היישום אינו מחובר לאינטרנט

בחינת המוסריות במכירת תרופות ללא מרשם

עבודה מס' 063983

מחיר: 337.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: היתרונות והחסרונות של מכירת תרופות ללא מרשם הן בבתי המרקחת והן ברשתות שיווק, ופתרונות אפשריים אשר יקטינו את הנזקים השימוש בתרופות ללא מרשם.

3,519 מילים ,10 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

בכל העולם המערבי קיימת מדיניות המעודדת טיפול רפואי עצמי (self-medication) תוך שימוש בתרופות ללא מרשם (OTC). תרופות ללא מרשם מוגדרות כתרופות שאינן טעונות במרשם רופא לשם רכישתן ע"י הצרכן.

הסיבות העיקריות לעידוד הטיפול העצמי הן לחץ של הצרכנים הרוצים להיות אחראים לבריאותם והנחת הממשלה כי קנייה פרטית של תרופות ללא מרשם ע"י האזרחים חוסכת ביקורים אצל הרופא ואת עלות רכישת התרופות. מנגד, קיימות טענות כי החסכון הנגרם בטל בעקבות שימוש יתר בתרופות ללא מרשם, אבחנה עצמית לא נכונה והגעה לרופא רק במצב מחלה מתקדם הדורש טיפול אינטנסיבי יותר. למעשה, במקביל לתועלת של טיפול בתרופות ללא מרשם עלול להיגרם נזק, כאשר השימוש בתרופות הולך וגדל וההשגחה הרפואית מצטמצמת.

בעבודה זו אבדוק את הדילמה המוסרית של מכירת תרופות ללא מרשם.
אבחן את היתרונות והחסרונות של מכירת תרופות ללא מרשם הן בבתי המרקחת והן ברשתות שיווק. ואציע פתרונות אפשריים אשר יקטינו את הנזקים השימוש בתרופות ללא מרשם.

מבוא
פרק 1: סקירת ענף הפארמצבטיקה
פרק 2: הצגת הדילמה המוסרית
פרק 3: פרסום בענף התרופות
פרק 4: ניתוח הדילמה המוסרית ע"פ המודל לקבלת החלטות מוסריות בארגון
סיכום
ביביליוגרפיה

קטע מהעבודה:

ענף הפרמצבטיקה תרם במהלך 50 השנה האחרונות תרומה משמעותית לאנשים ע"י פיתוח תרופות חדשות להקלה ולמניעת מחלות. למרות זאת רוב מוצרי הפרמצבטיקה יכולים לגרום לנזקים חמורים. ב- 10 השנים האחרונות תרופות רבות הפכו להיות תרופות ללא מרשם, גם בבתי מרקחת וגם ברשתות שיווק בעולם. ובהתאם לכך היקפי המכירות של תרופות ללא מרשם עלה. היתרונות במעבר כוללים נוחות למטופלים, היכולת של אדם לטפל במחלות הקלות שלו והקטנת הוצאות הממשלה.

מקורות:


Untitled
המוסריות במכירת תרופות ללא מרשם
תוכן העניינים
מבוא
פרק 1: סקירת ענף הפארמצבטיקה
פרק 2: הצגת הדילמה המוסרית
פרק 3: פרסום בענף התרופות
פרק 4: ניתוח הדילמה המוסרית ע"פ המודל לקבלת החלטות מוסריות בארגון
סיכום
ביבליוגרפיה מבוא
בכל העולם המערבי קיימת מדיניות המעודדת טיפול רפואי עצמי (self-medication) תוך שימוש בתרופות ללא מרשם (OTC). תרופות ללא מרשם מוגדרות כתרופות שאינן טעונות במרשם רופא לשם רכישתן ע"י הצרכן.
הסיבות העיקריות לעידוד הטיפול העצמי הן לחץ של הצרכנים הרוצים להיות אחראים לבריאותם והנחת הממשלה כי קנייה פרטית של תרופות ללא מרשם ע"י האזרחים חוסכת ביקורים אצל הרופא ואת עלות רכישת התרופות. מנגד, קיימות טענות כי החסכון הנגרם בטל בעקבות שימוש יתר בתרופות ללא מרשם, אבחנה עצמית לא נכונה והגעה לרופא רק
במצב מחלה מתקדם הדורש טיפול אינטנסיבי יותר. למעשה, במקביל לתועלת של טיפול בתרופות ללא מרשם עלול להיגרם נזק, כאשר השימוש בתרופות הולך וגדל וההשגחה הרפואית מצטמצמת.
בעבודה זו אבדוק את הדילמה המוסרית של מכירת תרופות ללא מרשם.
אבחן את היתרונות והחסרונות של מכירת תרופות ללא מרשם הן בבתי המרקחת והן ברשתות שיווק. ואציע פתרונות אפשריים אשר יקטינו את הנזקים השימוש בתרופות ללא מרשם.
ענף הפרמצבטיקה תרם במהלך 50 השנה האחרונות תרומה משמעותית לאנשים ע"י פיתוח תרופות חדשות להקלה ולמניעת מחלות. למרות זאת רוב מוצרי הפרמצבטיקה יכולים לגרום לנזקים חמורים. ב- 10 השנים האחרונות תרופות רבות הפכו להיות תרופות ללא מרשם, גם בבתי מרקחת וגם ברשתות שיווק בעולם. ובהתאם לכך היקפי המכירות של
תרופות ללא מרשם עלה. היתרונות במעבר כוללים נוחות למטופלים, היכולת של אדם לטפל במחלות הקלות שלו והקטנת הוצאות הממשלה.
כל יום מליוני אנשים ברחבי העולם מרוויחים ממניעת מחלות דבר אשר משפר את איכות חייהם ומוריד את הסיכון למוות בגלל הפיתוחים בענף התרופות. למרות זאת אף אחד מהפיתוחים בענף התרופות לא חסין בפני תופעות לוואי. שמירה על בטיחות של תרופות תמקסם את התועלות של התרופה ותקטין את הסיכון של השימוש בתרופות. הבעיה היא
שבטיחות בתרופות מתמקדת בעיקר בתרופות עם מרשם. למרות זאת ישנו צורך בשימוש בבטיחות גם בתרופות ללא מרשם (Bond, Christine; Hannaford, Philip, 2003).
סוגי תרופות
Christina bond Philip Hannaford (2003), סיווגו את התרופות ל- 3 קטגוריות:
תרופות עם מרשם בלבד - תרופות אלו נמכרות רק ע"י הבאת מרשם מרופא.
תרופות בפיקוח של רוקח - תרופות שזמינות רק בבתי מרקחת מורשים ותחת פיקוח של רוקח בעל רשיון.
תרופות ללא מרשם וללא פיקוח - תרופות אלו הן תרופות ללא מרשם אשר נמכרות ברשתות מזון ללא פיקוח של רוקח.
מכירת תרופות ללא מרשם בעולם
נפח המכירות של תרופות ללא מרשם גדל בצורה משמעותית בשנים האחרונות. כיום תרופות לשימוש עצמי מהווים כ- 18% מכלל השוק הפרמצבטיקה העולמי. היחס שונה ממדינה למדינה אבל גדל בכל התחומים כאשר צפון אמריקה עם היחס הגדול ביותר 30% ואחריה אירופה 27%. גם במזרח הרחוק ישנה צמיחה מהירה (2003 Christina bond Philip
Hannaford,).
בבריטניה ובמדינות אירופאיות נוספות ישנן תרופות שנמכרות רק בבתי מרקחת עם פיקוח צמוד של הרוקח. תרופות ללא מרשם נמכרות ברשתות השיווק או סופר מרקטים כאשר בבריטניה יש הגבלה של הכמות הנרכשת של אותה תרופה וזאת בניגוד לארה"ב שם לא קיימת הגבלה כזאת Hughes, C.M.; McElnay, J.C.; Fleming, G.F, 2001)).
מכירת תרופות ללא מרשם בישראל
בישראל חלה מגמת עלייה ברכישת תרופות ללא מרשם. רכישת התרופות מתבצעת בשלב זה אך ורק ע"י פיקוח של רוקחים בבתי מרקחת וברשתות כמו סופר פארם.
בתאריך 10/5/04 אישרה ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת את תקנות התרופות ללא מרשם שהוגשו ע"י שר הבריאות. תקנות אלו מאפשרות מכירה של תרופות ללא מרשם מחוץ לבתי המרקחת כפי שהיה נהוג עד כה. שינוי זה ייסייע להיווצרות שוק פתוח ותחרותי כמקובל בעולם.
רישום תכשירים רפואיים בישראל
אגף הרוקחות הינו הגורם האחראי במשרד הבריאות על הבקרה של מוצרים רוקחיים ורפואיים, תמרוקים, מכשור רפואי וטיפול רוקחי. אגף הרוקחות אחראי על קידום השימוש המושכל בתרופות ומוצרי בריאות אחרים ופיתוח מדיניות התרופות הלאומית.
מטרתו העיקרית של האגף היא לוודא כי כל התרופות, המכשור הרפואי ומוצרי הבריאות האחרים בשוק הבריאות הישראלי עונים על סנדרטים מתאימים של בטיחות, יעילות ואיכות ונצרכים על בסיס עלות-תועלת מרבית.
מחלקת הרישום של אגף הרוקחות מרכזת את פעילות הליבה של אגף הרוקחות - רישום תרופות. כל התרופות המיועדות להמכר בישראל חייבות להרשם במחלקה זו על מנת לקבל אישור לשווקן. ההחלטה על רישום תרופה מתבססת על הערכת תיקי הרישום המוגשים ע"י חברות התרופות, תוך התייעצות עם מומחים חיצוניים. ההחלטה הסופית מתקבלת ע"י
ועדת מומחים מייעצת הכוללת רופאים, פרמקולוגים, רוקחים וטוקסיקולוגים. מחלקת הרישום מאשרת את נוסח העלון לחולה ולרופא. מאשרת פרסומות לתרופות ללא מרשם ואת כלל התנאים לפיהם ניתן לשווק את התרופה.
מקורות המידע
אנשים אשר רוכשים תרופות ללא מרשם מקבלים מידע ממקורות שונים ביניהם: הרופא המטפל, אמצעי תקשורת, ספרות מקצועית ובעיקר מפה לאוזן אנשים אשר רכשו תרופות ועזרו להם מעבירים את המידע הלאה.
לפני מספר שבועות אישרה ועדת העבודה של הכנסת 108 חומרים שמרכיבים כ-400 תרופות שאותן ניתן יהיה לרכוש בלא מרשם רופא. עם הנהגת הרפורמה יהיה ניתן לרכוש תרופות ברשתות סופר מרקט, בתי קפה וחנויות נוחות. גם לפני הנהגת הרפורמה נמכרו בארץ ובעולם תרופות ללא מרשם בבתי מרקחת בפיקוח של רוקח.
סוגייה זו של מכירת תרופות ללא מרשם בפיקוח רוקח בכלל וברשתות אחרות ללא פיקוח רוקח בפרט הינה דילמה מוסרית שכן ניתן ישנן תועלות ממכירתם של תרופות ללא מרשם אך ישנם גם סיכונים במכירת תרופות ללא מרשם דבר עלולה לסכן את בריאותו של הצרכן. סיכונים אלו עלולים להיווצר הן במכירת תרופות עם פיקוח של רוקח והן
במכירתם של תרופות ברשתות שיווק אחרות ללא פיקוח של רוקח. בבתי המרקחת מתחבאות תרופות ללא מרשם, שבשימוש לא נכון יגרמו לנזקים חמורים.
2.1 יתרונות של ריפוי עצמי בהיבטים שוניםCarmel M. Huges, James C.McElnay Glenda F.Fleming (2001), סוקרים מספר יתרונות של ריפוי עצמי:
מקצועיות רפואית - הריפוי העצמי חוסך מהרופאים ייעוץ למחלות מינוריות ומאפשר להם לייעץ ולאבחן מחלות קשות יותר. Hughes, C.M.; McElnay, J.C.; Fleming, G.F, (2001), הוסיפו כי מכירת תרופות ללא מרשם מאפשרת כישורים רפואיים טובים יותר.
עלויות רפואיות - העידוד לרכישת תרופות ללא מרשם מקטין את עלויות הממשלה גם מבחינת המטופל לעיתים תרופות ללא מרשם עולות פחות מאשר תרופות עם מרשם. אך ישנם מקרים יוצאי דופן כמו בבבריטניה שם מטופלים רבים זכאים לתרופות עם מרשם חינם למשל: אלו מעל גיל 60 כאלו עם מחלות כרוניות וכאלו עם הכנסה נמוכה. זכאות זו
מאפשרת גם קנייה של תרופות ללא מרשם חינם. כלומר במקרים אלו אין להם עדיפות על תרופות עם מרשם.
המטופל - המטופל יכול לקחת אחריות על הבריאות שלו. מטופלים גילו שהתרופות ללא מרשם יותר נוחות כי הם לא צריכים לבקר רופא, יעילות יותר וחסכוניות יותר. כמו כן, המטופל יכול לרכוש את המוצרים במקומות נגישים יותר אשר פתוחים שעות רבות יותר.
2.2 סיכונים בשימוש בתרופות ללא מרשם
מרבית התרופות ללא מרשם עלולות לגרום לנזק עבור המשתמש בעיקר בגלל שימוש לא נכון בתרופה. בדר"כ מטופלים לא מקפידים לקרוא את הוראות השימוש לתרופה דבר אשר יכול ליצור לתופעות לוואי רבות וסיכון חייהם.
מועדי נטילת התרופות - ישנן תרופות שמועד הנטילה שלהן לאורך היממה הוא קריטי. למשל תרופות להרגעה ו/או שינה מומלץ לקחת בלילה לפני השינה. תרופות אלו גורמות לנמנום והן עשויות לגרום לטשטוש וערפול במידה ונוטלים אותן בבוקר או במהלך היום. אסור לאנשים המטופלים בתרופות אלו לנהוג במכונית או להפעיל מכשיר הדורש
תשומת לב ועירנות.
חשיפה לשמש - יש תרופות אשר מגבירות את הרגישות לאור השמש. תופעה זו הנקראת פוטוסנסטיביות נגרמת ממספר מנגנונים שונים כמו אלרגיה. נטילת התרופה וחשיפה לשמש גורמים לתופעות כגון גרד ועוד.
ריסוק תרופות - לא כל טבליה מותר לרסק או לחצות. יש תרופות עם ציפוי מיוחד שמטרתו למנוע ספיגתן בקיבה אלא במעי. בעת שבירת או ריסוק הטבליה יימנע האפקט של הציפוי במיוחד, התרופה תתפרק במקום אליו היא לא מיועדת וכתוצאה מכך יעילות התרופה תפגע.
נטילת תרופות בשילוב עם מזון - נטילת תרופות לפני או אחרי האוכל הינה קריטית וחשובה במקרים רבים. אנשים הנוטלים תרופות מסויימות חייבים להזהר באכילת מזון אשר עלול להחמיר את מצבם עקב אינטראקציה עם התרופה שנוטלים. מזון יכול להגביר או להאט את הספיגה של תרופות מסויימות.
Carmel M. Huges, James C.McElnay Glenda F.Fleming (2001), טענו כי עלולות להיווצר תגובות בין תרופות ללא מרשם רופא לבין תרופות אחרות. בין תרופות הנמכרות ללא מרשם רופא לבין תרופות הדורשות מרשם יכולות להיות תגובות מסוכנות. השילוב בין מרכיבי התרופות השונות עלולים ליצור תופעות לוואי חמורות.
עוד טענו Carmel M. Huges, James C.McElnay Glenda F.Fleming (2001), כי רופאים אינם יודעים אם מטופל השתמש בתרופה ללא מרשם ולכן יכול להיות מצב שבו הטיפול מגיע מאוחר מדי. וכמו כן קשה לזהות את הסימפטומים של המחלה אשר נגמרו בעקבות התרופה ללא מרשם.
השימוש הגובר בתרופות לשימוש עצמי ללא מרשם מביא לגידול בתופעות הלוואי השליליות של תרופות ללא מרשם. תופעה זו נובעת כפי שטוענים מומחי בריאות באי יכולת או בקושי של החולה לזהות את התרופה שתטפל במחלה שלו, או בקושי של החולה לזהות שהבעיה היא בתופעות הלוואי, חוסר בידע בתרופות ו/או חוסר נסיון בשימוש בתרופות
ללא מרשםHughes, L.; Whittlesea, C.; Luscombe , D,Luscombe, 2002))
2.2.1 מגבלות במקורות המידע
אחד הסיכונים בשימוש בתרופות ללא מרשם נובע מהחסרונות של מקורות המידע בהם משתמש הצרכן:
הרופא המטפל - בדר"כ עסוק מכדי לספק מידע והביקורים אצלו קצרים.
אמצעי תקשורת - מידע לא תמיד מהימן לעיתים מוטה השפעת יחצ"נים לוביסטים ואחרים.
ספרות מקצועית - נגישות נמוכה. אנשים לא טורחים לפתוח ספרות מקצועית בנוגע לתרופות. ואף בודדים האנשים אשר מעיינים בפרוספקט אשר מצורף לכל תרופה.
מפה לאוזן - מידע שמתבסס על התנסות של בודדים ואינו מוכח מדעית. תרופה שעוזרת לאדם אחד לא בהכרח תעזור לאדם אחר. מידע זה גם לא לוקח בחשבון רגישויות מסויימות שיש לאנשים למרכיבי תרופות.
2.2.2 דוגמא לסיכון אפשרי משימוש באחת התרופות הנפוצות ביותר "אקמול":
מחקר שבוצע בעיר ניו -יורק, והחל בשנת 1976, בחן קשר אפשרי בין השימוש באצטמינופן - ידוע בשמו המסחרי כאקמול, דקסמול אברול ועוד - לבין התקפי אסתמה בנשים.הסקר הקיף 121,700 נשים. במהלך הסקר אובחנו 346 נשים כסובלות מאסתמה.משנת 1990 נתבקשו הנשים לדווח על צריכת האקמול שלהן.נמצאה עליה גדולה יותר בשכיחות
המקרים החדשים בקרב הנשים שצרכו אקמול מאשר באוכלוסית הנשים שלא צרכה.בקרב נשים, שצרכו אקמול משך 14 ימים בחודש, שכיחות האסטמה היתה גבוהה בלמעלה מ - 60% מאשר בין הנשים שלא צרכו אקמול.המחברים אינם ממליצים להפסיק לצרוך אקמול בחולי אסטמה, אולם יש לדעתם להרחיב את היריעה ולבחון את תגובת הריאות לאקמול, ויתכן
ולנסות לסווג את חולי האסתמה לפי תגובתם לאקמול.
Ashish Chandra Gary A. Holt(1999), טענו כי פרסום בענף התרופות מהווה מרכיב חשוב על השפעת הבריאות של הצרכן. במציאות מפרסמי מוצרי התרופות מקדמים את מוצריהם גם על חשבון הסיכון הפוטנציאלי שיש בפרסום על בריאות הצרכן. פרסום זה בדר"כ קשור לתרופות ללא מרשם.
למפרסמים של מוצרים רפואיים אסור לשכוח את העובדה שהם עוסקים עם מוצר שיש לו השפעה משמעותית על בריאות החולה ולכן הם צריכים לקחת זאת בחשבון אפילו על פני רווחים. הפרסום משפיע על הצרכן בכך שככל שהמותג מפורסם יותר פעמים כך הוא נתפס כמוצר טוב יותר. הפרסום פחות מוסר מידע אלא נעשה בדרך הומוריסטית ובטכניקות
פרסום אחרות.
3.1 מטרות פרסום תרופותAshish Chandra and Gary A.Holt (1999), ציינו את חשיבותם של הפרסומות לתרופות:
תחרות - ישנם בשוק יצרנים רבים אשר מייצרים מוצרי ושירותי בריאות דומים. במטרה להגדיל את המכירות של המוצרים שלהם הם מייצרים פרסומות בהם הם משווים בין המוצר שלהם למוצר המתחרה. תחרות זו גורמת ליצרנים לייצר מוצרים יותר מתקדמים. תיאורטית עובדה זו תגרום לעלייה באיכות המוצר במשך הזמן ולירידה במחיר המוצר.
תחרות מגדילה ייצור ופיתוח של מוצרים חדשים ונגישות למוצרים.
אינטרסים של הצרכן - בעקבות התחרות מחירי המוצרים ייטו להשאר קבועים לתקופות זמן ארוכות יותר גם כאשר הוכנסו למוצר שיפורים למוצר. עבור הצרכן עובדה זו יכולה לספק מבחר גדול יותר של תרופות. בשוק התרופות לאחר תקופה מסויימת שבה משווקת תרופה בבלעדיות יכולות חברות מתחרות לשווק מוצרים דומים. בדר"כ פיתוח של
מוצר דומה יהיה בהשקעה נמוכה בהרבה מההשקעה של החברה הראשונית ולכן אותן חברות מסוגלות להביא את המוצר לשוק במחיר נמוך יותר.
מקורות מידע - דרך הפרסום לקוחות יכולים ללמוד על מוצר ושירותים חדשים. הפרסומות נוטות להיות אמינות אך צריך לזכור כי פרסום מדגיש את היתרונות של המוצר על פני מוצר אחר. ולא מדגיש את תופעות הלוואי שעלולות להיווצר בעקבות השימוש במוצר.
אינטרסים של היצרן - המטרה הראשית היא הגדלת המכירות של מוצרים. הפרסום מאפשר להגיע לציבור נרחב של צרכנים בפרק זמן קצר. בנושא התרופות פרסום מותג הוא חשוב ולעיתים הפרסום הוא לא אתי.
3.2 הבעיות בפרסום מוצרי תרופות
אחת מהבעיות המרכזיות הינה בעיית מידע. לעיתים המידע שהצרכן מקבל לא מאפשר לצרכן לקבל את ההחלטה הנכונה לבעיותיו והוא עלול לבחור תרופה שלא מתאימה ((Griffenhagen, 1976; Rheinstein, 1976. במיוחד שבארה"ב יש 500,000 תרופות ללא מרשם דבר אשר מקשה על הבחירה וקבלת ההחלטה לבחירת מוצר. Ashish Chandra and Gary
A.Holt, 1999)).
בפרסום ישנם לעיתים הצעות לתרופות שאינן מוכחות מדעית כמו ויטמינים או פרסומות שמנצלות את חוסר הידע של הצרכן בנושא הרפואי. לדוגמא: ויטמין C כמרפא התקררות - המדע לא הוכיח זאת אחרת Ashish Chandra and Gary A.Holt, 1999)).
Ashish Chandra and Gary A.Holt (1999), טענו כי התרבות שלנו מאמינה בנכון ולא נכון וישנם מעט אזורים אפורים. מכיוון שפרסומות נוטות ליצור ביקושים למוצרים לעיתים הצרכנים מתעלמים מאזהרות של הייצרן מפני תופעות לוואי או אופן שימוש לא נכון בתרופה.
3.3 המיתוס "בעסקים כמו בעסקים"
מיתוס זה מדבר על כך שעסקים ומוסר שייכים לשני עולמות תוכן שונים, מושגי מושג לא רלוונטיים לעסקים, מה שמניע עסקים זה שיקולים של יעילות ותועלת כלכלית.
ניתן לראות כי למרות שהמוצרים הינם מוצרים שעלולים לגרום למוות ולנזקי בריאות בלתי הפיכות משתמשים המפרסמים בכל מאמציהם ע"מ להגדיל את הרווחים. ניתן לראות כי המוסר לא הולך יחס עם המטרה עסקית - רווחים אפילו במוצרים אלו שעלולים לגרום לתופעות לוואי חמורות.
במציאות פרסום של מוצרים רפואיים לעיתים קרובות מקדמות את המוצרים כדי להשיג את יעדי החברה מבלי להתחשב בסיכון הבריאותי הבלתי הפיך על בריאות הצרכנים (1999 Ashish Chandra Gary A. Holt).
4.1 שלב מקדים - הצגת הבעיה המוסרית
בתאריך 10/5/04 אישרה ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת את התקנות למכירת תרופות ללא מרשם שיימכרו מחוץ לבתי מרקחת.משמעות הדבר שניתן יהיה למצוא תרופות על מדפי הסופר לצד ה"ביסלי" וה"במבה" והשיקול העיקרי שעומד מאחורי החוק שנתמך ע"י משרד האוצר הוא שהיצע ומגוון רחב יותר של תרופות יביא למחירים זולים
יותר.
לאור החלטה זו נשאלת השאלה האם החלטה זו הינה החלטה מוסרית?
4.2 שלב א' - הערכה על בסיס עקרונות
תועלתנות - ניתן לראות כי ההחלטה לשווק תרופות ללא מרשם מחוץ לבתי מרקחת יכולה להביא תועלת אך ישנם גם נפגעים. Hughes, C.M.; McElnay, J.C.; Fleming, G.F (2001), הגדירו את התועלות והנפגעים:תעשיות הפרמצבטיקה - האפשרות לשווק את מוצריהם מחוץ לבתי המרחקת תביא לגידול בנתח המוצרים שלהם, בקידום מותגים בעלי
מרשם ובהגנה מפני תחרות גנרית.ממשלה - הקטנת עלויות הבריאות והקטנת העומס בקופות החולים לייעוץ במחלות קלות.רופאים - המנעות מייעוץ לא נחוץ למטופל. הקטנת העומסים בקופות החולים תאפשר לרופאים עבודה בפחות לחץ ובכך תאפשר מתן תשומת לב גדולה יותר לחולים במחלות קשות יותר. מטופלים - הציבור נגיש למקורות מידע
רבים וברוב המקרים יכול הציבור להחליט לעצמו מה טוב עבורו, לתרופות המרשם מצורפות בדר"כ הוראות שימוש ואזהרות ולכן אין בעיה לקרוא את אותן ההוראות ולפעול לפיהן. לא צריך לרוץ לרופא על כל כאב קטן שנוצר. כמו כן, נוחות של המטופלים לרכישת התרופות במקומות אשר נגישים יותר ואשר פתוחים שעות ארוכות יותר מבתי
מרקחת. מגוון רחב יותר של מוצרים ומחירים זולים יותר לתרופות בגלל התחרות.החסרון הנובע ממכירת תרופות שלא בבתי מרקחת יכול להיווצר משימוש לא נכון ולא מתאים בתרופות, עיכוב בטיפול במצב רפואי חמור, התמכרות לתרופות, הפחתת הקשר בין מטופלים לרופאים.ניתן לראות כי גורמים רבים יותר נהנים ממכירת התרופות ללא מרשם
ברשתות שיווק. ישנן יותר תועלות אשר נזקים ולכן ההחלטה לפי קריטריון זה היא מוסרית.
דאונטולוגיה - ניתן לראות כי ההחלטה לאפשר מכירה חופשית של תרופות ללא מרשם ללא פיקוח של רוקח נובעת אך ורק מרצון הממשלה להקטין את הוצאותיה והמחשבה כי שהיצע ומגוון רחב יותר של תרופות יביא למחירים זולים יותר. החלטה זו עלולה להוות בעיתיות בכך שמכירה חופשית כזאת של תרופות ללא מרשם וזמינות התרופות גם
ברשתות מזון - ללא פיקוח של רוקח תיצור לגיטימציה לאנשים להשתמש בתרופות ללא מרשם. מכירת תרופות ללא פיקוח של רוקח ייתן אשליה ללקוחות כי התרופות אינן מסוכנות כאשר בפועל עלולות להיווצר תופעות לוואי חמורות. פקידי האוצר מונעים רק משיקולים כלכליים ואינם מודעים כלל לעובדות רפואיות כגון שימוש ממושך או
במינונים גבוהים בתרופות. בנוסף לכך, החוק החדש יגרום לכך שתרופות רבות, שפעם חייבו מרשם רופא בגלל הסיכונים שבנטילתם, "יידחפו" החוצה למדפי התרופות ללא מרשם ע"י כוחות השוק ויגבירו את הסיכון לחולים, כל זאת בשם "ייעול כלכלי" כביכול. הידע התרופתי הזה לא נמצא בידי פקידי הממשלה, ובטח שלא בידי האזרח הקטן.
הידע הזה נמצא בידי אנשים מקצוע - רוקחים. בשימוש בתרופות טמונה סכנה בריאותית, ועל כן תרופות ללא מרשם על אף שאינן כפופות למרשם רופא, צריכות להנתן ע"י רוקח מאחר והוא בעל ידע מספיק וראייה רחבה של כל ההשלכות הכרוכות בנטילת תרופה מסויימת. מלבד הנזק הבריאותי שעלול להגרם לציבור, יש לקחת בחשבון את ההגדלה
בהוצאות מערכת הבריאות על טיפול בתופעות הלוואי כתוצאה משימוש לא נכון בתרופות. יתרה מכך, אף אחד לא מבטיח שאכן מחירי התרופות ירדו. חברות התרופות ייאלצו לאמץ שינויים במערך ההפצה שלהן דבר שיביא לעלייה בהוצאות השיווק ולעלייה במחיר התרופות. כמו כן, סביר להניח, שרשתות השיווק שהן בעלות כוח צרכני גדול,
ישלשלו לכיסן פער תיווך גדול שבהכרח ייקר את התרופות לצרכן ויקטין את הרווח ליצרן. ועל כן ע"פ הציווי המוחלט של קאנט אין לאפשר מכירה חופשית של תרופות ללא פיקוח רוקח. ההחלטה אינה מוסרית.
צדק - ההחלטה למכור תרופות ללא מרשם מחוץ לבתי מרקחת היא בעייתית מאחר והחברות המשווקות את התרופות מרוויחות ואילו הלקוחות מסכנים את בריאותם תוך שימוש במוצר מזיק של החברה ואינם מיודעים על כך. רוב החברות מפרסמות את המוצרים שלהם כמחוללי פלאים. "קלגרון וקל בגרון", "אביק וזה עובר" ופרסומות רבות אחרות.
למעשה בפרסומות אלו החברה אינה מסיבה את תשומת לב הלקוחות לסיכונים האפשריים של התרופה ו/או להוראות השימוש. ובכך בהעדר הנחייה של רוקח, מכירה של אותם תרופות ברשתות שיווק יגביר את הסיכוי לשימוש לא נכון בתרופה ובכך בעצם ישנו סיכון בריאותי ולכן ההחלטה אינה מוסרית.
ע"פ שלושת עקרון התועלתנות ההחלטה מוסרית אך גם ע"פ עקרון הדאונטולוגיה וגם ע"פ עקרון הצדק ההחלטה אינה מוסרית. ולכן בשלב א' ניתן להגיד כי ההחלטה אינה מוסרית ולכן יש לעבור לשלב ב' - פתרון ע"פ הסגולה הטובה.
4.3 שלב ב' - פתרון ע"פ הסגולה הטובה
יש לחפש דרכים בהם יהיה ניתן לרצות את כל הצדדים.
ניתן להציע פתרון אופטימלי לדילמה אשר ירצה את כל הנוגעים בדבר.
ניתן ליצור קמפיין פרסומי שנועד לקדם את השימוש הנכון בתרופות ללא מרשם. הקמפיין יתן למטופל מידע אודות התרופות ותופעות הלוואי שלהן.
הגבלת הפרסום של תרופות ללא מרשם. כך שהלקוחות לא יקבלו את הרושם כי השימוש בתרופות הוא דבר חיובי בלבד. וכמו כן יש להדגיש באותם פרסומים שקיימים את חשיבות קריאת הוראות השימוש והקפדה עליהן.
יש להעלות את המודעות בסיכונים הכרוכים בלקיחת תרופה. על רשויות הבריאות ועל היצרנים להודיע על כל מידע חריג הקשור לתרופה.
ישנה אפשרות ליצור מנגנוני מידע נגישים יותר ללקוח בנוגע לתרופות ללא מרשם. כמו לדוג' פתיחת מרכזי הנחיייה לשימוש בתרופות ללא מרשם.
הגבלת הכמויות הנרכשות של כל תרופה.
ניתן לראות כי ניתן לתת פתרונות אפשריים לדילמה המוסרית ולכן ניתן להמשיך לשלב ג' - החלטה על בסיס הסכמה.
4.4 שלב ג' - החלטה על בסיס הסכמה
אין ספק כי החוק החדש מחייב יותר מתמיד מודעות גדולה יותר של הציבור לגבי תרופות ושימוש מושכל בהן. מעבר לידע המצומצם והלוקה בחסר שניתן בעלון לצרכן המצורף לכל תרופה. לפני נטילת כל תרופה אפילו אם היא נמכרת חופשי על המדף, חשוב לברר לגבי תופעות הלוואי האפשריות שלה, האזהרות והתוויות וההשפעות ההדדיות של
נטילת יתר מתרופה אחת בעת ועונה אחת.
Andrew J.Mcbride, Ricard Pates, Reem Ramadan Christopher Mcgowan (2003), טענו כי יחד עם העידוד לריפוי עצמי יש צורך מקצועי ואחריות מקצועית להבטיח שימושים מתאימים ליחידים שחשופים באופן מוגבר לתרופות ובעלי פוטנציאל לשימוש לא נכון בהם. הם מציעים לשפר את האסטרטגיות הקיימות בתחום כולל חוקים ממשלתיים עם
מרכזי תיאום ודגש על הדרכות וקשר בין משרד הבריאות לנוגעים בדבר.
אם חברות התרופות והממשלה ינקטו בהצעות שרשמתי בשלב ב' ניתן יהיה לקבל את החוק ולהפעילו.
בעידן המודרני בו האזרח הפך לצרכן בריאות מודע, יש להכיר בטיפול העצמי (self-medication) בתרופות. יש לאפשר נגישות למגוון תרופות ללא מרשם הזמינות לציבור וזאת על ידי תהליך מבוקר של שינוי מעמדן של תרופות מרשם לתרופות ללא מרשם.
ע"פ מודל קבלת ההחלטות הגעתי למסקנה כי ישנה בעיה מוסרית במכירת התרופות ללא מרשם ללא פיקוח. אך החסרונות בשימוש בתרופות ללא מרשם יכולים להצמצם ע"י התערבות הן של המשווקים והן של הממשלה ע"מ להביא לידיעת הציבור את תופעות הלוואי שעלולות להתעורר בעקבות השימוש במוצר.
כדי למנוע עידוד שימוש יתר בתרופות, יש להקפיד כי פרסום תרופות ללא מרשם לקהל הרחב יהיה מבוסס ואמין. בהתאם לכך, יש להגביל את השימוש באמצעי קידום מכירות לתרופות ללא מרשם.
הגדלת הנגישות לתרופות ללא מרשם מחייבת, לשם קידום ושמירה על בריאות הציבור, פעולת הסברה שתדגיש במיוחד את אחריות הצרכן בהחלטה לבחור בטיפול עצמי.
ייתכן וישנו צורך בריסון חיצוני של הממשלה אשר תאגד בחוק הגבלות לפרסום של תרופות ללא מרשם וכמו כן תסייע במתן מידע לתרופות אלו.
Ashish Chandra and Gary A.Holt, (1999). "Pharmaceutical Advertisements: How They Deceive Patients", Journal of Business Ethics. Vol 18, P.359-366.
Bond, Christine; Hannaford, Philip, (Dec2003) "Issues Related to Monitoring the Safety of Over-The-Counter (OTC) Medicines"., Drug Safety, Vol. 26 Issue 15, p1065, 10p
Hughes, C.M.; McElnay, J.C.; Fleming, G.F, (Nov2001) "Benefits and Risks of Self Medication"., Drug Safety, Vol. 24 Issue 14, p1027, 11p, 2 charts, 2 graphs
Hughes, L.; Whittlesea, C.; Luscombe, D,Luscombe , (Aug2002), "Patient's knowledge and perceptions of the side-effects of OTC medication.", Journal of Clinical Pharmacy Therapeutics, , Vol. 27 Issue 4, p243, 6p
McBride, Andrew J.; Pates, Richard; Ramadan, Reem; McGowan, Christopher McGowan, (Apr2003) "Delphi survey of experts' opinions on strategies used by community pharmacists to reduce over-the-counter drug misuse". Society for the Study of Addiction to Alcohol and Other Drugs, Vol. 98 Issue 4, p487,
11p.
http://www.infomed.co.il/editorialF/editoria010102.htm
http://www.tevalife.com/article.asp?id=1626
http://www.starmed.co.il/News/1405
פרופ' הלל הלקין, (ספטמבר 2001), דו"ח הועדה לרגולציה של תרופות ללא מרשם רופא.
http://www.health.gov.il/units/pharmacy/docs/OTCfinal%20report%20.doc
גבע אביבה, (אוגוסט 2000), מוסר ועסקים- מושגים ועקרונות, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
"תרופות רבותיי, תרופות" , אתר infomed, 1/1/2002
מתוך האתר http://www.infomed.co.il/editorialF/editoria010102.htm
מתוך אתר משרד הבריאות: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?PageId=159 parentId=157 catId=38 maincat=11
מתוך האתר http://www.tevalife.com/article.asp?id=1626
מתוך האתר http://www.tevalife.com/article.asp?id=1626
מתוך האתר http://www.tevalife.com/article.asp?id=1626
מתוך האתר http://www.tevalife.com/article.asp?id=1626
דוגמא זו נלקחה מהאתר : http://www.starmed.co.il/News/1405 (כתבה מתאריך 13.4.04)
מתוך ספר הקורס , אביבה גבע, אוגוסט 2000.
http://www.infomed.co.il/editorialF/editoria010102.htm
-14-

תגים:

OTC · כלכלה · ללא · מוסר · מרשם · ניהול · פרמצבטיקה · תרופות

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בחינת המוסריות במכירת תרופות ללא מרשם", סמינריון אודות "בחינת המוסריות במכירת תרופות ללא מרשם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.