היישום אינו מחובר לאינטרנט

השוואה בין לקות קריאה לבין לקות ADHD

עבודה מס' 064291

מחיר: 288.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: עבודה זו חוקרת את הדומה והשונה בין ליקוי קריאה וליקוי ADHD

7,902 מילים ,13 מקורות ,2001

תקציר העבודה:

בעבודה זו נשווה שתי קבוצות אוכלוסיה חריגות: אוכלוסיית הילדים בעלי לקות קריאה ואוכלוסיית הילדים בעלי לקות ADHD.
חשיבות הנושא רבה- קבוצות חריגות באוכלוסיה היוו מאז ומעולם מוקד לחקירות סוציולוגים, פסיכולוגים ואנשי מחקר שונים מכל קצוות הקשת המקצועית. קבוצות אלו הושוו עם קבוצות אחרות, מוינו לתת קבוצות ודורגו עפ"י כללים שנקבעו לצורך העניין . אחדות מהקבוצות הללו, אולי המדוברות ביותר, הם קבוצת הילדים ליקוי הלמידה- ובעיקר ליקוי הקריאה, ובעלי ליקוי ADHD. קבוצות אלו שונות משאר האוכלוסיה בנקודות רבות ובכללן יכולות הלמידה ובהתנהגותם החברתית. המחקרים שנעשו על ילדים אלו הם רבים: מחקרים אמפיריים, מחקרים תיאורטיים, מחקרים השוואתיים וכו'. כמספר המחקרים כך מספר שיטות הטיפול והגישות לחינוך ילדים אלו. ישנם הגורסים לימוד תוך העמקת יתר וישנם הגורסים לימוד מסיבי יותר, ישנם הגורסים הפרדת תלמידים אלו וישנם הגורסים שילובם בחברה וכו'.
נושא זה נבחר גם בגלל חשיבותו הרבה והעובדה כי הוא נכנס לסדר היום במערכת החינוך. 10% מכלל התלמידים בגילאי גן חובה עד כיתה ח' סובלים מליקויי קשב וריכוז, לעומת 5 - 6% בשנים קודמות. כך העלו סקרים שבוצעו בשנה האחרונה במספר רב של מוסדות חינוך. אחד ההסברים לכך הוא בעליית רמת המתח הנפשי עקב המצב הביטחוני בבית ובביה"ס וסביבתם. קופות החולים למינהן מארגנות השתלמויות למורים וגננות, על מנת לסייע להם לאבחן, מתי יש לשלוח את הילד לאבחון וטיפול רפואיים, ומתי עדיף להפנות את הילד לפסיכולוג כך ימנע הצורך ממתן תרופת ריטלין לתלמידים שאינם נזקקים לה, וייחסכו הוצאות כספים מיותרות.

שאלת המחקר של העבודה היא מהם הצדדים המשותפים ומהם הצדדים השונים בין ליקוי קריאה לבין ליקוי ADHD- שני ליקויים שלכאורה נראים דומים אולם שונים בתכלית.
העבודה מסתמכת בעיקרה על ספרות שנכתבה על הנושא (מקורות משניים) וכן על מחקרים שנערכו (מקורות ראשוניים).

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. הגדרת הלקויות
3. מאפייני הלקויות
4. ההסברים לתופעות
5. הטיפול
5.1 תרופתי
5.2 טיפולים שאינם תרופתיים
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

החיפוש אחר תרופות מועילות ופחות בעייתיות נמשך. זה הוביל לגילוי הריטלין. מדובר בחומר כימי הגורם בין השאר להפרשה של חומרים עם השפעה מסוימת על פעילות הסינפסות, גירוי מוגבר של בלוטות התריס ואוד. יש המעריכים שכיום קרוב למיליון אנשים מקבלים תרופות כאל בארה"ב בלבד. למרבה הצער גם לתרופות החדשות נלוות על ידי תופעות לוואי מסונים. לריטלין יש השפעה שלילית על תהליך הגדילה, במקרים מסומים היא מעוררת את מחלת הפיקים ולעיתים גורמת להופעת הפרעות נפשיות שונות. לפמולין יש השפעה מסוכנת על תפקודי כבד.

מקורות:

יועילו לילדים, ולכן חייבים להכיר בעובדה שתרופות אינם מהוות פתרון לכל הבעיות שקשורות ב- ADHD. במקרים מסוממים י במתן תרופות או זה הדרך המעשית היחידה הלייח לחששות שיש להם ולמורים בקשר ל ADHD של הילדים. במקרית המקרית מראה שהתועלת העיקרית במתן תרופת מעוררות היא בהגברת היעילות של הטיול הפסיכולוגי
והחינוכי ולכן הם ממליצים בדר כלל שבאותם מקרים שהרופא רואם תרופה- היא תהיה חלק מטיפול משולב, ולא האמצעי הטיפולי היחידי.
לדעת החוקרים אין ספק שלתרופות המעוררות השפעה טובה על ריכוז מתמשך ועל ההתמדה בעבודה. התרופות גם מפחיתות חוסר מנוחה ופעילות המוטוריקה הגסה. במקרים רבים תשומת להב של הילד למטלות בית הספר משתפרת עד כדי כך שהתנהגותו נראית נורמלית. מרבית הילדים שנוטלים את התרופה ה רבה עלו אימפולסיביים ויש להם פחות בעיות
של תוקפנות, רעשנות אי ציות והפרעה. אי לכך מתחוור מדוע תרופות אלו מומלצות במקרים כה רבים של ADHD
לגבי ההשפעה על הלמידה וההישגים הלימודים. נערכו מחקרים רבים אודות השפעתם של התרופות המעורות על הבינה, הזיכרון, כושר הריכוז ולימוד של הילדים. הם מרכזים שקיימת סבירות גבוה שהתרפות המעוררות ישפרו את כושר הריכוז, השליטה בדחפים, קואורדינציה של המוטוריקה העדינה וזמני התגובה אצל ילדים. אצל ילדים מסומים
ניכר אף שיפור בזיכרון.
טיפולים שאינם תרופתיים
רוב הטיפולים שאינם תרופתיים הינם טיפולים קוגניטיביים.
לשיטתADHD  מוצעת שיטת הנוירופידבק.
נוירופידבק היא שיטה שבה המטופל לומד לשלוט בפעילות המוחית החשמלית שלו. וכתוצאה מכך בקשב ובריכוז.
שיטת הביופידבק (בעברית - משוב ביולוגי) היא גישה טיפולית כוללת, המאפשרת למטופל ללמוד להשיג ויסות, איזון ושליטה בתפקודים פיזיולוגיים אשר נחשבו בעבר כבלתי ניתנים לשליטה רצונית. השיטה מבוססת על שימוש במערכת אלקטרונית ממוחשבת ומתוחכמת, המציגה בפני המטופל אינפורמציה שוטפת על תהליכים ושינויים פיזיולוגיים
המתחוללים בגופו. אינפורמציה זו, המשוב, המוצגת בזמן אמיתי, מאפשרת למטופל ללמוד להשפיע על תהליכים אלה. ענף אחד של הביופידבק הוא הנוירופידבק, אשר משמש לטיפול ב-ADHD.קיימת גישה בודקת את הפרופיל הקשבי של כל מטופל ומתאימה לו אימון קשבי ייחודי באמצעות מערכת מובנית של משחקי מחשב. משחקי המחשב מחייבים ריכוז
על מנת להצליח בהם, ומשלבים מוסיקה מהנה."שיטת רביב- הליכה בשמיניות" משתמשת בשיטת ההליכה בשמיניות אשר פותחה על ידי ד"ר בשם סנבק, בטענה שהליכה זו עוזרת לפתח את הקואורדינציה בין חלקי המוח ולהגביר את הקשרים העצביים ביניהם.
שיטת טיפול נוירו-התפתחותית לגיל הרך לילדים המגלים קשיים תפקודיים פותחה על ידי רמי כץ פסיכולוג התפתחותי. שיטה זו משלבת יצירתיות עם טיפול אומנותי. לדבריו התהליך היצירתי מאופיין ב:
בניית תמונה
השלמת צורות בלתי גמורות
יצירת תמונות שונות על פי גירויים חוזים
להערכת התוצרים משתמש כץ במונחים של כושרי החשיבה הרב כיוונית אותם קבע בשיטת ניתוח הגורמים: שטף, גמישות, מקוריות ועיבוד.
טיפול התנהגותי
בטווח הקצר, טיפול התנהגותי משפר סימפטומים התנהגותיים, כישורים חברתיים ותפקוד אקדמי, אך הוא פחות יעיל בשיפור ההפרעה בקשב ובהפחתת ההיפראקטיביות והאימפולסיביות, הבעיה העיקרית בטיפול התנהגותי לילדים עם ADHD היא חוסר יכולת לשמר ולהכליל ולהרחיב את אותם שינויים שהושגו, ככלל, יעילות טיפול התנהגותי
בלבד פחותה מיעילות טיפול תרופתי בלבד, ורוב המחקרים המבוקרים מדווחים על ערך מוסף מוגבל לשילוב טיפול התנהגותי ותרופתי,
בבית הספר רצוי להקפיד על סביבה מובנית, חוקים ברורים ומעקב שוטף, תוך שימת לב למתן חיזוקים חיוביים על התנהגויות רצויות. דווח גם על סיוע בטיפול בעיקרון ההיזון החוזר ביופידבק), אולם העדויות לא חד משמעיות ואין מחקרים רחבי טווח.
יש המוסיפים גם מרכיב של טיפול קוגניטיבי, בעיקר סביב רכישת שליטה עצמית, יכולת הסתכלות עצמית, מציאת דרכי פתרון יעילים יותר. גם כאן תועד כשל בהכללת הנלמד לסיטואציה של למידה בכיתה, למשל. יתכן ויש צורך בלמידה תוך עדי עשית מטלה כפולה dual task אין לכד תימוכין מספיקים בינתיים 1996 Weiss.
הדרכת הורים
ההורים מקבלים יעוץ לתת לילדיהם הנחיות ברורות, לחזק אותם בעבור התנהגויות רצויות ולהתעלם מאחרות. פעמים רבות להורה עצמו יש ADHD ועליו להתמודד בעצמו עם קשייו, עם ההפרדות שעליו לעשות בין חוויותיו ותסכוליו בשל כך לבין מה שחווה הילד, ומאידך להשתמש ביכולת שלו להבין את הקשיים והתסכולים שחווה ילד עם
ADHD. ההדרכה יכולה להיעשות לזוג ההורים או בקבוצת הורים לילדים עם ADHD.
טיפול משפחתי מוצע כשהקשיים בהתמודדות עם הילד ההיפראקטיבי תורמים לחוסר תפקוד ברמה משפחתית או מחריפים בעייתיות קיימת ומקשים על המשפחה להתמודד באופן בונה.
לליקוי קריאה מוצעות שיטות אחרות.
פישמן מציע כי על מנת לעזור לתלמידים כאלו להתגבר על בעיות בהאזנה למילים לא מוכרות ובתיעודם בדיבור או בכתיבה, התלמידים יכולים לקרוא מראש את הטקסטים ולנתחם מבחינה מבנית ולאתר מונחים חדשים כשהם מבטאים בזמן הקריאה כל הברה בקול. אסטרטגיות פיצוי אחרות כוללות אימון מתמשך ביטוי ובשימוש במושגי מפתח ובמילים
חדשות. כמו כן על המרצים לספר הגשה חזותית של המילה ע"י כתיבה על הלוח של מונחים ושמות חדשים במהלך ההרצאות או השיעורים. התלמידים מצידם יכולים לבקש מן המרצים להתפנות אליהם לכמה דקות לאחר השיעור, על מנת לעבור איתם על הרשימות כדי לאתר טעויות הדורשות תיקון.
המחקר שלה רמז כי היחס בין דיבור לקריאה איננו נובע מההבדלים בכישורים קוגניטיביים כללים הקשורים לזכרון שמיעתי קצר טווח, בניגוד למחקר הקודם. לדעתה יש צורך במחקרים עתידיים על מנת לבדוק את היחס בין הפקת דיבור אצל מבוגרים לבין שליפת מילים מילוניות או שמות. אותה מידה של חשיבות שיש לפיתוחם של אסטרטגיות
פיצוי עשויה להיות גם לפיתוחם של מודעות עצמית ויעילות עצמית. תלמידים אוהבים שנותנים להם ממצאי הערכה, והזדמנויות לנתח ולדון ואופנים שבהם קשיי הלמידה שלהם משתפרים, וכיצד אסטרטגיות שונות עשויות להיות אפקטיביות. במחקר שלה הראה כי כאשר תלמידים מפגינים ליקויים מסוימים בזיהוי מילים ובאיות, הערכה של החזרה
אחרי מילים שלהם עשויה להיות יעילה. בהעלאת מודעותם העצמית כפי שציין אחד מהמשתתפים במחקר אחר "אין פלא שאיננו מצליחים לאיית את המילים הרי איננו מצליח אפילו לשמוע אותן נכון".
התלמידים גם עשויים להיזקק לעזרה בהצבת מטרות לעצמם, בזיהוי משימות, ובהצבת דרישות לקבוע אילו אסטרטגיות תהינה יעילות והערכת עלויות והרווחים שינבעו מיישומם של אסטרטגיות כאלה. סטודנט עשוי להחליט למשל להקדיש יותר זמן ללימודו ושימושו של אוצר מילים מקורסי מבוא הקשורים למקצוע העיקרי שלו, מאשר ללימוד אוצר
מילים של קורסי חובה אחרים שאינם קשורים למקצוע העיקרי. סטודנט אחר עשוי להחליט שבשל הסיוע להשיג עוד נקודות להעלאת ממוצע ציוניו, דווקא כדאי לו להקדיש זמן לרכישתו של ידע פונולוגי מדויק של מילים שאינם בהכרח קשורים למקצוע העיקרי.
בכל מקרה מעקב תכוף ושיתוף בהישגים, אם בצורה של צבירת כרטיסי אוצר מילים, גליון ציונים משופר ודיווח של הישגים בסיטואציות חברתיות, עשויים גם כן לעזור בחיזוק תחושת ההתייעלות העצמית של התלמידים. למרות שהמחקר הנוכחי עשוי לעזור להבהיר את טיבם של קשיי שפה מסויימים בקרב חלק מהתלמידים עם קשיי למידה, יש בכל
זאת להכיר בקיומם של מגבלות בתכנון המחקר ובפרוצדורות הדגימה. באשר לתכנון המחקר- ההתאמות וההבדלים הנצפים בתת הקבוצות של חקר החזרה על מילים אינם מצביעים על סיבתיות באף כיוון. בלתי אפשרי לקבוע את העיבוד הפונולוגי ללא ניטול גורם הניסיון (ע"י בקרה). לקוראים המוצלחים יותר שקוראים מילים מורכבות יותר
וקוראים אותם לעיתים תכופות יותר מן הקוראים הגרועים, תהייה היכרות רבה יותר עם החלקים החברתיים של הפסידאו-מילים, ולפיכך יהיה להם יתרון מובהק על פני הקוראים הגרועים. יש צורך במחקרי אורך ובהשוואות בין קוראים גרועים מבוגרים יותר לעניין גיל הקריאה, על מנת לעזור להבהיר כיצד ניסיון בקריאה משפיע על עיבוד
פנולוגי בדיבור.
פיינר ומבל מציעים טיפול שלושה מרכיבים אלו מוגדרים כ"משולש הטיפולי":
טיפול תרופתי
טיפול פסיכולוגי שהוא בעיקרו התנהגותי.
כאשר מטפלים בילדים, הטיפול ממוקד בהורים, העובדים עם הילד בבית באופן יומיומי. כאשר עוסקים במתבגרים ובמבוגרים הטיפול מותאם לעבודה פרטנית או קבוצתית עם קבוצות גיל אלו, תוך הכללת גורמים דינמיים, ההולכים ותופסים חשיבות ומרכזיות במהלך השנים. 3. עבודה עם המסגרת החברתית העיקרית המכילה את הילד והמתבגר,
דהיינו ביה"ס.
להלן מספר שיטות נוספות
העשרה אינסטרומנטלית על פי פוירשטיין       ו
תכנית ההעשרה האינסטרומנטלית, שפותחה ע"י פרופ´ ראובן פוירשטיין, מיועדת לשפר את יכולת הלמידה של הפרט. התוכנית מבוססת על 15 כלים, הכוללים מטלות נייר ועפרון המוצגות באופנויות שונות (מילולית, גרפית, ציורית ומספרית). התוכנית מבוססת על התיאוריה הרחבה יותר של תורת כושר ההשתנות הקוגניטיבית המבנית והלמידה
המתווכת.
טיפולים התנהגותיים-קוגניטיביים        ביסוד הגישה ההתנהגותית עומדת ההנחה שכל התנהגות מושפעת מהתוצאות שלה. התנהגות היא תהליך הפועל בהתאם לחוקים מסוימים, ניתן לצפות בהתנהגות, לתאר אותה באופן שיטתי, להגדיר את רצף האירועים המתרחשים ולנבא התרחשות של אירועים דומים. ביסוד הטיפולים הקוגניטיביים עומדת ההנחה
שאם רוצים שינויי בסיסי של הסימפטומים, יש צורך לשנות את התהליכים הפסיכולוגיים - קוגניטיביים האחראים להם.
הטיפול ההתנהגות-קוגניטיבי הנו גישה פסיכולוגית להתערבות. גישה זו מבוססת על ממצאי מחקרים ועל תיאוריות פסיכולוגיות עדכניות. מטרות הטיפול לעזור לאנשים להשיג שינוי בהתנהגות (כמו שינוי הרגלים לא רצויים), רגשות (כמו בבעיות של דיכאון וחרדה) ובמחשבות (לימוד שינוי מחשבות, פתרון בעיות). מרכז עוצמה לדוגמא,
פיתח את מודל ה - SDT (skills directed therapy) המבוסס על עקרונות הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית בכלל, ותיאוריות העוסקות בפיתוח שליטה עצמית, בפרט .
מרכז מקרה - case manager        מעבר לאבחון ולהערכה עצמה, בשל הקושי הרב בהתמדה ובמציאת מענה נכון למצבים שונים, למסגרות שונות, לשלבים שונים ולילדים שונים מוצעת גישה של מעקב וליווי על ידי "מרכז מקרה" (case manager) אשר מכיר ומיומן בניסיון עבודה עם מגוון הגורמים המטפלים והמלמדים את הילדים בעלי לקויות
הלמידה, המסוגל להציע מגוון המלצות לימודיות וטיפוליות מותאמות לילד ולמצב.
מרכז-מקרה ללקויי-למידה   המטרה בתפקיד מ?ר?כז-המקרה: סיוע להורים ולנבדק להתארגן, לקבל על עצמם תפקידים, להתגייס ולסייע, להציב גבולות ולערוך סדר עדיפויות ובעיקר- לל?מד את ההורים לתווך בין הנבדק-ילדם לבין המערכות סביבו, להכשיר את הקרקע, להטרים בלימוד ובהכנה ואף לקבל על עצמם את תפקיד ריכוז המקרה במשך
הזמן, ולהיעזר במר?כ??ז שבחרו לליווי, למעקב ולהיוועצות מזדמנת עפ"י הדרוש. בכל-שלב הורי המטופל (ילוד, תינוק, ילד, תלמיד, נער) יודעים את הממצאים, ערים להגדרת-המצב, לחיזוי (פרוגנוזה) ולסיכונים, כדי שיוכלו להיערך
נוירו - התפתחות: הגישה הנוירו התפתחותית תפקודית
הגישה הנוירו התפתחותית תפקודית מאבחנת ומטפלת בחוסר איזון של המערכות התחושתיות והתפקודיות. ניתן לעבוד עם ילדים מגיל צעיר ביותר (מספר חודשים) ועד לזקנה. בכל הגילאים ניתן להפיק תועלת משמעותית מסוג עבודה זו. ניתן לשלב עבודה זו עם שיטות נוספות כגון: פרחי באך, מוח אחד, תזונה, הומאופתיה ועוד. פעמים רבות
העבודה היא משולבת עם בעלי מקצוע נוספים כגון פסיכולוג, מרפאה בעיסוק, הוראה מתקנת, אורטופטיסתים ועוד.
פסיכו-נוירו-תרפיה - טפול משולב ורב-תחומי המודל הטיפולי המוצע כאן, הינו מודל של טיפול משולב: פסיכו-נוירו-תרפויטי, אשר מיועד לסייע לילד לשקם הן את תפקודיו הקוגניטיביים והן את מצבו הנפשי. טפול זה מצריך גישה אינטגרטיבית מצד המטפלים בילד ולא מטפלים הרואים בביופידבק כלי טיפולי שניתן ליישום באופן טכני.
ראוי שהמטפלים יהיו בעלי ידע מקצועי במגוון של שיטות וכלים טיפוליים: טפול באמצעות משחק, אומנויות, Story telling, טפול קוגניטיבי, התערבויות פסיכודינאמיות, דמיון מודרך, וטכניקות של ביופידבק ונוירותרפיה.
רגישות תחושתית-הגדרה וטיפולבעבר, היו הגדרות כמו "רגישות יתר" או "תת רגישות" מסמנות את העוצמה של הגירוי אצל אותו האדם, אבל היום אנחנו יודעים שאלו דברים שמשתנים כל העת ולכן הבעיה איננה עודף או חוסר של רגישות אלא חוסר ויסות. בגדול, אפשר לחלק את שיטות הטיפול לשני סוגים עיקריים:
טיפול שמתייחס להיבטים הפיזיולוגיים של הבעיה.
טיפול שמתייחס למכלול ההיבטים של הבעיה
שיטת אלבאום        שיטת אלבאום היא שיטה טיפולית ייחודית המיועדת לשפר את רמת תפקודם של סוגי אוכלוסייה המתמודדים יום- יום עם מגוון רחב של קשיים: קשיי למידה למיניהם (דיסלקציה, דיסגרפיה, קשיי קשב וריכוז, דימוי ובטחון עצמי נמוך, קשיים בתפקוד מוטורי, בעיות התנהגותיות, בעיות של מתח גופני-תפקוד לקוי).
הצורך בהתמודדות עם קשיים אלה ואחרים הוליד את הרעיון לגישה טיפולית אינטגרטיבית, המבטאת את השילוב של ארבע האינטליגנציות: גופנית, רגשית, חשיבתית ואנרגטית.
שיטת המאמן האישי 
מאמנים אישיים לבעלי הפרעת קשב עזרים לקליינטים לזהות את התופעות של הפרעת קשב ולפתח כישורים להתמודד אתם. האימון האישי מסייע לבעלי ליקוי קריאה להישאר ממוקדים, להתגבר על מכשולים, ולפתח הרגלים עקביים.
שיטת ורדי
שיטת ורדי הנה שיטה המתבססת על תיקון המערכות התפקודיות של הגוף כגון: מערכת ההצלבה, סינכרוניזציה, תפישה מרחבית, קשר מוח יד, קשר מוח עין יד, רצפים, הפרדות ועוד. ישנן מערכות רבות אחרות שאנו עובדים עליהן שעוזרות לאדם לווסת ולהתארגן בצורה נכונה ביחס לפוטנציאלים האישיים שלו. העבודה מתמקדת בהפעלת המערכות
המוטוריות שלא התפתחו בינקות בעזרת תרגילים גופניים ספציפיים. העבודה על המערכות חייבת להיעשות בסדר המותאם לשלבי ההתפתחות התקינים על מנת לפתור את הבעיות ללא יצירת מתחים נוספים.
סיכום
עבודה זו עסקה בהשוואת שני ליקוי הלמידה: ליקוי קריאה מול ליקוי ADHD ושאלת המחקר היתה מה השונה בין שתי הליקויות.
שתי לקויות אלו נעשו שכיחות בשנים האחרונות, ואחת הסיבות לכך היא אובייקטיבית: הציבור נעשה מודע לעובדה כי ישנן לקויות למידה ולא כל ילד שלא מצליח בלימודים הוא "עצלן". האבחנה לגבי הלקויות הללו נעשתה מדויקת יותר, ועימה הטיפולים. השיפור ופיתוח שיטות הטיפול הביאו לכך שכיום, רוב הלוקים בליקוי למידה כלשהו,
מטופלים בשיטה כלשהי ולא מוזנחים.
מההשוואה לעיל אנו למדים כי שתי הלקויות שונות בתוצאה ובטיפול. לגבי הסיבות לשני הלקויות קשה לערוך אבחנה היות וטרם הוכחה מדעית הסיבות לכל לקות. לגבי ADHD הועלו מספר אפשרויות כגון ליקוי פיזי במוח הנגרם ממום מולד, ואילו לגבי ליקוי קריאה הסיבות פחות ידועות, והועלו אפשרויות רבות כגון תזונה, חוסר
בטרנזסימטורים מח ועוד.
הפרעת ADHD, לעומת ליקוי קריאה, היא הפרעה מצבית (מופיעה רק במצבים מסוימים). היא מוגדרת כהתפתחותית כיון שבאה לידי ביטוי מגיל צעיר ביותר (עוד בשנת החיים הראשונה) ובעלת יכולת השתנות במהלך החיים. ההפרעה היא  גנטית ושכיחה (כ 10% מאוכלוסיית הילדים). כ 70% מתוך אותם 10% מאוכלוסיית הילדים ממשיכים לחוש
במאפייניה גם בבגרותם. ההפרעה הוכרה תחילה אצל ילדים, ורק בשנות ה- 80 של המאה ה- 20  הוכרה גם אצל מבוגרים. היא שכיחה יותר בקרב בנים (כמעט פי 5) מאשר אצל בנות.
 הפרעת הקשב והריכוז מקורה נוירולוגי. היא מקשה על יכולת הלמידה של הילד, שכן הוא נדרש לישיבה פסיבית ותגובה לגירוי בודד (המורה). היכולת לשבת במהלך שיעור שלם ולהקשיב, הולכת ופוחתת מאחר וגירויים שונים בסביבה מפריעים ומושכים את תשומת ליבו.מתלוות אליה הפרעות פסיכולוגיות כתוצאה מתסכולים, דימוי עצמי נמוך
ומצבי רוח - עד דיכאון. גם ליקויי למידה שכיחים מאד אצל ילדים ובוגרים אלה. רבע עד שליש מהילדים הסובלים מההפרעה הם לקויי למידה. יש הסבורים כי הפרעת קשב וריכוז היא סוג של ליקוי למידה, אך ליקוי למידה יכול להתקיים גם בלעדיה.
 לילד עם הפרעת קשב וריכוז יש מספר מאפיינים הזהים למאפייני לקויי למידה: מחברותיו ריקות או מקושקשות, הוא מתקשה לשחזר את שנאמר בשיעור, אינו מצליח ללמוד ולהפגין את כישוריו. הוא נמצא במצב של תסכול, ותחושת הערך העצמי שלו מתערערת. ילד כזה מתקשה לבצע משימה חד גונית, לא מעניינת, או החוזרת על עצמה לאורך זמן.
לעיתים, חיפוש אחרי ריגוש יכול להביא אותו לפעילות מסוכנת שעלולה לגרום לפציעתו. תסמינים נוספים שעשויים להתלוות להפרעה הם: קשיים בתכנון תנועות, סרבול אצל ילדים הסובלים גם מדיספרקסיה התפתחותית, דימוי גוף משובש, בעיה בביצוע רצף של מטלות, קושי חברתי והפרעות בזיכרון.
 ילדים עם הפרעת קשב, ללא פעלתנות יתר, נראים לעיתים כבעלי יכולת נמוכה או חסרי מוטיבציה ואיטיים. לעומתם, ילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר מתקשים לשבת בנחת, הם עלולים להציק ולהרעיש במהלך השיעור. הם נוטים לפעול ללא תכנון וללא הבנה מספקת של הסיטואציה. ילדים אלה זוכים למנה גדושה של ביקורת מצד המורים,
וכעסים מצד הוריהם, וזאת לעומת הבנה שמקבלים הילדים בעלי ליקוי הלמידה הרגילים. ילדים רגילים מאובחנים במהירות לאור בעיות הקריאה שלהם. בין תופעות ליקוי הקריאה ניתן למנות קריאת היפוכים, כיווניות משובשת בקריאה, החלפת מלה אחת במילה אחרת דומה מבחינת הקונפיגורציה, כתב יד משובש ושגיאות כתיב חמורות, כתב ראי,
קושי ברכישת הקריאה בשיטה האנליטית, התמצאות לקויה במרחב ועוד. אורטון האמין, שהסיבה לליקויי הקריאה אינה פגיעה מוחית, אלא שיבושים פיזיולוגיים. בשנות החמישים והשישים התפשט המחקר בדיסלקציה לדיסציפלינות רבות: נוירולוגיה, נוירופסיכולוגיה, פסיכולוגיה, נוירופיזיולוגיה ועוד.
התוצאות של Adhd הן לרוב חוסר ריכוז, חוסר קשב, התפרעויות והתנהגות אלימה אחרת, והסברה היום טוענת כי הי נובעת מליקוי באונה הקדמית של המח. ליקוי זה לעיתים לא עובר בבגרות, לעומת ליקוי למידה, העובר בתקופת הבגרות. רק בעשר השנים האחרונות החלה עולה המודעות לכך שקבוצת הסימפטומים המכונה ADHD לא בהכרח דועכת
ככל שמתבגרים ADHD הנה הגדרה לבעיה פיסיולוגית על פי המדריך הסטטיסטי לאבחנות של ארגון הפסיכיאטרים האמריקאי DSM-IV. מאחורי האותיות נמצאים אנשים בוגרים הלוקים בADHD.
הטיפול גם הוא שונה. תוצאות המחקרים מראות, שהטיפול התרופתי מהווה קטליזטור רב עוצמה ללימוד העצמי של הילד את אסטרטגיות ההתנהגות והלמידה ומעמיד אותו בסמוך לנקודת הזינוק של ילד בליADHD ההשפעה התרופתית היא למספר שעות, אולם היא מהווה חלון הזדמנויות ללימוד והפנמה יעילים יותר של האסטרטגיות, אשר נשארות לטווח
הרחוק.
התרופה השכיחה ביותר ל ADHD  ולה בלבד, היא הריטאלין (שייכת למשפחת האמפטמינים - תרופות מעוררות). השפעתה מתחילה כחצי שעה לאחר נטילתה, ונמשכת כארבע שעות. ישנו גם הריטאלין RS המשתחרר לאיטו ומשפיע כשמונה שעות. בזמן ההשפעה, התרופה גורמת למיקוד קשב, ומדכאת זמנית את הסימפטומים של הפרעת ההיפראקטיביות, אך היא
אינה מרפאה. זוהי תרופה שמשתמשים בה כבר למעלה מ 50 שנים ומשפיעה ב 70-80% מהמקרים. האחרים, או שאינם מגיבים לה, או שסובלים מתופעות לוואי, כמו ירידה בתיאבון, כאבי בטן או כאבי ראש. אצל חלק קטן מהילדים הנוטים לטיקים, הריטאלין עלול להחמיר את המצב. מאחר והריטאלין שייך לקבוצת התרופות המעוררות, הרישום והנפקת
התרופה זהים לכללים החלים על תרופות נרקוטיות. המחקר לאורך שנים עומד על כך שאין סכנת התמכרות בנטילת התרופה במינונים המומלצים לטיפול רפואי בהפרעת קשב וריכוז.
לעומת זאת אצל ליקוי קריאה נהוג פחות להשתמש בתרופות, ויותר בטיפול התנהגותי. הדבר נובע מכך שהאבחנה היא פחות של ליקוי פיזי ויותר ליקוי התנהגותי הניתן לטיפול באמצעים רגילים: לדוגמא הגישה האינטגרטיבית, גישת ההעשרה האינסטרומנטלית של פוירשטיין. בשני הלקויות מוזכרת הגישה ההתנהגותית. ביסוד הגישה ההתנהגותית
עומדת ההנחה שכל התנהגות מושפעת מהתוצאות שלה. התנהגות היא תהליך הפועל בהתאם לחוקים מסוימים, ניתן לצפות בהתנהגות, לתאר אותה באופן שיטתי, להגדיר את רצף האירועים המתרחשים ולנבא התרחשות של אירועים דומים. ביסוד הטיפולים הקוגניטיביים עומדת ההנחה שאם רוצים שינויי בסיסי של הסימפטומים, יש צורך לשנות את
התהליכים הפסיכולוגיים - קוגניטיביים האחראים להם.
לסיכום ניתן לומר כי הסתום רב על המגולה. מחקר בנושאים אלו עדיים בעיצומו ויש להניח כי כמו בשאר מדעי הפסיכולוגיה, אנו נהייה עדים לחידושים בנושא כל אימת שהנושא ייבדק לעומקו.
ביבליוגרפיה
ברקלי ראסל (1998) לשלוט ב ADHD ת"א: גלילה הוצאה לאור
המר, ליאנה (1997) מגע עם תלמידים ליקויי למידה, ועמדות של תלמידים ומורים כלפי תלמידים עם צרכים מיוחדים, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לחינוך, החוג לייעוץ חינוכי.
וינקלר, ישראל (1998) "ליקויי למידה בעולם המבוגרים", גדיש: שנתון לחינוך מבוגרים, 1998.
ורדה שרוני-יצחק, מדריך נבוכים למחנכים והורים של הילד בעל ליקויי הלמידה, הוצאת רכס, 1998.
יהושע קדרי מיכל (1997), הבנה בינאישית והתנהגות חברתית בכיתה אצל מתבגרים עם דיסלקסיה ודיסקלקוליה, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לפסיכולוגיה.
כהן אריה (1996) "השוואת העושר המורפולוגי, התחבירי והנרטיבי בין ילדים המתקשים בקריאה לבין ילדים יודעי-קרוא", מגמות, ל"ז1996, 291-273.
מרגלית מלכה, "לקות למידה: המשגות מחודשות והשתמעויות טיפוליות", פסיכולוגיה ויעוץ בחינוך, תשמ"ד.
נקר יפה מאפייני מחלת ADHD - השימוש בתרופה ריטלין, עידכון ירושלים: הכנסת
סנדרס מריון, הערכה קלינית של קשיי למידה, ספרית הפועלים, 1979.
פיינר א, ומבל דרומי, הוראה הדדית בקבוצות שיתופיות בכיתה של תלמידים לקויי שמיעה הוצג בכנס המדעי העשירי של האגודה הישראלית לחקר החינוך ]איל"ה] חיפה: אוניברסיטת חיפה 1993. 3
פישמן ירחמיאל, (1986), מדדים לשוניים כמשקפי בעייתיות קוגניטיבית אצל ילדים עם ליקוי תפקודי מזערי במח רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, מח' לפסיכולוגיה
רחמני לוי, מח ולמידה, הוצאת פפירוס, אוניברסיטת ת"א, 1981.
שרן שלמה ושרן יעל, ליקויי למידה ותיקונם, ספרית הפועלים, 1969.
www.idinfo.com.dysgraphy.htm
www.addedreality.com.dysgaphy.htm
שרן שלמה ושרן יעל, ליקויי למידה ותיקונם, עמודים 18-36.
מרגלית, שם, שם
מרגלית מלכה, "לקות למידה: המשגות מחודשות והשתמעויות טיפוליות", עמודים 126-138
: www.icelp.org/asp/main.asp
ברקלי, שם, עמודים 24-28
מרגלית מלכה, "לקות למידה: המשגות מחודשות והשתמעויות טיפוליות", עמוד 34.
נקר יפה מאפייני מחלת ADHD - השימוש בתרופה ריטלין, עידכון עמוד 2
מרגלית מלכה, "לקות למידה: המשגות מחודשות והשתמעויות טיפוליות", פסיכולוגיה ויעוץ בחינוך עמוד 3.
מרגלית מלכה, "לקות למידה: המשגות מחודשות והשתמעויות טיפוליות", שם.
פישמן ירחמיאל (1986),מדדים לשוניים כמשקפי בעייתיות קוגנטיבית אצל ילדים עם "ליקוי תפקודי מזערי במח עמוד 11.
פיינר א, ומבל דרומי, הוראה הדדית בקבוצות שיתופיות בכיתה של תלמידים לקויי שמיעה עמוד 34.
המר, ליאנה (1997) מגע עם תלמידים ליקויי למידה, ועמדות של תלמידים ומורים כלפי תלמידים עם צרכים מיוחדים עמוד 45
פישמן ירחמיאל (1986),מדדים לשוניים כמשקפי בעייתיות קוגנטיבית אצל ילדים עם "ליקוי תפקודי מזערי במח עמודים 11-16
http://www.geocities.com/morrison94/index.htm
סנדרס מריון, הערכה קלינית של קשיי למידה עמודים 3-7
וינקלר, ישראל (1998)" ליקויי למידה בעולם המבוגרים", עמוד 11.
רחמני לוי, מח ולמידה, עמודים 307
http://www.addedreality.com/dysgraphia.htm
www.idinfo.com.dysgraphy..htm
www.addedreality.com.dysgaphy.htm
לם, א. (2000). "חקר הדיסלקציה ותרומתו להבנת תהליך הקריאה". הד החינוך. ע"ד. 9. 32-35.
שרוני-יצחק, ו. (1998). מדריך נבוכים למחנכים והורים של הילד בעל ליקוי למידה. הוצאת רכס, אבן יהודה.
ורדה שרוני-יצחק, מדריך נבוכים למחנכים והורים של הילד בעל ליקויי הלמידה עמוד 121
ברקלי ראסל (1998) לשלוט ב ADHD עמודים 219-220
כהן אריה (1996) "השוואת העושר המורפולוגי, התחבירי והנרטיבי בין ילדים המתקשים בקריאה לבין ילדים יודעי-קרוא", 291-273.
http://www.education.gov.il/sh...
ורדה שרוני-יצחק, מדריך נבוכים למחנכים והורים של הילד בעל ליקויי הלמידה עמוד 34.
ttp://www.mentalnet.org.il/article/?id=6652088e0e6ecc4e55879af62ee9b7c8
וhttp://www16.brinkster.com/bio
וhttp://www.adhd-solutions.com/...
http://www.ravivn.co.il/3.html
וhttp://www.emama.co.il/child/i...
מתוך המלצות הועדה המקצועית מטעם האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, ההסתדרות הרפואית בישראל המועצה המדעית הנחיות קליניות
מתוך המלצות הועדה המקצועית מטעם האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ההסתדרות הרפואית בישראל המועצה המדעית הנחיות קליניות, עמוד 42.
וינקלר, ישראל (1998)" ליקויי למידה בעולם המבוגרים", עמוד 57.
2

תגים:

ליקוי · למידה · ילדים · תרופות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השוואה בין לקות קריאה לבין לקות ADHD", סמינריון אודות "השוואה בין לקות קריאה לבין לקות ADHD" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.