היישום אינו מחובר לאינטרנט

מועדות לבושה, לאשמה ותוקפנות בקרב ילדי גרושים

עבודה מס' 065508

מחיר: 361.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מהו ההבדל בין מתבגרים שהינם ילדי גרושים לעומת מתבגרים המגיעים מתא משפחתי בריא, בנטייה לתוקפנות?

10,085 מילים ,35 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

אחת הבעיות הנפוצות ביותר במאה ה-20 הינו גל הגירושין הגדול. העלייה בשיעור הגירושין בארץ ובעולם בולטת במיוחד בשנים האחרונות. בארץ לפי הערכה, מדובר בכל ילד שלישי המתמודד במשבר הגירושין. גם בחינוך הממלכתי דתי יש עליה מתמדת במספר הילדים להורים גרושים (קופרשמידט, 2000).
גירושין הנם משבר קשה להורים ולילדים, שכן הם מערערים את המערכת המשפחתית האמורה לספק לילדים את צורכיהם הגופניים והנפשיים, ולהעניק להם תחושת תמיכה, הגנה ובטחון (קופרשמידט, 2000). על בסיס מחקרים בארץ ובעולם ניתן להתייחס אל ילדי הגירושין כאל "אוכלוסייה בסיכון". נמצא כי תגובות רגשיות קשות אצל הילדים והתהוות קשיים בהסתגלותם החברתית והקוגניטיבית הן תופעות שכיחות הנלוות לגירושין. בין הקשיים הנפוצים בהסתגלות החברתית, נמצא כי למרבית ילדי גרושים שחוו את המשבר בגילאים 4-12 תהיה נטייה להפנים את התוקפנות כלפי עצמם (סמילנסקי, 1990).
תיאוריות פסיכולוגיות ומחקרים בשנים האחרונות מציגים עמדה משותפת לפיה אצל מתבגרים הנטייה לתוקפנות אינה נובעת מתהליכים אבנורמליים, אלא מתהליכים פסיכולוגיים חברתיים שהם מקור להתפתחות דפוסי התנהגות אנושית קונפורמית ושאינה קונפורמית. הנטייה לתוקפנות בקרב מתבגרים אינה צורך לרפא פתולוגיה של התוקפן, אלא נובעת מתהליך פסיכולוגי חברתי והתוקפנות מהווה סימפטום לתסכול ומצוקה בה נתון המתבגר.
עבודת המחקר המוצעת בזה תנסה להציע הסבר לנטייה לתוקפנות, כסימפטום יחיד למצוקה, בקרב מתבגרים באמצעות מודל אינטגרטיבי, ואף להציג מספר משתנים אישיותיים כמבחינים בין תופעות התנהגותיות שונות של נוער במצוקה. מודל זה מסתמך על שילוב של תיאוריות פסיכולוגיות דינאמיות ופסיכולוגיות.
השאלה המחקרית בה נתמקד היא: מהו ההבדל בין מתבגרים שהינם ילדי גרושים לעומת מתבגרים המגיעים מתא משפחתי בריא, בנטייה לתוקפנות? מטרת המחקר היא לנסות לבסס באופן ראשוני מודל תיאורטי אפשרי המסביר הבדלים בין מתבגרים במצוקה כתוצאה של נטייה אישיותית שונה. נטייה זו מתבססת על רגשות מוסר שונים בהיררכיית עדיפויות שונה. חלק מהמתבגרים נוטים יותר לשפוט את המציאות ואת התנהגותם על בסיס רגשות אשמה ואילו אחרים יותר נוטים להסתמך על רגש הבושה. במחקר הזה ייבחנו מספר משתנים פסיכולוגיים ולא יינתנו הסברים סוציולוגיים לתופעה. המחקר הנוכחי ינסה לבחון את מערכת הרגשות של המתבגרים להוריהם ואת מועדותם האישיותית והרגשית של המתבגרים כתוצאה מהגירושין. המחקר ינסה להסביר מדוע בקרב ילדי הגרושים תהיה נטייה גבוהה יותר למועדות לבושה, וכתוצאה לעוינות ותוקפנות כלפי פנים, כשבקרב ילדי משפחה שלמה תהיה נטייה גבוהה יותר למועדות לאשמה, ועוינות ותוקפנות כלפי חוץ. זאת, תוך התמקדות ברגש הבושה כגורם מתווך משמעותי, כזה המשפיע על התוקפנות והעוינות במצבי תסכול וגורם להפנייתן כלפי ה"עצמי". אחת הטענות הבולטות בתחום התוקפנות, עליה מסתמך מחקר זה, היא שבני אדם נוטים להגיב בתוקפנות למצבי תסכול (Berkowitz, 1993). כאשר בני אדם נקלעים למצב שבו הם חשים אין אונים מאחר והם אינם מצליחים לפתור אותו בהתאם לרצונם, מתעורר דחף התוקפנות. דחף זה מעורר רגשות עוינות ויכול לקבל ביטוי התנהגותי כלפי חוץ, כגון עבריינות או אלימות או לחליפין, ביטוי התנהגותי כלפי פנים כגון התאבדות, דיכאון, שימוש בסמים או הפרעות אישיות.
כדי לבחון את השפעת הנטייה לבושה מול הנטייה לאשמה, יתמקד המחקר גם בקבוצת השוואה של ילדים ממשפחות דו הוריות, משפחות שלמות.
על מנת להציג את המודל המוצע, יובאו להלן מאפייני מוסד הנישואין בעבר, ומעט ממאפייני גיל ההתבגרות. לאחר מכן, יוצגו תיאוריות המסבירות את תרומת ההורים בהתפתחות הילדים וכן תיאוריות הרלוונטיות למודל המחקר הנוכחי.

אוכלוסיית המחקר המרכזית המשתתפת במחקר הינה, סטודנטים בגילאי 18-30 שעברו את משבר הגירושין מגיל 3-12 לכל היותר. המחקר יכלול 40 בנים ו-40 בנות, שיתחלקו לשתי קבוצות קבוצת המחקר וקבוצת ביקורת. קבוצת המחקר תמנה 20 בנים ילדי גרושים ופרודים ו-20 בנות ילדות גרושות ופרודות. קבוצת הביקורת תכלול 40 ילדים בהתאמה, 20 בנים ו-20 בנות, ממשפחות דו-הוריות שלמות, בעלי אותם משתנים דמוגרפים, מין, גיל, לימודים, השכלת האב והאם, עיסוק האב וארץ המוצא של האב והאם.
כלים
א. שאלון אישיותי לצורך מדידת משתני אקסטרוברטיות ונוירוטי
ב. שאלון עוינות וכיוון עוינות -H.D.H.Q (פולדס, קיין וקרסי, 1960)
ג. שאלון TOSCA-A (Tangney, 1990)
ד. שאלון משתני רקע

קטע מהעבודה:

מוסד הנישואין, עד שנות השבעים נחשב כמוסד שנכנסים אליו במהירות אך לא יוצאים ממנו. שיעורי הגירושין היו מן הנמוכים בעולם, ולמתגרש הודבקה סטיגמה שלילית. משפחה שבה חלו גירושין, נקראה משפחה "הרוסה" או משפחה "שבורה". החל משנות השמונים חל שינוי, המתבטא בעלייה דרסטית במספר המתגרשים, כ-25%, בהשוואה ל3% בעבר. ריבוי מספר המתגרשים מסיר את הסטיגמה וכיום כמעט ואיננה קיימת לגבי המתגרשים וילדיהם. מצב זה מסייע בהחלטה להתגרש ויש האומרים, כי אי מציאותה של הסטיגמה מהווה תמריץ בפני המהססים (אילון ופלשר,1999).

תגים:

גירושין · גירושים · זוגיות · משפחה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מועדות לבושה, לאשמה ותוקפנות בקרב ילדי גרושים", סמינריון אודות "מועדות לבושה, לאשמה ותוקפנות בקרב ילדי גרושים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.