-משיגים.
4,205 מילים (כ-13 עמודים), 10 מקורות, 218.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו יתוארו תפקידיו המרכזיים של היועץ החינוכי, ויושם דגש מיוחד על הטיפול באוכלוסיית המחוננים בבית הספר הרגיל.
הייעוץ החינוכי הוא ענף בתחום המקצועי הרחב - ייעוץ. אם מנסים לכלול יחדיו מספר היבטים, הרי ניתן לראות את הייעוץ החינוכי כשירות מקצועי העומד בין מתן עצה פשוטה לבין טיפול מתמשך, המתרחש בין כותלי בית הספר.
טולברג (1959, אצל קלינגמן ואייזן 1978) מתייחס להכוון כסך כל הפעילויות והשירותים המזומנים על ידי בית הספר כדי לסייע לפרט לתכנן ולממש תוכניות, לסייע להגיע להסתגלות מספקת בכל התחומים. פיטרס שצר וואן-הוז (1964 קלינגמן ואייזן 1978) מגדירים את ההכוון כמושג שמטרתו דאגה להתפתחות אופטימלית של הפרט לטובת עצמו ולטובת החברה. והוא מתרחש בתהליך של איסוף ידע נחוץ התואם את התכונות ודפוסי ההתפתחות של הפרט, ושל סיוע לו בניצול הידע לתכלית קידומו. התהליך הוא מתמשך ועקבי והוא כולל את קידום יכולתו של התלמיד, סיוע לצוות בית הספר באיסוף, ניתוח ושימוש במידע המתייחס לתלמיד, והפעלת סוכנויות וארגונים בקהילה לטובת התלמיד.
בכל מערכת חינוכית מצוייה אוכלוסייה קטנה של כ- 3% -, המוגדרת כאוכלוסיית מחוננים. היא, ככל אוכלוסייה אחרת בבית הספר, זכאית להתייחסות מיוחדת, כדי שתוכל לממש את יכולותיה, תתרום למערכת הכללית, ובעתיד אף תתפוס מעצם טבעה תפקידים מרכזיים בחברה. היועץ החינוכי נדרש לידע אודות אוכלוסייה זו, בעיותיה המיוחדות ודרכי טיפול על מנת לעשות את עבודתו נכונה.
מחוננות לפי זיו (1990) הוא אחד המושגים בין אחרים כגון; גאונות, יצירתיות, מצויינות, הישגיות גבוהה, המתארים אנשים, אשר הישגיהם עולים על אלה של אחרים בסביבתם. בעבודה זו ידובר על מחוננות בהקשר של יכולת אינטלקטואלית גבוהה, על כישורים מיוחדים המתמזגים יחד ומאפשרים לאדם להגיע לתוצרים ברמה גבוהה בתחום האינטלקטואלי.
הפוטנציאל למחוננות נמדד בעזרת מבחני האינטליגנציה, אך הוא אינו מספיק.
מצויינות אינטלקטואלית קשורה באישיותו של האדם, בהרגלי עבודתו וביחסיו עם סביבתו. לנדאו (1990) מצביעה על השפעות הגומלין בין הילד המוכשר ועולמו לבין העולם הסובב אותו, המשפיע מצידו על עולמו הפנימי של הילד ומסייע לו בכך להגשים את כשריו. זהו שילוב של יכולת גבוהה (אינטליגנציה, יצירתיות ואפיונים אישיותיים), המחוזק על ידי ה"אני" המעניק את האומץ להסתכן, והנעה להיות מעורב, להתמיד, להשיג ולהתלהב.
אחת התופעות המתרחשות במערכת בית הספר היא היווצרות פער בין רמת האינטליגנציה לבין ההישגים בפועל, התופעה נקראת תת-הישגיות. תופעה זו נצפית גם אצל תלמידים רגילים, אך באוכלוסיית המחוננים יש לה מרכיבים אופייניים.
תת הישגיות מתפתחת בגיל צעיר. (זיו 1984) כאשר כל התלמידים מפתחים הרגלי למידה אינדיבידואליים, שונה מצבו של המחונן - הוא לומד לא ללמוד. בתמורה להישגים לימודיים, הוא נדרש להשקיע מעט מאוד מאמץ. כאשר מתרבות הדרישות הלימודיות, למחונן קשיי הסתגלות משום שלא רכש לעצמו הרגלי למידה כמו חבריו. זיו (1984) מביא מחקרים רבים בהם נמצא כי המשפחה היא הגורם העיקרי לתת השגיות. בבסיסה של טענה זו ניצבת ההנחה כי הילד מורד בדרישות שמציבה משפחתו ובציפיות הוריו. תת השגיות נובעת, אם כן במישרין מהגישה של ההורים, אך גם לילד השפעה על הוריו. הוא משתמש, למשל, בציוניו ככלי שבעזרתו הוא יכול להענישם. בשתי הגישות יש ראייה כי תת השגיות מתפתחת אצל מחוננים כביטוי התרסה נגד ההורים ו\או נגד המערכת החינוכית.
נשאלות השאלות: מה בכוחו של היועץ החינוכי לעשות כדי לשפר את מצבו של התלמיד המחונן, המופיע כתת-משיג ולאפשר לו לממש את יכולותיו; מהם הכלים העומדים לרשותו ומהן הפעולות שהוא יכול לנקוט בהן.
בעבודה מוצג מקרה של תלמיד בכתה ה' אשר אותר כבעל פוטנציאל למחוננות, אך הישגיו בלימודים נמוכים. בדיון יובאו היבטים שונים של פעולתו של היועץ למן איסוף הנתונים עד להערכת דרכי הפעולה היעילות במקרה זה. כל זאת תוך התבססות על החומר התיאורטי שנצבר במחקר אודות המחוננות ותופעת תת ההישגיות.

תוכן העניינים:
תמצית
תפקיד היועץ החינוכי בטיפול בתלמידים מחוננים תת-משיגים.
מהותו והגדרתו של הייעוץ החינוכי.
הייעוץ הבית ספרי כמערכת שירותים.
מחוננות
מסגרות חינוכיות לתלמידים מחוננים
ממחוננות לתת-הישגיות.
הצגת השאלה לדיון
הצגת מקרה
דיון
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
 
עבודה מס' 60902 SHOPPING CART DISABLED
סוגיות בהיסטוריה של החינוך בא"י וישראל, 2001.
היסטוריה והתפתחות החינוך בישראל ובציונות במאות התשע עשרה והעשרים
2,912 מילים (כ-9 עמודים), 5 מקורות, 164.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הערת מערכת: העבודה מבוססת ברובה על תוכן הקורס "סוגיות בהיסטוריה של החינוך בא"י וישראל", 2001.

תוכן העניינים:
1. מלחמת השפות
  שיקולי הצדדים ומניעיהם
  חשיבות מלחמת השפות להתפתחות מערכת החינוך בא"י
2. ניתוח דבריו של שר החינוך בראשית המדינה לעניין מדיניות חינוכית ראויה לעתיד  -
השר וההוגה  בן ציון דינור
  הבעיה
  הפתרון
3. התפתחות ומעברים במערכת החינוך הארץ ישראלית והיהודית מאמצע המאה
התשע עשרה עד לאמצע המאה העשרים
  סקירה היסטורית של ההתפתחויות העיקריות
  המעבר מחינוך פילנטרופי ולאומי אל 'שיטת הזרמים'
4. הגדרות מושגים
  'כור ההיתוך'
  חינוך פילנטרופי
  זרם המזרחי


מלחמת השפות
ב- 1913 פרץ עימות ציבורי בישוב היהודי בא"י לגבי שפת הלימוד בטכניקום (לעתיד - הטכניון) בחיפה.  עד לשנה זו רוב בתי הספר בבעלות יהודית בא"י היו בבעלות חברות פילנטרופיות (כי"ח, עזרה, ועוד) בעלות אוריינטציה תרבותית - לשונית של ארץ המוצא שלהן (לדוגמא, צרפת, גרמניה). ב- 1913 חברת 'עזרה' (גרמניה) הקימה את הטכניקום בחיפה, מוסד ללימוד מדעים. היא נאלצה להשיג מימון גם מגורמים ציוניים ('עזרה' לא היתה כאמור ציונית) נציג התורמים - ויסוצקי, ציוני, התנה את העברת הכסף בייצוג לוועד הציוני בהנהלת המוסד.
התמנו להנהלה שמריהו לוין ואחד העם (שתמך בתפיסת הקמת מוקד תרבותי לאומי ועברי בא"י) החל דיון בנוגע לשפת ההוראה.

ניתוח דבריו של שר החינוך בראשית המדינה לעניין מדיניות חינוכית ראויה לעתיד - השר וההוגה  בן ציון דינור
הבעיה עמה מנסה להתמודד דינור היא הפיצול העדתי-תרבותי של אוכלוסיית מדינת ישראל (כוונתו בעיקר לאוכלוסיה היהודית) כפוגע בגיבושם וחינוכם כלאום אחד.

התפתחות ומעברים במערכת החינוך הארץ ישראלית והיהודית מאמצע המאה התשע עשרה עד לאמצע המאה העשרים ב 1840, עלילת דמשק הגיעה לאירופה וזעזעה את יהדות מערב אירופה שחששה מפגיעה באמנסיפציה (חזרת אנטישמיות לאירופה). החל לחץ של יהודי אירופה על יהדות המזרח לשינוי מערכת החינוך שלה, לקבלת  לפחות מעט סממני חינוך משכילי בסגנון המערב אירופאי יהודי, לראשונה התגלתה סולידאריות יהודית חוצה יבשות.
 
עבודה מס' 60887 SHOPPING CART DISABLED
הקשר בין הפרעות קשב וריכוז ובין עבריינות נוער, 2002.
סקירת הספרות בנושא וחקר מקרה באמצעות מבחן ה. D2 -
6,962 מילים (כ-21.5 עמודים), 26 מקורות, 218.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בחינת הקשר בין A.D.H.D לעבריינות נוער

תוכן עניינים
הקדמה
מבוא
פרק א': תסמונת הקשב הלקוי והיפראקטיביות
   א.1.1. מהו  A.D.H.D
   א.1.2. תופעות נוירולוגיות של הילדים הסובלים מA.D.H.D-
   א.1.3. תופעות רגשיות וסיכונן אצל ילדים הסובלים מ A.D.H.D-
פרק ב': עבריינות נוער והתנהגות אנטי-חברתית
   ב.1.1  עבריינות נוער
   ב.1.2  המשפחה ותהליך הסוציאליזציה כגורמי עבריינות
   ב.1.3  המשפחה העבריינית
   ב.1.4  עבריינות נוער ומערכת החינוך
פרק ג': חקר מקרה D2 -
   ג.1.1  הצגת המחקר
   ג.1.2  כלי המחקר
   ג.1.3  תוצאות המחקר
פרק ד': סיכום
   ד.1.1  ממצאי המחקר
   ד.1.2  דיון ומסקנות

הקדמה
עבודה זו מורכבת מצירוף של מספר תחומים בהם עסקתי השנה.
במסגרת ההתנסות בחוג לחינוך מיוחד במכללת אורנים, עבדתי כמורה בפנימייה של
"רשות חסות הנוער". המגע עם הנערים העבריינים עורר בי מספר שאלות:
* באיזו מידה הכישלון של הנערים בבית הספר נבע מקשיים בלמידה?
* האם איתור מוקדם של הקשיים הלימודיים ומתן עזרה בעת הצורך יכולים למנוע
הידרדרות לעבריינות?
* האם ישנו קשר בין A.D.H.D לבין עבריינות נוער?

החלטתי לבצע חקר מקרה באמצעות מבחן הD2- על אחד הנערים החוסים במעון.
מבחן ה d2 הינו מבחן הבודק את היכולות של האונה המצחית, היינו, את היכולת
לשלוט בהתנהגות, בחשיבה, בויסות הרגשי ובויסות ההתנהגותי . GO/NO GO
האבחון כולל 5 מרכיבים של קשב:
2 מרכיבים איכותניים - קשב בררני וקשב אוטומטי
3 מרכיבים כמותיים - מהירות עבודה, דיוק, קשב.

מתוצאות המבחן נראה כי יש קשר בין A.D.H.D ובין עבריינות נוער, אך יחד עם זאת
עלי להסתייג ולומר כי על מנת לאשש את הממצאים יש צורך במחקר רחב יותר, זאת
עקב ההיקף המצומצם של הנחקרים - כיום ישנם אמצעים היכולים לבדוק תופעה זו,
כגון: בדיקות ביו-קשב הבודקים תפקודים מוחיים.

עבודה זו מהווה עבורי התנסות ראשונית בעבודה מחקרית המשלבת ניתוח מבחן
כדוגמת הD2-, התמודדות עם האוכלוסייה הנחקרת וחשיפה לנושאים המעניינים
אותי במיוחד כמו: לקות למידה, בעיות קשב, תפקודים מוחיים ועבריינות נוער.
בעבודה זו אחקור את הקשר בין A.D.H.D לבין עבריינות נוער על מנת לקבוע האם
התופעה של עבריינות נוער קשורה לתפקודי המוח. קשר זה יבחן באמצעות מבחן  D2
המאפשר בדיקת תפקודים מוחיים. המבחן הועבר לנער עובר חוק השוהה באחד מן
המוסדות של "רשות חסות הנוער".
מטרת המחקר היא לבחון האם בקרב הנבחן יתגלו סימנים של .A.D.H.D
השערת המחקר היא שיימצא אחוז גבוה של A.D.H.D בקרב הנער העבריין.


 
עבודה מס' 60885 SHOPPING CART DISABLED
הערכת פרוייקט חינוכי באמצעות פורטפוליו, 2002.
יתרונות שיטת הפורטפוליו ושילובה עם שיטות הרפליקציה והמבחן בהקשר של נוער עבריין.
2,280 מילים (כ-7 עמודים), 3 מקורות, 109.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
הפרוייקט אותו נציג בעבודתנו הוא "פרוייקט לימוד עברית ברמות שונות".
הפרוייקט יועבר במעון אבחון והסתכלות לנוער עבריין, במסגרת בדיקת רמת הלימוד בשפה העברית, וזאת על מנת להתאים לכל תלמיד תל"א וכן לבדוק היכן הנער מתקשה ולחזקו.
סוג האוכלוסייה בה עוסק הפרוייקט הינה:
בני נוער המוגדרים "נוער עבריין", בגילאים 12 -18 אשר עברו על החוק ונמצאים במקום לשם אבחון והסתכלות. כל הנערים נמצאים במקום תחת צו של בית משפט.

שלושת אמצעי ההערכה שבחרנו הם: רפלקציה, תלקיט (PORTFOLIO ) ומבחן.
הבחירה בשלושת אמצעי ההערכה הללו לא היתה מקרית, ר"ל, הרפלקציה מעצם היותה סוג של הערכה פנימית -מעצבת אשר בה למעשה נבחנת ההתקדמות בזיקה למטרה, מהווה עבור הנער מעין "דיבור פנימי". בהקשר זה יש להזכיר כי אחת הבעיות המרכזיות של אוכלוסייה זו היא החוסר ב"דיבור הפנימי", אין הם מסוגלים לווסת את האימפולסיביות שלהם ולהרגיע את עצמם; סף התסכול שלהם נמוך ולכן הם פורקים כל עול מכל מטלה ולו הקלה ביותר בה הם נתקלים. לכן הרפלקציה היא כלי שישמש אותם בבואם להתמודד עם סיטואציה חדשה.
הרפלקציה למעשה מהווה מעין תהליך "מטא-קוגניטיבי" אותו הם חווים על בשרם.

תוכן עניינים:
הסבר אודות הפרוייקט
תאור אוכלוסיית היעד
רציונל לבחירת דרכי ההערכה
הרחבת אודות דרכי ההערכה
שילוב דרכי ההערכה
סיכום ורפלקציה
ביבליוגרפיה
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
גיל הרך
הוראה
חינוך גופני
חינוך מיוחד
כללי
לא פורמאלי
מדיניות חינוכית
נוער וקטינים
תאוריות חינוכיות
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [937-945] מתוך 1267 :: [עמוד 105 מתוך 141]
<< עמוד קודם :: עבור לעמוד: 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 :: עמוד הבא >>