היישום אינו מחובר לאינטרנט

האם ניתן לנצח את המכונה? - פסיכופטים ובדיקת פוליגרף

עבודה מס' 064551

מחיר: 423.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת מחקרים שבוצעו אודות האפשרות של פסיכופטים ל"נצח" את בדיקת הפוליגרף וזאת עקב תכונותיהם הפיזולוגיות.

4,120 מילים ,19 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

מטרת העבודה היא לסקור את הספרות הקיימת בעניין הפסיכופטים ובעניין הפוליגרף ומבחניו השונים ,ולבצע סקירה עיונית של ממצאי מחקרים שבדקו את היכולת של פסיכופטים לעמוד בהצלחה במבדקי פוליגרף יותר מאשר בקרב האוכלוסייה הרגילה . כל זאת תוך ביקורת אמפירית על המחקרים השונים וממצאיהם.
בסיום העבודה יוצגו מגמות עתידיות בחקר השקר - לדוגמא איתור של אזורים במוח האחראים על מוסר ושקר, גילוי שקר באמצעות שיטות מתקדמות של הדמיה מוחית ועוד .

תוכן עניינים
הנושא
מבוא ומטרת העבודה
פסיכופטיה - הגדרות אבחון ותיאוריות
פסיכופטיה ראשונית ומשנית
הפוליגרף - סקירה
טכניקות בדיקה בפוליגרף
ממצאי מחקרים שנערכו בנושא
מגמות עתידיות בחקר השקר
סיכום ומסקנות
רשימה ביבליוגרפית

קטע מהעבודה:

הגדרת פסיכופטיה:
הפרעת אישיות די סוציאלית מאפיינת ב-3 או יותר מהקריטריונים הבאים:
1. חוסר רגישות לרגשות של אחרים
2. מידה גדולה של חוסר אחריות והתעלמות מנורמות חברתיות, חוקים ומחויבויות.
3. חוסר יכולת לקיים חיי זוגיות יציבים ומתמשכים,למרות שאין לו בעיה ליזום קשרים.
4. סבלנות נמוכה ביותר לתסכול , ורף אלימות גבוה
5. חוסר יכול לחוות תחושות אשם וללמוד מניסיון , בייחוד מעונש.
6. מאשימים אחרים ומשתמשים ברציונליזציות להצדקת ההתנהגות שגרמה להתנגשות מול החברה.
7. הפרעת התנהגות בילדות , יכולה לנבא את היווצרות ההפרעה בבגרות .
על פי ה-dsm-4 (1994 (DSM-IV,

ההפרעה בד"כ מתגלה בשנות הילדות המוקדמות , מחריפה בגיל ההתבגרות ונמשכת לתקופת הבגרות המאוחרת .

מקורות:

תגובת פחד מופחתת
וורשור (Verschuere, 2005 ) מדבר על ה- startle modulation paradigm שנמדד במצמוצי עיניים לגירוי כלשהו שמוצג לאדם . מחקרים שבוצעו על פסיכופטים ואוכלוסייה רגילה מצאו הבדלים ברפלקס ותגובות מצמוצי העיניים שנמדדו כאשר הוצגו בפניהם 3 סוגי גירויים :גירוי מפחיד ,גירוי ניאטרלי ,וגירוי חיובי .
נמצא כי הפסיכופטים הגיבו בצורה דומה או נמוכה לגירוי המפחיד לעומת הגירוי הניטרלי ופחות לגירוי החיובי ,ואילו האוכלוסייה הרגילה הגיבו הרבה יותר לגירוי המפחיד מאשר לגירוי הניטרלי או לגירוי החיובי .
ממצא המלמד על תחושת פחד מופחתת אצל פסיכופטים.
פסיכופטיה ראשונית ומשנית
הייר טוען כי באישיות הפסיכופטית קיימים 2 פקטורים מרכזיים :
פקטור 1 - המכונה פסיכופטיה ראשונית, כולל סימפטומים אישיותיים פנימיים כגון אפקט רדוד, אגוצנטריות, שתלטנות,חוסר רגשות אשם , מניפולטיביות, הונאה.
פקטור 2- המכונה פסיכופטיה משנית- שניונית , הכולל סגנון חיים וצורות התנהגות אנטי חברתיות כגון אימפולסיביות, נון קונפורמיות, אגרסיביות ותוקפנות,חוסר סובלנות לתסכול, חוסר במטרות חיים לטווח ארוך(baird2002 ) .
החלוקה של הפקטורים הללו , מעלה בקרב החוקרים את הסברה כי ישנה פסיכופטיה ראשונית ופסיכופטיה משנית , דהיינו ,הפקטור הראשון מסמן את הפסיכופטיה הראשונית ה"בסיסית" יותר והפקטור השני מסמן את הפסיכופטיה המשנית (siever in millon 1998).
בנוסף לכך ,הטענה היא שיש להפריד בין שני הסוגים המתוארים לעיל מכיוון שלכל אחד מהסוגים ישנה דיספוזציה שונה ומניעים שונים ולכן זה מהותי כדי לדעת את הסיבה מדוע אדם מתנהג באופן אנטי סוציאלי (baird 2002 )
וורשור (Verschuere, 2005 ) טוען כי אלו בעלי הפסיכופטיה הראשונית יגלו סימפטומים של פחד מופחת ואלו בעלי הפסיכופטיה המשנית, יגלו סימפטומים של תגובת אוריינטציה מופחתת.
ואי לכך , הפסיכופטים שיאובחנו בפקטור השני של הפסיכופטיה המשנית , ייתכן ויהוו מכשול גדול יותר בשביל הפוליגרף ובייחוד עבור שיטת הפח"מ (כפי שיתואר בהמשך ).
פוליגרף - סקירה
ההיסטוריה מלמדת כי בני האדם תמיד חיפשו את המבחן האולטימטיבי לגילוי אמת ושקר וניתן לראות כי בתרבויות קדומות פיתחו מגוון אמצעים כגון :
עינויים - לדוגמא, האינקוויזיציה בספרד.
דו קרב - שהיה נפוץ בימי הביניים .
התמודדות עם איתני הטבע - לדוגמא , בחוקי חמורבי , אישה נואפת הייתה מושלכת לנהר סוער ואם הייתה שורדת , סימן שדיברה אמת.
ברזל מלובן - לדוגמא , טקס ה"בישעה" של הבדואים בסו שמים ברזל מלובן על לשונו של מי שנחשד בשקר
מכשיר הפוליגרף המורכב מהמילים "פולי" (הרבה ) "גרף" (רושם ) . מילים אלו מתארות היטב את המכשיר אשר מבצע רישום בלתי פוסק ובו זמנית של מס' ערוצים פיזיולוגיים .
תיעוד ראשון של בדיקות פיזיולוגיות שנערכו לאיתור שקרים , נמצאו אצל לומברוזו בשנת 1881 שביצע בדיקות לחץ דם לאיתור שקרים אצל אסירים.מאוחר יותר , בתחילת המאה , הציעו החוקרים ורטהיימר וקליין לבצע מדידות של נשימה ואחריהם מונסטרברג בשנת 1914 שפרסם ספר ובו פירט את המדידות הפיזיולוגיות שמהוות את בדיקת
הפוליגרף בת זמננו ואחריו שכלל את הרעיון תלמידו , מרסטון , שבנה את המכשירים הראשונים . בתחילת שנות ה- 20 של המאה הקודמת , וולמר ולרסון בנו מכשיר שמדד לחץ דם ונשימות ובשנים שלאחר מכן נוסף המדד הנוסף של מוליכות עורית (barland, in gale 1988 ).
המכשירים הקיימים כיום מבוססים על מדידה של אותם שלושה ערוצים פיזילוגיים כבעבר : נשימה, לחץ דם, ומוליכות עורית אך כמובן שמבחינת ההתפתחות הטכנולוגית ואיכות המדידה הרי שחלו שינויים רבים והמכשירים כיום רובם פועלים בצורה ממוחשבת ואופן הרישום מתבצע אף הוא במחשב.
העיקרון עליו מבוסס הפוליגרף - רישום תגובות פיזיולוגיות
רבים טועים כאשר הם חושבים שהמכשיר מסוגל למדוד אמירת "אמת" ואמירת "שקר" וחלק אף מכנים את המכשיר "גלאי שקר". אולם העיקרון עליו מבוסס הפוליגרף מורכב גם מרישום תגובות פיזיולוגיות ,וגם מהגורם האנושי שהוא הבודק אשר עליו להחליט , על סמך רישום התגובות , האם האדם משקר או מסתיר מידע.
הנחת הבסיס היא שהתגובות הפיזיולוגיות של המערכת האוטונומית בגופנו , הן שונות במצב של אמירת שקר מאשר במצב של אמירת אמת .
המדדים הפיזיולוגיים בבדיקת הפוליגרף הינם (אלעד, 2005):
מדידת נשימה - למרות שנשימה ניתנת לשיטה בחלק מהמקרים , הרי שהיא קשורה גם לענף הסימפתטי במערכת העצבים האוטונומית וישנם שינויים לא רצוניים בקצב הנשימה אשר מתרחשים בתהליכים רגשיים שונים. יש כאלו הבודקים נשימת חזה ונשימת בטן בנפרד ויש כאלו המאחדים אותה למדד אחד של צריכת חמצן .
מדידת המוליכות החשמלית של העור - מדד זה נחשב למדד הרגיש ביותר של מערכת העצבים האוטונומית . המדידה מבוצעת ע"י הצמדת שתי לוחיות פלדה לאצבע שגורמות לעור להתנהג כנגד חשמלי . מוליכות גבוהה יותר , גורמת לשחרור זיעה באופן מוגבר יותר (כמו בעת פעילות מאומצת של הגוף ) וזה בעצם מה שמודדים .
מדידת פעילות הלב וכלי הדם - מכונה בקרב בודקי הפוליגרף, הערוץ הקרדיווסקולארי . מודד את השינויים בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי וכן בדופק . כאשר ההנחה היא שבזמן ריגוש כלשהו , הלחץ יעלה .
מדוע נבחרו מספר ערוצי בדיקה ?
התשובה לכך נעוצה שלכל ערוץ מדידה ישנו "זמן חיביון" שונה , דהיינו הזמן שעובר מהצגת הגירוי ועד להופעת התגובה הוא שונה . לעיתים אנו נמצא מתאם פנימי נמוך בין הערוצים השונים מכיוון שייתכן מצב בו יהיה שיא במדד אחד ונפילה במדד שני עקב השונות בזמן החביון . מכיוון שכך ומכיוון שהבודקים שואפים ליעילות
מקסימאלית אזי משתמשים במספר ערוצי מדידה ורישומם לאורך זמן הוא שנותן את היכולת לעבד את התוצאות ולהגיע למסקנות (אלעד 2005).
טכניקות הבדיקה הקיימות בפוליגרף
לאורך השנים , פותחו טכניקות בדיקה שונות ע"י חוקרים שונים . להלן נסקור את הטכניקות הקיימות , את הרציונל העומד מאחורי כל שיטה והיתרונות והחסרונות של אותה שיטה .
פרק זה חשוב להבנת ממצאי המחקרים שבוצעו על פסיכופטים (כפי שיוצג בפרק הבא) מכיוון שמחקרים שונים , השתמשו בטכניקות בדיקה שונות וייתכן שבכך גם נעוצים ההבדלים בממצאים .
טכניקת השאלות הרלבנטיות - לא רלבנטיות
הטכניקה הראשונית שפותחה בין השנים 1920- 1930 ע"י לרסון וקילר . מדובר בטכניקה פשוטה שמציגה בפני הנבדק שאלות רלבנטיות כגון : "האם גנבת את רכב המזדה ?" ושאלות לא רלבנטיות וברורות מאליהן : "האם אתה גבר ?" . 2 ההנחות שעומדות מאחורי טכניקה זאת הן שקיימת תגובה פיזיולוגית ייחודית לאמירת שקר ושהנבדק מאמין
ביעילות של המכשיר . ולכן נבדק שהוא אשם יגיב ביתר שאת לשאלות הרלבנטיות "המטרידות " ואילו נבדק חף מפשע יגיב בצורה דומה לשני סוגי השאלות .
ביקורת על השיטה
טכניקה זאת זכתה לביקורת רבה , לייקן ורסקין (אלעד 2005) טענו כי להנחות הבסיס של השיטה לא נמצא ביסוס ולהיפך, אין תגובה פיזיולוגית ייחודית לאמירת שקר , הווה אומר , שהתגובות לאמירת שקר יכולות להופיע במצבים פסיכולוגיים אחרים כגון במצב של עוררות מינית וכו' .לא רק זאת אלא שגם נמצא שהרבה נבדקים מטילים ספק
רב במכשיר הפוליגרף ואינם מאמינים לחלוטין בנכונות ובדיוק של המכשיר . מחקרים הראו שהשימוש בטכניקה מביא לתוצאות שהינן לא יותר מאקראיות ואחוז הטעות בהן הוא גבוה והשאלות הרלבנטיות מהוות איום גם עבור הנבדק האשם וגם עבור הנבדק התמים , דבר שיכול להביא להפללה של חפים מפשע ולכן שיטה זו נזנחה וכמעט שלא נעשה
בה שימוש בזמננו (bull, in gale 1988 )
טכניקת שאלת השליטה / שאלות ההשוואה
מכונה באנגלית control question technique (c.q.t ).
בשיטה זו,שפותחה בשנת 1977 ע"י ג'ון ריד ואחריו קלייב בקסטר (אלעד ,2005 ) הנחקר מתבקש לענות על סדרה של שאלות חלקן שאלות ישירות הנוגעות לאירוע הנחקר כגון : "האם גנבת מכונית מזדה בת"א בתאריך ....?"
חלק אחר בצורה של שאלות השליטה (שאלה שיוצרת עוררות אך אינה רלבנטית לנושא הנחקר ) כגון : "האם אי פעם גנבת משהו ?"
ושאלות נוספות כשאלות ניטרליות "האם גילך הוא ...?" , "האם אתה עובד ב...?"
ההנחה העומדת מאחורי טכניקה זאת היא ,שהנבדק האשם יגיב בצורה חזקה יותר לשאלות הרלבנטיות שעלולות לסכנו , ואילו הנבדק החף מפשע יגיב בצורה חזקה יותר לשאלות השליטה והתוצאות אצל שניהם יהיו שונות(bull, in gale 1988 )
ביקורת על השיטה
לייקן , אשר עומד בראש המבקרים של השיטה (lykken,1978 ) ,טוען כי גם הנבדקים החפים מפשע יהיו מוטרדים מהשאלות הרלבנטיות ולכן קיים סיכוי להטעיה גם אצל נבדקים אלו .
מחקר שבוצע ע"י אלעד (אלעד, 2005) הוכיח דווקא כי קיים הגיון בשיטה ונבדקים חפים מפשע דיווחו כי היו מוטרדים יותר משאלות השליטה / ההשוואה ונחקרים ששיקרו , היו מוטרדים יותר מהשאלות הרלבנטיות.
טענות נוספות שמועלות ע"י המתנגדים לשיטה היא ( ben sakhar,2000) הינן:
היעדר אובייקטיביות מכיוון שקיימת סכנת הכתמה מכיוון שהחוקר יודע יותר מהתרשים שמוצג בפניו ומתבסס בהערכתו על התנהגות הנבדק, עיון בתיק החקירה וכו' .
אין שאלון סטנדרטי שבנוי על נוסח אחיד של שאלות אלא שהשאלות משתנות מנחקר לנחקר וניתוח התרשים הוא ניתוח סובייקטיבי שאיננו מבוסס על כללים אחידים .
גם החוקרים המצדדים בשיטה וגם המתנגדים לה , מסכימים כי ישנה בעיה לקבל את השיטה כשיטה מדעית מכיוון ששאלות ההשוואה חייבות להוות ביקורת אמיתית לשאלות הרלבנטיות ע"י כך שיהיו זהות בכל המובנים לשאלה הרלבנטית, חוץ מעניין השקר. בפועל אין זה כך מכיוון ששאלות ההשוואה נבדלות בהרבה מובנים מהשאלות הרלבנטיות ולכן
אינן יכולות להיחשב כביקורת מדעית .
חשוב לציין כי תומכי גישה זאת , מובילים את ה"אסכולה החקירתית " , וטוענים כי קיים משקל רב למיומנות של החוקר וחוקר מנוסה שינסח את שאלות ההשוואה לאחר תשאול מתאים, אלו יוכלו לשמש ובהצלחה להשוואה מול השאלות הרלבנטיות(אלעד,2002).
שאלת התקפות - במשך השנים בוצעו עשרות מחקרים גם בתנאי מעבדה וגם בתנאי שטח לגבי תקפות השיטה . התוצאות של המחקרים ושיטות המחקר היו שונות , כאשר המצדדים בשיטה מדברים על הצלחה של 90% ומעלה באיתור דוברי שקר , והצלחה של כ- 80% באיתור דוברי אמת. מתנגדי השיטה לעומת זאת , טוענים כי הבעיה טמונה באיתור של
דוברי האמת שעומדת רק על כ- 60% הצלחה וקיימת סכנה רבה להפללה של חפים מפשע (אלעד, 2005 ).
טכניקת הפח"מ ( פרט חקירה מוכמן)
מכונה באנגלית guilty knowledge test (g.k.t ) או concealed information test (c.i.t ) .טכניקה זאת הוצעה ע"י לייקן בשנות ה- 60 , כאלטרנטיבה לשיטת שאלות ההשוואה כאשר בצורה זאת של בדיקה , הנחקר נשאל לגבי מידע שרק הוא (והקורבן , אם יש כזה ) יודעים , לדוגמא: לנאנסת יש קעקוע מסוים וייחודי בצורת נמר באזור
הבטן והפרט הזה לא פורסם באמצעי התקשורת .
לנחקר מוצגות מספר אלטרנטיבות לתשובה , כמו מבחן אמריקאי , לדוגמא : לנאנסת היה בבטן קעקוע של :...גבר? ...ציפור?...נמר? ואז בודקים את התגובות הפיזיולוגיות לכל אחת מהאלטרנטיבות , כאשר ההנחה היא כי הנחקר האשם יגיב בצורה חזקה יותר לפרט הנכון מבין האפשרויות שיוצגו לו( verschuere 2005).
הנחה זאת מבוססת בעיקר על התופעה המכונה "orienting response" או "orienting reflex" (sokolov, in verschuere 2005 ). מדובר בתגובות פיסיולוגיות ופסיכולוגיות של אדם לגירוי חדש או בעל משמעות לדוגמא, שאדם רואה פעם ראשונה נמר, ישר התגובה היא "מה זה ? " . עבור הנבדק האשם , התשובה הנכונה מבין התשובות
המוצגות לו במבחן הפח"מ תייצר תגובת אוריינטציה גדולה יותר מהתשובות הלא נכונות. לציין כי בגירויים שחוזרים על עצמם קיים תהליך של הביטואציה , שבו האדם מקבל את הגירוי כחלק מסביבתו וכבר לא מגיב בצורה שהגיב בעבר.
יתרונותיו של מבחן הפח"מ הינם :
מניעה של הכתמה וסובייקטיביות של החוקר
סקירה של 70 ממצאי מחקרי מעבדה (ben shakhar in verschuere 2005) מובילה לממוצע של רמת דיוק של כ-80% , כאשר האשמים מתגלים ברמה של 76% עד 84% ואילו אצל החפים מפשע אחוז הדיוק מגיע לכ- 94% וזה היתרון הגדול שכמעט ואין הפללה של חפים מפשע .
מבוסס מדעית ומקובל על רוב הפסיכולוגים כשיטה מדעית ומבחן פסיכולוגי ראוי (אלעד, 2005 )
ביקורת על השיטה
למרות היתרונות הרבים של מבחן הפח"מ , הרי שניתן להשתמש בו רק במקרים מיוחדים שבו ישנם פרטים מוכמנים בזירת העבירה. בנוסף,קיים גם קושי רב באיסוף פרטים מוכמנים מספקים כדי לבצע את הבדיקה מכיוון שאי אפשר להתבסס רק על בדיקת פח"מ אחת אלא על כמה (וכמה שיותר, יותר טוב ).
ישנם גם מקרים רבים ,בהם החשוד אינו זוכר או אינו שם לב לפרטים המוכמנים, ולכן גם לא יגיב אליהם בצורה המצופה(ייתכן שזה מסביר את אחוז הנבדקים האשמים שלא אותרו).
ביקורת נוספת היא העובדה שישנן תכונות אישיותיות שיכולות להשפיע על רמת התגובתיות של האדם הנבדק , אחד מהם הם הפסיכופטים , כפי שנראה בפרק הבא ובממצאי המחקרים שבוצעו על פסיכופטים באמצעות מבחן הפח"מ.
ממצאי מחקרים בנושא הפסיכופט והפוליגרף
עקב התכונות הקיימות אצל פסיכופטים , כפי שדנו בהרחבה בפרקים הקודמים, העלו מספר חוקרים את ההשערה כי תכונות אלו עלולות לחבל בממצאי בדיקות הפוליגרף שיבוצעו על פסיכופטים .
להלן יוצגו המחקרים שעסקו בנושא , כולל הממצאים והביקורת הקיימת על מחקרים אלו .
1.המחקר של ברלנד
בשנת 1975 נערך הניסיון הראשון לבדוק פסיכופטים בפוליגרף . ברלנד (בתוך,אלעד, 2005) בדק אוכלוסייה של 77 נבדקים בשיטת שאלות ההשוואה ובמקביל ביצע הערכה של פסיכופטיה לפי מבחני ה- mmpi , הכוללים בתוכם גם את סולם הסטייה הפסיכופטית . הנבדקים נמדדו בשלושת הערוצים המקובלים של בדיקת הפוליגרף (נשימה, פעילות הלב
, ומוליכות עורית ).לאחר שמצא 49 נבדקים דוברי שקר , חילק אותם לשלוש קבוצות : הקבוצה הראשונה כללה 15 נבדקים שהראו תוצאות גבוהות בסולם הפסיכופטיה , 15 נוספים היו בעלי הציון הנמוך , והנותרים כקבוצת ביניים.לאחר מכן בוצעה השוואה בין הקבוצות הקיצוניות וציוני הפוליגרף שלהם , ולא נמצאו הבדלים , אי לכך המסקנה
הייתה שפסיכופטים ניתנים לבדיקה בדיוק כמו נבדקים נורמאליים .
ביקורת
בדיקות הפוליגרף בוצעו ע"י בודק יחיד (ברלנד עצמו) וכך גם הערכת הנבדקים לפסיכופטיה בוצעה ע"י הבודק , שכלל לא היה מוסמך כפסיכולוג קליני והיה חסר ניסיון בהעברת המבחן .
בנוסף לכך מבחן ה- mmpi שהועבר היה חלקי , וכיום יש חוקרים רבים שחולקים על היותו כלי אמין לאבחון והערכת פסיכופטים (raskin hare 1978 ).
אי לכך , יש להעמיד בספק רב את תקפותו של המחקר של ברלנד.
2.המחקר של רסקין והייר
רסקין , כפי שצוין , שהינו ממובילי החוקרים והתומכים בשיטת שאלות ההשוואה, חבר לרוברט הייר שהינו ממובילי החוקרים בתחום הפסיכופטיה ויחד ביצעו מחקר נוסף בשנת 1978 (raskin hare ,1978 ).
המחקר נערך בקרב אוכלוסייה של 48 אסירים . אבחון הפסיכופטים נעשה ע"י סקירה של תיק אישי וחוות דעת שונות של כל אסיר וכן ע"י מבחן ה- so (סולם הסוציאליזציה)והנבדקים דורגו ע"י קבוצת מומחים ע"פ ציון נמוך - גבוה ברמת הפסיכופטיה.
בסופו של תהליך , מוינו 24 נבדקים בעלי ציון גבוה בפסיכופטיה לעומת 24 אחרים בעלי ציון נמוך .הקבוצות חולקו ל"אשמים" וחפים מפשע, כאשר לקבוצת האשמים נאמר לקחת שטר של 20$ ממגירה בחדר שהגישה אליו הייתה אסורה ולהחביא את השטר בכיסם ואח"כ לעבור את בדיקת הפוליגרף ולהכחיש. במידה וצלחו בכך - יזכו ב- 20$ .
לקבוצת החפים מפשע, נאמר כי אם יצליחו להוכיח את חפותם , יזכו אף הם ב- 20$. לציין כי באותם זמנים , היה מדובר בסכום משמעותי לגבי אותם אסירים.
לאחר מכן , נערכה לנבדקים בדיקת פוליגרף המבוססת על שיטת שאלות ההשוואה והוצגו בפניהם סידרה של 10 שאלות , בתוכן 3 שאלות רלבנטיות, 3 שאלות השוואה ,ו- 4 שאלות לא רלבנטיות, ונבדקו שלושת הערוצים הפיזיולוגיים .
לאחר שהבודק ערך ניתוח מספרי ע"H השוואה של שאלוטת רלבנטיות לשאלות ההשוואה , התוצאות הראו כי לא היה הבדל ברמות הגילוי בין פסיכופטים ללא פסיכופטים ובאופן כללי התגלו אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד של כ- 96% באבחון שקר ואמת בין כל הנבדקים .
ביקורת
בעקבות ממצאי המחקר של רסקין והייר, פרסם לייקן (lykken,1978 ) מאמר חריף התוקף את ממצאי המחקר שבוצע בכמה אופנים :
האחוזים הגבוהים של ההצלחה , לא עלו בקנה מידה עם תוצאות מחקרים קודמים שדיברו על אחוזים הרבה יותר נמוכים .ליקן טוען , כי העובדה שהבודק שביצע את ניתוח התוצאות , היה בעל ידע קודם על הנבדק ולכן לא ביצע ניתוח "עיוור" כמו שצריך היה להיות וייתכן שהיה מושפע ממה שידע לפני כן על הנבדק.
לייקן טוען כי ניסויי המעבדה שונים מהחיים האמיתיים , וכי כל אדם יכול באמצעות טריקים של עצירת נשימה , העלאת לחץ הדם וכו' לזהות את שאלות השליטה ולהגיב אליהם אחרת .
המחקר אינו יוצר תחושת פחד או אשמה אמיתית , אלא מצטייר בעיני הנבדק כמשחק מעניין ותו לא ולכן פסיכופטים לא יגיבו בצורה שונה מאשר אוכלוסייה נורמאלית מכיוון שהייחודיות בפסיכופט היא בכך שאין לו תחושות אשם או פחד ומכיוון שהניסוי לא הצליח ליצור תחושה שכזאת , הרי שבעצם לא עשו כלום .
רסקין (raskin 1978 ) בתגובה לביקורת של לייקן , טען כי גילוי של שקר אינו תלוי בתחושות אשמה או פחד אלא מכך שהנבדק יהיה מוטרד מהתוצאות השליליות של הגילוי (במקרה זה , אובדן של 20$) וגם הפסיכופטים והלא פסיכופטים הראו תגובות עקביות לשאלות הרלבנטיות .
3.המחקר של וילסון , אורן ווייד
בשנת 1979 נערך מחקר שבא לבחון את ההשפעה של רמת הסוציאליזציה על הצלחה במבדקי פוליגרף . מחקר זה אומנם לא היה ספציפית לפסיכופטים , אולם ידוע שאחד הדפוסים המאפיינים פסיכופטים הוא חוסר סוציאליזציה .
המחקר שבוצע בשיטת הפח"מ , הראה כי נחקרים שהוציאו ציון נמוך במבחן אישיות שמדד סוציאליזציה , הצליחו יותר ל"עבוד" על הפוליגרף , מאשר נחקרים שהוציאו ציון גבוה במדידת רמת הסוציאליזציה (Patrick iacono 1989 ) .
4. המחקר של בלון והולמס
בלון והולמס ביצעו מחקר בקרב סטודנטים שבו ניתנה לסטודנטים הזדמנות לרמות במבחן אינטליגנציה ולאחר מכן הסטודנטים נבדקו לגבי מעשיהם במבחן הפח"מ . הנחקרים חולקו לקבוצות של בעלי ציון גבוה ונמוך על בסיס מבחן ה- mmpi .
לא נמצאו תגובות שונות במוליכות העורית בין שתי הקבוצות (balloon holmes 1979 ) .
לציין כי ממצאים אלו סותרים את הממצאים של המחקר הוקדם של וייד אורן ווילסון .
5.המחקר של פטריק ואיאיקנו
בשנת 1989 נערך מחקר נוסף שבו בוצעה חלוקה של 2 קבוצות של פסיכופטים ולא- פסיכופטים שאובחנו ע"י מבחן ה-pcl של הייר . המחקר בוצע על הבסיס של המחקר הראשון של רסקין והייר ,אולם במחקר זה החוקרים התחשבו בביקורת של לייקן ,וניסו ל"תקן" את המתודולוגיה ע"י כך שיצרו תנאים גניבה מדומה ונטעו בנחקרים את התחושה של
תלות הדדית בכך שאם אחדים לא יצליחו , אזי כל הקבוצה שלהם תיפגע ולא תקבל את הגמול הכספי (במילים אחרות - יצרו תחושת פחד ), כמו כן ניתוח התוצאות ניתן לחוקר בלתי תלוי שלא השתתף בבדיקת הפוליגרף עצמה ולא היה לו ידע מוקדם וסובייקטיבי על הנבדקים .
הנבדקים עברו בדיקת פוליגרף בשיטת שאלות ההשוואה וניתוח של הממצאים , הראה ששוב לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין אוכלוסיית הפסיכופטים ללא- פסיכופטים (Patrick iacono 1989 ).
6.המחקר של וורשור
מחקר זה , שהינו העדכני ביותר משנת 2005 , בוצע בקרב אוכלוסייה של 40 אסירים ש- 92% מתוכם אובחנו כפסיכופטים על פי מבחן ה-psychopathic personality inventory ,ומול קבוצת ביקורת של סטודנטיות שלא גילו תוצאות גבוהות באבחון פסיכופטיה (vershuere,2005 ).
2 הקבוצות נבדקו במבחן הפח"מ ,לאחר שנשאלו לגבי שמות של אחרים משמעותיים בחייהם(הורים, חברים וכו') ,ולאחר מכן ביקשו מהם לנסות ולהסתיר זאת בבדיקה.
הקבוצות נמדדו בשלושה מדדים : קצב לב , לחץ דם ומוליכות חשמלית של העור
בסיכומו של דבר , נמצאו הבדלים בין הקבוצות כאשר הפסיכופטים הצליחו יותר בהסתרת המידע ,כאשר ההצלחה התבטאה בייחוד במדד של המוליכות העורית שהוא ע"פ מספר חוקרים המדד החשוב והרגיש ביותר במבחן הפח"מ (ben-sakhar,2000 ).
מגמות עתידיות בחקר השקר
עם התקדמות הטכנולוגיה ומדע הנוירוביולוגיה, ישנם חוקרי הטוענים כי לא ירחק היום בו נוכל לקרוא מחשבות .
גם כיום נערכים ניסיונות לבצע את מבחן הפח"מ המוכר והידוע , באמצעות eeg , או שיטה הנקראת" brain fingerprinting" שמונח על ראשו של הנבדק ולמדוד את התגובות ואת זמני התגובה ,לפריטים הרלבנטיים לעומת הפריטים הלא רלבנטיים .
שיטה נוספת הנבחנת ע"י החוקרים , היא איתור שקרים באמצעות fmri (mri פונקציונאלי) אשר מודד את זרימת הדם והחמצן לחלקים השונים במוח (foster 2003)
מחקר אחד מצא קורלציה בעלת משמעות בין אמירת שקר לבין פעילות מטבולית באזורי המוח האחראים על שליטה ופיקוח על טעויות (langleben in foster 2003).
סיכום ומסקנות
סקירה הממצאים של שישה מחקרים שנערכו לאורך השנים מובילה אותנו למסקנות הבאות :
כל המחקרים שנערכו בשיטת שאלות השליטה / ההשוואה הראו תוצאות שליליות , דהיינו שאין הבדל בין פסיכופטים לאוכלוסייה הרגילה .
2 מחקרים שבוצעו בשיטת הפח"מ מלמדים על תוצאות חיוביות , דהיינו שפסיכופטים מסוגלים ל"נצח" את המכונה באחוזים גבוהים יותר מאשר אוכלוסייה רגילה, ואילו מחקר נוסף לא מצא הבדלים שכאלו .לדעתי יש בתוצאות הללו הגיון מסוים מכיוון ששיטת הפח"מ מבוססת על עקרונות מדעיים כגון תגובת אוריינטציה ,שבהם נמצא כי
הפסיכופטים לוקים בחסר לעומת האוכלוסייה הרגילה . כמו כן , מבחן הפח"מ נותן משקל רב לרישום התנודות של המדד הפיזיולוגי של מוליכות חשמלית של העור, יותר מאשר למדדים האחרים של נשימה ופעילות כלי הדם וייתכן שבכך נעוצה הבעיה עם פסיכופטים .
בכל מקרה, לדעתי התוצאות שהוצגו אינן חד משמעיות והרבה מן המחקרים מצביעים על בעיות מתודולוגיות כאלו ואחרות והנושא עדיין טעון בדיקה מכמה סיבות :
ויכוח בין החוקרים על כלי מדידה יעיל לפסיכופטים - בייחוד האמור לגבי פסיכופטיה ראשונית ומשנית כאשר אף מחקר אינו מתייחס לדיכוטומיה הזאת.
מכשיר הפוליגרף עצמו , עדיין נמצא בויכוח גדול לגבי התקפות המדעית הכללית שלו כמכשיר המסוגל לנבא בהצלחה אמירת שקר ואמירת אמת.
גם אם נצא מההנחה , שהמכשיר מדייק באחוזים גבוהים , עדיין כל המחקרים שבוצעו היו בתנאי מעבדה ולא בתנאי אמת כך שהפסיכופטים שנבדקו לא עמדו במצב איום מציאותי וקשה ליצור מצב שכזה . המחקר היחידי שניסה לעשות זאת הוא המחקר של פטריק ואיאיקנו (למרות שהוא כרוך לדעתי בבעיה אתית ).
כצפוי מגמות עתידיות בפסיכופיזיולוגיה ונוירוביולוגיה , בייחוד בחקר והדמיית המוח ייתכן שיוכלו בעתיד לספק לנו כלים טובים יותר לאיתור דוברי שקר ואמת או לאיתור פחמי"ם בחקירות פליליות .
רשימה ביבליוגרפית
אלעד, א.(2005). הפסיכולוגיה של השקר ושיטות לחשיפתו.אוניברסיטת בר אילן, ר"ג.
אלעד, א.(2002). השימוש החקירתי בפוליגרף מול הביקורת המדעית. משטרה וחברה. גיליון 6 . משטרת ישראל. מתוך אתר משטרת ישראל : www.police.gov.il
American Psychiatric Association. (1994) .Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders - Fourth Edition (DSM-IV), Washington D.C.
Baird, s. (2002). The link between primary and secondary psychopathy and social adaptation. Colgate University Journal of the Sciences.vol.34.from web site: groups. Colgate .edu /cjs /2002/ psychology.htm
Barland, g. (1988).the polygraph test in the USA and elsewhere .in: gale, a. (ed.), the polygraph test: lies, truth, and science. (pp 73-96).london.uk. saga
Ben sakhar.g, (2000). A Critical Review of the Control Questions Test (CQT). Hebrew university. from web site: websites.mscc.huji.ac.il /zerolab/CQTCHAP4.PDF
Foster, k; wolpe, p. caplan, a (2003).Bioethics and the brain spectrum (e-journal). Institute of Electrical and Electronics Engineers (IEEE). USA. from web site: www.ieee.com
Hare, r. Frazelle, j. (1978). Psychopathy and physiological responses to treat of an aversive stimulus. Psychophysiology vol.15 (2).USA.
Hare, r hart, s (1993). Psychopathy, mental disorder, and crime .in: Hodgins, s. (ad.) mental disorder and crime. (pp 104-115). Saga .USA.
Ishikawa, S., Raine, A. (2002). Psychophysiological Correlates of Antisocial Behavior: A Central Control Hypothesis. In J.Glicksohn (Ed.): the Neurobiology of criminal behavior (pp.187-229). Norwell: Kluwer Academic.
James, r. Blair, r. (2003). Neurobiological basis of psychopathy. British journal of psychiatry182, 5. from web site: taylorandfrancis .metapress.com
Lykken, d. (1978).the psychopath and the lie detector. Psychophysiology vol.15 (2).USA
Patrick, c. .Iacono, g. (1989) Psychopathy, Threat, and Polygraph Test Accuracy. Journal of Applied Psychology1989, Vol.74, No, 2,347-355.
Raskin, d. (1978).scientific assessment of the accuracy of detection of deception: a reply to lykken. Psychophysiology vol.15 no.2.USA
Raskin, d. Hare, r. (1978).psychopathy and detection of deception in a prison population. Psychophysiology vol.15 (2). USA
Siever, l. (1998).neurobiology in psychopathy.in: millon, t. simonsen, e (ads.).Psychopathy anti social, criminal, and violent behavior. the Guilford press .new York / London
Verschuere, B. (2005). Deception, the polygraph, and psychopathy: The role of orienting in the Concealed Information Test. University of Ghent. from web site: https ://archive .ugent, be/retrieve/ 1946/Phd.pdf
Verschuere. B; crombez, g; de clerco, a. (2005).Psychopathic traits and autonomic responding to concealed information in a prison sample. Psychophysiology vol 42. from web site: https ://archive .ugent/
World Health Organization (1992) the ICD-10 Classification of Mental and Behavioral Disorders, Geneva.
27

תגים:

dsm · eeg · icd · mri · pcl · אישיות · אנטי · גלאי · ההשוואה · הפח · הפרעת · מוליכות · משנית · סוציאלית · עורית · פוליגרף · פסיכופט · פסיכופטיה · ראשונית · שאלות · שיטת · שקר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האם ניתן לנצח את המכונה? - פסיכופטים ובדיקת פוליגרף", סמינריון אודות "האם ניתן לנצח את המכונה? - פסיכופטים ובדיקת פוליגרף" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.