התפתחות המושג מיהו יהודי

תקציר העבודה:

צביונה של ישראל כמדינה יהודית מתבטאת לא רק ברמת הפרט אלא גם ברמת הכלל וזאת ע"מ לשמור גם רמת הפרט לבל תתפורר. כלומר, ההיבט הסוציולוגי גורס הישארות על בסיס העבר עם "עידכונים" הנובעים כתוצאה מצורך השעה.
האספקט הדתי לעומתו אינו מתחשב בתהפוכות הזמן. בן הדת היהודית אינו יכול להיות בן דת אחרת.
לכאורה השאלה תמוהה. כיצד יעלה על דעתו, או על דעת מישהו, כי הוא ייחשב עוד ליהודי, כשכל מעשיו והתנהגותו הנמשכת, הם בבירור בניגוד גמור ליהדות, ותוך התנערות מפורשת ממנה? אלא, שככל שהדבר תמוה, עובדה היא כי מפעם לפעם קמו כאלה אשר חרף המרת דתם היהודית בדת אחרת, ביקשו להיאחז במוצאם ולהוסיף ולשייך עצמם ליהדות, ובמיוחד לעם היהודי, מתוך הנחה כי ההמרה שינתה את דתם, אך לא את לאומם, כביכול.
הבעיה נוצרה עקב אי ההגדרה של "יהודי" במסמך מחייב כלשהו, במשך עשרים ושתיים השנים הראשונות לקיום המדינה, עד לתיקון החוק משנת 1970. אמנם קיימת היתה הגדרה מינהלית של "יהודי" בהנחיות שרי הפנים בממשלות ישראל, הנחיות ששיקפו את דעותיהם האישיות המשתנות של שרי הפנים, הממונים מכח החוק על ביצוע חוק השבות, כמו על ביצוע חוק האזרחות וחוק המירשם. מאז הנחיות 1958, היתה ליסוד קבוע בהגדרה הדרישה שהטוען ליהדות "אינו בן דת אחרת". היה זה ביטוי לקונסנזוס מדיני רשמי, לאין עוררין, כי השתייכות לעם ישראל, ליהדות, לא סבלה ואיננה יכול לסבול, השתייכות בו זמנית לדת הנוצרית, לדת המוסלמית או לדת אחרת כלשהי(1).
יסוד שלילי זה שבהגדרת "יהודי" שאינו מציב כל דרישות למילוי תוכן חיובי כלשהו של היות יהודי, אומץ למעשה, זה מכבר, ע"י אישים מרכזיים בתנועה הציונית, אף שמעולם לא ראו עצמם, בתחומי חיים אחרים כחסידי ההלכה בהכרח. כך למשל, הרצל מייסד ההסתדרות הציונית, כשנשאל פעם ע"י עוזרו אם לקבל כחבר בהסתדרות הציונות אדם שהיה יהודי שהתנצר (יהודי - מומר) השיב בספקנות: 'הנוצרי אינו יכול להצטרף להסתדרות. נכיר לו תודה רבה אם הוא יעזור לנו בתור בלתי-מאורגן. ואם לגבי חברות בגוף פוליטי חילוני כך, לגבי חברות בעם היהודי על אחת כמה וכמה'(2). גם משה שרת, כשנשאל ע"י חברי ועדת החקירה של האו"ם לענין א"י, מהו הקריטריון הנקוט ע"י הסוכנות היהודית לזיהוי יהודים, לצורך הסדרת עלייתם ארצה, השיב בפשטות, וכדבר המובן מאליו: "באופן טכני,ובמובן התחיקה הדת היהודית היא הכרחית. מה שדרשו (כדי שמועמד-לעליה יחשב ליהודי) הוא שהאדם המציג עצמו כיהודי לא יהא שייך לדתות אחרות. אין הוא חייב בהכרח להיות יהודי שומר מצוות. הוא בכל זאת נחשב ליהודי, אך אם הוא המיר דתו לדת אחרת, אין הוא זכאי עוד להיקרא או להיחשב יהודי. המבחן הדתי הוא מבחן מכריע"(3).
--------------------------------------------------------------------
1. Samet. M., "Who is a Jew?" pp.18-19.
2. הרמן שמעון, זהות יהודית - מבט פסיכולוגי חברתי, עמוד 1-2.
3. מנחם אלון, חקיקה דתית, עמודים 36-54.

ראשי פרקים:
מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
הקדמה- יחסי דת ומדינה בישראל
2.1 גישות שונות להבדל הדת
2.2 מהי דת חילונית
2.3 גיבוש דת חילונית
תחילת הוויכוח- 1958
3.1 המצב עד 1958
3.2 הנחיות חדשות מאת שר הפנים
פרשת שליט ורופאיזן ופרשת שליט
4.1 פרשת רופאייזן
4.2 פרשת שליט
4.3 עמדת הציבור והעיתונות
ההתפתחויות מאז שנות השישים
5.1 תיקון לחוק השבות- 1970
5.2 שאלת יהודי אתיופיה
5.3 גיור ע"י המוסדות המוכרים
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

מדינה · חילוני · דתי · אידיאולוגיה · מסורתי · ישראל · יהדות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התפתחות המושג מיהו יהודי", סמינריון אודות "התפתחות המושג מיהו יהודי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.