היישום אינו מחובר לאינטרנט

האם החיבור "אלה תולדות ארץ הוא מקאמה"? תיאור החיבור ודיון בשאלה האם ניתן להגדירו כמקאמה.

עבודה מס' 023083

מחיר: 155.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה:

1,789 מילים ,2 מקורות

תקציר העבודה:

האם "אלה תולדות הארץ" הוא מקאמה
hy3083

השם "אלה תולדות הארץ", מעיד באופן כללי על נושאו של החיבור האלגורי. בפתיח
לחיבור מתאר המחבר את הפנורמה של הארץ, מושא החיבור. בפתיח ניתן לראות כי
מדובר בגן העדן או אולי בארץ הבחירה.

על פי מלאכי (תשנ"ב: 177-179) וכן על פי גויטיין (1951) נראה לי כי החיבור האלגורי,
"אלה תולדות הארץ", עונה על הגדרת המקאמה.

מקורות:



?? "??? ?????? ????" ??? ?????
האם "אלה תולדות הארץ" הוא מקאמה
השם "אלה תולדות הארץ", מעיד באופן כללי על נושאו של החיבור האלגורי. בפתיח לחיבור מתאר המחבר את הפנורמה של הארץ, מושא החיבור. בפתיח ניתן לראות כי מדובר בגן העדן או אולי בארץ הבחירה.
1. בת המלך במגדל על הר האהבה. בתמונה זו, הראשונה בחיבור, מתאר הכותב את הר האהבה, אשר עליו צומח כל עץ למינהו, כאשר המקום מלא כלי נגינה במנגינתם ומזמורים ושותי שיכר ודם עינב והכל רק טוב בו. אין שטן ופגע רע לקטרג. בין הפירות והמעדנים, אנשי חיל וכולם בחורי חמד, שועים ונדיבים. בראש ההר מגדל בנוי
לתלפיות, ושוכנת בו נערה בתולה, יפה כלבנה, אשר איש לא ידעה ורק נערותיה משרתות אותה. יחד עם הנערה נמצא במקום גם משרת - נער קטן, יליד המקום, אשר הוא נמצא כל העת בסודה, ישן בחיקה ואוכל מפיתה.
קשה להגיע לנערה ואף למגדל. גם מי שירצה להיות משרתה ועבדה, יצטרך לסבול רבות כדי להגיע אליה. אם יזכה לראות אותה, יזכה לכל הטובות שבעולם. בצידו האחר של ההר, הריסות ויגון, שבר, קינה ואנחה ואבל. היין יהיה מר ומרקחותיהם ותבשיליהם רעים ומרים וכולם שם זב ומצורע, קשי יום ונכים.
2. המספר פוגש את הזקן ואת הצרוע. המספר המגיע להר, רואה איש זקן, המתאר לו שוב את התיאור מהתמונה הקודמת. ההר הוא הר האהבה ובו מגדל, שם יושבת בת מלך השולט בכיפה. מהצד השני, נמצאים אנשים מאוסים ומצורעים. המלך שלח את בתו כדי ליסר את בני האדם, כשהמטרה היא שיראתו תהיה על כל מעשיהם וסודם. קשה להתקרב אליה,
אך מי שישיגנה יהיה בעלה והוא משנה למלך. בהמשך מביע המספר את
רצונו לנסות את מזלו על ההר וזוכה בבירכת הדרך של אותו זקן שבע ימים.
3. האבן המועפת; האריות בכניסה למגדל. בעלות המספר על ההר, מתעופפת לעברו אבן. בין המספר והאבן נוצר דיאלוג, כאשר האבן פונה אליו בלשון בן אדם! "השפל גובה רומך... כי כן צוותי ממקום עקירתי". המספר שואל את האבן למה זה תרצה להמיתו, כאשר רק אם תראה את עוניו תחון אותו, בהיותו זר בארץ ללא אב ואם. עונה לו האבן
כי אם ירצה לעלות ולהשיג מבוקשו, יחשוב כי סר הצל ביום זה מעל ראשו ואין זה דבר של מה בכך, כיוון שאם יצליח להתגבר על כל המכשולים בדרכו, יבוא אל תאוותו ויפגוש את השוכנת במגדל. האבן נחה על כתפו, אך עבורו היא כתבן. המאמץ עבורו זניח וכאשר הוא מגיע סוף סוף למגדל ורואה יד שלוחה מהחלון, פותח את לוחות הדלת
ופוגש שני אריות מטילי מורא. האריות מתנפלים עליו, מטלטלים אותו וקורעים את בגדיו ולולא היה לבוש בתוכו שריון קשקשים, היו טורפים אותו עד תום. מאחר והיה משוריין, זנחו אותו האריות והלכו למקומם ולאחר שנרגע יומיים, נטל כבש בן שנתו, שיסע אותו לשניים ושב אל הפתח תוך כדי שהשליך מחצית הכבש לכל אחד מהאריות, אשר
התנפלו על הבשר והוא הצליח באותה עת לעבור [כפי שעדר הפרות עובר את הנהר כאשר דגי הפירניה עסוקים בפרה אחת זקנה].
4. מלחמת הפרש בילד סביב המגדל. דרך החתחתים אל המטרה, מובילה את המספר אל מול פרש רוכב על סוס, שהוא אזור חרב פיפיות מלוטשת כמראה וקשתו דרוכה וחיציו שנונים והוא מתעקש להשיג את הנערה ולהיות המלך. אחרי כל סיבוב סביב המגדל, הוא פוגש ילד מסכן ודל, אשר רוצה להשמידו. הילד אשר אין לו כוח ועוצמה, יודע להישמר
ממכת החרב וכך מצליח לחמוק מהפרש שוב ושוב. [ככל הנראה, זה הילד המתואר בתמונה הראשונה כמשרתה הקט של הנערה]
5. המספר פוגש גיבור חיל. המספר מבקש בנפשו לדעת את קורות הפרש.
על פני המספר חולפת רוח אלוהים והוא מבקש ממנו שיודיענו. הרוח משיב כי מזה שלוש עשרה שנה, בקור ובחום, קיץ וחורף, נאבק הפרש בילד. לעיתים יכהו ותשיג אותו ידו, אך הילד ירא ה' מנעוריו, שומר את מזוזות פיתחה ושערה ויבוא יום שימלט מן הילד. הילד הינו פלאי, אשר מחזק את הנערה לבל תתפתה אל העריץ ואל דברי
הכיבושים שלו. המספר מעדיף ילד מסכן, חכם וטוב, המבין כל מצב, על פני מלך זקן, כסיל וגיבור. הוא פונה לילד ומביע את רצונו להגיע לאותה נערה, כיוון שמבין שבידו המפתח להגיע אליה. הילד משיב לו כי עליו לרחק מרשע וללכת בדרך חכמים ובנתיב הרוחניות, אם יבקש את חסותו של האל ואז האלוהים יהיה עמו. המספר מקבל את
דבריו ומובל לבית הגבירה.
6. המספר נכנס למגדל בת המלך ומגורש משם. המספר מגיע אל הגבירה המוגנת בנערותיה ועבדיה, שומרי מזוזות פתחיה, והוא כולו חיל ורעדה. כאשר תמהה הגבירה על שתיקתו וענוונותו של המספר, פונה אל הילד לשאול על טיבו. הילד עונה כי המספר בא מקרב ילדי העברים והעם אשר גם הגבירה בקרבו, וכעת בא להיות כאחד מאנשי המגדל.
כאשר הגבירה שואלת כיצד תדע כי איש אמונה הוא, ערב לו הילד ומציעה לו הגבירה חדר אשר בו ינוח. הוא מסרב לנוח ורוצה לעבדה כל ימיו, בלי לצאת לחופשי. בעקבות זאת מוציאים אותו עבדיה החוצה, והוא קד ומשתחווה ובוכה יומם ולילה בלב נשבר. עיניו אינן משות מחלון הגברת ודמעותיו כנחל פישון נשפכות.
7. הפרש מפתה את הגברת בתכשיטים. אחרי המספר הצליח גם הפרש להגיע אל המגדל. המספר מספר לו את תלאותיו והפרש מציע לו להצטרף אליו, כי טובים השנים מן האחד. השנים מגיעים לגבירה כסוחרי תכשיטים וזו מתלהבת ונרגשת מהכסף והזהב ואילו הילד - רע הדבר בעיניו - הוא מתעלף ונופלות פניו ואומר לגבירה, הנה נלכדת בשחיתות
האהבה ומזהיר אותה מפני תאוות הבצע, אך הגבירה נלכדת באוצר הספירים והפנינים, סוגרת את חלונה, המהווה את פתח התקווה למחזרים אחריה ונשארת בפנים עם זהבה.
8. הפרש מפתה את הגברת בשירים. הפרש מבטא את מחשבותיו לגבירה בשירים, והגבירה שומעת בהם קול ענות גבורה ומספרת לנערותיה ומבקשת מהן עצה. נערותיה פותחות בשבועת אמונים ומבהירות לה כי אותו פרש מול חלונה, הינו הצרה הגדולה שבאה והוא מקור כל הרעה ודבריו דברי פשע. הגבירה חשה כי אכן, הזהב ותאוות הבצע שרפו את
ליבה ומבקשת את עצתן. הנערות מציעות לה להמתין עד שיבוא שוב אותו חורש רעה, ובינתיים היא מתפתלת בצערה ובכאביה בחדר.
נערותיה מתפתות אף הן, ובאות לבשר לפרש כיצד מתקדם הפיתוי.
הפרש, מבחינתו, עורך דברי שיר, המביע משל ובו דברי שבח והלל לנסיכה.
9. הגברת נלכדת בפח החשק ושולחת איגרת לחושקיה. יצרה של הגבירה גובר עליה. היא יודעת כי רע הדבר שהיא עושה, אך כשם שהמכור לסמים יודע את רוע מעשהו ואינו יכול לעמוד בכך, כך גם היא. היא שולחת איגרת עגומה לחושקיה המקיפים את המגדל, ומצרה על שהם הפכו אותה למטרה. היא מבקשת מהם שאם אכן הם אוהבים אותה, שיסייעו
לה בכך שיעזבו אותה. היא גם משגרת להם את האיגרת המחורזת ובה מסבירה עד כמה היא סגורה ומסוגרת ואיש לא יבוא אליה, וכיצד היא מוקפת בכל נערותיה ועד כמה דלתות המגדל סגורות ותקועות. כאשר סובבי המגדל ראו את השיר, נבהלו, נחפזו והבינו כי האהבה השלוחה להם מתוך מילות השיר, עדיין לא תאפשר להם להגיע לנערה.
החיבור
על פי מלאכי (תשנ"ב: 177-179) וכן על פי גויטיין (1951) נראה לי כי החיבור האלגורי, "אלה תולדות הארץ", עונה על הגדרת המקאמה.
נימוקי לכך הם, שהמקאמה מראשיתה, הינה חיבור שעשועים והשכלה, אשר יועדה לבני המעמד הבינוני, המשכילים, אשר היו מסוגלים להינות משעשועי הרטוריקה וכן לדון בשירים ובמליצות. ללא ספק, חיבור זה כתוב בפרוזה גבוהה מחורזת. ניתן להבחין בו בהרבה מטאפורות תנ"כיות, החל מהפתיח בו המחבר מתקן את "ונגבה" ובסוגרים כתוב
[צ"ל וקדמה], שזו לשון תנ"כית. ניתן למצוא בחיבור מושגים כמו "נותנים ליעף כוח" (ע"מ 342), "רץ כצבי וגיבור כבן ישי" (ע"מ 344) על משקל רץ כצבי וגיבור כארי, "בן אדם" (שם), "ותצחק שרה בקרבה" (ע"מ 346), "שלח תשלחו" (ע"מ 348) ועוד מושגים רבים הלקוחים מן הכתובים.
המקאמה, על פי מלאכי, לא עסקה במלכים וחצרותיהם ולא התכוונה אליהם. אכן, גם כאן, לא מדובר במלך ובחצרו, אלא במאוויים של העם, אשר חלומם תמיד להגיע אל בת המלך ובהם ישנם טיפוסים שונים, כמו המספר הדבק בתמימות, הילד שכוחו בחכמתו וצדקתו והפרש המציג את הכוח והגשמיות ויחד עם זאת, משלב את הכוח הרטורי בשיריו.
הויכוח בין המספר והאבן אף הוא מתאים למקאמה. יש במקאמה את הלשון הגבוהה, המתארת את הארץ ואת הגנים ונוף הארמון, אשר גם הוא על פי מלאכי (תשנ"ב :176), הפך להיות סמל לאולם המקדש והגן הוא סמל לארץ ישראל.
סממנים רבים באלגוריה זו מראים כי מדובר בארץ ישראל, החל מתיאור הגן כארץ הבחירה וכלה באיזכור "...אזי ישטוף בים כינרת" (ע"מ 352).
החיבור מדבר על גן נכסף, בו נמצא ארמון ובארמון מגדל ובו בת מלך, אשר דמויות שונות ומשונות, פשוטי עם ואבירים, חפצים להגיע אל בת המלך. הזוכה בה יהיה משנה למלך ויהנה מכל העולמות, אלא שהדרך אליה קשה ורצופת סבל ויסורים. סופו של דבר, שאיש אינו זוכה בה. במהלך הסיפור, אנו רואים עד כמה קשה המלחמה בין הרוחניות
והגשמיות על נפשה של בת המלך. הביטויים התנ"כיים, כמו "פתחי לי אחותי רעייתי" (ע"מ 345), מביעים את הסגנון, ואם הגן הוא הארץ ישראל, אזי נראה כי ארץ ישראל נקנית ביסורים.
למרות המסרים התנ"כיים, נראה לי כי דווקא מסר נוצרי מופיע במקאמה. אם בשתי התמונות הראשונות ניתן לראות אלגוריה לארץ ישראל ובית המקדש, כאשר הזקן והצרוע אלגוריים לברכה ולקללה, החיים והמוות, הטוב והרע, הרי שבתמונה השלישית ניתן לראות באבל סמל לחומה בצורה, כאשר האריות - הם שבעת העמים היושבים בארץ ושואפים
להשמיד את עם ישראל. התמונה הרביעית מייצגת את האמור בתנ"ך "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה'". בתמונה החמישית ישנה אלגוריה של היהודי מול מלכי הגויים, כאשר הילד המסמל את היהודי, מצליח לשרוד מכל העריצים והרוחניות בעצם מנצחת את הגשמיות. ההסתמכות על ה' ולא על הגויים, מתבטאת במטאפורה התנ"כית "ולא תאמר
אני העשרתי את אברם" (ע"מ 346). אך דווקא בתמונה זו מסתמן מפנה מהעולם היהודי לעולם הנוצרי. קבלת עול מלכות שמים לעומת תענוגות בני האדם, כשלב לפני ההגעה לארמון, כלומר לבית המקדש, מסמלת במידת מה את הסבל של אנה ואליקים, הורי מריה, אשר היו חשוכי ילדים ובעקבות זאת מגיע יהויכין לבית המקדש להקריב קורבן, למען
יוולד להם ילד.
והנה, המספר מגיע בתמונה השישית למגדל, אל בת המלך ומגורש משם.
גם יהויכין גורש על ידי הכוהנים מבית המקדש. גירוש יהויכין נבע מהיותו איש זקן ועני ומינחתו לא התקבלה, על פי המסורת הנוצרית, בבית המקדש, אלא דווקא מינחתם של העשירים והמיוחסים. כחיזוק לכך, מופיעה בתמונה הבאה תופעת פיתויי הבצע. תאוות הבצע הינה מוטיב ידוע ובזוי בדת הנוצרית, שהרי ישו הוסגר בעד שלושים
מטבעות כסף [על פי הכתוב באוונגליונים]. בתמונה השמינית ניתן למצוא את מוטיב המרגלים (ע"מ 349) , אשר הוציאו דיבתם רעה על הארץ ובעקבות זאת את הבכי על החורבן.
"ויהי בחצי הלילה" (ע"מ 350). יש כאן תיאור של הנערה הבאה לנבא לפרש את נצחונו. תיאור זה מזכיר את ניבויו של רבי יוחנן בן זכאי, לאחר בריחתו מירושלים הסיקריקית, את חורבן הבית לאספסינוס, תוך כדי כך שבישר לו כי יהיה קיסר. רמז נוסף למוטיב נוצרי, יש בשיר האיגרת של הגבירה, שם נאמר "או איש בשורה בא להביא
לענות בת היא, אזי ישטוף בים כינרת". איש בשורה הרי הוא המלאך שבא לאביה של מריה, לבשר כי תהיה לו בת. ים כינרת הוא המקום בו נעשו רבים מניסיו של ישו.
לסיכום, ניתן להסיק כי החיבור האלגורי האמור, הינו אכן מקאמה המהולה בסמלים כאהבת הדוד-צבי של שיר השירים, נופי הארמונות, כסמל לאולם המקדש והגן, שהוא ארץ ישראל. ( מלאכי, תשנ"ב: 176) יתכן כי מקאמה זו הינה בעלת אוריינטציה נוצרית, שכן ניתן למצוא בה סיפור מגמתי עם מוטיבים נוצריים.
מקורות
גויטיין, ש.ד., "המקאמה והמחברת", מחברות לספרות ה, 1951, ע"מ 26-40.
מלאכי, צ., "המקאמה הערבית והשפעתה על האלגוריה העברית", מחניים גליון 1, טבת התשנ"ב, ע"מ 176-179.

תגים:

גויטיין · מלאכי · מקמה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האם החיבור "אלה תולדות ארץ הוא מקאמה"? תיאור החיבור ודיון בשאלה האם ניתן להגדירו כמקאמה.", סמינריון אודות "האם החיבור "אלה תולדות ארץ הוא מקאמה"? תיאור החיבור ודיון בשאלה האם ניתן להגדירו כמקאמה." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.