הפסיקה בעבירות אינוס

תקציר העבודה:

"מצות עשה לשפוט השופט בצדק, שנאמר "בצדק תשפוט עמיתך". איזהו צדק המשפט? זו השוואת שני בעלי הדינין בכל דבר. לא יהיה אחד מדבר כל צורכו, ואחד אומר לו: "קצר דבריך", ואל יסביר פנים לאחד וידבר לו רכות, וירע פניו לאחד וידבר לו קשות. שני בעלי דינין שהיה אחד מהם מלובש בגדים יקרים, והשני מלובש בזויין, אומר למכובד: "או הלבישהו כמותך עד שתדון עמו, או לבוש כמותו עד שתהיו שוין, אחר כך תעמדו בדין. לא יהיה אחד יושב ואחד עומד, אלא שניהם עומדים. ואם רצו בית דין להושיב את שניהם - מושיבין, ולא ישב אחד למעלה ואחד למטה, אלא זה בצד זה..."(1)
עבירת אינוס בהתאם לסעיף 345 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (2), היא עבירת מין הכוללת החדרת איבר מאיברי גופו של אדם או החדרת חפץ כלשהו על ידי אדם לאיבר מינה של האישה, ללא הסכמתה החופשית. החוק מגדיר כאונס גם יחסי מין בהסכמה עם קטינים, היינו אונס סטטורטרי, שנעשה מתחת לגיל ההסכמה בישראל, הוא, כאמור, גיל 16.
השרה וח"כ לשעבר, ציפי לבני, בהיותה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, אמרה בדיון שנערך בנושא עבירות מין, ב- 1.12.2004, "קיבלנו סטטיסטיקות מבתי המשפט על כמויות התיקים שמוגשים ונגמרים בענישה, תיקים של אינוסים, של בעילה שלא כחוק, עבירות אחרות, עבירות מין אחרות. התרשמנו שפחות או יותר הענישה בנושא האינוסים, בכוח באיומים, היא בסביבות חמש שנים שזה כרבע עד שליש מהענישה שקבועה בחוק העונשין שהיא שש עשרה שנה, או עשרים שנה, תלוי בעבירה"(3).
בשנת 2011 התקבל חוק העונשין (תיקון מס' 113), תשע"ב-2011. התיקון מנחה את בתי המשפט לשקול שיקולים הקבועים בחוק ולהבנות את שיקול דעתו של השופט בבואו לגזור את הדין, וזאת באמצעות פירוט שיקולי הענישה והמדרג בניהם, וכן על ידי הענקת מעמד בכורה לעקרון ההלימה.
נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, הורשע בשורה של עבירות מין חמורות, בניהם עבירות אינוס, כנגד מי שהיו עובדות שלו. הנשיא לשעבר עשה שימוש בכוח משרתו, הן בהיותו נשיא והן קודם לכן כשר, כדי לבצע עבירות אינוס. התודעה הציבורית בנושא נחקקה, ואולם, על עף האמור, ועל האף החומרה שיוחסה למעשים, כעולה מהדיון בערעור הפלילי(4) בעניינו, עונשו עמד רק על 7 שנים. עונש זה היה נקודת המוצא לעבודתי, הסיבה שבה בחרתי לבחון את מתחם הענישה בעבירות אינוס, כאשר השערתי הייתה כי הקלו עם הנשיא לשעבר, וכי לא קיימת אחידות בפסיקה. בהתאמה בחרתי בשאלת המחקר - באיזו מידה קיימת אחידות בפסיקה ביחס לעבירות אינוס.
בפרק הראשון של העבודה אני דנה בענישה, בהבניית שיקול הדעת בענישה ותיקון 113, תוך התייחסות לדין המשווה. בפרק השני אני עוסקת במתחם הענישה בעבירות מין בכלל ובעבירות אינוס בפרט, ובפרק השלישי אני אעשה בדיקה, מהשנתיים האחרונות, ביחס לגזרי דין שניתנו בעבירות אינוס, כדי לבחון את האחידות, לצד השיקולים השונים.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק ראשון: הצגת הסוגיה - על אודות הענישה והבניית שיקול הדעת בענישה
הבניית שיקול הדעת בענישה
פרק שני: הבניית שיקול הדעת בענישה בעבירות מין
הבניית שיקול הדעת בענישה בעבירות אינוס
פרק שלישי: המצב בפועל - בחינה של גזרי דין מהשנה האחרונה
דיון סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

עבירות אינוס · אחידות בענישה · תיקון 113 · הבניית הענישה · אונס · עבירות מין · עונשים · ענישה · שופטים · שיקול דעת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הפסיקה בעבירות אינוס", סמינריון אודות "הפסיקה בעבירות אינוס" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.