היישום אינו מחובר לאינטרנט

חיפוש בגופו של חשוד

עבודה מס' 064363

מחיר: 191.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת הנושא על רקע חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

1,876 מילים ,20 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996, מטפל בעיקרו בסוגיית החיפוש בגוף החשוד, וכולל הסדרים מפורטים באשר לסוג החיפוש המותר, היקפו, עילות החיפוש, תנאים ונסיבות בהן יערך חיפוש או יינתן היתר לעריכתו וכו'.
פסיקת ביהמ"ש העליון ובייחוד חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הם שעוררו את הצורך בחקיקה מפורשת שתסדיר את החיפוש בגופו של חשוד. זכות האדם לשלמות גופו, פרטיותו וצנעת חייו היתה מאז ומתמיד זכות בסיסית שאין עליה עוררין, אך עם בוא המהפכה החוקתית, זכות זו קיבלה משקל גדול יותר ואף מעמד "על חוקי". אם כן, על פעולות הרשות המנהלית לעלות בקנה אחד עם עקרונות העל שמתווה חוק היסוד. על כן שואף החוק להגיע לאיזון בין צרכי החקירה, בטחון המדינה, שמירת הסדר הטוב והמשמעת בבתי הסוהר ועוד, לבין שמירה על כבוד האדם וצנעתו.
יש לציין כי בחוק אין כל התייחסות לסוגיית ראייה שהושגה תוך הפרת הוראות החוק. ננסה לבדוק באיזו דרך יבחר ביהמ"ש העליון ללכת בעניין זה במקרה שראייה הושגה בדרך לא חוקית.

קטע מהעבודה:

בסעיף 1 לחסד"פ נמצאת שורה מפורטת של בדיקות המהוות בדיקה חיצונית בגופו של חשוד, והן: בדיקה חיצונית של גופו הערום של אדם לרבות צילומו, לקיחת טביעה מכל חלק של הגוף, לקיחת חומר מתחת לציפורניים, גזירת ציפורניים, לקיחת חומר מתוך הנחירים, לקיחת שיער לרבות שורשיו, לקיחת חומר מעל הגוף, בדיקה על העור, דגימת שתן, דגימת רוק, דגימת אוויר באמצעות בדיקת נשיפה ולקיחת תאים מחלקה הפנימי של הלחי*.
-------------------------------------------------------------------
* סעיף 1 לחסד"פ (חיפוש).

מקורות:



Untitled
חיפוש חיצוני בגופו של חשוד
מבוא
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996, מטפל בעיקרו בסוגיית החיפוש בגוף החשוד, וכולל הסדרים מפורטים באשר לסוג החיפוש המותר, היקפו, עילות החיפוש, תנאים ונסיבות בהן יערך חיפוש או יינתן היתר לעריכתו וכו'.
פסיקת ביהמ"ש העליון ובייחוד חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הם שעוררו את הצורך בחקיקה מפורשת שתסדיר את החיפוש בגופו של חשוד. זכות האדם לשלמות גופו, פרטיותו וצנעת חייו היתה מאז ומתמיד זכות בסיסית שאין עליה עוררין, אך עם בוא המהפכה החוקתית, זכות זו קיבלה משקל גדול יותר ואף מעמד "על חוקי". אם
כן, על פעולות הרשות המנהלית לעלות בקנה אחד עם עקרונות העל שמתווה חוק היסוד. על כן שואף החוק להגיע לאיזון בין צרכי החקירה, בטחון המדינה, שמירת הסדר הטוב והמשמעת בבתי הסוהר ועוד, לבין שמירה על כבוד האדם וצנעתו.
יש לציין כי בחוק אין כל התייחסות לסוגיית ראייה שהושגה תוך הפרת הוראות החוק. ננסה לבדוק באיזו דרך יבחר ביהמ"ש העליון ללכת בעניין זה במקרה שראייה הושגה בדרך לא חוקית.
מה כולל חיפוש חיצוני?
חסד"פ (חיפוש) מבחין בין חיפוש חיצוני המתמקד בחיפוש על הגוף ללא חדירה, ובין חיפוש פנימי המתמקד בחיפוש בתוך הגוף אגב חדירה.
בסעיף 1 לחסד"פ נמצאת שורה מפורטת של בדיקות המהוות בדיקה חיצונית בגופו של חשוד, והן: בדיקה חיצונית של גופו הערום של אדם לרבות צילומו, לקיחת טביעה מכל חלק של הגוף, לקיחת חומר מתחת לציפורניים, גזירת ציפורניים, לקיחת חומר מתוך הנחירים, לקיחת שיער לרבות שורשיו, לקיחת חומר מעל הגוף, בדיקה על העור, דגימת
שתן, דגימת רוק, דגימת אוויר באמצעות בדיקת נשיפה ולקיחת תאים מחלקה הפנימי של הלחי.
הכלל הוא שאין עורכים חיפוש בגופו של חשוד (במקרה זה, הן בדיקה חיצונית והן בדיקה פנימית) אלא לאחר שנתבקשה הסכמתו לכך. יש לשים לב לכך שמדובר בבקשת הסכמה לבדיקה, להבדיל מקבלת ההסכמה, וזאת עקב ההוראות בחוק בדבר חיפוש גם שלא בהסכמה.
ניתן לראות כי ברשימה המוצגת בחוק והמתארת באופן פרטני את פעולות החיפוש הכלולות בה, לא מדובר אך ורק בחיפוש חיצוני מובהק, אלא גם בחיפוש הכרוך בידה מסויימת של חדירה אל תוך הגוף, כמו לקיחת חומר מהנחיריים או מחלקה הפנימי של הלחי, או כל חומר שדבק בגופו של האדם או נפלט ממנו ונשאר עליו.
בפס"ד גואטה הבחין בית המשפט בין בדיקה חיצונית לבדיקה פנימית, כאשר המבחן בו הוא משתמש הוא מבחן של ניתוק לעומת הסרה. כאשר החיפוש מהווה ניתוק של חומר מהגוף, תהיה זו בדיקה פנימית, וכאשר הבדיקה תהווה הסרה של חומר מהגוף תהיה זו בדיקה חיצונית.
יש לציין כי הבחנה זו נראית בעייתית, בייחוד לאור העובדה כי ברשימה המפרטת את דרכי החיפוש החיצוני, מצוינות בדיקות הנראות, לפחות במבט ראשון, כבדיקות המהוות ניתוק חומר מהגוף ולאו דווקא כהסרתו, כמו הסרת חומר מהנחיריים או מחלקה הפנימי של הלחי.
העילה לעריכת חיפוש חיצוני:
תכלית החיפוש מכוח הוראות חסד"פ (חיפוש) היא "להוכחת ביצועה של העבירה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה...".
בבסיס הסמכות לערוך חיפוש חיצוני נמצא חשד שבגופו של חשוד נמצאת ראיה להוכחת ביצועה של עבירה מסוג עוון או פשע, או להוכחת הקשר בין החשוד לבין ביצוע העבירה. על רמת וודאותו של החשד להיות "יסוד סביר לחשד".
חיפוש חיצוני ע"י מי וכיצד?
ניתן לחלק את החיפוש החיצוני לשניים: חיפוש בהסכמת החשוד, וחיפוש שלא בהסכמתו.
בהתאם להוראות סעיף 3(א) לחסד"פ (מעצרים), במקרה בו נתקיימה עילה המקנה סמכות לעריכת חיפוש חיצוני והחשוד נתן את הסכמתו לחיפוש, מוסמך השוטר שאצלו התגבש החשד המקים את סמכות החיפוש לבחור באחת מהדרכים הבאות:
לערוך חיפוש חיצוני בחשוד בעצמו.
להורות לאחד מהמנויים בסעיף 5 לחסד"פ (חיפוש) לערוך את החיפוש.
לבקש מהחשוד, ולקבל ממנו מתן דגימה בהתאם להגדרת חיפוש חיצוני לעיל.
כל זאת בכפוף לאמור בס"ק 3(ו) לחסד"פ (חיפוש), לפיו נטילת טביעת שיניים או מנשך, או גזירת ציפורניים, לקיחת חומר מתחת לציפורניים ולקיחת שיער מחלקים מוצנעים של הגוף יבוצעו בתנאי מרפאה.
במידה והחשוד לא נתן את הסכמתו לחיפוש, יהיה רשאי השוטר או האדם לו הורה השוטר לערוך חיפוש, להשתמש בכוח סביר- כאמצעי אחרון, כדי לאכוף את החיפוש, וזאת בכפוף למגבלות הבאות:
מדובר בכל סוג חיפוש, למעט טביעת שיניים מנשך שיניים ולקיחת שיער מחלקים מוצנעים בגוף. לגבי סוגי חיפוש אלה, אין להשתמש בכוח.
במקום ששימוש בכוח אפשרי, הוא כפוף לאישור בכתב שיינתן לכך ע"י קצין משטרה. החשוד שסירב לחיפוש יובא בפני קצין המשטרה, ובטרם יינתן האישור, על קצין המשטרה לתת לחשוד הזדמנות להשמיע את טעמי סירובו, ולהסביר לו שניתן להשתמש בכוח סביר לצורך עריכת החיפוש ושסירובו לעריכת החיפוש עשוי לשמש חיזוק למשקל הראיות
של התביעה.
עד כה נמנעה המשטרה בדר"כ משימוש בכוח לאכיפת סמכות החיפוש על גופו של אדם. על כן נראה כי השימוש בהוראה זו המתירה שימוש סביר בכוח יהיה מצומצם, ויוגבל למקרים חמורים ולנסיבות חיצוניות.
החוק אינו מגביל את מקום ביצוע החיפוש וניתן באופן עקרוני לבצעו במקום ובנסיבות בהן מתעורר החשד. יחד עם זאת, אין לערוך חיפוש חיצוני בפרהסיה, אם הוא מחייב חשיפת חלקי גוף שבדר"כ הם מוצנעים, אלא במקום בו הדבר דרוש כדי למנוע מימושה של סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור.
במידה והחשוד העלה חשש סביר לכך שעריכת החיפוש עלולה לפגוע בבריאותו, פגיעה שאינה נובעת ממהותו של החיפוש, לא יערכו בגופו חיפוש אלא באישור רופא.
על מבצע החיפוש לערוך דו"ח המתאר את מהלך החיפוש ואת הממצאים העולים ממנו.
משמעותו של סירוב לחיפוש
סירוב יכול להיות באמירה מפורשת או בהתנהגות המונעת את החיפוש.
החוק מנסה להותיר בידי החשוד, ככל האפשר, את השליטה על הנעשה בגופו ולמנוע עריכת חיפוש בכפייה, אלא לאחר שמוצו כל האמצעים האחרים שבחוק.
ככלל וכאמור לעיל, סירוב של חשוד לביצוע חיפוש בגופו שכתוצאה ממנו לא נערך החיפוש, עשוי לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה.
במידה ולא ניתן אישור רפואי אם אכן נדרש אישור כזה, ועל פי החוק אין לערוך חיפוש בלעדיו, ההוראה המעניקה לסירוב משקל ראייתי לא תחול. במקרה זה, יראו את הסירוב כנעוץ במצבו הרפואי של החשוד, ומכאן שאין להסיק ממנו מסקנות לחובתו.
דינו של חיפוש בלתי חוקי
כפי שנכתב לעיל, קבילותה שלח ראיה שהושגה תוך הפרת החוק אינה זוכה להתייחסות בחוק בענייננו, ולא נוכל למצוא בחוק הגדרה לדינו של חיפוש שנעשה שלא כחוק.
בפקודת הראיות נוכל למצוא הוראה בנוגע לדינה של ראייה שהושגה בטעות או בהיסח הדעת:
"ראיה שאינה קבילה במשפט פלילי ונתקבלה בטעות או בהיסח הדעת, לא תשמש הוכחה לאשמה ואין לבסס עליה שום פסק-דין". נוכל לטעון כי אם ראייה שהושגה תוך טעות או היסח הדעת לא תתקבל כראייה קבילה בבית המשפט, קל וחומר כי ראייה שהושגה תוך הפרת החוק דינה יהיה דומה.
נושא הראיות הפסולות קשור לכלל הפסלות - Exclusionary rule.
כלל הפסלות פותח בצורה הרחבה ביותר במשפט האמריקאי, ולפיו כל ראיה שהושגה בדרך בלתי הוגנת היא בלתי קבילה, בתור פרי מ"פירותיו הבאושים של העץ המורעל".
נציין שכלל הפסלות הוא רחב מאוד, ואי הקבילות חלה לא רק לענין הודאות נאשם שהושגו באלימות ע"י חוקרים, אלא גם לראיות חפציות שהושגו כתוצאה מחיפוש בלתי חוקי. הנימוק שביסוד גישה זו הוא בחינוך חוקרי המשטרה להימנע ממעשי אלימות ומפגיעה בחוק ע"י פסילה מרחיקת לכת של ראיות שהושגו בדרך כזו.
נימוק דומה לזה יכול להופיע גם בחקיקה הישראלית בה קיימים שני כללי פסילה: האחד בענין האזנת סתר שלא כדין, והאחר, בענין פגיעה אחרת בפרטיות, לפיה פסלותה של ראיה שנגבתה כך אינה מוחלטת אלא נתונה לשיקול הדעת של ביהמ"ש, לפי הנסיבות והמקרה.
שתי ההוראות האלו הן חריגים לכלל העקרוני שאין לפסול ראיה רק בגלל הדרך שבה הושגה גם כשהם פוגעים בצורה קיצונית בכבוד האדם ובצנעת הפרט. אליהו הרנון כותב, כי לעיתים נאמר שמקורו של כלל הפסילה בישראל הוא בתאוריית פרי העץ המורעל, אך ביהמ"ש העליון דחה בתוקף כל ניסיון לאמץ תיאוריה זו.
בארה"ב, שם כלל הפסילה היה בשימוש "קיצוני", כלומר, אם נמצא שראיה הושגה בדרך בלתי חוקית או תוך פגיעה בזכויות, היא נפסלה באופן מיידי, יש מקרים בהם ביהמ"ש מציין חריג לכלל הפסילה. הוא אינו החלטי וחד משמעי כבעבר.
אהרון ברק, נשיא ביהמ"ש העליון כותב, שניתן לשאול מדוע לפסול ראיה שהתקבלה באלימות או בדרך בלתי חוקית אחרת, אם השופט השתכנע ביכולתה של ראיה זו לחשוף את האמת? האם לא ראוי להחליף את איסור הקבילות של ראיות אלו בנתינת שיקול דעת לביהמ"ש במתן משקל מתאים לאותן ראיות?
ניתן להעלות שיקולים רבים לכאן ולכאן בנוגע לקבלת ראיות שהושגו שלא כדין. נימוקי צדק ויושר, נימוקי הגינות ושמירת החוק היבש, אך הכרעה חד משמעית בעניין קשה היא, זאת אף ניתן לראות בפסיקת בית המשפט.
איזון בין חיפוש בגופו של אדם ובין כבוד האדם
בפרשת גואטה, השופט אלון סוקר את העקרונות החוקתיים אותן על המשטרה ליישם בבואה ליישם את סמכותה לערוך חיפושים שניתנה לה מתוף החוק.
השופט אלון מתחיל את סקירתו בפירוש ראשוני של המושג "כבוד האדם". לאחר מכן הוא ממשיך ובודק את ההסדר החוקתי בעניין בחוק היסוד, ולבסוף בוחן את עמידת החיפוש בפסקת ההגבלה שבחוק היסוד תוך בחינת העקרונות היהודים והדמוקרטים המהווים את עקרונות היסוד של שיטתנו.
כדברי השופט אלון, השכל הישר מחייב כי גם כאשר מדובר בחיפוש חיצוני על גופו של אדם, עדיין יש מקום לדרוש ולקבוע כי התנאים בהם נערך חיפוש כזה, בייחוד כאשר מדובר בחיפוש המצריך את הפשטת האדם מבגדיו וחיפוש בחלקים המוצנעים של גופו, יהיו כאלה שלא יפגעו בכבודו ובצנעתו, אלא במידה הפחותה ככל הניתן לפי נסיבות
כל מקרה.
ביטוי לעליונות כבוד האדם ניתן למצוא כבר בדבריו של ר' עקיבא לפיו נפסקה הלכה בתוספתא, לפיהם אין לערוך חיפוש בכליו ובגופו של אדם כיוון שיש בזה משום ביזוי כבוד האדם ואין זה ישר בעיני בני אדם.
ניתן למצוא במשפט העברי דיונים ארוכים בנושא כבוד האדם, ואף בסוגיית הפגיעה בכבוד האדם שעה שמפשיטים אותו מבגדיו. בדיונים אלו גובר כבוד האדם אף על איסורים מדאורייתא לדעת חלק מחכמי ההלכה, שכן "כבודו של אדם - בגדו".
בארה"ב ניתן למצוא איזון לבעיה זו בתיקון הרביעי לחוקה המדגיש את זכותו של אדם להיות מוגן מחיפוש והליך שאינו סביר. האיזון נערך אפוא לפי מבחן של סבירות החיפוש. הסבירות תימדד לפי נסיבות העניין, והן בין היתר מטרות עריכת החיפוש, ההצדקה לעריכתו ומקום עריכתו.
באנגליה נוכל למצוא התייחסת נרחבת לבעיה זו בקשר לחיפוש על גופו של אדם. ב- POLICE AND CRIMINAL EVIDENCE ACT, 1984, בסעיף 32(4) ישנה הוראה הקובעת כי הסמכות לחפש בגופו של אדם לא תפורש כמאשרת דרישתו של שוטר מאדם לפשוט את בגדיו, למעט מעיל חיצוני, ג'קט או כפפות.
האיזון הראוי
חיפוש חיצוני בגופו של אדם מותר לפי הוראות המחוקק ולפי פסיקת בתי המשפט. על חיפוש זה לעמוד בתנאי האיזון שבסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. משמעותו של הביטוי "כבוד האדם" היא שלא לבייש ולבזות את צלם האלוהים שבאדם. ביזוי וביוש כאלו יהיו מותרים אך ורק כשהם נעשים לתכלית ראויה, למשל כאשר מדובר בחשד
לביצועה של עבירה פלילית שיש למונעה או לגלותה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, הכל לפי נסיבות המקרה.
גם כאשר החיפוש נערך בהסכמה, יש לשמור על מידה סבירה של הגינות כדי לא לרמוס את כבודו של האדם שבגופו נערך החיפוש ואת פרטיותו, כשהדבר אינו מתבקש ואינו הכרחי לצורך החיפוש.
סיכום
מבחינת החוק ומטרותיו, בייחוד לאור חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ניתן לראות כי נעשה ניסיון לפרט ככל האפשר את הגדרות החיפוש החיצוני ודרכי ביצועו. דרך זו ננקטה על מנת לאפשר את קיומו של הליך חיפוש ראוי ומתן אפשרות למשטרה לבצע את תפקידה, תוך שמירה על ערך כבוד האדם. למרות ההגבלות האמורות בחוק, ישנן
מספר נקודות שנותרות מעט לא ברורות כגון הבדיקות המוגדרות בחוק כחיצוניות אך נראות בעצם כחיפוש פנימי, ושאלת קבילותן של ראיות שהושגו שלא כדין.
כמערכת דמוקרטית, הוחלט בישראל לנקוט בדרך של שמירת זכויות האדם כזכויות חוקתיות, ולא בדרך בה החוק מסמיך את גופי המדינה הפועלים תחתיה לפעול בחופשיות וללא הגבלה כלשהיא.
ראינו כי בארה"ב זכויות האדם לעניין ראיות שהושגו שלא כדין מקבלות משקל רב ביותר, וכל ראייה שהושגה שלא כדין מהווה פרי באוש מהעץ המורעל, וככזו אינה קבילה בבית המשפט. בישראל נקטו בדרך מתונה קצת יותר וראיות כאלו יבחנו בכל ענין בנפרד ע"פ שיקול דעתו של השופט והנסיבות.
ניתן לומר אם כן, כי המערכת החקיקתית מתקדמת אל עבר עידן של העלאת חשיבותן של זכויות האדם וניסיון להביא להליך הוגן ככל האפשר.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996. להלן: חסד"פ (חיפוש)
סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, תשנ"ב-1992.
דברי הסבר להצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- חיפוש בגוף האדם), התשנ"א-1995, ה"ח 2344, עמ'
210.
חקיקה חדשה, הסניגור ירחון 1 מרץ 1997, עמ' 8.
סעיף 3 לחסד"פ (חיפוש).
שם, סעיף 4.
שם, סעיף 1.
שם, סעיף 22.
י. קדמי, סדר הדין בפלילים: חלק ראשון הליכים שלפני משפט, תשס"ג-2003, בעמ' 457. סעיף 1(5) וסעיף 1(12)
לחסד"פ (חיפוש); ש' אלדר, עיונים בסדר הדין הפלילי, ינואר 1999, בעמ'67.
בש"פ 2145/92 מדינת ישראל נ' ויקטור גואטה פ"ד מו(5) 704, עמ' 713.
סעיף 3(א) לחסד"פ (חיפוש).
שם, סעיף 1.
קדמי, לעיל הערה 9, בעמ' 462.
סעיף 3(ב) רישא לחסד"פ (חיפוש)
הסניגור 9
קדמי 463
§10 לחסד"פ חיפוש.
הערה 4לעיל, בעמ' 9.
סעיף 11 לחסד"פ (חיפוש); ע"פ 663/81 אברהם חורי נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(2) 85, בעמ' 96; ע"פ 1888/02 מדינת
ישראל נ' מקדאד מקדאד, פ"ד נו(5) 221, בעמ' 230.
קדמי, לעיל הערה 9, בעמ' 476.
סעיף 56 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971.
Ashworth, Excluding Evidence as Protecting Rights, Criminal Law Review (1977) 471, p.735
סעיף 13(1) לחוק האזנות סתר, התשל"ט-1979.
א.הרנון "ראיות שהושגו שלא כדין - האם נשתנה המצב המשפטי בעקבות חוק - יסוד: כבוד האדם וחירותו?", מחקרי משפט יג תשנ"ו-1996, עמ' 139 - 154
ע"פ 2286/91 מ"י נ' אשר בן אברהם אילוז, פ"ד מה(4) 289, פסקה 16 לפס"ד הנשיא שמגר.
F. Miller, R. Dawson, G. Dix, R. Parnas. Criminal justice administration, Cases and materials, (N.Y. 5th Ed. By Foundation Press, 2000) 15. p. 21-25
א. ברק "על משפט שיפוט ואמת" ,משפטים כז תשנ"ו - תשנ"ז, עמ' 11 - 16.
פרשת גואטה לעיל הערה 10, בעמ' 714.
שם, בעמ' 715-718.
4th amendment to the U.S Constitution
At 559(‎BELL V. WOLFISH 441 U. S. 520 (1979
POLICE AND CRIMINAL EVIDENCE ACT, 1984. §32(4)
פרשת גואטה לעיל הערה 10, בעמ' 724.
ראה הכתוב לאחר הערה 10 לעיל.

תגים:

זכויות · אדם · עצור · משטרה · ראיות · פסולות · ברק

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חיפוש בגופו של חשוד", סמינריון אודות "חיפוש בגופו של חשוד" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.