היישום אינו מחובר לאינטרנט

ההערכת מחקרים - השוואה בין שני מחקרים בנושא אינטגרציה בין המעמדות ובבתי הספר תוך השוואת טיב הניתוח, השיטות והמסקנות.

עבודה מס' 020929

מחיר: 179.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה:

2,156 מילים ,2 מקורות

תקציר העבודה:

הערכת מחקרים וניתוחם

תוכן העינינים HY0929 -

1.מבוא

2.מחקר ראשון

3.מחקר שני

4.השוואות

5.ביבליוגרפיה


מבוא
בעבודתי זו אערוך סקירה על שני מאמרים על מנת להשוות את טיב הניתוח,
השיטות, והמסקנות.
שני המאמרים שבחרתי עסקו בנושא האיטגרציה בין המעמדות. המאמר הראשון
פורסם ב1988- ועוסק בבדיקת האושר בחיי הנישואין אצל זוגות ממוצא עדתי
שונה, ואצל זוגות מאותו מוצא עדתי. המחקר מנסה לברר את הקשר בין רמת
ההשכלה של בן הזוג למידת שביעות רצונו מחיי הנישואין.
המאמר השני עוסק באינטגרציה כפי שבאה לידי ביטוי בבתי הספר ובמגע הלימודי
בחטיבות הביניים שהוקמו לצורך כך.
שני המאמרים באים לבחון תהליך וסטטוס כלשהו ומטרת עבודתי היא לראות מי
מהם, על פי קריטריונים ברורים, "איכותי יותר".

מקורות:



הערכת מחקרים וניתוחם
הערכת מחקרים וניתוחם
תוכן העניינים
1. מבוא
2. מחקר ראשון
3. מחקר שני
5. השוואות
6. ביבליוגרפיה
מבוא
בעבודתי זו אערוך סקירה על שני מאמרים על מנת להשוות את טיב הניתוח, השיטות, והמסקנות.
שני המאמרים שבחרתי עסקו בנושא האינטגרציה בין המעמדות. המאמר הראשון פורסם ב1988- ועוסק בבדיקת האושר בחיי הנישואין אצל זוגות ממוצא עדתי שונה, ואצל זוגות מאותו מוצא עדתי. המחקר מנסה לברר את הקשר בין רמת ההשכלה של בן הזוג למידת שביעות רצונו מחיי הנישואין.
המאמר השני עוסק באינטגרציה כפי שבאה לידי ביטוי בבתי הספר ובמגע הלימודי בחטיבות הביניים שהוקמו לצורך כך.
שני המאמרים באים לבחון תהליך וסטטוס כלשהו ומטרת עבודתי היא לראות מי מהם, על פי קריטריונים ברורים, "איכותי יותר".
מחקר ראשון
1. מרכיבים מציינים
המאמר הראשון הינו מחקר שמומן ע"י האקדמיה לאומית למדעים, הזרוע למחקר בסיסי, שהיא הגוף הבכיר והיוקרתי ביותר בישראל נושא זה.
המאמר פורסם בכתב העת "מגמות" שהוא כתב עת בהוצאת מכון הנרייטה סולד למחקר במדעי ההתנהגות. מכון זה שנמצא בירושלים מממן מחקרים רבים בתחום מדעי החברה וזכה להכרה ולכבוד עולמיים. סטודנטים רבים מסתייעים בשירותיו של המכון המקיים שירות ביבליוגרפי.
כתב עת זה מופיע כבר עשרות שנים והיה בין כתבי העת הראשונים בישראל למדעי התנהגות וגם כיום הוא מוביל בראש. רוב הסטודנטים לומדים על פיו ומפיו ומרבים לצטט מתוכו מאמרים.
מערכת כתב העת מורכבת מאישי מחקר בארץ ובינהם ניתן למנות את משה ליסק (מדעי המדינה), יהודה אמיר (חינוך וסוציולוגיה), סמי סמוחה (מומחה ליחסי עדות בישראל, סוציולוג), שלמה דשן ומרדכי ניסן.
כלומר לא ניתן לפקפק, על פניו, ברצינות המחקר.
המאמרים בכתב העת הנ"ל מסתמכים רבות על מחקרים בחו"ל ומביעים לגביו הערכות.
לא מצאתי בשום מקום בו נוטים לדחות את המאמרים, אולם לעומת זאת מתוך שלושת הספרים העוסקים באינטגרציה בחינוך:
1. אמיר יהודה (עורך), אינטגרציה בחינוך, עם עובד, 1985.
2. בן ארי רחל, ריץ ישראל ואח', אני אתה אנחנו, עם עובד,1989.
4. מינקוביץ א., התלמיד טעון הטיפוח, ירושלים, 1969.
רק הראשון מצטט את המאמר, וגם זאת בקצרה.
לדוגמא אביא מאמר נוסף מאותו ירחון: אמיר יהודה, "המפגש האתני והשלכותיו על עמדות ויחסים בינעדתיים", מגמות, כ"ג, 1977, אותו נוהגים לצטט רבות במחקרים על המפגשים האתניים.
במקום אחד מצאתי כי גם ירחון הבינלאומי J.OF HUMAN RELATION מספר (1,(18) מצטט אותו.
המחקר פורסם על רקע עבודת מוסמך למדעים שנכתבה ע"י שרה פרידל (כהן) ומומן ע"י חטיבה שאינה קשורה לחינוך כלל. מטרתה למדוד את אפקטיות המגע בין שכבות אוכלוסיה שונות כפועל יוצא ממידת אפשריות הלמידה שלהם. (בנושא זה ראה: בן ארי רחל ויהודה אמיר, "עימותים בין קבוצתיים", תל אביב, 1988).
המחבר יוסף שוורצוולד פרסם מחקרים רבים במדעי ההתנהגות (ראה ירחון מגמות, כ"ג,1977 עמודים 189-205).
המחברים הינם מרצים באוניברסיטת בר-אילן; שרה פרידל משמשת כמרצה בקורסים כמותיים בבית הספר לחינוך ובחוג המשולב למדעי החברה.
על פניו לא ניתן לראות מן המאמר כי מדובר במחקר אמפירי. לעומת זאת בשם המאמר מופיע תמצית המחקר כאשר גם המשתנים התלויים והבלתי תלויים מופיעים בו. למעשה השם נותן תמונה כוללת של כל המחקר למעט המשתנים האופרטיביים ושיטת המחקר.
2. תקציר
אין תקציר לעבודה אולם המאמר מכיל סיכום ענייני ותמציתי (פחות מעמוד) המהווה תחליף טוב לתקציר.
פגם רציני הקיים בסיכום הוא כי מעלים נושאים לדיון שלא נדונו לעיל וקשה להבינם מקריאת הסיכום בלבד.
3. מבוא
במבוא אנו מוצאים את הרקע לבעיה: מדוע יש צורך למצוא פתרון לבעית השונות העדתית, מהם המטרות של הציבור והחברה הישראלית בהתמודדות עם מערכת העדתיות ומהם המטרות ספציפיות של מערכת החינוך האינטגרטיבית.
אנו מוצאים ביקורת על שיטות האינטגרציה הישנות ומגרעותיהם, אשר אחת מהן היא חטיבת הביניים (חטיבת ביניים היא שלב בין בית הספר היסודי לתיכון (כיתות ז-ט) ובו נעשה ניסיון לאינטגרציה מקיפה).
אין במבוא את הרציונאל והמסגרת התיאורטית של מחקר אולם יש הגדרת מושגים בסיסית וניסיון להגדרת משתנים אופרטיבית.
המשתנים התצפיתיים מובאים כאן בחלקם, ללא תיחום מדויק, אולם המדגם, קרי: הגדרת האוכלוסיה, מסגרת הדגימה ושיטתה לא מוזכרים.
חשיבות המאמר מוזכרת בצורה בולטת אולם השלכותיה התיאורטיות מעשיות לא מוזכרות, אלא בסיכום.
החלק החשוב של המבוא: מהם השאלות שעליהן ינתן מענה בעקבות המחקר או המטרות שתושגנה, מוזכרים בפרוטרוט ללא שום אפשרויות לתהיות.
4. סקירת הספרות במאמר
בעקרון הספרות רלוונטית ועדכנית. המאמר המוקדם ביותר בהם משתמשים הוא משנת 1959 אולם שאר המאמרים "רחוקים" רק עד 10 שנים.
חלוקת המאמר מטעה במקצת היות והמבוא כולל גם את סקירת הספרות כראש הפרק שלו, ורצוי היה אולי לתת ראש פרק נפרד לספרות.
המאמר מביא את סקירת הספרות בפרק נפרד, היות והוא מודע לחשיבותו מצד אחד, ומצד שני הוא מעוניין לתקוף מאמרים מסוגו בהמשך תוך הבאת ממצאים עצמאית, ולכן פרק סקירת הספרות מובא בנפרד.
הספרות חשובה לקריאה ומובאת בצורה תמציתית למעט מקרה אחד בו מעלים החוקרים תהיות על מידת הסימטריה בין מחקרים מדעיים, שלפי דעתי מקומו במקום אחר.
למרות הספרות לפי דעתי היא החלק הפחות טוב בעבודה זו. לאחר קראתי את העבודה נראה כי הוא ארוך ומסורבל יחסית לתועלת שמפיקים ממנו בעתיד. ממצאים רבים לא רלוונטים מוזכרים בו, אשר לא נבדקו בקונוטציה המלאה שלהם במחקרנו.
מספר משתנים לא ברורים: מה הפרוש חזקים וחלשים, מאיזו בחינה חזקים; תיאורית החליפין החברתיים אינה מוסברת כל צרכה. תיאוריה זו שעליה נכתבו תילי תילים של ספרים ומאמרים ביקורתיים לא נראה לי כי ניתן להסבירה במשפט אחד; מה הקשר של מידת ההצטיינות בספרות וכיו"ב.
החוקרים גם מעלים את תיאורית "המגע" ללא הסבר מספיק מהם ההזדמנוית למגע ומהו מגע בכלל.
אולם באופן כללי מקיפים החוקרים את כל מערך המחקר המתאים לבדיקת ההשערה ומהווים בסיס טוב להנחות יסוד המגיעות לאחר מכן בפרק המחקרי.
לסקירת המחקרים והספרות אין סיכום תמציתי בסוף על מנת לראות מהם הנקודות החשובות עליהם עמדו החוקרים.
5. השיטה
באופן כללי שיטת המחקר ותוצאותיו נהירות אולם ישנן כמה בעיות בסיסיות:
1. בשיטת המדגם הם מביאים סקירת מחקרים, דבר שהיה צריך להכלל לעיל.
2. מספר מחקרים מכינים למחקר שלנו מובאים בקיצור נמרץ.
3. במספר רב של מקומות היה רצוי להביא יותר נתונים מספרים מהתוצאות ולהמעיט במלל רב כל כך היות והקורא, שהבין כבר את המבוא, יכול להסיק מהם בעצמו.
למרות זאת יש ציון של כל המשתנים, אומנם לא בשמם אולם לאדם הבקיא בשיטות מחקר לא תהיה כל בעיה לזהותם.
הליך המחקר קשה מאוד לשיחזור. לעיתים הם מציינים את התוצאה ללא יכולת התמצאות עצמית.
כלי המחקר מתאימים להשערות המחקר, ומטרותיו, אם כי אין הם מובאים בסדר נוח לעיין.
6. תוצאות
בנושא זה אנו מגיעים לעקב אכילס של המאמר. התוצאות אינן מוצגות בסדר התואם את ההשערות ואת סקירת הספרות. התוצאות לא מוצגות בצורה ברורה ואין מידור פנימי על פי סדר כלשהו.
חשיבות הממצאים אינה מודגשת ואין דגשים נוספים לממצאים חשובים כמו מידת הפתיחות החברתית (עמוד 413).
הלוחות מועטים ביותר והסיכום, שיכול היה להיות מוצג בצורה גרפית או בצורת ממצאים והשערות מוצג בצורה סיפורית למרות שממנו ניתן להבין את כל הממצאים.
התוצאות מושוות במקום אחד (עמוד 415), עם סקירת הספרות אולם לא ברור מדוע אין השוואה לכלל הספרות.
סוף המחקר מתיחס למשך המפגש הבין עדתי ואופיו ובו לא ניתן לעקוב אחר שיטת המחקר.
אין, אולם גם לא תמיד מקובל, להוסיף נספחים סטטיסטיים, בסוף העבודה.
7. סיכום מסקנות והמלצות
הסיכום הוא החלק המעולה ביותר בעבודה והוא מעלה את ההשערות לצד הממצאים בצורה ברורה ונהירה, וחשוב מכל, בצורה קצרה.
הסיכום מסווג את עוצמת הממצאים מול ההשערות ועל השלכות אחרות שיכולות להיות להם.
8.שונות
סגנון הכתיבה הינו סגנון קריא ונהיר אולם בעיה אותה העלתי לעיל היא סידור לא נכון של הממצאים והפרקים, היכול לבלבל מעט את הקורא. ניתן היה, על מנת שהעבודה תוכל להקרא במהירות, לסווג את המידע לפרקים "קונבנציונאליים" יותר דוגמת: רקע תיאורתי, משתנים, הגדרת מושגים , הנחות יסוד, השערות נומינאליות, משתנים
תצפיתיים והשערות תצפיתיות, מערך מחקר מתאים לבדיקת ההשערה, המדגם: הגדרת האוכלוסיה, מסגרת הדגימה ושיטתה, כלי המחקר, כדי שגם הסטודנט הממוצע יוכל להתמצא בנבכיו.
המקורות כתובים ללא השמטות אולם קשה לזהות כל שורה היות ואין מיספור ופסקה חדשה אינה מוכנסת פנימה. רצוי היה אולי לרשום ברשימה הביבליוגרפית את שנת הפרסום לאחר שם המחבר, כנהוג.
לעומת זאת אין הם מביאים סימוכין לשיטת בדיקתם הססטיסטית והערכות על טיבה.
נקודה שהפריעה לי אישית היא העריכה הלשונית הלוקה בחסר. ניתן היה לערוך את העבודה ביותר פסקאות בעלות נושאים שונים ולא להשתמש בפסקאות ארוכות כל כך.
מחקר שני
1.מרכיבים מציינים
ממאמר זה עוסק באושר בחיי הנישואין אצל זוגות מעורבים ולא מעורבים.
המאמר פורסם בכתב העת הלועזי JORNAL OF MARRIAGE AND THE FAMILY, אולם נכתבו ע"י חוקרים ישראלים: פרו"פ לאונרד ולר, דיקן הפקולטה למדעי החברה, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר-אילן, ופרו"פ יעקב רופא מהחוג המשולב למדעי החברה.
המחלקה לסוציולוגיה מפרסמת רבות בעיתונות העולמית ובינהם:
J.OF SOCIAL BEHAVIOR(3),(4) PP.329-346.
HUMAN RELATIONS 22 PP.3-30.
THE SOCIOLOGICAL QUARTERLY PP.81-97.
המאמר פורסם בשנת 1988 ועוסק במדידת האושר בחיי הנישואין אצל זוגות ממוצא עדתי שונה ואצל זוגות מאותו מוצא עדתי. המחקר מנסה לברר את הקשר בין רמת ההשכלה של בן הזוג למידת שביעות רצונו מחיי הנישואין.
המאמר לא פורסם בשום מקום אחר, לפחות לא כתוב כך, ואינו מהווה דגם לשום מאמר אחר או לביקורת.
יעקב רופא, למיטב זכרוני, פרסם כבר מספר מאמרים סוציולוגיים.
הירחון מתעסק רק בתחום זה אולם מתפרס על כל מוסד הנישואין. כך לדוגמא אנו מוצאים מאמר יחודי הנכתב על נושא המינים בעבודה:
OSMOND M.AND MARTIN P.N. 1975 SEX AND SEXISM: A COMPARISION OF MALE AND FEMALE SEX ROLES ATTITUDES J.O.MARRIDGGE AND THE FAMILY 37. PP.196-157
לא מצאתי מקומות בהם נדחו מאמרים של הירחון.
שם המאמר אינו מסגיר את היותו מאמר מחקרי אולם הוא נותן תמונה מדויקת, קצרה וקולעת על הנושא.
2.תקציר
התקציר המופיע בתחילת העבודה אינפורמטיבי אולם לא מציג את התוצאות אלא מהווה מעין מבוא קצר.
הוא נמנע מהכללות אולם אין בו מספיק על מנת להבין את מכלול המאמר ומה הוא מנסה להסיק בדיוק. האם הוא נוגד מאמרים אחרים או שהוא בה להשלים אותם, או שהוא בא לחקור נושא חדש שלא נחקר כלל.
4.סקירת הספרות במאמר
המאמר עוסק בעיקר באוכלוסיה היהודית בארץ כאשר את המאמרים המשמשים בסיס מדעי הם לוקחים ממחקרים בחו"ל: לבנים מול שחורים וכיו"ב.
מראי המקום כתובים בצורה ברורה ואין הם מותירים כל ספקות.
סקירת הספרות נערכה בפרק נפרד ואין היא גולשת לפרקים אחרים.
פגם שישנו הוא השוואת, או יותר נכון חוסר ניסיון להשוות ולהסביר את ההבדלים היכולים להיות בין אוכלוסיה מחו"ל ואוכלוסיה צברית או צברית למחצה, וברור הוא כי ישנם הבדלים.
5.השיטה
שיטת המחקר ערוכה בצורה די טובה: נושא, אמידה, ותוצאות.
אופן בחירת המדגם אינו מצויין. מצויינים הקריטריונים לפיהם נבחרו המשתתפים.
כלי המחקר מוסבר היטב ונבחר בקפידה אולם לא בוצעה עליו הערכה מקדמית.
המשתנים הנומינאלים מוסברים ומוצגים בצורה טובה אולם המשתנים האופרטיביים והתצפיתיים ברורים רק לאחר קריאת התוצאות והמסקנות.
הבדיקה הסטטיסטית נערכה ע"י:
1. בדיקת רגרסיה ליניארית-לגבי בדיקת רגרסיה תקופתית הרי רמת הסבר של +60% תהיה מספקת וכן מתאם סידרתי בסביבות 1.6-2.4 יהיה מספק.
אבדוק לרמת מובהקות של 95% האם הנתונים משפיעים כלומר אם T סטטיסטי גדול מ2- הרי התוצאה מובהקת.
2. בדיקת קורלאציה-בדיקה הבודקת מיתאם בין טורי משתנים.(קורלציה נעה בין 1 ל- 1- והיא השונות המשותפת מחולקת במכפלת סטיות התקן.
בבדיקות הרגרסיות לא תמיד מובאת רמת ההסבר וכן לא מוזכר מתאם דרבין ווטסון כך שלא ניתן להעריך עצמאית את טיב ומובהקות המשוואה, אולם באופן כללי ניתן לשחזר את הבדיקה.
6. תוצאות
התוצאות מסודרות בצורה של טבלאות המקילות על הקורא. לכל טבלא כותרת מתאימה המסבירה את הכתוב מתחתיה. שיטה זו של טבלאות טובה יותר היות ומשאירה לקורא לבחון גם את הממצאים שלא רלוונטים למסקנות.
7. סיכום מסקנות והמלצות
אין סיכום למאמר. המאמר נותן לקורא להסיק את השורה התחתונה לבד ולהסיק האם המחקר על תוצאותיו מספק.
לעומת זאת המאמר מתחבט, יחד עם הקורא בפרק שנקרא "דיון" על התוצאות שהושגו וטיבן: האם הן לפי הציפיות או לא.
מסקנותיהם הם:
1. נשים מעורבות פחות מרוצות מאשר נשים הומוגניות.
2. כאשר הגברים משכילים ההבדלים הללו יצטמצמו או יעלמו.
3. נשים מערביות יהיו יותר מאושרות מאשר נשים מזרחיות בחיי הנישואין.
4. כאשר ננטרל את משתנה ההשכלה ההבדלים האתניים יעלמו.
לדעתי, מתוך קריאת המאמר, ניתן לצמצם שתי השערות אלו להשערה אחת שההשכלה יותר חשובה מאשר מוצא אתני בקביעת אושר בנישואין.
הממצאים מובאים לפי סדר הדיון בהם בתחילה אולם ניתן להבחין בהדגשה של הממצאים החשובים אשר יותר עינינו את החוקרים.
8. שונות
באופן כללי כתיבת המאמר מצויינת: הכתיבה קצרה במקומות הנכונים ואין היא מלאה את הקורא בפרטים מסובכים ובסופה היא מביאה את המסקנות אחת לאחת בצורה שאינה משאירה שאלות.
השוואות וסיכום
לסיכום ניתן לאמר כי שני מאמרים אלו עומדים בקריטריונים המחמירים של כתיבת מדעית של מאמרים. יכול להיות כי ניתן לתקן בצורה זו או אחרת צורות כתיבה שונות בשניהם אולם נראה כי ניתן להסתמך עליהם בצורה ודאית.
ליקוי שמצאתי בשני המאמרים הוא שאין הם מביאים שיטות להרחבת הבדיקה, או נתונים אותם לא יכלו לבדוק, או צורות בדיקות שלא היו כלולות במחקר אך יכלו לשפוך אור על שאלות שיכלו להשאל בצידי המאמר.
שני מאמרים הם מאמרים סוציולוגיים ואין הם מביאים את ההשלכות הסוציולוגיות בכללותן אשר יוצרות היזון חוזר להשפעות אותם בדקו.
ברצוני להעיר נקודה שכבר העלתי לעיל נוספת. המחקרים יכולים להיות ברורים למי שמכיר את נוסח המאמרים ואת צורות הכתיבה וההסקות הסטטיסטיות. מתבונן לא מנוסה יכול להתקל בקשיים מה ולכן ברצוני להציע כאן ראשי פרקים לשני המאמרים:
א. המטרה.
ב. הבעיה.
ג. רקע תיאורתי להשערות המחקר.
ד. השערות המחקר.
ה. הסבר ותמיכות אמפיריות להשערות המחקר.
ו. ניתוח הממצאים.
לדעתי האישית מאמר נבחן בכך שהוא ניתן לקריאה ולהסקת מסקנות בשמם קצר ביותר גם לאחד שאינו מעונים לקרא את כל המחקר, את שיטתו וכו~.
שני המאמרים לעיל מאפשרים זאת אולם המאמר השני, על האושר בנישואין, מוצלח יותר מבחינה זו וניתן גם לראות זאת ממספר העמודים עליהם הוא מתפרס, למרות שהנושא הנבדק אינו קל יותר מאשר הראשון.
ביבליוגרפיה
1. שוורצוואלד יוסף ופרידל שרה, "יחסים חברתיים בחטיבות ביניים אינטגרטיביות"; זיקתם למוצא עדת ולמיצב הלימודי", מגמות, כ"ח, 2-3, עמודים 405-421.
2.WELLER LEONARD AND ROFE YAACOV, "MARITIAL HAPPINESS AMONG MIXED AND HOMOGENEOUS MARRIAGES IN ISRAEL, JORNAL OF MARRIAGE AND THE FAMILY, FEBUARY 1988, PP. 245-254.
9

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ההערכת מחקרים - השוואה בין שני מחקרים בנושא אינטגרציה בין המעמדות ובבתי הספר תוך השוואת טיב הניתוח, השיטות והמסקנות.", סמינריון אודות "ההערכת מחקרים - השוואה בין שני מחקרים בנושא אינטגרציה בין המעמדות ובבתי הספר תוך השוואת טיב הניתוח, השיטות והמסקנות." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.