השינוי בזהות היהודים בגרמניה- מיהודים גרמנים לגרמנים יהודים

תקציר העבודה:

יהדות אשכנז מאופיינת בכל הדורות במלחמה על קיומה הפיזי והרוחני מול הנצרות: מלחמות בלתי פוסקות והטרדות מהשלטונות היו מנת חלקם. בימי הבניים היו רוב רובם של היהודים אדוקים בדתם וראו במוסד המשפחה ערך מקודש, ערך שיש לשמור עליו ורצוי בצורה שמרנית(1).
החתונה היתה ע"י שידוך ורוב ההורים רצו לחתן את ילדיהם כבר בגיל 13 בהגיעם למצוות. ההיכרות היתה בדר"כ ע"י שדכן שזה היה מקצועו והחתונה נערכה ברוב עם. לאחר החתונה החתן היה סמוך על שולחן אבי הכלה היות והוא היה אמור להמשיך את לימודיו. חתנים רבים לא אהבו מנהג זה וגרו לבד.
לאחר הנישואין ותקופת השהייה אצל האישה היה הבעל חייב לבחור את דרכו בחיים. המשפחות באותה תקופה היו גדולות במיוחד ולכן היה על הבעל למצוא פרנסה מספיקה. אם הוא היה מוכשר עסק ברבנות או דיינות ואם לא עבר לעסוק במלאכות שונות. למותר לציין כי בעל למדן היה זוכה לכלה מכובדת יותר (בעלת יחוס או ממון).
האישה היתה אמורה לדאוג לכל צרכי הבית ואילו הבעל, אם לא למד היה מתעסק בעיקר במסחר. ענף המסחר היה נפוץ בעיקר בקרב יהודי גרמניה.
הילד היתה שמחה לכל המשפחה ואמונות תפילות רבות נסובו סביב הישרדותה של האישה והולד לאחר הלידה. כל הילדים היו מצווים בכיבוד אב ואם והיו לכך מנהגים מיוחדים בכל מקום ומקום.
הילדים הלכו בקטנותם ל"חידר" שם התחנכו ולמדו שנים ספורות עד הגיעם לגיל הבר מצווה ואז עברו לישיבה. הבנות למדו בבתי ספר יהודיים, ובבגרותן למדו בעיקר מלאכות הבית(2).
האשה היתה מצווה לשמוע לבעלה והיתה אמורה להחדיר יראת שמים בבית, כאשר הסיטואציה משתנה ממקום למקום ומעת לעת. במקומות מסוימים לאור המצב הכללי הירוד האשימו את האישה כי אין היא עושה מספיק על מנת לחנך את ילדיה ליראת שמיים ולכן כל המשפחה מדרדרת(3). אולם רוב הנשים היו אדוקות מאוד ולא קרו כמעט מקרים של בגידה או הרס משפחה מצד האישה ולעיתים אנו קוראים סיפורים על נשים צדקניות שבשלהן התפרסמה כל המשפחה.
מאחר ומעטות הן הנשים שקיבלו יותר מאשר את החינוך היהודי הן היו בורות בכל הקשור ללימודים חילוניים והיה להם קשה מאוד לעזור לבעל במסחרו ולכן גם האוצר הספרותי שהשאירו היה דל.
מסגרת המשפחה היתה לרוב גם המסגרת של חלוקת הנטל הקהילתי, כלומר הטילו מס או מטלות תעסוקתיות על המשפחה ולא על היחיד.
במאה הי"ט חלה תמורה בדמותה של המשפחה באירופה. המשפחה מסורתית, זו שערכיה ודפוסיה התגבשו והשתרשו במהלך ימי הביניים פינתה בהדרגה את מקומה למשפחה מודרנית . להלן נסקור את השינויים העיקריים.

מטרת העבודה הנוכחית היא לסקור את השינויים שחלו בחברה היהודית במאות השמונה עשרה והתשע עשרה. תכלית העבודה היא להעריך האם וכיצד פגעו שינויים אלו בזהות האתנית של היהודים.
--------------------------------------------------------------------
1. ע.אטקס, "משפחה ולימוד תורה בחוגי הלומדים בליטא", עמוד 92.
2. בורוט יעקב "רוח חדשה בקרב אחינו באשכנז, עמודים 2-8.
3. M. KAPLAN, "PRIESTESS AND HAUSFRAU: WOMEN AND TRADITION IN THE GERMAN JEWISH FAMILY", P.43.

ראשי פרקים
1. מבוא
1.1 מטרת העבודה
1.2 המשפחה והחברה היהודית באשכנז
2. מהי זהות בכלל וזהות יהודית בפרט
2.1 מהות הזהות העצמית
2.2 הגדרת הזהות
3. דיון
3.1 לימוד התורה
3.2 שנאה עצמית התערבבות בין היהודים
3.3 הזדהות חברתית
3.4 שינויי בהזדהות המשפטית
3.5 ירידת קרנם של הרבנים
3.6 הזלזול במצוות
3.7 התקרבות לפילוסופים הגרמניים
3.8 החינוך
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

זהות · יהדות · יהודי · גרמניה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השינוי בזהות היהודים בגרמניה- מיהודים גרמנים לגרמנים יהודים", סמינריון אודות "השינוי בזהות היהודים בגרמניה- מיהודים גרמנים לגרמנים יהודים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.