היישום אינו מחובר לאינטרנט

הקשר בין השינויים שנאלץ הממשל במצרים להעביר ובין אילוצים מדיניים

עבודה מס' 068270

מחיר: 725.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: האם קיים קשר בין מדיניות החוץ של ארה"ב של אחרי 11 בספטמבר 2001 ובין תהליכי דמוקרטיה וליברליזציה במצרים ואם אכן קיים, באיזו עצמה?

12,343 מילים ,43 מקורות ,2009

תקציר העבודה:

הזירה הפוליטית במזרח-התיכון ובמדינות ערב נותרה במתכונתה כפי שעוצבה בתקופת המלחמה הקרה. ממשלות המשיכו לפעול תחת הנהגתם של מנהיג יחיד ומפלגה אחת, ללא שיתוף של קבוצות או של שחקנים נוספים במשחק הפוליטי, אלא אם כן הם נחשבו חלק אינטגרלי מההנהגה. למבנה הפוליטי והחברתי הזה היו השלכות המתבטאות בהגבלת הדמוקרטיה, פגיעה בזכויות, מניעת תחרות פוליטית, היעדר השקיפות שלטונית במוסדות הגבלות על תקשורת ועוד.
לאחר 11 בספטמבר 2001, יום בו אירע הפיגוע ב"מגדלי התאומים" יצא ממשל בוש להילחם בטרור העולמי ובאסלאם הפונדמנטליסטי. תוכניתו היתה לקדם יוזמות לדמוקרטיזציה במזה"ת ועריכת רפורמות ליברליות במערכות הפוליטיות והחברתיות באזור. בנאום שנשא בוויטהול שבלונדון בנובמבר 2003 אמר בוש: "הדמוקרטיה, עם התקווה והקדמה שהיא נושאת עמה, היא החלופה לחוסר היציבות, לשנאה ולטרור. כדי להבטיח לעצמנו בטחון בטווח הרחוק לא נוכל להתבסס אך ורק על עצמה צבאית. שלום בר קיימא יושג בד בבד עם עלייתן של הצדק והדמוקרטיה. בחברות דמוקרטיות ומצליחות, גברים ונשים אינם נשבעים אמונים למתוסכלים ורוצחים. הם מפנים את מאמציהם להשגת חיים טובים יותר וממשלות דמוקרטיות אינן נותנות מקלט למחנות של טרוריסטים" (מורבצ'יק 2004).
מאמציו של בוש לקשור בין היעדר דמוקרטיה, טרור עולמי שמקורו באסלאם פונדמנטליסטי והקיפאון שחווה האזור היו אולי רלוונטיים, אבל יוזמתו נתקלה בהתנגדות המנהיגים הערביים, בטענה שרפורמה תצמח מתוך החברות עצמן ולא כתוצאה מכפיה חיצונית. "אלה המקדמים את התכניות האלה צריכים לדעת, שלעמים הערביים שלנו תרבויות בעלות שורשים היסטוריים עמוקים, ואנו מסוגלים לטפל בעניינינו". דברים שנשא שר החוץ הסעודי בכנס פסגת שרי החוץ הערביים, מרס 2004, בקהיר (אצל ניזאר עבד אל-כאדר, 25 ביוני 2004). למרות זאת היוזמה הציתה ויכוחים פנימיים על רפורמות פוליטיות, כלכליות, וחברתיות וכן על תפקידה של ארה"ב בקידום רפורמות כאלו.
תכנית הרפורמה הפאן ערבית שיזמה ארה"ב לא כללה תכניות ממוקדות למדינות השונות וכתוצאה מכך קיצה וטיבה אמורים היו להיות תלויים בכל מדינה ומדינה. יחד עם זאת בכל צעד לקראת רפורמה חברתית קיים החשש מצד המשטר כי כינונה של דמוקרטיה יחליש את כוחו ומעמדו ויחזק את כוחות האסלאם הפוליטי והאסלאם הפונדמנטליסטי. פ. זאקריה כותב כי כשהתבקש הנשיא מובארכ ע"י דיפלומט אמריקאי בכיר ליזום ליברליזציה מסוימת בנושא זכויות האדם ועיתונות חופשית, הפסקה במעצר אינטלקטואלים ולאפשר יותר חילוקי דעות פוליטיים במצרים ענה הנשיא המצרי כי: "אם אאפשר דבר כזה האסלאם הפונדמנטליסטי ישתלט על מצרים. זה מה שאתם רוצים?" (פ. זאקריה 2004). לעומתם ראה הממשל האמריקאי קשר ישיר בין חוסר חופש במזה"ת לחוסר הביטחון הלאומי בארה"ב, בפרט וחוסר בטחון עולמי בכלל. כל עוד לא קיימת דמוקרטיה במזרח התיכון הוא יישאר מקום של טינה, שנאה ואלימות עם פוטנציאל ליצוא טרור.

לאור הדברים הללו עולה השאלה האם התהליכים והרפורמות שבוצעו במצרים בשנים האחרונות הם אמנם תהליכים שיש בהם כוונה אמיתית לשינוי או שהם נעשו תחת לחץ אמריקאי ומהווים כניעה (חלקית) למדיניות של המעצמה המערבית.
מטרת עבודה זו היא לבחון האם תהליכים אלו, אם אכן קיימים, נעשו מתוך כפיה מסוימת וכניעה ללחץ מצד ארה"ב או שמא מתוך כוונה אמיתית לשנות את חוקי המשחק הפוליטי והחברתי במצרים כדי לקדמה לקראת דמוקרטיה ליברלית. האם קיימת קורלציה בין לחצי ממשל בוש ובין שינויים ותמורות חברתיות ודמוקרטיות במצרים במהלך כמעט העשור האחרון ולנסות ולמצוא את הקשר ביניהם ובין "תכנית בוש למזה"ת" ומידת השפעתה על מצרים.
שאלת המחקר של העבודה היא: האם קיים קשר בין מדיניות החוץ של ארה"ב של אחרי 11 בספטמבר 2001 ובין תהליכי דמוקרטיה וליברליזציה במצרים ואם אכן קיים, באיזו עצמה?
השערת המחקר היא כי קיים קשר חיובי חזק בין שני המשתנים. במצרים של השנים האחרונות חלה תזוזה כלשהי לכוון של רפורמות חברתיות ותהליכים דמוקרטיים. יחד עם זאת הצעדים שננקטו היו מינורים, מוגבלים ולא מעידים על מגמה של שינוי המציאות הקיימת.
שיטת המחקר מתבססת על קריאה, עיון ובחינת סוגיות העולות מתוך חומרים ומאמרים אקדמאים העוסקים בנושא, סקירות מתוך העיתונות המצרית וניירות עמדה של אנשי חברה ותקשורת במצרים.

תוכן העניינים:
1.מבוא
2. הסיבות לתהליכים דמוקרטיים במזה"ת.
3. מדיניות חוץ של ארה"ב במזה"ת מה- 11 בספטמבר 2001
3.1. מדיניות החוץ של ארה"ב כלפי מצרים.
4. המבנה הפוליטי - חברתי במצרים - בחינת שינויים ותמורות.
4.1. היחס למיעוט הקופטי
4.2. ארגוני חברה אזרחית.
4.3. מעמד האשה.
4.4. תקשורת ועיתונות.
4.5. ארגוני האופוזיציה ומאבקם לחילופי שלטון.
5. ממצאים ודיון.
6. סיכום ומסקנות.
7. רשימת מקורות.

קטע מהעבודה:

מ. ליטבק, כמו מס' מזרחנים נוספים, היסטוריונים ואנשי מדעי מדינה רבים תוהה האם קיימת "ייחודיות ערבית" או משהו מהותי אחר בתרבות או בחברה בעולם הערבי - מוסלמי אשר ממתנים או לחילופין דוחים תהליך של דמוקרטיזציה. ייתכן כי קיים ניגוד בין החשיבה והחברה האסלאמיסטית ובין ערכים של דמוקרטיה. ליטבק מזכיר במאמרו את ג. אספוזיטו וג. פיסקטורי שטוענים כי התנועות האסלאמיסטיות השונות קובעות שלא רצון האדם, אלא רצון האל הוא הרצון העליון ואת חוקיו הנצחיים לא ניתן לשנות ע"י גחמה אנושית (ליטבק 1997).
יחד עם זאת א. פיאנו וא. פדיגנטון (2006) כותבים כי במהלך שנת 2005 נראתה עליה בעלת פוטנציאל משמעותי בהקשר של שמירת זכויות אדם במדינות המזה"ת. כך פורסם בסקר 2006 Freedom House .

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר בין השינויים שנאלץ הממשל במצרים להעביר ובין אילוצים מדיניים", סמינריון אודות "הקשר בין השינויים שנאלץ הממשל במצרים להעביר ובין אילוצים מדיניים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.