היישום אינו מחובר לאינטרנט

התמודדות הנבטים עם בעיית המים במדבר

עבודה מס' 065153

מחיר: 241.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מפעלי המים שיצרו הנבטים והתמודדותם היום יומית עם בעית היובש במדבר.

2,818 מילים ,13 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

הנבטים, עם קדום המורכב משבטים שמוצאם בחצי האי ערב, מגיעים לאזור הנגב כבר בסוף התקופה הפרסית ותחילת ההלניסטית (מאה 4 לפנה"ס). הנבטים, שבלטו בייחודם לשרוד ולהתקיים במדבר תוך ניצול מקסימלי של התנאים הקיימים בו, החלו מוליכים סחורות דרך המדבריות לצורך שיווקם במדינות הים התיכון (תחילה ביוון ולאחר מכן ברומא). עיקר המסחר היה במור ולבונה (שיובאו מאזור תימן וסומליה), אך גם במיני בשמים נוספים, בתבלינים, מלח, סוגי בדים יקרים, ואף אספלט שנועד בעיקר לאטימת ספינות. הנבטים, שהיו כמעט היחידים שמסוגלים לחצות את המדבר בשיירות של עשרות רבות של גמלים, הקימו תחנות מעבר כל 30 - 40 ק"מ לאורך המסלול, ואף חפרו בורות מים לאגירת מי נגר. סחורותיהם הגיעו בסופו של המסע הרגלי לנמל עזה, משם יצאו לעיבוד במצרים ומשם לאירופה(1).
השרידים מהתרבות הנבטית הנם מועטים ביותר - פועל יוצא של חייהם כנוודים הוא שלא השאירו אחריהם הרבה מבנים או היסטוריה כתובה, לפיכך, את עיקר ידיעותינו ניתן לשאוב מן הסופרים היוונים, היהודים והרומאים המזכירים לעיתים את הנבטים. לעומת זאת - מהתקופה הביזנטית, שהיא תקופה בה כמות האוכלוסייה בארץ הייתה גדולה מאד, ישנם שרידים רבים בשטחים נרחבים בנגב ובארץ בכלל.
בקרב החוקרים ישנה מחלוקת אודות אופייה של אוכלוסיית הנגב מן המאה הרביעית ועד השביעית לספירה. דעה אחת שאותה מייצג אברהם נגב, רואה ברובם המכריע של תושבי הנגב את צאצאי הנבטים:"ישנה זהות גמורה בין תולדותיהם של הנבטים בנגב לבין תולדותיו של אותו אזור בפרק זמן שמשכו יותר מאלף שנים"(2). לשיטתו נמשכה התקופה הנבטית בנגב עד לכיבוש הערבי, כשבמהלכה הנבטים עברו תהליך של מעבר מעם נוודי לעם חקלאי היושב בישובי קבע, אך בעצם לא היה כל שינוי באוכלוסיית הנגב. מנגד, ישנה דעה שבתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזנטית, חודרים אל הנגב תושבים חדשים, והאוכלוסייה הנוצרת היא מיזוג של אוכלוסיה מקומית ואוכלוסיה חדשה החודרת מבחוץ(3). אני בחרתי בעבודתי להתייחס לפעולות הנבטים בהקשר למים, באופן רציף עד המאה השביעית, מבלי להכריע במחלוקת זו לכאן או לכאן.

קטע מהעבודה:

המים היו הגורם המשמעותי ביותר בקיומו של ישוב פעיל בעת העתיקה בנגב, חבל ארץ בו לא חלו שינויי אקלים מהותיים לאורך ההיסטוריה. הנבטים היו מודעים היטב לכך והתמודדו עם בעיה זו בצורה מעוררת התפעלות. בשל העובדה שבהר הנגב כמעט ואין מקורות מים טבעיים (מלבד מעיינות דלים יחסית כגון עין עבדת, עין מור ועין זיק), הספקת המים נאלצה להתבסס בעיקר על אגירת מי הגשמים. אין אנו יודעים בוודאות מהיכן למדו הנבטים את שיטות החציבה והטיוח של הבורות וניצול מי הנגר ויתכן שהם עצמם פיתחו שיטות אלה. למרות שבהר הנגב חסרים מקורות מים, יש בו משטר גשמים שמאפשר אגירת מים לחקלאות ולשתיה באמצעים שפותחו בשלב מאוחר יותר על ידי הנבטים.

תגים:

בארות · בורות · גיאוגרפיה · מים · נגב · סכר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התמודדות הנבטים עם בעיית המים במדבר", סמינריון אודות "התמודדות הנבטים עם בעיית המים במדבר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.