היישום אינו מחובר לאינטרנט

תביעת מעביד בגין רשלנות עובד קטין

עבודה מס' 064550

מחיר: 131.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הציגת אפיק פעולה חדיש למיגור תופעת העסקת קטינים, תוך שימוש בדיני הנזיקין בכלל, ובדיני החסינויות בפרט.

1,728 מילים ,18 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

בתחילת העבודה אבחן את אחריותו הנזיקית הישירה של הקטין המתרשל, תוך ניתוח המצב המשפטי הקיים. בהמשכה, אראה כיצד גם במצבים בהם על פעולתו של הקטין חלה חסינות מטעמים שונים, ניתן עדיין להטיל אחריות על המעביד. לסיכום אציג את ההסדר הנזיקי הראוי לדעתי, הסדר אשר יוכל לשמש ככלי נוסף למיגור תופעת העסקת הקטינים.

תוכן עניינים:

א.מבוא
ב.רציונלים להטלת אחריות נזיקית והתאמתם לסיטואציית הקטין המזיק:
1. מניעה ועונש;
2.צדק ;
3. פיזור נזק.
ג. רשלנות של קטין כמזיק בעל נתונים מיוחדים :
1.עוולת הרשלנות בדיני הנזיקין;
2.הקטין המתרשל.
ד. אחריות מעביד כלפי צדדים שלישיים:
1.העסקת קטינים
ה. בחינת מהות החסינות וההשלכות בנוגע לסוגיה.
ו.סיכום-דעה אישית

הערת מערכת:בעבודה מופעות הערות שוליים בלבד ללא רשימה בבילוגרפית.

קטע מהעבודה:

ב. רציונלים להטלת אחריות נזיקית והתאמתם לסיטואציית הקטין המזיק
לא כל נזק גורר אחריות נזיקית, אלא רק נזק הפוגע באינטרס מוגן של היחיד. הקביעה מהו אינטרס מוגן, ומהו זה שאינו מוגן, נקבעת בכל חברה בהתאם לגישתה למהות היחיד ולמהות החברה, ובהתאם להשקפתה החברתית, הסוציאלית הפילוסופית והפוליטית. מטרתם הכללית של דיני הנזיקין היא פיצוי הניזוק על פגיעה באינטרס המוגן. קיימות מספר גישות עיקריות המתרצות את נכונות המשפט להשיב את מצב הניזוק לקדמותו באמצעות הרעת מצב המזיק. להלן אציג את הגישות העיקריות ואבדוק את התאמתן לסיטואציית הקטין המזיק.

מקורות:



תביעת מעביד בגין רשלנות עובד קטין
תביעת מעביד בגין רשלנות עובד קטין
א.מבוא
ב.רציונלים להטלת אחריות נזיקית והתאמתם לסיטואציית הקטין המזיק:
1. מניעה ועונש;
2.צדק ;
3. פיזור נזק.
ג. רשלנות של קטין כמזיק בעל נתונים מיוחדים :
1.עוולת הרשלנות בדיני הנזיקין;
2.הקטין המתרשל.
ד. אחריות מעביד כלפי צדדים שלישיים:
1.העסקת קטינים
ה. בחינת מהות החסינות וההשלכות בנוגע לסוגיה.
ו.סיכום-דעה אישית
א. מבוא
אין ספק כי העסקת קטינים וניצולם ככוח עבודה זול היא תופעה בין הרעות החולות של העולם. אולם בניגוד למה שחושבים הרבה אנשים, לא מדובר רק במחלת עולם שלישי. לצערי, גם אצלנו פשה הנגע, ולא מעטים הם הילדים המועסקים בתנאי עבודה קשים, אשר לעיתים רבות מסכנים הן את הילד והן את סביבתו.
בראשית דברי, ברצוני להדגיש כי נושא עבודה זו אינו מתמקד בתופעה זו, בהיקפה, ובמאמצים למגרה, אך מתיימר הוא להציג אפיק פעולה חדיש, תוך שימוש בדיני הנזיקין.
בתחילת העבודה אבחן את אחריותו הנזיקית הישירה של הקטין המתרשל, תוך ניתוח המצב המשפטי הקיים. בהמשכה, אראה כיצד גם במצבים בהם על פעולתו של הקטין חלה חסינות מטעמים שונים, ניתן עדיין להטיל אחריות על המעביד. לסיכום אציג את ההסדר הנזיקי הראוי לדעתי, הסדר אשר יוכל לשמש ככלי נוסף למיגור תופעת העסקת הקטינים.
ב. רציונלים להטלת אחריות נזיקית והתאמתם לסיטואציית הקטין המזיק
לא כל נזק גורר אחריות נזיקית, אלא רק נזק הפוגע באינטרס מוגן של היחיד. הקביעה מהו אינטרס מוגן, ומהו זה שאינו מוגן, נקבעת בכל חברה בהתאם לגישתה למהות היחיד ולמהות החברה, ובהתאם להשקפתה החברתית, הסוציאלית הפילוסופית והפוליטית. מטרתם הכללית של דיני הנזיקין היא פיצוי הניזוק על פגיעה באינטרס המוגן.
קיימות מספר גישות עיקריות המתרצות את נכונות המשפט להשיב את מצב הניזוק לקדמותו באמצעות הרעת מצב המזיק. להלן אציג את הגישות העיקריות ואבדוק את התאמתן לסיטואציית הקטין המזיק.
ב.1.מניעה ועונש
המזיק, בזדון או ברשלנות, פגע באינטרס מוגן של היחיד, ולכן עליו לשאת בעונש, כזה שאף ימנע ממנו ומסביבתו לחזור ולבצעו. גישה זו, בעיקר בפן ה"עונשי" שלה אינה מקובלת כיום. אך מעבר לכך, התאמתה למקרה שבו המזיק הוא קטין היא בעייתית. אומנם הקטין ביצע את המעשה, אך מחוסר מודעותו לאינטרסים חברתיים-סביבתיים ספק
אם גם בפעם הבאה ימנע מפעולה אימפולסיבית, חסרת שק"ד ואנוכית.
ב.2.צדק
גישה נוספת המצדיקה הטלת אחריות נזיקית היא גישת הצדק. מן הצדק הוא שאדם שפגע ברכוש הזולת, יפצה את הניזוק . לפי גישה זו היסוד העיקרי לקביעת אחריות נזיקית מקורו באשמה הסובייקטיבית של המזיק. ספק אם רציונל זה מתקיים במקרה בו המזיק הוא קטין. ההנחה היא שבד"כ קטין איננו בעל יכולות שכליות זהות לאלה של אדם
מבוגר. בתור שכזה, מערכת האיזונים ושקול הדעת שלו אינם מפותחים דיים על מנת להימנע מפגיעות באינטרסים חברתיים של הזולת המנוגדים, לעיתים קרובות לאינטרס האישי שלו. אם כן, לא מתקיימת כאן אשמה, ולא צודק להטיל עליו אחריות נזיקית.
ב.3. פיזור נזק
לפי גישה זו, על מנת לאפשר הקצאה נכונה של המקורות הכלכליים בחברה, יש להסיר את נטל תשלום הנזק מעל המזיק ולפזרו בין השכבות החברתיות השונות. שיטה זו מחייבת בחירה קפדנית של החייב הישיר. אם ייבחר חייב שלא יהיה בכוחו להטיל את מעמסת התשלום על הנהנים העקיפים, לא תושג המטרה של פיזור נזק. לכן יש לבחור באותו
אדם אשר בכוחו ובמעמדו לפזר את הנזק. רעיון זה, בשונה משתי הגישות המוצעות לעיל הינו מודרני, ולא היה בכוחו להשפיע על ניסוח פקודת הנזיקין , אולם הוא תופס תאוצה בעיקר במישור של הנחיית הפסיקה והחקיקה העתידיים. בבסיס הגישה עומדת ההנחה שהנזקים הנגרמים בפועל הם תוצאה של הארגון החברתי הקיים, ולא כדאי שהמזיק
הישיר יישא בהם.
נימוק זה מאפשר ואף מעודד את העברת האחריות הנזיקית הישירה מעל כתפיו של הקטין, ומגלגל אותה לפתחו של זה המסוגל לשאת בנטל.
ג. רשלנות של קטין כמזיק בעל נתונים מיוחדים
לפני שנבדוק את אחריותו הנזיקית של המעביד, ננתח את האחריות הנזיקית הישירה של הקטין:
ג.1.עוולת הרשלנות בדיני הנזיקין
הפסיקה התוותה את יסודותיה של עוולת הרשלנות וקבעה שנדרשת הוכחת קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית, הפרת החובה, קיום הנזק, וקשר סיבתי פנימי בין הפרת החובה להתרחשות הנזק. עוולת הרשלנות מתבססת על קיומה של אשמה אובייקטיבית. חובת הזהירות אשר מעוגנת בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין(נוסח חדש), קובעת כי על
אדם להימנע מעשיית מעשה "שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות". המבחן אשר לפיו נקבע קיומה של חובת הזהירות הוא מבחן הצפיות, אשר במסגרתו נבחנת יכולתו האובייקטיבית של המזיק לצפות והצורך הסובייקטיבי בכך. אולם כאשר המזיק לא נהג כפי שאדם סביר היה אמור לנהוג באותן נסיבות משום שלא היתה לו היכולת לנהוג
כך, לא קיים אשם מוסרי, אך קיים אשם משפטי. הגישה שרווחה בפסיקה באשר לקביעת היקף חובת הזהירות בעוולת הרשלנות שללה התחשבות בתכונותיו המיוחדות של הניזוק, לאור מטרתם המרכזית של דיני הנזיקין המחייבת פיצוי ללא קשר לזהות המזיק ומגבלותיו.
ג.2.הקטין המתרשל
לפי סעיף 9 לפקודת הנזיקין קטין מתחת לגיל 12 נהנה מחסינות מלאה מפני תביעות בנזיקין. החוק קובע סטנדרט אובייקטיבי-חיצוני שאינו מתחשב בהתפתחותו השכלית של הילד המזיק. כתוצאה מכך יכול להיווצר מצב בו קיים אשם מוסרי אך בשל החסינות המוצעת לא קיים אשם משפטי.
על מנת למנוע מקרה הפוך בו קיים אשם משפטי אך לא אשם מוסרי, קטינים מעל גיל 12 ייבחנו במבחן סובייקטיבי-אובייקטיבי שנקבע בפסיקה: סובייקטיבי-מידת הזהירות שיש לצפות מילד כזה היא זו שניתן לצפות מילד בגילו; אובייקטיבי- ילד בעל כושר רגיל של הבנה ושיפוט.
בהשוואה לכך, המשפט המקובל האנגלי אינו מכיר בגיל מינימלי אחיד של אחריות בנזיקין, אלא הוא חותר לכיוון קשירת אחריותו של הקטין למצבו השכלי בהתאם להתפתחותו. לכן סביר שבשיטה זו הפער בין האשם המוסרי לאשם המשפטי יהיה מצומצם יותר מאשר בשיטה כמו שלנו, בה האחריות נקבעת לפי נתון אובייקטיבי חיצוני.
אם כן, במקרה ובפני הניזוק נחסמה האפשרות לתבוע את הקטין בשל חסינות המוענקת לו על-פי הדין, האם יוכל הוא להפנות את תביעתו כלפי מעבידו של אותו קטין?
ד. אחריות מעביד כלפי צדדים שלישיים
סעיף 13 לפקודה קובע את אחריותו של מעביד למעשה שעשה עובד שלו אם הרשה את המעשה, ואם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו. היתרון במצב חוקי זה הוא שבידי הצד שלישי שניזוק שמורה האפשרות לתבוע את המעביד או העובד. קיימים מספר רציונלים העומדים בבסיס האחריות השילוחית של המעביד. אם ההנחה היא שמטרת דיני הנזיקין
היא לפצות את הניזוק, הרי שאפשרות זו פותחת בפני הניזוק סיכוי רב יותר לגבות את הנזק, כיוון שבד"כ המעביד הינו בעל אמצעים רבים יותר מאלו של העובד. ההצדקה העומדת בבסיס ההסדר היא ההנחה כי למעביד יש שליטה גמורה על מעשי העובד, וכי ביכולתו היתה למנוע את פעולתו המזיקה של העובד. בשל כך דורש החוק כי על מנת
להטיל אחריות נזיקית על המעביד יש צורך בקיומה של שליטה גמורה. ההנחה היא שהעובד פעל לטובת המעביד, ולשם קידום מטרותיו. תחושת הצדק דורשת במקרים כאלה, כי המעביד שיהנה מפירות עמלו של עובדו אם פעל כדין יישא באחריות אם העובד פעל למענו שלא כדין.
ד.1.העסקת קטינים
סעיף 32 לאמנה לזכויות היחד עוסק בזכות הילד שלא להיות מנוצל כלכלית, בזכותו שלא לעבוד בעבודה מסוכנת או בעבודה הפוגעת בתהליך חינוכו ובזכותו שלא לעבוד בעבודה שתפגע בהתפתחותו התקינה. הסעיף מטיל על המדינות חובות חקיקה מפורשות ביחס למספר היבטים הקשורים לעבודת ילדים.
החוקים המרכזיים המסדירים עבודת קטינים במדינת ישראל הנם חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953 וחוק החניכות, תשי"ג-1953. חוקים אלה כוללים הוראות המתייחסות לדרישות האמנה והועדה וקובעים גיל מינימום לתעסוקה - סעיף 2 לחוק עבודת הנוער אוסר על העסקת קטינים מתחת לגיל 15, אם כי שר העבודה רשאי, במקרים מיוחדים, לאשר
עבודה של קטינים בני 14 ומעלה. עם זאת, לגבי הרוב המכריע של הילדים, המכוסים על-ידי חוק לימוד חובה, תש"ט-1949, גיל המינימום הנו 16 . בנוגע לענישה-קיימות סנקציות פליליות למפר את ההוראות בנושא עבודת ילדים הן לפי חוק עבודת הנוער והן לפי חוק החניכות.
למרות זאת, דו"ח מקיף שהוכן ע"י האגודה הבינלאומית לזכויות הילד בישראל והוצג ב 12/07/2002 בפני וועדת האו"ם לזכויות הילד בז'נבה קבע כי נכון לספטמבר 2000 בישראל מועסקים בניגוד לחוקי העסקת נוער כ-20 אלף נערים ונערות. הדו"ח קבע כי קטינים אלה מועסקים במקרים רבים בתנאי ניצול מחפירים, ובאופן שעלול לסכן את
הקטין ואת סביבתו.
כתוצאה מכך השאלה בדבר האפשרות שמעביד יתבקש לפצות ניזוק בגין עוולה שביצע קטין בזמן ששימש כעובד שלו, הינה רלוונטית ובעלת נפקות משפטית.
ה. בחינת מהות החסינות וההשלכות בנוגע לסוגיה
כאמור, סעיף 9 לפקודה קובע את חסינותו של קטין בפני תביעה על עוולה נזיקית. השאלה היא האם מדובר בחסינות מהותית או שמא במחסום דיוני גרידא. לשאלה זו יש נפקות חשובה לגבי אחריותו של המעביד לפעולות הקטין. התכונה העיקרית של האחריות השילוחית היא, כי אין אחריות שילוחית אם אין גיבוש אחריות אצל העובד.אולם,
אחריותו של המעביד איננה קשורה באפשרות המעשית לקבל פסק דין נגד העובד, אלא תלויה בתשובה לשאלה האם מבחינת הכללים המהותיים של אחריות בנזיקין בוצעה עוולה ע"י העובד.
ראשית ,חשוב לציין כי קטין אשר ביצע מעשה מתוך חוסר הכרה אינו אחראי בנזיקין-והחסינות המוענקת לו במקרה זה היא מהותית לכל הדעות. אולם כאשר הילד מכיר במעשיו שוב חוזרים אנו לאותה הצומת.
מחד, לאור הרציונלים העומדים בבסיס הטלת אחריות נזיקית, נראה כי לפחות בכל הנוגע לרציונל של מניעה ועונש, ולזה של צדק, הילד הוא חסר כוח שפיטה ומצבו הנפשי מהווה נימוק לפטור מהותי. לפי גישה זו, מכיוון שהקטין עצמו אינו נושא באחריות נזיקית, לא ניתן יהיה לתבוע את המעביד על נזקו של הקטין.
מאידך, התומכים בדעה הרואה את חסינותו של הקטין כהגנה דיונית מסתמכים על ניסוחה המילולי של ההוראה בסעיף 9. הפקודה נוקטת במילים" לא תוגש תובענה..", ובהקשה מסעיף 18 לפקודה המורה שבעל ואישה לא יכולים לתבוע זה את זו בנזיקין שם נקבע כי מדובר במחסום דיוני, המסקנה הנובעת היא כי גם כאן מדובר במחסום ממין זה.
בנוסף, הסעיף מגן על קטין בפני כל תביעה המתבססת על פקודת הנזיקין. לכן אם המניעה היא דיונית בלבד, והקטין מכיר במעשיו ובאופן מהותי יכול הוא לחוב בנזיקין, הרי שניתן יהיה לתבוע את המעביד.
בנוסף לכך, צורת ניתוח זו תועדף על אלו הדוגלים ברציונל פיזור הנזק. העובדה כי קטינים מועסקים בעבודות שלעיתים יכולות אף לגרום נזק לסביבה היא תוצאה של ארגון חברתי לקוי, ולכן מן הראוי שהחבה תשא בנזק העלול להיגרם מהעסקתם. גישה זו נכונה בוודאי כלפי המעביד שיצר את הסיכון. המעביד עומד בראש רשימת האנשים
שביכולתם לפזר את הנזק. "בכוחו של זה לבטח את עצמו בפני ההפסד הכספי שיהיה עליו לשאת בשל רשלנות משמשו, ולפזר את הוצאות הביטוח הזה בין בני הציבור, הנהנים משירותיו, עד כלילתן במחירים שאלה ישלמו לו בעבורם"
לגבי אותו מעביד מתקיימים גם שאר הרציונלים העומדים בבסיס הטלת אחריות נזיקית. נראה שצודק להטיל עליו אחריות נזיקית לאור הסיכון הרב שיצר, וכן סביר שהסדר זה ימנע ממנו לחזור על התנהגות זו.
ו.סיכום-דעה אישית
אודה על האמת. בתחילת העבודה ובשלב חיפוש החומר, האינטואיציה הבסיסית שלי היתה לרצות לראות בחסינות המוצעת בסעיף 9 כחסינות מהותית. ההרגשה שלי היתה כי כך תוענק לקטינים מלוא ההגנה. ולמרות שברור היה לי כי תחת מטרייה רחבה זו יכולים לחסות לא מעט מקרים בהם ראוי להאשים את הקטין שביצע את העוולה, הייתי מוכנה
לתת לקטן ליהנות מן הספק.
אולם, לאחר עיון מעמיק יותר, ראיתי שהמחסום הדיוני מספיק איתן הוא על מנת להגן על הקטין במקרה הצורך, ומצד שני הוא מספק את הגמישות הנדרשת על מנת לגלגל את האחריות הנזיקית לפתחו של מי שלדעתי,לפחות,צריך לשאת בה, ולשמש בסופו של דבר ככלי המגן על הקטין.
לצערי, הנתונים מראים כי האיום הפלילי אינו חזק דיו, וכי מעבידים רבים, משיקולים של חיסכון ונוחות, מעסיקים קטינים, לעיתים רבות בתנאי עבודה מחפירים. במציאות זו, יש סיכוי שהמנוף הנזיקי יוכל לשמש ככלי נוסף למיגור תופעה בזויה ומסוכנת זו.
Salmond, Torts, 6th ed.,p.12
Glanville Williams, "The Aims of the Law of Tort", op. cit.,p.135
Guido Calabresi, "Some Thoughts on Risk Distribution and the Law of Torts"' 70 (1961) Yale L.J. p.499
Broom v. Morgan (1953) 1 A11 E.R. 849
ע"א 145/80 ועקנין נ' מדינת ישראל, פ"ד לז (1) 113, פסק דינו של השופט ברק.
עקרון המעונה "עקרון הגולגולת הדקה" ראה: ת.א. (ת"א) 65/90 מישל ביתן נ' קופ"ח של ההסתדרות ואח'. טרם פורסם.
M.A. Millner, "Negligence in Modern Law"(London, 1967) 18.
מבלי להתייחס לשאלת האשם התורם שהתאפשר בפסיקה להלו ע"א 61/89 מדינת ישראל נ' שלום אייגר(קטין) פ"ד מה(1), 580.
ת"א (ת"א) 998/92 רועי סלמה ואח' נ' מרים שדה ואח', (טרם ופרסם)
Cf. H. Shulman, "The Standard of Care Require of Children", 37 (1927-28) Yale L.J., 618
המינוח אחריות שילוחית איננו מדויק, שכן במודל הרגיל של דיני השליחות השלוח, דהיינו העובד, איננו נושא באחריות במידה ולא חרג מהשליחות. ראה להלן הדיון ג' טדסקי, "חסינות המעביד ואחריות העובד", משפטים יג, תשמ"ג 81, 81-83.
רעיון זה מכונה בספרות "עקרון הכיס העמוק", ראה
Limpus v. London General Omnibus Co. (1862) 1 H. C. 526
פקודת הנזיקין (נוסח חדש), סעיף 2.
ברנזון, "הרהורים על אחריותו של המעביד", "הפרקליט", כרך 16, עמ' 113, 114..
"1. States Parties recognize the right of the child to be protected from economic exploitation and from performing any work that is likely to be hazardous or to interfere with the child's education, or to be harmful to the child's health or physical, mental, spiritual, moral or social development.
2. States Parties shall take legislative, administrative, social and educational measures to ensure the implementation of the present article. To this end, and having regard to the relevant provisions of other international instruments, States Parties shall in particular:
(a) Provide for a minimum age or minimum ages for admission to employment;
(b) Provide for appropriate regulation of the hours and conditions of employment;
(c) Provide for appropriate penalties or other sanctions to ensure the effective enforcement of the present article" (emphasis added). 
למעט עבודות מסוימות בחופשות הקיץ, אשר ניתן להעסיק בהם ילדים מגיל 14 ומעלה לפי סעיף 2א לחוק עבודת הנוער.
רבים המקרים בהם דווח על העסקת קטינים פלסטינאים בעבודות בניה ופיגומים.
אהרון ברק, "אחריות שלוחית בדיני הנזיקין", (1964), עמ'71.
גד טדסקי, דיני הנזיקין-תורת הנזיקין הכללית, מהדורה שנייה, תשל"ז, עמ' 144.
אהרון ברק, אחריות שילוחית בדיני נזיקין, 1964, 78.
ע"א 236/58 שפר נ' הרשפינקל, פ"ד י"ב, 163.
ע"א 338/60 מדינת ישראל נ' אורידה מדר, פ"ד ט"ו 1569, 1593

תגים:

אחריות · דיונית · חסינות · מהותית · מעביד · נזיקית · נזק · פזור · קטין · רשלנות

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תביעת מעביד בגין רשלנות עובד קטין", סמינריון אודות "תביעת מעביד בגין רשלנות עובד קטין" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.