ניתוח מודל וויטינגטון

תקציר העבודה:

מטרת העבודה לנתח את מודל וויטינגטון ולבדוק האם המודל רלוונטי למה שקורה היום. המודל נכתב בשנת 1993 לפני מהפכת האינטרנט וההתפתחויות הדרמטיות בתעשיית ההי טק.
מודל וויטינגטון מתבסס על ארבעת הגישות האסטרטגיות הקלאסית, ההתפתחותית,התהליכית והשיטתית, כאשר ההנחות הבסיסיות של ארבעת הגישות כפי שהן באות לידי ביטוי במערכת הצירים הדו ממדית, מראות שהגישות הקלאסית וההתפתחותית רואות במיקסום הרווחים את התוצאה הטבעית של האסטרטגיה, בעוד שהגישה השיטתית והתהליכית מדברות גם על תוצאות אחרות מעבר לרק רווח. הגישות גם שונות בהקשר לתהליך. כאן, הגישה ההתפתחותית והתהליכית רואות את האסטרטגיה נובעת מתוך תהליך הנשלט ע"י שינוי בסביבה. לעומת זאת הגישות הקלאסית והשיטתית מסכימות שאסטרטגיה היא מכוונת (Deliberate Strategy).
על מנת לבחון את רלוונטיות המודל כי נסקרו מספר דוגמאות של חברות וענפים :
חברת מירס והשוק הסלולרי בישראל, חברת אמזון.קום וענף הסחר האלקטרוני, חברות ה START UP וחברת מוטורולה העולמית והשלוחה בישראל, כמו כן הוזכרה חברת M3.
סקירת החברות הללו הראתה שקיימות סתירות רבות בין המודל לבין המציאות בפועל כפי שמשתקפת מניתוח החברות.
הדוגמא של השוק הסלולרי, מפריכה את מודל וויטינגטון בכך שהיא מראה דוגמאות של חברות לא רווחיות בשוק זה(פלאפון,אורנג') ששורדות ומצליחות. הדגש הוא על שביעות רצון לקוח, כל הארגון עובד למען שפור הערך ללקוח. גם חברת אמזון.קום אינה רווחית, על אף שהיא מגלגלת מחזורי מכירות של מיליארדים בשנה, גם כאן הדגש הוא על הלקוח, הצרכן ושביעות רצונו.
מודל וויטינגטון לא מזכיר את המושג ארגון לומד. כיום חברות רבות מאמצות את גישת הארגון הלומד. בדוגמא הוזכרו חברות ה START UP שהם ארגונים לומדים מטבע בריאתם. הארגונים הללו עובדים בסביבה כאוטית חיצונית ופנימית.
מסתבר שהמודל גם לא היה רלוונטי מספיק כשנכתב בשנת 93. מהדוגמאות של חברות מוטורולה ו M3 עולה שגם הם לא דברו מעולם על מיקסום רווחים כיעד מרכזי, הם גם לא אמצו את גישת התכנון הקלאסי ארוך הטווח.
בעבודה הוזכרו מספר תיאוריות ומודלים :
B.De Wit, ניתח מספר פרדוקסים כמו: רווחיות לעומת אחריות לכלל בעלי העניין בארגון, הפרדוקס של המכוונות (Deliberateness) לעומת ה- Emergentness, הפרדוקס בין אסטרטגית שליטה וארגון עם כאוס.
B.De Wit, גם מסביר מהו ארגון עם אוריינטצית שוק.
מינצברג בספרו Strategy Safari, מציג 10 אסכולות של אסטרטגיה. לדבריו אסכולת הלמידה, היא זו שמחברים רבים מעדיפים בשל העובדה שבעצם אין מגבלות והכל פתוח.
(1994) G.Hamel, C.K. Prahalad, מדברים על החברות שמתחרות על עצוב העתיד על הראשוניות בשוק.
G.Johnson,K.Scholes (1999), מדברים על ארגון לומד. מדברים על מיזוגים ורכישות וגם מזהירים מפני שגרת הארגון ולקיחת דברים כמובנים מאליהם.

תוכן עניינים
1. תקציר מנהלים
2. ניתוח מודל וויטינגטון (מודל W )
2.1 הגישה הקלאסית
2.3 הגישה התהליכית
3. ניתוח הרלוונטיות של מודל ווטינגטון כיום
3.1 חברת המירס והשוק הסלולרי
3.2 חברת אמזון.קום
3.3 חברות ה START UP
3.4 חברת מוטורולה
4. סיכום והמלצות
5. רשימה ביבליוגרפית

קטע מהעבודה:

תגים:

מודלים · וויטינגטון · גישה · גנרית · מהפכת · אינטרנט · ארגון · אסטרטגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ניתוח מודל וויטינגטון ", סמינריון אודות "ניתוח מודל וויטינגטון " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.