היישום אינו מחובר לאינטרנט

הילד המתבגר על רקע הדרמה המשפחתית: גירושים ונישואים שניים להורים

עבודה מס' 064255

מחיר: 288.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת מקרים שהובאו בספרות המחקר

6,322 מילים ,8 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

עם התקרבותו של שעור הגירושין בארה"ב לאחד לכל שני נישואין, "מותה של המשפחה האמריקאית" מכה בכותרות. גם בארץ עלה מאוד שעור הגירושין מסוף שנות השבעים. ולמרות שסטטיסטית גירושין הופכים לנורמה, כמעט כולם מעצבים אותם ככישלון של המשפחה הגרעינית. התקופה שלאחר הגירושין היא תמיד לחוצה לבני המשפחה. הילדים מוצאים עצמם אבודים בתוך המערבולת הסוחפת אותם כשהמבוגרים מפרקים את עולמם. התבגרות במצב זה שונה מאוד מהתבגרות במשפחה שלמה ורגילה. תיאורים הוצפו בלשון של צרות: בלבול, חרדה, פחד, דיכאון, כעס ואשמה

תוכן העניינים:
מבוא: המתבגר ובני משפחתו
פרק ראשון: המשפחה המתפרקת
פרק שני: אבא חדש/ אמא חדשה: משפחה חורגת
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

כשכל המתבגרים ומשפחותיהם מאותגרים ע"י הדרישות של השלב הזה של החיים, במיוחד בקונטקסט של סביבת ההיום החברתית והתרבותית המשתנה במהירות, חלק מהצעירים נמצאים ביתר סיכון לפתח בעיות. מתבגרים עוברים שינויים חשובים בביולוגיה, תפיסה קוגניטיבית, ודימוי עצמי. הם פוגשים הזדמנויות מלאות סיכון בדיוק בזמן - ולעיתים לפני - היכולת שלהם לחשוב באופן מופשט ולהעריך סיכון מתפתחת. כמובן, לעיתים נטילת סיכון צפויה ויכולה לקדם בשלות ולבנות בטחון עצמי. בני המשפחה הם גורם בסיכון מתבגרים כי הם דמויות להערצה ומקור לתמריצים, או חוסר תמריצים, להתנהגויות מתבגרים. הם מתגוונים ביכולת שלהם להעניק תמיכה, הדרכה ועזרה לצעיר.

מקורות:

קשה ומורה גרועה. אך בבית היא גילתה משפחה תומכת ועוזרת. גם ויקי מתחילה להתבגר, ולמרות נראה שנטלי מסרבת להכיר בעובדה זו ומנסה לעצור את גדילתה של אחותה, הן קרובות יותר: נטלי מספרת לאחותה דברים שהיא לא מספרת לאימא. התקוטטות ותחרות בין האחיות מתחלפות בתקופות של שיתופיות, אימון ושיתוף פעולה. אך המצב עם
מייק נותר כשהיה. ויקי קיבלה אותו, אך עדיין לא ממש מחבבת אותו. בשביל נטלי, הוא עדיין פולש ואיום על יחסיה עם אימה. כשהוא מגיע, היא מנסה לא להיות בבית ותמיד יש לה תוכניות כשיש טיול משפחתי עם מייק. היא ממשיכה להגיב למקומו של מייק במשפחה ע"י האצת דחיפת המתבגר שלה לאוטונומיה. נטלי קרובה מאוד לאביה והוא
משתף אותה ביחסים הקשים שלו עם אם הבנות ובמה שהוא מרגיש. היא הפכה לאשת סודו וקישור למשפחה הישנה. נטלי ממשיכה להיות קול הרוח של אבא בבית, מזכירה לאימה דברים מחייהם יחד. היא לא רוצה שהאימא תשכח. ויקי ניסתה להתחרות עם אחותה על הקשר עם אבא, אך ללא הצלחה. היא גם הפכה קרובה יותר מנטלי לאימא, מייק ובנו.
לפני הדיון בבית המשפט האבא דיבר עם הבנות והציג את עמדתו. הן הפכו באמצע, בין האימא לאבא, ושתיהן נשארו נאמנות לאביהן בקונפליקט. האימא הרגישה נבגדת בשל כך, אך זה שהבנות יכולות להביע את עמדתן בחופשיות ללא פחד הוא סימן להורות בריאה. לאור המצב כעת אומר מינושין, שלאחר שהאבא יתחתן נטלי יכולה להחליט לעבור
לגור איתו. אז דמויות המשתנות יכנסו שוב למשבר, ויחפשו דרך ניסוי, טעייה ופיוס, ויגיעו להחלטה יישומית ובמזל גם מעודדת צמיחה. מייק יוכל להצטרף לטריו. אז הוא יצטרך לחפש דרך לכבוד וחיבה מצד נטלי, בזמן שהאימא תגשש את המרחק המתאים לתמוך בשניהם בלמידה הזו. ויקי יכולה לעזור בתהליך, מפני שהיא כבר התחילה
להדביק את מייק לטריו. "כל תסריט הוא ניסיון בחיים", אומר מינושין. "לכן הוא יוצא לפועל בתחום לא יציב, מלא במלכודות נראות ונסתרות . הודאיות היחידה היא שיהיו טעויות, ובגללן עימות, פתרונות וצמיחה."
אך יש גם מקרים קשים יותר. עוני, משפחות חד-הוריות, אבטלה, התפוררות משפחות, ובעיות דומות אחרות תמיד נקשרות בשימוש בסמים או אלכוהול בקרב בני נוער. הרבה הורים, וזה הולך אחורנית בהיסטוריה עד למחקריו של פרויד, שאמר שהמשפחה (בפרט האם) אחראים לבעיותיו של הילד, מאשימים עצמם בבעיות של ילדיהם, כפי שכתבה
אימא אחת: "הילד הבעייתי מגיע ממשפחה בעייתית. בעיה מתחילה מאימא בעייתית". גם מקצוענים בעלי כוונות טובות יכולים להיות מושפעים מההנחה שאם לילדים יש בעיות, הוריהם אשמים. כזה היה, לדוגמא, המקרה של וויליאם. וויליאם הוא נער בן 16, בן לאם גרושה ואח לסטיבן, שכבר 8 חודשים לא גר בבית, ומישל בת ה-14. מגיל 13
וויליאם לוקח סמים. התרפיסט ביקש ממישל לספר מה מתרחש בבית כאשר וויליאם חוזר "מסטול". וכך זה הולך: אימא נותנת לוויליאם הרצאה כמה מסוכן להשתמש בסמים; וויליאם מתחיל להתגונן ולצרוח על אימו; האימא מתחילה לבכות ולצעוק בו זמנית; מישל מתערבת כשופטת ומנסה לנחם את שניהם; וויליאם מתחיל לבכות ומלווה את אימו
לחדר השינה; לאחר שהכול נרגע, הוא הולך לחדרו. לאחר שסיפרה זאת, מישל מודה שהיא "משכינת השלום במשפחה". האם בטוחה שהכול באשמתה, ושהיא נכשלה עם ילדיה, כי היתה נשואה שלוש פעמים לגברים אלכוהוליסטים ושהתנהגותו של וויליאם אולי משרתת "ויסות-לחצים" במשפחה. וויליאם עצמו הודה לתרפיסט שהוא חושב שאימו מאוד מדוכאת
ובודדה. לאחר מכן התרפיסט ביקש מוויליאם לדרג את הדאגה של בני משפחתו לשימוש שלו בסמים, כש-10 הוא הגבוה ביותר. וויליאם נתן לסטיבן 10, לאימו 9, למישל 8, לאביו 2 ולעצמו 9. בתחילת המפגשים האם אמרה שוויליאם החל להשתמש בסמים כבדים לאחר שסטיבן עזב, אך העובדה שוויליאם נתן לאביו רק 2, מה שמצביע על חוסר
התעניינותו של אביו בבנו (אבל כן על קיומו בחיי וויליאם, אם הוא כלל אותו), ולסטיבן דווקא 10, אומר שהעניין עם האבא אולי מה שהכי מפריע לוויליאם. בהפתעה, וויליאם הכליל את עצמו בדירוג, מה שמצביע על מוטיבציה להשתנות.
כאשר בשבוע הבא וויליאם סיפר בגאווה שהוא נשאר "נקי" שבוע, מישל הגיבה בפסימיות. בכל פעם שמישל דיברה בשביל אימה או פנתה אל אחיה בדרך אימהית, התרפיסט התרשם שהיא יותר מדי מבוגרת לגילה. ההערות האלה עזרו להעלות את כוחה של האם ולהחזיר את מישל לדור אליו היא השתייכה. האימא הודתה שהיא למעשה התפטרה מתפקידה
כסמכות במשפחה כשסטיבן עזב. "זזתי לצד והתבוננתי במישל וויליאם משתלטים".
תהליך התרפיה כלל לדוגמא שהילדים יכינו לאימא ארוחה משפחתית יחד, ושהאימא תטפל יותר בעצמה ותעשה לעצמה דברים "טובים". ככל שהתהליך המשיך, האימא דיווחה שמישל וויליאם מסתדרים הרבה יותר טוב ביניהם, ושאין סימנים של סם על וויליאם. מישל סיפרה שכבר לא היה לה רצון או פיתוי להשתלט כאימא בבית. וויליאם מצא
עבודה בחצי משרה בחנות ספרים והכין רשימה של עשרה דברים שעזרו לו להתנגד לפיתוי לצאת עם חבריו למסיבות סמים. הילדים סיפרו שאימם הפכה לממש אדם אחר. שנה לאחר מכן האם סיפרה בטלפון שוויליאם ממש השתפר בבית ספר והמשיך להישאר נקי מסמים, ושהיא עצמה היתה מכורה למחול אירובי.
אז בכל זאת הכול נשאר במשפחה. זה נכון שהאימא נכשלה בחייה שלה ולא הצליחה בחיי הנישואין, וכנראה ששלושת ילדיה מאבות שונים. אבל וויליאם יכול היה שלא להידרדר לסמים, ומישל יכלה שלא להיאלץ להשתלט על ניהול המשפחה אם האימא לא היתה שקועה ברחמים עצמיים והאווירה במשפחה לא היתה צונחת כל כך. שני הדברים קשורים אחד
בשני. עובדה שאימן של נטלי וויקי לא שקעה ברחמים עצמיים ולא פגעה בילדיה. במקרים רבים קשה להביא משפחה כמו זו של וויליאם לתרפיה בעיקר כי האם מפחדת שהכול באשמתה ושכבר אין מה לעשות. אך העובדה שהם החלו בטיפול כבר מראה שלמשפחה הזאת היה סיכוי.
במשפחות חד הוריות הילדים לומדים כי עליהם לקחת על עצמם תפקידים, שבמשפחה דו-הורית מתחלקים בד"כ בין שני ההורים. ילדים בגיל ההתבגרות נאלצים לראות עצמם כבוגרים ממש. הנער, הבכור במשפחה, יכול לראות את עצמו "גבר" במשפחה. הוא מאמץ לו בד"כ מודל מובהק של מה שנחשב גברי - עצמאי, שקול, בוטח בעצמו, משען ותמיכה
לנשים שבמשפחה, ומתנהג לפיו. תפקידן של הנערות לפי המודל הנשי מובהק יותר במשפחות בהן הילדים גדלים עם האב. אז לוקחת הבת הבכירה על עצמה את מה שנתפס לה כתפקיד האישה בבית - מארחת, מבשלת, דואגת לנקיון הבית וכדומה.
ילדים במשפחות חד הוריות הם לעיתים ילדים שיש פער עמוק בין גילם האמיתי, הצעיר, לבין התנסויותיהם ודרישות הסביבה מהם. יש מקרים, שבהם עוברות עליהם חוויות מגוונות או מעוצמות במידה כזו שזוכה לה אדם מבוגר יותר. בעיות כלכליות, הצורך להתמודד עם שינויים בתחומים שונים, להסתגל מחדש במציאויות חיים משתנות,
היכרות עם המערכת המשפטית על סבכיה ובעיותיה, תחושת השונות, החריגות, הצורך להתמודד עם הכרעות ערכיות בדבר רגשותיהם אל ההורים, למשל, כל אלה יחד, או כשהם באי בצירוף חלקי, כפי שקורה בדרך כלל, הופכים את הילדים למבוגרים בנפשם יותר מבני גילם האחרים. זה היה אולי מצבה של נטלי, במיוחד כי אימה ראתה אותה מספיק
בוגרת כדי לדון איתה בבעיות חשובות. יש מקרים, כמו זה של מישל, בהם אפשר לאמר שאירע להם אובדן ילדות ומעבר חד ומוקדם מדי אל הבגרות.
לעיתים מתנהג הילד כבוגר ממש, אבל בתוכו הוא נזקק עדיין לתמיכה, לחום ולאהבה, שמקבל ילד בגילו, כי גם הוא זקוק עדיין לשובבות או לעליזות, שילד צעיר מרשה לעצמו, והסביבה גם היא מתירה לו זאת, אבל כאן הוא שרוי בקונפליקט, קונפליקט לא הכרחי, שניתן למנוע אותו, אם, לכל הפחות, לצמצם אותו במידה רבה מאוד, אם
הרשויות המתאימות (בית הספר למשל, על מחנכיו ויועציו הפסיכולוגיים) יהיו ערות לצרכי הילדים הזקוקים לעזרתן ולאיתורם של ילדים אלה.
פרק שני: אבא חדש / אימא חדשה: משפחה חורגת

משפחה חורגת היא משפחה בה אחד או שני המבוגרים הוא הורה חורג. משפחות חורגות נוצרות באחת משלושת הדרכים: גירושין מלווה בנישואין חדשים, אלמנות מלווה בנישואין חדשים, ונישואיה של אם רווקה לגבר שאינו אביו הביולוגי של הילד. סטטיסטית נמצא, שכ-75% מהמתגרשים בארה"ב ובישראל נשאים בשנית בתוך שלוש שנים ממועד
הגירושין. ההתבגרות במשפחה חורגת היא קשה הרבה יותר. בדרך כלל, התבגרות היא תקופה לצעדים ניסיוניים לעבר עצמאות, כשילדים משחקים בלהיות מבוגרים לתקופות זמן קצרות, ולאחר מכן נסוגים לתפקיד ילדותי. ה"פסיאודו-אוטונומיה" הזו, שבה צמיחה הדרגתית של התחושה העצמאית והבוגרת של העצמי מתפתחת בהדרגה, הוא תהליך כמעט
תמיד כואב, ודורש מישורת משפחתית בטוחה ויציבה שממנה הצעיר פורש כנפיו. מתבגר שהוא בן חורג, לעומת זאת, מועמד בפני הצורך לא רק להפריד עצמו בהדרגה ממשפחתו, אלא גם לנסות במלוא יכולתו להצטרף למשפחה החורגת שאך נוצרה. כלומר, מתבגרים במשפחה חורגת צריכים לנוע בשני כיוונים בבת אחת - מתוך המשפחה ולתוכה. שינויי
מצב הרוח הרגילים למתבגר יכולים להיות הרבה יותר חדים מפני שזעם על ההורים מודגש ע"י רגשות שאחד או שניהם נכשלו, כשרגשות הוריים של כישלון עלולים לפחות חלקית לאמת את האשמות המתבגר.
במשפחות רגילות בד"כ עוברים לפחות תשעה חודשים עד שלזוג שמתחתן מצטרף חבר קטן נוסף שיש להכירו ולטפל בו. כלומר, האנשים מסגלים עצמם אחד לשני בשלבים. במשפחה חורגת, לעומת זאת, ההסתגלות נעשית כבר אחרי שהמשפחה נוצרה. אנשים צריכים להתרגל לחיות אחד עם השני מייד לאחר שהמבוגרים נישאו או עברו לגור יחד. כל
תהליך ההסתגלות נמחץ אפוא לתוך מרוח קצר של זמן. במשפחות חורגות רבות, ההורה הביולוגי אינו מקבל את התמיכה הדרושה מההורה החורג, שמעולם לא ראה את הצד ה"טוב" של המתבגר וייתכן שאין לו ניסיון עם מתבגרים כלל.
עלולים להיווצר חיכוכים עם ההורה החדש: בהתפתחות רגילה של מתבגר, יש לעיתים קשר ארוטי חלוש עם ההורה מהמין השני, כאשר למתבגרים במשפחות חורגות, בן/בת הזוג החדש/ה של ההורה עלול/ה להראות כ"תופס" קשר כזה. בספרו של ויליאם ביר (Beer) , American Stepfamilies, מופיעה דוגמא כזו על אישה בת 25 שנישאה בפעם
הראשונה לגבר שהיו לו שני ילדים, בת בגיל 11 ובן בגיל 14, שעברו לגור איתם ולא תוכננו מראש כחלק מהמשפחה, והיא מתארת חיכוכים על רקע זה בינה לבין בנה החורג, לדוגמא, כשהייתה צריכה להיניק את התינוק - לא היה לה את החופש שרצתה. היא אמרה שהרגישה שהוא בחן אותה.
למשפחות חורגות אין גבולות ברורים. קיימות משפחות מורחבות במונח במילולי של המילה; קרבת משפחה מתרחבת אל מעבר לזוג נשוי ליחסים רחוקים הרבה יותר, כך שקשה לאמר איפה המשפחה מתחילה ואיפה נגמרת. בגיל ההתבגרות, שהוא גם כך תקופה של בלבולים, זה מבלבל הרבה יותר, בענייני סמכות ואחרים. בספרה של וירג'יניה
סאטיר ((Satir, המשפחה המודרנית: לחיות יחד (Peoplemaking), מופיע סיפורה של נערה בת 16, שהתנהגה פעם כבלתי שפויה ופעם כנתונה בדיכאון. התברר שהיא חייתה עם אימה ואביה החורג, והיתה מבלה סוף שבוע אחד עם אביב וארוסתו, סוף שבוע שני עם אשתו הקודמת של אביה ובעלה החדש, סוף שבוע שלישי עם סבה וסבתה מצד אמה וסוף
שבוע רביעי עם סבה וסבתה מצד אביה. בכל מקום היא התבקשה לספר על הנעשה ביתר המקומות, אולם אילצו אותה להבטיח שלא לספר מה מתרחש "כאן". "העצוב מכל היה", כותבת סאטיר, "שהמבוגרים כולם באמת חיבבו את הנערה ורצו לעזור לה, אך הטילו עליה - בתום-לב, אני מאמינה - את משא קינאתם, יריבותם וטינתם ההדדית". התפיסה
המודרנית של משפחה חייבת לקחת בחשבון מגוון מתרחב של מצבים אנושיים אם המתבגר של היום צריך להראות בצורה ריאליסטית כדי שניתן יהיה לעזור לו בצורה יעילה. המקצוען המטפל חייב לברר מי נחשב בעיני המתבגר כ"משפחה".
מקרה אחר המתואר בספרו של מינושין הוא ילדים מתבגרים, בוגרים יותר, שעברו פירוק משפחה ויצירת משפחה חדשה. משפחת סמית' היא משפחה בת שלוש שנים בלבד. ג'ואן, מורה במקצועה, הייתה גרושה כבר זמן מה, ולה שני בנים, שאחד מהם עזב לקולג' זמן קצר לאחר הנישואין החדשים, והשני, ג'ים, בן 18. סטיבן, איש עסקים מצליח,
נשא את ג'ואן חודש בלבד לאחר שגירושיו הפכו לסופיים. שנים מילדיו נותרו עם אימם, ובנו מאט בן ה-16 עבר לגור עם אביו ומשפחתו החדשה.
הם שמו לב לבעייתם כאשר מאט ירד בצורה דראסטית בלימודיו ואביו לא הצליח לתקשר איתו בעניין. הנער העסיק את שני ההורים במבחני כוח ועצמאות, שלא נראו כהתפרצויות מרד מתבגרים רגילות. האם החורגת מנסה להתערב בריביהם של האב והבן. זוהי אחת הבעיות האפשריות של משפחה מעורבבת. יחסי האב/בן הדיספונקציונליים
מפעילים את האישה, שנכנסת לתמוך בבעלה, וכך חוסמת דרך שיכלה להביא לאיזשהו פתרון, מפני שמאט אינו מקבל אותה בטענה שהיא לא אימו. אפשר להבין את התסכול והכאב של סטיבן וג'ואן, אבל אפשר גם להזדהות עם תסכולו של מאט במאבקו של המתבגר לאוטונומיה בתוך משפחה שחלק ממנה הוא לא מוכן לקבל. זהו חלק מהתפתחותה של כל
משפחה רגילה שצרכים של חבריה דורשים פתרונות שונים. אבל בשביל הסמית'ם או כל משפחה שקמה מחדש, הבעיה מסובכת יותר. המשפחה עוברת שתי תקופות התפתחות מפוצלות בבת אחת. כמשפחה צעירה, בקושי בת שלוש שנים, הם צריכים לדבר על נושאים כמו השתייכות, קרבה גדלה, ושיתוף פעולה. כמשפחה עם ילדים מתבגרים, הם חייבים גם
להתמודד עם בעיות של התרחקות ואוטונומיה. כל אחד מהשלבים מנסה את הסבלנות את חוכמת החיים של בני כל משפחה. לא מפתיע שהסמית'ים נתקעו כשניסו להתמודד עם שני הדברים בבת אחת.
ג'ואן וילדיה, שחיו כמשפחה חד-הורית במשך כמה שנים לפני נישואיה השניים, יצרו צורת משפחה יציבה יחסית. סטיבן נישא חודש בלבד לאחר גירושיו, שנה לאחר שנפרד מאשתו. מאט גר קודם עם אימו, אחר כך לבד עם אביו כשישה חודשיו לפני שסטיבן נישא. בשנה אחת, אם כן, בנה הבכור של ג'ואן עזב לקולג' והשני החל להתרחק
מאימו. מאט מצא עצמו במרכז המשפחה החדשה, לכוד במערבולת של גירושי הוריו והחלטתו לגור עם אביו מאשר עם אימו ושני אחיו. בדמות המשפחה החדשה, הוא גם נלכד בין שתי אימהות והדרכים השונות שלהן לגידול ילדים. במקום להרשות ליחסים הבסיסיים שלהם כאם ובן חורגים להתפתח בקווים אלה, מאט וג'ואן דחפו זה את זו לתפקידים
דמיוניים שלא היו מתאימים. בהתחלה היה להם טוב ביחד, אך מהר מאוד מאט לא אהב את העובדה שג'ואן מנסה להיות אימו. זה מזכיר גם את יחסי מייק-נטלי-החברה של אבא, שטוב לה יותר עם החברה של אבא מאשר עם החבר של אימא, כי עם אימא היא גרה ועם אבא לא, אך השאלה מה יקרה אם היא תחליט לעבור לגור עם אביה לאחר נישואיו,
האם לא יקרה מה שקורה ביחסים מאט-ג'ואן? מאט שומר על "נאמנות" לאימו, כפי שהוא מנסח זאת, ואולי מפחד לאבד את אימו האמיתית, במיוחד כי הוא בחר לא לגור איתה. מצבו עם ג'ואן מהר מאוד התפתח לעימות.
בזמן שמאט נלכד לתוך מאבק עם ג'ואן, ג'ים נפלט החוצה בגללו. ג'ים הרגיש שאימו התרחקה ממנו, לא רק בגלל מאט אלא בגלל שהמשפחה הייתה עכשיו שונה ממה שהוא היה רגיל אליו. הוא איבד גם את אימו וגם את הקונטקסט האהוב והמוכר של המשפחה המקורית שלו, לא מפלא שהוא הרגיש חסר בית. מעניין שרגש הנטישה של ג'ים והדיכאון
שלו לא הוגדרו כבעיה במשפחה.
מאט מרגיש נשלט ע"י אביו, והוא מרגיש נדחה ע"י מאט. כל אחד מרגיש שהשני חזק מדי, ומגיב בצורה מוגזמת - סטיבן ע"י האצת הרדיפה הכועסת שלו, ומאט ע"י הגזמת דרישותיו למרחק. הם מאוד מעורבים אחד בשני ומאוד אוהבים אחד את השני. הם קשורים באהבה וצורך, שמכוסים בהטחת האשמות.
ההתפתחות של מערכות יחסים חדשות במשפחות מעורבבות יכולה להיות קטועה ע"י רמות שונות של קרבה בין בני המשפחה. לג'ים וג'ואן היו 15 שנות היסטוריה משותפת לפני שסטיבן הופיע בחייהן, ומאות שנים של נורמות המגדירות יחסים בין אם לבן. לג'ים וסטיבן לא היה על מה להתבסס חוץ משלוש שנים של חיים באותו הבית. הם
חייבים להגדיר את יחסיהם במודע אם הם רוצים שיהיו ביניהם יחסים רציניים.
בסך הכול, באופן טבעי שני ההורים ניסו לפקח על גישת בן הזוג החדש על בנם. בן הזוג החדש לא מבין דבר בשפה של ההורה והילד, ויש לבנות לאט לאט גישה לבאים החדשים. במשפחת סמית' זה היה קשה כי היו שני חצאי-משפחות. ג'ים וסטיבן לא יכלו לפתח מערכת יחסים אוטונומית, ומאט וג'ואן התקרבו אחד לשנייה ואז התרחקו. השוני
בין ג'ואן לסטיבן בגישות שלהם לבן החורג של כל אחד מהם יצר צורות שונות של התנגדות - ג'ואן רדפה אחרי מאט בצורה אקטיבית, וסטיבן בחן את ג'ים בצורה פסיבית. יותר חשוב היה השוני ברמת ההתפתחות של שני הבנים. ג'ים היה מתבגר יותר גדול, מגבש בצורה אקטיבית את רגש ההזדהות ברשת החברתית של בני גילו. מאט, צעיר
בשנתיים, היה עדיין במאבק להתיר עצמו מאביו. לכן לא מפתיע שתגובתו של ג'ים לחוויה הנוקעת של העתקת נאמנויות משפחתיות ומשקי בית, היתה האצת תמרוני ההתרחקות שלו, ומאט הגיב בהגברת האינטנסיביות של מאבקיו עם שני ההורים.
בשביל משפחת סמית', אוטונומיה כנגד השתייכות היתה מושלכת מחדש כמאבק בין ההורים החדשים לילדים, מאבק לא רק על קרבה וריחוק אלא גם על עבר והווה. ההורים אמרו להם "תצטרפו". לילדים, מסר כזה יכול להיות מפורש כשלילה, לא רק של זיכרונות וחוויות מעברם, אלא גם של המציאות העכשווית שלהם. ילדים במשפחות מעורבבות
מתנהגים לעיתים קרובות בתחום מסובך יותר מאשר הוריהם. הם יכולים להיות משתתפים פעילים של שתי מערכות משפחתיות, לפעמים נעים בין שני בתים, או לפחות שומרים על קשר עם שאריות המערכת המשפחתית הישנה ובני המשפחה החדשים של הקבוצה. אם בני הזוג החדשים דוחפים את הילדים להצטרף למשפחה החדשה, במקום לאפשר להם לפתח
פיתרון מורכב לבעיה מורכבת, הילדים יכולים להגיב ב"הקפאה במקום". כלומר, אם ההורים מבקשים מהילדים להכחיש את העבר, הם יכולים לסרב לקבל את ההווה. במשפחת סמית' שני הילדים ראו את נשואי ההורים כבגידה. שניהם עברו את הלחץ של להצטרף למשפחה החדשה כשיתוף פעולה בארבע דרכים, אבל כשלילת תת-התרבות של משפחתם שלהם,
כניצחון לתרבות של "הצד השני" .
יחסים בין אחים חורגים
קיימים שני תחומים עיקריים בהם מתאפיינים יחסי אחים חורגים: יריבות בין אחים חורגים, ומשיכה בין-מינית. אם הילדים מאוד קטנים, היחסים ביניהם יהיו דומים ליחסי אחים. ילדים בשנות העשרה המאוחרות או מבוגרים יותר יהיו ביחסים מרוחקים מספיק כדי להיות קרובים רחוקים. אך כאשר משפחה חורגת נוצרת כאשר הילד נמצא בגיל
ההתבגרות המוקדם, מיניות ותחרות הופכות בעייתיות יותר.
יריבות בין אחים חורגים
יריבות בין ילדים במשפחה היא נורמלית. אחים ואחיות מתחרים ביניהם על תשומת לב מההורים, על הערכה אחד לשני ועל הערכה של בני גילם ומוריהם. בין אחים, התחרות קשה לפתרון מפני שאפילו שוויון קפדני מצד ההורים לא יכול להבטיח לילד קטן - ואולי גם לילדים גדולים יותר - שאוהבים אותם בצורה שווה. ליריבות אחים, כל דבר
שהם רבים עליו הוא סמל למשהו אחר. יריבות בין אחים חורגים גם היא מצופה, אך יש לה צורה שונה. חוץ ממקרה בו ילדים הופכים לאחים חורגים בגיל צעיר מאוד, התחרות על אהבת הורים היא לא כמו במשפחות קונבנציונאליות. במיוחד אם שלב המשפחה החד-הורית היה ארוך מספיק כדי לתת לילדים הרגשה של תלות בהורה האפוטרופוס, אח
חורג בד"כ אינו מתחרה על אהבת ההורה. בד"כ, יריבות בין אחים חורגים נובעת מפריטים בעלי ערך שהם סופיים - הצורך לחלוק מקום, כסף, בגדים, דיסקים, איפור וכו'. במובן הזה, היריבות בין אחים חורגים פשוטה יותר מיריבות בין אחים. יריבות כזו יכולה להיות דווקא דחיפה בריאה להתפתחות הילד. היא פותחת אופקים חדשים,
מפני שהיא מציעה טווח רחב יותר של אנשים איתם המתבגר יכול להזדהות. הרקע של יריבות בין אחים חורגים שונה מזה של אחים. ביריבות בין אחים חורגים זה קל יותר מפני שתחרות על מקום, ברגע מסוים, היא רק מה שהיא ,ולא צורת כיסוי לתחרות על אהבת הורים.
ולמרות זאת זה גם יותר מסובך, מפני אף אחד מהאחים החורגים לא רואה את השני כמאופשר באופן שווה. במשפחות שגרתיות, הורים מתמודדים עם תחרות בצורה טיפוסית ע"י ניסיון להיות הוגנים עם הילדים. הורה חורג שמנסה לנהוג בהגינות בין ילדיו הביולוגיים וחורגים בתוך המשפחה יכול מאוד להחריף מתחים בהתחלה, למרות שבעצם
אין לו הרבה ברירה. ילד ביולוגי שמקבל את אותה כמות תשומת הלב כאחיו החורג רואה את השוויון כלא הוגן, מפני שלו, בגלל קשרי הדם, מגיע לדעתו יותר. אבל הורה חורג שנוטש ניסיונות לשוויון מחריף את המצב, כי זה מעלה את היריבות בין הצעירים.
לעיתים לא בכוח ההורים להשכיח יריבות בין אחים חורגים. רק הם עצמם יכולים להסתגל זה לזה. כמו ביריבות שנוצרת בין אחים, אחים חורגים לעיתים משתמשים אחד בשני כבמודלים חיוביים או שליליים כדרך לגלות מי הם. כשם שיריבות אחים יכולה להיות לעזר רב לצעיר המדרבן את התפתחותו כאדם, יריבות בין אחים חורגים פותחת
אופקים רחבים יותר לצעירים מאשר אלה העומדים לרשות הילדים במשפחות גרעיניות.
בספר American Stepfamilies מופיעה דוגמא של נער שאחיו החורגים הציגו לו דוגמאות מאתגרות ומריצות. אוברי היה בן 9 כשאימו מתה ובן 10 כשאביו נישא שוב לריצ'ל, אישה עם שני בנים מבוגרים ונשואים, ביל ואלי. אחיו הבוגר של אוברי, ריצ'רד, כבר קודם עזב את הבית לקולג' וחברו הטוב עמוס עבר לגור איתם מייד לאחר מות
האם. במשך שנתיים המשפחה היתה מורכבת מאוברי, אביו ואימו החורגת, ועמוס. בשאר שנות התבגרותו הוא חי רק עם אביו ואימו החורגת, ולמשך תקופה קצרה גרו שם גם ביל ואשתו. אך בכל סוף שבוע כל המשפחה הגדולה מתרכזת יחד בבית והם תמיד בקשר קרוב וסדיר.
אוברי אוהב את אימו החורגת ומצא שפה משותפת עימה מייד, בשבילו היא האימא והוא כמעט ולא זוכר את אימו האמיתית. כך שבעיותיו כמתבגר נסבו סביב ההחלטה איזה אדם הוא רוצה להיות, והמודלים השונים שהציגו לו הגברים שאליהם הוא נחשף.
אחת מההשפעות העמוקות, והנטולות בספק ביותר היתה עמוס. למרות שבהתחלה הוא עבר לגור איתם כי אוברי היה זקוק לחברה, מהר מאוד הוא נאלץ לעזוב כי ריצ'ל לא אהבה את השפעתו על אוברי הצעיר והמושפע בקלות: עמוס לא שילם שכר דירה, היה מביא בנות, ויחד עם וריצ'רד, כשזה היה חוזר מהקולג', היו לוקחים את אוברי למקומות
מוזרים. מצד שני, אוברי וכל חבריו העריצו את עמוס על שהיה "גדול", ו"כיפי", הוא היה שגריר לעולם המריחואנה, הוא נהג באוברי כבבן גילו והוא היה ספורטאי טוב ושיחק בכדור עם חבריו. למרות שעמוס סיים כמכור לקוקאין וסוחר סמים, אוברי עדיין, כמבוגר, מעריץ אותו. עמוס לא היה לא אח ולא אח חורג, אולי אח מאומץ - אבל
השפעתו כדמות להערצה בחייו של אוברי היתה מכרעת, במיוחד כי הוא ניגוד כה חד לאביו של אוברי, רואה חשבון מוסמך ללא שום תשוקה לעושר, אדם נינוח ולא רשמי, שלא נותן לעבודה או שאיפות להפר יותר מדי את הסיפוקים של חיי בית, ושגם במשך שנות התבגרותו ומחשבה על מקצוע, היה עסוק בלתכנן את פרישתו לפנסיה. אוברי מאשים
את אביו על שלא נתן לו דוגמא לשאיפות כזו שהוא מעריץ בעמוס ואחרים.
הגברים האחרים בחייו של אוברי, אח ואחים חורגים, מציעים מערך מנוגד באופן דומה לתפקידים גבריים אלטרנטיביים. אחיו ריצ'רד ניגן בלהקת רוק במשך מספר שנים ולמד לתואר במוסיקה. הוא נטש את התחום כשזה התברר כפחות רווחי ממה שהוא היה רוצה. בסופו של דבר הוא החל לעבוד בחברת השקעות. ייתכן שגם ריצ'רד הושפע
מהניגוד בין אביו לחברו הטוב. החבר ניצח כנראה, והסיבה העיקרית שהאחים החורגים הוסיפו למאזן.
ביל הוא נוירולוג ומצליח כלכלית, והוא מראה תכונות אופי שאוברי מעריץ. אבל לאלי היתה ההשפעה הרבה ביותר. אלי מיליונר. הוא יזם חברה שמוכרת ציוד טכנולוגי רפואי מיוחד לחיות בית. הוא גר בבית אימו הישן, עליו שילם את רוב המשכנתא. הדוגמא של אלי מושכת כי הוא הצליח במה שעמוס רק הבטיח. אבל הוא אדם מסתורי. הוא
לעולם לא בבית, לא מבלה עם ילדיו, וניראה שהוא עושה משהו מהצד ואף ניסה קוקאין.
כלומר אוברי מודע שלאנשים ששאיפותיהם ותאוות הבצע שלהם התעמתה עם הפסיביות של אביו, מחיר אישי כבד נלקח מהם. בגיל 23, כך הוא מדבר על חייו:

אני חושב שיש לי את היכולת להיות עשיר אם אני ארצה, אבל אני לא כל כך בטוח שאני רוצה. תמיד אהבתי אומנות - מוזיקה, ווידאו ומייק אפ, להפוך אדם ליפה, דברים כאלה. עכשיו אני נוטה לעבר כלכלה וכספים. אני הולך לקראת השקעות ובנקאות, אבל בא לי פשוט לשבת בנוח, ולמה אני לא יכול סתם ללכת לים, לנגן על התופים
שלי ולהתאמן על הנגינה ואולי לעבוד פעם פעמיים בשבוע?
הערצתו של אוברי לדוגמאות של עמוס וריצ'רד ואלי מושווה לספק על המחיר האישי, בדיוק כפי שהזלזול המוצהר שלו כלפי הדוגמא של אביו נוגעת בהודאה בחום המנחם של חיי משפחה.
משיכה בין-מינית בין אחים חורגים.
יחסים בין אחים חורגים בני מינים שונים הם מסובכים יותר ופוטנציאלית מסוכנים יותר. משיכה ארוטית היא הסוגיה הבולטת ביותר, והיא יכולה להיות משבשת מאוד. מצד אחד, החברה שלנו לא מזהה יחסי מין ביו אחים חורגים כגילוי עריות, וזה נמשך כבר לפחות ארבעת אלפים שנה. מצד שני, אנו מזהים שהיציבות היומיומית של משפחה
דורשת איסור על יחסי מין בין אחים חורגים, לפחות בין אלה בחיים באותו הבית. אחת מהפונקציות של המשפחה היא לגדל צעירים בצורה שבה הם יהיו מסוגלים להיות מבוגרים אוטונומיים, עצמאיים ממשפחת המקור שלהם, מסוגלים לקיים יחסים חברתיים וקרבה רגשית עם אנשים שיפגשו לאחר שיעזבו את הבית. האיסור הקפדן על מיניות בתוך
המשפחה משמש כמעודד את בניה ובנותיה, בזמן המתאים, להפנות את חיפושם לבני זוג מחוץ למשפחה. הם לא יכולים לעשות זאת, או יכולים עם קשיים רבים, אם הם הסתבכו מינית עם אח או הורה. גם אם אחים חורגים המצב דומה: אם הם יסתבכו ביניהם ארוטית, יהיה להם קשה להתבגר ולעזוב את המשפחה ולהצליח במציאת קרבה רגשית מחוץ לה.
יכול לקרות גם מצב הפוך, כמו שמתארת אותו צעירה בספר American Stepfamilies. היא ואחיה החורג, שהפכו לכאלה כשהיו בני 12 אך היו חברים טובים גם הרבה לפני כן, תמיד ראו עצמם כאחים ולא היה לה הבדל בין האח החורג לאח האמיתי. אבל זה היה קיים בראשו של אביה ואמה החורגת, והאב, כשראה את השניים "מרביצים אחד לשני
ומשתגעים", אמר: "רק תזכרו שאתם שניכם אח ואחות". הבחורה אומרת שלעולם לא חשבה לצאת עם אחיה החורג וראתה את זה כגילוי עריות. ההתפתחות של האיסור העצמי שלה על גילוי עריות , מפרש ביר, הוא אינו בלתי רגיל, כי ילדים שגדלים יחד מאז שהיו ממש קטנים רק לעיתים רחוקות מרגישים משיכה מינית אחד לשני כשהם מתבגרים.
כשמיניות כן הופכת לסוגיה, לאחים חורגים ממינים שונים יש שלוש תגובות אפשריות למשיכה ארוטית. הראשונה, והנחשבת ביותר, היא שהם באמת יכנסו ליחסי מין. זה נדיר, בחלקו מפני שצעירים בגיל ההתבגרות המוקדמת לא מרגישים נוח ולא רגילים לרגשות המיניים המתגלים שלהם, וגם מפני שאיסורים לא רשמיים או ברורים מההורים
יסתיימו בלחץ רגשי בלתי נסבל. הרבה יותר נפוצה היא התוצאה ההפוכה, שבה משיכה מינית היא כל כך לא נוחה שהיא במודע מתפתחת לעוינות, מפני שצעיר מרגיש מופרע מאוד ע"י אח חורג מהמין השני, מה שהוא מרגיש במודע כשנאה עזה , כדרך למסוך רגשות עמוקים יותר. עוינות בין אחים חורגים בני מינים שונים בשלב שלפני הבגרות
המינית או בהתבגרות המוקדמת, היא, אם כך, הרבה יותר אפשרית. התוצאה השלישית היא זו בה אחים חורגים בני מינים שונים מרגישים קשר עמוק מאוד, לא ארוטי, ביניהם, קשר שלעיתים קרובות עמוק יותר ואוהב יותר מאשר בין אחים ואחיות. במקום להפוך את זה לשנאה, אחים חורגים כאלה הפכו בהצלחה את המשיכה ביניהם לחיבה חמה
וטהורה.
כך קרה לדוגמא במשפחתה החורגת של קולין, בת שנתיים בעת גירושי אימה מאביה ובת 11 בזמן נשואי אימה לסיימון, אב לשלושה בנים מתבגרים, אדי, דוואיט ורלף, שחיו עם אימם. בהתחלה היה לה קשה לקבל את סיימון כבעלה של אימה. במשך כל תקופת החביון שלה היא חיתה בעולם נשי סגור עם אימה. אבל האם יצאה עם סיימון במשך זמן
רב לפני נישואיהם, וסימון היה מבקר ומפנק אותה, אבל כשהוא הפך לאביה ולגבר בבית היא התחילה לשנוא אותו כי הוא התערב בחייהן עם אימא ו"השתלט". היום, היא אומרת, היחסים שלה עם סיימון הם הטובים ביותר שיש לה עם מישהו בכלל. במשך כל התבגרותה חיתה קולין עם אימה ואביה החורג והבנים היו באים לבקר והיא אהבה את
ביקוריהם. אבל בהתחלה, כשהם רק התחילו לבוא, היא פחדה מהם כי היא רצתה למצוא חן בעיניהם ולא ידעה אם זה יהיה כך, "והם היו כולם יפים, ודוואיט נהג לאמר דברים כמו 'אנחנו יכולים להתחתן כי אנחנו לא קרובים'". לשלושתם היתה השפעה רבה מאוד עליה, לכל אחד בדרכו, אבל לכולם מפורשות כלבני המין השני. כל השלושה היו
כמו אחים, מהבחינה שהם סיפקו לה מידע וידידות מהסוג שנערה יכולה לקבל מאחים בנים. והם סיפקו את סוג רגשות ההזדהות שצעירים יכולים לקבל מהתקבצות כנגד המבוגרים, כי לבנים היו רגשות שלילים כלפי אביהם לאחר גירושיו מאימם וקולין התאחדה איתם נגד אביהם.
אבל הם היו גם יותר מאחים כי מההתחלה היה טון ארוטי ליחסים ביניהם. קולין ראתה את רלף כאח בוגר כי הוא יצא קבוע עם בחורה ועמד להתחתן בקרוב. אבל הוא בכל זאת העיר בה רגשות רומנטיים. היום, כשהיא מבוגרת, היא אומרת שהיא מרגישה קרבה חזקה לרלף ושהיא יכולה לספר לו דברים. לאחר מכן היא נדלקה גם על דוואיט. היא
קנאה מאוד בחברה שלו ועם הזמן היא ודוויאט פיתחו יחסי איבה אחד כלפי השני. אדי היה האח החורג אליו היא הרגישה את המשיכה החזקה ביותר. הוא היה המנחה שלה לעולם הבנים ממש בתקופה של תחילת הבגרות המינית והתעוררות הרגשות הרומנטיים. לכבוד מסיבת החתונה של רלף קולין הייתה בזוג עם אדי והיא חשבה שהם היו "הזוג"
והתרגשה מאוד.

הרגשתי קרובה לאדי יותר מלבנים האחרים. אהבתי אותו. לא היה לי קשר כזה לפני. עשינו דברים שילדים בגיל הזה עושים. הילדות שלי הייתה מוגנת, ואימא שלי היתה מאוד מגבילה ומגוננת. אבל היה לי מותר לעשות דברים עם אדי. למדתי על בנים ואיך בנים מסתכלים על בנות. איכשהו הוא עזר לי להתבגר, כי היינו עושים דברים כמו
לעשן סיגריות יחד, או לשחק אמת או חובה יחד בקבוצה גדולה. אף פעם לא הרשו לי לעשות שום דבר מהסוג הזה כשהייתי עם אימא, אף פעם, אבל עכשיו הייתי עם אדי אז זה היה בסדר.
אך באותו זמן, הבנים היו גם אחים חורגים כשם שהיו בנים, והיו סוגיות של יריבות מתחת לרומנטיקה והפלירט ממש מההתחלה. מלכתחילה קולין חייתה עם סיימון, ורלף, דוואיט ואדי לא. לא ברח מעיני הבנים הפינוק שסיימון הרעיף עליה. היה מקרה אחד בו היריבות ביניהם עלתה החוצה:

רלף, אדי ואני עבדנו במסעדה [של סיימון]. דוואיט נהג לבוא בשבת וראשון בבקרים ולשבת ולאכול ארוחת בוקר. הכלל תמיד היה שכשאנחנו באים למסעדה אנחנו לא צריכים לשלם על הארוחות אבל כן לתת טיפים לבנות. אז אני בדיוק הגשתי אוכל לשולחנות והמנוול לא נותן טיפ. הוא היה מגיע אל מאחורי הדלפק ולוקח לעצמו מיץ וקפה.
אז הוא בא אל מאחורי הדלפק, ואני אמרת לו "דוואיט, מה אתה לוקח?" והוא אמר, "אני אקח את זה לעצמי, זאת המסעדה של אבא שלי". אני זוכרת שאמרתי לו, "אתה זול מדי מכדי שתשאיר כסף קטן על הדלפק!" התנהגתי ממש כמפגרת. והוא הלך, הוא ממש כעס, ואדי ורלף כמובן הגנו על האח שלהם, כי כן זה העניין של 'זה האבא שלי'. ואז
הוא קרה לי חמורה בפני הלקוחות.

למרות שקולין היתה ילדה ולא התערבה בחיים שלהם בבית עם אימם, הקנאה של הבנים על אהבת אביהם אליה היתה כנראה עצומה. יריבות אחים חורגים בשבילם סבבה סביב אי הצדק הבסיסי שלמרות שסיימון היה אבא שלהם, מרכז תשומת הלב שלו היתה קולין. הם לא חלקו בית עם אחותם החורגת אבל הם חלקו את שטח המסעדה כשעבדו יחד.
מבחינה חוקית הם לא יכלו להעלות על הפרק את השאלה את זכותה של קולין לגור איפה שהיא גרה, אבל המסעדה היתה המסעדה של אבא שלהם ולא היה קשה למצוא שם דרכים לנהוג בקולין כבמפריעה. ובכל זאת, קולין אומרת שפעם סיימון אמר, "מכל ילדי, את הטובה ביותר".
עכשיו, כשהיא מבוגרת ובוגרת, יריבות האחים החורגים נעלמה, אבל יש שארית עצובה ומפריעה למשיכה המינית שארבה איתה. אדי והיא נותרו רווקים. היא לא רוצה להתחתן כי היא לא רוצה להתגרש. היא חושבת שיהיה נחמד אילו היא ואדי עברו לגור יחד, "לא כבני זוג אלא כאחים, ויש את הביטחון והנוחיות ומישהו שנמצא ליד, אבל
לא חייבים להינשא". לא קולין, ולא אדי, אומר ביר, אחים חורגים מפלרטטים ויריבים קשים על הפריבילגיה להיות המועדף של סיימון, לא מסוגלים להימלט מהמשפחה החורגת שלהם.
סיכום
מה קורה כאשר ילד שיצא ממשפחה שהתפרקה צריך בעצמו להתמודד עם חברות ונישואין? במשפחה חד-הורית, אם האם משליכה את כעסה על אבי הילדים על כל הגברים, הבן עלול לגדול בתפיסת עולם שכל הגברים רעים, מכאן שהוא גם לא יכול להיות טוב, והבת עלולה לפתח סלידה מגברים ומחיי נישואין, כמו שקרה, לדוגמא, לקולין. יכול
להיות גם מצב אחר, בו הבן עלול לסבול מעודף טיפול אימהי ו/או לקבל מושג שהאישה היא המין השולט בחברה והגבר הוא כלום. במצב זה יכול לקרות שהוא אינו מסוגל להתמסר לחייו העצמאיים, ולא להיות מסוגל לפתח יחסים עם בנות המין השני. אצל הבת גם תדמית האישה שלה עשויה להשתרע ממושג המשרתת - הנותנת הכול מבלי לקבל דבר -
ועד לתחושה שהיא חייבת לעשות הכול בעצמה ולהגיע לאי תלות מוחלטת.
אבל סטטיסטיקות מראות דווקא מצב מרגיע. גישות לחיי משפחה, נישואין וגירושין נבדלים רק במעט בין מתבגרים ממשפחות שלמות, גרושות וחורגות. צעירים ממשפחות של נישואין שניים סובלניים יותר בדעותיהם על גירושין. נערות, במיוחד, יותר נוטות לסבות דעה חיובית על נישואין ומשפחה, אפילו אלה שהניסיון האישי שלהם עם
משפחתן היה שלילי. ההתלהבות של מתבגרים לנישואין וחיי משפחה לא מושפעת מהעובדה שנשואי הוריהם נמשכו, הסתיימו או אם הוריהם הגרושים נשאו מחדש. סקרים שהועברו בין תלמידי מכללות לא הראו שוני בחברויות בין יוצאי משפחות שלמות, גרושות או מנישואין שניים. וגם בבגרות, אין הרבה מקרים של רווקות ליוצאי משפחות גרושות
או חורגות.

ביבליוגרפיה
Beer, William R., American Stepfamilies, Transaction publishers, New Brunswick (USA) and London (U.K.), 1992
Snyder, Wendy, and Theodora Ooms, Empowering Families, Helping Adolescents, Family-Centered Treatment of Adolescents With Alcohol, Drug Abuse, And Mental Health Problems, U.S. Department of Health and Human Services, Public Health Service Substance Abuse And Mental Health Services Administration,
Center for Substance Abuse Treatment, Rockwall II, 5600, Fisher's Lane.
Minuchin, Salvador: Family Kaleidoscope, Harvard University Press, Cambridge, Massachusetts, and London, England, 1984
זיו, אבנר: התבגרות, הוצאת מסדה 1984.
אלאס, מוריס ג', סטיבן א' טוביאס ובריאן ס' פרידלנדר, להתבגר עם אינטליגנציה רגשית, מאנגלית יעל זיסקינד-קלד, הוצאת מטר 2001.
וירג'יניה סאטיר, המשפחה המודרנית לחיות יחד, עמ' 162. תורגם מאנגלית ע"י נחמה גינוסר, ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1975.
פסטרנק, רחל: המשפחה החד הורית בישראל, השפעתה על חינוך הילדים, ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1989.
רביב, עמירם ועדנה כצנלסון, משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו, ספרית פועלים, 1986.
במקור, באנגלית, מופיע דווקא הביטוי "pre-teen", "טרום-מתבגר".
מתוך: Minuchin, Salvador: Family Kaleidoscope, Harvard University Press, Cambridge, Massachusetts, and London, England, 1984, p. 46
Snyder, Wendy, and Theodora Ooms, Empowering Families, Helping Adolescents, Family-Centered Treatment of Adolescents With Alcohol, Drug Abuse, And Mental Health Problems, U.S. Department of Health and Human Services, Public Health Service Substance Abuse And Mental Health Services Administration,
Center for Substance Abuse Treatment, Rockwall II, 5600, Fisher's Lane.
פסטרנק, רחל: המשפחה החד הורית בישראל, השפעתה על חינוך הילדים, ספרית פועלים,הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר 1989.
Beer, William R., American Stepfamilies, Transaction publishers, New Brunswick(USA) and London (U.K.), 1992, p. 90
וירג'יניה סאטיר, המשפחה המודרנית לחיות יחד, עמ' 162. תורגם מאנגלית ע"י נחמה גינוסר, ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1975.
Minuchin, Salvador: Family Kaleidoscope, Harvard University Press, Cambridge, Massachusetts, and London, England, 1984, p. 51 - 73
Beer, William R., American Stepfamilies, Transaction publishers, New Brunswick (USA) and London (U.K.), 1992p. 149 - 146
Beer, William R., American Stepfamilies, Transaction publishers, New Brunswick(USA) and London (U.K.), 1992, p. 150
Beer, William R., American Stepfamilies, Transaction publishers, New Brunswick(USA) and London (U.K.), 1992, p. 154 - 152
- 2 -

תגים:

אחים · גירושין · דיכאון · התמודדות · חורג · חורגים · חורגת · משפחה · מתבגר · מתמרד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הילד המתבגר על רקע הדרמה המשפחתית: גירושים ונישואים שניים להורים", סמינריון אודות "הילד המתבגר על רקע הדרמה המשפחתית: גירושים ונישואים שניים להורים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.