היישום אינו מחובר לאינטרנט

סוציו-ביולוגיה ואתיולוגיה אפשרית למשיכה מינית

עבודה מס' 064276

מחיר: 421.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירה ביקורתית של גישה מרכזית אחת במחקר הפסיכולוגי הקיים להתנהגות מינית אנושית.

11,675 מילים ,30 מקורות ,2000

תקציר העבודה:

יש המשתמשים במושגים 'עוררות מינית' ו'משיכה מינית' ללא הבחנה (למשל Singer, a1985); רוב הספרות שסקרתי משתמשת אך ורק במושג 'עוררות'; חלק אחר משתמש במושג השני, בעיקר תחת הצרוף 'משיכה פיזית', אך מתכוון לראשון; גוף שלישי של ספרות דן במה שמכונה 'משיכה בין-אישית' אך מתמקד בהיבטים חברתיים ולא מיניים של התופעה. (למשל - Murstein, 1971; Byrne, 1971). כדי להבהיר את מהות ההפרדה בין שני המושגים המוחלפים ניתן להעזר בהקבלה לתחום הפסיכולוגיה. מקובל להפריד בין התופעה הפסיכולוגית של חישה, המוסברת באמצעות תהליכים פזיולוגיים בלבד, לבין התופעה הפסיכולוגית המורכבת יותר של תפיסה, אשר בהעדר הסכמה ובהירות לגבי מישור הדיון שלה, הוא נע בכל הרצף שבין הפיזיולוגיה, הקוגניציה והפנומנולוגיה. יחס דומה, הן מבחינה תוכנית והן מבחינת המעמד המתודולוגי, ניתן לראות בין העוררות המינית, שהיא ברמת החישה, לבין המשיכה המינית, המתקשרת לרמה המורכבת יותר של תפיסה, וככזו ניתן ורצוי אולי היה לכנותה כ-תפיסה מינית. השימוש במונח זה מרמז על המכלול הרחב של פרט-אוביקט אליו יש להתיחס בעת הניתוח של המשיכה, מכלול הכולל נטיות מוקדמות בקרב הפרט כמו גם תכוניות מיוחדות החבויות באוביקט. כשם שניתוח התפיסה כולל בחובו ניתוח המימצאים על חישה, כך ניתן לצפות שניתוח של המשיכה המינית יתייחס למאפייני העוררות המינית בקרב הפרט וינסה לקשרם למושא המשיכה המינית. המרכיב של עוררות מינית בתופעת המשיכה קל יחסית לחקירה אמפירית, ובאופן בלתי תלוי בהנחות תאורטיות מלוות בדבר המקור המולד או הנלמד של ההתנהגות. ואכן רוב מחקר המין נסוב סביב מרכיב זה, החל ממחקרו המקיף של Kinsey שסקר נוהגים מיניים כולל דפוסי עוררות בחתך גילאים ושכבות אוכלוסיה (Kinsey et Al., 1948) ודרך מחקר תצפיתי על דפוסי העוררות באקט המיני עצמו (Master and Johnson, 1966). אלא שהשלב השני, הקישור בין הדפוסים השונים של עוררות מינית לבין המשיכה למושא המיני הספציפי, לא זכה למחקר שיטתי. באיזה כוון יש לנתב מחקר כזה?

אסקור בראייה ביקורתית גישה מרכזית אחת במחקר הפסיכולוגי הקיים להתנהגות מינית אנושית ואנסה לבחון איזה אפשרויות היא פותחת להתמודדות באופן ספציפי עם שאלת המשיכה המינית; מהי מציעה באשר לאפיון, אתיולוגיה, ולדפוסי ההתפתחות של תופעה פסיכולוגית זו: גישה זו הינה תורת הסוציו-ביולוגיה, גישה המנסה לבסס התנהגות חברתית בבעלי-חיים ובני-אדם על עקרונות אבולוציונים. להבדיל מגישות ותורות אחרות בתחום, גישה זו מציגה תורה מגובשת, עקבית וכוללת להתיחסות להתנהגות מינית. ככזו, היא פותחת פתח לדיון ממוקד במקומה של המשיכה המינית בהתנהגות זו. היא מאפשרת לבחון חתכים שונים של מאפייני המשיכה, ולרמוז על הכיוון שבו יש לחפש אחר האתיולוגיה של התופעה. דיון ביקורתי בהנחות הסוציו-ביולוגיה לאור מימצאים אמפירים מאפשר לבחון את המעמד האפשרי של תופעת המשיכה המינית, ולבדוק עד כמה יש לחפש לה מקור גנטי, ועד כמה יש לראותה כתוצר של סוציאליזציה.

קטע מהעבודה:

לפני הדיון בממצאים האמפיריים אציג בתימצות את ההנחות המרכזיות של תורת הסוציו-ביולוגיה באותן נקודות המתקשרות למשיכה מינית, כפי שהן נגזרות מתאוריהם של Dawkins (1976), .Plomin et al (1980), Singer ( a(, Symons1985(1980), ו- Weinrich(1987). בהישען על תורת דרווין, הסוציו-ביולוגיה גורסת כי ההתנהגות המינית האנושית היא תוצר של הברירה הטבעית הפועלת הן במישור של האבולוציה והדיפרנציאציה של גזעים, והן במישור של האבולוציה והדיפרנציאציה בין המינים בתוך כל גזע. (להלן אשתמש במונח הלא מדעי 'גזע' לציון species, כדי להותיר את המונח 'מין' לציון sex בלבד). מנגנון הברירה הטבעית במישור השני מכונה 'ברירה מינית'.

מקורות:

רוצה לאמר, הקושי הטמון במחקר הפסיכו-פזיולוגי איננו רק בהשלכה מבעלי-חיים לבני-אדם אלא גם בעצם ההשלכה מתצפית התנהגותית, בין אם על בעלי-חיים ובין אם על בני-אדם, אודות אפיון דפוס של משיכה מינית. ראינו כבר כי נטייה לאקטיביות בולטת בקרב הילדות שסבלו מיתר אנדרוגניזציה אין פירושה העדפה הומוסקסואליות, כפי
שעלה מבחינת עולם הדימויים הארוטים של הנבדקות. לו ניתן היה לחקור את אותם עכברים שהפגינו התנהגות פאסיבית באותו מימד אינטרוספקטיבי שבו יש לחקור משיכה מינית, לא ברור שהיה מופיע מיתאם בין התנהגותם לבין העדפותיהם במימד הפסיכולוגי, אם ניתן לייחס מימד כזה לעכברים. משמע, ההשלכה ממחקר התנהגותי, בבעלי-חיים כמו
בבני-אדם, על ההעדפה המינית הינה מוגבלת, כל עוד איננה מאומתת בממצאים פסיכולוגים אינטרוספקטיבים שמציגים את דפוס ההעדפה. לנקודה זו נידרש בדיון בפרק הבא.
L1
ד. ד י ו ן
כ ל ל י
לכל פער מחקרי בפסיכולוגיה ניגשים באורח מסורתי מאחת משתי פרספקטיבות שונות: פרספקטיבה 'נייטיביסטית' ופרספקטיבה 'סביבתית'. בהקשר הנוכחי פרספקטיבות אלו מוצאות את ביטויין, בהתאמה, בגישה סוציו-ביולוגית ובגישת סוציאליזציה. להבדיל מגישת הסוציו-ביולוגיה, המעגנת את ההתנהגות המינית האנושית בהתפתחות
האבולוציונית הדיפרנציאטיבית של המין האנושי, גישת הסוציאליזציה, מתמקדת במרכיבים תלויי תרבות והתניות נלמדות של ההתנהגות. ברור, שאף אחת משתי הגישות איננה פוסלת לחלוטין השפעות וסיבות שמקורן בצד המתחרה של הציר תורשה-סביבה כבסיס לאתיולוגיה של התופעה הנדונה. ברוב המחקרים, משתי הגישות גם יחד, חוזרים
ומדגישים את האינטרקציה ההכרחית בין שני הגישות, את היותם משלימים זה את זה (Singer, 1985a). ה'ניטיביסטים' מצביעים על-כך שהסביבה מהווה מצע הכרחי לפעולת המנגנונים המולדים של הברירה המינית, אשר בהעדר גירויים מתאימים לא יבואו לידי ביטוי בפרט הניצפה. מטפורה אופיינית להבהרת גישה כזו היא השוואתו של Chomsky
בין המנגנון המולד המכתיב את התפתחות השפה של הילד לבין התפתחות הכבד: כשם שהכבד זקוק לחומרי מזון שונים לצורך התפתחותו התקינה כך מנגנון השפה המולד זקוק לגירויי הסביבה לצורך למידת השפה (Piattelli-Palmerini, 1980). בהמשך הדברים נראה כיצד מודל דומה מוצג באשר להתפתחות המשיכה המינית בבני-אדם. ה'סביבתיים',
מצידם, אינם מתעלמים מהמקור הגנטי של ההבדלים האנטומיים בין המינים וההשלכות ההכרחיות שיש לאלו עבור חלקים מסויימים בהתנהגות האנושית. הויכוח נסוב על איזו מידה של השפעה יש ליחס לשני המקורות המשלימים, או בניסוח של הגנטיקה ההתנהגותית, איזה חלק של השונות הפנוטיפית יש ליחס לתורשה ואיזה להשפעות סביבתיות
(Plomin et Al., 1980). אם ממילא הויכוח הוא כמותי בלבד ולא איכותי, איזה ערך יש להנגדה בין שני הההיבטים המשלימים משל היו שתי גישות סותרות?
לאור הפער המחקרי באשר לאתיולגיה של משיכה מינית, יש מקום לבחון אילו ממצאים הידועים היום בסוגית העוררות המינית והמתקשרים לשאלת המשיכה תואמים את אחת הגישות. המידה בה ממצאים אמפיריים מסתדרים טוב יותר עם אחת מהגישות עשוייה להאיר על המקום בו יש לתת את כובד המשקל המחקרי באפיון האתיולוגיה של המשיכה
המינית, גם כשידוע מראש שזו כוללת הן מרכיב מולד והן מרכיב סביבתי. בגלל המגוון הרב של תאורים להתפתחות ההתנהגות המינית תחת גישת הסוציאליזציה, ובהעדר מנגנונים תאורטיים מובנים שיסבירו את המימצאים השונים (Singer, 1985a), לא נכנסתי לפירוט, לא של מימצאים ולא של התאורים הקיימים תחת גישה כזו, למעט בנקודות
בודדות המתמודדות ישירות עם השאלות העולות מהגישה הסוציו-ביולוגית. הצגתי את המאפיינים למשיכה מינית כפי שהם עולים מחתכים שונים של הניתוח סוציו-ביולוגי, כשהבעיות הקיימות בניתוח זה נדונו בכל חתך בנפרד. ואולם, בכל אלו לא עלתה ולא נדונה באופן ספציפי השאלה הבסיסית של מהי משיכה מינית, במובן של אתיולוגיה
ודפוס התפתחות אפשריים. בדיון הנוכחי ננסה לראות איזה אפשרויות פותחת בפנינו הסוציו-ביולוגיה בסוגיה זו, תוך הבאת רעיונות נוספים הקשורים לפנטוז מיני ולimprinting-.
למונח 'אתיולוגיהא עשויים להיות פירושים שונים. אם להשתמש שוב בהגדרות של Weinrich(1987) אותן אימצנו קודם לכן, אתיולוגיה פירושה הן הצעת הסבר מוחלט להתנהגות (ultimate causation) על-ידי חיפוש אחר המקור האבולוציוני שלה, והן, ובעיקר, מתן הסבר הצמוד יותר להתנהגות (proximate causation) בדמות תאור ברמה
פזיולוגית או פסיכולוגית למהלך היווצרותה ודפוס התפתחותה. הכוונה המקורית בסקירה זו הייתה להתמקד בסוג השני של הסבר. כפי שציינתי בפרקים המבואיים, המחקר הקיים ברמה זו של הסבר הינו מועט ובלתי ממוקד. על-כן, טרם שאגע באפשרויות והקשיים הקיימים בכוון זה, אציג הסברים סוציו-ביולוגיים למשיכה מינית, הסברים
מוחלטים המעלים השערות אודות המקור האבולוציוני של התופעה.
1) האבולוציה של משיכה מינית
לסוציו-ביולוגיה איו קושי להסביר את עצם היווצרותה של המשיכה המינית כל זמן שמדובר על משיכה בין שני המינים. במערכת הרבייה המינית שנוצרה עבור רוב בעלי-החיים, קיומם של מנגנוני משיכה שיובילו להזדווגות בין שני המינים הינם הכרחיים ליצירת הצאצאים. ככלל, משיכה הטרוסקסואלית, מבלי להיכנס לפניה השונים
האפשריים, תורמת להצלחת ההתרבות (reproductive succes) של הפרט המחזיק בה ועל-כן התפתחה בתהליך האבולוציוני. מבחן קשה יותר לסוציו-ביולוגיה טמון ביכולתה להסביר העדפה חד-מינית, זאת בהנחה כי גם לזו יש בסיס גנטי. כאן מועלות מספר אפשרויות, המצביעות על דרך ההתמודדות של הסוציו-ביולוגיה עם המשיכה המינית בכלל.
כדי להניח כי משיכה חד-מינית הינה תוצר של תהליך אבולוציוני, יש לחפש לה ערך הישרדותי, משמע לטעון, כי לפרטים הנושאים גנים להומוסקסואליות יש מידה מסויימת של הצלחת התרבות, מידה כזו המאפשרת את ריבויים באוכלוסיה בשיעור הנצפה (כ5- עד 10 אחוזים מכלל האוכלוסיה). לכאורה, בהנחה שהמשיכה לבן אותו המין איננה
מאפשרת לפרט הנושא אותה להביא ליצירת צאצאים כלל, נדמה כי הצלחת התרבותו הינה אפסית. אלא שכאן מועלית השערה המכונה 'kin-selection` )Wilson, 1978), השערה המבוססת על העיקרון הסוציו-ביולוגי של השפעת יחסי קירבה על דפוס ההתנהגות (inclusive fitness). Wilson מציע כי גנים משוערים להומוסקסואליות עשויים היו
להתפתח מבחינה אבולוציונית אם להתנהגות של הפרטים הנושאים אותם היה ערך אלטרואיסטי - אם הפעילות האופיינית שהכתיבו להם גנים אלו שלהם תרמה לקיום של קרוביהם, באופן שמגביר את ערכם ההישרדותי של הללו ושל צאצאיהם. למשל, מאחר ופרטים הומוסקסואלים פטורים מגידול צאצאים גדלה באופן היפותטי האפשרות שלהם לסייע
לקרוביהם בגידול ילדיהם שלהם או לתרום באורח עקיף יותר למשפחותיהם על-ידי התמחות מקצועית. בדרך זו משפחותיהם של הומוסקסואלים תזכנה ליתרון התרבותי מסויים (reproduction advantage) על-פני משפחות אחרות. היות שקרובים אלו חולקים גנים עם הפרטים ההומוסקסואלים, הצלחתם היחסית מבטיחה התרבות של גנים הקשורים
להומוסקסואליות בדורות הבאים ומאפשרת את הופעתם המחודשת בקרב פרטים נוספים, למרות שהללו אינם צאצאים ישירים של הפרטים קודמים.
אפשרות אחרת, מתארת את יחסי הגומלין בין גנים למשיכה הטרו-, הומו- וביסקסואלית. הצעה זו מבוססת על שתי השערות שונות - "everyone marries" וheterozygote advantage"-" - המוצגות על-ידי Weinrich(1987). ההצעה מותנית בשתי הנחות מקדימות: האחת הינה, כי בחברות שמאפיינות את רוב האבולוציה האנושית, הנישואין אינן
מונחות על-ידי רגשי משיכה ואהבה אלא הינם תוצאה של הסכם חיצוני; ההנחה השניה הינה, כי באותן חברות, פרטים המביאים לעולם צאצאים מחוץ לנישואין מסכנים את מעמדם החברתי באופן שעלול אף לחבל בהצלחת ההתרבות של פרטים אלו ושל משפחותיהם. כעת, אם פרטים הומוסקסואלים בחברות כאלו, בניגוד לאפשרות הקודמת, כן מולידים
צאצאים בגלל הכפיה החיצונית להתחתן ולהקים משפחות, הם יזכו ביתרון התרבותי על פרטים הטרוסקסואלים. אלו האחרונים יטו הרבה יותר לקיים יחסים עם בני המין השני מחוץ לנישואין כתוצאה מרגשות התשוקה והמשיכה שלהם, דבר שיגביר את סיכויהם להולדת ממזרים ולסכן את מעמדם, שעה שאין סיכון כזה עבור הפרטים ההומוסקסואלים.
לחילופין ובהשלמה למצב דברים זה, אפשר להניח כי גנים מבדילים למשיכה הטרו- והומו- סקסואלית מופיעים באוכלוסיה באופן שפרטים מסויימים יהיו הטרוזיגוטים וישאו את שני סוגי הגנים. פרטים אלו יפגינו משיכה ביסקסואלית, כך שמצד אחד יקל להם הרבה יותר מלהומוסקסואלים להתחתן ולהוליד צאצאים; מצד שני יהיה להם את אותו
היתרון שהוזכר לעיל על-פני פרטים הטרוסקסואלים - היכולת לספק את תשוקותיהן המיניות מחוץ לנישואין ביחסים חד-מיניים ללא סכנת הולדת ממזרים. יוצא איפוא כי לפרטים ההטרוזיגוטים - בעלי הנטיה הביסקסואלית -יתרון התרבותי על-פני שתי אוכלוסיות הפרטים ההומוזיגוטים בגנים למשיכה מינית. היתרון של מצב זה (heterozygote
advantage) מכתיב ומבטיח את קיומם של שני הגנים הנפרדים להטרו- והומוסקסואליות, גם אם לזה האחרון יש הצלחה התרבותית קטנה מאוד בפני עצמו.
מהו מעמדם של הסברים אלו למשיכה מינית? ההסבר הראשון, שבדומה לעיקרון הבסיסי יותר של השקעה הורית, נאחז בפירוש הסוציו-ביולוגי להתנהגות אלטרואיסטית, מהווה דוגמא מובהקת לקושי שבניסוח השערות הסוציו-ביולוגיה באופן הניתן למבחן אמפירי חד משמעי. אין כל דרך לאמוד מתצפית את המידה שבה התנהגות מסויימת הינה
אלטרואיסטית, את המידה שבה פרט מסכן עצמו עבור הזולת. קל וחומר שאין דרך לאמוד תצפיתית עד כמה פרטים רבים באוכלוסיה, ובטווח זמן אבולוציוני, עוסקים במובהק בהתנהגות מסוג זה, כפי שנטען ביחס לפרטים הומוסקסואלים. היות שלא ניתן לאמת הנחת אלטרויזם ,אין דרך לאמת הסבר להורשת גנים התלוי בהנחה כזו. האופי
הספקולטיבי של הסבר כזה ממחיש את מעמדן של ההשערות הסוציו-ביולוגיות השונות שהוזכרו ביחס למאפייני המשיכה המינית, החל מההנחה היסודית אודות הדיפרנציאציה בין המינים כמושתתת על הבדלים בהשקעה ההורית, דרך הקשר בין בחירת בן הזוג לבין פיתוח דפוסי משיכה, וכלה בקשר בין ההתנהגות תלויית המין לבין העדפה מינית.
המשותף לכל אלו הוא שמצד אחד טמונה בהן יכולת ההסבר גבוהה ומשכנעת מבחינה לוגית באשר להתפתחות וההשרדות האבולוציונית של משיכה מינית; מצד שני קשה לתרגם אותן למבחן אמפירי.
בהסבר השני לאבולוציה של משיכה מינית קיים קושי לוגי ומתודולוגי כאחד להראות במה הולדת ממזרים מקטינה את הצלחת ההתרבות של פרטים ועד כמה מבחינה סטטיסטית התופעה אכן משמעותית לאבולוציה. למרות זאת, הבעיתיות שבקשרי הגומלין בין המשיכה המינית לבין קשר הנישואין שההסבר מאיר עליה נראית לי אמיתית ומעניינת. מחקר
על גברים ביסקסואלים בפסיכותראפיה מאמת את ההנחה כי הם מקיימים מחוץ לנישואין יחסים חד-מיניים בלבד (Weinrich 1987(. Weinrich מעלה בהקשר זה טענה כוללת אודות שני סוגי משיכה מינית הפועלים בקרב גברים דו-מיניים והמשקפת שני דפוסים מבדילים למשיכה הדומיננטים אצל גברים ונשים. אנו נדון ביתר הרחבה בשני דפוסים
אלו בסעיף הבא כעיגון אפשרי לאתיולוגיה של משיכה מינית. לצורך הטיעון הנוכחי נציין רק כי ההנחה היא כי דפוס המשיכה של גברים דו-מיניים לנשים דומה לדפוס המשיכה האופייני לנשים ככלל והוא זה המסתדר טוב יותר עם קשרי חברות ואינטימיות ארוכי טווח כגון נישואין. לעומתו דפוס המשיכה של גברים דו-מיניים לגברים משקף
את הדפוס האופייני לגברים ככלל והוא זה המסתדר טוב יותר עם נטייה ליחסי מין מזדמנים מחוץ לנישואין. הרעיון המסתתר מאחורי הנחה זו, ומאחורי הסבר זה לאבולוציה של משיכה מינית בכלל תחת מסגרת הנישואין, הינו, שבמגבלות המסגרות ששררו ברוב החברות האנושיות, די בכך שפרטים יכלו לבחור את שותפם המיני לפעמים, ולהביא
את תשוקותיהם לידי מימוש חלקי בלבד, על-מנת שמנגנון של בחירה ותשוקה יתפתח באבולוציה האנושית, גם אם אך בקושי יתורגם למישור ההתנהגותי. (Symons, 1980).
2) אתיולוגיה והתפתחות של משיכה מינית
א) lust מול limerence
עגון אפשרי לאתיולוגיה של משיכה מינית, אתיולוגיה במובן של הסבר פזיולוגי או הפסיכולוגי הצמוד לתופעה, מבוסס על הבחנה מקדימה בין שני דפוסי משיכה בסיסיים נפרדים הלוקחים חלק בהתנהגות המינית. ההבחנה קושרת מימצאים שהוצגו בפרק הקודם אודות דיפרנציאציה בין דפוסי עוררות והימשכות בין גברים ונשים תחת שני גורמים
איכותיים שונים המכתיבים אותם. גורמים אלו נוצרו כתוצאה מהעקרונות הסוציו-ביולוגים שנדונו כבר. הגורם הראשון, הנפוץ יותר בקרב גברים, מכונה lust, והשני, האופייני יותר לנשים, מכונה limerence. (Weinrich, 1987). משמעות ההבחנה היא, כי lust השגורה בקרב גברים, הטרו- והומוסקסואלים כאחד, תלוייה בארוטיזציה מקדימה
של תכונות חיצוניות או פנימיות בסוג של מושא משיכה, ואשר על-פיה מופנית המשיכה אל אדם ספציפי בפועל, קודם שזה נעשה מוכר למושך. לעומתה, limerence השגורה יותר בקרב נשים, בכל דפוסי העדפותיהן המיניות, תלוייה בארוטיזציה של תכונות חיצוניות או פנימיות כתוצאה מתהליך ההכרות עם אדם מסויים. משיכה זו תלוייה פחות
מהראשונה בהתנייה מוקדמת לסוג של מושא משיכה, ועל-כן מצמצמת את הנתק בין העדפה לבן המין השני או הזהה בקרב נשים, ומאפשרת נטיה גדולה יותר לדו-מיניות בקרבן, כפי שגורס Weinrich.
ההנחה הינה, כי שני סוגי המשיכה ממלאים תפקיד בתהליך ההתקשרות בקרב שני המינים. למשל, רגש הlust- המנחה גבר לבחור בת זוג על-פי מודל מסויים עשוי להתפתח ל- limerence כלפי האישה המסויימת הזו שיוביל לקשר ארוך טווח עימה. עם זאת, שני המינים שונים זה מזה בממוצע בקלות ובאופן שבהם שני הדפוסים יופיעו בהם:
Lustiness נחווה על ידי רוב הגברים כהתנייה מוקדמת, כמצב מנטלי הדוחף להתנהגות מסויימת עם או בלי גירוי מתאים ('impulseא במונחי Weinrich(; limerence נחווה על-ידיהם רק כתגובה, כהתנהגות תלויית גירוי ('responseא).
לעומתם, רוב הנשים חוות limerence כהתנייה מוקדמת (impulse); והן חוות lustiness רק כתגובה (response).
ניתוח דו-מימדי זה למשיכה מינית מסביר את רוב המימצאים בדבר הבדלים בין המינים ובין העדפות מיניות שהובאו בפרק הקודם. בפרט, הוא מסביר את הבעייה שהועלה בחתך (2) מדוע נשים מראות עוררות גבוהה לגירוי פורנוגראפי, למרות שאינן נוטות לחפש אחריו. הניתוח גם ניגש לשאלת המשיכה המינית מנקודת המוצא המקורית שבה
ביקשתי לעסוק בה - נקודת המוצא של תפיסה מינית. הוא מקיף את המכלול הרחב של פרט-אוביקט אליו יש להתיחס בעת הניתוח של המשיכה, מכלול הכולל נטיות מוקדמות בקרב הפרט - אותן התניות מוקדמות, כמו גם תכוניות מיוחדות החבויות באוביקט - אותם גירויים המאפשרים את התגובה של הפרט. כעת עולה כמובן השאלה כיצד ניתוח זה
מתבטא באתיולוגיה של משיכה מינית בפועל, בהסברים הפזיולוגים והפסיכולוגים המוצמדים לתופעה.
ב) הדיפרנציאציה המוחית
סקרנו בחתך (4) את המימצאים אודות דיפרנציאציה מינית בהתפתחות המוחית של העובר המרמזים על מודל על-פיו ההבדלים הנוצרים בין המינים אינם רק בדפוסי התנהגות ובדפוסי המשיכה שלהם, אלא גם בדפוסי ההעדפה של מושאיהם המיניים. המודל מבוסס על ההנחה כי העדפה לבן זוג מהמין השני מהווה חלק מהזהות המינית המעוצבת בתהליך
הדיפרנציאציה (Money. 1980a). כדי להתאים את המודל המקורי, המובסס על התנהגות mounting וpresenting- בעכברים, לתאוריית משיכה של lust מול limerence בבני-אדם, יש להניח כי תהליכי המסקוליניזציה והדפימיניזציה של העובר הנקבי גורמים לשינויים הבאים בlimerent impulse- וב- lusty response המקוריים המצויים בו
(Weinrich, 1987):
^ limerent response limerent response
lusty response lusty impulse
defeminization
limerent impulse limerent impulse
lusty response lusty impulse

masculinization
פרט שאיננו עובר את שני התהליכים של מסקוליניזציה ודפמיניזציה ימצא בחלק השמאלי התחתון של הטבלה ויפגין את דפוס המשיכה הנשי האופיני. פרט העובר את שתי התהליכים המלאים ימצא בחלק העליון הימני של הטבלה ויבטא דפוס משיכה אופיני לגברים הטרוסקסואלים. קיימות השערות שונות לגבי מקומם של פרטים עם העדפות הומו-
וביסקסואליות בתהליכי הדיפרנציאציה הללו (ראה Money, 1980a; Carlson, 1980 ;Weinrich, 1987). המשותף לכולן הוא כי הן מניחות סטיות מהתרחשותם המלאה של שני התהליכים הללו, או מאי התחרשותם המוחלטת, בהתפתחות העוברית של אותם פרטים. כלומר, הן מניחות שלבד מההעדפה המינית השונה שלהם מופיע בפרטים אלו גם שוני בדפוס
המשיכה המצופה על פי המין שלהם. להנחה זו אין אימות מממצאים שכבר הוזכרו. למשל, צוין כבר כי דפוס העוררות של גברים הומוסקסואלים זהה לזה של גברים הטרוסקסואלים ומתקשר לlust-. Weinrich מציע כי הlimerence- של פרטים אלו לא עבר דפימיניזציה ממצב של impulse לכיוון מצב של response והוא ממקם אותם בטבלה בצד שמאל
למטה; לא ברור כיצד סטיה משוערת זו במצב הlimerence- שלהם מתקשרת להבדל בהעדפה המינית שלהם.
נקודה זו מאירה על בעייה כללית במודל הדיפרנציאציה המוחית במשיכה מינית- בעיית הקישור בין הפרט הנמשך לבין האוביקט המושך. מעבר למחסור במימצאים, לא ברור אף מבחינה תאורטית כיצד ניתן לקשור בין מנגנון מולד המכתיב התנהגות ואף דפוס של משיכה כגון lust, לבין סוג של מושא משיכה ספציפי כלפיו מנגנון זה אמור
להתכוונן. איזה מנגנון המבדיל בין גברים ונשים, ובין הטרו- והומוסקסואלים מאותו המין, יכול לגרום להבחנה בין מושאיהם המיניים? בהנחה שגברים מושפעים במיוחד מעוררות ויזואלית, איזה מנגנון פזיולוגי יכול לגרום להם להעדיף דמות נשית על-פני דמות גברית? בהנחה שנשים מעוררות יותר בעקבות כניסה למערכת יחסים
אינטימית, איזה מנגנון יכול לגרום לרגש הlimerence- הנטוע בהן להעדיף גרוי גברי על-פני גירוי נשי?
נסיון אחד, ואולי היחיד, להתמודד עם שאלות מסוג זה תחת גישה סוציו-ביולוגית, הינו רעיון הimprinting-. אך לפני שאציגו, אסקור בקצרה אבן דרך מאוחרת יותר בהתפתחות של משיכה מינית בבני-אדם, המעלה שאלות דומות.
ג) פנטזיות מיניות
פן אחר, פסיכולוגי-אינטרוספקטיבי, בהתיחסות לאתיולוגיה והתפתחות של המשיכה המינית נסוב סביב תופעת הפנטוז או ההדמייה המינית, דהיינו העלאת דימוי של מושא למשיכה מינית, או של סיטואציה מעוררת, כחוויה פנימית של הפרט שאיננה תלוייה בהתנהגות המינית עצמה. העיסוק בתופעה זו נראה מעניין משתי סיבות. ראשית, הפנטוז
המיני מלווה את ההתנהגות המינית בעת המשגל ומשפיע על העוררות. התגובה הארוטית לגירוי פורנוגראפי תלוייה הן בתוכן גירוי זה והן במידת יכולת ההדמייה המינית של הנבדק. קיימים הבדלים אינדבידואלים ברמת התגובה הפזיולוגית לגירוי אותם ניתן לקשר להבדלים יציבים ביכולת זו ( Sakheim et al., 1985).
שנית, בנוסף להיותה מלווה את ההתנהגות וההתקשרות המינית של האדם הבוגר, הפנטזיה מקדימה בדרך-כלל את הופעת ההתנהגות המינית. הפנטוז הארוטי מהווה את השלב הראשון באוננות בגיל ההתבגרות, הן עבור גברים והן עבור נשים (Ellis, 1935). לפי סקר בקרב גברים הומוסקסואלים מופיעות הפנטזיות המיניות הראשונות שלהם בגיל 12
בממוצע, כארבע שנים לפני המעבר להתנהגות מינית בפועל (Lehne, 1978). כן ידוע כי לנושאי הפנטוז בגיל ההתבגרות יש השפעה על צורת ההתנהגות המינית בתקופה הבוגרת (Singer, 1975; Lehne, 1978). ניתן איפוא לראות את הפנטזיה המינית כגורם המשפיע על התפתחות המשיכה המינית. הפנטזיה כוללת מרכיב של נטיות מוקדמות בקרב
הפרט כמו גם של תכוניות מיוחדות החבויות באוביקט, ועל-כן נראית ככר נוח לבחינת המשיכה המינית לפי הקו המנחה של תפיסה מינית שהוצג לעיל. כמובן, גם את תופעת הפנטוז לכשעצמה ניתן לראות כסיטואציה מינית, שבה מוחלף גירוי מציאותי המביא לעוררות מינית בדימוי פנימי של גירוי כזה. תחת פרשנות כזו הפנטזיה המינית הופכת
לסיטוציית עוררות לכל דבר, כך שאין לראותה כגורם היכול להסביר משיכה מינית, אלא כביטוי פסיכולוגי נוסף של זו, שיתרונו ככלי מחקרי בכך שהוא משקף רגשות ונטיות פנימיות, ואיננו ניזון רק מההתנהגות. להבדיל מההתנהגות המינית, המשתנה כפונקציה של מצב תרבותי וחברתי, הפנטוז המיני הוא פרטי ועשוי להיות מנותק מהתניות
חיצוניות, ועל-כן ערכו כמדד לרגשות משיכה אבולוציונים גבוה יותר. ההנחה היא כי רגשות אלו הינם מולדים, בעוד ההתנהגות הספציפית נרכשת ומשתנה על-ידי הניסיון (Singer, 1985a).
הפנטזיה המינית - הסיטואציה, הדמויות וה'עלילה' שעשויים להופיע בה - משתמשים בחומרים תרבותיים הנלקחים באורח ברור מבחוץ (Caughey, 1984), כך שקשה לאמוד את המידה שבה ביטויים אלו משקפים הלך רוח פנימי שמקורו מולד. למרות זאת, יש הבדלים ברורים בדפוסי הפנטוז בין גברים ונשים המשקפים את ההבדלים שנמנו כבר
בדפוסי המשיכה האופייניים לשני המינים. אצל נשים תדירות הפנטוז נמוכה מאצל גברים; הפנטזיות שהן חוות מתמקדות במגע ובמישוש, במצבים רגשיים, ובתגובות הפיזיות והרגשיות של המשתתפים, כאשר הסיטואציות המיניות המדומיינות בהן נבנות בהדרגה; בנוסף, מושאי הפנטזיה נוטים להיות אנשים מיודעים עמם המפנטזת הייתה או הינה
מעורבת רגשית. אצל גברים, לעומת זאת, הפנטזיות האופיניות נחוות יותר במימד החזותי, תוך התרכזות באיברי המין, ובאקט המיני גופא; בפנטזיות מופיעים משתתפים רבים יותר, ושאינם בהכרח מיודעים למפנטז (Ellis and Symons, 1990). Gagnon and Simon(1973) מתארים דווחי נבדקים על פנטזיות המלוות אוננות: בקרב נשים,
הפנטזיה המפורשת המועטת המדווחת נוגעת לדפוסים מיניים אותם כבר חוו; ההקשר החברתי של פנטזיות אלו נסוב סביב נושאים כאהבה, נישואין, התקשרות חברתית, ובמקרים מסויימים ביטויי מצ'ויזם; לעומתן, הפנטזיות המדווחות על ידי גברים נושאות אופי מיני מפורש הרבה יותר, ולכאורה מנותק מהקשר חברתי. הן עשויות לכלול נוהגים
מגוונים וחדשנים יותר מבחינה מינית, הכוללים מוטיבים כאלימות מינית, ותנוחות למקובלות. על-פי Gagnon and Simon, ניתן לראות נושאים אלו כמשקפים לעיתים כמיהה לכיבושין והצלחה, והתמודדות עם חרדה דרך פנטזיה על אומניפוטנציה, כך שגם בהן יש לראות נגיעה ליסודות חברתיים. ההנחה היא כי אלו מוטיבים חוץ מיניים
הקודמים להתפתחות המינית ואשר מקורם בהתפתחות הזהות והתפקוד הקשור למין (gender-role training).
מהו אם כן המקור של הפנטזיה? הפרשנות שנותנים Gagnon and Simon להתפתחותה של הפנטזיה המינית נוטה לכיוון של השפעת סוציאליזציה. מדוח Kinsey (Kinsey et Al., 1948) עולה כי בעוררות המינית שמגלים ילדים במהלך הילדות, כפי שהיא מתבטאת למשל בזיקפה, מתרחש תהליך הדרגתי של מעבר מתגובת עוררות כללית נוכח גירויים
חיצוניים ניטרלים לכאורה לתגובה מובחנת רק לנוכח גירוי המפורש כגירוי ארוטי. השאלה היא כיצד נוצרת הבחנה זו. כיצד נוצר המעבר מעוררות בכלל לעוררות כלפי מושא מוגדר? לפי Gagnon and Simon נקודת המפתח בביצוע מעבר זה היא במשמעות החדשה שמקבלת הפעולה או התגובה המינית תחת הסוציאליזציה שחווה הילד או הילדה.
התסריט החברתי (social script) הוא זה שמכניס לגירוי ולתגובה את אופיים הארוטי, והוא זה המופיע במטפורה הפרטית - הפנטזיה - המתווכת בין ההתנהגות לבין משמעותה עבור המפנטז. הכניסה לעולם המבוגרים, המוכתב מהתיחסות של חברים והורים, הוא זה שנותן את המסגרת הארגונית להכנסת משמעות לפעולה המינית, שהיתה עד כה
ניטרלית. על-כן, השפעת השינויים ההורמונאליים בגיל ההתבגרות על הופעת רגש המיניות של המתבגר מתרחשת רק לנוכח ההקשר החברתי (social context) המספק למתבגר כלים לפרש את התמורות הביולוגיות ואת החוויות החדשות שהללו מולידות.
במקביל להסבר זה להופעת הפנטזיה המינית כחוויה נלמדת, יש המעדיפים לראות את המקור שלה כמושפע יותר מנטיות מולדות, באופן הצמוד יותר להנחות הסוציו-ביולוגיות שסקרנו עד כה. רעיון הimprinting- שיוצג בהקשר זה יחתום את הדיון שלנו על האתיולוגיה וההתפתחות של משיכה מינית.
ד) Imprinting
כפי שציינתי בתחילת הדיון, המצדדים בגישה 'ניטיביסטית' אינם שוללים את השפעתה ההכרחית של הסביבה על הופעת ההתנהגות המינית, והמשיכה בכלל זה, אלא שהם רואים השפעה זו יותר כמצע לפעולת המנגנונים המולדים של הברירה המינית, אשר בהעדר גירויים מתאימים לא יבואו לידי ביטוי בפרט המתפתח. המודל האופייני לתאור תהליך
כזה, הינו מודל הimprinting-, המתיחס בעיקר לתהליך בו בעלי-חיים מסויימים מטביעים בינקותם את הדמות הויזואלית של אימם בתוך מוחם כאמצעי להליכתם אחריה. מעבר להבדל הסמנטי בניסוח הדברים, במה שונה תאור מסוג זה מתהליך רגיל של למידה? השוני הוא בשני היבטים עיקריים. ראשית, בתהליך הimprinting- הפעולה הנלמדת
'מתוכנתת' מראש בתוך האורגניזם, ורק הביטוי ההתנהגותי שלה תהיה תלויה בהופעת גירוי משחרר בחוש המתאים. שנית, התהליך מתרחש בעיקר בינקות ומתוחם לתקופה קריטית שרק בתוכה יביא הגירוי הנכון ליצירת ההתניה.
השימוש בתהליך ה- imprinting לתאור האתיולוגיה של המשיכה המינית בכלל והפנטוז המיני בפרט בכלל מכוון בעיקר להסביר הופעתה של התנייה ארוטית כלפי דגם מסויים של מושא בחווית הפנטוז המיני. ההנחה הינה, כי יתכן וילדים בגילים צעירים עוברים חווית הטבעה של גירוי חיצוני ויזואלי מסויים במוחם ההופך כתבנית עתידית
להתיחסות ארוטית כלפי אנשים או עצמים התואמים תבנית זו (Weinrich, 1987). כדוגמא דמיונית: תינוק מטביע במוחו במהלך תקופת היניקה את דמות השדיים של אימו; במהלך תקופת ההתבגרות, ההורמונים המפעילים מעלים תבנית מוקדמת זו לתחום המודע של הפנטוז מיני של המתבגר, והופכים אותו למושא משיכתו המיני. הארוטיזציה של
מושא זה איננה איפוא תוצר של הקשר חברתי קונקרטי אלא ביטוי להתנייה מוקדמת שמגיעה לראשונה לתודעת המפנטז. עיקר העדות לקיומו האפשרי של תהליך זה בבני-אדם באה מדיווחים של אנשים בעלי נטיות לפטישזם אודות התניות שפיתחו בינקותם לעצמים מסויימים עימם באו במגע, כגון גומי (Money, 1980a). יש לציין כי פרט לכך, אין
כל אימות של ממש לקיומו של תהליך imprinting מוגדר ומובחן לתקופות קריטיות בבני-אדם, לא כל שכן כגורם להתניית ארוטיזציה של מושא מיני (Singer, 1985a). ולמותר לציין, כי הדוגמא הדמיונית לעיל איננה יכולה לכשעצמה לשמש הסבר למשיכת גברים לשדיים, ולו מהעובדה כי תינוקות רבים שותים חלב מבקבוק מבלי שהדבר ישפיע על
משיכתם זו.
כדי לשמש כהסבר ישיר לאתיולוגיה של משיכה מינית, חייבים איפוא להיות קשרי גומלין הדוקים בין תהליך הimprinting- לבין נטייה מולדת מראש למשיכה כלפי מושא מסוג מסויים. כיצד יתרחש הדבר? כאן עולה הצורך להניח כי התכנות המוקדם של המוח להעדפה מסויימת יתרחש רק באמצעות הגירוי החיצוני המתאים, ולהפך, כי גירוי
חיצוני יביא להעדפה מסויימת רק תחת תכנות מוחי תואם. כדוגמא, Weinrich(1987) מתאר סכימה דמיונית להתפתחות משיכה הטרוסקסואלית: ילדים מטביעים במוחם את דמותם של בני המין השני במהלך משחקי התרגול למין שהם משחקים (childhood sexual-rehearsal play), אך זאת רק בתנאי שהורמון מסויים פעיל בתהליך; בהעדרו של הורמון
זה במוחם בתקופה הרצוייה, לא תתרחש ההטבעה ולא תיווצר התנייה ארוטית הטרוסקסואלית.
בדרך זו עשוי אולי מודל ה- imprinting לבאר את אותה בעיה מרכזית שראינו במודל הדיפרנציאציה המוחית - בעיית הקישור בין מנגנון מולד המכתיב התנהגות ודפוס של משיכה, לבין סוג של מושא משיכה כלפיו מנגנון זה מתכוונן. חווית ההטבעה, בעיקר הויזואלית, של דמות מסויימת על המוח המתפתח, בתנאי שהמבנה והדפוס ההורמונאלי
של מוח זה מאפשרים אותה, היא זו הקושרת בין נטיות מוקדמות בפרט לבין תכוניות האוביקט. הסבר לאתיולוגיה של משיכה מינית המבוסס על השילוב בין שני המודלים אלו עונה איפוא על ההגדרה של משיכה כפי שהוצגה במבוא.
חשוב להדגיש עם זאת, כי היות שמודל הimprinting- מכוון בעיקר להסביר הופעתה של התנייה ארוטית כלפי דגם מסויים של מושא מיני, הרי שתחת הנחות הסוציו-ביולוגיה, הוא יכול לשמש כהסבר רק עבור דפוס משיכה מסוג lust, משיכה ההמבוססת כזכור על קיומה של התנייה מוקדמת לסוג של מושא מיני, לפני עצם ההתנסות המינית. הוא
איננו מסביר העדפת מושא מסויים במשיכה מסוג limerence, משיכה שמביאה לארוטיזציה של מושאה רק לאחר ההכרות והמיודעות עימו. לכן, המודל יתיחס למשיכה של נשים רק כאשר גם זו מתבטאת בפנטוז המקדים את הניסיון המיני. בסיכומו של דבר, איפוא, מודל היפוטתי זה יכול אולי להסביר למה רוב הגברים נמשכים לנשים אך לא יסביר
מדוע רוב הנשים נמשכות לגברים.
ה. סיכום
סקרנו ממצאים על משיכה מינית כפי שהם נגזרים משני ההיבטים המרכזיים של הניתוח הסוציו-ביולוגי להתנהגות, דהינו מתוך השוואות בין בני-אדם לבעלי-חיים ומתוך השוואות בין שני המינים. כך ניתן היה לבחון מספר מאפיינים אפשריים לתופעה: אמצעים למשיכה שפותחו הן על-ידי המושך והן על-ידי הנמשך בבעלי-חיים ובבני-אדם;
ביטויים נוספים לאמצעים אלו המייחדים את בני-האדם, כגון הקשר הזוגי, ואידיאלים של מושאי משיכה; דפוסי עוררות ומשיכה שונים בין המינים; וגורמים אפשריים המשפיעים על העדפות מיניות. דנו במעמדם של רעיונות לאתיולוגיה והתפתחות של משיכה מינית הנגזרים ממאפיינים אלו. קיימות מספר בעיות מרכזיות ברעיונות אלו: אופי
ההיסק מבעלי-חיים לבני-אדם; הקישור הלא מבוסס בין זהות מינית לבין דפוס משיכה לבין דפוס העדפה; ובעיקר - העדרם של ממצאים ברורים התומכים במודלים. כפי שהדיון העלה, במסגרת מגבלות אלו, השילוב של מודל הדיפרנציאציה המוחית עם תהליך הimprinting-, מהווה רעיון תאורטי אפשרי לחקר האתיולוגיה של משיכה מינית על-פי
אותו תיחום שהצגתי במבוא, דהיינו בהקשר המובחן של תפיסה מינית. רעיון זה, המשקף גישה גנטית-ביולוגית לחקר התופעה, איננו מחייב בהכרח הנחות סוציו-ביולוגיות כבסיס לו, אך הוא ודאי ניזון מהן.
הכוון שנדון בסקירה הוא נכון אם כן כבסיס לחקר משיכה מינית במובן זה שהוא שואל את השאלות הנכונות, כגון מדוע אנשים נמשכים מינית לאנשים אחרים, או באופן ספציפי, מדוע רוב הגברים נמשכים לנשים ורוב הנשים נמשכות לגברים, וכן מה יחסי הגומלין בין המשיכה לבין ההתנהגות המינית-החברתית בפועל. לא נראה היה לי במהלך
העיון בספרות, שגישות מתחרות להסבר התנהגות מינית מתמקדות דיין בשאלות אלו, וחבל, משום שהדבר היה מאפשר בניית מודלים נוספים לאתיולוגיה של משיכה מינית ויכולת לבחור בין המודלים המתחרים. הצורך לכך גדל עוד יותר לאור העובדה, אותה ראינו לכל אורך הסקירה, כי קיים קושי רב בהעמדת הרעיונות וההשערות השונים של
הסוציו-ביולוגיה תחת מבחנים אמפיריים חד משמעיים.
ביביליוגרפיה:
Byrne, D.E. (1971). The Attraction Paradigm. New York: Academic Press.
Carlson, N.R. (1986). Physiology of behavior: Chp. 10 - Reproductive behavior, third edition. Boston: Allyn and Bacon.
Carrier, J.M. (1980). Homosexual behavior in cross-cultural perspective. In J. Marmor (Ed.), Homosexual behavior: A modern reappraisal. (pp. 100-122). New York: Basic Books.
Caughey, J.L. (1984). Imaginary social worlds: A cutural approach. Lincoln: University of Nebraska Press.
Curcillo, P. G. and Tompkins, L. (1987). The onthogeny of sex appeal in drosophilia melanogaster males. Behavior Genetics, 17, 81-86.
Dawkins, R. (1976). The selfish gene. Oxford: Oxford University Press.
Dover,K.J. (1978), Greek homosexuality. Cambridge,Mass: Harvard University Press.
Eibl-Eibesfeldt, I. (1970). ethology. New York: Holt.
Ellis, H. (1933). Psychology of sex. New York: Emerson Books.
Ellis, B.S. and Symon D. (1990). Sex differences in sexual fantasy: An evolutionary psychological approach. Journal of Sex Research, 27, 527-555.
Gagnon, J.H., and Simon, W. (1973). Sexual conduct: The social sources of human sexuailty. Chicago: Aldine Publishing.
Goy, R.W., and McEwen B.S. (1980). Sexual differentiation of the brain. Cambridge, Mass: MIT Press.
Heston, L.L., and Shields, J.S. (1968). Homosexuality in twins: A family study and a register study. Archives of General Psychiatry, 18, 819-825.
Kinsey, A.C., Pomeroy, W.B., and Martin, C.E. (1948). Sexual behavior in the human male. Philadelphia: Saundres.
Lehne, G.M. (1978). Gay male fantasies. Journal of Social Issues, 34, no. 3, 28-37.
Money, J. (1980a). Love and love sickness. Baltimore: Johns Hopkins University Press.
Money, J. (1980b). Genetic and chromosomal aspects of homosexual ethology. In J. Marmor (Ed.), Homosexual Behavior: A modern reappraisal (pp. 59-72). New York: Basic Books.
Murstein, B.I. (Ed.). Theories of attraction and love. New York: Springer.
Piattelli-Palmerini, M. (Ed.) (1980). Language and learning: The debate between Jean Piaget and Noam Chomsky. Cambridge, Mass: Harvard University Press.
Plomin, R., Defries, J.C. and McClearn, G.E. (1980). Behavioral genetics: A primer. San Fransisco: W.H. Freeman.
Sackheim, D.K., Barlow, D.H., Beck J.G., and Abrahamson,D.J. (1985). A comparison of male heterosexual and homosexual patterns of sexual arrousal. Journal of Sex Reseach. 21, 183-198.
Singer, B. (1985a). A comparison of evolutional and environmental theories of erotic response: Part I - structural features. Journal of Sex Research, 21, 229-257.
Singer, B. (1985b). A comparison of evolutional and environmental theories of erotic response: Part II - empirical arenas. Journal of Sex Research, 21, 345-374.
Singer, J.L. (1975). Inner world of day dreaming. New York: Harper and Row.
Symons, D. (1980). Precis of the evolution of human sexuality. Behavioral and Brain Sciences, 3, 171-213.
Tompkins, L. (1984). Genetic anaylisis of sex appeal in drosophilia. Behavior Genetics, 14, 411-440.
Tourney, G. (1980). Hormones and Homosexuality. In J. Marmor (Ed.), Homosexual behavior: A modern reappraisal. (pp. 41-58). New York: Basic Books.
Ward, I., and Weisz, J. (1980). Maternal stress alters plasma testosterone in fetal mice. Science, 207, 328-329.
Weinrich, J.D. (1987). Sekual landscapes. New York: Charles Scribner's Sons.
Wilson, E.O. (1978). On human nature. Cambridge,Mass.: Harvard University Press.
26

תגים:

הדיפרנציאציה · המוחית · יופי · מינית · משיכה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סוציו-ביולוגיה ואתיולוגיה אפשרית למשיכה מינית", סמינריון אודות "סוציו-ביולוגיה ואתיולוגיה אפשרית למשיכה מינית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.