היישום אינו מחובר לאינטרנט

חווית מקצוע של גננת בגן במכון להתפתחות הילד

עבודה מס' 064287

מחיר: 240.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: העבודה העוסקת בניתוח חווית המקצוע של גננת בגן לילדים עם בעיות התפתחות.

3,929 מילים ,9 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

הנושא שעליו בחרנו לעשות עבודה הינו גן ניצן במכון להתפתחות הילד - תפקיד הגננת ושיטות הטיפול בגן מסוג זה שמותאם לילדים עם בעיות התפתחותיות. בנושא זה של "המכון להתפתחות הילד" וטיפול בילדים עם בעיות התפתחותיות מצאנו כתבות רבות ומאמרים רבים המכילים ידע רב המעניין אותנו, כמסיימות תואר בתחום הפסיכולוגי. במסגרת הקורס "פיתוח מיומנויות בין תרבותיות בשירותי אנוש" החלטנו על שילוב של שירותי אנוש בתחום של פסיכולוגיה ובמקרה שלנו גננות בגן התפתחותי.
האדם הראשון, אם כן, שעלה במוחנו כמועמד לראיון בנושא מתן שירותי אנוש עם מיומנות תרבותית היתה הגננת של גן "ניצן" (גן התפתחותי לילדים עם בעיות התפתחות בגילאים 0-3, שהוא חלק מהמכון להתפתחות הילד באילת). הגננת היא אישה צעירה, גננת דינאמית וכריזמטית, שבעברה עבדה עם ילדים בגן רגיל ורק בתחילת השנה הנוכחית התחילה לעבוד בגן "ניצן".

כאמור, עוד דבר שסייע והקל עלינו בבחירתה לראיון היה העובדה שאנו מתנדבות פעמיים בשבוע בגן (מזה שלושה חודשים) ולכן הקשר שלנו איתה ועם הסביבה הוא שוטף, ואנו מכירות את הנפשות הפועלות, דבר שהקל עליה להיפתח בפנינו, ולהסכים להתראיין מלכתחילה.

תוכן העניינים:
הקדמה אישית
רקע תיאורטי
תיאור תצפית משתתפת
ניתוח הראיון
בבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

התובנות שהעניקו לנו הקורס והראיון לגבי מיומנויות וכישורים בין תרבותיים, הם שראשית כל דרושות מיומנויות ויכולות לעבודה עם תרבויות שונות. שנית, הבנת הרעיון שעל נותן השירות להיות מספיק "רגיש-תרבותית" ובד בבד להקפיד שלא לבצע הכללות, ולזכור לסייע לכל אדם באופן אינדיבידואלי, בהסתמך על אישיותו של מקבל השירות ("המטופל") ובשילוב עם הרקע שלו, תרבותו , מאפייני הגזע והאתניות שלו.

מקורות:



עבודה מסכמת בקורס פיתוח מיומנויות בין תרבותיות בשירותי אנוש-
ניתוח ראיון - סיפור חוויית מקצוע
תוכן עניינים
הקדמה אישית
הנושא שעליו בחרנו לכתוב עבודה הינו גן ניצן במכון להתפתחות הילד - תפקיד הגננת ושיטות הטיפול בגן מסוג זה שמותאם לילדים עם בעיות התפתחותיות. בנושא זה של "המכון להתפתחות הילד" וטיפול בילדים עם בעיות התפתחותיות מצאנו כתבות רבות ומאמרים רבים המכילים ידע רב המעניין אותנו, כמסיימות תואר בתחום הפסיכולוגי.
במסגרת הקורס "פיתוח מיומנויות בין תרבותיות בשירותי אנוש" החלטנו על שילוב של שירותי אנוש בתחום של פסיכולוגיה ובמקרה שלנו גננות בגן התפתחותי.
ניתן להוסיף, שאנו מתוך רצון לצבור מעט ידע מעשי, התנדבנו בגן ניצן - השייך למכון להתפתחות הילד על מנת לבחון מקרוב את העבודה שנעשית בגנים כאלו וגם את דרכי הטיפול של אנשי השירות שם (גננות,סייעות, ואנשי מקצוע).
כשהחלנו להתנדב בגן "ניצן" ציפינו למצוא גננות מיומנות ומוסמכות, שעברו הדרכה או תואר כלשהו לעבודה עם ילדים עם בעיות התפתחותיות, אך למרבה התדהמה מצאנו מעין "גלגל הצלה" - גננת מגן ילדים רגיל, שלא היתה לה כל הכשרה או ניסיון בעבודה עם ילדים במסגרת מיוחדת כזו, אולם, במהלך התנדבותנו נוכחנו בשיטה ייחודית
שהיא הביאה עימה לגן זה.
האדם הראשון, אם כן, שעלה במוחנו כמועמד לראיון בנושא מתן שירותי אנוש עם מיומנות תרבותית היתה אבישג הגננת של גן "ניצן" (גן התפתחותי לילדים עם בעיות התפתחות בגילאים 0-3, שהוא חלק מהמכון להתפתחות הילד באילת). אבישג היא אישה צעירה, גננת דינאמית וכריזמטית, שבעברה עבדה עם ילדים בגן רגיל ורק בתחילת השנה
הנוכחית התחילה לעבוד בגן "ניצן".
כאמור, עוד דבר שסייע והקל עלינו בבחירתה לראיון היה העובדה שאנו מתנדבות פעמיים בשבוע בגן (מיזה שלושה חודשים) ולכן הקשר שלנו איתה ועם הסביבה הוא שוטף, ואנו מכירות את הנפשות הפועלות, דבר שהקל עליה להיפתח בפנינו, ולהסכים להתראיין מלכתחילה.
הראיון שערכנו עם אבישג נערך בחצר המשחקים של גן "ניצן". בשל הנסיבות שהגן הינו גן לילדים עם בעיות התפתחותיות, ולאור ההכרה ברגישות הנושאים שעלולים לעלות בראיון, הוחלט לקיים את הראיון בשעות הצהריים, כשילדי הגן נחים את מנוחת הצהריים, לפני שאבישג הולכת הביתה, ומחוץ לגן.
באופן עקרוני הראיון זרם, אבישג דיברה בצורה רהוטה ושוטפת, והיה נראה כאילו שהיא נינוחה ורגועה. בתחילת הראיון נתבקשה אבישג לספר על הרקע שהביא אותה לעבודה בגן ניצן, ואח"כ דיברנו על השוואה בין שני סוגי הגנים שעבדה עימם. הראיון היה קולח, למרות שמדי פעם אבישג השתתקה, ואנו נאלצנו ל"דחוף" את הראיון בשאלות
שהכננו מראש.
רק כאשר שיקלטנו את הראיון נתבהרו לנו מספר דברים על עלילת הראיון. ראשית הבנו כמה תוכן קיים בהשוואה שעושה אבישג בין גן "רגיל" לגן התפתחותי. כמה עשירה ההשוואה במימדים שלה, ועל כך נוסיף בפרק הניתוח.
שנית, הבנו שמבחינת מיומנויות בין-תרבותיות ,קיימות פה בעצם שתי תרבויות: תרבות של גן התפתחותי ותרבות של גן "רגיל", שלכל תרבות דרושות המיומנויות התרבותיות שלה והכישורים שלה, מאנשי המקצוע שעובדים איתה.
בתחילת הראיון נראה היה שאבישג "נתקעת" ואף טיפה מסויגת בכל מה שקשור ברקע הקודם שלה לפני הגן הנוכחי. אולם כשנסוב הראיון סביב הגן הנוכחי והשוואתו לגנים הקודמים, היא פרסה בפנינו יריעה רחבה של פרטים.
התובנות שהעניקו לנו הקורס והראיון לגבי מיומנויות וכישורים בין תרבותיים, הם שראשית כל דרושות מיומנויות ויכולות לעבודה עם תרבויות שונות. שנית, הבנת הרעיון שעל נותן השירות להיות מספיק "רגיש-תרבותית" ובד בבד להקפיד שלא לבצע הכללות, ולזכור לסייע לכל אדם באופן אינדיבידואלי, בהסתמך על אישיותו של מקבל
השירות ("המטופל") ובשילוב עם הרקע שלו, תרבותו , מאפייני הגזע והאתניות שלו.
לקראת אמצע הראיון מספרת אבישג על השיעור החשוב ביותר שלמדה בגן:"ילדים הם ילדים.....יש משהו בגרעין שלו אצל כל ילד אצלנו שהוא בריא לגמרי, וזה שיעור נורא חשוב, לראות את הבריאות שיש בכל ילד", בכך מחזקת אבישג את הרעיון של הומאניות וכבוד לאדם באשר הוא אדם, במתן השירות של כל אנשי המקצוע בשירותי אנוש.
בדומה לכך אומרת Weaver ( 1999 ) במאמרה כי אומנם דרושים כישורים מיוחדים לעובדים הסוציאלים בעבודתם מול האוכלוסיה הילידית האמריקאית, בהבנת תרבותם ובהכרת ההיסטוריה של תרבותם, אולם מעל הכל אסור לשכוח כי מולם יושב אדם שזקוק לעזרה, ועליהם להעניק לו את העזרה כאינדיבידואל, ללא הכללות ודעות קדומות.
רקע תיאורטי
בכדי לנתח את הראיון עלינו תחילה להבין מספר נושאים שעומדים בבסיס הראיון. אבישג מספרת בתחילת הראיון שהיא מגיעה מחינוך עפ"י התנועה האנתרופוסופית בגישת "וולדורף", ועל כך נפרט עתה.
התנועה האנתרופוסופית היא הרחבה של הרפואה האורתודוכסית והיא מבוססת על הראייה הכוללת של האדם הנובעת ממדע הרוח האנתרופוסופי. בראייה זו, ניתן לתאר את האדם כישות בעלת ארבעה חלקים:
גוף פיסי - אשר עבורו תקפים חוקי הפיסיקה והכימיה כשם שהם תקפים עבור כל אובייקט דומם, קשור לחומר.
גוף חיים- המשתלב עם כל היצורים החיים בטבע.
גוף הנפש / תחושה - רגשות, דחפים , תשוקות והתנסויות.
גוף הרוח - אדם עם תודעה עצמית, יכול לחשוב, לדמיין לזכור, לפעול באופן חופשי, להיות פעיל, יצירתי וכו'.
כלומר, המשתמע מכך הוא שהאדם מכיל ארבעה עולמות: עולם הרוח, הנפש, החיים והפיסי/ חומרי.
בנוסף, השיטה האנתרופוסופית מדברת על 3 מערכות גופניות שכל אחת מהן מבטאת סוג התנהגות שונה ופגיעה בכל אחת מהן תביע סוג של פתולוגיה אחרת. המערכות הן: מערכת העצבים החושית, מערכת האיבר המטבולי והמערכת הריתמית.
בתחומה של הרפואה האנתרופוסופית, פותחו מספר שיטות של תרפיה באומנות לרבות פיסול, ציור, מוסיקה ודיבור. בנוסף, יש צורת של תרפיה בתנועה (אוריתמיה) שרודולף שטיינר, מייסד התנועה, היה התורם ליצירתה.
בעוד שרוב צורות התרפיה באומנות מדגישות את הצורך בביטוי רגשות לא מודעים, המטפל האנתרופוסופי המיומן גם ידריך ויכוון את רגשות המטופל לתרגילים המבוססים על הבנה מעמיקה של ההשפעות הפיסיולוגיות של צבע, צורה, צליל ותנועה. תרפיות באומנות גם עוזרות למטופל להשתתף באופן פעיל בתהליך שיקום הבריאות שלו או שלה.
רודולף שטיינר היה מחנך, פילוסוף והוגה דיעות ועסק בתחומים רבים.
מבין כל פעילותיו הוא ייסד את החברה האנתרופוסופית ( חוכמת האדם),שנקטה בחינוך בגישת "וולדורף". בחינוך ולדורף מאמינים שעל מנת שהילד יצמח ויגדל באופן הבריא והנכון לו, עלינו לסייע לו תחילה לפתח את מכלול יכולותיו הפנימיות ולא להפריע לו בתהליך הצמיחה והגדילה הטבעיים, זאת על מנת שבשלב מאוחר ישתמש בהם על
מנת לפתח מיומנויות נוספות.למשל, בשנות הילדות הראשונות היכולות המפותחות של הילדים הן מתחום המוטוריקה והדמיון.
בהמשך הראיון מדברת אבישג על הטיפול ואנשי המקצוע בגן כחלק מהמכון להתפתחות הילד. המכון להתפתחות הילד, גנים ומוסדות החינוך של מכון זה, קיימים בראש ובראשונה כדי לאבחן ולתת מענה טיפולי לילדים עם בעיות שונות ומגוונות שנופלות תחת הקטגוריה של בעיות התפתחות. נעשים אבחונים רבים למציאת הבעיות הנ"ל אשר פותחו
כמענה לרצונם של רופאים ובני משפחות של ילדים ובוגרים עם אותן בעיות, לקבל בדיקה אובייקטיבית.
לעיתים מתקשים אנשי המקצוע להחליט אם קיימת בעיית ריכוז וקשב או שהבעיה היא דווקא בתחום אחר, כגון, בעיות למידה, בעיות רגשיות, חוסר בשלות, בעיית מוטיבציה וכדומה. ברור כי הבדיקות והאבחונים במכון להתפתחות הילד אינם מחליפים את שיקול דעתו של הרופא, אלא הם כלי עזר חשוב ונוסף במערכת השיקולים של הרופא ושל בני
המשפחה ביחס למהות הבעיה והטיפול בילד.
הבדיקות והאבחונים נערכים במקומות שונים בארץ ועלויותיהן יכולות להתחיל ממאות שקלים ועד אלפי שקלים. האבחונים אינם כלולים בסל הבריאות ולעיתים סיבות אלו עלולות לגרום להתעלמות לא מכוונת של הורים מבעיות אשר מחייבות עזרה מקצועית.
לאחר שילד אובחן ונראה כי הוא זקוק לטיפול/חינוך של המכון להתפתחות הילד הוא נזקק לטיפול ולטכניקות התנהגות עקביות, שהן ניתנות במכון להתפתחות הילד על כל מוסדותיו.
עפ"י מסינה, קונסטנסה ואח' (2004) ישנם 24 עקרונות חשובים שהם מעין אמנת המכון להתפתחות הילד, אשר על פיהם עובד המכון ואף ממליץ לכל הורה לחנך לפיהם גם ילדים רגילים ללא בעיות התפתחות כאלו או אחרות. העקרונות הם:
תיאור התנהגות בלתי מקובלת בלבד - כשההתנהגות מופיעה יש להימנע מכינויי גנאי, הכאה או כל ביטוי משפיל. יש לתת אהבה ללא תנאים, לשמור על קור רוח, רגיעה ופרספקטיבה יחסית בזמן הטיפול בהתנהגות הבלתי רצויה.
להיות קשובים להתנהגות - להיות קשובים לילד ולא רק לדברים הנאמרים בע"פ. לבחון התנהגות על מנת לאתר מסרים חבויים בתוכה.
ניתוב מחדש של התנהגות בלתי רצויה - יש לנתב את ההתנהגות הזו על ידי כך שיוצבו בפני הילדים מטרות חדשות, אתגרים שיש לפתור וכל זאת יש לעצב בדרכי נועם.
חיפוש ושימור התנהגות חיובית - חיזוק בעקביות של תחומי היכולת, המיומנויות, הכשרון, הכישורים והישגי היכולת של הילד. הצלחה מביאה עוד הצלחה. לתת תשומת לב חיובית על ידי התנהגות חיובית.
התעלמות מהתנהגות שלילית - יש להימנע מלהתייחס להתנהגות שלילית של הילדים על מנת שלא לחזק אותה.
שימוש במצבים טבעיים והגיוניים - יש לסייע לילד לזהות אילו תוצאות יהיו להתנהגויות שהוא בחר. בהתחלה יש להסביר לו באופן ברור והגיוני מה תהיה התוצאה שתנבע מהתנהגותו ואח"כ הוא יהיה חופשי לבחור התנהגות ולהיות אחראי לתוצאות.
עקביות - יש צורך להיות עקביים בגישה לילדים, לספק תחושת סדר, התראה מוקדמת ועקביות. בד בבד יש לעזור לילד לפתח תחושת ביטחון, מוגנות, יציבות והישרדות בחיים (וזאת על ידי עקביות).
אסרטיביות - יש צורך להיות אסרטיבי עם הילד, על מנת שידע כיצד אתה מרגיש כאשר זכויותייך מופרות על ידי התנהגותו ופעולותיו.
שליטה במזג - יש לשמור את הכעסים, המזג והזעם מפני התפרצות על הילד. יש להפחית השפעה שלילית של הדרכים בהן ניתן להראות לילדים כעס.
קבלה ואהבה ללא תנאים - יש להראות לילד שאתם מקבלים ואוהבים אותו ללא תלות במה שהוא עושה או לא עושה.
עידוד ייחודיות ואינדיבידואליות - לאפשר לאישיות הילד לפרוח בייחודיות ואינדיבידואליות שלו ללא אילוצים או דרישות שיתאימו לפנטזיה של ההורה.
עידוד ומתן תחושת אוטונומיה - יש לאפשר לילדים לשאוף לאוטונומיה כאשר הם נמצאים בשלב ההתפתחות הטבעי לכך.
חיפוש פתרונות מתאימים להורה ולילד- יש להתפשר עם הילד כך שפתרון הבעיה יהי מספק עבור ההורה והילד.
עידוד כבוד הדדי - יש לכבד את יוזמותיו, רגשותיו ורעיונותיו של הילד.
הימנעות מגוננות יתר - יש להימנע מגוננות יתר וחרדה כתוצאה מחשיפת הילדים למציאות בעולם האמיתי. להראות שהעולם האמיתי נחמד לאנשים ולפעמים גם לא.
גילויי אמפתיה לקשיים - יש להיות אמפאתיים ולהיות שם עבור הילדים, לתמוך בילד בשעה שהוא משתף אתכם במתחים שחווה בחיים האמיתיים.
הנאה - יש לדבר עם הילד בגובה העיניים שלו, להפוך לילד בעצמך ולהינות מזה.
עידוד יצירתיות - יש לספק הזדמנויות לילדים בפתרון בעיות על מנת שיפתחו את היצירתיות, הדמיון וחופש הביטוי שלהם.
תקשורת - יש לתקשר עם הילדים על רגשות ברמת ההבנה שלהם, כך שיבינו שיש חשיבות לרגשותיהם.
חופש בחירה - יש לתת לילדים לבצע בחירה חופשית מבלי להגבילם מפחד מפני כישלון, אובדן או דחייה במידה שבחירתם אינה תואמת את הציפיות של ההורה.
עידוד פוטנציאל למנהיגות - יש לעודד את הילדים להתנסות בלקיחת אחריות על עצמם ועל החלטותיהם.
עידוד ראיית עולם - יש לחשוף את הילדים לחיים שסביבם על מנת לעודד אצלם מודעות לראיית עולם רחבה, לא רק למשפחתם.
התאמה עצמית לצרכים מיוחדים - על ההורים/מטפלים להתאים את ההתייחסויות לילדים עם צרכים מיוחדים וכל המשתמע מכך, ילדים אלו הם אתגר להורים ולמשפחה, יש לספק תמיכה וסיוע רב.
סינגור - יש לסנגר על הילדים בבתי הספר, בקהילה, במועדון ספורט ובכל פעילות קהילתית המשרתת אותם. זה תורם לתהליך רכישת הביטחון העצמי של הילד.
כיום, פועלים ברחבי הארץ כ- 30 סניפים של המכון להתפתחות הילד העובדים תחת חסותם של שירותי קופות החולים השונות. המכון להתפתחות הילד הוא מכון אשר מספק מענה אינפורמטיבי וטיפולי למשפחות אשר נתקלות בבעיות עם ילדיהם, אך יש לציין שעם כל הידע והניסיון של המכון, עדיין ממשיכים לחקור ולפתח שיטות טיפול כאלו
ואחרות על מנת לספק את המענה הטוב ביותר עבור הילדים.
תיאור תצפית משתתפת
גן "ניצן" ממוקם בסוף המכון להתפתחות הילד באילת בתוך קראוון חדש. הגן חדש, ונראה מטופח ונקי. בפתח הגן יש מגרש משחקים קטן עם ארגז חול מקורה, משחקי רכיבה, משחקים לארגז החול, נדנדה שתלויה מגג ארגז החול, ערסל ועוד נדנדות מבד. ליד ארגז החול יש מגלשה, בית קטן, אופניים ועגלות.
בכניסה לגן עצמו יש מטבח, מימין יש פינות משחקים ושולחן אוכל עם כיסאות מיוחדים לכל ילד. בהמשך הגן יש חדר הלבשה ובו שירותים, אמבטיה וכיור. משמאל למטבח יש פינת משחקים נוספת עם משחקי גוף גדולים, ברכת כדורים, ומתקני עמידה וקפיצה. בפינה הזו מאוחר יותר ישנים הילדים את שנת הצהריים.
קירות הגן מיותמים מציורים או תמונות, למעט בחדר "השינה" שבו תלויות תמונות ילדי הגן לדורותיו. בגן ישנה גננת ועוד 5 סייעות שמתוכן 2 בנות שירות לאומי. אל הגן מגיעים מדי יום 8 ילדים והגן עובד בין השעות 07:45-15:45 בכל ימות השבוע, למעט ביום שישי שבו הגן פתוח עד 13:00.
הגענו לגן בשעה 07:45 ביום רביעי, וחלק מהילדים כבר הובאו ע"י הוריהם. לאט לאט מגיעים יתר הילדים, והגננת והסייעות מקבלות אותם בחום ובחיבוק. לא עושה רושם כי קשה לילדים להיפרד מהוריהם. הגננת מחליפה מספר מילים עם ההורים על ילדיהם, ויום העבודה מתחיל.
כל מטפלת מטפלת בילד או שניים למשך כל היום, והיא ה"צמודה" שלו. בכל יום יש סבב תורנות להכנת ארוחת הבוקר ולנקיון הגן, המוטל על אחת הסייעות או הגננת. המטפלות לוקחות את הילדים ומשחקות איתם או מושיבות אותם בכיסא המיוחד שלהם (לכל ילד מותאם כיסא מיוחד) ומברישות אותם במברשת גוף אשר מעסה ומעוררת את תחושתם
בידיים , ברגליים ובגב. לאחר מכן הן מורחות קרם גוף על הילדים.
לקראת השעה 08:30, לוקח כל ילד את הכיסא שלו ומוביל אותו ביחד עם המטפלת, לכיוון חדר "השינה" ושם יושבים במעגל מול הגננת. במפגש הבוקר שרות הגננת והמטפלות שירים מיוחדים לפתיחת היום (שירים שהביאה עימה הגננת). בנוסף עושים עם הילדים אימפרוביזציה קלה עם בובת יד, ולאח מכן לוקחים את הכיסאות לחדר האוכל ושם
מתישבים לאכול. כל ילד קשור עם חגורה לכיסא שלו ולצווארו סינר. הגננת והסייעות יושבות בין הילדים ועוזרות בהאכלתם, לא לפני ששרים ברכת בתיאבון.
לאחר שהילדים סיימו לאכול, ולאחר שהם מאשרים שסיימו לאכול וששבעו, הם יוצאים עם המטפלות לחצר המשחקים. בחצר המשחקים כל ילד עולה בתורו על הנדנדה ועל הערסל. הערסל הינו מיוחד בכך שהוא קצר ותלוי קרוב לחול, מכניסים את הילד אליו ומסובבים אותו, ואז מדברים עם הילד כשהוא מנותק מהסביבה ופנוי מבחינת קשב רק לשיחתו
עם המטפלת. בנדנדת הבד משכיבים את הילד על ביטנו ומסובבים אותו, והוא נוגע בחול ובכך מעודדים תחושתיות, ואת יצר החקירה.
לקראת השעה 11:00 הילדים מוחזרים לגן, מחליפים את בגדיהם, ולוקחים אותם לחדר ה"שינה" שם הם עושים סדנאת יצירה- צבע, עיסת עיתון, למידה וכדומה. בחדר הזה יש טלויזיה ווידיאו, אולם לא נעשה בהם שימוש על פי הוראת הגננת.
בשעה 12:00 הילדים מתישבים לאכול צהריים, ולאחר ארוחת הצהריים משכיבים אותם לישון, כל ילד על מזרון משלו. בערך בשעה 14:30 מעירים את הילדים, נותנים להם שוב לאכול משהו קל, ולקראת 15:30 מגיעים ההורים לקחתם הביתה.
לאורך כל הטיפול הסייעות והגננת מטפלות בילדים ברכות, שרות להם, מרקידות אותם, ולא נשמעות גערות וחוסר סבלנות כלפיהם.
במשך היום נכנסות נשות מקצוע, כמו מרפאה בדיבור, פיזיוטרפיסטית, שלוקחות כמה מהילדים לשעות הדרכה וטיפול ביחד עם מטפלת.
ניתוח הראיון
קווים לדמותה של המרואיינת
בתחילת הראיון ניכרת הססנות בדבריה של המרואינת, ואף מסויגות (" ...לא עבדתי עם ילדים מתחת לגיל 3.. אההה לא נכון היה לי משפחתון אצלי בבית, ....עזבי זה שעתיים והרבה.... זה מאוד שונה, זה תפיסה שונה קצת, זה יהיה יותר מדי להיכנס לזה"). לאורך כל הראיון ניכר איזשהו מעבר קדימה ואחורה בהשוואה בין גן "רגיל"
לגן התפתחותי שעות בכל ארוע. בין אם זה ביוזמתנו כמראיינות, ובין אם זה כדברים שזרמו על ידי המרואינת.
מתחילת הראיון, מעצם הרקע ועברה שהוא די מנוגד להווה של המרואיינת, הרגשנו בראיון שהיא "לוקחת" אותנו לכיוונים של השוואה, ובקטעים אלו הרגשנו שהראיון יותר "זרם" והיה למרואיינת הרבה מה להגיד ("דברים שבגן רגיל אתה פשוט עושה....פה אתה צריך להשקיע בכל דבר כזה.... התפיסה פה היא מאוד טיפולית. ז"א כל דבר שבגן
רגיל נלקח כמובן מאליו, פה אתה צריך לעשות מאמץ בשביל להגיע אליו....יש המון דברים שאצל ילדים רגילים הם לא עניין, ופה הם כן עניין").
במחשבה קצת יותר עמוקה, אפשר להתייחס למרואיינת מצד אחד כבאה מתרבות אחת לתרבות אחרת, ומצד שני כבעלת תרבות אחת שצריכה להסתגל לתרבות אחרת. כלומר, המרואיינת באה מתרבות של גנים רגילים אל תרבות של גן התפתחותי והמכון להתפתחות הילד, ומצד שני היא בעצמה מחזיקה בתרבות של התנועה האנתרופוסופית וצריכה להסתגל
לתרבות חינוכית- טיפולית.
אם נתבונן על המרואיינת מהכיוון של מעבר ממתן שירותי אנוש לתרבות אחת-רגילה למתן שירותי אנוש לתרבות שניה-התפתחותית אז אפשר להבין את זרימת הראיון וקליחתו דווקא בנקודות ההשוואה בין שתי התרבויות האלו, משום שמצד אחד המרואיינת עסקה 12 שנים בחינוך לתרבות של גנים "רגילים" ובכך היא בקיאה ומתורגלת, ומצד שני
בשלושת החודשים האחרונים היא ממוקדת לגמרי בתרבות הגן ההתפתחותי, ולכן נק' ההשוואה ודאי רצות במוחה מדי יום, מאחר והמפגש בין שתי התרבויות הוא קונקרטי עבורה.
אפשר להתייחס לעבודתה בפועל של המרואיינת ככזו שמנסה לשלב בין שתי התרבויות, ועושה זו בהצלחה יתרה. נוכל אף להשתמש במושגו של Lum (1995 ) בכך שהמרואינת משתמשת ב"פרספקטיבה קרוס- תרבותית" שזהו מצב בו חוצים תרבויות הלוך וחזור. האינטראקציה היא דו-תרבותית ומחייבת הדדיות. כך אפשר לדלג קדימה ואחורה בין שתי
תרבויות, תוך הערכה של האדם לשתי התרבויות.
כך נוהגת המרואיינת כאשר היא מנסה להכניס תרבות של גן רגיל לגן ההתפתחותי ("וזה שיעור נורא חשוב לראות את זה, את הבריאות שיש בכל ילד.......זה בדיוק המקום שבו, זה בדיוק זהה לגן רגיל......שילד צריך לשמוח, וצריך לצחוק וצריך להיות לו נעים, והוא צריך להתנסות....... והוא צריך הרבה חום ואהבה"), היא בשיטתה
מנסה לנהוג בילדים בגן ניצן כילדים בעלי מאוויים רגילים, והדרושים להם אמצעים אחרים להשיג מאוויים אלו- לצחוק, לשמוח, לרקוד, לשיר, לאהוב.
מן הצד השני אם נתבונן בתרבותה האישית של המרואינת נראה את הסתייגותה בתחילת הראיון ("עזבי זה שעתיים והרבה..... זה מאוד שונה, זה תפיסה שונה קצת, זה יהיה יותר מדי להיכנס לזה"). בדבריה של המרואיינת ניכר מעבר חד שהיא עשתה מהחזקה בתרבות אחת "אנתרופוסופית" לקבלת תרבות חדשה "טיפולית".
אולם בהמשך הראיון ניכר כי המרואינת כן מנסה להכניס קצת משיטת החינוך של התרבות הקודמת ("וולדורף") ולשלבה בתרבות העכשווית של הגן ("קודם כל בזה שאני מביאה את עצמי וזה המקום שאני מגיעה ממנו, וכל הצורה של המעגלים שלנו היא לא לגמרי "וולדורף" אבל היא מאוד לוקחת משם. ההתייחסות בכלל, השיתוף של הילדים בכל
מה שקורה בגן, אם זה שהם מכינים ארוחת בוקר, וזה שהם מסדרים....").
ושוב ניתן להיעזר במונחיו של Lum (1995) ולומר שהמרואינת משתמשת ב"פרספקטיבה פרה-תרבותית" כלומר, שהיא מכירה את המורשת התרבותית שממנה באה (תנועה אנתרופוסופית) וגם את התרבות הדומיננטית בגן ניצן (טיפולית) ובכ"ז מסוגלת ברמה זו או אחרת לשלב בין שתיהן. באופן עקרוני אולי בתחילת הראיון יש הרגשה של "פרספקטיבה
טראנס-תרבותית" שאותה מציגה המרואינת בכך שמותירה מאחור את התרבות האנתרופוסופית ועוברת לתרבות הטיפולית מעבר אל-חזור, אולם בפועל מעידה המרואיינת על נסיונותיה לשלב בין שתי התרבויות.
עם התקדמות הראיון ניתן לראות הרגשה של שלמות של המרואינת עם התרבות הטיפולית, הרגשה של התעשרות ערכית וקבלת תובנות חדשות ("אני חושבת שהשיעור הכי גדול בשבילי פה זה: א. באמת לא לקבל את המובן מאליו כמובן מאליו. הדבר השני , שזה נורא חזק- לראות שילדים הם ילדים....").
תמות מרכזיות
אחת התמות המרכזיות בראיון היא נושא הדו תרבותיות: אנתרופוסופי למול טיפולי. השאלה היא האם "התרבויות" הנ"ל משלימות או מנוגדות?
שוב, ניתן לראות בתחילת הראיון כאילו קיים ניגוד חזק בין התנועה האנתרופוסופית המורכבת והלא ניתנת להסבר בראיון למול התרבות הטיפולית המוכרת פחות או יותר לכולנו בצורה כזו או אחרת. בכל זאת מעידה המרואינת על נסיונותיה לשלב בין שתי התרבויות ולהכניס את ביטויי התנועה האנתרופוסופית (גישת הוולדורף) לשימוש בגן
הטיפולי. נראה כי בכך היא נוחלת הצלחה ומקבלת את תמיכת אנשי המקצוע.
בגן ניצן שהוא גן טיפולי, הדבר ראשון שעשתה המרואיינת (מתוך היכרותינו עם הגן ולא מתוך הראיון) היה לאסור את השימוש ברדיו, טלוויזיה וקלטות וידיאו. לטענתה, כלים אלו יכולים לשמש את ההורים עם הילדים בביתם, על מנת לקבל רגעים קטנים של שקט, אולם בגן מוטל על הגננות התפקיד להפעיל את הילדים ולחשוף אותם לכמה
שיותר גירויים מחזקים ובונים. אם רוצים להשמיע לילד מוזיקה, אפשר לשיר לו ויחד איתו. אם רוצים להראות לילד קלטת וידיאו אפשר להציג ולהמחיז לו ויחד איתו, ובשום אופן לא להשאיר אותו להיבלע בתוך עולם של ציורים ושירים סטאטיים.
מאותה סיבה החליטה המרואיינת על הורדת כל הפלקטים ועבודות הקישוט מהקירות על מנת שלא להציף את הילדים (שברובם הם בעלי בעיות קשב וריכוז, אוטיזם וכדומה) ביותר מדי גירויים. כאשר הילד מתרכז יותר במה שמצויר על הקירות ופחות בפעילות שמנסה להקנות לו המטפלת, הטיפול מאבד את כל האפקט.
במקביל מדגישה המרואיינת את תורת החינוך הטיפולי שדורשת טיפול פרטני, ייחודי ותשומת לב לכל צעד וצעד של הילד ("יש עבודה יותר אינטנסיבית מבחינה של הדרכה, לא רק שלי, ענת העו"ס, אם זה יעל הפסיכולוגית, אם זה הצוות של הריפוי ועיסוק והתקשורת והפיזיוטרפיה שכולם מדריכים את ההורים... יש אינטנסיביות יותר גדולה,
ז"א יש נגיד מחברות קשר שאף פעם לא נזקקתי להם. יש לנו דיווחים ורישומים על כל ילד כל יום..."). המרואיינת מנסה ומצליחה לשלב בין שתי התורות בכך שמקבלת את נושא הטיפול ואת כל דרישותיו המחמירות וממזגת בו את תורת האנתרופוסופיה שמדברת על ביטוי רגשות באמצעות אמנות, שיר, ציור ופיסול.
בניתוח הצורני של הראיון עולה כי הביטוי "מובן מאליו" לבדו מופיע כ-6 פעמים, דבר המדגיש, אולי, את הצורך החדש של הגננת לחלץ ולמצוא בעצמה ערנות לדברים שקודם לכן, בגן הרגיל, לא ייחסה להם חשיבות ניכרת ("כל דבר שבגן רגיל נלקח כמובן מאליו פה אתה צריך לעשות מאמץ בשביל להגיע אליו. דברים הכי הכי פשוטים, אפילו
קשר עין, שעם ילד רגיל זה מובן מאליו, אתה בכלל לא צריך לתת שם תשומת לב"). בכך היא שמה על רמה אחת את הצורך לטפל בכלל ואת הצורך לטפל בפרט בילד עם קשיים התפתחותיים.
תמה נוספת היא כיצד המרואינת לומדת את הצרכים המיוחדים וכמה רגישה להם. ראשית, אפשר לומר שמעצם היותה גננת כבר 12 שנים של ילדים בגילאי 0-3, היא מאוד רגישה להתפתחותם , שכן זה טווח גילאים מאוד קריטי להתפתחות ("דווקא השנים האלה הרכות עד גיל 3 הן מאוד מאוד קריטיות אצל הילדים האלה, כי הכל עוד דינאמי").
אולם הגן הטיפולי דורש ממנה מספר כישורים חדשים בנוסף לאלו הקיימים אצלה כגננת מנוסה:
סבלנות יתרה- להבדיל מסבלנות בעבודה עם ילדים רגילים, פה הסבלנות היא בעבודה עם ההורים, בעבודה עם אנשי המקצוע, סבלנות בקצב ההתפתחות האיטי של הילדים, וסבלנות בניהול גן ו- סייעות ("זה ברור שלהורים פה יש רמת רגישות יותר גבוהה מבחינת, עוד פעם תשומת הלב שצריך לתת לילדים.... כן עבדתי עם עוד אנשי מקצוע אבל
לא ככה אינטנסיבית... כל המכשור שצריך לזה ועצם זה שאנחנו 5 נשות צוות, שזה לא קיים בגן רגיל. ז"א יש כאן צוות של חמישה אנשים שצריך לנהל אותו. זה הכל מאוד מאוד שונה מגן רגיל, ששם יש שני אנשים... וגם יש המון המון עבודה יחידנית, פרטנית שאתה לא נזקק לה בגן רגיל").
מתן תשומת לב לפרטים בריאותיים קריטיים- מאחר ומרבית הילדים נמצאים במצב קריטי הן התפתחותי והן בריאותי, יש לשים לב לפרטים קטנים ולדווחם לאנשי המקצוע האחרים ולהורים ("הילדים האלו צריכים הרבה מאוד תשומת לב, ותשומת לב מאוד ממוקדת... יש לנו דיווחים ורישומים על כל ילד כל יום... הרבה מהילדים שלנו הבריאות
שלהם היא מאוד מאוד עדינה וצריך לשים שם הרבה הרבה יותר לב לדברים שאצל ילד רגיל אתה לא כ"כ מתרגש מהם, אכילה למשל...").
עבודה אינטנסיבית עם גורמים סביב הילד- ככל שהילד סובל מיותר בעיות בריאותיות והתפתחותיות כך סובבים אותו יותר אנשי מקצוע: פסיכולוגים, רופאים, פיזיוטרפיסטית, מרפאה בעיסוק, עו"ס ויותר אנשי צוות בגן. על מנת לעבוד בשילוב עם כל כך הרבה אנשי מקצוע יש לפתח יכולת מיוחדת לתמרן בין כל אנשי המקצוע, ולהעניק את כל
הטיפול האקלקטי הזה לילדים בשלמותו ("סביב הילדים האלה יש בערך 40 אנשים שאני בקשר איתם מקצועי, ניהולי: חלקם אנשי מקצוע פרה-רפואיים, כמו הצוות של המכון, חלקם קשורים לכל הענין של עו"ס, רווחה, כל הדבר הזה. כל המכשור שצריך לזה ועצם זה שאנחנו 5 נשות צוות, שזה לא קיים בגן רגיל... פה זה מערכת מאוד מאוד ענפה,
יש פסיכולוגית שמלווה את הגן שאין בגן רגיל, יש עו"ס של הגן שאין בגן רגיל, כל מני פונקציות, רופאה צמודה, כל מיני פונקציות שאין זה לא , לא מתעסקים איתם").
לסיכום, יש להדגיש כי למרות הכישורים המיוחדים האלו, על הגננת והמטפלות לתת לכל ילד יחס ייחודי, פרטני ואינדיבידואלי, מעבר לבעיותיו ולמכשלות הפיזיות העומדות בפניו, לתת יחס חם ואוהב, כדברי אבישג.
ולבסוף נדמה כי השיעור הגדול של המרואיינת, וגם שלנו הוא כי כל ילד באשר הוא, בין אם רגיל ובין אם בעל בעיות התפתחותיות כאלו ואחרות, הוא קודם כל ילד בריא, רגיל בעל צרכים רגילים ובסיסיים של חום, אהבה, צורך באושר, צחוק והנאה.
ביבליוגרפיה
אבשלום, אלישע. צעצועים אנתרופוסופים, כמעט 2000 - כתב העת למדע וטכנולוגיה. פורסם לאחרונה בתאריך: 07.01.05, באתר:
http://www.snunit.k12.il/heb_journals/kimat2000/010038.html
בדנארק, סימון. מהי רפואה אנתרופוסופית, פורסם לאחרונה בתאריך: 07.01.05, באתר:
http://www.antro.co.il/ref_MaiRefoaaAntro.htm
ברק, יהודה. אבחון TOVA, לאחרונה פורסם בתאריך: 29.12.04, באתר:
Http://www.0-5.co.il/x28.htm
כחמן-אביב, שלומית. טיפ להורי הטף, מתוך: גן הסדנא של שלומית. פורסם לאחרונה בתאריך: 07.01.05, באתר:
www.geotities.com
מסינה, ג.ג. ומסינה ק.מ. דרכי התנהגות וטיפול בילדים צעירים גיל 0-5, לאחרונה פורסם בתאריך: 29.12.04 באתר:
http://www.0-5.co.il/o.htm
מדינת ישראל, משרד הבריאות. מכונים מוכרים להתפתחות הילד, לאחרונה פורסם בתאריך: 29.12.04 באתר:
http://www.health.gov.il/Download/pages/machunim210206.doc
7. מרכז להוראת מדעים. גן אחר- על חינוך "וולדורף", אוניברסיטה העברית ירושלים. פורסם לאחרונה בתאריך: 07.01.05, באתר:
http://www.antro.org.il/waldorf/main.html
Doman L.(1995). Cultural Values and Minority people of color. Journal of Sociology and Social Welfair, 22(1), 59-73.
Weaver. N.H (1999). Indigenous People and the Social Work Profession: Defining culturally Competent Services.Social Work, New-York, May, 1999.
17

תגים:

אנתרופוסופי · חינוך · התפתחות · תרבות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חווית מקצוע של גננת בגן במכון להתפתחות הילד", סמינריון אודות "חווית מקצוע של גננת בגן במכון להתפתחות הילד" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.