השתלבותם של בני נוער אתיופים במסגרת הצבאית בישראל

תקציר העבודה:

מדי שנה מיליוני אנשים עולים לישראל כיחידים או כקבוצות, מרצונם החופשי, מדחף או מבעיה מסוימת שהם רואים לנכון לשנות את מקומם. מדינת ישראל מיום הקמתה מהווה מוקד מרכזי להתפתחות ההגירה הטומנת בחובה מרכיבים חשובים, חלקם רגשיים וחלקם פיזיים (דלה פרגולה, 2012). העולה החדש אינו יכול להביא את כל המטען התרבותי שלו למקום מגוריו החדש. המעבר הפיזי, ההתנתקות מהתרבות המוכרת, מעמדו החברתי ורמת חיו מאלצים אותו להסתגל באופן דחוף לחברה החדשה. תהליך ההסתגלות מתרחש בכמה מישורים: על המהגר להיות פרקטי ולמצוא דיור הולם ותעסוקה, מעבר לכך עליו לקשור קשרים חברתיים חדשים והחשוב מכל חל במישור התרבותי, עליו ללמוד ערכים, נורמות ודפוסי התנהגות המקובלים בחברה החדשה. תהליך השינוי תרבותי מתרחש עקב מגע מתמשך בין שתי תרבויות מובחנות, תהליך זה מוגדר בספרות כתהליך אימוץ תרבות - אקולטורציה, כאשר קיימת טענה כי יחידים בני אותה תרבות בעת מגע חווים שינויים פסיכולוגיים שונים (Richard and Nee, 1997).
ניתן לראות מספר תהליכים הבאים לידי ביטוי בתהליך קליטת יהודי אתיופיה: לפי מודל האינטגרציה- שילוב, המהגרים מאמצים חלק מהדפוסים התרבותיים החדשים ושומרים על חלק מהדפוסים הישנים. על פי מודל זה, גם לאחר שהמהגרים משתלבים בצורה מסוימת בחברה החדשה הם מעוניינים לשמור חלקית על זהותם הקודמת, מתוך צורך בהמשכיות היסטורית, שייכות קהילתית והערכה עצמית (Berry, 1990). ממצא זה בא לידי ביטוי בקהילה האתיופית ע"י קבוצות מסוימות השומרות על לבוש מסורתי, מכינים אוכל מסורתי ואף מדברים בשפת האם המוכרת להם. תהליך הסגרגציה-התבדלות מתרחשת כאשר ישנה התנגדות מצד המהגרים לדפוסי התנהגות של החברה החדשה או כשמונעים מהם להשתלב בתוכה בשל מבנה ריבודי סגור ובשל אי קבלתם ע"י קבוצת הרוב (שלייפר ובן עזר, 2005). עוד ניתן לראות כי קיים מודל המרגינליזציה- שוליות, כאשר המהגרים סובלים מתחושת ניכור ואובדן זהות עקב הלם תרבותי עמוק. הקבוצה מאבדת את הקשר התרבותי והפסיכולוגי עם תרבות המקור שלה ואינה יוצרת קשר עם החברה הדומיננטית Berry, 1990)). כאשר יש עניין מועט בקשרים עם אחרים אז ישנה הגדרה של "דחיקה לשוליים" מכאן שדפוס הקליטה התרבותית של מהגרים עשוי לנוע בין היטמעות מוחלטת בחברה הדומיננטית, ובתוך כך ויתור על הסממנים החברתיים והתרבותיים הייחודיים, לבין התבדלות ובתוך כך שמירה על קיומה החברתי והתרבותי של הקבוצה האתנית בתוך המערכת הקולטת (Richard and Nee, 1997).
מרבית המחקרים לגביי עליתם של יהודי אתיופיה לארץ מתארים את שוליותם החברתית, אלימות, שינוי התא המשפחתי, היעדר השתלבות בתעסוקה, בחינוך וכו (שלייפר ובן עזר, 2005).
מסעם של יהודי אתיופיה אל 'הארץ המובטחת' כפי שהם טוענים החלה לפני כשלושים שנה. הזיקה, השאיפה והאידיאולוגיה שלהם הם מה שהניעו אותם להגיע לארץ ישראל, דרך מסעות של ייסורים ותלאות. הכמיהה שלהם להגיע לארץ והתמונה אותה ראו בדמיונם לא תאמה את המציאות הקיימת. הקושי להסתגלותם היה בין היתר הפער המשמעותי בין החלומות והכמיהות על "יהודים שחורים וצדיקים" ועל "הצטרפות החלק אל השלם" (בן עזר, 1992) לבין המציאות המתרחשת בפועל המוצגת כשונה. קהילת יהודי אתיופיה חיו בניתוק מוחלט משאר העם היהודי והתאמצו להחזיק במסורת ישראל תוך חירוף נפש, מאבק ורדיפות ולמרות הבידוד והקשיים המשיכו לחלום על העלייה לציון וירושלים (בודובסקי ואח' 1994). כחלק מתהליך הסתגלותם לנוף הישראלי החדש והלא מוכר נחשפו יהודי אתיופיה לשינויים רבים בניהם שינויים פיזיים, פסיכולוגיים, חברתיים ותרבותיים.
בעבודה זו עומדת הסוגיה של קליטתם של יהודי אתיופיה בארץ ובמסגרת הצבאית בפרט תוך התייחסות להבטים שונים שלתהליך הליטה בינהם הקשיים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים המלווים את החברה האתיופית בארץ עד היום. לפיכך, מטרת המחקר הינה לבחון את שאלת המחקר הבאה: האם קשיי ההגירה של בני נוער אתיופים משפיעים על דפוס השתלבותם במערכת הצבאית וכיצד?

תוכן עניינים:
1. מבוא
1.1 פרק 1- תהליך ההגירה
1.2 פרק 2- יהודי אתיופיה
3.3 פרק 3- קשיי התאקלמות בארץ חדשה
1.3.1 תחום התעסוקה
1.3.2 תחום הדיור
1.3.3 תחום החינוך
1.3.4 תחום התרבות
1.4 פרק 4- קליטת יהודי אתיופיה בצבא
1.4.1 קשיים התשלבות בצבא- בחינת הגורמים
2. סיכום ומסקנות
3. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השתלבותם של בני נוער אתיופים במסגרת הצבאית בישראל", סמינריון אודות "השתלבותם של בני נוער אתיופים במסגרת הצבאית בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.