היישום אינו מחובר לאינטרנט

מוקדי ההתעניינות ברבדי אוכלוסיה שונים

עבודה מס' 064568

מחיר: 119.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: השוואה בין מוסף "גלריה" ("הארץ") למוסף המקביל "זמנים מודרניים"(ידיעות אחרונות")

3,636 מילים ,9 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
סקירת ספרות
תיאור המעמדות בישראל
מהו המעמד הבינוני
מתודולוגיה
מטרת המחקר
שאלות המחקר
משתני המחקר
תהליך המחקר
ממצאי המחקר והדיון
מוצרי יוקרה לבית
חשיבות שמירת הנעורים - היבטי צניעות
תרבות הבידור
הדגשת חשיבות ההשכלה
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

לפי משוניס (1993, עמוד 232) הריבוד החברתי היא השיטה אשר לפיה החברה מדרגת את האנשים לפי קטגוריות בסולם היררכי. לעומת זאת, מעמד חברתי הוא ריבוד חברתי המבוסס על השתייכות מלידה.
החברה הישראלית, לפי סמוחה (1993, עמודים 31-33), אינה יוצרת מעמדות, כפי שהיו ברוסיה או בעולם השלישי (מכונים קסטות). כל אדם שווה לרעהו אולם החברה נוטה לתת תעודת זהות לכל אחד לפי השכלתו, ממונו, ומעמדו בחברה. בכך החברה יוצרת ריבודים שונים.

מקורות:

החוליים של החברה וכן שלג (עמודים 226-227) הטוען כי הערבוב בין הון לעבודה הוא שיצר בעיות חברתיות ואילו ש"ס מצליחה להפריד ביניהם ולהחזיר את הכבוד לעובדים.
מהו המעמד הבינוני
מעמד הביניים היא קבוצה שצמחה בניגוד לתפיסות מרכסיסטיות של ימינו והפכה לפופולרית על ידי תיאורטיקנים אנטי-מרקסיסטיים. מעמד זה הוגדר לאור מספרם ההולך וגדל של נותני שירותים, עובדים טכניים, מפקחים, פקידי משרד ומכירות. גוסטוב שמולר, מייסד הסוציאליזם האקדמי הגרמני, היה בין הראשונים שאבחנו את העובדים
כמעמד הביניים החדש. שמולר ראה את העובדים האלה כמעמד השליט העתידי אשר יכיל בתוכו את תודעת האינטרסים החברתיים. הוא טען שצמיחתו של מעמד הביניים החדש נועד להחליף את מעמד הביניים הישן ונועד לשים קץ לחוסר היציבות של החברה הקפיטליסטית (דה- שליט, 1998).
המתנגדים לתפיסה זו, של שמולר, רובם מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית, טענו שהעובדים מקבלי המשכורות הם חלק אינטגרלי מהפרולטריון ואל אף העובדה עובדים אלו הם משכילים יותר הם עדיין בעלי נכונות מרובה להיות חלק מהמעד הבורגני.
מולם אלו הייתה התנועה הרויזיוניסטית, תנועה אשר טענה, בניגוד לטענת המרקסיסטים, שמעמד הביניים לא הולך ונעלם, אלא הוא מתרחב ובשל כך הסוציאליזם יכול להצליח רק אם יוצרים רב-מעמדיות אטרקטיבית יותר לעקרונות האוניברסליים מבחינה אתית. ממולם, הייתה עמדת השמרנים, אשר ראו את הדרישות המעמדיות של מעמד הביניים
החדש תופעת מעבר. השמרנים צפו שהמודעות המעמדית של מעמד הביניים החדש תתחלף במודעות לפעילות פוליטית ובכך היא תהווה בסיס להמשך המפלגה הסוציאליסטית בשלטון.
לפי גידנס (1993 בתוך דה שליט 1998) אשר הגדיר את מעמד הביניים הישן כאותם עובדים שאינם בעלי נכסים ואינם עובדים כפריים או עובדי צווארון לבן. ירידתו של מעמד הביניים הישן היא תופעה, לדעתו של גידנס, שזוהתה מאז תחילת המאה ה- 19 בחברה הקפיטליסטית באופן שונה מצפיית המרקסיסטים. גידנס טוען כי מעמד חברתי יכול
להיות מאופיין גם על ידי צורת מגורים.
גידנס טוען שמעמד הוא לא קבוצה, אלא מספר מאפיינים המבוססים על רמות משותפות של נפח שוק. מאז תחילת המאה ה- 20 שיעורי הצמיחה, ביחסים של מעמד הצווארון הלבן, בעצם הוכיחו אחרת מהתיאוריה המרקסיסטית. המרקסיזם הניח, שבמשך רוב הזמן רוב הצווארון הלבן יהפוך לפרולטריון כמו כל מעמד שהוא בעל רכוש, בעוד ,שהמיעוט
בתוך הצווארון הלבן, יעבור למעמד הדומיננטי של בעלי ההון. ניתן לראות את הטענה הזו, כיום, על ידי האיגודים של הצווארון הלבן. המחר טוען שצריך לזנוח את הרעיון המרקסיסטי של הפרדה דיכוטומית בין הפרולטריון לבעלי ההון ולאמת תפיסה אחת של מעמד העובדים החדש. המובחנות של מעמד הביניים נתון לירידה מעמדית, בכל שלב
נתון, מעיון באוטונומיה, במהלך יצירת הידע, מתנגשת עם ירידת הערך של הידע במשך הזמן ואז תפוקה התאגידית יורדת.
לרדר ומרשק מגדירים את מעמד הביניים החדש על פי הגדרות מקצועיות. לדעתם במכלול הסיבות שגרמו לצמיחתו של מעמד חדש זה נמצאים מעל לכך ההתפתחות הכלכלית במדינה המודרנית, המעבר לקפיטליזם והקונצרנים התעשייתים הגדולים. הקבוצות העיקריות, בהם דנים לרדר ומרשק, הם העובדים המועסקים בקונצרנים התעשייתים הגדולים
ועובדי המדינה ו/או עובדי השירות הציבורי. עובדים אלו משתכרים משכורות שאינם גבוהות, אולם ההכנסה הינה קבועה והם יכולים לתכנן את חייהם לטווח ארוך (COLLINS, 1987).
הגישה הפלורליסטית (משוניס, 1996) קובעת כי העוצמה מתחלקת בין מספר רב של מוקדי עוצמה. היחידות הללו מתחברות אחת עם השניה לקבוצת אינטרסים המייצגים אינטרסים שונים ואינטרסים רציונאליים. כאשר מתעורר ויכוח פוליטי, כל מיני קבוצות אינטרסים, הנוגעות לענין, מתחברות יחד לקואליציות, כשהקואליציות גם הן לא יציבות
לאורך זמן. כשהנושא יורד מהפרק - הקואליציה שהתארגנה סביב אותו נושא מתפרקת ואז היציבות מתערערת. המצב הוא דינמי ואין התארגנות קבועה ולכן גם העוצמה הינה דינמית ומצויה בכל פעם במקום אחר, ולכן העוצמה הפוליטית עוברת מיד ליד על פי הנושאים שעולים על הפרק, על פי הקואליציות חסרות היציבות. אם כך, מה מחזיק את
כל החברה יחד ? - התשובה היא הקונצנזוס. כלומר, גם אם תתן לכולם השתתפות, וכתוצאה מכך חוסר היציבות יקטן, בכל זאת הקונצנזוס הוא זה שיחזיק את כולם יחדיו.
טיפולוגיה אחרת של מעמד הביניים היא שפת הסלנג - סלנג הקושר את קוראי העיתון למעמדם. המונח סלנג נלקח מן האנגלית, ואף שמקורו עלום. פעם היה שם נרדף ללשון הגנבים, צוענים וכו'. בהוראת המילים "TO SLANG" אנו קוראים - לעלוב בביטוים גסים. כיוון ששימושו היה רגיל בפיהם של חוגים ושכבות נחשלים בחברה. כיום נתרכך
המושג ומשמעותו הינה בהוראה של הדיבור הפופולארי, שאף יכול היה להיות נחלתם של קבוצות חברתיות לאו דווקא נחשלות מבחינה חברתית.
הסלנג סוטה מהנורמה הלשונית המקובלת, לעיתים בצורה נלעגת, הבאה מחוסר ידיעה ולכן מתאים לו יותר המינוח עילגה - היפוכה דל לשון צחה. הדים לכך אנו מוצאים אף בלשון ימי הביניים. הגורמים ליצירת הסלנג הם מרובים ודי משתנים עם התקופות (ספן, 1992):
חוסר השכלה לשונית אשר מוצאת את ביטויה בחיפוש אחר מקורות לשוניים אחרים.
בהמשך ישיר לגורם הקודם חברות בעלות הווי חיים משותף: מחנות עבודה, קיבוצים, צבא ועוד.
צעד מחאתי על ידי מעמדות המרגישים מקופחים ואינם מעונינים לדבר בשפה המקובלת.
שמיעת מילים נוספות משפות אחרות הגורמות לעיתים לנסות ולמזג אותם בשפה המדוברת. מצב זה יותר מצב של מילים שאולות.
ערגת חוגי המשכילים אל הפרימיטיבי והגולמי.
בסיכום פרק זה של העבודה אנו רואים כי מעמד הביניים, ומעמד הביניים החדש, יכולים להיות מוגדרים על ידי השכלה, הון ותעסוקה. לעיתים העליונות החברתית של עובדי הצווארון הלבן על הכחול נגזרה רק מהבדלי תפקיד אלו. הריבוד חברתי היא שיטה שלפיה חברה מדרגת קטגוריות של אנשים בסולם היררכי, לעומת זאת מעמד הוא ריבוד
חברתי המבוסס על השתייכות מלידה.
בחברה הישראלית אין מעמדות, כפי שאלו מאופיינים ברוסיה או בעולם השלישי (מכונים קסטות), כל אדם שווה לרעהו אולם החברה עצמה נוטה לתת תעודת זהות (קטלוג חברתי) לכל אחד לפי השכלתו, ממונו, ומעמדו בחברה, ובכך החברה יוצרת ריבודים שונים.
עם זאת קיים שוני מהותי בין הגדרת מעמד הביניים כיום, לעומת מעמד הביניים בעבר. בעבר, המעמדות נקבעו לרוב לפי כמות הממון המצוי בכיס של אותם אלו שהיו שייכים אליו. כיום, הגדרת המעמדות נקבע בעיקר לפי מאפיין התרבות של האוכלוסיה המדוברת. יכול להיווצר מצב, פרדוקסאלי לכאורה, בו דווקא מעמד הביניים הנמוך יותר
ישתכר הון רב, אולם שיוכו החברתי עדיין יחשב כבעל רקע חברתי נמוך. הונו הכספי, שלא כמו בעבר, לא מקנה תמיד לבעליו השכלה, כבוד או מעמד חברתי. לעומת זאת, איש המעמד הגבוה תמיד יהיה צרכן תרבות מעודנת יותר, ייחודית יותר וכד', כמובן, המוצגת בעיתונות מתאימה.
מתודולוגיה
מטרת המחקר
כיצד, דרך העיון בשני עיתונים, אפשר לאפיין את טעמם של קוראיו, מחד, העיתון "גלריה", המיועד למעמד הבינוני הגבוה ולעומתו מוסף "זמנים מודרניים" של "ידיעות אחרונות", המיועד לקהל הרחב יותר המוגדר כמשתייכי המעמד הנמוך יותר ?
שאלות המחקר
כיצד מגדיר את עצמו המעמד הבינוני?
כיצד מגדירה את עצמה קבוצת ההתייחסות?
מהו ה'טעם'? מהם התכנים שמעצבים את תודעתו של מעמד זה?
משתני המחקר
דימוי האישה בפרט והשמירה על הנעורים בכלל
דפוסי צרכנות- מוצרים עממים לעומת יוקרתיים ונדירים.
תרבות הבידור - בידור עממי מול בידור יוקרתי.
מקצועיות - מקצועיות אנו מוצאים מסמנים כמו הפנייה מילולית למקצוע של הדמות המופיעה במודעה או הצגת הפרט במקום העבודה או בפעילות מקצועית. אצל אנשי החברה הגבוה מקצועיות ופרפקציוניזם חשובים מאוד.
הצלחה - ההצלחה, כחלק מהחברה הגבוהה מובלטת יותר בשנות התשעים, דבר התואם את מגמת האינדיבידואליות. תוצאה טובה של מעשה נמדדת בכמה כסף יש לך, כמה אתה מצליח עם נשים, כמה אתה מצליח בקריירה שלך. המעניין הוא שקשה למצוא במודעות אלו הצלחה של נשים באותו האופן. ההצלחה של נשים כיצד הן מצליחות להתחבר לגברים
מצליחים, לדוגמא: תמונה של שני אנשים המצליחים בעבודה עם הנשים, גבר כמצליח עם נשים ובעל אמצעים.
מודרניות - הדגשת המודרניות אצל בעלי המעמד הגבוהה מול הדגשת עממיות אצל בני המעמד הבינוני.
פנאי ונהנתנות - הפנאי והנהנתנות הנם סממנים של אינדיבידואליזם והמעמד הגבוה. שניהם מציבים את האינטרס הפרטי במרכז, תוך ביטוי לשאיפות בחיי הפרט. הדגשת עיסוקי הזמן הפנוי, והחשיבות המיוחדת להנאותיו של הפרט, מהוות ביטוי למגמה זו. קטגוריה זו כוללת סימנים המפנים את הנמען למישור הפעילות החברתית, המתקשרת
לבילוי ולמנוחה בזמן הפנוי. הצגת הדמויות המופיעות בסיטואציות של בילוי ומנוחה והצגתם של אובייקטים המתקשרים לפעילות בשעות הפנאי מעידים על החשיבות המיוחסת למישור זה של הפעילות החברתית.
הדגשת חשיבות ההשכלה - כאמור לעיל, המעמד הגבוה מאופין על ידי השכלה גבוה יותר.
הדגשת מיקום המגורים - מיקום המגורים הינו מאפיין מעמדות, כפי שנמצא לעיל.
התייחסות סלחנית - לחדשנות חברתית כמו הומו-לסביות או יהדות מתקדמת.
שפה בלתי ברורה (לקורא ה"ממוצע") הסבר: המעמד הבינוני מייצר שפה שמדירה או מקריבה אליו אנשים מסוימים. שפה היא חלק מהאופן בו הוא מגדיר את עצמו. בניתוח העיתון ניתן להבחין בבירור בלשון גבוהה, שימוש במונחים לא שימושיים, מונחים לועזיים (למשל "וינטג'"), שימוש בפרפרזות לשוניות לא בירורות ואף מתנשאות, שכאמור
מדירות את הקורא שלא מבין אותם. חשוב להדגיש גם את טון השפה: תדהמה, מהפכה: "מקסים", "מהמם", "לא היה כדוגמתו" או טון ביקורתי שסולד מעניין כלשהו.
התייחסות והזכרת מקומות ומנהגים לועזיים - אנשי החברה הגבוה רואים עצמם חלק מהחברה הגלובלית ולכן הם מנסים להתנהג כפי שמתנהגים בחול.
תהליך המחקר
מערך המחקר
מערך המחקר הנוכחי הוא איכותני.
אופיו של מחקר זה הוא תיאורי - מתאר מציאות. מערך המחקר גמיש, החוקר מתמקד בתהליכים הפנימיים יותר מאשר בתוצרים. המדגמים המשמשים את החוקר הם קטנים ולעיתים מבוססים על חקר מקרה בודד. גישה זו מייחסת חשיבות למשמעות הדברים בעיניהם של הנחקרים, וכלי המחקר העיקרי הוא החוקר (האוניברסיטה הפתוחה, שיטות מחקר,
1990). איסוף הנתונים נעשה באמצעות: תצפיות, ראיונות, ניתוח תוכן תעודות ומסמכים וכו').
שיטת המחקר
מטרת הצגת ממצאי המחקר האיכותני היא לספק לקורא דוגמאות מרכזיות מן הממצאים שיביאו להבנה טובה יותר של הסוגיה הנדונה. יש להציג מספר דוגמאות המספיק להבנה ממצה של ממצאי המחקר, אך לא מעבר לכך. גם במקרה של מחקר איכותני מטרת פרק זה להציג את הממצאים מבלי לקשור אותם, עדיין, לשאלות המחקר ולהשערות שהוצגו.
בניגוד להצגת ממצאים כמותניים, הרי שכאן אין כללים אחידים. לכן יש להקדיש מחשבה מרובה לבחירת הממצאים שיוצגו ולאופן הצגתם ושילובם בטקסט.
שיטת המחקר היא ניתוח עיתונים : מחד, מוסף "גלריה" מעיתון "הארץ", המסמל את החברה הגבוהה ומולו מוסף "זמנים מודרניים" של ידיעות אחרונות.
העיתונים שנותחו היו אלו שראו אור בין ינואר לאפריל 2004.
בפרק זה אבחן את ייצוגיי ה'טעם', באמצעות השוואה של מדור גלריה, הנתפס כייצוגי לטעם של המעמד הבינוני, לעומת המוסף המקביל שלו "זמנים מודרניים" מהעיתון "ידיעות אחרונות". בכדי לבחון את מושג ה'טעם' ערכתי השוואה. ההשוואה היא באותם נושאים: פרסומות,מוצרים, תרבות. בכדי ליצור השוואה מסודרת בחרתי ב- 10 גליונות
ובחנתי אותם על פי פרמטרים/משתנים קבועים החוזרים על עצמם.
ממצאי המחקר והדיון
להלן ממצאים שנמצאו בשני העיתונים.
מוצרי יוקרה לבית
אנשים מהמעמד הבינוני והגבוה משתכרים יותר מאשר אנשים מהמעמד הבינוני והנמוך (המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דוח שנתי 2003, סקרי הכנסות). אי לכך ההנחה היא כי בעיתון "גלריה" יוצגו מוצרים יותר יוקרתיים מאשר בעיתון זמנים מודרניים.
על פי סקירת העיתונים אנו רואים כי אכן עיתון גלריה נוהג להציג פריטים יוקרתיים יותר, ואילו זמנים מודרניים פריטים עממיים. להלן מספר דוגמאות:
גלריה
בתאריך 24.3.2004 מופיעה כתבה על מכירת עוגיות במחיר של 49 ש"ל לק"ג וכן צלעות של עגל של רשת פלקון, הידועה באנינות הטעם שלה, במחיר כפול.
בתאריך 26.3.2004 ישנה כתבה על בגדי חורף אנגליים. האופנה שייכת ל"פרפי" שהיא סמל של סנוביזם ושביעות רצון עצמית. אחד הפריטים הוא חולצת פולו במחיר של 450 ש"ח.
באותו תאריך ישנה כתבה על מסעדת "קיוטו סלסה" המציעה ארוחת צהריים במחיר של 226 ש"ח.
בתאריך 29.3 ישנן הודעות על פתיחת תערוכות במוזיאונים יוקרתיים בלונדון.
בעיתון מיום 22.4 ישנה סקירת ריהוט לחדרי ילדים ובין השאר מוצע שולחן כתיבה במחיר של 5,600 ש"ח.
ביום 29 בינואר ישנה תצוגה של כלי בית במחירים גבוהים מאוד, לדוגמא שרפרף במחיר של 1000 ש"ח. שולחן עגול במחיר של 7500 ש"ח.
זמנים מודרניים
בתאריך 21.1.2004 ישנה כתבה על מאכלים בלקניים. המחיר שווה לכל נפש והמוצרים אינם לרכישה אלא להכנה עצמית, במחיר מוזל.
באותו תאריך יש פרסומת לקרם גוף. המחיר הוא 59 ש"ח במקום 124. כמו כן יש פרסומות לנעלי בית, נייר אפיה וגבינה צהובה, כולם במחיר נמוך יחסית. עם זאת במדור "עד הפריט האחרון" מוצגים פריטי לבוש במחירים יקרים יחסית.
בתאריך 14.4 במדור על אוכל מובאים סוגים שונים של כריכים במחירים השווים לכל נפש.
במדור "ברכה בודקת" מאותו יום יש פרסומות למוצרי במחירים עממים: שמפו, קרם לחות ושמן זית.
בתאריך 29.3 ישנה כתבה על מוצרים הנמכרים קפואים ויש לחממם. המחירים הם בין 10 שקלים לארוחה ועד 100 ש"ח למוצרים מיוחדים.
באותו יום ישנה השוואה בין מספר נוזלים לניקוי כלים. המחיר הוא עד 15 ש"ח.
בעיתון מיום 31.3 ישנה פרסומת לריהוט הבית במחירים הנעים בין 100 ל- 1400 ש"ח וכן עצות לשיפוצים עצמיים תחת הכותרת "עונת השיפוצים".
באותו יום יש פרסומת ליין במחיר של 24 ש"ח.
עם זאת ישנן דוגמאות מספר הנוגדות את ההשערה. לדוגמא בעיתון זמנים מודרניים מיום 31.3. מוצעת מערכת כלי אוכל ב- 830$. מנגד בעיתון גלריה ביום 22.4 מוצעים כלי בית במחירים של 10 שקלים בלבד.
יצויין כי בעיתון זמנים מודרניים ישנן כתבות רבות על הכנת אוכל, וכן מדורים של "עשה זאת בעצמך" לעומת "גלריה" המתארת חנויות יוקרה כגון "הביטאט", טולמנס ועוד.
חשיבות שמירת הנעורים - היבטי צניעות
עיתון "גלריה" בהיותו עיתון הפונה אל המעמד הבינוני-גבוה אמור לכאורה להיות יותר ליברלי, אולם בעל סגנון מאופק יותר.
נבחן להלן את ההתייחסות לגוף האישה בפרט ולהיבטי הצניעות בכלל.
בעיתון גלריה מתאריך 30 בינואר ישנה כתבה על הפמיניזם בתיאטרון וחשיבותו ומובאת עמדה יחודית מאת פמיניסטית בשם ריץ. לדעת ריץ, כפי שהיא מובאת בעיתון החויה הנשית היא חוויה לסבית במהותה: החל מבגרות בין נשים, לידה, והאקט המיני עצמו המבטא את האהבה בין שתי נשים. אי לכך, על הפמיניזם לבקר את המיניות
ההטרוסקסואלית. מיניות זו נכפית על נשים לפי ריץ, וההוכחה לכך כי הדגם הראשון לאהבה הוא בין אם לבתה ובנה. מכיוון שהגברים רוצים לשמור את היחס הזה גם בבגרותם הם מושכים את הנשים לאהבה הטרוסקסואלית, וכך האישה נדרשת לשחק את תפקיד האם. הנשים מופלות לאורך כל הדרך: בשוק העבודה, בנישואין ועוד, ולכן על הנשים
ליצור זהות לסבית על פני כל זהות אחרת. קבוצת ההתייחסות הראשונה של האישה תהיה הלסביות ולאחר מכן היא תוכל להתייחס לקבוצות אחרות. בכך היא תגביר את השוויון שלה בעיני אחרים, תעלה את ערכה ותשיל מעצמה דימויים שהם לרועץ עבורה. לפי ריץ מחיקת הקיום הלסבי פוגעת בכלל המפעל הפמניסטי היות וקידום האישה יכול להיות
מואץ אם האישה תתיחס על הקבוצה הלסבית. זאת ועוד, פמניסטיות ההטרוסקסואליות יזכו בכח לשינוי פוליטי אם ינקטו עמדה ביקורתית כלפי האידיאולוגיה הדורשת הטרוסקסואליות. ההזדהות הנשית, המקבילה ללסביות, היא מקור של אנרגיה, והוא חזור ועצור תחת מוסד ההטרוסקסואליות. שלילת המציאות של תשוקת נשים לנשים מתרגם להפסד
חסר שיעור בכוחן של כל הנשים.
לעומת זאת בעיתון זמנים מודרניים הכתבות מדברות יותר על הצד הנשי והדגשת המיניות. לדוגמא בעיתון מיום 31.3 ישנה כתבה על סנדי בר החוזרת לארץ ובעמוד 6 ישנה כתבה על הבנת הנשים את הגברים: חוסר בטחון, ריגשיות, נרקסיזם, כלומר דברים יותר קונקרטיים ובמילים סלנגיות: "הם רק משחקים אותה קשוחים, אבל מבםפנים ם רכים
ורגישים רק מחפשים כתך לבכות עליה- ולא יודעים איך... המאצ'ו הקלאסי מתפרק מנשקו".
בדיקה נומינאלית של שני המוספים העלתה את הממצאים הבאים:
בעיתון גלריה נמצאו רק פעמיים תמונותיהם של נשים בלבוש לא מלא (בגד ים וכד').
בעיתון "זמנים מודרניים" נמצאו 6 פעמים תמנות נשים בלבוש לא מלא.
תרבות הבידור
בידור עממי מול בידור יוקרתי.
מסקירת עיתון "גלריה" עולה כי תרבות הבידור הוא מעודן ויוקרתי יותר הכולל תזמורות, אופרות ואופרטות, תערוכות אומנות יוקרתיות וכד', כשמחיר העלות גבוה יותר ממקבילו "זמנים מודרנים". לעומתו, במוסף "זמנים מודרניים" ישנם סוגים של בילויים כגון סרטים, הצגות לילדים, הצגות מקומיות, ומופעי בידור עממיים המיועדים
לחתך רחב יותר של אוכלוסין מהמעמד היותר נמוך בין היתר גם בשל העלות היותר נמוכה בצריכת תרבות זו. כך לדוגמא לא מצאתי בעיתון גלריה מודעה של אומן "סטנדאפ" ולעומת זאת לא נמצא בעיתון "זמני מודרניים", בתקופה האמורה, מודעות על קונצרטים בינלאומיים חשובים.
מקצועיות והצלחה
בעיתון "זמנים מודרניים" אנו מוצאים הפנייה מילולית למקצוע של הדמות המופיעה במודעה או הצגת הפרט במקום העבודה או בפעילות מקצועית. ישנה מגמה להציג את האנשים במקום העבודה, כנראה היות והעבודה היא מרכז החיים של האדם: הצגת דיילת באל על (31.3), הצגת שחקנים על הבמה (1.4. ), הצגת חקלאי לאחר יום העבודה, מתרגע
(16.2).
בגלריה, לעומת זאת, העבודה וההצלחה הם ממרכיבי הסטטוס החברתי בכתבות רבות. סימן ההיכר לכך הם הסממנים שאנו רואים, והם : גבר רכון על המחשב, גבר מצליח בעבודתו ומצולם יחד עם בחורות, גברים המצולמים עם תיקים מהודרים ההולכים לעבודתם. כמו כן מצולמים גברים רבים העובדים במקצועות גבריים כמו ציד, בוקרות וכד'.
כלומר המקצועיות הינה מאפיין בשני העיתונים, אולם לא חיילים או כבאים אלא מקצועות פקידות גבוהה ומקצועות שרמנטיים אחרים המכבדים את עוסקיהם וכן "לאנשים ששואפים יותר" (14.4.2004).
מודרניות
המודרניות מובלטת מאוד עיתון גלריה, הן בתחום תרבות הפנאי והן בתחום הריהוט. בעיתון גלריה מוצגים רהיטים שהם "הצעקה האחרונה" לעומת עיתון "זמנים מודרניים" המעלה, בדרך כלל, עצות כיצד לשפץ את הבית.
פנאי ונהנתנות
בעיתון גלריה הנהנתנות מוזכרת ומובלטת הרבה יותר, לדוגמא, מסעדות פאר המכונות מסעדות השפים (22. 4. 2004) בהם אוכלים סושי, מאכלים ספרדיים (22. 3. 2004) וכד'.
דוגמא אחרת היא ההגעה לעבודה באמצעות מטוסי אולטרא לייט. העיתון גלריה מ - 25 במרץ מתאר בהרחבה יתירה כיצד ניתן להגיע לעבודה באמצעות מטוס ובכך לחסוך זמן. מבין השיטין ניתן ללמוד על כוונתו של המחבר - לטוס מעל - משמעו להיות מעל כולם.
לעומת זאת בעיתון "זמנים מודרניים" הפנאי והנהנתנות הינם יותר עממים. הבליינות לשמה אינה אינה מובלטת בפרסומות ב"זמנים מודרניים" כמעט בכלל. אומנם ישנה התייחסות לבליינות ולמסעדות, אולם אלו הן בעיקר מסעדות עממיות יותר כאשר מחיר הארוחה נקוב במודעה, פרט החשוב למי שהפרוטה אינה מצויה בשפע בכיסו.
הדגשת חשיבות ההשכלה
הדגשת מיקום המגורים - מיקום המגורים הינו מאפיין מעמדות.
מיקום המגורים ועיצוב הבית הם חלק חשוב ב"גלריה". מוזכרים בו בעיקר רהיטיהם של מעצבים אותם ניתן להשיג בחנויות יוקרה כמו ה"ביטאט" או "טולמנס", כמו למשל כיסאות בסגנון סוריאליסטי (25 במרץ 2004).
בשני העתונים אין כתבות על נדל"ן, אולם מתמונותיהם של הבתים המוצגים בעיתון "גלריה" ניתן ללמוד כי אין אלו שיכונים לזוגות צעירים.
התייחסות סלחנית לחדשנות חברתית.
לא נמצאו מאפיינים רבים בשני העיתונים. בעיתון "גלריה" הייתה כתבה על יום עיון בנושא חופש הביטוי (28. 3. 2004), וכן כתבה על שני זוגות מאותו מין (גברים) המגדלים תינוקות יחדיו ונדונה שאלת הגירושין ביניהם.
בעיתון "זמנים מודרניים" מזכירים את עצם עובדת היות זמר הומוסכסואל וכד', זאת ללא כל הבעת דעה על מצבו.
שפה עממית לעומת שפה רהוטה
בעיתון גלריה השימוש בשפה רהוטה יותר הינו דבר שבשגרה. לדוגמא, לשפטכל הם קוראים "מבחש" ועיצוב סביבתי הם מכנים "מרכז לעיצוב סוהו" (25. 3. 2004).
לעומת זאת בעיתון "זמנים מודרניים" יש שימוש במונחים עממים "גברים על הכוונת" 21. 1. 2004 "המחשוף - הצומת האסטרטגי של הקיץ" (14. 4. 2004 ) ועוד.
התייחסות והזכרת מקומות ומנהגים לועזיים.
בעיתון גלריה הריהוט והאוכל מקבלים רובם שמות לועזיים כמו "פותחן ANNA G" או חולץ פקקים SANDRO. הריהוט רובו מיובא מחו"ל בעיצוב מעצבים בעלי שם, וישנם פרסומים נרחבים על ירידים בחול (לדוגמא 14. 4. 2004), לעומת "זמנים מודרניים" הנוהג להביא פרסומים של מעצבים מהארץ.
סיכום
עבודה זו עסקה במעמדות בישראל ובאופן יצוגן בעיתונות.
התודעה המעמדית היא פרי עמלו והגייתו של קרל מרכס. הוא אשר קבע כי ישנם מעמדות אשר צריכות להתחסל. קרל מרכס היה פילוסוף חברתי אשר טען כי ניתן יהיה לשנות את הסדר החברתי והאדם חייב יהיה לחיות בתוך החברה בה הוא נמצא - ולא להיות מנותק ממנה. האדם הינו יצור חברתי, אשר חייב לדאוג לחברה ולא לנסות ולברוח ממנה,
או לחיות בשגיונות. לדעת מרכס הסדר החברתי אומנם מעוות אולם יש לתקנו, אבל לא על ידי כאוס. מרכס מנסה לשנות את הסדר החברתי על ידי ביטול המעמדות וזאת על ידי מחאה חברתית.
השמאל, בימי קום המדינה ועוד קודם לכן, הושפע עמוקות מהאידיאולוגיה המרכסיסטית של סטאלין "שמש העמים" ולכן ניסה ליצור הון ציבורי, בדומה לברית המועצות. הון ציבורי זה אמור היה להיות ניזון מהעשירים ולהזרימו לכולם שווה בשווה. למהלך זה הייתה מטרה - ביטול המעמדות בארץ.
כיום בישראל קיים מעמד ביניים גדול מאוד. הוא מאופיין על ידי עובדי המגזר הציבורי ועובדי מדינה, כפי שטוענים לרדר ומרשק. אלו השייכים למעמד זה הם בעלי השכלה ממוצעת ורובם אינם בעלי הון. כפי שנכתב בעיתונות ("גלובס", 2. 5. 04) לכ - 67% ממשקי הבית בישראל יש משכנתא על הדירה, כלומר אין להם חסכונות משמעותיים,
ולעומת זאת ההון מרוכז בידי 5,000 משפחות בלבד.
ייצוגם, דרך הפריזמה העיתונאית, של המעמדות נבדק בעבודה זו. המעמד הגבוה מיוצג, יש להניח, על ידי המוסף גלריה של עיתון "הארץ", בעל התפוצה של 1,000,000 קוראים בסוף שבוע לערך לעומת 600,000 הקוראים "ידיעות אחרונות" (המקור "נמר של נייר, יוני 2004).
בשיטת הניתוח האיכותית, לפיה נערך המחקר הנוכחי, נמצא כי ישנם הבדלים בין שני המוספים, הבדלים המראים כי לשתי הקבוצות, המעמד הגבוה והמעמד הבינוני, תחומי התעניינות וביטוי שונים, אולם לעיתים נמצאו מאפיינים מעורבבים.
ביבליוגרפיה
דהאן כלב הנרייטה (1999) עדתיות בישראל - נקודת מבט פוסט מודרנית, אוניברסיטת תל - אביב: רמות.
דה שליט אבנר (1988), סוציאליזם, האוניברסיטה המשודרת, תל-אביב
ויינטראוב דב, "דיפרנציאציה חברתית ומקום מגורים: פיזור והרכב אוכלוסייה מרחביים וריבוד בישראל", מגמות, כ"ז, 4, 1982, עמודים 367 - 381.
כהן יהושוע, קשר אל שכונת המגורים ורשתות ידידות: מחקר בשלוש שכונות בירושלים, האוניברסיטה העברית, 1983.
ממן דניאל, "עדה, סטטוס חברתי, ורשתות חברתיות", בתוך איזנשטדט ש. נ. ואחרים (עורכים), עדות בישראל ומיקומן החברתי, ירושלים, 1993, עמודים 131 - 135.
סמוחה סמי (1993) "שסעים מעמדיים, עדתיים ולאומיים בישראל", בתוך רם אורי (עורך) החברה הישראלית, הביטים ביקורתיים, ברירות הוצאה לאור, ת"א
ספן ר. (1992) דרכי הסלנג, ירושלים.
צרפתי יריב (1999) "השד העדתי בישראל - בתוך הבקבוק על אש קטנה" מגמות, מ(1) עמודים 5 - 30.
שלג יאיר (1999) עטרה ליושנה, ירושלים.
האוניברסיטה הפתוחה, שיטות מחקר, 1990.
14

תגים:

עיתון · תרבות · פנאי · תקשורת · המונים · סגנון · חיים · מעמד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מוקדי ההתעניינות ברבדי אוכלוסיה שונים ", סמינריון אודות "מוקדי ההתעניינות ברבדי אוכלוסיה שונים " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.