היישום אינו מחובר לאינטרנט

זיהום מים

עבודה מס' 064715

מחיר: 421.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: זיהום המים בעולם בכלל ובמפעלי תעשיה בפרט

9,809 מילים ,43 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

בלי מים אין חיים. כך הדברים הם במדבר בין אם המדבר חם ובין אם הוא קר. במקומות שאין מים, אין צמחיה, אין בעלי חיים והאדם מתקשה מאד לחיות בהם.

האו"ם הכריז על שנת 2003 כשנת המים הבינלאומית. הכרזה זו נועדה להגביר את המודעות למספר סוגיות בנושא מים: המים כמשאב במחסור, הצורך בחיסכון, חלוקה צודקת של מים, קידום טכנולוגיות חדשניות וניהול צריכת מים בהתאם למשאב בכל אזור. האו"ם מצפה מהמדינות העשירות לתמוך ולעזור למדינות המתפתחות בהן נמצאים מיליארד וחצי בני אדם ללא אספקת מים.

ב- 16-23 במרץ 2003, בקיוטו יפן, התקיים הכינוס התלת שנתי למים. בכנס זה נפגשים מדענים, מומחי מים, נציגי ממשלות וארגונים לא ממשלתיים לעסוק בנושאי מים. מפגש זה חשוב במיוחד השנה, משום שועידת יוהנסבורג הכריזה על כינוס זה ככינוס שהמדינות צריכות להצהיר על דרך יישום ההצהרות ביוהנסבורג, בנושאים הנוגעים למים וסניטציה.

מה מניע פעילויות כאלה בעולם? מדוע הפך העשור האחרון של המאה ה20- והלאה כעידן המתעניין בגורל המים בעולם? מה המצב בישראל?

המים הם אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים ויעסיקו את האנושות. כפי שידוע 70% מכדור הארץ מכוסים במים ולכאורה נראה כי מחסור במים אינו עומד כנושא מרכזי על סדר היום של המאה. אולם, בחינה מדוקדקת יותר מעלה כי רק אחוז קטן של מים זמינים לשימוש האנושות. יחד עם זאת הזמינות של מחציתם מוגבלת בשל מיקומם במעמקי האדמה ומה עוד שהם נתונים בסיכון של הזדהמות עקב חלחול של מי שופכין וזיהום תעשייתי. ההתפתחות המדעית והתעשייתית של האנושות, הגברת השימוש בכימיקלים והופעת מולקולות חדשות בכימיקלים שבעת הפיכתן לשפכים מזהמים את המים מסכנים את האיזון העדין שהתקיים עד היום בטבע. המיקרואורגניזם המצויים במים שתפקידם לפרק את המזהמים אינם מסוגלים לטהר את המים כבעבר.
נוצר בעולם מצב שבו מפעלי תעשיות רבים אינם מתחשבים בנזק שגורם זיהום המים לאנושות (ובסופו של דבר גם הם כלולים בקטגוריה). כיום עולה המודעות למצב ומדינות רבות חוקקו חוקים וקבעו כללים בנדון - אך אין זה די ולא בצורה תקיפה מספיק.

במדינת ישראל נושא המים מורכב. הסיבה העיקרית לעובדה שבמדינת ישראל המים הם נושא בעייתי מקורה בכך שארץ ישראל נמצאת על גבול המדבר. תנאי האקלים במדינת ישראל הם תנאי האופייניים לארצות הים התיכון. בצפון כמויות המשקעים גבוהות בעוד שבדרום, בנגב ,כמויות המשקעים נמוכות מאוד ומגיעות למילימטרים בודדים. במצב הדברים הזה שבו קיים חוסר איזון, נוצר מצב בו חיים יכולים להתקיים רק בצפון הארץ, אלא אם כן יועברו מים מהצפון אל הדרום.
בעיה נוספת, מרכזית, בכל הקשור לשאלת המים בארץ ישראל קשורה לכמות האוכלוסייה באזורים השונים. עד לפני כחמישים שנה, היתה אוכלוסיית המדינה שישית מהאוכלוסייה כיום. אף שהאוכלוסייה גדלה במליוני נפש כמויות המים לא גדלו כלל, כמויות אלה אינן מצליחות לספק את הצריכה של כל תשבי ארץ ישראל. לכך יש להוסיף כי התעשייה הרבה שהתפתחה בשטחי ארץ ישראל גם היא צרכנית מים גדולה וכמובן החקלאות שמהווה צרכן מים מרכזי בכל מקום בעולם.

עבודה זו עוסקת בזיהום המים בעולם בכלל ובזיהום המים ע" מפעלי תעשיה בפרט. לאחר סקירה על מצב המים בעולם מובאת סקירה על זיהום המים, הנזקים שהוא גורם, מקומה של התעשייה בזיהום, הפן האתי והמוסרי בכל הנוגע לזיהום בכלל וזיהום מים בפרט. פרק הסיכום מכיל מסקנות ודרכים בהן ניתן להילחם בתופעה וכיצד יש לפעול כדי למונעה בדרכים שהם מעין פתרונות "מקל וגזר".

תוכן העניינים:
מבוא
פרק 1: רקע
זיהום מים בעולם
מקומות בעולם
זיהום מים וסוגיו
מצב המים וזיהום המים בישראל
פרק 2: התפיסות האתיות
השיח המוסרי
מוסר ועסקים כחלק מהתרבות
שלוש תפיסות אתיות -המאזן האקולוגי ושמירת הסביבה
התפישה האגוצנטרית
התפישה ההומוצנטרית
התפיסה האקוצנטרית
נקודות אתיות-מוסריות של האדם כלפי הטבע (אתיקה סביבתית)
זיהום מים ע"י התעשייה - הנקודה האתית
פרק 3 - דיון
עסקים, תרבות ואתיקה
טבע, אדם וזיהום
זיהום מים ע"י התעשייה
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

עפ"י ה- State Hydrological Institute מקורות המים משמשים נושא להתעסקות כמו מקורות טבע אחרים בעולם. המים הוא החומר הכי נפוץ על כדור הארץ, בכמויות שונות ובזמינות שונה והוא משמש תפקיד חשוב ומשמעותי בסביבה המקיפה ובחיי האדם. החשיבות הרבה היא במים טריים ונקיים כי בלעדיהם אין קיום לכל חיים עלי אדמות. המים באים בשלוש מצבים: נוזל, מוצק (קרח) וגז (אדים). הם נמצאים בצורות שונות: שלג, ים, נחלים ונהרות, מי תהום.

מקורות:

ואשר המין האנושי תרם לכך בצורה משמעותית ע"י עליית שריפת דלק מיושן ושריפת יערות הגשם בתעשייה.
הספרות שעוסקת באתיקה סביבתית מבדילה בין הגישה האינסטרומנטלית(instrumental) , והגישה המהותית-פנימית, שהם בעלי חשיבות רבה. כמו כן קיימת הגישה ההאנטרופוסנטית כערך בפני עצמו.
Chew (1998) רואה בגישה האינסטרומנטלית (כלי כאמצעי) כאנטרופוסנטית (מעמידה את האדם במרכז) בכך שהיא משקפת שיפור ביחס של המין האנושי עם הטבע מכיוון שהחשיבות בכך היא לאדם עצמו. במילים אחרות, הגישה האינסטרומנטלית רואה את הטבע וההגנה עליו ככזאת שיש לה רק מטרה יחידה - טובת האדם. עמדה זו מביאה לכך שאם למין
האנושי אין שימוש אינסטרומנטלי בטבע אז הטבע הוא חסר ערך עבורו ואין להתאמץ ולהגן עליו.
הגישה המהותית-פנימית (ערכית כפי שהוא מכנה אותה), כפי שרואה אותה Chew (1998) היא מנוגדת לגישה האינסטרומנטלית וטוענת כי לטבע ערכים מהותיים-פנימיים ושהמין האנושי חייב להגן על הטבע בגלל ערכים אלה. לפיכך, יש צורך בהגדרה ורשימה של אותם ערכים פנימיים ומהותיים ומהיכן הם באים.
האנציקלופדיה של סטנפורד מגדירה את הגישה האינסטרומנטלית כערך של דברים שיש להם משמעות מעבר לתכלית זו או אחרת אלה לראות בהם כתכלית עצמה, שיש בה תועלת לאחרים.
הגישה האנטרופוסנטית (האדם במרכז), עפ"י Chew (1998), עוסקת בסוגיה העיקרית של מהו האדם או מה עליו להיות והבנה זו מובילה ליחסים ההדדיים בין האדם לטבע. גישה זו טוענת שהאדם צריך להתייחס לטבע בכבוד אם האדם חש שהטבע הוא בעל ערכים מהותיים-פנימיים. לגישה זו, הוא טוען, קשה לבטא מה רע בהתנהגות האכזרית של המין
האנושי כלפי בעלי חיים, מצחים, דומם לכן הגישה היא שזוהי התנהגות שהיא לטובת האדם, לצרכיו ולתועלותיו. הוא מביא את טענתו של עמנואל קנת שאכזריות כלפי כלב עשויה לעודד אדם לפתח אופי של יחס אכזרי גם כלפי בני אדם. במצב כזה אכזריות כלפי פרטים לא אנושיים יהיה מוטעה ולא נכון מתוך הגישה האינסטרומנטלית.
האנציקלופדיה של סטנפורד מציינת כי הגישה הזאת מתרכזת אך ורק בערכים שיש לטבע לטובת האדם ושהטבע יכול להוות עבור האדם תועלת ממשית יותר מאשר לאחרים. הם דוגלים בגישה של אריסטו שטען כי כל הדברים בעולם נוצרו לטובת המין האנושי. או כמו שכתוב בתורה שהאל יצר את האדם בצלמו ועל כן כל השאר נחותים ותפקידם לשרת את
האדם (בעקיפין את האל).
מה בעצם כוללת האתיקה הסביבתית? עפ"י Partridge (1980) אתיקה סביבתית כוללת את התחומים הבאים (שאלות לגבי האתיקה הסביבתית):
למה יש לדאוג לטבע בזמן שהאדם הוא האלמנט החשוב בעולם?
כאשר נהרסים אלמנטים טבעיים איזה סכנה יש בכך לאנושות?
האם הדור העתידי יפגע ממה שהדור הנוכחי גורם?
האם יש צורך שלעצים יהיה מעמד (חוקי)?
האם בעלות על אדמות הינה פעולה מוסרית או אבסורדית?
האם אדם זקוק לטבע כך שהדבר מצריך מחויבות לשמרו?
מה הבסיס להצהרה שיש להגן על הסביבה? הגיון, חוסר הגיון, לא הגיוניים, מיסטיים?
מה בעצם רע בפיתוח וביזמים של האדמה? למה לנהוג בה כאלמנט חברתי ולא כאל סחורה?
האם לדור העתיד (שעדין לא קיים) יש הזכות כיום לדבר על ניקיון הסביבה הטבעית?
האם בני אדם, באופן פסיכולוגי, מסוגלים לדאוג לטבע ולסביבה עבור הדור הבא?
ישנם עוד ועוד שאלות וסוגיות אך אלה נראות העיקריות.
אחת הסוגיות החשובות היא דור ההמשך (הדורות הבאים), מה יהא עליו? האם יש להתחשב בו כיום לטווח העתידי? מה תיתן שמירת הטבע עבור הדורות הבאים? למה להתחשב בהם? אולי בכלל לא יהיה צורך בטבע?
Kauffman (no date) מעלה את הסוגיה "כלכלה וסביבה" האם הם יכולים להתקיים ביחד? הרי קיום כזה הוא כעין דיאלוג או אינטראקציה בין האדם לטבע, האם יש מצב כזה? האם האדם מעדיף את הכלכלה, התעשייה - עשיית הכסף על פני הטבע, הסביבה, המרחבים?! מתוך כך מה מנסה או שואף הדור הזה להנחיל לצאצאיו?
אין ספק, כפי שטוען (Chew (1998 האנושות נכשלה ביחסי הגומלין שלה עם הטבע והדבר מתבטא במשבר החמור שגורמת התעשייה לטבע בכלל ולמקורות המים בפרט. המהפכה התעשייתית מתאפיינת בניצול והרס מסיביים של מקורות טבעיים הן כיחידים והן כשיטה כלכלית כוללת.
זיהום מים ע"י התעשייה - הנקודה האתית
Lau (1990) מדברת על המצב בהונג קונג בה החלה הממשלה בקמפיין במדיה שמציג טקטיקה מזעזעת במסע ציבורי כנגד הזיהום בכלל של בני אדם את הסביבה. למרות זאת או בעקבות הפרסום עלתה השאלה: מדוע הרשתה הממשלה, בתקופה ארוכה כל כך, לזהם מבלי לפצות פה? מדוע פונה הפרסום אל הקהל והאזרחים ואינו פונה למקור העיקרי -
התעשייה? כמו בהונקג קונג גם במדינות אחרות, במשך 15 שנים (עד 1990) המאמצים כנגד זיהום סביבתי בכלל וזה של המים בפרט, היו מאד צנועים ובלתי יעילים. למרות שנחקקו חוקים כנגד הזיהום גורמי תעשייה רבים הצליחו לעקוף אותם ולהתחמק מהם. השלטונות לא נקטו נגדם אמצעים משמעותיים והתהליך נמשך. רק בתחילת שנות ה90- של
המאה ה20- החלו ממשלות וארגונים למען שימור הסביבה לפעול בצורה אינטנסיבית.
פרופ' זאב (1994) נוגעת גם היא בכל הנוגע לזיהום הסביבתי ע"י גורמי תעשייה בישראל. היא טוענת שאין צורך להפליג למדינות או אזורים בעולם כאשר תהליכים הרסניים מתרחשים בישראל. הם לא נגרמים ע"י הלחצים הגדולים על השטחים הפתוחים למטרות בינוי ותיעוש אלא כתוצאה מחקלאות כימית ותעשייתית. בד בבד עם אובדן הפוריות
של האדמה החקלאית חומרים רעילים נספגים במי התהום. כמו כן נגרמו ליקויים גבוהים באותם מקורות מים.
כאשר מדברים על היחס בין הטבע לאנושות יש לציין מהם הדברים שהטבע נותן לאדם והאדם לוקח. Dorworth, McCormick Miller (2001) מונים את ההשפעות שיש לזיהום המים, הנגרמים ע"י תעשייה, על בני אדם, צמחים ובעלי חיים: הרעלות, מחלות, מוות, רעב. לכל זה יש גם השפעה כלכלית כי כאשר הזיהום משפיע על המים בשטח צמחי
המים המטהרים את המים צריכים לפעול בצורה אינטנסיבית יותר והדבר דורש יותר טיפול (עובדים, תכשירים, תחליפים וכד'). בנוסף הדייגים נפגעים כלכלית מהזיהום, ערך האדמות והדירות בסמוך למים מזוהמים יורדים והחופים שהם אתרי הנופש נפגעים גם כן.
Brook (2001) מדבר על גורמים שליליים של הזיהום התעשייתי ואין זה חשוב מה הסיבה והיכן נגרם הזיהום כמו גם אין זה משנה מקור הזיהום (מפעל מזון, רהיטים וכד'). בכל תהליך הייצור של מוצר תעשייתי נפלטים חומרים מזהמים למים (כמו גם לאוויר ולאדמה). הוא מביא את טענתו של Pigou (1920) באופן כללי לתעשיינים יש
אינטרס אישי רווחי ולא רווחת הציבור העלולה להיפגע בגלל זיהומים. בגלל ההתפתחות התעשייתית והשוק החופשי מפעלים בוחרים להיפטר מהפסולת בצורה חופשית, בלתי מבוקרת וזולה מבלי להתחשב בנזק הפוטנציאלי של הציבור ובו בזמן מרוויחים מאותו ציבור בו הם פוגעים (מחלות, איכות חיים נמוכה ופגיעה ואיבוד של מגוון אלמנטים
ביולוגיים). בעקבות זאת עולות שאלות: האם יעילות ונוחות (פיתוח והתקדמות) של תעשיה פותרים בעיות? האם יעילות היא תפיסה הגיונית לגבי הטוב? יעילות למי? הוא מביא את דבריו של Joaquim Silvester - צעד לקראת יעילות עשוי לפגוע באנשים. אם המטרה של היעילות להגדיל את איכות החיים אז היא עשויה להועיל אולם אם היא
מכוונת להגדיל כוח ורווח לקבוצות עלית אז היא הרסנית ובלתי רצויה. הוא מסכם בדבריו של Hardin (1968) לבעיות השליליות אין פתרונות טכניים, הם דורשים הרחבה של מוסריות בסיסית ולכן אין הם פתרונות ממשיים לסוגיית הזיהום. לא ניתן ליישם פתרון רק באמצעים טכניים התשובה נמצאת בשינויים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים,
כלכליים ופסיכולוגיים. יש לשנות את נקודת הראות לגבי זיהום.
Rao (1996) מציין כי השאלות: האם קיים קשר כלשהו בין התנהגות אתית או לא אתית של חברות עסקיות ומה היא השורה התחתונה הנובעת ממצב זה?. הוא מביא את דבריו של Carr (1968) שטוען שישנם ציניקנים רבים שכל קשר בין מסחר ואתיקה הוא מקרי בהחלט עבורם מכיוון שלאתיקה אין מקום בעסקים ושעסקים צריכים להראות אתיים רק
בכדי להצליח בעסקים. לכל אלה שהם אתיים באמת ונוהגים עפ"י כללי האתיקה אינם מצליחנים גדולים אם כי חלקם טוענים שעצם אימוץ המוסריות הוא כשלעצמו תגמול
ואין זה משנה מה רמת הלגלוג שהם מקבלים מהציבור והם מאמינים שאתיקה גורמת לתחושה טובה של כלכלה ושהתוצאות הן טובות (עפ"י Goodpaster Malthews, 1982 אצל (Rao, 1996. משאל שנערך ב1993- מצביע על כך ש86%- מהנשאלים מאמינים שהתנהגות אתית והגינות של עסקים כלשהם היא חשובה לחברות, 11% הצהירו שאין זה חשוב ורק
3% טענו שבין עסקים לאתיקה אין צורך שיהיה קשר.
בכל מה שקשור לטבע האדם קיימת התחושה שהכל נעשה בידיו מבלי להתחשב בסביבה. זיהום המים ע"י מפעלי תעשיה או עסקים כלשהם הינו ללא ספק מצב חמור ובלתי נסבל.
פרק 3 - דיון
זיהום הסביבה בכלל וזיהום המים בפרט הם אלמנטים הפוגעים בחי ובצומח על פני כדור הארץ. ההתמקדות בעבודה זו היא בזיהום המים ע"י מפעלי תעשיה. הסקירה מראה כי מידת ורמת הזיהום היא רבה כיום ובאין גורם משמעותי שיפעל למניעה ולשיקום, המצב רק הולך ומחמיר. ההשפעה עשויה להיות הרסנית עבור כל דבר חי על פני כדור
הארץ. מקורות המים הולכים ומתמעטים ולכאורה נראה כי מחסור זה אינו עומד בראש סדרי היום. מקורות מים רבים בעולם מזדהמים, לעיתים במידה שאין ממנה חזרה. במקומות רבים בעולם החלו לאחרונה (עשור בערך) לתת את הדעת שיש צורך לפעול בכדי להציל את המים בעולם.
אי אפשר להפריד את הכלכלה מהסביבה או ההיפך ואין הם ישויות נפרדות. פעילויות של הכלכלה האנושית אינם עצמאיים בשטח בכל הנוגע לשימור הסביבה הטבעית. הכלכלה, על כל שלוחותיה, כופה את הטבע לשינויים והוא "מגיב" בחזרה בכך שהוא מאלץ שינויים בלתי צפויים את הכלכלה. אחד האלמנטים שהכלכלה (יותר נכון התעשייה) אחראית
לו (במידה זו או אחרת) הוא זיהום המים שהורס ומזיק לרווחה ולכלכה (חולי, עוני, רעב, מות). התחושה הכללית היא שלא נעשות די פעולות משמעותיות בכדי למנוע, לעצור או לפחות להמעיט את רמת זיהום המים. ההשערה העיקרית הינה שמפעלי תעשייה רבים הפרושים בעולם מהווים גורם מזהם מקורות מים במידה רבה. סקירות ומחקרים
מצביעים על כך שמפעלי תעשייה רבים אינם רואים בזיהום מים שהם גורמים הפרה אתית. יש כאלה שאינם רואים קשר בין אתיקה (מוסריות) וכלכלה .
בכדי לדון בקשר בין אתיקה (מוסריות) וזיהום המים ע"י מפעלי תעשייה בחרתי לחלק את הדיון לשלוש קטגוריות עיקריות: עסקים, תרבות ואתיקה, טבע אדם וזיהום, זיהום מים ע"י מפעלי תעשייה.
עסקים, תרבות ואתיקה
רבים טוענים כי אתיקה ועסקים אינם קשורים זה לזה ויש אחרים שטוענים את ההיפך. כאשר מדברים על אתיקה אי אפשר שלו להתייחס לתרבות מכיוון שאתיקה היא חלק מהתנהגות תרבותית. התרבות הינה גורם משפיע מאד על חיי היום יום בכלל כמו גם על חיי העסקים בפרט. התרבות היא זו שמשפיעה על קבלת החלטות בכל תחומי החיים של הפרט
ושל הכלל. הדבר תואם את גישתו של Sinhapakdi (1994) הרואה בתרבות גורם חשוב ומשפיע על תחום קבלת ההחלטות.
בכל הנוגע לעסקים קיימות אמות מידה אתיות המקובלות בעולם כולו ואלה קשורים לפעילות ולעיסוקים של ארגונים עסקיים (בניהם מפעלי תעשייה). עסקים רבים מכירים שקיימים ככלי אתיקה אך לא כולם מקיימים אותם מכיוון שאין חוק עולמי לגביהם. קיום האתיקה תלוי ברצונו הטוב של בעל העסק.
Hirt (2002) מחדד את הנקודה בכך שהוא מדבר על עקרונות מקובלים של אתיקה בעסקים המתייחסים להתנהגות, מנהגים, צורת תחרות (הוגנת), אינטרסים (שניתן להשיגם בצורה הוגנת) והוא מדגיש את הצורך בהתחשבות בטובת הציבור ולא רק ברווחים גדולים לעסק.
אלה הן הדעות שאתיקה ועסקים יכולים להיות קשורים זה לזה בקשר חיובי. ארגונים עסקיים יכולים להיות רווחיים מאד כאשר הם מתייחסים לאתיקה בעסקים כמוטו שלהם מבלי להצטרך להתנצל או לחוש שהם מפסידים מכך. ישנם כאלה שרואים באתיקה כחלק מתרבותם ומהתנהגותם העסקית ואין זה קשור לרווח או הפסד. Rao (1996) מחזק דעה זו
בכך שהוא מציין כי ישנם בעלי עסקים שעצם ההתנהגות המוסרית מהווה עבורם תגמול הן רוחני והן רווחי. הם חשים שלמים יותר ומאמינים ששמירה על כללים אתיים בעסקים היא רק לטובה.
לעומת זאת קיימים הציניקנים הטוענים שאין צורך בכללי אתיקה בעסקים מכיוון שהדבר פוגע ברווחיות והרי לשם כך נוצרו העסקים. הדבר תואם את התייחסותו של Carr (1968) שמביא את דבריהם של אלה הטוענים כי כל קשר בין עסקים ואתיקה הוא מקרי בהחלט מכיוון שלאתיקה אין מקום בעולם העסקים מכיוון שהמטרה בעסקים היא עשיית
רווחים ושני האלמנטים אינם הולכים ביחד. לכל אלה שהם אתיים באמת ונוהגים עפ"י כללי האתיקה אינם מצליחנים גדולים.
אחד התחומים של אתיקה בעסקים הוא נושא הפסולת שמפעלי תעשייה שונים מייצרים ושמוזרמים החוצה ומהווים גורמי זיהום. השאלה העולה מתוך כך היא האם האדם צריך להתחשב בטבע כאשר הוא חושב על עסקים ורווחים? אם כן למה? אם בעלי עסקים חושבים על רווחים בלבד ועשיית הון לשם מה עליהם להתחשב בגורמי הטבע השונים?
טבע, אדם וזיהום
בכל הקשור לטבע והאדם ישנם גישות ותיאוריות שונות המנסות להסביר את יחס האדם לטבע. הגישות הללו מתמקדות באדם כגורם בעולם - האם הוא העיקרי בעולם ועל כן שולט בכל האלמנטים הקיימים בו (עפ"י הגישה ההומוצנטרית) ושלכל פרט היכולת למצות את המשאבים בעולם לטובתו. עפ"י הגישה הזאת לאדם ישנה הזכות לנהוג בטבע כראות
עיניו ובכל הנוגע לזיהום הרי זה לא נעשה בכוונה לזהם אולם זה חלק ממיצוי המשאבים של האדם את העולם. ניתן לטעון שיש בעולם מים בשפע, אוויר בשפע ואדמה ללא גבולות ושאף פעם לא הם לא יגמרו כך שניתן לראות אותם כחלק המשמש לאתר פסולת. אם העולם נוצר עבור האדם ומנוהל על ידו, כפי במבהיר Crabtree (2003) את המושג
הומוצנטרי הרי האדם רשאי לעשות מה שהוא חושב שטוב עבורו.
אחרים רואים את האדם כחלק אינטגרלי ושווה (ולא עליון) של העולם כולו ובתור שכזה יש לו זכות, כמו לכלל האלמנטים בעולם, להתקיים (הגישה האקוצנטרית). עפ"י גישה זו אסור לאדם לפגוע, בכל צורה שהיא, באלמנטים הקיימים בעולם - חי, צומח ודומם. זיהום כל שהוא (אוויר, אדמה, מים) מהווה פגיעה לכל אחד מהנ"ל וכמו בומרנג
חוזרת אל המזהם. מפעלי תעשייה הם תוצרים של האדם והם גורמים לזיהום הסביבה על כל מרכיביה. בסופו של דבר הזיהום חוזר אל בני האדם שיוצרים אותו ובדרך פוגעים בעוד סובייקטים. יש לשמור על כל אלמנט הקיים בעולם מכיוון שלכל אחד מהם הזכות להתקיים ושימורם הוא שימור האיזון האקולוגי בעולם. חיזוק לכך מביא Bookchin
(1989) שקרא לגישתו ביוצנטרית והיא למעשה טוענת את אותה טענה - האדם הוא חלק אינטגרלי של היקום כולו ועל כן אין לו זכויות יתר על האלמנטים שאינם אנושיים.
הגישה האגוצנטרית לא מבדילה בין אדם לאדם כלומר כל אדם יעשה את מה שטוב לו (עפ"י הובס) מכיוון שכל פרט הוא בפני עצמו. נקודת ההנחה היא שכל אדם מכיר את צרכיו אבל גם את צרכיו של האחר ולכן מתקיימת חלוקה הגיונית שאינה מצריכה מאבק על משאבים. מנגד קיים גם מצב שישנה חלוקה גם בנזק שנגרם ביקום בגלל פרט זה או
אחר.
עפ"י הגישות הללו ניתן להבחין את יחסו של האדם (כפרט וכלל) כלפי סוגיית זיהום כדור הארץ. כל התייחסות יש בה את נושא האתיקה והמוסריות כלפי הטבע בכלל והמים בפרט.
זיהום מים ע"י התעשייה
זוהי סוגייה שיש בה הרבה מן האתיקה והמוסר. זיהום מים, עפ"י הסקירה שניתנה גורם לנזקים חמורים ולעיתים בלתי הפיכים לבעלי חיים, לצומח לדומם וגם לאדם עצמו. התעשייה היא הגורם המזהם בעל המשקל הגדול ביותר הן בכמות והן ב"איכות" (מתכות וכימיקלים למיניהם). השאלה האתית העולה מכך מתחלקת לשנים: מה גורם לאנושות
לזהם כך ומהיכן שאבה את המניע לעשות זאת?
נין להתייחס לסוגיה מתוך טענתו של Chew (1998) שאומר שהאנושות נכשלה ביחסי הגומלין שלה עם הטבע והתעשייה היא הגורם העיקרי למצב זה הן במה שנוגע לאוויר, אדמה ומים. מדינות רבות בעולם סובלות מן המצב כאשר מקורות מים עיקריים וחשובים נמצאו מזוהמים וגרמו לנזקים רבים - לא רק לאדם. הפיתוח המסיבי של הטכנולוגיה
בכל תחומי החיים בכלל ובתעשייה בפרט הביאו לרמות גבוהות של זיהום מים בעולם.
מדוע זה קורה?! האם זה נובע מטיפשות, חוסר אחריות, חוסר ידע, התעלמות ואולי הרצון לעשות רווחים מבלי להתחשב במה זה כרוך?! זיהום מים גובל בפשע כי הרי הוא גורם נזקים וסבל גם לאדם המייצר אותו. המים הם אלמנט חיוני לכל חי, צומח וגם דומם (אדמה למשל) למה להרוס? למה לכרות את הענף עליו אנו יושבים? למי הזכות
לעשות זאת ומדוע לא קמים ממשלות, ארגונים שלטוניים בכדי לאכוף איסור לעשות זאת? האם כלכלה טובה, רווחים הצלחה בעסקים צריכים לבוא מלווים בזיהום סביבתי כל כך עצום? אין "יש מאין" ועל כן יש לפעול במהירות ובנחישות בכדי להציל את המים בעולם מאותם מפעלי תעשייה מזהמים.
יש לציין שמפעלים רבים מקצים משאבים (לא קטנים) בכדי למנוע זיהום מים מהפסולת שלהם ויש לכך דרכים רבות - אם הם יכולים גם אחרים יכולים.
סיכום ומסקנות
המים הם אחד הנושאים המרכזיים שיעסיקו את האנושות במאה ה21- וזיהומו יהווה סוגיה חשובה ביותר. זיהום המים גורם לנזקים חמורים ולעיתים בלתי הפיכים הפוגעים בתחומי חיים שונים - גם כלכליים ועסקיים. המים הם אחד מחמשת האלמנטים החשובים לקיום החיים על פני כדור הארץ. כמו השאר יש למים חשיבות והשפעה על הצמיחה
והשגשוג על פני כדור הארץ כמו גם בתחום הבריאות. למרות שמים הינו מקור מתחדש הוא גם מוגבל. מזה דורות ותקופות המים הם אלמנט שנחשב כמובן מאליו בעולם שניתן לשימוש בצורה חופשית וללא הבנה ויחס שאין זה כך ושיש לנקוט במהלכים של ניהול תקין לשימוש במים - לא לבזבז ולא לזהם. נכון שמקור חיים זה הוא זמין במקומות
רבים בעולם אולם המצב מדאיג ומבשר רעות. בנוסף, האוכלוסייה ההולכת וגדלה בעולם תזדקק ליותר מים וליותר מזון שחלקו בא תודות למים.
במצב כזה אין אפשרות לדחוק את הסוגיה לפינה כי בנפשנו היא.
עבודה זו עסקה בשאלה מה ההשלכות של זיהום המים שגורמים מפעלי תעשייה מהפסולת אותה הם מזרימים למקורות מים לסביבה הטבעית כאשר האדם הוא חלק ממנה. סוגיית זיהום המים הינה סוגיה חשובה ביותר לקיומו של העולם ולאחרונה החלו מדינות וארגונים לתת את הדעת והקול כדי להיאבק בתופעה.
המסקנה העיקרית העולה מכל זאת היא שיש צורך אקוטי לטפל במצב בכדי לשפרו ולנסות בכל דרך למנוע אותו. ישנן כמה דרכים שאפשר לנקוט:
השלטונות צריכים להבין את עומק הבעיה ולנקוט אמצעי אכיפה מוגברת על מפעלי תעשייה למצוא פתרונות למניעת זיהום מים.
יש לחוקק חוקים בסיסיים ומינימליים, ברורים ובלתי ניתנים לפירושים שונים שמפעלי תעשייה חייבים לעשות בכדי לטפל בפסולת כדי שלא תופנה למקורות מים.
יש לעודד מפעלים לרצות ושיהיה להם כדאי למצוא פתרונות למנוע זיהום מים:
פרסים ותגמולים למפעלים שמקפידים על סידור נאות לפסולת
פטורים ממיסים שונים לאותם מפעלים
בונוסים וציונים לשבח במדיה הכוללת שמשבחת את המפעלים הפועלים למניעת זיהום מים
השתתפות פיננסית ביישום הפתרונות למפעלים שרוצים ומוכנים לפעול בנדון
יש לבצע מעקבים תקופתיים ואקרעיים במפעלים תוך נתינת דוחות למזהמים.
יש לערוך "שטיפת מוח" פרסומית לגבי הזיהום כחלק מהתודעה למציאת פתרונות עבור מפעלי התעשייה.
רצוי שמדינות תהיינה בקשרים עם מדינות אחרות בכל הנוגע לפתרונות לשימור מים זכים.
ביבליוגרפיה
עברית
אגודת מהנדסי המים (2000) "זיהום המים הוא פשע לאומי", בתוך: מהנדסים, אדריכלים וטכנולוגים. עמ' 6-8.
אחירון-פרומקין, ת. (דצמבר 1995) "מים עכורים - על מצבם של אגמים וימות בעולם", בתוך: אקולוגיה וסביבה, גיליון 4, עמ' 213-223.
בר-יוסף, י. ומוכאלי, א. (יוני 2001) "זיהום אקוויפר החוף בחולות יבנה ואשדוד", בתוך: מים הנדסת מים, גיליון 48, עמ' 4-16.
גבע, א. (2000). מוסר ועסקים מושגים ועקרונות. האוניברסיטה הפתוחה.
ויינרב, א. (1980) בעיות בפילוסופיה של המוסר, האוניברסיטה הפתוחה. יח' 4.
זאב, נ. (אפריל 1994) "איכות סביבה בהיבט אבולוציוני עתידי", בתוך: סביבות, חוברת 32.
זיהום מי הנחלים - דו"ח שנתי 49 מבקר המדינה 1999, עמ' 70-79.
מאור, ח. (1993) "זיהום מים", בתוך: מגדיר איכות הסביבה. המשרד לאיכות הסביבה.
נחל אלכסנדר, אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=1155 kwd=1426
סביר, ב., הראל, י. (2002) "במורד הזרם: זיהום והמלחה של מקורות מים", בתוך: מים. ריכוז ופיתוח, צביה פיין. צוותי פיתוח ישראלים, ירדנים ופלשתינים.
פוטנציאל זיהום מי-תהום בשומרון המערבי - מבקר המדינה 1993-1994. עבודה שנעשתה במכון הגיאולוגי ע"י ולדמיר בוייקו, איילה פרלמן ויצחק חלמייזר. בהנחיית דר' מימרן. הוצאה: המשרד לאיכות הסביבה, ירושלים.
קצ'נסקי, מ. (ללא תאריך) "המים במאה ה21-", בתוך: אינטרנט.
http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar.asp?cur= lv=aa main_id=801 code_name=A_mosh
אנגלית
Ahmad, Q.K. (June 2003) "Towards Poverty Alleviation: The water Sector Perspective", in: Water Resources Development, Vol. 19, No. 2, pp. 263-277.
Anderson, Kim A. and P. Michael Davidson (July 1997) Drinking Water Recreational Water Quality: Microbiological Creteria. University of Idaho College of Agriculture.
Bookchin, M.(April, 1989) "A Social Ecology
Publichttp://info.ag.uidaho.edu/resources/PDFs/CIS1069.pdfation,", in: Left Green Perspective - Internet. http:// lgp social-ecology.org/issue/lgp15.html
British Colombia Ministry of Environment, Lands and Parks (1999) Water Quality.
Brook, D. (Oct. 2001) "The Ongoing Tragedy of the Commons", in: The Social Science Journal, Vol. 38, No. 4, pp. 611-618.
Crabtree, V. (Feb. 2003) "Mistaken Homocentricity of Religion", in: Bane of Monotheism. http://www.vexen.co.uk/religion/homocentricity.html
Chew, H.H. (1998) Martin Buber's Philosophy of Dialogue as a Foundation for Environmental Ethics. M.A. Dissertation. http://web.singnet.com.sg/~chlim/Buber.html
Dasgupta, S., Huq, M., Wheeler, D. Zhang, C. (1996) Water Pollution Abatement by Chinese Industry: Cost Estimates and Policy Implications. Policy Research Working Paper No. 1630.
http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=569221
Dorworth, L., McCormick, R. Miller, B.K. (2001) "Nonpoint Sources Pollution: A Threat to Our Water", in: Power - Protecting Our Water and Environment Resources.
http://www.planningwithpower.org/pubs/id-256.htm
Environmental Ethics (2002) Stanford Encyclopedia of Philosophy.
Environment Canada (Oct. 1998) Water Pollution. Science and Environment Bulletin.
Frederiksen, HD (December 2003) "The World Water Crisis: Ramification of Politics Trumping Basic Responsibility of the International Community", in: Water Resources Development, Vol. 19, No. 4, pp. 593-615.
Hinrichsen, D. (July/Aug. 1996) "The World's Water Woes: Pollution, Population and Wast are Creating Dangerous Water Scarcities throughout the Globe", in: International Wildlife.
Hirt, G. (2002) Business Ethics and Social Responsibility. DePaul University, McGraw-Hill Higher Education.
Hofstede, G. (1991) Cultures and Organizations: Software of the Mind. London: McGraw-Hill Book Company.
Hofstede, G. (2001) (2nd edition) Culture's Consequences: Comparing Values, Behaviors, Institutes and Organizations Across Nations. Thousand Oaks, California: Sage.
Iwra (2005) WATER for Sustainable Development towards Innovative Solution. XII World Water Congress, 22-25 November, 2005.
www.iwra.siu.edu/conferences/new_delhi2005.pdf
Lonergan, S.C. Brooks, D.B. (1995) "Water Quality: The Ecological Crisis", in: The Role of Fresh Water in the Israeli-Palestinian Conflict. International Development Research Center.
Lou, E. (1990) "A Licence to Pollute", in: Far Eastern Economic Review, Vol. 148, No. 19, pp. 23-25.
Kauffman, G.J. (no date) The Ethical Dilemma of the Natural Resources Policymaker: Perspective from a State Water Coordinator. University of Delaware, Newark, Delaware.
Merchant, C. (1990). "Environmental ethics and political conflict: A view from California", in: Environmental Ethics, 12(1), 45-69.
Misurovic, A. (2003) "Management of Drinking, Surface, and Underground Water Pollution by Waste from Aluminum Industry", in: Critical Review in analytical Chemistry, 33(4), pp. 313-319.
Rao, S.M. (1996) "The Effect of Reports of Environmental Pollution on Stock Prices", in: Journal of Financial and Strategic Decisions, Vol. 9, No. 1, pp. 25-32.
Rivard-Infant, C. (2004) "Drinking Water Contaminants, Gene Ploymorphisms and Fetal Growth", in: Environmental Health Perspectives, Vol. 112, No. 11, pp. 1213-1216.
Ross, B. Amter, S. (2000) "Poisoned Water, Contaminated History", in: Dissent, Vol. 47, No. 3, pp. 53-58.
Smith, R.S. (2001) World Water Day 2001: Pollution from Industry, Mining and Agriculture. World Health Organization.
www.who.int/water_sanitation_health/industrypollution/en/print.html
State Hydrological Institute (no date) Summary of the Monograph "World Water Resources at the Beginning of the 21st Century" Prepared in the Framework of IHP UNESCO.
http://webworld.unesco.org/water/ihp/db/shiklomanov/summary/html/summary.html
Swaidan, Z. Hayes, L.A. (March 2005) "Hofstede Theory and Cross Cultural Ethics Conceptualization, Review and Research Agenda", in: Journal of American Academy of Business, Vol. 6, No. 2, pp. 10-16.
Tchounwou, P.B., Patlolla, A.K. Centeno, J.A. (2003) Carcinogenic and Systemic Health Associated with Arsenic Exposure - A Critical Review", in: Toxicological Pathology, 31, pp. 575-588.
World Water Commission (2000) A Water Secure World - Vision for Water, Life and the Environment (Marseilles, World Water Council).
Zaslavsky, D. (June 14, 2000) Definition of Israel's Water Problems. A speech given in Bar-Ilan University in the Theme : Efficient Use of Limited Water Resources: Making Israel a Model State.

תגים:

איכות · סביבה · אתיקה · עסקית · מוסר · תעשיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "זיהום מים", סמינריון אודות "זיהום מים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.