היישום אינו מחובר לאינטרנט

תפיסת הבטחון של סוריה לפני ואחרי מלחמת ששת הימים

עבודה מס' 064693

מחיר: 482.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: האם ובאלו אופנים, השפיעה מלחמת ששת הימים על תפיסת הביטחון של סוריה.

8,937 מילים ,21 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

בעבודה זו אנסה לבחון האם אמנם, ואם כן באלו אופנים, השפיעה מלחמת ששת הימים על תפיסת הביטחון של סוריה. האם אמנם השתנתה תפיסת הביטחון של סוריה אחרי מלחמת ששת הימים. מהם ההבדלים המרכזיים בין תפיסת הביטחון שלה לפני המלחמה ולאחריה וכיצד הם באים לידי ביטוי.
על מנת לבדוק האם אמנם חל שינוי ומהו בדיוק אותו שינוי, אבחן את תפיסת הביטחון של סוריה בשנים שלפני מלחמת ששת הימים, מהתקופה בה תפסה מפלגת הבעת' את השלטון בסוריה, תקופה בה החלה הידרדרות ביחסי ישראל מדינות ערב וכמו כן במערכת היחסים הבין-ערבית, מול תפיסת הביטחון שלה בשנים שאחרי מלחמת ששת הימים עד עלייתו של אסד לשלטון בסוריה.
בחינת תפיסת הביטחון תיערך באמצעות סקירת שלושת הנדבכים המרכיבים את תפיסת הביטחון כפי שצוינו לעיל.
-------------------------------------------------------------------
1. זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 205.

תוכן עניינים:
* מבוא
* תפיסת האיומים של סוריה
האיום הישראלי
מערכת יחסים בעייתית עם המדינות השכנות
איום טריטוריאלי
יציבות המשטר
* מערכת השיקולים והאילוצים, האינטרסים והיעדים הלאומיים
גיאוגרפיה
ריכוז אוכלוסיית המדינה
היסטוריה
צבא בעייתי
אידיאולוגיה פאן-ערבית
הדינאמיקה הבין-ערבית
* המענה - סוריה ערב מלחמת ששת הימים
* משמעות מלחמת ששת הימים - השפעת המלחמה
אובדן רמת הגולן
בחינת תפיסת הביטחון
בעלות הברית האזוריות
ערעור לגיטימיות המשטר ויציבותו
* סוריה לאחר מלחמת ששת הימים
מדוגמאטיות לפרגמאטיות
תפיסת האיום הישראלי
שינוי מטרת המלחמה
דרך המאבק
עלית אסד לשלטון - נקודת מפנה
תחילת הקץ של הפאן-ערביות
דיאלוג כוחני
* דיון ומסקנות
* סיכום
* ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

בזיכרון הקולקטיבי הסורי, מלחמת ששת הימים נותרה עד היום כפצע פתוח. המלחמה - וליתר דיוק, המפלה הסורית בה - הייתה לטראומה לאומית(1).
מלחמה הינה אחד הגורמים המשפיעים על שינוי בתפיסת הביטחון של מדינה ובמיוחד נכון הדבר לגבי הצד המפסיד במלחמה. במלחמת ששת הימים כידוע, נחלה סוריה, יחד עם שאר מדינות ערב, תבוסה מוחצת אל מול האויב הישראלי.
תפיסת הביטחון של מדינה כוללת בתוכה שלושה נדבכים:
1. תפיסת האיומים של המדינה - הדרך בה רואים מנהיגי המדינה את מערכת האיומים המופנית כלפיהם.
2. היעדים הלאומיים של המדינה - מערכת השיקולים, האינטרסים והיעדים וכן האילוצים המשפיעים על השגת היעדים.
3. המענה - התשובה אותה מפתחת המדינה על מנת לעמוד מול מערכת האיומים הניצבת מולה וכן על מנת לקדם את יעדיה.

מקורות:

רמת הגולן נכבשה תוך זמן קצר ביותר. בתוך פחות מיממה התמוטט המערך הסורי והצבא הישראלי השתלט על רמת הגולן כשהוא מתייצב על קו חדש הנמצא בקרבה מסוכנת לבירתה של סוריה, דמשק. מלחמת ששת הימים חשפה את הצבא הסורי בחדלונו. לפני מלחמת ששת הימים היה מצבו של הצבא הסורי בכי רע. הצבא סבל מטיהורים תכופים שנערכו
חדשות לבקרים במערך הקצונה שלו והיה בלתי כשיר ללחימה הן בציודו, בכוח האדם שלו וברמתו הקרבית והן בתורת הלחימה שלו שהועתקה מהצבא האדום ללא כל התאמה לאופיו, לתנאיו ולצרכיו. לאחר מלחמת ששת הימים ניתן לזהות מגמות של התעצמות בצבא הסורי אשר באו לידי ביטוי בהגדלת הכוח הלוחם מ-50,000 ל-120,000, כמו גם גידול
במספר הטנקים והמטוסים. מגמת התעצמות זו הינה חלק מהתפיסה שהשתרשה לאחר התבוסה במלחמת ששת הימים הגורסת כי יש לנהל עם ישראל דיאלוג כוחני, או לכל הפחות מעמדה של כוח כאמצעי להשבת השטחים הכבושים או לפחות למנוע ממנה לכבוש שטחים נוספים.
המענה
המענה בו בחרה סוריה לפני מלחמת ששת הימים היה כמובן המענה הצבאי. סוריה כאמור הייתה תלויה ברמה האסטרטגית בשאר מדינות ערב, במיוחד במצרים, ולא יכלה לצאת למלחמה לבדה מול ישראל.
לפני המלחמה דגלה סוריה באסטרטגיה של מלחמת שחרור עממית. הסורים האמינו שאסטרטגיית מלחמה כזו תתיש את ישראל, תקיז את דמה עד שתיחלש ותיפול לידיהם כפרי בשל, או לחילופין תוביל למלחמה בראשות מצרים בה תובס ישראל. שתי הנחות יסוד אלו התמוטטו במהלך שישה ימים בחודש יוני 1967. לאור תוצאותיה הברורות של מלחמת ששת
הימים אפשר לומר בוודאות כי המענה שפיתחה סוריה כשל כישלון חרוץ. אולם עדיין בשנים הראשונות שלאחר מלחמת ששת הימים המשיכו מנהיגיה של סוריה לדבוק בהמשכה של מלחמת השחרור העממית ובשלילת כל דרך של הסדר מדיני עם ישראל להשבת השטחים הכבושים. עם זאת כעבור זמן, משהופנמו ועוכלו תוצאות המלחמה וכאמור בעיקר לאחר
עליית אסד לשלטון בסוריה, ניתן לראות שינוי גם בתחום המענה. כמובן שהשינוי לא היה כזה שיוביל את סוריה לקראת הסדר מדיני מרחיק לכת או לחילופין הסכם שלום כפי שקרה אצל מצרים, אולם עם ההבנה של המציאות ומתוך פרגמאטיות וזהירות לשמה חלחלה לבסוף ההכרה כי המאבק יהיה ארוך ולא יניב פירות מיידים, קרי חיסולה של
מדינת ישראל. המענה בו בחרה סוריה לאחר מלחמת ששת הימים הוסיף להיות מענה צבאי הנשען על הסולידאריות הערבית ועל כך יעידו מלחמת ההתשה ומלחמת יום כיפור. סוריה מאמינה כי המאבק המזוין הינו הדרך היחידה. ההבדל העיקרי הוא באופן התנהלות המשטר שהחל להנהיג, עם עליית אסד לשלטון בסוף שנת 1970, מדיניות פרגמאטית
ומרוסנת יותר מזו שניהלו קודמיו, אם כי לא בלתי אלימה וכוחנית.
אין ספק כי מלחמת ששת הימים השפיעה על מרכיבי תפיסת הביטחון של סוריה. אמנם תוצאות המלחמה עוכלו והופנמו באיטיות רבה בסוריה אולם, כאשר בוחנים את העובדות היבשות ניתן לראות כי המלחמה גרמה לשינויים רבים כמעט בכל אחד מהפרמטרים המרכזיים המהווים את תפיסת הביטחון.
השינוי הגדול לו גרמה מלחמת ששת הימים הוא השינוי במטרת המלחמה. השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים הוסיפו כאמור מרכיב חדש לסכסוך ושינו את מטרת המלחמה. מכאן ואילך ולאור התבוסה הקשה אותה נחלו במלחמת ששת הימים, מטרת המלחמה לא עוד הייתה חיסולה של מדינת ישראל, אלא בראש ובראשונה החזרת השטחים שנכבשו ב-67'. אפשר
לראות זאת במלחמת ההתשה ובמלחמת כיפור אשר הייתה הניסיון האחרון של אסד להחזיר לעצמו בכוח את רמת הגולן.
מבחינת סוריה, השטח אותו כבשה ישראל במלחמה, רמת הגולן, הביא גם הוא לשינוי במרכיב מרכזי של תפיסת הביטחון שלה, שינוי שמשמעותו כפולה. לא זאת בלבד שסוריה איבדה את היכולת ללחוץ על ישראל מהרמה ובכך להוציא לפועל בקלות יחסית את אסטרטגיית מלחמת השחרור העממית, אלא שכעת ישראל היא זו המחזיקה בידיה את היתרון
ומהווה סיכון לאוכלוסייתה של סוריה המרוכזת בקרבת הגבול. אובדן רמת הגולן היווה מכה כפולה עבור הסורים.
אולם בעוד שהמלחמה הובילה לשינויים רבים ומרחיקי לכת במרכיבי תפיסת הביטחון של סוריה, הרי שבאופן כללי תפיסת הביטחון של סוריה לא השתנתה במהותה.
למרות כל האמור לעיל ואף על פי שמלחמת ששת הימים חוללה שינויים עמוקים והשפיעה כמעט על כל אחד ממרכיבי תפיסת הביטחון נראה כי עדיין סוריה לא שינתה את דרכיה. בשורה התחתונה היעד האסטרטגי של סוריה לאחר מלחמת ששת הימים נותר בעינו. המענה נשאר מענה צבאי. המענה, אף כי השתנה במשהו, עדיין ממשיך להיות מענה צבאי
המסתמך על הסולידאריות הערבית ופניה של סוריה עדיין פונות לעבר מלחמה בישראל. המציאות סביבה אמנם השתנתה אולם סוריה המשיכה בשלה. כפי שכבר צוין בעבודה, בשנים הראשונות לאחר מלחמת ששת הימים המשיכה סוריה בתפקידה כ"שומרת החומות" של העמדות הרדיקליות.
מלחמת ששת הימים אמנם חשפה והציגה את הסדקים שנפערו, אולם הסולידאריות הערבית המשיכה להיות מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון של סוריה עד סוף שנות ה-70, אז השתנתה התמונה לחלוטין כאשר מצרים, המדינה עליה הסתמכה סוריה יותר מכל במאבק מול ישראל, חתמה על הסכם שלום עם ישראל ויצאה ממעגל הסולידאריות הערבית. לפיכך אפשר
לומר כי בעוד מלחמת ששת הימים הובילה לשינוים חשובים ומרכזיים בפרמטרים המרכיבים את תפיסת הביטחון של מדינה הרי שאצל סוריה השינוי חלחל באיטיות רבה ולמעשה ניתן לומר שרק לאחר עשור הכולל שתי מלחמות מול ישראל - מלחמת ההתשה ומלחמת כיפור, והסכם השלום של ישראל עם מצרים, חל שינוי של ממש בתפיסת הביטחון של סוריה,
כאשר היא נטשה באופן סופי את הישענותה על הסולידאריות הערבית והחלה, בלית ברירה, להסתמך על כוחה הצבאי שלה בלבד.
מלחמת ששת הימים ותוצאותיה טומנים בחובם את תחילת השינוי בתפיסת הביטחון של סוריה. במלחמה זו ניתן לראות את ניצני השינוי, אולם אפשר לומר בברור כי למרות שמלחמה זו השפיעה על פרמטרים רבים המרכיבים את תפיסת הביטחון הרי שהשינוי המהותי בתפיסת הביטחון של סוריה לא הגיע, אלא עשור שלם מאוחר יותר.
סיכום
מלחמת ששת הימים והמפלה הסורית בה הייתה לטראומה לאומית. כפי שאמר חאפז אל אסד עצמו "סוריה עדיין חיה את שואת יוני 1967 בכל רמ"ח איבריה".
תוצאות מלחמת ששת הימים יצרו מציאות חדשה במזרח התיכון, תוך כדי שהן משפיעות על כל המדינות המעורבות ובכללן כמובן גם סוריה.
כפי שצוין, אחד הגורמים המשפיעים על תפיסת ביטחון של מדינה הינה מלחמה. בעבודה זו נבחנה השפעת מלחמת ששת הימים על תפיסת הביטחון של סוריה, תוך סקירת הנדבכים המרכיבים את תפיסת הביטחון של מדינה זו לפני ואחרי המלחמה.
מסקירת תוצאותיה והשפעותיה של המלחמה עולה כי היא חוללה שינוי כמעט בכל אחד מהפרמטרים המרכיבים את תפיסת הביטחון.
הפרמטרים המרכזיים של תפיסת הביטחון הושפעו רובם ככולם באופן די ברור ממלחמת ששת הימים.
מהסקירה בעבודה ניתן ללמוד בברור כי המלחמה הגדילה את תפיסת האיום הישראלי, הביאה לשינוי באחד ממרכיבי היסוד של סוריה, קרי אובדן שטח - רמת הגולן, עובדה שהובילה גם לאחר מכן לשינוי במטרת המלחמה והביאה בעקבותיה להתעצמות צבאית סורית כתוצאה מהבנה כי המענה הצבאי בו החזיקה לפני המלחמה כשל כישלון חרוץ לנוכח
התבוסה אותה נחלה במלחמה. מרכיב מרכזי במיוחד בתפיסת הביטחון של סוריה והוא הסולידאריות הערבית - אחדות בעלות הברית הערביות במלחמה - הושפע גם הוא כתוצאה ממלחמת ששת הימים, וכפי שצוין, במלחמה זו ניתן לראות את ניצני האכזבה ממרכיב הסולידאריות הערבית, אשר יגיע לקיצו בסופו של דבר באופן סופי כעשור מאוחר יותר
עם חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים ולנוכח שינויים נוספים בזירה הבין-ערבית.
אולם, למרות כל השינויים שצוינו להלן ולמרות ההכרה בסוריה כי מלחמה זו מהווה אבן דרך בסכסוך הישראלי-ערבי ובעובדה כי הטביעה את חותמה באופן טראומטי על הזיכרון הקולקטיבי הסורי, הרי שתפיסת הביטחון של סוריה נותרה בעינה גם בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים. בעוד שהמלחמה השפיעה כמעט על כל מרכיבי תפיסת הביטחון, זו
לא השתנה באופן מהותי, אלא כעבור עשור.
אמנם ניצניו של השינוי בתפיסת הביטחון נראים כבר במלחמת ששת הימים ובתוצאותיה, אולם השינוי המהותי בתפיסת הביטחון של סוריה גובש באופן סופי לאחר עשור שלם שכלל עוד שתי מלחמת מול ישראל, ואולי החשוב מכל, הסכם השלום בין ישראל למצרים, אשר הוציא את זו האחרונה ממעגל הסולידאריות הערבית, שמט את הקרקע תחת המרכיב
המרכזי בתפיסת הביטחון הסורית עד אז ואילץ אותה להסתמך על כוחה הצבאי העצמאי, דבר שהוביל לאימוץ תפיסת ביטחון חדשה.
ביבליוגרפיה
ברעם, אמציה. "אידיאולוגיה ואינטרסים ביחסי סוריה עיראק (1968-1991)", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991.
גלבוע, עמוס. "סוריה וביטחון ישראל", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991.
גלבוע, עמוס. "תפיסת הביטחון הלאומי", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998.
זיסר, אייל. סוריה וישראל - בין מלחמה לשלום, אוניברסיטת תל אביב, מרכז משה דיין ללימודי המזרח תיכון ואפריקה, מכון שילוח, 1994.
זיסר, אייל. סוריה של אסד - על פרשת דרכים, תל אביב: הוצאת קו - אדום, הקיבוץ המאוחד, 1999.
יניב, אבנר. "דו שיח אלים (1957-1967)", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991.
מייזל, מתתיהו. המערכה על הגולן: יוני 1967, תל אביב: מערכות, 2001.
מעוז, משה. ישראל - סוריה סוף הסכסוך?!, אור יהודה: ספרית מעריב, 1996.
מעוז, משה. "צמיחתה של סוריה המודרנית", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991.
נבו, יוסף. "סוריה וירדן: שכנות וחתרנות", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991.
סופר, ארנון. "גיאוגרפיה ודמוגרפיה", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991.
שגב, שמואל. סדין אדום: מלחמת ששת הימים, תל אביב: נ.טברסקי, 1967.
שיפטן, דן. "סוריה בזירה הבין-ערבית והבין-לאומית", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991.
שמש, משה. "המאבק הערבי על המים נגד ישראל 1959 - 1967", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 7, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1997.
Ajami Fouad, "The End of Pan-Arabism", Foreign Affairs, Vol. 57 Issue 2, Winter 78/79, p355-373.
Cordesman Anthony H., Peace and War: the Arab-Israeli Military Balance Enters the 21st Century, Westport, CT: Praeger, 2002.
Longrigg, Stephen Hemsley, Syria and Lebanon under the French Mandate, London: Oxford University Press, 1958.
Pivka Otto von, Armies of the Middle East, Cambridge: P. Stephens, 1979.
Rabinovich Itamar, "Syria", in Edward Kolodziej Robert Harkavy, eds., Security Policies of Developing Countries, Lexington, 1982.
Sayed Abdulhay, "Overcoming Prejudice: A Syrian Perception of the Israeli Threat in the Arab - Israeli Region of Conflict", in UNIDIR, National Perceptions in the Middle East, N.Y., 1995.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 205.
שם, עמ' 205
Sayed Abdulhay, "Overcoming Prejudice: A Syrian Perception of the Israeli Threat in the Arab - Israeli Region of Conflict", in UNIDIR, National Perceptions in the Middle East, N.Y., 1995 p. 67
זיסר, אייל. סוריה וישראל - בין מלחמה לשלום, אוניברסיטת תל אביב, מרכז משה דיין ללימודי המזרח תיכון ואפריקה, מכון שילוח, 1994, עמ' 6.
Sayed Abdulhay, "Overcoming Prejudice: A Syrian Perception of the Israeli Threat in the Arab - Israeli Region of Conflict", in UNIDIR, National Perceptions in the Middle East, N.Y., 1995 p. 71-72
גלבוע, עמוס. "תפיסת הביטחון הלאומי", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 144.
ברעם, אמציה. "אידיאולוגיה ואינטרסים ביחסי סוריה עיראק (1968-1991)", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות,1991, עמ' 199-200.
נבו, יוסף. "סוריה וירדן: שכנות וחתרנות", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 226.
גלבוע, עמוס. "סוריה וביטחון ישראל", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 16.
י Longrigg, Stephen Hemsley, Syria and Lebanon under the French Mandate, London: Oxford University Press, 1958.
זיסר, אייל. סוריה של אסד - על פרשת דרכים, תל אביב: הוצאת קו - אדום, הקיבוץ המאוחד, 1999, עמ' 19-23.
אSayed Abdulhay, "Overcoming Prejudice: A Syrian Perception of the Israeli Threat in the Arab - Israeli Region of Conflict", in UNIDIR, National Perceptions in the Middle East, N.Y., 1995, p. 70
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 219.
שמש, משה. "המאבק הערבי על המים נגד ישראל 1959 - 1967", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 7, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב,1997, עמ' 114.
יניב, אבנר. "דו שיח אלים (1957-1967)", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 366.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 211.
זיסר - תדפיס עמ' 9-10
גלבוע, עמוס. "תפיסת הביטחון הלאומי", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 145.
מעוז, משה. "צמיחתה של סוריה המודרנית", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 42-43.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 212.
סופר, ארנון. "גיאוגרפיה ודמוגרפיה", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 55.
שם, עמ' 68.
גלבוע, עמוס. "תפיסת הביטחון הלאומי", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 145.
סופר, ארנון. "גיאוגרפיה ודמוגרפיה", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 55.
גלבוע, עמוס. "תפיסת הביטחון הלאומי", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 145.
Sayed Abdulhay, "Overcoming Prejudice: A Syrian Perception of the Israeli Threat in the Arab - Israeli Region of Conflict", in UNIDIR, National Perceptions in the Middle East, N.Y., 1995, p.73.
גלבוע, עמוס. "תפיסת הביטחון הלאומי", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 144-145.
זיסר, אייל. סוריה וישראל - בין מלחמה לשלום, אוניברסיטת תל אביב, מרכז משה דיין ללימודי המזרח תיכון ואפריקה, מכון שילוח, 1994, עמ' 5.
שגב, שמואל. סדין אדום: מלחמת ששת הימים, תל אביב: נ. טברסקי, 1967, עמ' 224.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 224.
מייזל, מתתיהו. המערכה על הגולן: יוני 1967, תל אביב: מערכות, 2001, עמ' 128.
הציטוט של פטריק סיל לקוח מתוך זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 224-225.
שם, עמ' 225.
Pivka Otto von, Armies of the Middle East, Cambridge: P. Stephens, 1979, p. 23
Rabinovich Itamar, "Syria", in Edward Kolodziej Robert Harkavy, eds., Security Policies of Developing Countries, Lexington, 1982, p. 270.
שיפטן, דן. "סוריה בזירה הבין-ערבית והבין-לאומית", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 263.
י Rabinovich Itamar, "Syria", in Edward Kolodziej Robert Harkavy, eds., Security Policies of Developing Countries, Lexington, 1982, p. 271.
שיפטן, דן. "סוריה בזירה הבין-ערבית והבין-לאומית", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 265.
זיסר, אייל. סוריה וישראל - בין מלחמה לשלום, אוניברסיטת תל אביב, מרכז משה דיין ללימודי המזרח תיכון ואפריקה, מכון שילוח, 1994, עמ' 4.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 216-217.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 213.
שם, עמ' 214
מעוז, משה. ישראל - סוריה סוף הסכסוך?!, אור יהודה: ספרית מעריב, 1996, עמ' 91.
שגב, שמואל. סדין אדום: מלחמת ששת הימים, תל אביב: נ.טברסקי, 1967, עמ' 219-220.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 215.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 209.
שם, עמ' 222.
גלבוע, עמוס. "תפיסת הביטחון הלאומי", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 148.
שיפטן, דן. "סוריה בזירה הבין-ערבית והבין-לאומית", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 267-269.
ציטוט של אסד מתוך זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 205.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 239.
שם, עמ' 240.
Cordesman Anthony H., Peace and War: the Arab-Israeli Military Balance Enters the 21st Century, Westport, CT: Praeger, 2002, p. 351.
Rabinovich Itamar, "Syria", in Edward Kolodziej Robert Harkavy, eds., Security Policies of Developing Countries, Lexington, 1982, p.272.
Cordesman Anthony H., Peace and War: the Arab-Israeli Military Balance Enters the 21st Century, Westport, CT: Praeger, 2002, p. 351.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 244.
שם, עמ' 248
גלבוע, עמוס. "תפיסת הביטחון הלאומי", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 148.
י Rabinovich Itamar, "Syria", in Edward Kolodziej Robert Harkavy, eds., Security Policies of Developing Countries, Lexington, 1982, p. 271.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 245.
שם, עמ' 230.
שם, עמ' 241.
שם, עמ' 240.
זיסר, אייל. סוריה וישראל - בין מלחמה לשלום, אוניברסיטת תל אביב, מרכז משה דיין ללימודי המזרח תיכון ואפריקה, מכון שילוח, 1994, עמ' 10.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 241.
שם, עמ' 243.
זיסר, אייל. סוריה וישראל - בין מלחמה לשלום, אוניברסיטת תל אביב, מרכז משה דיין ללימודי המזרח תיכון ואפריקה, מכון שילוח, 1994, עמ' 13.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 245-247.
שם, עמ' 252.
זיסר, אייל. סוריה וישראל - בין מלחמה לשלום, אוניברסיטת תל אביב, מרכז משה דיין ללימודי המזרח תיכון ואפריקה, מכון שילוח, 1994, עמ' 13.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 249.
שם, עמ' 252.
Rabinovich Itamar, "Syria", in Edward Kolodziej Robert Harkavy, eds., Security Policies of Developing Countries, Lexington, 1982, p. 272.
Cordesman Anthony H., Peace and War: the Arab-Israeli Military Balance Enters the 21st Century, Westport, CT: Praeger, 2002, p. 351.
Rabinovich Itamar, "Syria", in Edward Kolodziej Robert Harkavy, eds., Security Policies of Developing Countries, Lexington, 1982, p. 272.
גלבוע, עמוס. "תפיסת הביטחון הלאומי", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 146.
שיפטן, דן. "סוריה בזירה הבין-ערבית והבין-לאומית", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 271.
שם, עמ' 273-274.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 244-245.
שיפטן, דן. "סוריה בזירה הבין-ערבית והבין-לאומית", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 277.
זיסר, אייל. סוריה וישראל - בין מלחמה לשלום, אוניברסיטת תל אביב, מרכז משה דיין ללימודי המזרח תיכון ואפריקה, מכון שילוח, 1994, עמ' 10.
גלבוע, עמוס. "תפיסת הביטחון הלאומי", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 146.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 250.
גלבוע, עמוס. "תפיסת הביטחון הלאומי", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 148-149.
Ajami Fouad, "The End of Pan-Arabism", Foreign Affairs, Vol. 57 Issue 2, Winter 78/79, p357
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 248.
גלבוע, עמוס. "תפיסת הביטחון הלאומי", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 146.
שיפטן, דן. "סוריה בזירה הבין-ערבית והבין-לאומית", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 278.
Pivka Otto von, Armies of the Middle East, Cambridge: P. Stephens, 1979, p. 32.
זיסר, אייל. "בין ישראל לסוריה - מלחמת ששת הימים ולאחריה", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 8, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1998, עמ' 250.
גלבוע, עמוס. "תפיסת הביטחון הלאומי", בתוך אבנר יניב, משה מעוז ואבי קובר (עורכים), סוריה וביטחון ישראל, תל אביב: מערכות, 1991, עמ' 149.
28

תגים:

1967 · איומים · אסד · הבעת · הגולן · המשטר · הסורי · חפז · מפלגת · ערביות · פאן · רמת · תפיסת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תפיסת הבטחון של סוריה לפני ואחרי מלחמת ששת הימים", סמינריון אודות "תפיסת הבטחון של סוריה לפני ואחרי מלחמת ששת הימים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.