לשון הרע - דמויות ציבוריות

תקציר העבודה:

בעבודה זו נעסוק בהיבטיו השונים של לשון הרע, מבחינה ערכית מוסרית וחוקית כאחד, תוך עמידה על דעותיהם של מלומדים, משכילים, שופטים והוגים. לשון הרע קיבל עיגון חוקי עוד בשנת 1965 , ועד ימינו תוקן החוק לא מעט פעמים, תוך הוספת וגריעת סעיפים ומילים, אשר במידה מסויימת השפיעו על הפרשנות החוקית, במסגרת השיח המשפטי ציבורי. החוק אומנם כולל סעיפים מספר, אך מתומצת הוא בסעיפיו הראשונים, אשר מהם ניתן להסיק את העילה המשפטית לתביעה ו/או להגשת קובלנה. על כן, ראינו לנכון לעמוד על היווצרות החוק והתגלגולותו במרוצת השנים. וכמובן, הדיון יעסוק, בעיקר, ביחס החוק לנושאי משרה ציבורית לעומת אלה שלא.

בפרק הבא, נעסוק בזכות המוגנת מכוח האיסור על לשון הרע, הזכות לכבוד ושם טוב, זכות שקיבלה גושפנקא משפטית חוקית ברורה, אם מפאת ציונה בחוקי היסוד ואם ממוצא פיהם של השופטים, בפסיקות והלכות שונות. ערך השם הטוב והכבוד, ממנו אמור ליהנות כל אדם, תוך שמירה עליו מכל מפגע, לעג השפלה או ביזוי. ערך זה מוגן גם בחוק יסוד- כבוד האדם וחירותו, ומשכך קיבל דרגה עילאית ומעמד רם בחברתנו הדמוקרטית. לעומת זאת, עומדת לו במקביל הזכות לחופש הביטוי, והחופש לכל אדם לבטא את עצמו ואת השקפותיו, אם הפוליטיות ואם החברתיות. הזכות לחופש ביטוי והזכות לכבוד ולשם טוב יכולים לדור בכפיפה אחת, עם איזון שיקולים שונים, שמשתקפים בנורמות החברתיות המקובלות בכל חברה וחברה.
בפרק שלאחריו נעסוק בסוגי חופש הביטוי המובילים- חופש הביטוי הפרטי וחופש הביטוי העיתונאי, שההיקף ההגנתי עליהם שונה במקצת, כפי שעולה מאמרות שופטים בפסיקות שונות.
לאחר מכן, נדון בדמויות הציבוריות, שהיחס הפסיקתי לשם שמירה על כבודן שונה הוא משמירה על דמות פרטית- שלא משמשת כל תפקיד ציבורי. תחילה נגדיר את הדמות הציבורית, כגון שחקני כדורגל, סליברטאים, שחקנים ואף זמרים. סברנו, כי הכללת דמויות שונות כדמויות ציבוריות אמורה להיעשות בזהירות רבה, לאל ניקלע למצב בו כל דמות יכולה להיחשב כציבורית, דבר שישפיע על היקף ההגנה עליה הן מבחינת לשון הרע והן מבחינת חופש הביטוי, תוצאה כזו יכולה בעצם לרוקן את חוק האיסור על לשון הרע, מכל תוכן.

הדמויות הציבוריות נהנות לא רק ממעמד על ומכבוד, בסקטורים מסויימים, אלא גם מכוח חברתי עצום. על כן, ראו שופטינו כביטוי לכוח זה, לצמצם את ההגנה החוקית על כבודם, מקום שהזכות לכבוד מצויינת מפורשות בחוק היסוד- כבוד האדם וחירותו . צמצום או הרחבת ההגנה, שיקולים בעד ונגד, טיעונים לכאן ולכאן יועלו בפרק זה, תוך הבעת דעתנו האישית, השוללת מסגור הכבוד במסגרות שונות, ע"פ התפקיד שמשמש בעליו.

כהנחתנו שכבוד הוא כבוד, ולא משנה העובדה למי הוא מיוחס, לאיזה נושא משרה ולאיזה דמות, מצאנו שראוי להוסיף לטיעונינו תימוכין מכוח חוקי היסוד, שהתקבלו לא מלפני הרבה שנים, ואשר שינו במידת מה את מערך הזכויות החברתיות חוקיות, תוך ציון השפעתן על היקף ההגנה הניתנת לשמו הטוב של כל אדם.

אחרית דבר, נעמוד על המשפט המשווה, ככל שהוא מתייחס ללשון הרע, והגבלת צורות ביטוי שונות בחברות אירופיות ואמריקניות, מדינות כגון אנגליה, גרמניה, אוסטריה, שמערך הזכויות וההגנה עליהם, השתקף במידה רבה, ממכלול הנסיבות שאפפו, בו זמנית, את הדיון הציבורי במתן היקף הגנתי זה. שכן הנורמות ששוררות בחברה מסויימת הן אלו שמשקפות את דעת הציבור והעיגונים החוקיים- המגבילים או מרחיבים מימושן של חירויות.

השאלה המשפטית מחקרית שתידון, במסגרת עבודה זו:
הישנה הצדקה מוסרית-ערכית למתן יחס שונה לצורות הפגיעות בכבודם של פרטי החברה, בשל מעמדם החברתי?

תוכן עניינים
מבוא
לשון הרע כלשון החוק
חופש הלשון בביטוי רע
חופש ביטוי עיתונאי ופרטי, הנבדלים הם?
הדמות הציבורית וביטוייה החברתי מבחינה לשונית
היקף ההגנה על הדמויות הציבוריות
משפט משווה
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

לשון הרע · דמות ציבורי · ת חופש ביטוי · עיתונאי · הזכות לדעת · חופש מידע · משפט משווה · סלבריטאים · פוליטיקאים · דמוקרטיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "לשון הרע - דמויות ציבוריות", סמינריון אודות "לשון הרע - דמויות ציבוריות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.