גבולות הדיון הציבורי במשטר דמוקרטי

תקציר העבודה:

"בנפשה של הדמוקרטיה מתרוצצים שני יצרים - יצר הביטחון ויצר החירות". (אבא אבן, 1962)
חופש הביטוי נשען במחשבה המדינית, על פי ג'ון סטיוארט מיל, על חירות המחשבה האנושית, והגבלתו מחייבת הצדקה מיוחדת, אחרת יעלם אלמנט חשוב זה מהעיקרון המינימאלי של החירות. במשטר בו מגבלות על חירות הביטוי הן עניין נסבל, החברה עלולה למנוע מעצמה את גילוין, ובהכרח גם את פרסומן, של עובדות וקביעות נכונות(1). לא יהיה זה מוגזם להניח כי השיח הציבורי, הנסמך על ההנחה שציבור אזרחים שיש בידיו מידע רב יותר יגיע להחלטות מושכלות יותר, ויהיה גם כשיר יותר לאתר כשלי תפקוד של השלטון, ובסופו של דבר גם יגיע לרמות גבוהות יותר של השתתפות פוליטית(2). קביעה זו נסמכת על ההנחה כי משטר דמוקרטי נתפס על פי התיאוריה הדמוקרטית של חופש ביטוי קודם כל כשיטה המכירה בכך שמקור הכוח הפוליטי הוא באנשים עצמם, שהם כקבוצה ריבוניים בתחומם, ושהם ישירות או באמצעות נציגיהם הנבחרים - חולשים באופן משמעותי, ולא רק באקט ההצבעה בקלפיות, על ניהול השלטון(3).
בשיטת המשפט הישראלי מהווה חופש הביטוי "זכות עילאית" והוא נחשב על פי ההצהרה השיפוטית ל"ציפור נפשה של הדמוקרטיה" ונעזר בצידוקים כגון: הרצון לחשיפת האמת, קיום שוק חופשי של רעיונות, הגשמת ה"אני" של האדם וכמובן הבטחת ההליך התקין של הדמוקרטיה. חופש זה מקבל מעמד מיוחד בהכרה שבלא חופש הביטוי תאבד הדמוקרטיה את נשמתה. דמוקרטיה זו, חייבת להיות פתוחה בפני ביטויים העלולים לעורר אי נחת בקרב קברניטי המדינה, והנכונות והרצון להאזין לדברים שהם דעות חורגות ואינם מתיישבים עם הקונצנזוס, הם מעיקרו של חופש הביטוי. הכרה בחופש הביטוי צריכה לבטא גם מוכנות לשלם את ה"מחיר" שבהפעלתו. הכרה אמיתית זו מחייבת את ההסכמה שלזולת יש את הזכות להביע דעה שאדם אחר רואה בה פסול ופגם מכל בחינה שהיא. חופש הביטוי כולל בתוכו מחד גיסא, את החירות לפרסם מידע ודעה, אך הוא גם כולל בתוכו את זכות האזרח לקבל מידע בעניינים ציבוריים מאידך גיסא.
התנגשות של ביטחון לאומי עם זכויות אזרח קיימת בכל המשטרים והמדינות. כמובן שבעיה זו מסובכת יותר בדמוקרטיות, מאחר ושם ישנה התנגשות בין ערכי יסוד דמוקרטיים לבין הפעולות הנעשות למען חיזוק הביטחון. הדמוקרטיה המאוימת תיטה לראות בביטחון ערך עליון, ולא מן הנמנע שבשם קדושת הביטחון יפגע השלטון בהליכים דמוקרטיים ויגביל את חירויות האזרח. סביר להניח כי במצב זה יגדל כוחו של הממסד הביטחוני הפרופסיונאלי ההיררכי והממונה, ונטייתו תהיה לראות בפוליטיקה הדמוקרטית הפלורליסטית והאלקטוראלית מעין מותרות שהמדינה אינה יכולה להרשות לעצמה בעת חירום. כדוגמא להתנגשות בין עקרונות דמוקרטיים וצרכים ביטחוניים ניתן לראות למשל בתחום הגרעיני, נושא בו הסודיות רבה, ולציבור אין שום מידע כדי לשפוט האם ההחלטות שהתקבלו אכן משרתות את מטרותיו. ברור שגם ההחלטה על שימוש בנשק זה תהיה החלטה מהירה ומונרכית, ולגופים פרלמנטרים או ציבוריים לא תהיה שום אפשרות להשפיע(4).

קטע מהעבודה:

תגים:

דמוקרטיה · חופש ביטוי · חופש עיתונות · בטחון לאומי · זכויות אזרח · וודאות קרובה · גרעין · דילמה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "גבולות הדיון הציבורי במשטר דמוקרטי", סמינריון אודות "גבולות הדיון הציבורי במשטר דמוקרטי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.