היישום אינו מחובר לאינטרנט

הבדלים בין יכולות זיכרון ויזואלי בילדים לקויי שפה ושאינם לקויי שפה

עבודה מס' 064561

מחיר: 447.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מחקר המשווה את הבדלים בין יכולות זיכרון ויזואלי לגירויים שניתנים לשיום ושאינם ניתנים לשיום, בקרב ילדים עם בעיות שפה וילדים ללא בעיות שפה.

3,160 מילים ,9 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

מחקרים מצאו כי קיים קשר בין זיכרון מילולי לזיכרון ויזואלי אצל ילדים.
ילד שזוכר מילה יזהה בקלות יותר את הפירוש הוויזואלי של אותה מילה.
לילדים עם בעיות שפה (SLI) יש קשיים בזיכרון המילולי היות והם בעליי קשיי שפה ולכן יתקשו יותר בזיכרון הוויזואלי.
מטרת מחקר זה היא להשוות הבדלים בין יכולות זיכרון ויזואלי לגירויים שניתנים לשיום ושאינם ניתנים לשיום, בקרב ילדים עם בעיות שפה וילדים ללא בעיות שפה.
כאשר מתוך הנחה כי ילדים עם בעיות שפה יצליחו יותר במשימות של גירויים שלא ניתנים לשיום היות ואינם צריכים להשתמש בערוץ המילולי שלהם.
כמו כן ילדים ללא בעיית שפה יצליחו יותר במשימות של גירויים הניתנים לשיום.
הנבדקים במחקר היו 24 ילדים בגילאי 4-6 אשר לחציים יש בעיות שפה ולחציים השני אין בעיות שפה. המבדק שהועבר בחן את יכולת הזיכרון של הילדים בגירויים שניתנים לשיום וגירויים שאינם ניתנים לשיום.
תוצאות המחקר הראו כי ילדים עם בעיית שפה לא הצליחו יותר במשימות שלא ניתנות לשיום מאשר ילדים ללא בעיית שפה.

* שיום אותיות: היכולת של הילד לזהות אותיות המוצגות בכתב ולכנותן בשמן.

קטע מהעבודה:

תוכן העינינים
תקציר
מבוא
שיטה
תוצאות
דיון
נספח 1
נספח 2
נספח 3
ביבליוגרפיה

מקורות:

לא יימצא הבדל בין גירוי שניתן לשיום ושלא ניתן לשיום בקרב ילדים ללא בעיית שפה.
2)יימצא הבדל בין הגירויים שניתן לשיום ושלא ניתן לשיום בקרב ילדים עם בעיית שפה. כאשר הגירויים שלא ניתנים לשיום יבוצעו בצורה טובה יותר.
3 ) יהיו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בגירויים הניתנים לשיום.
4) יהיו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בגירויים שאינם ניתנים לשיום, כאשר הילדים עם בעיית השפה יצליחו יותר במשימות שאינם ניתנות לשיום.


השיטה
א. הנבדקים:
המבדק הועבר ל- 24 ילדים בטווח הגילאים 4-6 .
המשתתפים היו מחולקים ל-2 קבוצות בנות 12 נבדקים:
קבוצה 1- 12 ילדים בני 5-6 עם בעיות שפה.
קבוצה 2- 12 ילדים בני 4-5 ללא בעיות שפה.
ב. כלי המחקר:
מטלת המבדק הייתה זכירה של גירויים הניתנים לשיום וגירויים שאינם ניתנים לשיום.
המבדק כלל: 15 לוחות ו- 60 כרטיסיות תואמות.
הלוחות חולקו ל- 2 קטגוריות : - אובייקטים הניתנים לשיום.
אובייקטים שאינם ניתנים לשיום.
פירוט הלוחות:
צורות : 5 לוחות בכל לוח 4 צורות (לוח הניתן לשיום) [נספח 1]
תמונות:5 לוחות בכל לוח 4 תמונות שונות (לוח הניתן לשיום) [נספח 2]
תמונות לא מוגדרות: 5 לוחות בכל לוח 4 תמונות לא מוגדרות (לוח הניתן לשיום) [נספח 3].
לכל לוח 4 כרטיסיות זהות נפרדות.
לצורך הגדרת מספר האובייקטים בכל לוח, נערך מבדק מקדים ל-3 ילדים בגילאי 4-5. הילדים התבקשו לבצע את המטלה בלוח של 3 אובייקטים ולאחר מכן בלוח של 4 אובייקטים, מטרת המבדק המקדים הייתה לבחון את מספר הגירויים בלוחות.לאחר מבדק זה הוחלט להציג 4 אובייקטים במבדק של המחקר.
בחירת הגירויים שבלוחות נעשתה תוך הקפדה על גירויים ברורים וחד משמעיים.
בגירויים שאינם ניתנים לשיום הוקפד לבחור גירויים אשר לא יידמו או יזוהו לציור מוכר הניתן לשיום.
הלוחות הוצגו לילדים באופן אסטטי ומושך לעין ובדומה ל"משחק".
לפני העברת המדגם נעשתה בדיקת מהימנות כאשר תוצאותיה גילו כי המבדק הינו מהימן,
אלפה של קורנבך= 0.95 משמע כי המבדק הינו במהימנות גבוהה.
ג. הליך המחקר:
המבדק נעשה בפינה שקטה בגן ובאופן אינדיבידואלי.
כל משתתף קיבל הסבר מילולי על מהלך המבדק, כמו כן ניתנה דוגמא עבור הילד והמבדק הוצג עבורו כ"משחק".
לכל ילד הוצג לוח מבין הלוחות , הילד התבקש להביט בלוח ולנסות ולזכור את ארבעת הפריטים המופיעים בלח וכן את הסדר שבו הם מופיעים.
הזמן שהוקצב לילד היה 6 שניות כשלאחריהן הוסתר הלוח והילד התבקש למצוא בין הכרטיסיות המוצגות לפניו את הפריטים שראה בלוח וכן לסדרם לפי סדר הופעתם; את אותה הפעולה עשה הילד בשאר הלוחות, כל פעולה שנעשתה נרשמה ותועדה.
הקריטריונים לבדיקה היו:
שליפה נכונה של הפריטים.
במידה והילד הצליח לאסוף את 4 הפרטים סומן המספר 1 בטבלה.
במידה והילד הצליח לאסוף 3 סומן המספר 2
במידה והילד אסף פחות מ3 פריטים נכונים סומן המספר 3
ובמידה והילד לא הצליח בכלל סומן המספר 4

סידור נכון של הפריטים על פי הלוח:
במידה והילד סידר את 4 הפריטים בסדר הנכון במדויק סומן המספר -1
במידה והילד סידר רק 3 פריטים בצורה נכונה סומן המספר -2
במידה והילד סידר פחות מ-3 פריטים בצורה נכונה סומן המספר 3
ובמידה והילד לא הצליח כלל סומן המספר -4.
ד. עיבוד סטטיסטי:
לצורך ניתוח הנתונים בוצעו מבחני T ומבחן ANOVA כאשר השערות 1 ו-2 נבדקו באמצעות מבחן T והשערות 3+4 נבדקו באמצעות מבחן ANOVA.

תוצאות
לוח מספר 1:
הבדלים מובהקים
ילדים עם בעיות שפה
N=12
ילדים ללא בעיות שפה
N=12
ממוצע ס.תקן
ממוצע ס.תקן
P 0.001
3.23 0.35
3.65 0.18
תמונות(ניתן לשיום)
P 0.001
2.80 0.57
3.52 0.21
צורות (ניתן לשיום)
P 0.001
2.67 0.73
3.54 0.21
צורות לא ברורות(לא ניתן לשיום)
1.השערה מספר 1 טענה כי: לא יימצא הבדל בין גירוי שניתן לשיום ושלא ניתן לשיום בקרב ילדים ללא בעיית שפה.
במטרה לבדוק השערה זו בוצע מבחן T.
(לוח מספר 1)המבחן העלה כי אמנם נמצאו הבדלים בין המשימות אך הבדלים אלו היו קטנים (תמונות M=3.65 , צורות M=3.52 וצורות לא ברורות M=3.54).
הילדים ללא בעיות השפה הראו הבדלים בין הגירויים אך ההבדלים אינם משמעותיים, ולכן טענה זו אוששה.
2. השערה מספר 2 טענה כי: יימצא הבדל בין הגירויים שניתנים לשיום ושלא ניתנים לשיום בקרב ילדים עם בעיית שפה,כאשר הגירויים שלא ניתנים לשיום יבוצעו בצורה טובה יותר.
במטרה לבדוק השערה זו בוצע מבחן T.
(לוח מספר 1 )המבחן העלה כי הגירויים הניתנים לשיום בוצעו בצורה טובה יותר ( תמונות M=3.23 , צורות M=2.80) מאשר הגירוי הניתן לשיום (צורות לא ברורות M=2.67 SD=0.73)
יחד עם זאת כאשר בוחנים כל גירוי כשלעצמו,נמצא כי הגירוי הקל יותר לביצוע היה "תמונות" לאחר מכן "צורות" ולבסוף "צורות לא ברורות".
ניתן לראות מממצאים אלו כי הילדים עם בעיית השפה לא היו טובים יותר במשימת הגירוי ללא שיום כפי ששוער.
לכן טענה זו הופרכה.
3. השערה מספר 3 שטענה כי: יהיו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בגירויים הניתנים לשיום.
במטרה לבדוק השערה זו בוצע מבחן מסוג ANOVA .
(לוח מספר 1)במבחן נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בגירויים הניתנים לשיום כאשר הילדים ללא בעיות השפה ביצעו טוב יותר את המשימות מאשר ילדים עם בעיות שפה.
הונח כי ימצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות ולכן טענה זו אוששה.
4.השערה מספר 4 טענה כי: יהיו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בגירויים שאינם ניתנים לשיום, כאשר הילדים עם בעיית השפה יצליחו יותר במשימות שאינם ניתנות לשיום.
במטרה לבדוק השערה זו בוצע מבחן מסוג ANOVA .
( לוח מספר 1)במבחן נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות P 0.001 כאשר, קבוצת הילדים ללא בעיות השפה ביצעה טוב יותר את משימת הגירוי שאינו ניתן לשיום (כפי שניתן לראות בטבלה 1 M=3.54) ואילו קבוצת הילדים עם בעיות השפה ביצעה אותם פחות טוב (M=2.67) כאשר היו תנודות רבות בתשובותיהם של ילדים אלו (SD=0.73).
לכן,על פי נתונים אלו השערה זו הופרכה ולא נמצא כי ילדים עם בעיות שפה יצליחו יותר במשימות שאינן ניתנות לשיום.
לוח מספר 2
ילדים עם בעיות שפה n=12
ילדים ללא בעיות שפה 12n=
ממוצע ס.תקן
ממוצע ס.תקן
3.50 0.26
3.85 0.09
תמונות שליפה
2.97 0.58
3.45 0.34
תמונות סידור
3.10 0.52
3.65 0.24
צורות שליפה
2.50 0.65
3.40 0.19
צורות סידור
2.87 0.72
3.71 0.16
צורות לא ברורות שליפה
2.45 0.78
3.37 0.28
צורות לא ברורות סידור
ממצא נוסף שהעלו תוצאות המחקר הינו הצלחת המשימות ב 2 קטגוריות: שליפה של הכרטיסיות, וסידור של הכרטיסיות בסדר הנכון. כאשר במהלך הנבדק נבדקו גם קטגוריות אלו.
בלוח מספר 2 ניתן לראות הבדלים בין הקבוצות בשליפה וסידור של כרטיסיות המבדק.
נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות,ניתן לראות כי ילדים ללא בעיית שפה הצליחו יותר בכלל המשימות כאשר משימת השליפה הייתה קלה עבורם יותר ממשימת הסידור.
כמו כן,ילדים עם בעיית שפה הראו את אותם ממצאים: משימת השליפה הייתה קלה עבורם יותר ממשימת הסידור.
דיון
בהתאם למחקרם של Adams and Gathercole (2000) אשר טענו כי קיים קשר בין מילוליות לזיכרון ויזואלי, ממצאי המחקר תמכו במחקרם.
ההשערה הראשונה שטענה כי לא יימצא הבדל בין גירוי שניתן לשיום ושלא ניתן לשיום בקרב ילדים ללא בעיית שפה, אוששה, וזאת בשל העובדה כי לילד ללא בעיית שפה קל יותר לשיים דברים ולקרוא להם בשמם ולכן הזיכרון הוויזואלי שלו עובד בצורה טובה יותר מאשר ילד עם בעיית שפה.
לילד עם בעיית שפה יש קושי בשיום עצמים וזאת בשל הבעית השפתית שלו יש לו קושי לשלוף את המילה המתאימה על כן יבצע טוב יותר את הגירויים שאינם ניתנים לשיום כיוון שאין לו צורך להשתמש במנגנון השפתי אלא במנגנון הזיכרון שבד"כ אינו קשור לבעיה השפתית.
ההשערה השנייה שטענה כי יימצא הבדל בין הגירויים שניתן לשיום ושלא ניתן לשיום בקרב ילדים עם בעיית שפה. כאשר הגירויים שלא ניתנים לשיום יבוצעו בצורה טובה יותר. הופרכה ולא נמצאו ביצועים טובים יותר של ילדים עם בעיות שפה בגירויים שאינם ניתנים לשיום.
ההשערה השלישית טענה כי יהיו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בגירויים הניתנים לשיום.
נמצאו הבדלים מובהקים בגירויים הניתנים לשיום לטובת הילדים ללא בעיית השפה וממצא זה מאשר את השערתנו כי לילדים עם בעיית שפה יש קושי בלהגדיר ולתת שמות .
השערה הרביעית טענה ש יהיו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בגירויים שאינם ניתנים לשיום, כאשר הילדים עם בעיית השפה יצליחו יותר במשימות שאינם ניתנות לשיום.
ממצאי המחקר הראו כי קיימים הבדלים מובהקים בין הקבוצות לטובת הילדים ללא בעיית השפה.
הסיבה לכך יכולה להיות כתוצאה מכך שהמבדק עם הצורות שאינן ניתנות לשיום ניתן לילדים אחרון ולילדים כבר לא היה כוח בביצועו ומכאן סביר להניח כי התוצאות היו נמוכות.
במחקרם של Edith L.Bavin , Peter H.Wilson , Paul Maruff and Felicity Sleeman שבדק זיכרון ויזואלי-מרחבי אצל ילדים עם SLI בדק אם לילדים עם SLI יש בעיה בזיכרון.
מטרת מחקרם הייתה לזהות את ההיקף בהבדלים בין ילדים עם SLI לילדים ללא בעיות שפה במטלות של זיכרון ויזואלי בגילאי 4-5.
מהמחקר נמצא כי ילדים עם SLI לא היו איטיים באופן משמעותי מקבוצת ההשוואה אולם מבחינת הדיוק היה פער בין ילדי ה SLI לילדים ללא בעיות השפה.
ממצאי המחקר נמצאו דומים למחקר זה, היות והילדים עם בעיית השפה יצרו פער עם הילדים ללא בעיות השפה בכל משימות הגירויים והילדים ללא בעיית השפה הצליחו יותר הן במשימת השיום והן במשימות הבלתי ניתנות לשיום.
מגבלות המחקר
המחקר בוצע על קבוצה של 24 ילדים. 12 ילדים ללא בעיית שפה ו12 ילדים עם בעיית שפה .זהו מספר מצומצם של ילדים ויכול להיות שהוא אינו משקף את כלל האוכלוסייה.
בנוסף המבדק נערך במשך 20-30 ד' , דבר הגרם לילדים להתעייף ויכול להיות כי העייפות והרצון לסיים מהר פגמו בתוצאות המחקר.
מגבלה נוספת היא שהגירויים שאינם ניתנים לשיום בוצעו כמבדק אחרון לילדים עם בעיית השפה ויתכן כי כבר הילדים התעייפו ולא היה להם כוח לבצע את המבדק ,ייתכן ודבר זה פגם בתוצאות המחקר.
לילדים לא בוצעו מבדקי שפה כל שהם וישנם רמות שונות של ביצועי שפה עבור כל ילד ויש הטרוגניות ברמת השפתית אצל הילדים .
המלצות למחקרי המשך:
מחקר אפשרי יהיה בדיקת הילדים באופן מילולי וויזואלי יחד על מנת לבדוק האם כאשר אומרים לילד שם של משהו ולאחר מכן מראים תמונה האם הוא זוכר טוב יותר.
בנוסף מחקר זה פותח דלת להמשך מחקרים בנושא זה בגילאים שונים.
מומלץ שמחקרי המשך יתבצעו על מספר גדול יותר של נבדקים בצורה של מחקרי אורך, בדיקה של נבדקים בגילאים שונים, על מנת להבין טוב יותר את תהליכי הרכישה וכן לראות האם אכן הבדלים שנתגלו בגיל צעיר נעלמים בגיל מאוחר.
בנוסף כדאי לתת לנבדקים משימות בסדר שונה על מנת לא לפגום במחקר.
ביבליוגרפיה
מרים נ, וציפי ב, 1995.מפגשים עם הפסיכולוגיה. מפגש ראשון,חלק א', 156-164
Adams, A-m. and Gathercole, S., 2000, Limitation in working memory : implications for language development. International Journal of language and communication Disorders, 35, 95-116.
Aram,D.and Nation,J, 1980, Preschool language disorders and subsequent language and academic difficulties. Journal of communications disorders, 13, 159-170.
Bishop,D.V.M , 2002, The role of genes in the etiology of specific language impairment. Journal of communications disorders, 35, 311-328
Lahey, M, Edwards, J. and Munn, B, 2001, is processing speed related to severity of language impairment? Journal of speech, language and hearing research, 44, 1354-1366.
Miller, C.A, Kall, R, Leonard, and Tomblin, J.B, 2001, speed of processing in children with SLI. Journal of speech, language and hearing research, 44, 416-433
Montgomery, J.W , 2000, Relations of memory to off-line and real-time sentence processing in children with SLI. Applied Psycholinguistics, 21, 117-148.
Williams, D, Stott, C. Goodyer, I. M.and Sahakian, B.J, 2000, SLI with or without hyperactivity: neuropsychological evidence for frontostriatal dysfunction. Developmental Medicine and child neurology, 42, 368-375.
Edith L.Bavin , Peter H.Wilson , Paul Maruff and Felicity Sleeman ,2004. Spatio-visual memory of children with specific language impairment: evidence for generalized processing problems.

תגים:

SLI · בעיות · גירויים · הניתנים · זיכרון · ילדים · לשיום · שפה

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הבדלים בין יכולות זיכרון ויזואלי בילדים לקויי שפה ושאינם לקויי שפה", סמינריון אודות "הבדלים בין יכולות זיכרון ויזואלי בילדים לקויי שפה ושאינם לקויי שפה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.