מרכיבי העוצמה ומערכת האינטרסים שהובילו את ישראל ואש"ף לחתימת הסכם אוסלו א'

תקציר העבודה:

בסוף שנת 1991 נפגשו רון פונדק ויאיר הירשפלד, אנשי אקדמיה ישראלים, בביתה של חנאן עשראווי ברמאללה ודנו בעתיד היחסים הכלכליים בין ישראל לפלשתינים. זו לא הייתה סתם פגישה בין אנשי אקדמיה ישראלים לפלשתינים, כפי שכתב מאוחר יותר אבו מאזן. הגורם העיקרי לכך שאש"ף בחר בדרך זו היה יחסיהם של השניים עם שר החוץ פרס, באמצעות יוסי ביילין. הצלחת הפגישה הובילה בתוך זמן קצר לשיחות חשאיות נוספות בין אש"ף לישראל, באירוח הנורבגיים, וכך נוצר ערוץ חלופי וחשאי של משא ומתן שעקף את שיחות וושינגטון והיה נתון ישירות בידי ערפאת. ערוץ שלימים יקרום עור וגידים וייהפך להסכם ישראלי-פלשתיני. הסכם אוסלו. לפי ההסכם, שהיה הסכם עקרונות, ישראל תוותר על שטחים ותמשיך להחזיק בידה את השליטה בגבולות הבינלאומיים, בביטחון הכולל בירושלים המזרחית ובהתנחלויות היהודיות. מנגד, תפקידו של ערפאת היה לשים קץ לטרור הפלשתיני, לשלוט בשטחים שקיבל ולהקים מוסדות שיאפשרו מדינה פלשתינית יציבה. בשלושה עשר בספטמבר בשנת 1993 נערך על מדשאות הבית הלבן טקס חגיגי לחתימת "הצהרת העקרונות בדבר הסדרי ביניים של ממשל עצמי". בטקס השתתפו נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, ויושב ראש אש"ף, יאסר ערפאת (קולפ-רובין ורובין, 2006).

"עשיית שלום היא מהפכה הדרגתית שנעה מאיבה לעבר פיוס, מצבור של רגעים שבהם נולדת מגמה הסטורית חדשה" (סביר, 1998, ע' 11).

עבודה זו תעסוק במאפייניהם הייחודיים של אש"ף ומדינת ישראל ובמרכיבי העוצמה בהם השתמשו על מנת להשפיע על תוצאות המשא ומתן שהוביל לחתימת הסכם אוסלו בספטמבר 1993. בנוסף, תעסוק העבודה במערכת האינטרסים שהיוותה את קווי היסוד של כל אחד מן השחקנים במהלך המשא ומתן, במטרה להגיע להישגים משמעותיים ככל האפשר בתוצאותיו.

נושא ותהליך זה ייבחנו, יובהרו, יוצגו וייושמו על ידי מספר בסיסים תיאורטיים שיפורטו בפרק התיאורטי. החלק הראשון של העבודה יציג את שאלת המחקר, את מטרת המחקר, את הסקירה התיאורטית של הדגמים והמקורות הראשיים בהם השתמשתי ואת השערות המחקר.
החלק המרכזי של העבודה יציג ויתאר את הרקע והמאפיינים של השחקנים המרכזיים למשא ומתן. נוסף לכך, יסקור חלק זה את מערכת האינטרסים ומרכיבי העוצמה שעמדו לרשות כל שחקן במהלך המשא ומתן, עד לחתימת הסכם אוסלו א' בספטמבר 1993, תוך יישום הדגמים התיאורטיים על מקרה הבוחן.
החלק האחרון יציג את סיכום העבודה, המסקנות והרשימה הביבליוגרפית.

תוכן העניינים:
מבוא
1. רקע תיאורטי
2. רקע היסטורי
3. ישראל כמדינת לאום - מרכיבי עוצמה ואינטרסים
4. אש"ף כשחקן לא ממשלתי בין-מדינתי - מרכיבי עוצמה ואינטרסים
5. ישראל ואש"ף - מאינטרסים מנוגדים לאינטרסים משלימים - חותמים על הסכם
6. סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

שלום · מורגנטאו · מורגנתאו · עוצמה · ביילין · ערפאת · אשף

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מרכיבי העוצמה ומערכת האינטרסים שהובילו את ישראל ואש"ף לחתימת הסכם אוסלו א'", סמינריון אודות "מרכיבי העוצמה ומערכת האינטרסים שהובילו את ישראל ואש"ף לחתימת הסכם אוסלו א'" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.