היישום אינו מחובר לאינטרנט

צריכת האינטרנט בקרב הנוער החרדי

עבודה מס' 064659

מחיר: 361.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: צורכי הנוער החרדי כלפי השימוש במחשב בכלל וברשת האינטרנט בפרט, לצרכי חינוך,תקשורת ופנאי.

10,421 מילים ,39 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

האינטרנט, הינו כלי לסיפוק צרכינו השונים בעידן טכנולוגי זה, ובאמצעותו ניתן להשיג מספר מטרות בו זמנית:
- היכולת של רשת האינטרנט לחבר כל אחד ואחד מאיתנו ל"כפר הגלובלי".
- יצירת קהילות של גולשים בלתי מחייבים, וירטואליים.
- גלישה לאתרים מרתקים.
- שילוב בין מספר פעולות בו זמנית: שוטטות, התחברות למקורות מידע נחוצים, שיחות עם חברים, בידור וחשיפה לחדשות ולפרסום.
התקשורת תרמה לאינטרנט יחסי ציבור מצוינים. עם הזמן קמו ברשת מנגנוני חיפוש ראשיים ואינדקסים אינטראקטיביים "חכמים". חשוב להדגיש כי קהל מבקרי האינטרנט מתייחס למדיום זה כסביבת מידע, תקשורת ובידור. האינטרנט מצטיין כבר היום במאגרי מידע, שאינם רק אינפורמטיביים- פרסומיים (Branzburg 2000). האינטרנט כונה לא פעם "אוטוסטראדת המידע". עם הזמן יותר ויותר אנשים התחברו לרשת והחלה להיווצר קהילה שלצידה קמו מערכות ושירותים. מאחר שמידע הוא מיצרך השווה לכל נפש, על האינטרנט להיות פתוח ונגיש לכל.

החברה החרדית מתקיימת בתוך החברה הכללית כתרבות מובלעת החיה בפחד מפני העולם החילוני שבחוץ. שמרנותה ויחסה החשדני לתקשורת המונים של החברה החילונית, הופכים אותה למקרה מבחן מעניין לבחינת היחסים הדינאמיים שבין טכנולוגיה, חברה ותרבות (הורוביץ, 2000). הציבור החרדי מתואר כחברה עם זיקה למסורת החיים המזרח אירופאים המתבטאת בשפה, בלבוש, באורחות חיים ובמנהגים שנשתמרו מאז תקופת העיירה (לוי, 1988) .
עבודה זו תעסוק בחשיפת הנוער החרדי המתבגר כלפי צרכי השימוש במחשב בכלל וברשת האינטרנט בפרט, לצורכי חינוך, תקשורת ופנאי. לשם כך, המחקר יבחן את הצרכים של הנוער החרדי הגולש באינטרנט כלפי השימוש באינטרנט וינסה לעמוד על מאפייניהם ומאפייני השימוש שלהם ברשת האינטרנט. שאלת המחקר היא מהי מידת החשיפה של הנוער החרדי באינטרנט ולאלו צרכים היא ממלא, כלפי השימוש במחשב בכלל וברשת האינטרנט בפרט, לצרכי חינוך, תקשורת ופנאי.
הנחת המחקר היא, שהמפגש של החברה החרדית עם המדיה הדיגיטאלית ובכלל זה עם המחשב כרוכים במאבקים קשים בין השאיפה לשמר ערכים מסורתיים לבין ההתפתחויות הטכנולוגיות (צרפתי, בלייס 2002). ואולם נראה,כי מתחילת שנות ה-90 ואילך, לצד פריחתה של עיתונות חרדית אידיאולוגית ומסחרית גבר השימוש במגוון אמצעי תקשורת אלקטרוניים בקרב חלקים שונים בציבור זה. כמו כן, עיון באתרי האינטרנט של החרדים מלמד על המתח הקיים בין הקו השמרני אותו אימצה ההנהגה החרדית ובין תהליכים חברתיים המתרחשים בחברה זו.
על מנת לענות על שאלת המחקר הופץ שאלון ל- 65 סטודנטיות חרדיות. השאלון היה אנונימי ודגם פרטים שונים בקרב האוכלוסיה הנוער החרדית ב2 מוסדות העל יסודי בכפר חב"ד ב' ובלוד. המחקר היה כמותי ושיטת הדגימה אקראית.

תוכן העניינים:
מבוא
חשיבות האינטרנט ושימושו
חשיבות החינוך לנוער
השפעת הטלוויזיה על הנוער
החברה החרדית
עמדת החרדים כלפי האינטרנט
שימוש במדיה בציבור החרדי לצורכי חינוך
שיטת המחקר
מערך המחקר
אוכלוסיית המחקר
שיטת הדגימה
כלי המחקר
השערות המחקר
מגבלות המחקר
איסוף נתונים
דיון בתוצאות
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח-1 שאלון צריכת האינטרנט בקרב הנוער החרדי המתבגר

*הערת מערכת: הפלטים הסטטיטיים אינם מצורפים לעבודה זו.

קטע מהעבודה:

בישראל הפך האינטרנט לכלי תקשורת המוני מרכזי, המגשר על בעיית המרחק, מאפשר לתקשר עם כל העולם בכל זמן, וכן להעביר ולקבל מסר לכל מקום בכל זמן שהוא. לאינטרנט אין גבולות גיאוגרפיים או גיאו-פוליטיים. המדיום הינו גם פקס, מחשב, טלוויזיה וטלפון.
הרשת מקיימת את ההבחנה בין תשתיות לתכנים, מאפשרת ריבוי וגיוון בתכנים ומעניקה חופש בחירה מלא לצרכן, כך שהגולש לא רק צרכן אלה אף משתמש פעיל. לכפר הגלובלי יש כעת כלי תקשורתי משותף, על מדינתי (טל, 1998 ).

מקורות:

מיוחד של הבד"ץ שהוקם לענייני הפריצות במחשבים קבע מאוחר יותר כי אסור להתחבר לאינטרנט. "גם אנשי מקצוע, שבלי האינטרנט תינזק פרנסתם, חובה עליהם לחפש כל דרך לצמצם את השימוש אפילו בצרכים הכרחיים ואך ורק במקום עבודתם". אציין כי ברמת אלחנן בבני ברק,רב השכונה הליטאי, הרב יצחק זילברשטיין, אסר על התושבים
להתחבר לרשת, אולם לא אסר לרכוש מחשבים.
לדעתי ניתן להסביר את הממצאים לעיל על פי התאוריה הפונקציונליסטית מתחום מדע הסוציולוגיה. הפרדיגמה הפונקציונליסטית רואה את החברה כמערכת מורכבת שחלקיה פועלים יחדיו לקידום סולידריות ויציבות (משוניס, 17). אלו המתירים שימוש באינטנרט רוצים לספק את הצרכים הבסיסיים של החברה- קרי תקשורת , אולם שלא יגרמו
לערעור המסגרת.
החברה האורתודוכסית היא מערכת חברתית בחברה היהודית וע"י התרת תקשורת מינימנלית ומפוקחת הם תורמים ליציבות החברתית ולתחושת השתייכות לחברה המודרנית, אשר אינם רוצים להרגיש שונים ומיושנים ויוצאי דופן בחברה זו. אלו הן פונקציות גלויות של החברה.
יצויין כי על פי התאוריה האינטרקציונית בתהליך הסוציאליזציה אנו לומדים איך להתנהג בהתאם לשיוך החברתי שלנו ולכן אנשים בני אותה תרבות מצפים להתנהגויות מסוימות- קרי לשיטוט ברשת באופן מוגבל ומפוקח ולכן מהפה ולחוץ רוב הנשאלים ציינו כך בשאלון.
סיכום
עבודה זו עסקה בצרכי הנוער החרדי המתבגר כלפי האינטרנט לצורכי תקשורת ופנאי.
הקבוצה הנסקרת הינה ייחודית מאין כמוה, ומנסה לשמור על ייחודה בכל כוחה. מסקירת חשיבות החינוך עולה כי מפת התקשורת החרדית מבטאת תהליכי שינוי ביחסה לאמצעי תקשורת המוניים, ובכללם המחשב והחשיפה לרשת האינטרנט. חלק מגורמי השינוי מקורם מבית- בהשפעת קבוצות בתוך החברה החרדית וחלק מבחוץ- בהתגברות השפעתה של
החברה החילונית על תהליכי המודרניזציה בחברה החרדית. משעה שהמחשב נכנס לשימוש בחברה החרדית הוטמעו בקרבה חלק מהנוהגים, דפוסי שימוש, פנאי וצריכה, המאפיינים את החברה החילונית כגון:צפייה בסרטים, שימוש במשחקי מחשב, צ'אטים ואף פתיחות- אמנם מוגבלת- ל"כפר הגלובאלי".
המחקר שנערך בחן את צורכי הנוער החרדי כלפי השימוש במחשב בכלל וברשת האינטרנט בפרט, לצרכי חינוך,תקשורת ופנאי.
מן הממצאים העיקריים עולה, כי האינטרנט מקובל בקרב שכבות נרחבות בציבור החרדי הן ככלי עבודה והן ככלי להפצת היהדות, אך הגלישה בו מוגבלת עקב ההשפעות השליליות הטמונות בו.
הסטודנטים גולשים בעיקר לצרכי מידע ועבודה, בתדירות גבוהה יחסית. רוב הנדגמים היו בעד שימוש גורף ברשת, והסכימו כי האינטרנט יכול להוות כלי לתעמולה ולהפצת מסרים דתיים לציבור הרחב, וכי השפעותיו השליליות של השימוש באינטרנט הן מועטות.
ראוי לדעתי, במחקר המשך, לבחון את השוני בהתייחסות לאינטרנט כמקור פנאי ומידע לעומת היחס לעיתונות החילונית, בקרב החברה החרדית. יש להניח כי אם הציבור החרדי יצליח לערוך הפרדה, רעיונית, בין אינטרנט כמקור פנאי לבין העיתונות החילונית בה הצנזור הוא כמעט בלתי אפשרי, יגבר השימוש ברשת.
ביבליוגרפיה
אבידן-בריר, ברוריה (1995). "כבר לא מיעוט או קוריוז", ספר השנה של העיתונאים 5-1994
אלאור ת', "תינוקות שנשבו"-תפיסת החילוניות בקהילה החרדית", מגמות, 1991, ל"ד (1) עמודים 104-121.
הורוביץ נ., (2000), "החרדים והאינטרנט", כיוונים חדשים.
טל צ.,1998), אבטחת מידע ומצב שוק האינטרנט בישראל, תל-אביב: הפורום הישראלי לסחר אלקטרוני.
כץ, יהודה (1977). אופייה היהודי של החברה הישראלית. האוניברסיטה העברית, המכון ליהדות בת זמננו, ירושלים.
לוי, א' (1988). החרדים. כתר, ירושלים.
מאור, זיו (2000). "החרדים ימשיכו לקבוע עובדות בשטח", הארץ. 27.12.00
סיוון, עמנואל (1991). "תרבות מובלעת", אלפיים. מספר 4, עמ' 45-99.
יובל דרור, (2003). "חרדים ברשת", הארץ, 27.8.03
נווה א., (2000) הצפיה בטלויזיה והאינטרנט, אוניברסיטת דרבי
פרידמן מנחם (1991). החברה החרדית- מקורות מגמות ותהליכים. מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים.
פרידמן מנחם (1995). "האישה החרדית". אשנב לחייהן של נשים בחברות יהודיות, עצמון, יעל (עורכת). מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל , ירושלים עמ' 237-289.
פרידמן ע', (2000) , "אינטרנט אבל לא מה שהכרנו", אותות אפריל עמ' 4-6.
צ'גלה ג. (2000) "שיווק גלובלי באינטרנט", אינטרנט עכשיו, ינואר 2000. עמ' 32
צ'גלה ג.(1999), "קניה ומכירה של פרסומות באינטרנט", אינטרנט עכשיו, אפריל, 30-31.
צרפתי א' ודותן בלייס (2002) " בין מובלעות תרבותית" ל" מובלעות וירטואלית" החברה החרדית והמדיה הדיגיטלית קשר מס' 32 .
קפלן, קימי (2000). "יש ריקבון רציני בחברה שלנו וצריכים להכיר את האמת", וולקוב, שי (עורך), מיעוטים, זרים ושונים: קבוצות שוליים בהיסטוריה, מכון זלמן שזר, ירושלים.
שדסון מ', (1999), "פנאי, תרבות ותקשורת המונים", בתוך א. כץ ואחרים (עורכים), תרבות, פנאי ותקשורת בישראל, תל-אביב, בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, עמודים 11-35.
שחר, אילן (2001). חרדים בע"מ . כתר, ירושלים.
שלג, יאיר (2000). הדתיים החדשים. כתר, ירושלים.
שלהב, יוסף (1997). מנהל וממשל בעיר חרדית. מכון פלורסהיימר למחקר מדיניות, ירושלים.
פוסטמן נ., (1998) קץ החינוך, ספרית הפועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר.
שולמן י'., (2001) "דור דיגיטלי" גן ברשת- פרוייקטים מתועדים תל אביב.
גולן ד., (1996) "ילדים ורשת האינטרנט" מעשה חושב ע"מ 36-39.
הכט י., (2003) "הנעורים הדיגיטליים" www.hbp.org.il (כניסה לאתר- 13.5.03).
כץ.א. וינובצקי כ., (1999) " מבוא: פנאי תרבות ותקשורת המונים" ע"מ 35- 9 .
גורביץ נ., (1999) , "האינטרנט בישראל- מה יש ובעיקר מה אין", הארץ, 22.4.99.
Adams P.(2000), "For Your Eyes Only (Determining Click Through Rates For Online Advertising)", Ad-Week New England Adv. Week, Jan 10, . P. 14.
Affonso .M (1999) "Access Is Not Enough" .The American Prospect No .27 (July- August) P. P 60-68
Armstrong Arthur Hagel John Iii (1996) ' The Real Value Of On- Line Communities' Harvard Business Review Boston P .P 133-151
Baugh I .W. Baugh J .G (1997) "Global Classrooms: E-Mail Learning Communities Learning And Leading With Technology. 25 PP 37-41
Brenzburg J (2000), "Onling Information Services", Technology And Learning Dayton, Mar Pp.36-54.
Carolin C, Andrew.(1997) "The Real Impact Of Internet Advertising", The Mckinsey Quarterly, Summer.
Goshen-Gottstein, Esther R. (1984). "Growing Up In Geula: Socializion And Family Living In Ultra-Orthodox Jewish Subculture", Israeli Journal Of Psychiatry And Related Sciences, 21: Pp 37-56.
Hoover S.T. Lundby K (1997) Rethinking Media Religion And Culture, London: Sage.
Mayer, Egon (1979). From Suburb To Shuttle-The Jews Of Borough Park. Philadelphia: Temple University Press.
Orleans Myron (2000) 'Virtual Cultural Identity And Communication In Cybersociety' Social Science Computer Review Pp 103-106.
Raney Rebecca Fairley (2000) Study Finds Internet Of Social Benefit To Users'
Tenenbaum T. (2000), "Internet Advertisers", Internet-Week, Jan 24, P. 65
נספחים
ב"ה

נספח-1 שאלון צריכת האינטרנט בקרב הנוער החרדי המתבגר
חבר/ה יקר/ה
במסגרת עבודת מחקר לתואר ראשון אבקש את שיתוף הפעולה שלך במילוי השאלון המצ"ב.
השאלון נועד לצורכי עבודת מחקר זו בלבד, הוא לא יועבר לאף גורם והוא יושמד לאחר ביצוע המחקר.
אודה לך באם תשתף/י פעולה, אולם הנך יכול/ה לבחור לא למלא שאלון זה בכל עת.
חלק א': (הקיפו בעיגול)
מין: א.זכר ב. נקבה
טווח גילאים:
א.כיתה ט' 14-15
ב. כיתה י' 15-16
ג. כיתה י"א 16-17
ד. כיתה י"ב 17-18
ה. סמינר 18-19
השכלה א. יסודי ב. תיכוני ג. מקצועי/תעודה ד. אחר
מצב משפחתי א. רווק/ה ב. נשוי/ה ג. מסרב/ת לציין
האם את/ה עובד? א.כן ב.לא
לאיזה זרם הינך משתייך/ת?
ליטאי
ש"ס
ד. חבדי
האם יש טלוויזיה בבית? א. כן ב. לא
האם יש מחשב בבית? א. כן ב. לא
חלק ב': (אנא סמנו בעיגול את האות שמייצגת את תשובתכם)
האם את/ה מחובר/ת לרשת האינטרנט?
א. כן
ב. גולש בעבודה או במקומות אחרים
ג. לא
באיזה תדירות הנך משתמש ברשת האינטרנט?
א. לעיתים רחוקות מאוד
ב. לעיתים רחוקות
ג. לעיתים קרובות
ד. לעיתים קרובות מאוד
11. האם את/ה גולש רק באתרים שנועדו למגזר הדתי/חרדי או גם באתרים
חילוניים?
א. באתר דתי/חרדי בלבד
ב. בשניהם גם יחד
ג. באתר חילוני בלבד
12. הגלישה באינטרנט מקובלת בקרב הזרם אליו הנך משתייך?
א. מקובלת
ב. רק באתרים בעלי אופי דתי/חרדי
ג. לא מקובלת
ד. יש דעות לכאן ולכאן
13. איזה צורך האינטרנט ממלא עבורך ?
מידע
פנאי
עבודה
מידע+ פנאי
מידע+עבודה
14. האם את\ה מחפש\ת מקורות תורניים באינטרנט? א. כן ב.לא.
15.סמן מהם התחומים התורניים שאתה צורך באינטרנט?
א. הלכה
ב. חינוך
ג. פרשת שבוע
ד. אגרות קודש
16. אלו נושאים את/ה מחפש/ת באינטרנט?
א. פוליטיקה
ב. כלכלה
ג. לוחות עסקיים
ד. פסיכולוגיה
ה. רפואה
ו.אחר
17. אלו נושאים מועדפי ם עליך כאשר אתה גולש באינטרנט בשעות הפנאי?
בישול
תיירות
ספורט
הכרויות
אחר
18. האם לדעתך קיימות השפעות שליליות עקב השימוש באינטרנט?
כן
יתכן
לא
19. האם לדעתך יש צורך למנוע שימוש ברשת?
א. כן
ב. באופן חלקי
ג. לא
20. האם את/ה מסכים עם הטענה שאתרי האינטרנט יכולים להוות/מהווים כלי
לתעמולה ולהפצה ?
מסכים
מסכים באופן חלקי
לא מסכים
אני מודה לך,
על שיתוף הפעולה והכנות.
הרטמן יוסף, החינוך במשנת חב"ד, עמודים 2-3.
ליקוטי שיחות, חלק ו, עמוד 310.
דברים כ' ,י"ט.
לקוטי שיחות חלק ו' ,עמוד 310.
אגרות קודש חלק ב', עמוד פ"ב.
אגרות קודש חלק ה' ,עמוד נ"ו.
ליקוטי הנהגות והליכות בחינוך
ליקוטי שיחות, תשל"ד.
הפסיכולוג אביגדור רימר- ח' טבת תשמ"ט יתד נאמן
1

תגים:

דתי · חרדים · מחשב · עיתונות · אלקטרוני · פנאי · גלישה · תרבות

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "צריכת האינטרנט בקרב הנוער החרדי", סמינריון אודות "צריכת האינטרנט בקרב הנוער החרדי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.