היישום אינו מחובר לאינטרנט

התנועה הלאומית המצרית

עבודה מס' 064808

מחיר: 240.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: התעוררותה של התנועה הלאומית המצרית בין השנים 1880-1870 ועד ערב ערב מלחמת העולם הראשונה

5,074 מילים ,10 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

מטרתה של עבודה זו היא לעמוד על המניעים שהביאו להתעוררותה של תנועה לאומית מצרית שהחלה בין השנים 1880-1870 ועד ערב מלחמת העולם הראשונה.

מרד עוראבי, בשנת 1881-1882, קדם לכיבוש הבריטי את מצרים. היה בו, במרד זה די כדי להניח את הניצנים של הלחימה למען הישות-הלאומית המצרית. המרד נשא אופי צבאי של קצינים ובעבודתי זו ביקשתי לבדוק את המאפיינים של הקצונה המצרית בתקופה זו, בהיבטים שונים של רקע סוציאלי, השפעה בצבא ועוד.
הכיבוש הבריטי בשנת 1882 הצליח אמנם לדכא את מרד עוראבי אך יחד עם זאת הורגשה השפעתו בתחומים נוספים במצרים. את ההשפעה ואת מערכת היחסים הזאת אאבחן בהתייחס לבריטים עצמם, לחדיב' העות'מני ולעם המצרי.
השלטון הבריטי במצרים עורר לא אחת ראקציה כזו או אחרת של לאומנים מצרים שלא רצו לקבל את השלטון הבריטי, ולקראת סוף המאה ה-19 הייתה התעוררות מחודשת של תנועה לאומית, לא של קציני צבא כי אם של אינטלקטואלים - הוגי דעות שהקימו שתי מפלגות "האומה" ו"המפלגה הלאומית", בשנת 1907, כאשר הרעיונות המרכזיים הינם אנטי-בריטיים וקריאה לעצמאות.
נושאי הדגל העיקריים בהתעוררות הלאומית היו מצטאפא כאמל ואחמד לוטפי אל-סייד, מי שגם עמדו בראש כל אחת מהמפלגות. אמנם, כל אחד ראה את הדרך להגשמת הרעיון בצורה שונה אך חשוב לראות את היווצרותו של התהליך במובן המהותי שלו - בעצם הכמיהה לעצמאות לאומית יותר מהדרך להשגתה.

בסיכום לעבודתי, אתייחס למהות ההבדל והשוני בנסיבות התקופות השונות בהיווצרות התנאים לפעילות למען הרעיון הלאומי-מצרי.

תוכן העניינים:
פרק 1 - מבוא
פרק 2 - הרקע ההסטורי-סוציאלי של הקצונה במאה ה-19
פרק 3 - השלטון הבריטי במצרים
תקופת הרגיעה
הבריטים
האימפריה העות'מנית - החדיב'
העם המצרי
פרק 4 - ההתעוררות הלאומית
פרק 5 - סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

במחצית הראשונה של המאה ה-19, הייתה מצרים המעצמה החזקה ביותר במזרח התיכון. צבאות מוחמד עלי כבשו את רוב שטחה של סודאן, של חיג'אז, ארץ-ישראל וסוריה ב-1832 ובשנת 1839 ניצחו את צבא הסולטאן באנטוליה. רק התערבותן של המעצמות האירופאיות עצרה את ההתקדמות המצרית לעבר קושטא. הצבא הסדיר של מוחמד עלי הגיע ב -1832 לכדי כוח של 19,000 איש ובשנת 1833 מנה חיל הרגלים והפרשים 90,000 איש, כשנלוו אליהם כ-10,000 בלתי סדירים וכ-25,000 ששירתו בצי. בשנת 1839, הגיעו חיילות היבשה הסדירים למספר שיא של מעל ל-130,000 איש.(1)
-----------------------------------------------------------------
1. בארי "הקצונה והשלטון", עמ' 206.

תגים:

לאומיות · ערבית · מנדט · קצינים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התנועה הלאומית המצרית", סמינריון אודות "התנועה הלאומית המצרית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.