היישום אינו מחובר לאינטרנט

מוצר מהונדס- אורז מוזהב

עבודה מס' 064468

מחיר: 288.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: פיתוח אורז מוזהב בעולם- פיתרון הכרחי למחלת ה- VAD

3,032 מילים ,4 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

המחסור בוויטמין A, יוד או ברזל היא הסיבה המרכזית להתפשטות מחלות ועלייה בהיקף התמותה ברחבי העולם. התופעה נפוצה בעיקר בקרב ילדים- להם מערכת חיסונית פגיעה יותר, מה שגורם גם לפגיעה בהתפתחות ובגדילה שלהם במקרים הקלים, עד מחלות ומוות במקרים הקשים יותר.
הדרך הטובה ביותר למניעת התופעות הללו היא תזונה המבוססת על ירקות, פירות ומאכלים אורגאניים אחרים. הבעיה היא שלילדים רבים, במיוחד באזורים צפופים ועניים כמו ביבשת אפריקה, או דרום מזרח אסיה- לאלו אין את היכולת להתמיד במשטר דיאטטי שכזה.
הדרך השנייה בטיבה, שמיועדת לכל אותם אנשים היא דרך יבולים מזינים, המרכזים בתוכם את המרכיבים הדרושים לגוף האדם כדי למנוע את המחסור בוויטמינים הנחוצים הללו. כבר בשנת 1999 מצאו שני מדענים את הדרך לרכז את אותם מרכיבים ולשלב אותם בגרעיני אורז, שלאחר העיבוד קיבל צבע מעט כהה מהצבע המקובל של אורז, ועל כן כונה "אורז מוזהב".
אורז מוזהב, כחלק בתעשיית הביוטכנולוגיה המתפתחת בעולם, הוא מוצר גנטי- כלומר מוצר שעבר שינוי במבנה המולקולארי שלו. מוצר זה ידוע ברחבי העולם כדבר שיכול להציל חלק גדול מהעולם מפני מחלות קשות ואף מוות. המילה "ידוע" בהקשר זה תהיה לא מדויקת, כי בכל הקשור למוצרים מהונדסים גנטית, מאוד תלוי את מי אנחנו שואלים. גם היום, כ-7 שנים לאחר התגלית המרעישה, מתעסקים המדענים המפתחים בעיקר בהסברה ובשכנוע העולם בדבר החיוניות, היעילות והבטיחות של האורז המוזהב.

בעבודה זו ארצה נעמוד על מספר אלמנטים בנושא:
1. הצרכים שהביאו לחיפוש שבסופו התגלה האורז המוזהב.
2. התהליך הכימי שיצר את המוצר המהונדס המקורי ואת מקצי השיפורים מאז.
3. איפה עומד המוצר היום, הן מבחינת טכנולוגיה והן מבחינת החוק.

תוכן עניינים:
מבוא
סקירה כללית
אורז מוזהב- מדוע?
מחלת ה-VAD והדרך לרפא אותה
התפתחות האורז המוזהב
הפן המדעי
רגולציה
דו"ח הערכת בטיחות
נטל פיננסי בלתי נסבל
פרויקט האתגר הגדול בבריאות העולמית"
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

הפיתוח של זני צמחים עם הרכב כימי משופר, דוגמת "האורז המוזהב", שמועשר בקרוטן, מביא לתוצר יותר טוב מבחינת הערך התזונתי, דבר שהוא בעל חשיבות גדולה ביותר בארצות שבהן יש עוני ומחסור במזון (Potrykus, 2001). שאלה נוספת שמתעוררת היא, באיזו מידה יש שיפור ביבול ומה החיסכון האמיתי כאשר מגדלים צמחים מהונדסים. התשובות לשאלות אלו חורגות משיקולים מדעיים טהורים, ואינני מוסמך להיכנס לשיקולים כלכליים ופוליטיים שקשורים לכך.
מצטיירת תמונה שיש יתרונות לא מבוטלים לצמחים מהונדסים על אף הוויכוח הסוער. אם כן, אם הכל כל כך טוב וברור ומבטיח (ונתעלם לרגע מן הקשיים בדרך לייצור זני צמח "משופרים") מדוע רבים כל כך האנשים שמתנגדים בחריפות להנדסה גנטית של צמחים ושיווק תוצרתם?

מקורות:

שואלים. גם היום, כ-7 שנים לאחר התגלית המרעישה, מתעסקים המדענים המפתחים בעיקר בהסברה ובשכנוע העולם בדבר החיוניות, היעילות והבטיחות של האורז המוזהב.
בעבודה זו ארצה נעמוד על מספר אלמנטים בנושא:
הצרכים שהביאו לחיפוש שבסופו התגלה האורז המוזהב.
התהליך הכימי שיצר את המוצר המהונדס המקורי ואת מקצי השיפורים מאז.
איפה עומד המוצר היום, הן מבחינת טכנולוגיה והן מבחינת החוק.
אך לפני שאכנס לעומק הנושא של אורז מוזהב, כאשר מדברים על מוצרים ביוטכנולוגיים יש להציג תחילה את הסוגיה העולמית שתעשייה זו שקועה בה כדי להבין את הרקע.
סקירה כללית- מוצרים גנטיים, כן או לא?
בתקופה האחרונה מתנהל ויכוח קולני וסוער בין תומכי השימוש במזון המהונדס לבין מתנגדיו, באשר לשימוש במוצרים אלה. למי שמסתכל מהצד בוויכוח זה קשה לפעמים לגבש עמדה ברורה, כאשר לפעמים הויכוח דומה יותר לדו-שיח בין חרשים מאשר לדיון עניני.
איש לא יכול להטיל ספק בצורך להגדיל את יבול המזון בעולם כולו, על מנת לספק את הצרכים המינימאליים של אוכלוסייה הולכת וגדלה על פני כדור הארץ. אין גם סימן שגידול זה ייפסק בעתיד הנראה לעין. לכן יש להכיר באמת - אנו חייבים ליצור יותר מזון והצמחים נשארים כמעט המקור הבלעדי שעשוי לענות על הצרכים.
בו בזמן, גם ברור, שבעזרת הנדסה גנטית ניתן לשנות את יכולת הייצור של צמחים מבחינה כמותית ואף איכותית. ניתן לשנות, כתוצאה של הנדסה גנטית של צמחים, את השיטות האגרונומיות. לדוגמה, ניתן לשפר את עמידותם של צמחים בפני מחלות או חרקים ועל ידי כך, אולי, לחסוך בשימוש בחומרים נגד פטריות או קוטלי חרקים. עמידות
בפני קוטלי עשבים יכולה לשפר את יכולת ההתחרות של צמחים מהונדסים עם עשבי בר בשדות של גידולים חקלאיים.
הפיתוח של זני צמחים עם הרכב כימי משופר, דוגמת "האורז המוזהב", שמועשר בקרוטן, מביא לתוצר יותר טוב מבחינת הערך התזונתי, דבר שהוא בעל חשיבות גדולה ביותר בארצות שבהן יש עוני ומחסור במזון (Potrykus, 2001). שאלה נוספת שמתעוררת היא, באיזו מידה יש שיפור ביבול ומה החיסכון האמיתי כאשר מגדלים צמחים מהונדסים.
התשובות לשאלות אלו חורגות משיקולים מדעיים טהורים, ואינני מוסמך להיכנס לשיקולים כלכליים ופוליטיים שקשורים לכך.
מצטיירת תמונה שיש יתרונות לא מבוטלים לצמחים מהונדסים על אף הוויכוח הסוער. אם כן, אם הכל כל כך טוב וברור ומבטיח (ונתעלם לרגע מן הקשיים בדרך לייצור זני צמח "משופרים") מדוע רבים כל כך האנשים שמתנגדים בחריפות להנדסה גנטית של צמחים ושיווק תוצרתם?
יש לזכור שהמתנגדים הם לא רק אוהדי סביבה שרופים, המפלגות "הירוקות" למיניהן בארצות הברית ואירופה. בין המתנגדים גם מדענים רציניים ושקולים.
היכן, אם כן, הבעיות?
הבעיות קיימות והן במישורים שונים - מדעיות, חברתיות, כלכליות וגם אתיות. הבעיות משולבות זו בזו והן סבוכות. תורמת לכך אי הוודאות לגבי חלק מן העובדות, קיומן של השערות שרק חלקן מבוססות וכמובן היבטים רגשיים לא מבוטלים.
המסקנות מן השאלות שהעליתי לדיון הן, שלא די לפתח זנים חדשים. פיתוח זה חייב להיות מלווה בהסברים ועזרה טכנית למשתמשים, שלא לדבר על נדיבות מסוימת מצד היצרנים לגבי הצרכנים. חייב להתקיים דו-שיח מתמיד בין כל הגורמים ובמיוחד בין אנשי המדע והקהל הרחב של הצרכנים. האם יש צורך או הצדקה לחקיקת חוקים המגבילים,
או מונעים, מחברה מסחרית ליצור צמחים מהונדסים?
על שאלות אלו רק החברה יכולה לענות, כאשר יש בידי המחליטים המידע הדרוש. כמו בכל תהליך חדש - יש יתרונות ומגרעות.
"אורז מוזהב"- מדוע?
תופעת החסך בוויטמין A כפי שהצגנו כבר במבוא נקראת VAD (Vitamin A Deficiency). מחלה זו גורמת מדי שנה לכ-350,000-500,000 מקרים של עיוורון קשה בקרב ילדים ברחבי העולם. מקרים אלו היוו רק את יריית הפתיחה של המחלה, שכן יותר ממחצית החולים הללו נפטרו כתוצאה מ- VAD תוך פחות משנה מפרוץ המחלה אצלם. ה- VAD פגע
במערכת החיסונית של כ- 40% מהילדים עד גיל 5 במדינות המתפתחות, מה שהעלה משמעותית את הסיכוי ללקות בעיוורון חמור.
הסכנה, אם כן, בהיעדר מספיק וויטמין A בגוף ברורה כעת, ויש למצוא לה פתרון דחוף כי העולם גווע. תפוחי אדמה (שעלו כאופציה חלופית למוצרים גנטיים) הם דוגמה טובה לזן שלעיתים עשיר בוויטמין A ולעיתים לא. התפוח הכתום המבריק מכיל מספיק וויטמין A כדי להשפיע על גוף האדם, לעומת התפוח הלבן- שאינו מכיל כלל את
הוויטמין הנחוץ. לכן, במקרה הזה נרצה להביא את העובדות הללו למודעות הציבור ולשכנע אנשים שמשתמשים בתפוחי אדמה לבנים לעבור לאלו הכתומים. במקרה של אורז- אין אף זן של אורז שיכול להוות תחליף שמספק וויטמין A.
גידולים של אורז רגיל אמנם מכילים את וויטמין A אך הוא לא מגיע לפרי- לחלק האכיל. הקליפה של גרעיני האורז מכילים מספר מרכיבים חיוניים כמו וויטמין B אך לא את וויטמין A . גם מרכיבים אלו הולכים לאיבוד בתהליך העיבוד וניקוי האורז, אלו שמאפשרים לו להישמר זמן רב. גריני אורז שלא עוברים עיבוד- המוכרים כאורז חום
אמנם יכילו את אותם מרכיבים חיוניים אך ניתן יהיה לצרוך אותם רק בטווח הקצר- עובדה שמתנגשת עם אופי הצריכה של אורז- כמוצר בסיסי בחלק גדול של העולם. כל אלו הן הסיבות המוכרות כיום לתופעות עיוורון והתפשטות מחלות בקרב ילדים החיים החברות המתבססות על אורז כמרכיב מזון עיקרי.
באורז מוזהב שני הוויטמינים הנחוצים (A ו- B) מוכנסים בתהליך הגנטי של יצירת האורז. הצבע הזהוב השולט בגרעינים אלו מעיד על הריכוז הגבוה של ויטמין B.
מאז פיתוח האב טיפוס של אורז מוזהב ב-1999 פותחו עוד שתי גרסאות משופרות (על תהליך הפיתוח יפורט בהמשך) עם תוספות של פרוטאין ?, אשר ממנו מייצר הגוף את וויטמין A. המטרה של המפתחים היא לספק לצרכן את הכמות הנדרשת מוויטמינים אלו ב: 100-200 גרם אורז בלבד, כך שגם אם עלות המוצר הגנטי תהיה מעט גבוהה מהמוצר
המסורתי, גם אוכלוסיות עניות- שהן לרוב קהל היעד של המוצר הגנטי- גם אלו יוכלו ליהנות ממנו. הגרסאות המעודכנות של האורז המוזהב נועדו גם כדי להרחיב את קהל היעד גם לאוכלוסיות שלא מתבססות רק על אורז - שם המוצר המהונדס יהיה חלק מדיאטה מרובת וויטמין A לחיזוק ההתפתחות של ילדים.
מחלת ה- VAD והדרך לרפא אותה
תופעת המחסור בוויטמין A נפוצה בעיקר בדרום מזרח אסיה ואפריקה (Humphrey 1992) :
השטחים המסומנים באדום מראים על אזורים שנגועים במחלת ה- VAD בצורה הקשה ביותר.
השטחים המסומנים בכתום וכתום בהיר מראים אזורים שנגועים במחלה ברמות שונות, פחותות יותר.
השטחים הירוקים מראים אזורים שאינם לוקים כל במחלת ה-VAD
השטחים המסומנים בתכלת מראים אזורים שאין מידע זמין לגביהם.
באזורים אלו מעריכים שחיים כ-400,000,000 בני אדם המתבססים על אורז רגיל כמרכיב מזון עיקרי והתוצאות הנגלות בשטח מדאיגות:
מיליוני מקרים של עיוורון בלתי הפיך
פגיעה בהתפתחות והתחזקות העצמות
פגיעה בצלם אנוש כאשר חושפים את שאר האוכלוסייה לחולים ומגדילים את הסיכוי להידבק במחלה.
באזורים כפריים נידחים האורז המוזהב יכול לשמש כגורם מרכזי במנגנון הפצת וויטמין A בקרב האוכלוסייה המקומית. על מנת להשיג מטרה זו יש לעשות מאמץ מרוכז, מתואם וחסר פשרות. פרויקט מעין זה חייב לכלול גיוס מדענים, מגדלים, הקמת חוות גידול, כל זאת יחד עם קביעת תקנות וחוקים (על תהליך הרגולציה נפרט בהמשך). בנוסף
יש להכשיר אנשי הסברה שישחקו תפקיד ראשי בהשקת המוצר והצגתו הן למגדלים, אנשי החקלאות, והן לצרכנים .
שיעור החולים ב-VAD בקרב ילדים עד גיל 6
המדינות המסומנות באדום מצביעות על אוכלוסייה שצורכת 400 גרם אורז ביום לנפש, לעומת שאר המדינות- שם צורכת האוכלוסייה 200 גרם אורז ביום לנפש (Humphrey 1992).
התפתחות האורז המוזהב
גם כיום, כשהאורז המהונדס עדיין נלמד ומבוקר במעבדות ובמחקרים- אפילו השמרנים ביותר מודים שהמוצר, באם לא יתגלו בו שום סימפטומים לתופעות לוואי שליליות, ימלא אחר הצורך הנדרש של גוף האדם לוויטמין A ויחסל את תופעת ה- VAD המאיימת.
פרויקט אורז המוזהב התפתח בשלושה שלבים:
יחס וויטמין A לגרם אורז אחד
שנה
שם השלב
1.6%
1999
אבטיפוס
6%
2003
GR1
31%
2005
GR2
הסוגיה באיזו מן הגרסאות להשתמש- ובכן, הדבר תלוי בתוצאות המחקרים שנערים במקביל על כל הגרסאות ועל הצורך הנקודתי בכל אזור- בהתבסס על הדיאטה המקומית. בעוד שהשאיפה שלנו היא שלכולם תהיה האפשרות לאכול כפי שרק ירצו ולנהל תזונה תקינה, מספיקה בדיקה שטחית של המצב בשטח כדי לגלות שבאזורים נרחבים ברחבי העולם זו
לא התמונה והמצב לא ישתנה בקרוב. ישנן מספר סיבות לכך שיש בני אדם בעולם שלא זוכים לחופש מוחלט בהחלטה מה וכמה לאכול:
תנאים פיסיים- אקלים מגביל, עונות השנה וכו'
רגולציה- תקנות ממשלתיות (איסור הכנסת מזון- אפילו במדינות מפותחות).
תרבות- חוקי דת ומסורת.
לוגיסטיקה- מקומות מרוחקים שלא מגיעה לשם אספקת מזון סדירה
מוגבלות פיננסית- בעיקר לאוכלוסייה הענייה באפריקה או דרום מזרח אסיה.
אחד היתרונות הגדולים עליו התבססו מייצרי האורז המהונדס למוצר שלהם זה שהוא אינו סוטר אף אחת מהסיבות המובאות כאן וניתן לצפות אם כך שהוא יפתור בעיות כפי שאף פיתרון שהוצע בעבר היה מסוגל לכך. בנוסף לכך, פשטות תהליך הגידול שלו ואופן הכנתו תקל על הפצתו ותגדיל את היעילות שלו בקר מרכזי אוכלוסייה גדולים
במיוחד. הערכות מדברות על תיקצוב של 2 מיליון דולר כדי להפיץ בצורה מלאה את המוצר במדינות קטנות כמו נפאל וגאנה- מדובר על סכום לא גבוה שהמשלות המקומיות יכולות לעמוד בו בעצמן, ללא צורך בהישענות על תרומות או מענקים.
הפן המדעי של הפיתוח
אורז מוזהב מתבסס על עיקרון פשוט- למרות העובדה שאורז רגיל מכיל כאמור את הוויטמין רק בצמח אך לא בגרעין האורז, אנו רחוקים רק שני צעדים מהפיכתו לבריא כפי שאנו דורשים. לאורז המקורי מוסיפים שני מרכיבים בלבד:
Phytoene Synthase (PSY)
Phytoene Desaturase (CRT1)
התהליך כמעט והושלם, והתוצאה הסופית כמעט הושגה- הצטברות פרוטאין ? במידה מספקת בגרעין האכיל של האורז (Schaub 2005)
התהליך הכימי מתואר בתרשים הבא:
הדור הראשון:
פריצת הדרך הראשונה בפיתוח האורז המוזהב הייתה תוצאה של שיתוף פעולה בין פיטר באייר ואינגו טריקוס, בסביבות תחילת שנת 1999. הם הגישו עדות לכך שניתן לייצר פרוטאין ? בגרעין האורז. אז עוד חשבו שיש לשלב בנוסף לשני המרכיבים שציינו גם מרכיב שלישי כדי ליצור את הוויטמין הנחוץ. מרגע הגילוי ורישום הפטנט, התפנו
המדענים לשיפור הדרכים לייצור וצבירת הוויטמין הנחוץ בגרעין האורז כדי להגדיל את הריכוז שכבר מצאו בראשית הדרך. אב הטיפוס של המוצר לא הצליח להכיל את הכמות הנדרשת של וויטמין A כפי שצריכים או רוצים לצרוך אצל קהל היעד של המוצר. אולי בשביל אוכלוסיות שמשתמשות במוצר רק כדיאטה מרובת וויטמין A לחיזוק הגוף
התצורה של אב הטיפוס כן תתאים להם- אבל בטח לא לקהילות העניות שם ה-VAD נפוץ יותר. הן, שמתבססות על אורז, אחוז נמוך של וויטמין A באורז (%1.6 לגרם אורז) יאלץ אותם לרכוש כמות גדולה של המוצר, וכך נאבד את היתרון שלו שבעזרתו רצינו להפיץ אותו שם. מאמצים אלו הביאו לפיתוח הדור הראשון של המוצר שסימונו- SGR1.
בגרסה זו הסתפקו כבר בשילוב של שני המרכיבים הראשונים שציינתי (PSY, CRT1) והצליחו לוותר על המרכיב השלישי. יתר על-כן, המרכיבים הללו באו לידי ביטוי רק בגרעין האורז- מה שהגביר את היעילות שלהם. שעור הפרוטאין ? שהושג בחממות לא שונה בהרבה מהגרסה המקורית אך לעומת זאת, בגידולי השדה עלה שיעור הפרוטאין ושילש
את עצמו. הסיבות לכך כפי שהצביעו החוקרים:
שיפור בתנאי הגידול- התאפשר בגלל שיפורים טכנולוגיים.
בחירה נכונה של תהליכי הגידול- בהסתמך על ניסיון שנצבר עם האב-טיפוס.
בכל מקרה, כעת הגיעו לרמת המצאות של הפרוטאין (6% לגרם אורז) כך שיספק את הצרכים של ילדים באוכלוסיות המתבססות על אורז (Dawe 2002).
הדור החדש:
הדור הראשון של האורז המוזהב היה בעל ערך רב בהוכחת התגלית והכרה של הרעיון בעולם. אולם, כדי להילחם היתר יעילות במחלת ה- VAD היה ברור שיידרש ריכוז גבוהה יותר של פרוטאין ? בגרעין האורז. בעוד שרק שני מרכיבים כימיים נדרשו כדי להשיג את התוצאה הקיימת, ההיגיון אומר שיש לנסות ולזהות את צוואר הבקבוק בתהליך
הכימי המתרחש לאחר שילוב המרכיבים ולראות כיצד ניתן לפתור אותו על-ידי הוספת מרכיב נוסף (שטרם נוסה) או שינוי בכמויות המרכיבים הקיימים. את הפיתרון ניתן היה להשיג על ידי ניסויים בצמחים כאשר בכל פעם משנים את הרכב הכימי ו\או את הכמויות מאותם מרכיבים- עד להגעה לרמה הנדרשת. חקור ומצאו שהמרכיב PSY הוא זה
שמקשה על התהליך הכימי ומהווה למעשה את צוואר הבקבוק אותו חיפשו המדענים. בנוסף, הם מצאו שכאשר בוחנים גנים של PSY ממקורות שונים- אורז ותירס נתנו את התוצאות הטובות ביותר. באורז מוזהב, לאחר שהכניסו את השינויים הדרושים ושיפרו את הגרסאות הקודמות שלו, הצליחו להגיע לרמה מספקת של פרוטאין ? בגרעין האורז
בשיעור של 31% לגרם גרעין אורז.
ה- RDA (כמות יומית מומלצת) של וויטמין A אצל ילדים בגילאי 1-3 שנים היא 300 גרם, בעוד שמספיק חצי מכמות זו כדי לשמור על רמת וויטמין A נורמאלית. כך יוצא ש- 72 גרם בלבד של אורז מוזהב מהדור החדש ( SGR2) יספיקו לילד בגילאים אלו כדי לספק את ה-RDA שלו. זהו שיפור עצום לעומת ה-200 גרם מהגרסה הראשונה של
האורז המוזהב שהיה דרוש כדי למלא אחר אותו הצורך בדיוק (Dawe 2002).
רגולציה
במשך 10 שנים (1980-1990) עמלו כדי להשיג את הטכנולוגיה הדרושה להחדרת גנים לאורז. לקח עוד 9 שנים כדי למצוא איזה גנים יגבירו את ההצטברות של פרוטאין ? שיוצר את וויטמין A הנחוץ לנו ועוד 5 שנים (1999-2004) כדי להביא לשלמות את המוצר המהונדס כך שיעמוד במטרות שהציבו המדענים בראשית הדרך. כעת ייקח עוד מספר
שנים לא ידוע כדי להשיג את האישורים הדרושים ולעמוד בתקנים של רשויות הבריאות כך שניתן יהיה להפיץ את המוצר באופן סדיר לאוכלוסיית היעד שלו.
בהתחשב בתועלות הרבות והחיוניות שניתן להפיק מהמוצר: מניעת מקרי עיוורון לילדים (חצי מיליון מקרים בשנה) ומניעת מוות התוצאה מ- VAD (1-2 מיליון מקרים בשנה) לא ברורה הסחבת והבירוקרטיה הקשורה בתהליך האישור של המוצר החדש, משיכתו על פני 20 שנים.
במצב שנוצר, כאשר מפתחי המוצר שיפרו אותו כבר פעמיים, כלומר הוציאו 3 גרסאות שונות של המוצר לאישור, כל גרסה עוברת את כל התהליך של בחינת המוצר ואישורו, כדי לעמוד בחוקי הבריאות בעולם שאומרים שכל שינוי בהרכב הכימי של הזן מחייב בדיקה מחודשת שלו על כל האספקטים האפשריים. בזמן שמחלת ה- VAD מתפשטת ותופסת
תאוצה, במקום שתאריך היעד לקבלת האישור המיוחל יתקרב- הוא רק מתרחק.
המפתחים טוענים שמדינות שגוועות למצר זה צריכות לקבל את האפשרות להחליט איזו רגולציה יש להחיל על המוצר כדי שיוכלו לקבל אותו ולהשתמש בו בהקדם. הכוונה היא שהרשויות שבודקות כעת את המוצרים באות מאוכלוסיות שלא זקוקות כל כך למוצר ולא מרגישות את הצורך האמיתי בו- בטח לא כמו שמרגישות הקהילות בדרום מזרח אסיה.
הדרישה היא לתת למדינות נזקקות אלה מעין אוטונומיה בריאותית כך שיוכלו להחליט בעצמן לפי הצרכים המקומיים שלהם. בד בבד דורשים המצדדים במוצר מארגון הבריאות העולמי לגלות הבנה ולהקל בבדיקות ובדרישות העמידה בתקנים ממוצר זה כאשר התועלות ממנו גבוהות בשיעור בל יתואר מהסיכונים הכרוכים בשימוש בו. עד כה אישרו
בארגון הבריאות שהמוצר נבדק ונמצא שלא מהווה סכנה לסביבה ולמשתמשים בו, וגם אישור לכך שאכן מכיל אחוז גבוה של פרוטאין ? כפי שנטען במסמך הפיתוח.
דו"ח הערכת בטיחות עבור מוצר מהונדס:
נטל פיננסי בלתי נסבל:
מהם, אם כך תהליכי הרגולציה העומדים בפני מפתחי האורז המוזהב?
ראשית, הבקשות המוגשות לרשויות חייבות להיבחר בקפידה, שיהיו נקיות מ"עבר" בתחום. הקריטריונים לאו דווקא מתבססים על קרקע מדעית. מקצתם כוללים דרישות השייכות להצגת המבנה הגנטי, או כך שהשינוי במבנה המולקולארי יהיה מתקבל על הדעת, תוך התחשבות בתקנות שכופות רשויות הבריאות.
שנית, הבקשות שכבר כן עברו את הסינון הראשוני חייבות לעבור סדרה של ניסויים מחייבים להערכת הבטיחות שלהם (באופן שמוצג בדו"ח בעמוד הקודם) וזאת על מנת לאשר או לדחות השערות לסכנה אפשרית לפרטים או לסביבתם הכרוכה בשימוש במוצר.
התוצאה של הגישה הרגולטורית הזו היא שקרוב ל-99% מהמקרים (ולרוב מדובר דווקא במקרים עם החותמת המשמעותית ביותר) לבסוף נגנזים. בצעד הראשון בדרך לייצור המוני של מאות מוצרים זהים והשמדתם בשלב הבא נהיה מעבר ליכולתם של מכוני מחקר ציבוריים במדינות מפותחות ומתפתחות גם יחד, כאשר קרנות מחקר לא מוכנות לעמוד
בעלויות הללו. כבר ציינו בחלק הדן ברגולציה את העיכובים הנובעים בתהליך הפיתוח של האורז המוזהב (שבנוי ממספר גרסאות סדרתיות) בכל הקשור למתן האישורים המיוחלים. העובדה שהיעדר האישורים למעשה לא מאפשרת למפתחים להציג בפני הלווים (בנקים, עמותות פיתוח ומחקר וכו') שום ערבויות או תחזית למכירות יצרה מצב שאוזל
הכסף להמשך הפיתוח וליכולת לעמוד בתקנים הנדרשים (שמחייבים ייצור כמות מסוימת מן הזן החדש כדי לבחון אחידות ויציבות המוצר). המפתחים נכנסו שלא ברצונם למעיין מעגל קסמים שקר שינוי דרמטי בתפיסה מצד אחד הצדדים יאפשר התקדמות מסוימת.
פרויקט "האתגר הגדול בבריאות העולמית":
בתמיכה של קרן שהוקמה על ידי ביל גייטס ואשתו במטרה למצוא פתרונות לתופעות הרעב והחולי שנובעים מתת תזונה או תזונה לקויה בחלקים שונים בעולם, נערך מחקר כלל עולמי שבמרכזו עומד האורז המוזהב.
תיאור המחקר: תזונה לקויה היא בעיה כלל עולמית שנובעת ממחסור בוויטמינים ובמרכיבים חיוניים לגוף האדם במוצרי מזון מסוימים שיש בעולם קהילות שלמות שמתבססות רק על מוצרים אלו. המחקר הזה משלב בתוכו זנים מסורתיים, זנים מהונדסים (של אורז מוזהב) והידע הנצבר בתחום הביוטכנולוגיה.
מטרת העל: הנדוס זן של אורז מוזהב שיכיל בתוכו ריכוז גבוה של פר וויטמין A, וויטמין E, פרוטאין באיכות גבוהה וברזל. כל אלו נמצאו שחסרים לקהילות הגדולות שמתבססות על אורז ונגועות באחוזים גדולים במחלות הנובעות מכך.
מטרות ספציפיות:
לצבור בקטריות עם תכונות מגוונות באורז מוזהב- והכול תחת מבנה גנטי אחד.
לזהות את הגן ואת הרכבם הביוכימי הבסיסים של מינרלים זמינים באוכל צמחוני.
להעריך ולהפריד את המינרל הביוכימי שמתקשר לברזל בגוף האדם, על ידי שימוש בפרוטאין ? משופר בזני אורז.
לשפר את איכות ויעילות אותו פרוטאין ?.
להצליח להחדיר את ההרכב הגנטי החדש (המשופר) לאורז המסורתי.
המחקר נשען על זנים של אורז מוזהב שכבר נמצאים בשלבים מתקדמים בתהליך האישור שלהם, כלומר הבסיס שלהם כבר זמין על מנת להוות פלטפורמה להמשך המחקר.
הפרויקט כולל בתוכו ארגונים מכל העולם:
Cuu Long Delta Rice - מוסד מחקרי מווייטנאם
PhilRice- מעבדות מחקר בפילדלפיה
Michigen University- מחלקת המחקר באוניברסיטה
Baylor Collage- הפקולטה לכימיה
ביבליוגרפיה
International Rice Research Institute. 2005., "Annual Report of the Director General" 2004-05
Dawe, D., Robertson, R. and Unnevehr, L. 2002. "Golden rice: what role could it play in alleviation of vitamin A deficiency? Food Policy" 27:541-560
Humphrey, J.H., West, K.P. Jr, and Sommer, A. 1992." Vitamin A deficiency and attributable mortality in under-5-year-olds."
Schaub, P. et al. 2005." Why Is Golden Rice Golden (Yellow) Instead of Red?" Plant Physiology
15
הוספת המרכיב הראשון (PSY)
הוספת המרכיב השני (1CRT)
פרופסור אינגו טריקוס על שער מגזין TIME
הפצה גיאוגרפית
מחקר חקלאי
זהות
אפיון מקום ההחדרה
אפיון של ה-DNA המוצג
תהליך ההגעה ל-DNA
תאור התרומה
אלרגיות
רעילות
אופן הפעילות
מבנה, זהות ואפיון
ניתוח ההרכב הכימי והביולוגי
היסטוריה על זנים קרובים
מקור היבול
תרומה
אפיון המוצר המהונדס
ההבדל בצבעים בין אורז מוזהב(מימין) לזה המסורתי

תגים:

VAD · אורז · ביוטכנולוגיה · גנטיים · וויטמין · מהונדס · מוזהב · מוצר · מוצרים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מוצר מהונדס- אורז מוזהב", סמינריון אודות "מוצר מהונדס- אורז מוזהב" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.