היישום אינו מחובר לאינטרנט

שחיתות פוליטית בישראל

עבודה מס' 064289

מחיר: 119.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירה קצרה של הרקע והסיבות לתופעת השחיתות הפוליטית בישראל

1,780 מילים ,5 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

טענתי היא כי ישראל מהווה מקור מאוד נוח לשחיתות פוליטית בגלל סיבות שונות בהן אדון בעבודה זו. בבחירות יחסיות מובטח לרוב האוכלוסייה ייצוג הולם. תפקיד יעיל של משטר דמוקרטי צריך להישען על הסכמה ציבורית רחבה, שבבסיסה קבוע הרצון לשמור על כללי המשחק למרות חילוקי הדעות. הסכמה זו היא נגזרת מתהליך הפנמה מתמשך של ערכים מרכזיים, בהם אלו המתייחסים לאופיו הדמוקרטי של השלטון. העדפות הבוחרים לא ניתנות להשוואה על פי עוצמתן כיוון שאין דרך שהיא לא שרירותית על פיה ניתן להשוותן, כל ההעדפות נספרות באותו אופן אף על פי שהן שונות זו מזו, השוני נוצר בשל הביטוי נותנים להעדפותיהם בעיקר ביחס לתוצאות ולא ביחס לתהליך או לשיטת הבחירות באמצעותן הושגו.

הערת מערכת: עבודה זו נכתבה במסגרת קורס 'יסודות הכתיבה האקדמית'.

קטע מהעבודה:

בהתייחס לנידון כאן, כדי להפחית את השחיתות ואת הירידה בכוחן של המפלגות יש לפעול להגברת כוחו של החוק בישראל, בין השאר על ידי קיום חוקה נוקשה מספיק שתהווה בסיס מוצק לחוק ותמנע את הפגיעה בדמוקרטיה ויציבותה. אכיפת החוקים והשמירה על מנגנון בחירה הגון ויציב תוכל להביא לשלטון מסואב ותאב בצע פחות. בעקבות שינויים כאלו גם תפיסת המדינה על ידי אזרחיה תשתנה.

מקורות:



Untitled
שחיתות פוליטית בישראל
טענתי היא כי ישראל מהווה מקור מאוד נוח לשחיתות פוליטית בגלל סיבות שונות בהן אדון בעבודה זו.
בבחירות יחסיות מובטח לרוב האוכלוסייה ייצוג הולם. תפקיד יעיל של משטר דמוקרטי צריך להישען על הסכמה ציבורית רחבה, שבבסיסה קבוע הרצון לשמור על כללי המשחק למרות חילוקי הדעות. הסכמה זו היא נגזרת מתהליך הפנמה מתמשך של ערכים מרכזיים, בהם אלו המתייחסים לאופיו הדמוקרטי של השלטון. העדפות הבוחרים לא ניתנות
להשוואה על פי עוצמתן כיוון שאין דרך שהיא לא שרירותית על פיה ניתן להשוותן, כל ההעדפות נספרות באותו אופן אף על פי שהן שונות זו מזו, השוני נוצר בשל הביטוי נותנים להעדפותיהם בעיקר ביחס לתוצאות ולא ביחס לתהליך או לשיטת הבחירות באמצעותן הושגו.
האינטנסיביות של המפלגות השונות יוצרת מצב בו העדפה מונחית על פי שיקולים אינטרסנטיים, הפותחים פתח למצבי מיקוח ומסחר בקולות, כאשר קבוצות בעלות אינטרסים שונים מתאחדות לצורך יצירת אינטרס משותף.
מגמה זו של שידול פוליטי ויחסי תן וקח היא ממאפייניה הבולטים של הפוליטיקה הפרלמנטרית. המוסדות הפוליטיים בעצמם משפיעים על הבוחרים ואלה וגם אלה מנסים לנצל אותם לתועלתם האישית ואם לא ניתן פועלים לשנותם ץ בישראל נראה כי אין דבר גם לא החוק והעונשים הקבועים בו, שיכול לעצור פוליטיקאי במישור המקומי ואף
הלאומי, מלנסות ולשפר את סיכויי הבחירה שלו.
מכך ניתן להבין כי המוסדות והמנגנונים המעודדים יציבות פוליטית וההחלטות הנוגעות לשימורם או שינויים תלויים באינטרסים של הפוליטיקאים כאשר האינטרס שלהם מכתיב שינוי, הם יגייסו מספיק תומכים לעניין. ההערכה על פיו היא כי כדי לבצע שינוי מבני רציני יש צורך במצב משברי פוליטי, במסגרתו המעורבים מוכנים ליטול על
עצמם סיכונים גדולים יותר ומנסים לאתר הצעות לפתרונות. כאשר ישנו צורך בשינוי יש להגדיר את מהותו ולנסות למצוא דגם לחיקוי, אך על הדגם להיות מותאם לנסיבות. חוסר הבנה כשיטה המעודדת יציבות במקום אחד יכולה לפגוע ביציבות במקום אחר גרמה לאי הצלחתה של השיטה, את מהות העדפת הבוחרים לא ניתן לשנות על ידי שינויים
רשמיים וחוקיים. יציבות פוליטית אינה פונקציה של מספר המפלגות אלא תוצר פעילותם של ארגונים פוליטיים (דורון 1996).
העברת ההחלטות והחקיקה בכנסת הייתה מורכבת בשל אופייה של שיטת הבחירות, שיצרה מורכבות מפלגתית בכנסת. כדי לשנות את שיטת הבחירות נדרש רוב מיוחד בכנסת מכיוון שהשינוי כרוך בשינוי סעיף משוריין בחוק.
חלק גדול מהציבור השתכנע בצורך בהחלפת השיטה בשל הנסיבות הפוליטיות שהביאו להסתאבות ומקח בין המפלגות. נוצר חוסר שביעות רצון מהמצב: חוסר השפעה של הפריפריה, חוסר קשר בין בוחר לנבחר וסרבול בהקמת הממשלה, כל אלה הביאו להתעצמות הדרישה לשינויים.
הסיטואציה שנוצרה בעקבות שינוי שיטת הבחירות והפיכתה לישירה (בבחירות האזוריות ובייצוג הישיר) היא מצב בו האישיות של כל מועמד גברה על המסר והאידיאולוגיה שלו. הפיתוי של נבחר אזורי בשיטה זו, לתת יחס מועדף לאזור ממנו הוא מגיע, הוא גדול. בנוסף קיימת הפגיעה באזורים שאינם נמנים אם אזור מובחן גיאוגרפית בכך
שנציגותם תיחלש. כדי לשמור על היחסיות והייצוגית וליצור איזון, הועלתה הצעה לפעול בשיטה מעורבת, לפיה חלק מהנציגים ייבחרו בבחירות אזוריות וחלק בארציות. המתנגדים היו כמובן חברי הכנסת, שהמצב היטיב עימם ולכן הוצעה הצעת ביניים, לפיה ייבחרו הנציגים של כל מפלגה בכנסת בבחירות מקדימות. המטרה הייתה העברת
הבחירה החברי המרכז לכלל בוחרי המפלגה. הרעיון שעומד מאחורי הבחירה הישירה לראשות הממשלה מתרכז במתן אפשרות לראש הממשלה להרכיב את ממשלתו לפי כישורי השרים והתאמתם. זהו ניסיון ליצור תלות של השרים בראש הממשלה שתיצור נאמנות שלהם לראש הממשלה, בנוסף יועדו שרי הממשלה להשקיע יותר במשרד הממשלתי מתוקף העובדה שלא
יצטרכו לתת מזמנם לכנסת. בפועל המצב שונה, השרים נבחרים מתוך מניעים אינטרסנטיים ונדרשים לפעילות גם בכנסת. השרים המעוניינים בביצור עמדתם הפוליטית בעתיד פועלים לטובת מגזרים שונים ולא נשארים נאמנים לתפקידם בשל כך דווקא רעיון הבחירה הישירה של ראש הממשלה הפך את הכנסת לבעלת כוח רב שעלול לשנות את מהלכי
הממשלה ולשתקה במחי יד. מצב זה נוצר עקב ניסיון של הוגי החוק להרגיע את החשש מפני ראש ממשלה כל יכול ויצירת חוק המאפשר לכנסת ולממשלה כוח שליטה זהה זן על זו כוחה של הכנסת התעצם וגרם ליתרון יחסי של הכנסת ולהיותה בלם גדול מדי שאין חוקה קשוחה יכולה לעצור אותו. כל אלה מגבירים ומחזירים את האינטרסנטיות השידול
והסיאוב לפעילות הפוליטית. חברי הכנסת נתונים פחות למרותו של ראש הממשלה בעידן קץ האידיאולוגיה וגסיסת המפלגות, גם למרותו כראש הרשימה לכנסת. במדינה צעירה מבחינה פוליטית כישראל נראה כי שיטת הבחירות המקדימות שיתרונותיה רבים ומטרותיה חיוביות גורמת כרגע יותר נזק מתועלת בשל אי מוכנות של המערכת הפוליטית אליה
(פלג 1993). מבנה המפלגות ומעמדן בעיני הציבור מהווים גורם נוסף המאפשר לשחיתות קרקע נוחה. המפלגות בישראל תופסות מקום מרכזי בחיים הציבוריים בפרספקטיבה היסטורית מעמדן הלך ונחלש במיוחד מאז הנהגת שיטת הבחירות האישיות לראשות הממשלה. השפעתן הלכה ונחלשה ככל שגופים ממלכתיים אחרים התחזקו. למרות כל זאת, לא ברור
אם שינויים אלו גרמו לערעור מעמדן של המפלגות אם הפעלת שיטת הבחירות האישיות ניתנה לבוחר אפשרות להצביע בנפרד עבור המועמד לראשות הממשלה ולמפלגה, כך מתאפשר לתומכי המפלגות הקטנות לתת להן את קולם ללא חשש כי יינתן לשווא. השיטה החדשה יצרה פרדוקס מכיוון שלכאורה פחתה תלותו של ראש הממשלה במפלגות הקטנות אולם
בפועל תלותו בהן גברה. מספרם של חברי הכנסת הנמנים עם המפלגות הקטנות עלה ולכן הצטמצמה יכולתו של ראש הממשלה למנות חברי ממשלה כרצונו. תופעת המיקוח הבין מפלגתי שמעוררת סלידה בקרב הציבור הישראלי, חוזרת גם במסגר שיטת הבחירות החדשה ומשפיעה לשלילה על יחסו, בייחוד על רקע הציפיות לשינוי שנוצרו בעקבות השיטה
החדשה. רמת האמון של הציבור במפלגות נמוכה ביותר והיא לא השתנתה כמעט בשנים האחרונות, מה שעשוי להעיד כי גם שיטת הבחירות לא הצליחה להביא לשינויו (יערי טוכמן 1998).
תפיסתו של הפרט את מדינתו מהווה גורם נוסף התורם להיותה של ישראל מקום נוח לשחיתות פוליטית. המושג, מינה, כשהוא מחוזק על ידי מערכת חוק ומשפט שאינם אישיים, גורם לתפיסתה של המדינה כיישות נפרדת ומנותקת מאזרחיה. קהילה, שלא כמדינה, נתפסת כישות נטולת אינטרסים עצמאיים. ליבמן מציג את תפיסתו של קימרלין (1985)
לפיה המנהיגים בישראל משתמשים במונח ארץ ישראל במקום במונח מדינת ישראל, כדי להגדיר, גם אם באופן לא מודע את הזהות הקיבוצית המוטמעת בקהילה. ליבמן מציג גם את תפיסתו של שפרינצק (1986), על פיה שלטון החוק, הינו מושג שעדיפותו נמוכה בחברה הישראלית לא רק שישראלים רבים מפרים את החוק, אלא הם חשים כי מחובתם
לעשות כן במיוחד אם הפרתם משרתת את מה שהם הגדיר כאינטרסים של הקהילה. קיימת תופעה נוספת של התחשבות מעטה יחסית בקריטריון היעילות, בעיקר כשקריטריון זה מנוגד לערכים הקשורים בדאגה לרווחת הפרט. העדפת המבט הקהילתי באה לידי ביטוי נוסף בחשיבות הרבה שמייחס הציבור לטרגדיות אישיות וכל האופף אותן. הדאגה המיוחלת
לרווחתם של חברי הקהילה, יותר מאשר לאינטרסים עשויה להיות בעלת השלכות מדיניות חשובות. לבנינים המשמשים את מוסדות השלטון בישראל חסרים ההוד וההדר המעוררים יראת כבוד בבניינים ממשלתיים ברחבי העולם. היעדר יראת כבוד כלפי המדינה ומוסדותיה מוצא את ביטויו בטון הדיבור החופשי ובשפה שחברי הכנסת והממשלה מרשים
לעצמם להשתמש בהתבטאויותיהם הפומביות.כל אלה הם דוגמאות המעידות על ערכו הנמוך של הערך מדינה, במובנו המערבי. בתרבות הפוליטית הישראלית יש דימוי רופף של המדינה. אין מדובר בישות עצמאית מנותקת מעט, מורמת מהעם, הדורשת התנהגות טקסית בפורומים הציבוריים כמקובל במדינות המערב. ההתנהגות המקובלת בבתי המשפט היא
המסוגננת והטקסית ביותר מכל מוסדות השלטון שכן היא המערכת העצמאית ביותר והמנותקת יחסית הקהל הרחב, למרות זאת גם במסגרת פעילות מערכת זו מוצאים את ביטויים טיעונים קהילתיים. תפיסת המדינה במובנה המערבי אינה זרה לחלוטין בהיסטוריה הפוליטית הישראלית. ניתן לראות ביטוי לכך בפועלו של בן גוריון שלחם נגד התפיסה
הקהילתית, כשעיקר דאגתו היה עצירתן המוחלטת של קהילות המשנה שנוצרו סביב המפלגות הפוליטיות וצידדו במוצא האתני יותר מאשר בייחודה היהודי של המדינה אך בן גוריון לא היה נאמן לעקרונות היסוד של חברה ממלכתית - מדינתית ואף לא עקבי בהתנהלותו. רבים בישראל תופסים את המדינה כהרחבה של הקהילה. תפיסה זו בולטת בגישה
כלפי צבא ההגנה לישראל, שמצד אחד נהנה מכבוד והערכה כללי, אולם יחד עם זאת סובל מזלזול מסוים, הנובע מהיכרות קרובה מדי. צבא ההגנה לישראל אינו זרוע של המדינה ואל כן אין הוא משקף כוח ועוצמה של ישות עצמאית, אלא הוא צבא העם וביטוי לכוחה של הקהילה. קיים פרדוקס בניסיון להסביר את התרבות הפוליטית של החברה
הישראלית בת ימינו מכיוון שבמובנים רבים הערכים הקהילתיים קרובים יותר לערכיהם של האבות המייסדים והמתיישבים הציונים (ליבמן).
אי היציבות והתרבות הפוליטית קשה לאפיון, חוברות לאי יציבות החוק בישראל העובד כי ישראל אינה מדינת חוק נורמאלית משום שהיא מדינת הסדר בה אין יציבות מספיקה לחקיקה. הדבר נובר מהסדרים בין מפלגות ומנהיגים לבין משרדי ממשלה וגפים ציבוריים העוקפים את החוק באופן קבוע.ההסדרים עומדים מעל לחוק גורמים לשחיתות,
לחוסר יציבות ולדמורליזציה. נוצרה בקבוצות בישראל תקווה כי חוקה תייצב את החוק בישראל אך ישנו חשש שההיפך יקרה, בשל תקדימים בנושאים אחרים כמו שינוי שיטת הבחירות. ההסדר הוא בעצם תולדה של מערכת חוקים כושלת. פעולה המתבצעת תוך הפעלת שיקול דעת במקום פעולה המעוגנת בחוק יוצרת חוסר אחידות, המביא לבלבול וטשטוש
החוקים. במדינה בה שולט החוק, מחויבות להיות תוספות ופירושים על ידי תקנות עזר וכן פירושים של נציג הרשות המבצעת האחראי על יישום החוק. כמו כן יש צורך בהנחיות מנהליות כלליות כיצד לנהוג בנושאים יוצאי דופן. בישראל הפקיד הקטן עומד לעיתים בפני מלכוד ומפרש את החוק לפי ראות עיניו ולפי הנסיבות אותן לא חזה
המחוקק. מצב זה מעורר תלונות רבות מצד האזרח הקטן, במקרים קיצוניים העניין נפתר בעזרת הסדר נוסף הכרוך כמובן בפגיעה בחוק. כך נוצרות הבנות על גבי הבנות בין האזרח למפרש החוק, נציג הרשות המבצעת. המעמד הלא רשמי של מפרש החוק הוא זה שמעניק לו מעמד של עומד מעל החוק. בסוף נוצרת כאן אפשרות להעלים או לטשטש
עובדות שהרשות המבצעת אינה מעוניינת בפרסומן, על ידי שימוש בטענה הניצחת בדבר קיומו של מצב חירום תמידי בישראל. חסינותה של הרשות המבצעת אף היא מעוגנת בהסדר ולכן יש לה סיבה נוספת להסתיר מידע, תהליך זה מסכן את הדמוקרטיה. החוק מאבד כל יכולת, שכן הוא חשוף לפירושים שונים, שמקורם בעמדות כוח. הפירוש הוא זה של
בעל השררה. מערכת החוקים ועימה הדמוקרטיה, נמצאות בשחיקה מתמדת, ברגע שלהסדר יש עליונות סמכותית על החוק, הסמכות המנהלית הופכת לעליונה, החוק כפוף לשלטונות, פירושו וביצועו תלויים ביחסי הכוחות המדיניים. בישראל ניתנה לגיטימציה כללית להסדרים, והשתרש מושג כללי של הסדר, מושג הסטאטוס קוו (אגסי, 2000).
בהתייחס לנידון כאן, כדי להפחית את השחיתות ואת הירידה בכוחן של המפלגות יש לפעול להגברת כוחו של החוק בישראל, בין השאר על ידי קיום חוקה נוקשה מספיק שתהווה בסיס מוצק לחוק ותמנע את הפגיעה בדמוקרטיה ויציבותה. אכיפת החוקים והשמירה על מנגנון בחירה הגון ויציב תוכל להביא לשלטון מסואב ותאב בצע פחות. בעקבות
שינויים כאלו גם תפיסת המדינה על ידי אזרחיה תשתנה.
ניתן לומר כי ישראל מהווה כר נוח לשחיתות פוליטית בשל צירופן של נסיבות שנידונו במסגרת העבודה, ביניהן, שיטת הבחירות, מבנה המפלגות, תפיסת המדינה בעיני החברה והחוסר בקיומה של חוקה בישראל. צירוף הגורמים והשפעתם אלה על אלה, הם המאפשרים לשחיתות פוליטית להתרחש ומעקבים את ישראל מלצעוד קדימה, כמדינה מודרנית
ומערבית מתוקנת.
ביבליוגרפיה
אגסי, י (2000) "ישראל- מדינת חוק או מדינת הסדר" מדינת ישראל בין יהדות לדמוקרטיה. ירושלים המכון הישראלי לדמוקרטיה. עמ' 233-211.
דורון ג' (1996) "ההיגיון הפוליטי של רפורמות בשיטות בחירות דמוקרטיות". המהפכה האלקטוראלית תל אביב: הקיבוץ המאוחד עמ' 78-54.
יער- יוכטמן, א' (1998). "מפלגות ואמון הציבור" קץ המפלגות תל אביב: הקיבוץ המאוחד עמ' 250-224.
ליבמן י' (1990). "המושג מדינת ישראל ותפיסותיו בחברה הישראלית", מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים - מקראה, ת"א: או"פ, 1990, עמ' 5-10. 
פלג מ' (1996) "פריימריס והממשלה בשני נתיבים" המהפכה האלקטוראלית. תל אביב: הקיבוץ המאוחד עמ' 250-224.

תגים:

בחירות · חוק · דמוקרטיה · שלטון

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שחיתות פוליטית בישראל", סמינריון אודות "שחיתות פוליטית בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.