הטרדה מינית בישראל: תיאוריה ומציאות

תקציר העבודה:

תופעת ההטרדה המינית זכתה להכרה חברתית, משפטית ומוסרית רק באמצע שנות השבעים לאחר שפמיניסטיות ופעילים באיגודים מקצועיים פעלו למניעת הטרדות מיניות בעבודה והגדירו מגוון רחב של התנהגויות כהטרדה מינית.
בישראל נחקק בשנת 1988 חוק הכולל התייחסות לנושא של ההטרדה המינית - חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ובו סעיף המדבר על איסור אפליה בין עובדים, כולל רקע מיני.
בשנת 1998 התקבל במדינת ישראל חוק הטרדה מינית, שנועד לשנות מציאות חברתית שבה הנורמות הקיימות מושתתות על חוסר שוויון בין המינים ועל נחיתות האישה, ועל כן הוגדרה בחוק הטרדה מינית כהתנהגות בלתי חוקית המהווה פגיעה בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובשוויון בין המינים.
בעבודה זו ניתן דוגמא לבעיית ההטרדה המינית בשורות צה"ל בפרשת תא"ל ניר גלילי. ארגון זה, שרבים רואים בו את ראי החברה הישראלית, הפך לאחרונה ידוע לשמצה כנגוע במקרי הטרדה מינית שאינם מזוהים כראוי, או שאינם מטופלים בחומרה המתאימה. ריבוי מקרי ההטרדה המינית בצה"ל אינו מפתיע שכן המציאות הצה"לית שבה משניות המין הנשי מושרשת היטב, כמו גם אי השוויון הייצוגי בדרגים הגבוהים, משמשת מצע נוח למקרים שכאלו.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. האיסור הפלילי על הטרדה מינית - רקע
3. הגדרת הטרדה מינית
3.1 הגדרות תיאורטיות
3.1.1 הגדרות כלליות
3.1.2 הגדרות קונקרטיות
3.2 הגדרות אמפיריות
4. הסברים תיאורטיים
4.1 מודל טבעי-ביולוגי
4.2 מודל מצבי-אישיותי
4.3 מודל ארגוני
5. השלכות ההטרדה המינית על הקורבן
5.1 השלכות חברתיות
5.2 השלכות על תפקוד מקצועי
6. הטרדה מינית במציאות הישראלית- תא"ל ניר גלילי
7. סיכום
8. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

Untitled
הטרדה מינית בישראל: תיאוריה ומציאות
תוכן עניינים
מבוא
האיסור הפלילי על הטרדה מינית - רקע
הגדרת הטרדה מינית
הגדרות תיאורטיות
הגדרות כלליות
הגדרות קונקרטיות
הגדרות אמפיריות
הסברים תיאורטיים
מודל טבעי-ביולוגי
מודל מצבי-אישיותי
מודל ארגוני
השלכות ההטרדה המינית על הקורבן
השלכות חברתיות
השלכות על תפקוד מקצועי
הטרדה מינית במציאות הישראלית- תא"ל ניר גלילי
סיכום
ביבליוגרפיה
1. מבוא:
הטרדה מינית היא תופעה חברתית נפוצה ועתיקת יומין שפוגעת בכבוד האישה, בחירותה, בפרנסתה ובשוויון בין המינים.
להטרדה מינית הגדרות רבות, רחבות ועמומות. קמיר (2002) מגדירה הטרדה מינית "כהתייחסות בלתי רצויה לאדם, לרוב לאישה, כאל אובייקט מיני. התנהגות בוטה הפונה אל מיניותה של האישה כאשר היא איננה מעוניינת בכך. התנהגות זו כופה על האישה לתפוס את עצמה כמינית במקום שהייתה מעדיפה שלא לעשות כן. הטרדה מינית שוללת
מאישה את הזכות להגדיר עצמה כרצונה, ומקשרת אותה עם סטריאוטיפים פטריארכאליים."
מבחינה פסיכולוגית, עשויה ההטרדה לגרום לדיכאון, חרדה, ואף לטראומה ולנזקים בלתי הפיכים. ישנם גם המגדילים וטוענים כי תופעת ההטרדה המינית בעצם קיומה מהווה תוצר והנצחה של מבנה החברה בלתי שוויוני המעמיד את נשים בעמדה משנית, ומכפיף את צורכיהן ועצם קיומן לזה של המין הגברי. אי שוויון זה מתבטא באופן מוקצן
עוד יותר בחברה הישראלית המושתתת על כוחניות ומיליטריסטיות.
תופעת ההטרדה המינית זכתה להכרה חברתית, משפטית ומוסרית רק באמצע שנות השבעים לאחר שפמיניסטיות ופעילים באיגודים מקצועיים פעלו למניעת הטרדות מיניות בעבודה והגדירו מגוון רחב של התנהגויות כהטרדה מינית.
בישראל נחקק בשנת 1988 חוק הכולל התייחסות לנושא של ההטרדה המינית - חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ובו סעיף המדבר על איסור אפליה בין עובדים, כולל רקע מיני.
בשנת 1998 התקבל במדינת ישראל חוק הטרדה מינית, שנועד לשנות מציאות חברתית שבה הנורמות הקיימות מושתתות על חוסר שוויון בין המינים ועל נחיתות האישה, ועל כן הוגדרה בחוק הטרדה מינית כהתנהגות בלתי חוקית המהווה פגיעה בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובשוויון בין המינים.
בעבודה זו ניתן דוגמא לבעיית ההטרדה המינית בשורות צה"ל בפרשת תא"ל ניר גלילי. ארגון זה, שרבים רואים בו את ראי החברה הישראלית, הפך לאחרונה ידוע לשמצה כנגוע במקרי הטרדה מינית שאינם מזוהים כראוי, או שאינם מטופלים בחומרה המתאימה. ריבוי מקרי ההטרדה המינית בצה"ל אינו מפתיע שכן המציאות הצה"לית שבה משניות
המין הנשי מושרשת היטב, כמו גם אי השוויון הייצוגי בדרגים הגבוהים, משמשת מצע נוח למקרים שכאלו.
2. האיסור הפלילי על הטרדה מינית - רקע
במדינת ישראל נחקק חוק בשנת 1988 הכולל התייחסות לנושא של הטרדה מינית- חוק שוויון הזדמנויות בעבודה , התשמ"ח 1988. הסעיף הרלבנטי בחוק מדבר על איסור אפליה בין עובדים כולל על רקע מיני ויש אזכור של הטרדה מינית. על פי לשון תקנון שירות נציבות המדינה (1988) הטרדה מינית מוגדרת כהתנהגות בעלת אופי מיני (לרבות
דיבור או רמיזה) הנעשית על ידי בעל סמכות כלפי עובד/ת הנתון למרותו, תוך ניצול מעמד זה (לרבות פגיעה בתנאי עבודתו של העובד/ת, בסיכויי קידומו וביכולת למלא את תפקידו), כדי להשיג מהעובד/ת טובות הנאה מיניות שלא כדין (אבני, 1990).
עשר שנים מאוחר יותר, בשנת 1998 (תשנ"ח) התקבל במדינת ישראל חוק הטרדה מינית, התשנ"ח1998, חוק זה הפך את ההטרדה המינית להתנהגות אסורה בכלל ולא רק ביחסי עבודה כפי שהיה נהוג עד כה (שקד,2001).
החוק למניעת הטרדה מינית הוא חוק חדשני וייחודי למדינת ישראל. הוראות פליליות מקבילות במדינות אחרות כמעט ואין. החברה הישראלית מגדירה תופעה כחמורה כאשר היא מוגדרת כעבירה פלילית ולכן מן הראוי להגדיר הטרדה מינית כעבירה פלילית (קמיר,2001).
בשל העובדה שהחוק הוא ייחודי למדינת ישראל הוא מעלה וויכוח חברתי ומשפטי. קרמניצר ולבנון (קרמניצר ולבנון, 2001) טוענים כי בתוך חוק זה ישנן התנהגויות שהאיסור עליהן כבר מעוגן בחוקים אחרים כמו מעשים מגונים או סחיטה באיומים (כאשר המעשה שהקורבן צריך לבצע הוא בעל אופי מיני). לדעתם החוק למניעת הטרדה מינית
מכליל איסורים אלו תחת הכותרת של "הטרדה מינית" על מנת להעלות את המודעות הציבורית לאיסור. אך קרמניצר ולבנון מדגישים כי הכללת התנהגויות חמורות יחד עם התנהגויות שאינן כל כך חמורות תחת הגדרה אחת תגרור להפחתה בחומרה שמייחסת להן החברה הישראלית, כך שיכול להיווצר מצב שאדם שביצע מעשה מגונה יורשע בהטרדה מינית
שמאופיינת בסטיגמה קלה יותר. שיקול זה מנע את הכללת עבירת אונס תחת החוק למניעת הטרדה מינית ולדעת קרמניצר ולבנון שיקול זה צריך לכלול סחיטות מיניות ומעשים מגונים.
3. הגדרות הטרדה מינית
הגדרת ההטרדה המינית חשובה מאוד בכדי למדוד, להכיר את התופעה ולדעת כיצד להתמודד מולה. עם זאת, אין הגדרה מוסכמת להתנהגות זו, לכן אנו נתמקד בהגדרות תיאורטיות והגדרות אמפיריות אשר משקפות יותר את חווית הקורבן.
3.1 הגדרות תיאורטיות:
3.1.1 הגדרות כלליות- אלו הגדרות אשר מתארות התנהגויות מסוימות שמתפרשות כהטרדה מינית. מדובר בהתנהגויות אשר דורשת תשומת לב מינית לא רצויה ואף כפויה כגון הפעלת לחץ לשיתוף פעולה מיני, הערות מיניות, נגיעות והטרדות טלפוניות. הוועדה לשוויון ההזדמנויות בתעסוקה בארה"ב (Equal Employment Opportunity
Commission-EEOC,1980) מגדירה הטרדה מינית כיוזמה מינית לא רצויה, על פי הגדרה זו בקשה להיענות מינית והתנהגויות מילוליות או פיסיות בעלות אופי מיני נחשבות להטרדה מינית בתנאים הבאים:
ישנה הבנה במישרין או בעקיפין כי היענות להתנהגות זו היא תנאי להעסקתו של אדם.
אי היענות או סירוב עלול להוביל לפיטורין של אדם.
המטרה או התוצאה של התנהגות זו היא הפרעה ניכרת לתפקוד בעבודה של האדם או יוצרת סביבת עבודה מאיימת ופוגעת.
ניתן לראות כי שני הסעיפים הראשונים בהגדרה זו מבוססים על שימוש לא הוגן בכח או במעמד תוך כדי איום או הבטחה בכדי להשיג היענות מינית, אלה הן עבירות מסוג " אם לא אז..."
הסעיף השלישי דווקא לא קשור ליחסי כוחות או במעמד אלא בשאלה האם היוזמה המינית משפיעה על הסביבה ועל התפקוד של המוטרד/ת {wall,1992 ).
3.1.2 הגדרות קונקרטיות- הגדרות אלו מורכבות מרשימת התנהגויות ספציפיות שכוללות תיאור התנהגויות בלתי רצויות , חוקרים רבים כללו בהגדרת הטרדה מינית למשל התנהגויות כגון צביטות וליטופים לא רצויים, התחככות מתמשכת בגוף של האחר, דרישה לטובות הנאה מיניות תמורת תגמול בעבודה, הטרדה או התעללות מילולית וכיו"ב.
3.2 הגדרות אמפיריות:
אלו הגדרות המתבססות על התנהגויות שהוגדרו על ידי נבדקים כהטרדה מינית.
טיל (Till, 1980), בנתה על סמך ממצאי מחקר לגבי התנסויות של סטודנטים, סכמת מיון שמורכבת מחמש קטגוריות:
Gender Harassment - הטרדה על בסיס מגדרי, הכוללת הטרדה מילולית סקסיסטית.
Seductive Behavior - התנהגות מפתה, כוללת הצעות מיניות ללא איומים או הבטחות.
Sexual Bribery - שוחד מיני, שידול להיענות ליוזמה מינית על ידי הבטחת גמול.
Sexual Coercion - כפייה מינית, כפיית פעילות מינית על ידי איום.
Sexual Imposition - ניצול מיני, כפייה מינית גסה או תקיפה מינית.
4. הסברים תיאורטיים
קיימות מספר תיאוריות היכולות לספק הסברים וגישות שונות לקיומה של תופעת ההטרדה המינית:
4.1 מודל טבעי-ביולוגי
למודל זה יש כמה הנחות:
הנחה ראשונה גורסת כי הגברים מאופיינים ביצר מיני חזק יותר מזה של נשים ונוטים להיות תוקפניים מבחינה מינית, ולכן, הטרדה מינית היא ביטוי של נטייה ביולוגית. אם טענה זו הייתה מוצדקת היינו מצפים שכל המטרידים יהיו בגילאים שמאופיינים מבחינה ביולוגית בדחפים מיניים חזקים. קיומם של מטרידים מבוגרים סותר את הנחה
זו (Tangri, Burt Johnson,1982).
הנחה שנייה היא שהטרדה מינית היא ביטוי למשיכה מינית טבעית בין שני אנשים. בהתאם להנחה זו, ניתן היה לצפות שהתנהגות זו תהיה מאופיינת בדפוסים שמאפיינים תהליכי חיבה ומערכות רומנטיות. כמו-כן, היינו מצפים ששני הצדדים יגלו עניין ומשיכה הדדית ואף אחד מהם לא ירצה להגיש תלונה. התחושות הקשות שחשים הקורבנות
מערערים את יציבותה של טענה זו (Tangri, Burt Johnson,1982).
הנחה נוספת היא שרק מיעוט של אנשים "חולים" נוהגים להטריד מינית. טענה זו עומדת בסתירה לשיעורים גבוהים של הטרדות מיניות. בהתייחס לטענה בדבר החולי הנפשי, המחקרים מראים שבעבירות מין חמורות כמו אונס או פדופיליה לא נמצאו מאפיינים ייחודיים לתוקפים כמו גיל או מעמד סוציו-אקונומי מסוים, כמו כן אינם מאופיינים
במחלת נפש (Tangri, Burt Johnson,1982).
4.2 מודל מצבי- אישיותי
על פי מודל זה, משתנים אישיותיים ומשתנים מצביים מסבירים את תופעת ההטרדה המינית. ישנם מבנים ארגוניים שמאופיינים בשכיחות גבוהה של הטרדה מינית, וישנם אנשים מסוימים
שנוטים יותר להפוך למטרידים מאשר אחרים. בעלי נטייה להפוך למטרידים אינם הופכים למטרידים בפועל בכל מצב, אלא רק כאשר מאפייני הסביבה מאפשרים להטרדה המינית להתרחש. מודל זה מתמקד באינטראקציה בין משתני הסביבה הארגונית ומשתנים אישיותיים של העובדים בארגון.
4.3 מודל ארגוני
מודל ארגוני מסביר את תופעת ההטרדה המינית כתוצר של אינטראקציה בין מספר מאפיינים ארגוניים. בארגונם שמאופיינים במבנה היררכי, עובדים בעלי עוצמה וסטאטוס ארגוני גבוה עלולים לנצל את מעמדם להשגת טובות הנאה מיניות מהעובדים הכפופים להם. המודל הארגוני מדגיש את חשיבותם של גורמים כמו מידת הפרטיות שמאפיינת את
אזורי העבודה, פרופורציה בין מספר הגברים לבין מספר הנשים בארגון, נורמות עבודה ( למשל אופן הלבוש), שכיחות האינטראקציה בין גברים לנשים, קיומם ומאפייניהם של תהליכי הגשת תלונה על הטרדות ועוד.
במקרים מסוימים דרישות התפקיד, כמו ריבוי שעות עבודה או נסיעות עסקיות, טומנות בחובן התנהגויות שסותרות נורמות עבודה מקובלות. בנוסף, מחקרים מראים שבארגונים בהם קיימת האפשרות להגשת תלונה, סף הסובלנות של העובדים כלפי הטרדה מינית יהיה נמוך יותר (Tangri, Burt Johnson,1982).
5. השלכות ההטרדה המינית על הקורבן
תופעת ההטרדה המינית מאופיינת בהשפעה שלילית במיוחד על קורבנותיה, התנהגות כזו יוצרת סביבה עוינת לקורבנות והשפעתה עלולה להיות הרסנית. ע"פ מחקרים, כ- 90% מהקורבנות סובלים ממצוקה נפשית כלשהי בעקבות ההטרדה. בנוסף, נמצא כי הטרדה מינית עלולה להוות גורם למחלות, למצבי רוח שליליים, לקשיים בריכוז ולמתח נפשי.
5.1 השלכות חברתיות
פעמים רבות קורבנות ההטרדה המינית חווים תגובות של האשמה, השפלה, התעלמות והתרחקות מצד החברה.
נשים הטוענות כי הוטרדו מינית ניצבות בפני חברה הנשלטת ע"י גברים, האישה נמצאת בעמדה נחותה ואינה זוכה להבנה רגשית.
כאשר אישה מגדירה התנהגות כהטרדה מינית ומתחילה בהליכים רשמיים להפסקתה היא עלולה להיתקל בתגובה חברתית שלילית, הסביבה מועדת להתייחס אליה כאל גורם בעייתי.
ביטויים כמו "אישה מזמינה תגובה מנית באמצעות הלבוש שלה" ו"היא ביקשה את זה" שכיחים מאוד בחברה. הסביבה רואה באישה כאחראית להתרחשות ההטרדה המינית וכאחראית לתוצאותיה השליליות של הגשת התלונה כלפי המטריד.
במחקר שנעשה ע"י ג'נסון וגוטק (Jensen Gutek, 1982) נמצא כי גברים נוטים להאשים את קורבנות ההטרדה המינית יותר מאשר נשים. בנוסף, נמצא כי נשים שחוו הטרדה מינית נטו פחות להאשמת הקורבן מאשר נשים שלא חוו הטרדה, זאת מכיוון שנשים שחוו הטרדה מנית הרגישו שקיים דמיון בינן לבין הקורבן וייחסו לו פחות אחריות
ואשמה. עוד נמצא כי נבדקים בעלי עמדות סקסיסטיות ייחסו לקורבן יותר אשמה ואחריות מאשר נבדקים בעלי עמדות פמיניסטיות.
נראה כי החברה מסייעת לשמור על קיומה של ההטרדה המינית ע"י האשמת הקורבן, כל עוד הקורבן נחשב לבעיה ולא ההתנהגות המטרידה, יחששו הקורבנות מלהתחיל בהליכים רשמיים ואף ימנעו להגדיר התנהגות מסוימת כהטרדה.
5.2 השלכות על התפקוד המקצועי
במחקרים שנעשו בארה"ב נמצא כי אחת מתוך עשר נשים עוזבות את מקום העבודה כתוצאה מהטרדה מינית.
השפעותיה של ההטרדה המינית עלולות לפגוע בטיב מערכות היחסים של המוטרדת עם עמיתיה בארגון, בשביעות הרצון ממקום העבודה ובמידת המחויבות לארגון. הטרדה מינית פוגעת במוטיבציה ויוצרת דחייה וכעס כלפיי מקום העבודה.
לרוב, איכות עבודתן של נשים שהוטרדו מינית, נפגמת כתוצאה מבעיות בריכוז. נשים רבות משקיעות מאמצים בניסיון להתרחק ולהתחמק מהמטריד, מה שמונע מהן מלבצע את עבודתן כהלכה. חלק גדול מהנשים שהוטרדו דווחו על פקפוק ביכולות המקצועיות שלהן. עוד נמצא כי העדר תמיכה חברתית במקום העבודה והפרעות מצד המטריד משפיעים
באופן עקיף על מידת היעילות של הקורבן.
6. הטרדה מינית במציאות הישראלית - תא"ל ניר גלילי
נושא ההטרדה המינית חלחל לתודעה הישראלית במציאות היומיומית ועולה לעיתים תכופות לכותרות בעקבות חשיפת הטרדות מיניות שונות בגופים שונים.
אחד מן הגופים אשר זוכה לחשיפות מרובות במחדלים בכלל ובהטרדה מינית בפרט הוא צה"ל. ארגון צבאי מאופיין בדו ערכיות - מצד אחד הוא מעודד רשמיות בין מפקדים לפקודים (כגון הצדעה), עם זאת אופי המטלות בארגונים צבאיים מתאפיינות בעבודה בשעות לא שגרתיות וצורך בשהייה משותפת לתקופות ממושכות, עובדה אשר יוצרת אווירה
לא מקצועית ויחסי עבודה שחורגים מגבולות התפקיד הן בקרב פקודים והן באינטראקציה בין הפקודים לבין המפקדים.
אחד המקרים המפורסמים של הטרדה מינית בצה"ל הוא של תא"ל ניר גלילי. תא"ל ניר גלילי שירת כמפקד בסיס "צאלים" בשנת 1996 כאשר ניהל עם חיילת בשירות חובה אשר שימשה כמזכירתו מערכת יחסים קרובה ואינטימית שכללה מפגשים בעלי אופן מיני שהתרחשו בלשכתו. אותה החיילת התלוננה וטענה כי תא"ל ניר גלילי קיים איתה מגע מיני
בניגוד לרצונה. בפני ביהמ"ש הציגו הצדדים גרסאות שונות, המתלוננת טענה כי לא רצתה לקיים מערכת יחסים אינטימית אך תחושת היראה כלפי מפקדה והחשש כי יבולע לה במידה ותסרב גרמו לה לומר "כן" לעומתה תא"ל ניר גלילי טען כי היחסים היו מעידה אשר החלו בחילופי מבטים והמשיכו במגע מיני. גרסת הפצ"ר (פרקליט צבאי ראשי)
טענה כי תא"ל ניר גלילי היה פסיבי "ונגרר" ליחסים עם העותרת. הפצ"ר בחן את התיק וקבע כי אין מקום להגיש נגד תא"ל ניר גלילי כתב אישום ואין להמליץ על שחרורו מצה"ל, אך הוא הורה להעמיד את תא"ל ניר גלילי לדין משמעתי בפני דן יחיד, בעבירת התנהגות שאינה הולמת קצין והמליץ על עיכוב קידומו של תא"ל ניר גלילי
בתפקיד ובדרגה למשך שנתיים.
בפברואר 1999 לאחר שהחיילת השתחררה משירות החובה שלה החליט הרמטכ"ל לקדם את תא"ל ניר גלילי לדרגת אלוף ולמפקד גיס. אותה החיילת אשר שימשה כמזכירתו והוטרדה מינית הגישה באמצעות עורך דינה עתירה לבג"ץ בדרישה להימנע מקידומו של תא"ל ניר גלילי לאחר שצה"ל סרב לבקשתה למנוע את הקידום.
עמדת הרמטכ"ל הייתה כי תא"ל ניר גלילי הוא מהטובים במפקדים ולאחר לבטים רבים החליט על קידומו עקב הצורך העליון כי ביום פקודה יהיו חיי החיילים והאזרחים נתונים בידי הטוב במפקדים. בדרך כלל אין בג"ץ נוהג להתערב בהחלטות של הרמטכ"ל ובמינויו, ובוודאי כאשר הן נעשות משיקולים מקצועיים גרידא, אך במקרה זה בג"ץ
קיבל את העתירה בתואנה כי על הציבור המפקיד את בנותיו בידי הצבא להאמין כי צה"ל ומפקדיו יעשו כל שביכולתם כדי להבטיח את שלום החיילת ולשמירה על שלמותה הגופנית והנפשית וכי על החיילת לדעת שצה"ל הוא מקום בטוח לשרת בו. בג"ץ שלל את טענת הרמטכ"ל כי תא"ל ניר גלילי ראוי לקידום מקצועי ואמר כי יש לקוות כי צה"ל
אינו תלוי באדם אחד, יהיו כישוריו אשר יהיו. בג"ץ קבע כי תא"ל ניר גלילי אינו ראוי לקידום בדרגה אך אין מניעה לקדמו בתפקיד שכן הדרגה היא מעמד הסטאטוס הגבוה.
עם זאת, בצה"ל רואים בשמירה על זכויות החיילות ערך עליון ועל כן פקודת המטכ"ל בעניין אינה משאירה כל ספק בעניין שמירת זכויות אלו.
7. סיכום
החוק למניעת הטרדה מינית שהתקבל בישראל ב-20 בספטמבר 1998 הוא פריצת דרך לקראת השגת שוויון בין המינים. החוק נועד לשנות מציאות חברתית שבה הנורמות הקיימות מושתתות על חוסר שוויון בין המינים ועל נחיתות האישה, ועל כן הטרדה מינית הוגדרה בחוק התנהגות בלתי חוקית המהווה פגיעה בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו
ובשוויון בין המינים. על פי החוק, הטרדה מינית היא עברה פלילית, עוולה אזרחית ועברת משמעת.
הדיון על השפעותיה של ההטרדה המינית, הביא למסקנה כי ההטרדה המינית משפיעה על נשים בדרכים רבות, כולן שליליות: הנשים מרגישות אי-נוחות, בושה, פגיעה בדימוי העצמי. הן נוטות להאשים את עצמן במה שקרה. חלקן נתקפות דיכאון, כעס וחוסר אונים. במקרים קשים יותר לתופעת ההטרדה המינית נוספות השפעות כלכליות: במקרים
רבים תנאי העבודה של הנשים המוטרדות נפגעים, ולעתים הן נאלצות לעזוב את מקום עבודתן. כמו כן, ההערכה העצמית של המוטרדת ויכולתה להתמודד עם מסגרות עבודה בעתיד מתערערות ונפגעות פגיעה קשה.
ישנם מספר מודלים המנסים להסביר את קיומה של תופעת ההטרדה המינית בחברה, אך אף אחד מהם לא מצליח לתת הסבר כוללני ומורחב המסביר את כל סוגי ההטרדות המיניות, ומדוע הטרדה מינית של גברים כלפי נשים הן נפוצות יותר מהטרדה מינית של נשים כלפי גברים.
ניתן לראות כי, במציאות הישראלית מהווה צה"ל רקע נוח למקרים של הטרדה מינית. הסביבה הצבאית שאופייה והתרכזותה במין הגברי כמין החזק, הלוחם, מעודד את חשיבותו של המין הנשי כמשני. נראה כי, צה"ל רואה בתלונות נגד הטרדה מינית שמגישות חיילות נגד מפקדיהן, כמעמסה מיותרת, ומעדיף להסתכל על הרקע המקצועי ועל הישגיו
של המפקד מאשר לשמור על ביטחונן הנפשי והפיזי של החיילות המשרתות תחתיו.
8. ביבליוגרפיה
אבני, נ. (1990). מאפיינים פסיכולוגיים ודמוגרפים של הטרדה מינית של סטודנטיות, עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת ת"א.
קמיר, א. (2001). תגובה: בחזרה אל "כשאת אומרת לא - למה את מתכוונת?". שערי משפט, 3.
קמיר, א. (2002). פמיניזם, זכויות ומשפט. משרד הביטחון.
קרמניצר, מ. ולבנון, ל. (2001). "האיסור הפלילי על הטרדה מינית - קידוש האמצעי ומחירו". שערי משפט, 3.
שקד,ר. (2001), "החוק למניעת הטרדה מינית ויישומו בשירות המדינה", בתוך: פשעים ואכיפת חוק בישראל: בין המחקר לשטח, בעריכת אריאלה שדמי ולוי עדן, הוצאת צ'ריקובר,ת"א.
Jensen, I. W. Gutek, B. A. (1982). Attribution and Assignment of Responsibility in Sexual Harassment. Journal of Social Issues, 38, 121-136.
Tangri, S. S., Burt, M. R., Johnson, L. B. (1982). Sexual harassment at work: three explanatory models. Journal of Social Issues, 38, 33-54.
Till, F. J. (1980). Sexual harassment: A report on sexual harassment of students. Washington, DC: National Advisory Council on Women's Educational Program.
Wall, E. (1992). Sexual Harassment: Confrontations Decisions. Buffalo, New York: Prometheus Books.
9

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הטרדה מינית בישראל: תיאוריה ומציאות", סמינריון אודות "הטרדה מינית בישראל: תיאוריה ומציאות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.