היישום אינו מחובר לאינטרנט

ניתוח הסרט צ'יינטאון של רומן פולנסקי (תרגיל)

עבודה מס' 064312

מחיר: 144.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: ניתוח הסרט צ'יינטאון לפי תיאורית ז'אנר, לפי תומס שץ

1,044 מילים ,3 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

עבודה זו תתייחס למידת התאמתו של הסרט צ'יינהטאון למאפייני קבוצת ז'אנר של סדר חברתי ומידת התאמתו של מבנה הסרט לארבעת השלבים עליהם מדבר תומס שץ (Schatz) במאמרו "From Hollywood Genres: Film Genre and Genre Film".

קטע מהעבודה:

במאמרו מחלק שץ את סרטי הז'אנר לשניים, ז'אנרים של סדר חברתי ובעלי חלל מוגדר (גנגסטר, בלש ומערבון) וז'אנרים של אינטגרציה חברתית, חלל לא מוגדר (קומדיה, מלודרמה ומיוזיקל). הסרט צ'יינהטאון שייך לקבוצת הסרטים המאופיינים כז'אנר של סדר, אך ניתן למצוא בו גם מעט מוטיבים המצויים בז'אנר של אינטגרציה. כמו למשל, רוב עלילת הסרט מתרחשת בעיר, לוס אנג'לס, כמקובל בסרטים בעלי חלל מוגדר. כשגיבור הסרט יוצא לחקור הוא יוצא מהעיר ומגיע למקומות שונים סביב לוס אנג'לס, חוף הים, מאגרי מים ופרדסים למשל, שלא כמקובל בז'אנר זה אך חיוני לקידום העלילה בסרט.

מקורות:



Untitled
ניתוח הסרט צ'יינהטאון על פי תיאורית ז'אנר
צ'יינהטאון (Chinatown), רומן פולנסקי (Polanski), 1974.
עבודה זו תתייחס למידת התאמתו של הסרט צ'יינהטאון למאפייני קבוצת ז'אנר של סדר חברתי ומידת התאמתו של מבנה הסרט לארבעת השלבים עליהם מדבר תומס שץ (Schatz) במאמרו "From Hollywood Genres: Film Genre and Genre Film".
במאמרו מחלק שץ את סרטי הז'אנר לשניים, ז'אנרים של סדר חברתי ובעלי חלל מוגדר (גנגסטר, בלש ומערבון) וז'אנרים של אינטגרציה חברתית, חלל לא מוגדר (קומדיה, מלודרמה ומיוזיקל). הסרט צ'יינהטאון שייך לקבוצת הסרטים המאופיינים כז'אנר של סדר, אך ניתן למצוא בו גם מעט מוטיבים המצויים בז'אנר של אינטגרציה. כמו
למשל, רוב עלילת הסרט מתרחשת בעיר, לוס אנג'לס, כמקובל בסרטים בעלי חלל מוגדר. כשגיבור הסרט יוצא לחקור הוא יוצא מהעיר ומגיע למקומות שונים סביב לוס אנג'לס, חוף הים, מאגרי מים ופרדסים למשל, שלא כמקובל בז'אנר זה אך חיוני לקידום העלילה בסרט.
הסרט בעל קוד מאצ'ואיסטי, גיבור גברי, יחיד מול חברה, כמקובל בז'אנרים של סדר. גיבור הסרט (ג'ק גיטס, חוקר פרטי) הוא גבר שמרבה בעישון, לא פוחד לרחרח במקומות מסוכנים (גם כשהוא כמעט מאבד את אפו) ונקלע למעשי אלימות וירי אקדחים כדבר יום יומי. החוקר הפרטי הוא 'גבר אמיתי', כאשר אדם טוען בפניו "אתה מתפרנס
באופן נבזי" הוא קם מייד ומגן על עצמו "אולי תקום מהכסא ונדון על כך בחוץ?". לעומת זאת, בסרטי ז'אנר של סדר הגיבור הוא חיצוני לקהילה, מגיע אליה בתחילת הסרט פותר בה בעיה (או יוצר בעיה), ואז עוזב, בלי שקיבל על עצמו את ערכי הקהילה. בצ'יינהטאון הגיבור הוא תושב העיר, חלק מהקהילה, אינו ממש מצליח לפתור את
הבעיה ואינו עוזב את העיר.
מאפיין חשוב נוסף של סרטים בעלי חלל מוגדר הוא סביבה שאינה יציבה אידיאולוגית, בעלת ערכים חברתיים שנמצאים בקונפליקט. המאפיין בא לידי ביטוי בסרט בדמותו של 'הרשע' נוח קרוס, בשני אופנים. האחד, האופן שבו באה לידי ביטוי השחיתות המוסדית, "המשטרה שייכת לו" אומרת גב' מאריי. נדמה שנוח קרוס מחזיק בכיסו מלבד
המשטרה את כל לוס אנג'לס. קרוס כל כך עשיר ובעל השפעה שהוא מפסיק את אספקת המים למחוז בכדי שיוכל להשתלט על שטחים נרחבים, אותם הוא זומם לצרף ללוס אנג'לס, והוא משתמש בכל האמצעים כדי להשיג את מטרתו, מניעת מים מהתושבים ורצח שותפו (מר מאריי), למשל.
אופן נוסף לחוסר יציבות אידיאולוגית הוא בשבירת מוסכמה חברתית קשה, גילוי עריות בין נוח קרוס לביתו (אשתו של מאריי). בסוף הסרט הבת שנולדה לאחר האונס עוברת לחזקתו של נוח קרוס והצופה מבין שגורלה יהיה כגורל אימה.
סרטי הסדר החברתי הם מעין טקסים של חוסר התמודדות עם הבעיות בחברה, מכוון שהם לא באמת פותרים את הבעיה. הפתרון שמוצע הוא פיקטיבי ולא ישים במציאות, פתרונות לא ריאלים. בסרט זה הבעיה לא נפתרת בכלל והפתרון שמוצע אינו רחוק מהמציאות.

שץ מפרט את שלבי המבנה הנראטיבי של סרט ז'אנר בארבעה שלבים (30-31), אשר באים לידי ביטוי במבנה הסרט צ'יינהטאון, אך לא תמיד באופן מלא. השלב הראשון הוא ייסוד, הגדרת העולם בו הולך לקרות הסרט והכרות ראשונית עם הדמויות והקונפליקטים. פולנסקי פותח את סרטו בכתוביות בשחור לבן בסגנון שנות השלושים, מעין
אקספוזיציה שמטרתה להכניס את הצופים לרוח התקופה. מהשוט הראשון הצופה מתוודה לעבודתו של הבלש הפרטי, בעל מקבל תמונות של אשתו הבוגדת. בסצנה הבאה שוכרת את שירותיו אשתו של מאלריי, מהנדס ראשי ב'מים וחשמל', החקירה מתחילה ובאמצעות נאום ראש העיר מבין הצופה את חשיבות המים ללוס אנג'לס השרויה בבצורת. כך גם מוצגת
לצופה דרך עבודתו של הבלש, מר גיטס.
תוך עשר דקות מתחילת הסרט מתחיל השלב השני, הנפשה, הדמויות מקבלות אופי מוגדר יותר, נוצרים קונפליקטים חדשים והעלילה מתפתלת בעוד הבלש עובר סדרה של הרפתקאות מסוכנות ומגלה תגליות מרעישות. שלב זה מתחיל לאחר פירסום תמונת מר מאלריי עם 'המאהבת', גיטס הבלש מתגלח במספרה ונוצר עימות בינו לבין קליינט אחר, בעזרת
המילים בהן בוחר גיטס להגן על עבודתו הופכת דמותו לעגולה ומובנת יותר. כשהוא מגיע למשרדו מחכה שם גברת מאלריי האמיתית ומודיעה על תביעה, הקונפליקט הראשון נוצר עשרים דקות מתחילת הסרט, עשר דקות אחרי כן נוצר הקונפליקט המרכזי מר מאלריי נרצח. מרגע זה חווה הצופה יחד עם הגיבור שורת הרפתקאות.
השלב השלישי הוא העצמה. העצמת הקונפליקטים שמגיעים למשבר, שיא הקונפליקט. גיטס הבלש משוכנע שפתר את התעלומה. בזמן ההמתנה לשוטרים, הוא מטיח האשמות בפני גב' מאלריי ומוכיח כביכול שרצחה את בעלה, בעזרת המשקפיים שמצא. גב' מאלריי מתוודה בפניו, מספרת על הבת המשותפת לה ולאביה, נוח קרוס (הרשע), מסתבר שהיא בעצם
הקורבן ולא עשתה כל רע. כאן בעצם החקירה באה לידי פתרון, לגיבור נותר רק להציל את הגברת ולהעניש את הרשע, כמקובל. עד כאן השלבים תואמים למבנה הנראטיבי של שץ, כאן גם נקטע השלב האחרון.
אך הסוף אינו סוף רגיל, השלב הרביעי, ההתרה, פתרון הקונפליקט ע''י סילוק אחד הצדדים בא לידי ביטוי במותה של גב' מאלריי, כאשר דקות קודם לכן הצופה יחד עם גיבור הסרט מבינים שהיא אינה פושעת אלא הקורבן. יחד עם זאת האיש הרע של הסרט יוצא מורווח, הבת שנולדה לו כתוצאה מגילוי עריות עם ביתו עוברת לחזקתו, הצופה
משלים בראשו מה יהיה עליה, מבין שהמזימה של נוח קרוס תצא לפועל ושאין דבר שיכול לעמוד כנגדו. הבעיה נפתרה לטובת הרעים, והמצב חוזר לנקודת ההתחלה. אפילו נראה שגיבור הסרט נכנע לגורל הבלתי נמנע ומרים ידיים. גיטס ממלמל לעצמו "מעט ככל האפשר" זהו מעין מוסר השכל בינו לעצמו, אם לא הייתי מנסה לעזור לגב' מאלריי
היא לא הייתה מתה. הסכנה האידיאולוגית שאיימה על הקהילה עדיין קיימת, כמו בחיים האמיתיים. השחיתות והרוע לא נעלמים מהעולם, ואי אפשר להלחם נגדם כלל. השותף של גיטס מרגיע אותו "עזוב ג'ק, זוהי צ'יינהטאון". האיש הרע מנצח, ניגוד גמור לסוף בסרטי האינטגרציה שנראה כשבר נרטיבי, ההפי-אנד.
לסיכום, שץ טוען במאמר (30) שבסרט ז'אנר, ההתפתחות העלילתית חשובה פחות מהדמויות ומסביבתן. הרי מרגע שמרכיבים אלו מוצגים לנו, כבר ברור מאליו כיצד תתפתח העלילה וכיצד תסתיים.
בסרט "רגיל" (לא ז'אנרי), התנהגות הדמויות והתפתחות העלילה צפויים פחות, וגורמים לנו להיסמך יותר על התנסויותינו ב"עולם האמיתי". אמנם, גם סרטים כאלו מסתמכים במידה מסוימת על היכרות מוקדמת עם קונוונציות קולנועיות, כמו שגם סרטי ז'אנר מסתמכים במשהו על "העולם האמיתי". אך בסרטי ז'אנר, היותם של האירועים
צפויים מראש, מסיטה את תשומת ליבנו מהשרשרת הלינארית של סיבה ותוצאה, ולעבר התמקדות-יתר בקונפליקט עצמו ובמערכת הערכים הסותרים שהוא מייצג.
בצ'יינהטאון, ההיפך הוא הנכון, הסביבה ודמותו של הבלש כבר מוכרות לנו היטב מסרטים אחרים, אין צורך באקספוזיציה ארוכה והדגש הוא בהתפתחות העלילה שאינה צפויה מראש בעיקר לא בסופה. ייחודו של הסרט הוא בשימוש הלא אופייני במבנה הנרטיבי של העלילה והכנסת מוטיבים חריגים לתקופתו (כגון גילוי עריות ודימויי זרם
תודעה).
ביבליוגרפיה
Schatz, Thomas. "From Hollywood Genres: Film Genre and Genre Film", Theory and Criticism, Leo Braudy and Marshall Cohen (eds), New York and Oxford: Oxford U P, 1999. 642-653.
פילמוגרפיה
Polanski, Roman. Chinatown. USA. 1974.

תגים:

אנר · קולנועיות · תומס · תיאוריות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ניתוח הסרט צ'יינטאון של רומן פולנסקי (תרגיל)", סמינריון אודות "ניתוח הסרט צ'יינטאון של רומן פולנסקי (תרגיל)" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.